לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום Yelem תמיכה לנוער

אנחנו מאד שמחים שקפצתם אלינו והצטרפתם למי שכבר פה. כאן אפשר לדבר או לשתוק... לבכות או לצחוק... אפשר לבוא רק להגיד שלום... ואפשר פשוט להיות פה!
שימו לב: הפורום מיועד לבני נוער עד גיל 21 בלבד

Y elem הוא אתר מידע ותמיכה לצעירים בו אפשר לדבר, לשאול, לדעת, להתייעץ, לכתוב, להציץ, להכיר…

Y elem הוקם ע"י עמותת עלם – עמותה לנוער במצבי סיכון (ע"ר)

האתר והפורום נולד מתוך רצון להשתמש בכלי המדהים של האינטרנט כדי לתת במה לכל מה שחשוב לכם – גם מידע עשיר ומגוון בכל התחומים החשובים לנוער, וגם תמיכה ומענה לשאלות ובעיות המציקות.

ב-Y elem פועלים עשרות מתנדבים מכל מיני סוגים: אנשי מקצוע, יועצים, מומחי אינטרנט, בני נוער – כולם לרשות הגולשים באתר. אנשים שמקדישים מזמנם ומניסיונם האישי והמקצועי על מנת שיהיה פה מקום טוב, עשיר, מהנה, חוויתי ובעיקר לתת מענה לכל הצעירים המבקשים זאת.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום Yelem תמיכה לנוער

אנחנו מאד שמחים שקפצתם אלינו והצטרפתם למי שכבר פה. כאן אפשר לדבר או לשתוק... לבכות או לצחוק... אפשר לבוא רק להגיד שלום... ואפשר פשוט להיות פה!
שימו לב: הפורום מיועד לבני נוער עד גיל 21 בלבד

Y elem הוא אתר מידע ותמיכה לצעירים בו אפשר לדבר, לשאול, לדעת, להתייעץ, לכתוב, להציץ, להכיר…

Y elem הוקם ע"י עמותת עלם – עמותה לנוער במצבי סיכון (ע"ר)

האתר והפורום נולד מתוך רצון להשתמש בכלי המדהים של האינטרנט כדי לתת במה לכל מה שחשוב לכם – גם מידע עשיר ומגוון בכל התחומים החשובים לנוער, וגם תמיכה ומענה לשאלות ובעיות המציקות.

ב-Y elem פועלים עשרות מתנדבים מכל מיני סוגים: אנשי מקצוע, יועצים, מומחי אינטרנט, בני נוער – כולם לרשות הגולשים באתר. אנשים שמקדישים מזמנם ומניסיונם האישי והמקצועי על מנת שיהיה פה מקום טוב, עשיר, מהנה, חוויתי ובעיקר לתת מענה לכל הצעירים המבקשים זאת.

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 

אנחנו מאד שמחים שקפצתם אלינו והצטרפתם למי שכבר פה. כאן אפשר לדבר או לשתוק... לבכות או לצחוק... אפשר לבוא רק להגיד שלום... ואפשר פשוט להיות פה! שימו לב: הפורום מיועד לבני נוער עד גיל 21 בלבד. הכנסו גם ל Y elem- אתר התמיכה והמידע המלא שלנו.

Y elem הוא אתר מידע ותמיכה לצעירים בו אפשר לדבר, לשאול, לדעת, להתייעץ, לכתוב, להציץ, להכיר…

Y elem הוקם ע"י עמותת עלם – עמותה לנוער במצבי סיכון (ע"ר)

האתר והפורום נולדו מתוך רצון להשתמש בכלי המדהים של האינטרנט כדי לתת במה לכל מה שחשוב לכם – גם מידע עשיר ומגוון בכל התחומים החשובים לנוער, וגם תמיכה ומענה לשאלות ובעיות המציקות.

ב-Y elem פועלים עשרות מתנדבים מכל מיני סוגים: אנשי מקצוע, יועצים, מומחי אינטרנט, בני נוער – כולם לרשות הגולשים באתר. אנשים שמקדישים מזמנם ומניסיונם האישי והמקצועי על מנת שיהיה פה מקום טוב, עשיר, מהנה, חוויתי ובעיקר לתת מענה לכל מי שמבקש זאת.

המשך >>

לצפיה ב-'החיים שלי..'
החיים שלי..
23/02/2017 | 01:20
4
אני אתחיל מזה שמגיל 4 - 8 עברתי הטרדה מינית מדוד שלי .. אפיד לא ידע על אפילו לא אני לא הבנתי מה אני עושה לרגע עזבנו הכל ועברנו לגור איפה שאני גרה היום .. ומאז זה הופסק כי התרחקנו ממנו לא כי גילו אלה כי פשוט זה קרה אחרי כמה שנים של סבל החלטתי לספר לאמא שלי שגם ככה לא הייתה מחוברת אלי כי תמיד הייתי בצד לא הייתי מתחברת לאפחד המעבר עצמו גם היה לי קשה והחלטתי שאני משאירה לה מכתב ומספרת לה הכל כי מילים תמיד היה לי קשה להוציא ... משום מה לא קיבלתי יחס אולי חיבוק .. תמיד הרגשתי לבד ובבית הספר לא התחברתי לאפחד הייתי כל היום לבד ובבית חשבו שאני ילדה עם הפרעות כל הזמן איימו עלי שיקחו אותי לבית משוגעים כי אני רק בוכה .. עד שהחלטתי לנסות להתאבד .. כמו שאתם בטח מבינים לא הלך אבל הייתי באישפוז גססתי לקחתי חפיסה שלמה של כדורים לשינה .. מאז החיים שלי נדפקו יותר דחפו לי בכוח פסיכולוגים ההורים שלי התרחקו ממני לגמרי בבית ספר התחלתי קשר עם מישהו היינו חברים שבוע .. והוא לחץ עלי שנשכב הייתי אז בת 14 אמרתי לו שיש לי טראומה בגלל כל מה שסיפרתי מקודם ..ושאני לא רוצה .. ואז נפרד ממני ואמר לכל השכבה ששכבתי איתו ולא כאב לי כי דוד שלי זיין אותי כשהייתי קטנה הייתי בשוק ... והתחלתי מאז לפתח קיר מרוב שבכיתי ניהתי אדישה ... אבל הרגשות עדיין קיימים הלב העצב והלילות שאני פשוט לא מצליחה לישון הרגעים האלה שרק בא לי חיבוק .. ואני שואלת את עצמי אלף פעם למה ההורים שלי טובים לכולם ורק לי לא כאילו אני לא קשורה אליהם בכלל אני מרגישה כאילו עשיתי להם עוול כל השנים האלה שאני חייה ... אני מרגישה לבד ממש יש לי חברות אבל בכל זאת זה לא עוזר ... אני יוצאת עם מישהו שהוא באמת בנאדם זהב ואני ממש מפחדת להרוס הכל כי אני מצריכה המון אהבה ויחס וממש מפחיד אותי שכל הבעיות שלי יהרסו הכל יפלו עליו לא יודעת אני בנאדם מאוד אנרגטי ושמח אבל יש לי גם המון נפילות ... הפחד הנוסף שלי הוא שהתמכרתי לסמים אני לא מעשנת הרבה אבל תכלס אני לא מצליחה להרדם בלי זה ואני לא מצליחה לשכוח ולהרגע בלי זה יש לי קריזות יש לי עצבים ויש ליי צורך לפרטיות שאין לי כי אני גרה עם משפחה שלמה הורים סבים ודוד .. אחד אחר).. אני מרגישה כל כך עמוסה באנשים ומצד שני אני רוח ... דורכים עלי ושוברים אותי .. אני כבר לא אתאבד יותר זהבטוח אבל מה אני עושה עם הבעיות האלה אני באמת לא מצליחה לישון אני לא נרגעת יש לי עצבים בגוף שבא לי לרסק משו אני שבורה .. בבקשה תעזרו לי
לצפיה ב-'לפעמים מספיק שאדם אחד יהיה לצידי....'
לפעמים מספיק שאדם אחד יהיה לצידי....
20/02/2017 | 00:52
1
15
האמת שאני מרגישה שהחיים קורסים לי מול עיניי..אני דיי צעירה אבל מרגישה שאני לגמרי לבד,חסרת הכול. לאף אחד לא באמת איכפת ממני. מי אני. מה אני ? סתם עוד אחת בעולם הגדול. לא עשיתי שום דבר טוב לעצמי. לא עשיתי שום דבר טוב למישו. האם אני באמת צריכה להמשיך לחיות או פשוט לזרוק את עצמי היכן שהוא...
לצפיה ב-'להמשיך לחיות'
להמשיך לחיות
21/02/2017 | 11:48
2
שלום לך "אחת",
הדברים שכתבת נוגעים ללב.
התחושה שהחיים קורסים יכולה להיות מפחידה ועצובה.
את רוצה לספר לנו מה מביא אותך לתחושה הזו? קרה משהו שגרם לה?
ולשאלתך - תמיד אפשר לעשות טוב למישהו. גם במצבים הכי הכי קשים אנחנו יכולים לעשות טוב. אולי הגיע הזמן לחשוב על רעיון? פורים מתקרב... זה זמן מצויין למעשים טובים... אשמח לחשוב איתך ואשמח לשמוע ממך עוד.
רותם
לצפיה ב-'מעניין מאוד'
מעניין מאוד
19/02/2017 | 02:52
1
7
אני תמיד לושבת על מוות, אז מה עושים ?
לצפיה ב-'מבקשים עזרה'
מבקשים עזרה
21/02/2017 | 11:44
1
שלום לך,
השארת כאן מעט מאד מילים שמתוכן אני מבינה שקשה לך מאד.
כשכל הזמן חושבים על מוות כדאי לפנות לעזרה.
תרצי לספר לנו מה קורה בחייך? בת כמה את? ומה את עושה?
האם סיפרת למישהו על מצבך?
אני אשמח לשמוע ממך,
רותם
לצפיה ב-'חיים'
חיים
14/02/2017 | 19:36
1
20
 
