לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1401114,011 עוקבים אודות עסקים

פורום היאבקות WWE

ברוכים הבאים לפורום הרסלינג של ה-WWE בתפוז. זוכרים את הימים של פעם?, שהיינו מרותקים שעות על גביי שעות לשידוריי הרסלינג בארץ שעד לא מזמן נקראו בשם WWF? שהיינו מחקים את הדמויות והמתאבקים ומצוטטים אותם ומתחפשים לדמויותיהם?. אז עכשיו אפשר לחזור ולהזכר בהם, וגם לצפות בשידורים המחודשים. בנוסף תוכלו להנות משפע של מאמרים וכתבות שרק יילכו ויגדלו בנושאי כוכביי עבר,הווה,ועתיד בWWE. וליהנות מגלרייה ענקית (אולי הגדולה בארץ) של כוכבי הרסלינג הפעילים והלא פעילים באירגון. וליהנות ממגוון אתרים רישמיים ולא רישמיים העוסקים בנושא ונמצאים גם הם בקישורי הפורום. תוכלו לשאול שאלות,ולצפות לתשובות טובות ומדויקות מחבריי הפורום הנפלאים שיש אצלנו. רק אנא הקפידו לשרשר תגובותיכם להמנע מלפתוח הודעות שכבר שוחחו עליהם שוב. ולהשתמש באופציית הוספת תגובה על מנת למנוע הצפה של הפורום. הודעות שלא ישורשרו ולא ימצאו במקומם ימחקו . וכמובן,להשתתף בדיונים המרתקים ולהזכר בעבר,הווה,ואלי עתיד טוב יותר לרסלינג. שהייה מהנה וברוכים הבאים . מנהלי הפורום, רם (רם חיים) ושי (שי מילר)
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום היאבקות WWE

ברוכים הבאים לפורום הרסלינג של ה-WWE בתפוז. זוכרים את הימים של פעם?, שהיינו מרותקים שעות על גביי שעות לשידוריי הרסלינג בארץ שעד לא מזמן נקראו בשם WWF? שהיינו מחקים את הדמויות והמתאבקים ומצוטטים אותם ומתחפשים לדמויותיהם?. אז עכשיו אפשר לחזור ולהזכר בהם, וגם לצפות בשידורים המחודשים. בנוסף תוכלו להנות משפע של מאמרים וכתבות שרק יילכו ויגדלו בנושאי כוכביי עבר,הווה,ועתיד בWWE. וליהנות מגלרייה ענקית (אולי הגדולה בארץ) של כוכבי הרסלינג הפעילים והלא פעילים באירגון. וליהנות ממגוון אתרים רישמיים ולא רישמיים העוסקים בנושא ונמצאים גם הם בקישורי הפורום. תוכלו לשאול שאלות,ולצפות לתשובות טובות ומדויקות מחבריי הפורום הנפלאים שיש אצלנו. רק אנא הקפידו לשרשר תגובותיכם להמנע מלפתוח הודעות שכבר שוחחו עליהם שוב. ולהשתמש באופציית הוספת תגובה על מנת למנוע הצפה של הפורום. הודעות שלא ישורשרו ולא ימצאו במקומם ימחקו . וכמובן,להשתתף בדיונים המרתקים ולהזכר בעבר,הווה,ואלי עתיד טוב יותר לרסלינג. שהייה מהנה וברוכים הבאים . מנהלי הפורום, רם (רם חיים) ושי (שי מילר)
 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום

אביחי (crossface) ז``ל 1979-2004 , לעולם לא נשכח אותך
יש להודיע על ספויילרים של תוצאות שלא עבר שבוע מאז שידורם בארה``ב

