שאלות של מיכי

מה מפריע בזה?

מכיוון שזכר הוא המין הדקדוקי הסתמי, המילה "בן" יכולה להצביע על זכר (מין ביולוגי), או על מי שמינו אינו ידוע. לכן "בן זכר" מצמצם את האפשרויות למין ביולגי זכרי.
 

nevuer

New member
נשמע טוב בתאוריה

אבל אתה יכול לתת דוגמה ממשית לשימוש במילה "בן" (בלשון יחיד) ביחס למי שמינו אינו ידוע?
 
גוגל יכול

דוגמות מגוגל: 1) המחשבה שייוולד לי בן ממנה הבהילה אותי. 2) ואני מעוניין לדעת מהם הסיכויים שייוולד לי בן (או יותר) עם ...לקות. 3) כשהבן שלך מגיע אליך בבכי הוא לא בהכרח מבקש ממך פיתרון. 4) איך אתה יכול לחנך את הבן שלך בלי שזה יכאב גם לך ? ועוד ועוד. בכל המקרים האלה אין מדובר דווקא בבן אלא גם בבת. ולעומת זאת: באופן אישי חיכיתי שיוולד לי בן זכר רק כדי לשיר לו את השיר הזה. כאן מובן מדוע בהחלט נקטה הכותבת "בן זכר", וזאת כדי שלא תחשוב ש"בן" כולל גם בת.
 

nevuer

New member
נתקררה דעתי.

 

trilliane

Well-known member
מנהל
דיון קצר מן העבר בנושא "בן זכר"

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=1072&messageid=142220680
הוא משובץ באמצע דיון בנושא אחר, לגבי תואר מיותר לכאורה אחרי מילה שכבר מביעה את המשמעות המבוקשת. האם מדובר בטאוטולוגיה / עודפות / ייתור, או אולי הדגשה נחוצה להעצמת ההבעה?

ולמי שמתעצל לעקוב אחר הדיון, ציטוט:
ירמיהו כ טו: "אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר בִּשַּׂר אֶת־אָבִי לֵאמֹר יֻלַּד־לְךָ בֵּן זָכָר שַׂמֵּחַ שִׂמְּחָהוּ"

וקישור ישיר להודעה המפורטת שכתבתי בנושא:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=1072&messageid=142243834
 
למעלה