היי אז חברה שלי רוצה להיפגש אותי מאתמול ואמרתי לה שאני לא יכולה והיום אמרנו שניפגש ובסוף אמא שלי לא מסכימה לי ללכת אליה בגלל השכונה שלה, ואני מרגישה כאילו היא מתעצבנת עלי ואני מפחדת שהיא תתעצבן עלי ותגיד לכול הילדים בשכבה שלי למה לא כדאי להם להתחבר עלי, אני והיא חברות טובות ואני פשוט כל הזמן צריכה להמציא תרוצים למה אני לא יכולה לבוא אליה.תעזרו לי בבקשה!! מה נירא לכם היא כועסת עלי?!
 
 
 
לצפיה ב-'שכונה'
שכונה
18/02/2017 | 14:28
3
שלום לך,
אם הבנתי נכון יש לך חברה שרוצה שתבואי אליה ואמא שלך לא מסכימה שתלכי אליה בגלל שהיא גרה בשכונה לא כל כך טובה. אולי תוכלו להיפגש במקום אחר? למשל בקניון או בפיצריה באיזור אחר? אולי אמא תוכל ללוות אותך אליה ולאסוף אותך בערב? זה לא כל כך נעים, אבל אפשר הסביר לחברה שאמא שלך מודאגת מהדרך ולכן לא נותנת לך לבוא אליה.
מה את אומרת?
רותם
לצפיה ב-'הטרדות קטינים ברשת '
הטרדות קטינים ברשת
13/02/2017 | 04:12
12
שלום , אני עושה פרויקט על הטרדות קטינים ברשת ואשמח אם תוכלו לעזור לי ולמלא סקר שקשור בנושא.
הוא מיועד לגילאי 10- 14 , אנונימי , לכן אפשר לענות בכנות מלאה. תודה
 
לצפיה ב-''
12/02/2017 | 11:19
1
16
אם תשאלו את חברות שלי הם יגידו שאני הבן אדם הכי שמח שהם הכירו אבל האמת היא שאני בדיכאון... כאילו נראה לי....
כל מה, שרציתי אי פעם, זה שיאהבו אותי, את מי שאני באמת ,שלא  משנה מה אני עושה יעזרו לי ויהיו שם בשבילי, אבל אף אחד לא באמת מכיר אותי. עכשו אל תגידו לי שאם תלמדי להראות את עצמך ,להפתח אז הם יאהבו אותך כי הם לא. אני לא יכולה להרגיש פתוחה עם מישהו שלא באמת אכפת לו ממני. הוא יכול לדבר איתי אבל כשזה מגיע למה שאני באמת מרגישה הוא יתנתק יגיד לי שאני סתם מסבכת והורסתת. בתכלס הוא צודק זה לא שיש לי סיבה להיות בדיכאון...אף אחד לא מת במשפחה שלי יש לי שני הורים בריאים וחברים טובים... אז מה הבעיה שלי????ללמה אני מסבכת??? למה אני מרגישה כל לילה שבאלי למות?? למה אני מרגישה שלאף אחד לא באמת אכפת ממני? למה כל לילה אני מטיילת בחוץ משטוטטת ורוצה להכניס את הראש שלי בקיר?
 
לצפיה ב-'מצב רוח'
מצב רוח
18/02/2017 | 14:24
2
שלום לך,
ראשית, סליחה על העיכוב במענה. היתה לנו תקלה טכנית.
הרצון שיאהבו אותך הוא כל כך טבעי ואנושי. כולנו רוצים להיות אהובים, כמו שאנחנו, בלי מסכות. לא כתבת בת כמה את, אבל בגיל ההתבגרות לפעמים הפערים בין איך שאנחנו מרגישים בפנים לאיך שרואים אותנו מבחוץ יכולים להיות גדולים ומסתכלים. לא רק אצלך.
מהדברים שכתבת אני מבינה שהניסיון להיות אהובה גובה ממך מחיר יקר. יכול להיות שזה מה שמכאיב לך?
אנחנו כאן ונשמח לשמוע ממך עוד.
רותם
 
לצפיה ב-'רק נראה ורוד...'
רק נראה ורוד...
11/02/2017 | 17:03
1
15
אז התחלתי ללמוד חיכיתי לזה מתחילת השנה והנה סופסוף זה הגיע קיבלתי מלגה הכל כבר מוכן והתחלתי....השירות לאומי ממשיך להיות כיף וקשה ומצחיק ומשעמם הכל שם מתנהל כמו שצריך...היחסים עם ההורים השתפרו...והכל נראה ורוד....הבעיה היא שזה רק נראה...נכון התחלתי ללמוד וכבר הייתי בשתי שיעורים פתאום הבנתי שמשהו לא מסתדר לי עם החימודים האלה...הגעתי לשם ראיתי את הקבוצה שאיתה אני ילמד וכולן נראו צופניות מתנשאות מה לי ולאן? התחלנו להכיר אחת את השניה וגיליתי שחלקן דווקא סבבה אבל גם גליתי שאני הכי פחות יודעת והכי פחות מהתחום...כולן יודעות על מה מדובר כולן כבר עשו קורס אחד או שניים חלקן גם עובדות בזה ואני רק התחלתי אני עוד לא יודעת כלום...אני מרגישה שאני פחות מהן...הן שואלות הן מבינות ואני יושבת בצד כותבת מנסה להקשיב אבל לא מסוגלת כי המחשבות מטריפות אותי...למה נכנסתי לזה? מה יקרה אם אני יכשל? הרי הבית ספר שילם עליי חצי מהסכום ואם אני יאכזב איזה בושות...הם מצפים ממני להיות הכי טובה וחשבתי שזה יהיה פשוט אבל זה לא...והשירות לאומי נכון שכיף ואני מסתדרת מצויין עם הצוות אבל זה עוד מעט נגמר ואז מה יהיה? אני כלכך אוהבת את הצוות ועוד מעט אני יצטרך להיפרד הם כמו משפחה בשבילי אני רק חושבת על זה והדמעות עולות מה יהיה? ובבית הכל נראה יפה אבל הכל בעצם שקר אני מראה את מה שהם רוצים לראות כי לא באלי שיתחילו החפירות ולא בא לי להיכנס לריבים איתם אז אני סותמת משתדלת לא להיות בבית הרבה אבל גם זה קשה כי אין לי חברים אני לבד...אין עם מי לצאת אין עם מי לדבר אין עם מי להיות אני לבד...
לצפיה ב-'נראה ורוד'
נראה ורוד
12/02/2017 | 01:31
14
שלום לך יקרה,
תודה לך על השיתוף ןעל כך שאפשרת לנו בכתיבה שלך ללוות אותך בשגרה מרתקת ומאתגרת.
"כיף וקשה ומצחיק ומשעמם" - כמו שכתבת. :)
אז התחלת לימודים. כל הכבוד! כשמתחילים ללמוד במקום חדש, זאת הזדמנות ללמוד גם על עצמנו. ממש כמו שכתבת. חשבת שהבנות מתנשאות והנה למדת שחלקן דווקא סבבה. עיקר הלימוד הוא להבין שאנחנו פחות מבינים וזה ממש בסדר. זאת הסיבה שמגיעים ללמוד. 
אולי כדאי לך לדבר עם אחת מהבנות שאת בקשר איתן ולעבור איתה על מה שנראה לך שיכול לעזור לך להיות יותר בעניינים.
 