המשך >>

לצפיה ב-'אותה גברת בשינויי אדרת?'
אותה גברת בשינויי אדרת?
27/05/2018 | 02:35
7
שמתי לב למשהו,קחו בחשבון שזאת דעתי האישית. 
הסטייבלים הכי פופולארים בהאבקות, הרבה טוענים שהם מגניבים,ואוהבים אותם בגלל שהם אנטי-גיבורים.D-Generation X,הבולט קלאב,NWO,הם די אותה גברת בשינויי אדרת.                                                                                                        
העיקרון שלהם הוא דומה: מרדנים,שטוטניקים ששמים על כולם ******,רוצים לעשות שינוי בביזנס,עושים את מה שהם רוצים מתי שהם רוצים איך שהם רוצים,למרות שהם נבלים,חלאות וביריונים,חלקם פיזית וחלקם מילולית, הרבה מאוד מהקהל רוצה להיות כמוהם,הם כמו "חבורת המקובלים" שרוצים להיות בה(או שאתה מתעב אותם),הם כמו גדוד פרטי בצבא,קבוצה של כמה חבר'ה שבראש ההר ולמרות שהם שמים קצוץ על המעריצים(בקייפייב) המערציים מעריכים אותם והם רוצים להיות כמוהם,הם קונים מרצ'נדייז' שלהם, הם נהיו וממשיכים להיות הסטייבלים הכי פופלארים.                               
בנוסף הם מרססים בספריי את שם הסטייבל,הם עושים טו סוויט, SCUK IT,באמפים שהשופט "מאבד את ההכרה",הרבה חולצות של הסטייבל,רמאויות,להסיח את דעתו של השופט כדי שחברך לסטייבל ירמה,לגרום לשופט "לאבד הכרה וכ'ו.                                                                                                             בתוך "הגדוד הפרטי" יש רק 2-3 שלושה חברים שמעניעים את העניינים ושהם הפולארים וששאר החברים הם סתם מיותרים ולא חשובים והחברם שבטופ לא שמים קצוץ על חבריהם האחרים מהסטייבל שמתחתיהם בשרשרת המזון. 
בנוסף היה שחקן או סלב שהצטרף לסטייבלים האלו.                   
בני האדם מתחברים לרצון להתמרד,לעשות מה שהם רוצים באיזה זמן ואופן שהם רוצים,סיפוק מיידי,לרמות כדי להגיע להישגך ומפני שזאת הדרך הפחות קשה,רצון לחולל שינוי במשהו,הרצון להיות בטופ, שהרבה אנשים רוצים להיות כמוך בידיעה שהם לא יהיו כמוך, להיות השליטה ושהכוח בידייך,
שאתה פופלארי למרות שאתה לא שם על האנשים זין ושעדיין הם מעריצים אותם,למען האמת זה הרגשה כיפית שהרבה מאוד אנשים רוצים להרגיש בחייהם,הרצון להיות בעמדת שליטה,לדעת להחזיק ארגונים בביצים כדי שהם יתחננו שתהיו שם.                  
אלו הסטייבלים הפולארים ביותר בהאבקות,הם מבוססים על אותו עיקרון פחות או יותר וזאת נוסחה שעדיין עובדת ולאנשים עדיין לא נמאס מזה וזה מוכר הרבה והארגונים הרוויחו ומרווחים מהסטייבלים האלו הרבה מאוד כסף,סטייבלים אפלים או סטייבלים בסטייל אחר לא תופסים ולא מגיעים לרמת פופלאריות של אלו שציינתי,הם לא גורמים לשינוי בביזנס או לשבירות שיאים,למען האמת זה די מתסכל.
אתם מסכימים איתי? אתם יכולים לתת תובנות ודעות משלכם במידה ואתם לא מסכימים עם התבונות והדעות שלי.
[א×?ת×? ×?×?רת ×?ש×?× ×?×?×? א×?רת?]
 
לצפיה ב-'טיטאן שאטרד- פרק 6'
טיטאן שאטרד- פרק 6
24/05/2018 | 20:30
13
35
שלום לכולם וברוכים הבאים לתרגום לעברית של הספר טיטאן שאטרד: המאבק בביטחון ובפרנויה. בפעם הקודמת שמענו על השבוע הקשה והגורלי בין ה-19 ל-26 במאי 1996, כולל כל מה שהקליק עשו באותו השבוע. תזכורת:
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/13/183212445...

