מהירות הרוח כשמבצעים קום
מהניסיון שלי, בקטעים שיותר מתחרים עליהם, בדרך כלל המקומות הראשונים בוצעו עם מהירות רוח דומה, או לא שונה בהרבה.
למה?
כי מזג האוויר, כיווני ועוצמת הרוחות שנובעים למשל גם מהמצב הסינפוטי ועוצמת קרינת השמש, במיקום מסוים הם משתנים לאורך העונות, אבל די חוזרים על עצמם משנה לשנה.
והשיא, בקטעים שקשה לשבור בהם שיא, הוא תמיד מבוצע בתנאים מועדפים, שבד"כ גם לא שונים בהרבה מהתנאים המועדפים בהם נשבר השיא הקודם.
במקרה של העליה למחסום בית אריה, הייתה בריזה מערבית חזקה, שדווקא עכשיו ביוני, בשיא הקרינה וכשהים עדיין לא חם כמו באוגוסט, היא חזקה בגלל הפרשי הטמפ' בצהריים ואחה"צ בין הים ליבשה.אבל אם תסתכל על טבלת בשיאים - תראה שגם הרבה אחרים ביצעו את השיא שלהם במאי-יולי, בערך באותה התקופה, כמעט תמיד עם אותה רוח מערבית.
בזמן סערות חורף יכולות להיות רוחות חזקות הרבה יותר, אבל אז השרירים קרים, כיוון הרוח הוא פחות יציב, עוצמת הרוח פחות יציבה (משבי רוח שאחריהם יכולות להיות כמה דקות של רוח חלשה), וגם יש רק מס' מוגבל של שקעים חורפיים שמגיעים כל חורף לישראל והם לא תמיד נופלים על סוף השבוע, ולא תמיד מגיים בשעות שנוחות לרכיבה.
על אחת כמה וכמה בעליות תלולות שבהן מהירות הרוח ממילא משפיעה פחות מאשר במישור או בעליה מתונה.
כלומר, קום בעליה פופולרית זה לא עניין של מזל, אלא של יכולת, ורוב מי שנמצא ב 20 המקומות הראשונים בטבלה ביצע עם רוחות די דומות.
דבר אחרון - שנכון ספציפית לעליה למחסום בבית אריה - בגלל שהשיפוע שם הוא מתון והמהירויות שמגיעים אליהן הן גדולות (השיא הנוכחי בוצע במהירות ממוצעת של 37קמש), ויש קבוצות שמתאמנות שם קבוע , אז הרבה מהתוצאות הטובות יותר בוצעו ע"י קבוצות רוכבים, בגלל האוירודינמיות של הקבוצה. מי שמנסה לשבור שם את השיא לבד, ולא עם רוכבים נוספים, מראש מתחיל בתנאים נחותים יותר.