קיבלת מלגה ( כל הכבוד!) וזה נהדר. כשעולות המחשבות המלחיצות שקשורות למלגה ( כמו שתארת אותן במה שכתבת) תוכלי לנסות לאזן אותן עם מחשבות תומכות ( ויש המון כאלה. כי אם קיבלת מילגה זה אומר שמאמינים בך. שסומכים עליך ). אם תלמדי מתוך תחושה של חיבוק וחיזוק שיש לך אולי משהו מהמחשבות המטרידות יאבד קצת כח. 
כתבת שהיחסים עם ההורים שלך השתפרו- וגם זה נהדר.
 
ולגבי השירות לאומי- זה לא מובן מאליו להרגיש תחושה של בת בית עם הצוות. כנראה שיש בך איכויות שמאפשרות לך להצליח כל כך במה שאת עושה. ולגבי ההמשך.. לכל מקום אחר את ממשיכה עם כל מה שיש בך. מה שגורם לך להצליח היום ממשיך איתך גם מחר. האם השירות הוא עד סוף השנה הזאת?
 
ההודעה שלך מתייחסת לזה שלא הכל ורוד.
אני מסכימה איתך. החיים מלאים בצבעים וזה מה שהופך אותם לכיפיים,קשים,מצחיקים ומשעממים...
רק ורוד היה משאיר את החיים ברובד שטוח יותר.
זה שאת חווה את החיים על מכלול הצבעים שלהם זה טבעי לחלוטין.
יש מקומות שמצליח לנו יותר ודברים משתפרים ויש מקומות שפחות.
אני מזמינה אותך להמשיך ולשתף אותנו בעוד ועוד צבעים..
שלך,
שחר
 
 
לצפיה ב-'דיכאון '
דיכאון
11/02/2017 | 16:35
1
29
אני בת 16 ואובחנתי עם דיכאון לפני חודשיים בערך. אני לוקחת פריזמה וריספרידל. אני לא מקירה אף אחד בגיל שלי שעובר משהו דומה ואני מרגישה מאוד בודדה. הכל מרגיש חסר טעם אז הימים חולפים והם ריקים כל כך. אני לא יודעת מה לעשות יותר. אין לי סיבה לקום בבוקר כבר חצי שנה בערך ואני לא יכולה לסבול את זה יותר.
והכי נורא זה שאני סובלת מדריאליזציה ואני לא מכירה את אמא שלי הרבה מהזמן. הכל קשה מידי.
לצפיה ב-'אור'
אור
12/02/2017 | 01:04
16
אור יקרה,
ב
תודה על ששיתפת במה שעובר עליך בתקופה האחרונה.
כתבת על דיכאון שכבר מלווה אותך חצי שנה ושהתחלת טיפול לפני חודשיים. כתבת גם על הימים שחולפים והם ריקים. אלה תחושות מאוד אופייניות לתקופת דיכאון.
כתבת על תחושת בדידות.
אני ממליצה לך להכנס אלינו לצ'ט. תוכלי לשוחח עם אחד מהתומכים שלנו ולחשוב ביחד על רעיונות שיוכלו לעזור לך להרגיש קצת פחות בודדה. אולי גם על אפשרות שתמלא לך את הימים בפעילות שמעניינת אותך.
 
בכל מקרה,את מוזמנת להמשיך לשתף גם בפורום שלנו.
 
אור יקרה,אני חייבת רק לציין שאני מאוד מעריכה אותך על כך שלמרות כל מה שאת מתארת שעובר עליך,מצאת כח לכתוב לנו ולתת ביטוי למשהו שעובר על לא מעט בני נוער אחרים.
אני גם מתרשמת מכך שבתוך מצב של דיכאון ושל סבל שאת חווה מהדריאליזציה את עדיין מנסה לחפש לך דרך שתוכל להביא לך קצת יותר אור.לחפש סיבה לקום בבוקר בכל יום.
אני מוכנה ללות אותך כל זמן שתרצי לחפש עוד ועוד סיבות כאלה.
הקול שלך והרצון שלך לצאת מהבדידות הם מאוד משמעותיים ונוגעים ללב.
 
ממתינה לקרוא עוד ממה שתרצי לכתוב,
שלך,
שחר
 
 
לצפיה ב-'דיון בבית משפט לנוער'
דיון בבית משפט לנוער
27/01/2017 | 00:14
1
33
היי ישלי דיון בבית משפט ביום ראשון אני בת 16 וישלי צו ליהיות מחוץ לבית בפנימיה .. בקיצור רציתי לדעת אם בדיון שלי אני יכולה להכניס מלווה בגיל 17 .. או שחייב מגיל 18??? 
פשוט חשוב לי שדווקא היא תיהיה איתי ולא מישהי אחרת... 
לצפיה ב-'היי אנה'
היי אנה
27/01/2017 | 16:00
21
היי אנה, ברוכה הבאה לפורום.
אני לא כל כך מכירה את הנוהל לגבי מלווים בבית משפט, אני מניחה אבל שיש איזושהי עובדת סוציאלית או מישהי מטעם הרווחה שמלווה אותך בתהליך? במידה וכן, האם תוכלי לשאול ולהתייעץ איתה בנושא?
אני מבינה מאוד את הבקשה שלך שתהיה איתך מישהי שאת מרגישה איתה בנוח ושמחזקת אותך ואני מקוה מאוד שזה אכן יתאפשר.
הסיטואציה שאת מתארת נשמעת לא פשוטה עבור נערה בת 16. תרצי לשתף אותנו במה שעובר עליך? מדוע הורחקת מהבית? איך את מרגישה בפנימיה? ואיך את מרגישה לקראת הדיון בבית המשפט?
מקוה שלא העמסתי בשאלות
מוזמנת לשתף במה שמרגיש לך נוח
 