אז במה עוסק הספר השני? (תקציר)

ההמשך המצופה לרב המכר טיטאן סינקינג.

אחרי שסבל שנה נוראית ב-1995, רצה וינס מקמהן לבנות מחדש את האימפריה הטובעת שלו ב-1996. היו לו תקוות רבות עבור נושא הדגל החדש של פדרציית ההיאבקות העולמית, שון מייקלס - האיש שרצה שיהיה מנהיג ה'דור החדש' של ה-WWF. כשמייקלס נתמך בידי קאסט חזק של דמויות מבוססות, כמה מתאבקים ישנים, והזרקה של דם חדש, ציפה מקמהן לחלוטין שה-WWF ישלטו ביריביהם WCW במלחמות ליל שני המתהוות.

זה לא מה שקרה.

טיטאן שאטרד מספר את הסיפור מאחורי הקלעים של הצרות של ה-WWF ב-1996. הייתה זאת שנה בה הפרנויה איימה להשמיד את ה-WWF, בה מסורות שנשארו בתעשייה כבר כמה עשורים נשברו, ובה וינס מקמהן נטש לחלוטין את עקרונות ההיאבקות שלו ברדיפה אחרי הדולר.
לצפיה ב-'והפעם בטיטאן שאטרד:'
והפעם בטיטאן שאטרד:
24/05/2018 | 20:32
1
71
n...W...o.
 
שלוש אותיות. מלאנתלפים מתאבקים. וסטוריליין גאוני אחד שנתן ל-WCW הובלה של כמעט שנתיים במלחמות הרייטינג.
 
שומעים על התחלת הסטוריליין, על הבעיות המשפטיות שבו, ועל מתאבק שרוצה לעזוב את ה-WWF.
 
כמה לינקים שימושיים:
 
סקוט הול מגיע לארגון:
https://www.youtube.com/watch?v=jmzj4if0sHo
 
סקוט הול מתעמת עם סטינג:
https://www.youtube.com/watch?v=M6Leq-lkJa8
 
נאש מגיע לארגון:
https://www.youtube.com/watch?v=0SF_m2LEtDA
 
הול ונאש מול בישוף:
www.dailymotion.com/video/xuqqjb
 
פרומו של דיימונד סטאד עם הקיסם:
https://www.youtube.com/watch?v=ro2BljQIVjA
 
ג'ים קורנט על דיאנה הארט:
https://www.youtube.com/watch?v=1rlwhkE6wDo
 
ג'ים קורנט על השיחה עם סטו הארט: https://www.youtube.com/watch?v=mj0nRG93ALA
לצפיה ב-'פוקינג איי!'
פוקינג איי!
26/05/2018 | 13:57
21
זה די מדהים לשמוע איך כל החרא האישי של מתאבקים מסוימים (כמו הקליק, או דייבי בוי בפרק הזה) השפיעו ישירות על החלטות בוקינג ובעקיפין על התעשיה כולה.
 
האמת שבזמנו, אף פעם לא ראיתי בבריטיש בולדוג מיינאיבנטר אמיתי או איזו דמות מעניינת שכדאי לעקוב אחריה. הוא היה מתאבק סבבה, אמין, אבל לא יותר מזה. ואני מודה שקצת מפתיע אותי המעמד הגבוה שיוחס לו בתקופה ההיא, כי אני בתור צופה לא הרגשתי את זה בכלל.
מצד שני, הייתי ילד בן 11, לפני האינטרנט, וגם לא היה לי מושג איך הקהל האירופאי תופסים את הדמויות ב-WWF, אז אני כנראה סתם מדבר מתוך בורוּת.
 
 
המון תודה על התרגום. ממשיך להיות מעניין בטירוף.
לצפיה ב-'פרק 6'
פרק 6
24/05/2018 | 20:38
77
בלילה אחרי "היזהרו מהכלב", הציגה WCW את הפרק הראשון של נייטרו שהיה בן שעתיים, בשידור חי ממקון, ג'ורג'יה. סקוט הול היה אמור לחזור לארגון במהלך השידור, אבל במה שנראה היה כמו מהלך מעורר סקרנות, לא קידמה WCW את הגעתו הקרבה בכלל. הסיבות מאחורי השתיקה הזאת התבהרו מהר מאוד.
 