איתך,
נויה Yelem
לצפיה ב-'הצעתי לידידה שלי שנפרדה מהאקס לצאת ואמרה שהיא צריכה עוד סמן'
הצעתי לידידה שלי שנפרדה מהאקס לצאת ואמרה שהיא צריכה עוד סמן
18/01/2017 | 21:00
2
32
שלום אני בן 18 והצעתי השבוע לידידה שלי לצאת איתי. ידעתי שיש לה חבר אבל שמתי לב שכבר זמן מה הם לא ניפגשים או מדברים אז החלטתי לנסות להציע לה. היא אמרה לי כן אבל לא קבעתי איתה זמן או מקום. אחרי זמן קצר חזרתי אליה ושאלתי אותה על זמן ומקום ספיצפיים. היא אמרה לי שהיא באמת תשמח לצאת איתי אבל היא רק ניפרדה מהאקס שלה לפני שבוע וזקוקה לעוד זמן. מאז לא ניפגשנו שניינו לבד אבל כן עם החבר'ה ושמתי לב שאין שינוי ביחס שלה כלפי או משהו שונה מלפני שהצעתי לה. אני לא בטוח שבאמת היא מעוניינת וששווה לי לחכות לתשובה ממנה או שכדאי לי להמשיך הלאה ולשכוח מזה. אני די רוצה אותה והעניין הזה מציק לי ויכול להיות שטני סתם מגזים בתגובתי. אשמח לקבל עצות מה לעשות ולשמוע מה אתם חושבים. תודה לכל העוזרים.
לצפיה ב-'היי Elimer'
היי Elimer
21/01/2017 | 09:23
21
היי Elimer יקר,
אתה מעלה פה שאלה באמת נכונה ולא פשוטה.
מצד אחד, ידידה שלך עברה פרידה וצריכה מעט זמן (שזהו אכן דבר ליגיטימי). ומצד שני, אתה מבקש לדעת האם יש סיכוי שהיא מעוניינת ושווה לחכות או שאין טעם ועדיף להמשיך הלאה? (שגם זה כמובן לגמרי מובן ולגיטימי ).
במידה והיית יודע שהיא מעוניינת אבל תצטרך לתת לה קצת זמן ולחכות, האם היית מסכים לחכות? האם זה משהו שהיית יכול לדבר איתה עליו?
 
שתהיה שבת שלום וסופשבוע נעים
נויה Yelem
 
 
 
לצפיה ב-'ל- Elimer'
ל- Elimer
31/01/2017 | 18:28
7

היי Elimer.
 
אני חושבת שאתה מעלה סוגיה שמעסיקה הרבה בני-נוער ומבוגרים- איך יודעים מתי שווה להמשיך ולנסות ומתי שווה להמשיך הלאה.
האופן שבו כתבת משקף שאתה מכבד את הרצון שלה ומבין את החשיבות הנעוצה בכך שהיא תהיה מעוניינת.
ובנוסף, נראה שאתה גם קשוב לעצמך ולרצונות שלך.
כתבת שהיא ידידה שלך, קורה לא מעט שאנחנו רוצים משהו אחר עם הידידים שלנו.
חשוב לשים לב לזה שהצד השני באמת מעוניין במעבר. אולי תוכל לפתוח את זה איתה ולומר מה היית רוצה. אני חושבת שאולי כדאי שתחשוב גם אם היית רוצה לשמר את הידידות ביניכם בלי קשר (לפעמים שעוברים מידידות לחברות אח"כ קשה לחזור לידידות ואולי זה משהו ששווה לחשוב עליו. בכוונה כתבתי לפעמים כי זה ממש לא תמיד).
 
המקרה שהעלת הוא באמת דוגמה למצב בו לעיתים יהיה נכון להמשיך לנסות ולעיתים דווקא לשחרר.
 
אולי יסייע לך לחשוב על המקרה הזה משני האופנים הבאים:
 
דוגמה למצב בו עדיף להמשיך ולנסות:
אני נורא רוצה לצאת עם מישהי אבל לא עשיתי מספיק כדי לקדם את זה. אני לא בטוח שהיא הבינה שאני בעניין שלה. במקרה כזה כדאי שאחזיק ברצון שלי ואנסה לשלוח לו מסרים שיפגינו את הרצון שלי.
 
דוגמה למצב שבו עדיף לשחרר:
אני נורא רוצה לצאת עם מישהי, שלחתי לב מסרים בכמה דרכים והיא מראה שהיא לא בעניין. במקרה כזה, עדיף שאשחרר ואעבור הלאה.

מקווה שאולי נותן קצת כיווני חשיבה,
דניה
 
 
לצפיה ב-'התאהבות '
התאהבות
10/01/2017 | 21:16
1
40
יש בנות שצוחקות מהבדיחות שלי ופתחו איתי קבוצת חפירות בוואצפ. כולם פעילות אבל יש 2 שלא מגיבות ולא צוחקות מהכל, אחת מהן התחילה לצחוק בזמן האחרון, לחייך אלי בקטנה כשאני מספר בדיחה ולשאול כמה קיבלתי במבחן, אבל היא לפעמים קוראת לי "טמבל" וכל מיני מילים כאלה בקטע של צחוק או כשאני מספר בדיחה היא עומה"סתום כבר". אני מכיר אותה כטיפוס רציני, ההפך מפרחה וגם ילדה שקטה כזאת. עכשיו שלחתי בדיחה, היא כתבה "גאונות בנשמה" עם שגיאות כתיב, אז אמרתי שזה לא הבנתי, היא ענתה "לא משנה, שכך מזה". מה זה אומר?
לצפיה ב-'היי אור '
היי אור
21/01/2017 | 09:13
18
היי אור, ברוך הבא לפורום
ההודעות שסיפרת עליהן באמת מבלבלות ויכולות להתפרש במספר דרכים. מה לדעתך הן אומרות?
הכותרת של ההודעה שלך היא "התאהבות", האם זה מה שאתה מרגיש כלפי אותה נערה?
 
מחכה לשמוע ממך
נויה
 
לצפיה ב-'קראשית'
קראשית
07/01/2017 | 21:51
1
44
אני והקראשית שלי היינו ידידים, רמזתי לה שאני מאוהב בה והיא סיפרה את זה לכולם והפסיקה מאוד לדבר איתי, פעם היינו צוחקים המון. אתמול חברה של הקראשית כתבה לי בהודעה שהיא אמרה לה שיש לקראשית שלי "רגשות כלפי" והיא אמרה לה להעביר לי את זה, דיברנו ממש ברצינות וחשבתי שלא עובדים עלי. לעיטים הקראשית אומרת לי שהיא אוהבת אותי בצחוק כזה. אז ציטטתי את ההודעות, שלחתי לקראשית וכתבתי לה: "היי, חברה שלך שלחה לי את ההודעות האלה, זה נכון?"היא ענתה "צר לי לאכזב, אבל לא" מה זה אומר? אני ממש ממש עצוב
לצפיה ב-'הקראשית'
הקראשית
09/01/2017 | 20:56
18
היי לך אנונימי,
באמת ממש מבאס. 
אני לא יודעת אם החברה עבדה עליך או שהקראשית היתה נבוכה להגיד שבאמת יש לה רגשות אליך, אבל כך או כך זה מבאס. 
אני מציעה לך להתקרב אליה לאט לאט בכל מיני הזדמנויות ולהמשיך לבדוק מה היא מרגישה כלפיך ומה אתה מרגיש כלפיה.
הדרך הישירה לא עבדה, אבל אולי בהתקרבות איטית והדרגתית זה יעבוד?
אשמח שתעדכן אותנו.
בהצלחה
רותם
לצפיה ב-'נפתח פורום מעמד זרים'
נפתח פורום מעמד זרים
09/01/2017 | 17:53
5
 יש לכם שאלות בנושא הסדרת מעמד אזרחים זרים אשר שוהים בישראל? זקוקים לאשרת עבודה? 
 היכנסו עכשיו לפורום ותקבלו מענה לשאלותיכם:
 
לצפיה ב-'לכל העולם שלום'
לכל העולם שלום
27/12/2016 | 19:55
3
72
אני רוצה שתדעו: נמאס!! מהכל.
מעוד יום שאני שורפת וגוררת בלי לעשות כלום.
מעוד יום שאני מבלה לבד בלי חברה.
מעוד יום שאני כולאת את הזעקה בפנים.
מעוד יום שאף אחד לא מתעניין בי.
מעוד יום שאני מייחלת שהמוות יחבק אותי.