כשהשיחות על החוזה ביניהם נעשו דרך עורכי דין וסוכנים, ה-27 במאי היה הפעם הראשונה שאריק בישוף וסקוט הול ראו אחד את השני מאז שהחלו לשוחח בפברואר. בישוף פגש את הול בשדה התעופה והסיע אותו באופן אישי לתכנית, אבל הזהיר אותו קצת לפני ששם אותו בטלוויזיה. כשהוא מכיר את המוניטין הרע של הול וכשהחדשות על תקרית הקידה התפשטו בתעשייה, סגן הנשיא הממולח הזהיר, "סקוט, אנחנו לא צריכים את זה פה. אם אתה עומד לבוא לפה ולבחוש בקלחת ולגרום לצרות ששמעתי שאתה גורם להן, אני אומר לך: לא אכפת לי, לא צריך, לא רוצה." הול קצת הופתע מהישירות של הבוס החדש שלו, אבל קיבל את הביקורת. הוא הבטיח לבישוף שהגיע ל-WCW כדי להיות שחקן בצוות ולעזור לארגון לגדול, לא רק בגלל הכסף והלו"ז הנוח.
 
מאוחר יותר באותו הערב בנייטרו, במהלך קרב משעמם במכוון בין מתאבקי הזוגות המידקארדרים לשעבר ב-WWF, מייק אנוס וסטיב דול, תקרית באחד היציאים התחילה להסית את תשומת ליבו של הקהל. המהומה נגרמה בידי הול הלבוש בדנים, שקפץ ברוגע מעל מחסום האבטחה ודרש מיקרופון. הפרשנים טוני שובאני ולארי זביסקו העמידו פני המומים. הם אמרו שהול היה אורח לא קרוי, ורמזו שהוא לא אמור להיות בתכנית כי עבד במקום אחר. אנוס ודול הפסיקו להתאבק וזזו לו מהדרך, וכך פינו את הבמה להול כדי שידבר אל הקהל של נייטרו. במבטא הקובני המזויף הטיפוסי של רייזור ראמון, הוא התחיל:
 
"היי, אנשים, אתם יודעים מי אני, אבל אתם לא יודעים למה אני כאן. איפה ביליונר טד? איפה הנאצ'ו מן? הפרחח הזה לא יכול בכלל להיכנס לבניין. (הערת המתרגם: סאבאג' "הושעה" בשבוע הקודם בגלל הפיוד שלו מול ריק פלייר.) אני? אני הולך לאן שאני רוצה, מתי שאני רוצה. ואיפה, אוי איפה, סקים ג'ין? כי יש לי סקופ בשבילכם. כשהבובת קן הזאת, כשהחיקוי הזה לחזאי יבוא לכאן מאוחר יותר הערב, יש לי אתגר עבורו, עבור ביליונר טד, עבור הנאצ'ו מן, ועבור כל אחד אחר בדאביה-סי-דאביה. אתם רוצים ללכת למלחמה? אתם רוצים מלחמה? אתם תקבלו אחת."
 
הדיבור והצגת הפרומו בנוסף למלל היו מכוונים. הול לא נקרא בשום שם, אבל עם שיערו המוחלק לאחור, המבטא המזויף, הקיסם הנצחי והשחצנות הטבעית, היה ברור לכל צופה שזה רייזור ראמון מה-WWF בנייטרו. יותר מכך, הוא ייצג את ה-WWF בפלישה ל-WCW. כשהאינטרנט היה עוד בחיתוליו והצהובונים היו עדיין תופעה מחתרתית שהשפיעה רק על אחוז קטן מקהל ההיאבקות, אנשים מעטים בכלל ידעו שהול עזב את ה-WWF. הופעתו בתכנית של WCW הייתה הפתעה מוחלטת ויצרה באז מיידי וממשי.
 