אני בת 16 ומתחילת השנה אני בדיכאון. אין לי מושג למה ואיך אבל נהיה לי כל כך רע בחיים.
בחברה אני מוצאת את עצמי בלי שום חברה.
בבית ספר אני סובלת משיעמום.
אני מנסה את מזלי בעבודות,התנדבויות,חוגים, בשכונהאבל כל מקום אני מרגישה שזה לא זה. אני לא שייכת. אני לא קשורה. אני דחויה. את מי אני בכלל מעניינת. ניסיתי הכלללל!!!! חוזרת מבית ספר תשושה נפשית ולא מסוגלת לעשות כלום. אני יודעת שיש לי כוחות לבנות עיר. אם רק היה לי איך ואיפה. אני יודעת שאני מסוגלת לתת הרבה. אם רק היו מקבלים את הנתינה שלי. אני יודעת שאני יכולה לנהל ממשלה. אם רק היו נותנים לי.

אני משתפת את מי שאני יכולה בהרגשה שלי. יצא לי מיזה תדמית של נערה דיכאונית. שיתפתי הורים. לא עוזרים.

אף בנאדם לא אוהב להרגיש בודד. גם אני לא.

לצפיה ב-'כח לתת'
כח לתת
29/12/2016 | 09:02
2
36
הי קירזול,
תודה על השיתוף.
כתבת דברים שממש יכולים לעורר הזדהות.
איך אפשר לפעמים להרגיש שיש הפרדה מוחלטת בין יכולות שיש לנו (כמו לנהל עיר או מדינה :-) ) לבין מה שבא לידי ביטוי בעולם החיצוני.
העוצמה שלך מורגשת בכל שורה. יש בך כל כך הרבה לתת ולהשפיע.
כתבת שניסית המון דרכים לבטא את היכולת שלך.
תוכלי לשתף קצת יותר מה קרה כשניסית להתנדב ולפעול?
אני מאמינה שנוכל לחשוב ביחד על דרכים לסגור קצת את הפער בין חוויה פנימית לבין מה שקורה בפועל.
כתבת ששיתפת את ההורים שלך. ניסית לשתף עוד מישהו בסביבה הקרובה שלך?
מחכה לשמוע ממך. ובנתיים אני אאחל לך חג חנוכה שמח ושהאור רק יתעצם ויגדל.
שלך,
שחר
לצפיה ב-'........................'
........................
29/12/2016 | 22:28
1
26
בכל המקומות שהתנדבתי הרגשתי מיותרת ומטרד לאחרים. שכאילו ''עושים'' לי טובה טובה שאני מתנדבת והם מעסיקים אותי כדי להעביר לי את הזמן. בעצם יצא שלא עשיתי הרבה במקומות האלו וביזבזתי את הזמן. או במקרים מסוימים היו להם הרבה מתנדבים עד שבעצם לא היה לי מה לעשות שם אז הם כל הזמן אילתרו לי דברים לעשות וסוג שעמדתי להם על הראש ומוצאים לי תעסוקות כדי לנפנף אותי... 
בכללי לכל מקום שאני מגיעה אני פשוט מרגישה לא שייכת. לא קשורה. כאילו סתם דחסו אותי . אני חושבת שאף אחד לא מכיר ביכולות שלי ולפעמים אני קצת מופנמת ולא הקולית שעושה את הרעש ולכן לא כל כך מתייחסים אלי. מסתכלים לי על החיצוניות. ומה שהם רואים שם ככה מתייחסים אלי. והחיצוניות במקרה שלי לא משקפת את הפנמיות שלי. 
וכמו שכתבתי כבר חלק מהבעייה שלי זה שאני מרגישה מאוד בודדה בלי מישהו באמת קרוב שאני יכולה לספר את כל מה שאני מרגישה. אין לי סביבה קרובה. ניסיתי עם 'חברות' והם עוד יותר התרחקו ממני כי אני כל הזמן דיכאונית וכו'....ולהורים שלי אין מה להציע.
לצפיה ב-'ללמוד מטעויות ומהצלחות'
ללמוד מטעויות ומהצלחות
04/01/2017 | 22:19
16
הי יקרה,
תודה על שהמשכת לכתוב ולשתף.
אני חושבת שהכתיבה שלך נותנת קול להרבה ששותפים למה שעובר עליך.
נראה שאת משקיעה מאמצים רבים כדי להתחבר ולהשתלב בסביבה שלך.
 
בואי ננסה ביחד למקד את האנרגיות שלך במה שיכול להביא לתוצאה שאת רוצה בה.
סיפרת על הרבה ניסיונות שלא הסתיימו בהצלחה.
ואני רוצה לשאול משהו מכיוון מעט שונה: מתי כן חווית הצלחה לאחרונה? מתי הצלחת להגיע לקשר שהיה משמעותי עבורך? 
מתי הרגשת שהפער הזה בין חוץ לפנים מתקטן ואולי אפילו מתבטל?
 
כשאנחנו מנסים לעשות איזשהו שינוי בחיים שלנו ,אפשר ללמוד מכשלונות ומטעויות, ואפשר גם להזכר בהצלחות שלנו ( גם אם הן קטנות וגם אם הן קרו מזמן) וללמוד גם מזה לא פחות.
 
אני ממתינה לקרוא מה שתכתבי.
ורוצה רק להזכיר את הצ'ט שלנו שיכול להיות כתובת נוספת עבורך לשיחה יותר אישית שתוכל להפיג מעט את הבדידות.
 
שלך,
שחר
לצפיה ב-'תקיפה מינית'
תקיפה מינית
27/12/2016 | 19:55
1
82
היי חברה שלי הכי טובה סיפרה לי שהיא עברה אונס בילדות שלה היא כבר בת 18,זה נפלט לה שהיא היתה שיכורה ,היא לא מוכנה לשתף אף אחד גם לא את ההורים שלה (היא לא התכוונה שאני ידע מזה)
 
לצפיה ב-'תקיפה מינית'
תקיפה מינית
29/12/2016 | 08:51
45
אני מעריכה את הדאגה והאכפתיות שלך.
לצערנו,תקיפות מיניות קורות ללא מעט נערות ונערים. תחושת הבושה והצורך להסתיר מאוד מוכרת.
חשוב החברה תבין שהיא לא צריכה להיות לבד בהתמודדות כל כך קשה.
יש לה כתובת לפנות כדי לקבל תמיכה וגם מידע שיכול להיות לה חשוב.
היא יכולה לפנות באופן אנונימי. בלי שידעו מי היא ומאיפה היא פונה.
באמצעות שיחה טלפונית או פניה אלינו לפורום או לצ'ט.
מגיע לה לקבל את כל מה שיש לנו ולארגונים נוספים להציע.
היא לא לבד.
היא ,וכל מי שקוק לכך,מוזמנים לפנות לכל אחד מהמקומות הטובים והמקצועיים שמופיעים בקישור הזה:
http://www.yelem.org.il/%d7%9c%d7%90%d7%9f-%d7%a4%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-2/

פניה כזו תוכל לעזור לה לעשות שוב סדר בתוך בלגן נפשי ופיזי שהיא בטח מרגישה.