בישוף רצה שזה יהיה כך. הוא יותר משמח שהמעריצים יחשבו שהול היה פולש מפדרציית ההיאבקות העולמית, שבא לנקום ב-WCW על כך שנייטרו ניצחה את RAW לעתים קרובות כל כך. היה זה סיפור נפלא שמעריצים רבים חלמו על לחוות אותו מאז ימי קודמתה של WCW, ה-NWA, ושתפס מיד את תשומת ליבם של המעריצים. זה שהול השתמש באותם ביטויים מעליבים שה-WWF טבעו כדי לתאר כמה מהאנשים בארגון במהלך הפרודיות של ביליונר טד היה נקמה מושלמת עבור בישוף, וזה הזין יותר את התחושה שהול נשלח בידי טיטאן ספורטס. "זה נעשה נהדר," הודה מייקל הייז, "כולם ב-WWF נדבקו לטלוויזיה וצפו בתכנית של WCW. זה פנה לפנטזיה של כל המעריצים באותה התקופה שרצו לראות את WCW מול ה-WWF."
 
הול הופיע שוב מהר מאוד, התעמת מול בישוף ישירות בשולחן השדרים והזהיר, "אתה רוצה מלחמה? אתה התחלת אותה, אנחנו נגמור אותה." (הערת המתרגם: זה קרה בשבוע אחר כך.) אחרי עימות קטן עם הבייביפייס הראשי של WCW, סטינג, התייחס הול להגעתו של מישהו אחר שיעזור לו בשבוע הבא, והבטיח "הפתעה גדולה". מובן שזה היה קווין נאש. כמו הול הוא הגיע בלי שם, ושיחק העתק מובהק של דמות הדיזל מה-WWF שלו, כשרק כפפה שחורה הייתה חסרה לו. "התחושה הייתה שנשלחנו בידי וינס להשתלט על הארגון," מודה נאש.
 
החוצפה של הצגת הצמד כפולשים גרם לזעם במשרדי מגדלי טיטאן. למרות שלא אמרו במפורש שמישהו מהם היה מה-WWF, המילים שלהם והצורה בה הפרשנים הגיבו לנוכחותם רמזה על כך. כיוון ש-WCW לא התייחסה לאף אחד מהם בשמו, החליט מקמהן שמדובר במזימה שנועדה להטעות את המעריצים שלו ולגרום להם לחשוב שה-WWF שלחה מרצון את דיזל ואת רייזור ראמון אל WCW כדי להתחיל מלחמה בין-ארגונית.
 
מקמהן כבר זעם על שני המתאבקים מלכתחילה בגלל הדרך בה עזבו ומתנת הפרידה של תקרית הקידה. סבלנותו פקעה, אז הוא הרים את הטלפון וצלצל בכעס את מספרו של עורך הדין הראשי של הארגון - ג'רי מקדוויט העסוק. וינס ראה שהאנגל של הפלישה ל-WCW כבר עבד, אז הוא ניסה באופן נואש למנוע מהם להשיג מומנטום וציווה על מקדוויט להגיש בקשה לצו הגבלה זמני על השימוש שלהם בהול ובנאש. תכניתו הייתה לחבל באירוע הקרוב שהציג את הצמד כאטרקציה מרכזית.
לצפיה ב-'חלק ב''
חלק ב'
24/05/2018 | 20:41
61
כשזה נפסל על הסף, ניסה מקדוויט לתבוע את WCW על כל מה שהוא או וינס יכלו להמציא. הוא הגיש תביעה ב-20 ביוני שהאשימה את הארגון מאטלנטה ב"הודאה באשמה ותחרות בלתי הוגנת, הפרשת זכויות יוצרים וסחר, והסתרת כוונות." מקמהן שחרר לעיתונות הצהרה שהביעה חרטה על כך שנאלץ להגיש תביעה בכלל, וטען שהוא "נדחק אל הקיר," ו"נשאר ללא שום אפשרות אחרת להגן על הארגון שלי." בכתב התביעה טענה טיטאן:
 