אנחנו כאן להמשיך ללוות ולענות על כל שאלה נוספת,
שלך,
שחר
לצפיה ב-'איך????'
איך????
24/12/2016 | 22:57
7
69
"אני בוכה לילות שלמים עלייך ועלי
על איך שפעם ועל איך שלא עכשיו
כשמתנפץ חלום של סתיו
על איך רציתי ואתה לא
על איך שהיא ואיך אני לא"

ושוב זה חוזר אליי שוב אני נזכרת ברגעים שלנו ביחד איך כולם אמרו ועדין אומרים שניצלת אותי שאני עיוורת לא רואה אבל אני חושבת על כמה כיף היה לי איתך זה היה התקופה הכי יפה בחיים שלי. אתה בחרת להיפרד ללכת למרות שהכל אני נתתי לך ואיפה אתה עכשיו? בכלא... 8 שנים אתה הולך לבלות שם על אונס...ואני חושבת איך הגעת למצב הזה איתי הייתה כלכך חמוד כלכך מתחשב כלכך מבין אז מה קרה? למה עשית את זה? אני כלכך רוצה לראות אותך לשאול אותך לדבר איתך אבל אני מפחדת מפחדת להתאהב שוב...ראתי אותך בחדשות מחייך ממה בדיוק אתה מחייך? מזה שפגעת באישה מבוגרת? אני רואה אותך ולא מבינה איך יכולת לעשות את זה...אני נזכרת שרצית שנחזור ובאותו יום שבאתי אלייך שרצית להציע לי נישואים רבנו והחלטנו להתק קשר ובכית מול הפנים שלי...איך יכול להיות שפגעת במישהי זה היה גבול בשבילך...


לצפיה ב-'באד לייף '
באד לייף
27/12/2016 | 19:28
6
34
באד לייף יקרה, אני שומעת את הכאב ואת הצער על החבר שפגע במישהי, את הניסיון להבין מה יכל לגרום לו לעשות דבר כזה?
נשמע שקשה לך לקבל את זה שהשקעת כל כך הרבה ביחסים שלכם ופתאום ביום בהיר את מגלה שהוא לא האדם שחשבת שהוא.
אני מניחה שהיתה סיבה מסויימת שגרמה לך להיפרד ממנו ושיש דברים בזוגיות שלכם שהפריעו לך. מתי זה קרה? האם הצלחת מאז לחזור לשגרת החיים שלך? לצאת עם חברים או דייטים אחרים?
תרצי לספר מעט יותר על מה שעובר עליך עכשיו?
 
מחכה לשמוע ממך,
חג אורים שמח
 
נויה Yelem
 
לצפיה ב-''
30/12/2016 | 00:42
5
18
אני לא נפרדתי ממנו בפעם הראשונה...הוא בחליט שזה לא מתאים שהוא מחםש משהו אחר ולא יכולתי לשכוח אותו נפגעתי הדיכאון חזר ובכל היה נראה שחור ואז הוא רצה שנחזור הוא רצה להציע לי נישואים ובאותו יום רבנו והחלטנו לנתק קשר אבל זה לא באמת קרה כי אני לא יכולה בלעדיו...כל זה קרה שנה שעברה אבל אני לא מצליחה לשכוח אותו אני אוהבת אותו וכואב לי לחשוב על זה שהוא בכלא ואני בחוץ...עוש לא הצלחתי לחזור לשגרת החיים ולא יצא לי להכיר מישהו אחר נורא קשה...אני לא בן אדם מתחבר ואני לא בן אדם פשוט והוא פשוט הצליח לחדור את כל השכבות שלי עוד בפגישה הראשונה שלנו...אני בן אדם בלי ביטחון עצמי בכלל ונורא קשה ככה להכיר אנשים...
אני כל יום חושבת עליו כל יום רוצה ללכת לבקר אותו אבל אני יודעת שזה לא ייגמר בבעקור...אנשין אומרים לי שהוא ניצל אותי ואולי זה קצת נכון אבל עדיין אני אוהבת אותו הוא קונה אותי במילים שלו ואולי אני עיוורת...הוא כלכך שמר עליי והוא העה רב עם כל מי שהיה פוגע בי...כשנפרדנו מישהו מהבניין שלי הטריד אותי וכשסיפרתי לו את זה הוא פשוט השתגע הוא התקשר אליו רב איתו וזה כמעט נגמר במכות אז אני לא יודעת אם זה חלק ממשחק שלו כדי להמשיך לנצל אותי כמו שכולם אומרים או שזה מתוך אהבה ורצון שיהיה לי טוב....אני מבולבלת מאוד וחוץ ממנו יש לי עוד מלא דברים בראש ואין לי כוח פשוט אין לי כוח
לצפיה ב-'באד ליף '
באד ליף
05/01/2017 | 08:26
4
19
באד ליף יקרה, אין לי ספק שאהבת אותו מאוד ושהוא היה יקר לך. האם יכול להיות שאת מפחדת להרפות מהאהבה אליו כי את חוששת שלא תצליחי לאהוב או להיאהב ע"י מישהו אחר?
כתבת שאת מרגישה שחסר לך ביטחון עצמי ושקשה לך להכיר אנשים. האם יש משהו שלדעתך יכול לעזור לשפר את הביטחון? איך אפשר לדעתך לעזור לך להכיר אנשים וחברים חדשים?
 
נויה Yelem
 
 
לצפיה ב-''
09/01/2017 | 20:53
3
7
אני בטוחה שאני לא יצליח לאהוב או להיאהב זה ברור לי ואולי יש קשר בין הדברים אבל עדיין קשה לי עם כל העניין הזה...כלום לא יעזור לי לשפר את הביטחון כי זה האופי שלי אני בן אדם ביישן בן אדם מאוד פגיע בן אדם שלא אוהב להתערבב עם כולם אני מעדיפה להיות בצד לבד...זה מעצבן עוד יותר כי לא הייתי כזאת אני הייתי בדיוק ההפך ממה שאני עכשיו הייתי מסתובבת כל היום בחוץ עם חברים מכירה אנשים חדשים כלום לא היה פוגע בי או מפריע לי הייתי חייה פשוט ככה ופתאום הכל כבה אצלי ואני כלכך רוצה לחזור להיות כמו שהייתי למרות שהייתי ילדה מאוד קשה ועושה הרבה שטויות ומסתבכת תמיד אבל אהבתי את זה זה עשה לי טוב...אני מתוסכלת מזה שהכל נשאר בפנים שאני לא יכולה בדרך שלי להוציא את כל הכעס את כל הרגשות ואת כל מה שיש בפנים הבעיה היא שהדרך שלי זה במכות....זה אולי נשמע קצת פסיכי אבל הדרך הזאת הכי משחררת אותי...אני אוהבת את כל מה שפיזי אני אוהבת להרים להזיז לשבור להרוס זה נותן לי הרגשה טובה (אל תחשבו שאני משוגעת כי אני לא) ואני לא מוצאת פעילות כלשהי שתדמה לי את ההרגשה הזאת...אני יודעת שיש כל מיני ענפים בספורט שיכולים לתת תחושה כזאת (אומנויות לחימה,קיקבוקס וכו') אבל אין לי איך לממן את זה ואין לי כלכך זמן לזה....
לצפיה ב-'היי באד לייף '
היי באד לייף
21/01/2017 | 09:45
2
13
היי באד לייף,
את מספרת שהיית רוצה לחזור להיות הילדה שהיית פעם.
יכולה לתאר במילים את אותה הילדה? אילו דברים היית רוצה לחזור אליהם ואילו דברים את שמחה שהשארת מאחור?
מה לדעתך מונע ממך להיות אותה ילדה?
לגבי מה שכתבת על הספורט, אני חושבת שזה רעיון מדהים למצא ענף ספורט שמעניין אותך. יש הרבה דברים טובים בכושר ובספורט (כמו למשל הדברים שכתבת, הוא מרגיע ועוזר לפרוק ולשחרר מתחים, הוא בונה ביטחון עצמי ועוד...). תוכלי אולי לנסות לחשוב על ענף ספורט שלא נדרש לו מימון? (אולי ריצה? או שחיה כשמזג האוויר קצת יתחמם?) שווה גם לבדוק במקום המגורים שלך, לפעמים יש פעילויות בחינם או עם סבסוד מטעם העיריה.
 