התובעת (WWF) טוענת שהצלחה בעסקי ההיאבקות המקצועית תלויה בפיתוחם של דמויות מעניינות למתאבקים וסטוריליינים. על הדמויות להיות בעלות שמות, אישיות, היסטוריה, מערכות יחסים, מאפיינים והופעה חיצונית שתמשוך את הצרכנים. התובעת טוענת שתכניות ה-WWF משלבות סטוריליינים של הדמויות עם היאבקות טובה בעוד של-WCW אין מוניטין יצירתי. TBS הציעה קרבות בין ארגוניים כדי לקשר את WCW עם ה-WWF, אבל התובעת דחתה רעיון זה. 
אחרי שהתאבק ללא הצלחה ב-WCW, קיבל סקוט הול חוזה היאבקות אצל התובעת. התובעת יצרה להול דמות היאבקות שנקראה "רייזור ראמון", או "הבחור הרע", עם מבטא היספני מסוים, שיער שחור מוחלק לאחור ופוני עם סלסול מקדימה, קיסם בפיו, וסט, וכמה שרשראות על צווארו. התובעת רשמה זכויות על דמותו של "רייזור ראמון" במשרד הפטנטים והרישיונות האמריקני. החוזה קבע שהתובעת תקבל זכויות בלעדיות על שמה ומעשיה של הדמות וזכות בלעדית למכור חומרים מוגנים בהתבסס על הדמות. הול הוזהר שלא להיכנס אל הסכמים אחרים שיפרו את זכותה של התובעת.
 
התובעת פיתחה את רייזור ראמון לאחד מהמתאבקים הכי אהודים שלה. הוא הופיע בתכניות טלוויזיה, אירועים חיים, קלטת בת שעתיים, כמה מכזינים, והיה הנושא למרצ'נדייז שהוקדשו לדמות. הוא זכה באליפות הבין יבשתית של ה-WWF לפחות ארבע פעמים. הדמות מוכרת היטב בקרב מעריצי ההיאבקות.
 
התובעת פיתחה דמות אחרת בשימוש המתאבק קווין נאש שהתאבק ללא הצלחה בקרב הנתבעת WCW. נאש והתובעת נכנסו לחוזה עם הגבלות זהות לחוזה של הול. דמותו של נאש הייתה "דיזל", או "ביג דדי קול." לבושו האופייני של דיזל היה זקן תיש ושפם, מכנסי עור שחורים, וסט עור שחור שמקושט באותיות וקישוטי כסף, חולצה שחורה, כפפה שחורה ללא אצבעות על היד הימנית, מגני מרפק שחורים, מגני פרק ידיים שחורים, משקפי שמש, ומגפי עור שחורים. דיזל שונה מאוד מהדמויות שנאש גילם בעבר ב-WCW.
 
דיזל התווסף לסטוריליינים של התובעת והופיע בשידורי טלוויזיה, קלטות מסחריות, מגזינים, והפך לנושא מרצ'נדייז. כמו רייזור ראמון, הפך דיזל למוכר ולאהוד, וזכה באליפות ה-WWF למשקל כבד ב-1995.
 
ב-1993, קידמה התובעת את רייזור ראמון ודיזל בתכנית הטלוויזיה "מאנדיי נייט RAW", ששודרה באופן שבועי בתשע בערב. ב-1995, הנתבעת TBS החלה לשדר תכנית מתחרה, "WCW מאנדיי נייטרו" באותה השעה. התובעת טוענת שהשידור של TBS פוגע במתמשך ב-WWF, בעוד שסוכני WCW מפיצים שמועות כזב על פשיטת הרגל הקרבה של הנתבעת כדי לפתות מתאבקים אל WCW.
 
ב-1996, כשהם פותו בידי הבטחת WCW לחוזים יוקרתיים ומובטחים, חתמו הול ונאש על חוזה להתאבק ב-WCW. לאחר שהחוזים מומשו, טוענת התובעת שהנתבע בישוף תכנן לנצל את כוחם של דמויותיהם של רייזור ראמון ודיזל. הול ונאש היו אמורים להופיע בתכניות WCW כרייזור ראמון ודיזל, כמייצגים לכאורה של ה-WWF בקרב בין ארגוני. לפני השידור, הקווים בתשלום של WCW סיפרו ללקוחות שרייזור ראמון ודיזל שקלו לעזוב את ה-WWF עבור WCW, על אף שבמציאות, הם כבר עשו כן.
 
הנתבעים הרחיבו את שידורם לשעתיים, והחלו לפני השידור המתחרה של התובעת. הול הופיע בדמותו של רייזור ראמון, למרות שהשידור לא התייחס אליו בשמו. סוף השידור רמז באופן מטעה שישודרו ב-TNT לאחר מכן קרבות בין ארגוניים. המעריצים שלחו מכתבים שהביעו את מחשבותיהם שהול התאבק כרייזור ראמון עבור ה-WWF ב-TNT. התובעת ניסתה לבטל את השמועות ולשדר את העבודה שהול ונאש כבר לא עבדו יותר אצל ה-WWF. למרות זאת, הול הופיע בעוד שתי תכניות של WCW, וחיזק את הרושם המוטעה. בישוף גם רמז שקרבות בין ארגוניים יהיו באירוע הבא בתשלום. הול ונאש אכן הופיעו באירוע כדמויות רייזור ראמון ודיזל. הנתבעים, לעומת זאת, לא התייחסו אליהם בשום שם.
 
כחלק מהתביעה דרשה טיטאן ש-WCW יפסיקו לבצע מספר דברים שעשו בטלוויזיה עם הצמד, בעיקר בנוגע להצגתם לכאורה של סימנים רשומים של ה-WWF. הצעדים שנדרשו היו:  
  1. ל-WCW יהיה אסור להכריז או לרמוז שה-WWF קשורה בכל דרך אל האנגל או שמתאבק שמופיע בתכניות WCW קשור איכשהו אל ה-WWF.
  2. לסלף את העובדות בכל דרך מטעה שעלולה ליצור בלבול או להטעות את הציבור בנוגע לשיוך של כל מתאבק שמופיע בכל תכנית של WCW.
  3. להשתמש בסימנים רשומים של טיטאן בשמות או בלבוש שיגרמו לבלבול בקרב הצופים.
  4. להתייחס לסקוט הול כאל "רייזור ראמון" או כ"בחור הרע" או להציג אותו עם מבטא היספני או מרקע היספני, עם שיער שחור מוחלק עם תלתל יחיד מקדימה, עם קיסם שיניים בפיו או מאחורי אוזנו, שרשר או שרשראות זהב מסביב לצווארו, שורטס להיאבקות, מגפי היאבקות, וסט, מגני מרפק וברכיים, תכשיטים או עיצובים בצורת סכין גילוח על בגדיו או כל דבר אחר שהול השתמש בו במהלך תקופתו ב-WWF שיגרום לצרכנים להאמין שהוא מגלם את רייזור ראמון.
  5. להגיד בכל צורה שהול קשור עכשיו ל-WWF.
  6. להתייחס אל קווין נאש כאל "דיזל" או "ביג דדי קול" או להציג אותו בדמות שכוללת זקן תיש ושפם, חולצה שחורה, מכנסיים שחורים, מגפי עור שחורים, וסט שחור, כפפה או כפפות שחורות ללא אצבע, משקפי שמש שחורים או כל דבר אחר שטיטאן השתמשה בו במהלך תקופתו של נאש בארגון.
  7. להגיד בכל צורה שנאש קשור עכשיו ל-WWF.
  8. להציג את הול, נאש, או כל מתאבק או אישיות אחרת מטיטאן בלי לזהות את האדם הזה בשם הדמות בו ישתמש ולהבהיר לחלוטין באיזה ארגון האדם עובד.
  9. לאסור כל שידור בטלוויזיה או בפרסומות על הופעותיהם של הול ונאש עד לנקודה זאת בנייטרו ובאנגל באירוע ב-16 ביוני.
  10. להגיד שלוש פעמים בכל שידור של נייטרו ובתכנית המקדימה לפני האירוע של ה-7 ביולי ש: "סקוט הול וקווין נאש שניהם תחת חוזה אצל WCW וכל פעולותיהם מאז ה-27 במאי, 1996 היו בהנחיית WCW. כל הכרזה שאנו ביצענו, או רמיזות שאנו עשינו, שהול ונאש קשורים אל ה-WWF היו שגויות ומטעות. ה-WWF אינם, ולא היו קשורים לדמויותיהם של הול ונאש מאז ה-27 במאי 1996 ולא יהיו כל קרבות בין מתאבקי WWF ומתאבקי WCW בנייטרו, או בכל אחת מהתכניות שלנו, או באחד מהאירועים בתשלום שלנו. כל הכרזה או רמיזה כזאת בידי אנשי WCW או TBS הייתה שגויה. אם אתם רוצים לצפות במתאבקי WWF, עליכם לצפות בתכניות של ה-WWF, כולל מאנדיי נייט RAW, שמשודרת ב-USA נטוורק בלילות שני בתשע בערב.
 