מתנצלת על העיכוב בתשובה,
מחכה לשמוע ממך
נויה Yelem
 
לצפיה ב-'היי נויה'
היי נויה
25/01/2017 | 16:34
1
8
הייתי ילדה שמחה ילדה צוחקת שובבה מאוד מוקפת בחברים כל היום מסתובבת משחקת נהנית...הייתי משאירה מאחורה את האלימות את כל ההסתבכויות כל העצבים...כשאובחנתי כסובלת מדיכאון קליני כל השמחת חיים ירדה לי לא הייתי יוצאת מהבית אז כל החברים שלי נעלמו כי מה הם צריכים חברה שלא יוצאת איתם לא מדברת איתם לא כלום...זה כואב לי וקשה לי לראות את הפער שנוצר ואיך הכל נעלם לי ולרצות לחזור להיות הילדה שהייתי אבל אין לי את היכולת הזאת לחזור לשם וכל זה גורם לי להיות עצבנית מאוד...הייתי מעדיפה לשכוח את התקופה הטובה שהייתה כדי לא להיות מתוסכלת מזה שעכשיו אין וכנראה גם לא יהיה...
לצפיה ב-'באד לייף '
באד לייף
27/01/2017 | 16:14
11
באד לייף יקרה, מתי קרה שאובחנת בדיכאון? האם את יודעת להצביע על משהו ספציפי שגרם לדעתך לדיכאון?
נשמע שאת מאמינה שהמצב לא יכול להשתנות וזה מלחיץ ומתסכל אותך. אני יודעת שכרגע קשה לך לראות את זה אבל אין לי ספק שדברים בעתיד עוד יראו אחרת. החיים הם דינמייים ויחד עם טיפול טוב ועבודה עצמית אין לי ספק שאת תרגישי אחרת.
דוקא הייתי ממליצה לך שלא לשכוח את התקופה הטובה שהיית בה כי זו הוכחה ניצחת לזה שיכול (ויהיה) אחרת. רק תאמיני ואל תתייאשי. תאמיני שמגיעים לך חיים טובים יותר ותעבדי על מנת להשיג את זה. אין לי ספק שגם תצליחי ואנחנו כאן נלווה אותך בדרך הזו
 
נויה
 
לצפיה ב-'ילדה שהיא כבר לא ילדה'
ילדה שהיא כבר לא ילדה
17/12/2016 | 22:02
7
90
 זהו סיפור של ילדה שהיא כבר לא ילדה..


בחושך ילדה יושבת

מתפללת, מתחננת

בוכה...

ואפאחד לא שומע,

אפאחד לא רואה,

אפחד לא יודע,

והוא נכנס לחדרה

 

בשקט

 

ובלב היא זועקת,

נעלמת...

נותנת לזה להגמר!

 

וכך זה קורה..

במקלחת, בסלון, בחדרו ובחדר של אחותה

וזה לא מפסיק..

 

אפאחד לא יודע,

אפאחד לא שומע,

אפאחד לא רואה..

 

והילדה גדלה,

והיא כבר לא ילדה

כי 18 היא עברה..

אבל הכאב ממשיך

וזה לא פסק..

 

והיא חיה את סיפורה

נושמת,

בוכה,

משתדלת להראות כמו כולם..

 

אבל איך אפשר?

איך היא יכולה לא לוותר?

איך היא יכולה לא לגמור עם הכל ודיי?

איך היא יכולה לעשות שירות?

איך היא יכולה?

איך?

 

זועקת צועקת

אבל פוחדת

 

 

 
 
לצפיה ב-'לילדה הגדולה '
לילדה הגדולה
18/12/2016 | 21:22
6
48
ילדה גדולה,
כמה עצוב לקרוא את ההודעה שכתבת.
האם את עדיין ממשיכה להיפגע? 
אני רוצה שתדעי שאפשר לדבר על זה, ואפשר להפסיק את הפגיעה, 
ואפשר לטפל בפצעים, ואפשר לחיות גם עם הפצע הכל כך כואב הזה.
אני כאן, רוצה להושיט לך יד.
מאמינה לך, גאה בך על שהצלחת לכתוב,
ורוצה שתדעי שמגיע לך להיות בטוחה ומוגנת.
מי יודע על הפגיעה הכל כך קשה שעברת?
איתך,
רותם
 
לצפיה ב-'הי'
הי
19/12/2016 | 01:12
5
40
היי,
זה עדיין לא פסק...
אבל זה קורה לעיתים הרבה יותר רחוקות...
לויכולה להפסיק את זה אני לא מצליחה..
אני לא מצליחה להפסיק אותו להרחיק אותו...
אני מתחננת בוכה..
אבל זה לא נפסק..
האחראית של השירות יודעת וטוענת שאני פשוט צריכה לעזוב את הבית..
אבל זה לא כל כך פשוט...
 
אני מרגישה שאני לויכולה יותר סליחה..
לויכולה יותר להכיל את זה..
אבל אפאחד לא כאן..
עברתי 18 אני אמורה להתמודד עם הכל..
אני אמורה לחיות עם הכל..
אני לא אמורה לבקש עזרה יותר...
לצפיה ב-'לחיות עם הכל'
לחיות עם הכל
19/12/2016 | 01:51
4
45
ילדה גדולה יקרה,
כתבת שאת מרגישה שאת לא יכולה יותר להכיל את זה.
ושבגלל שעברת את גיל 18 את אמורה להתמודד עם הכל.
 
יקרה שלי,
אף אחד  לא אמור להתמודד עם מה שאת מתמודדת איתו.
סוג הפגיעה שאת עוברת בבית הוא קשה ומורכב ומגיע לך להיות בביטחון מלא,במקום שמור ומוגן, בלי לפחד.
מגיע את זה לך ולכל מי שאיתך בבית שיכול להיות בסיכון דומה למה שאת עוברת.
 
אני גאה בך שמתוך כל הקושי את מגיעה ומבקשת עזרה.
ומגיע לך את כל הסיוע שנוכל לתת לך כדי שתוכלי לצאת ממעגל הפחד למקום בטוח וטוב עבורך.
 
אני מאמינה שנוכל לחשוב ביחד על האפשרויות שעומדות בפניך.
נלך ביחד צעד אחרי צעד, עד שתצאי מסכנה.
אף אחד לא רשאי לפגוע בך אפילו לא עוד פעם אחת.
 
כתבת בהודעה את המילה 'סליחה'.
מישהו אחר צריך לבקש ממך סליחה ועוד אלף סליחות.
את, יקרה, לא אמורה לבקש סליחה על אלימות שמופנית אליך.
זאת לא אשמתך.
לא עשית שום דבר לא בסדר.
את בסדר גמור.
 
 
אני מזמינה אותך כמובן להמשיך לכתוב לנו בפורום.
ואני אמתין לשמוע ממך שוב. תוכלי לשתף בכל מה שתרצי.
אם תרצי שיחה יותר אישית, אני מזמינה אותך לצ'ט שלנו.
כל הפרטים על הצ'ט ( מה השעות הפעילות, מה ההבדל בין הצ'ט לפורום) נמצאים בקישור הזה :
 
יקרה,
אני ממתינה לשמוע ממך.
מאחלת לך בנתיים שתהיי מוגנת ובטוחה.
שלך,
שחר
לצפיה ב-'...'
...
19/12/2016 | 23:31
3
30
אני לויודעת מה לכתוב...
אני מנסה לעצור את הדמעות..
 
 
 
בכל בוקר אני קמה את החיוך אני לובשת
לשירות אני קמה את הילדים מחבקת
עוטפת, שומרת, מגוננת..
ומשם אני מלווה אותם בהסעה
ואחרי הצהריים יושבת איתם לשיעורים,
משחקים, סיפורים ושיחות אישיות...
עד הערב אני איתם..
והחיוך שם תמיד..
עושה הכל בשביל הילדים האלו..
בשביל שלהם יהיה טוב..
בשביל שאותם אצליח להוציא ממעגל הסיכון..
בשביל שידעו שיש אי שם מישהי שסומכת עליהם ומאמינה בהם וביכולות שלהם..
 
ואז לדירה אני מגיעה..
המצחיקה, השובבה עם מלא מרץ..
"הפסיכולוגית" של הדירה.. 
גם זאת שמגשרת בין כולן..
והחיוך נשאר
וכל אחת בדירה מוצאת לה פינה
ואני בין כל הפינות מעודדת
ולא מוצאת פינה אחת לבכי שלי..
והלילה מגיע
וכולן למיטה הולכות..
ואני חושבת וחושבת 
את החיוך מורידה 
ונותנת לכמה דמעות לרדת בבטחה..
 
יום עובר ועוד יום..
וחמישי מגיע..
כולן מתלהבות חמישי הביתה חוזרים..
ואני את החיוך מחזירה
מספרת לכולן כמה חיכיתי לחמישי
אבל מאחורה פוחדת בכלל משישי..
ואת השירות גומרת
וברכבת נוסעת
ובבית אני בחמישי בלילה
מורידה את החיוך
מסתגרת
מפחדת
וחמישי עובר
ושישי
ולבסוף גם שבת
ואם לא קרה דבר
ההקלה מגיעה..
ואם קרה
שותקת..
מסתגרת..
וחוזרת לדירה..
כמובן שבדרך על החיוך עובדת..
 
וכך שבוע ועוד שבוע..
 
אך שמיום ליום משבוע לשבוע עוד משהו בי נעלם..
עוד משהו בי חסר..
ולבסוף לא ישאר כלום ממני..
 
 
איך עושים שיגמר?
בלי לפגוע באפאחד?
בלי שאהיה אשמה?
בלי להרוס את המשחה?
בי להיות הכבשה השחורה?
בלי הפחד הכאב והבלבול?
פשוט בלי הכל..
 
 
 
לצפיה ב-'איך עושים שיגמר?'
איך עושים שיגמר?
22/12/2016 | 22:44
2
36
ילדה יקרה,
את כותבת ממש מתוך ההתמודדות שאת נמצאת בה.
מתוך הקושי.
הקושי לשלב בין השגרה,השירות,עבודת הקודש שאת עושה לבין הפחד והכאב שמחכים בבית.
יום חמישי היום.
את נמצאת בבית? חשוב לי לשמוע ממך מה שלומך. לראות  מה ניתן לעשות כדי שלא תחווי פגיעה נוספת. לא היום,לא מחר ולא בכלל.
אני מאמינה שניתן למצוא דרך שתאפשר לך מקום בטוח.
שאלת מה עושים שיגמר בלי להרוס את המשפחה.
יקרה שלי, לא את הורסת את המשפחה.
ממה שאת כותבת נראה שמישהו אחר אחראי לכך. הוא זה שנושא באשמה.
את לא הורסת. ההיפך.  את מנסה לתקן, להציל את עצמך ואולי עוד בני משפחה שיכולים גם להפגע.
יצא לך להכנס לצ'ט שלנו? אני חושבת ששיחה עם התומכים שלנו תוכל להעלות כמה אפשרויות ופתרונות.
 
בכל מקרה, אני מזמינה אותך לכתוב לי. לשתף,לספר איך את עוברת את הימים הקרובים.
ממתינה לך,
שחר
לצפיה ב-'��'
��
24/12/2016 | 18:59
1
20
עשינו שבת בדירה השבת אז היה בסדר..
 
פעם ההיתי נכנסת לצאט היום הרבה פחות..
 
ואני כן הורסת..
אוף..לומשנה כלום לומשנה��
לצפיה ב-'להדליק את האור'
להדליק את האור
25/12/2016 | 11:07
25
יקרה,
תודה ששיתפת.
אני חשה הקלה על כך שיכלת לעבור שבת שאין בה איום ופחד.
מקווה שנוכל ביחד לחשוב על דרכים שכל השבתות וכל הימים יוכלו לעבור עליך בשקט ובבטחון.
ממליצה לך להכנס לצ'ט כדי להגיע לשיחה יותר ממוקדת.
בנתיים,כתבת שוב שאת הורסת.
אני כותבת שוב כי אני מאמינה בכך:
את לא הורסת כלום.
את לא אשמה בכל מה שקורה בבית.
יש מישהו אחר שאחראי ושנושא באשמה.
לא את.
 
היכולת שלך להצליח לקום מתוך החושך שאת חווה ולבקש להדליק בחייך אור- היא מעוררת התפעלות.
זה לא מובן מאליו.
אני מזמינה אותך להמשיך לשתף,לתת לנו ללוות אותך בכל אחד מהדרכים שיש לנו,כדי לעזור לך להדליק את האור.
שלך,
שחר
לצפיה ב-'אני חדשה פה :/'
אני חדשה פה :/
19/12/2016 | 20:16
1
36
לצערי, הצטרפתי לפורום כאן. למה? כי קשה לי לשתוק. אני מפחדת, אני חרדה, אני לא מפסיקה לחשוב והכל מתערבב לי במוח ונוצר ערבוב דוחה של מחשבות.
אז באתי לכאן, לחפש עזרה. אולי לא אקבל את העזרה שלה אני זקוקה, אבל בשביל זה יש פסיכולוגים.
אשמח לדבר כאן ולעזור בנוסף לקבלת עזרה, כי מה הטעם בלקחת ולא לתת? :)
לצפיה ב-'ברוכה הבאה!'
ברוכה הבאה!
22/12/2016 | 22:56
19
ברוכה הבאה Anxious Shell יקרה,
שמחה על ההצטרפות שלך לפורום.
הנכונות שלך לשתף,לקבל עצות טובות ולתת לאחרים מעוררת הערכה.
כתבת שקשה לך לשתוק. למה את מתכוונת?
מה נראה לך יוצר אצלך את ערבוב  של מחשבות במוח?
אני מקווה שנוכל לתת לך את העזרה שאת מצפה לה.
את מוזמנת לצ'ט שלנו אם את רוצה לשתף באופן אישי או לכתוב לנו פה בפורום כך שנוכל לחשוב ביחד על דרכים ומקומות בהם תוכלי לקבל את העזרה שאת מצפה לה.
מחכה לשמוע ממך,
שחר
לצפיה ב-'למצוא חברה'
למצוא חברה
18/12/2016 | 23:15
2
38
שלום. אני גבי בן 17 תלמיד כיתה י'א 
ורוב השיכבה שלי הם זוגות.. וקשה לי לראות אותם ושלי אין חברה..
אשמח לעזרה שלכם איך למצוא חברה..
תודה!
לצפיה ב-'למצוא חברה'
למצוא חברה
22/12/2016 | 23:27
16
הי גבי,
ברוך הבא לפורום שלנו!
שאלת -איך למצוא חברה?
רוב השכבה כבר בזוגיות וגם אתה רוצה.
אתה מביע רצון שהוא מאוד מובן וטבעי.
אולי במקום ללכת על חיפוש חברה כסוג של פרויקט כללי,פשוט תסתכל סביבך, תראה מי בסביבה שלך מעירה אצלך ניצוץ מיוחד בלב.
מי גורמת לך להרגיש אחרת, להתרגש קצת אחרת.
ואז, תוכל לבדוק בכל מיני דרכים עדינות,אם גם היא מרגישה משהו מיוחד כלפיך.
קשר נבנה בין שני בני אדם שיש ביניהם יחס מיוחד שהולך ונבנה.
כך שאתה יכול להיות יותר ממוקד גם אל מי שנמצא או נמצאת סביבך ובעיקר פנימה אל מה שאתה מרגיש.
אתה מוזמן להמשיך לשתף בכל מה שתבחר,
שלך,
שחר
לצפיה ב-'למצוא חברה'
למצוא חברה
11/02/2017 | 16:39
8
היי אני גם ב-י״א ואני בת 16. לדעתי הדרך הכי טובה למצוא חברה זה להיות ידידים קודם. אני הייתי ידידה עם מישהיא לכמה זמן ואז הצעתי לה לצאת איתי. תפגין ביטחון ותהיה ישיר והכל יהיה בסדר.

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