טיטאן ביקשה ש-WCW יביאו לה את כל הרווחים שעשתה כתוצאה מאנגל הפלישה לכאורה. זה כלל גם את ההכנסות מהאירועים של גרייט אמריקן באש ובאש אט דה ביץ' שעמד לקרות, כי שווקו לחלוטין סביב הופעותיהם של הול ונאש. הם גם דרשו פיצויים, וש-WCW ישלמו את ההוצאות המשפטיות.
לצפיה ב-'חלק ג''
חלק ג'
24/05/2018 | 20:43
62
השופט פיטר דורסי ניהל שימוע בין מקדוויט ועורך הדין של WCW דיוויד דאן ב-24 ביוני, והקשיב כשהצמד שטח את טענותיהם. דאן טען בצדק שמתאבקים רבים עברו מ-WCW אל ה-WWF ולהפך בלי לשנות ממש את דמויותיהם (שמות כמו ריק פלייר, ויידר, ארן אנדרסון, הרוד ווריורס וג'ייק רוברטס היו דוגמאות לכך), אבל זאת הפעם הראשונה שמגישים על כך תביעה. (באופן אירוני, שני הארגונים היו מעורבים בתביעה דומה ב-1991, אבל עם תפקידים הפוכים, לאחר מעברו של ריק פלייר אל ה-WWF בעודו אלוף ה-NWA. ה-WWF קידמו בשמחה את פלייר כאאוטסיידר מארגון יריב, וגרמו לו להכריז על עצמו כעל "אלוף העולם האמיתי". WCW לקחו את טיטאן לבית משפט וניצחו, אז פלייר נאלץ להחזיר את התואר. בכעסו, מקמהן פשוט קנה חגורה חדשה, העתק מדויק של זאת שפלייר החזיר, אז WCW שוב תבעו אותו. הם ניצחו שוב, והתקדים קבע שחגורה היא קניין רוחני של הארגון אותחו היא מייצגת. ל-WWF היה אסור להציג את התואר אז מקמהן פקסל אותו בכל המופעים מעתה ואילך, עד שפלייר הפך לאלוף ה-WWF אז מקמהן ביטל את האנגל.) הוא טען שהול היה דמות ב-WCW עוד לפני שעבר לניו יורק בתור רייזור ראמון, ושדמותו של ראמון הייתה דווקא דומה לדמותו מ-WCW 'דיימונד סטאד', עם מראה דומה, תסרוקת דומה וקיסם שיניים.
 
טענתו המרכזית של מקדוויט הייתה שנאש והול הגיעו עד עכשיו ללא כל שם בשידורים של WCW, ולכן שתלו אמונה בקרב הצופים שהם משחקים את רייזור ראמון ודיזל. כשהוא חשב שאפשר לבצע פשרה פשוטה, ביקש דורסי מדאן ש-WCW יקטינו את השימוש של הול במאפייניו של רייזור ראמון. דאן הסכים, בתנאי שטיטאן יבטיחו לא לתבוע על כלום שעומד לקרות באירוע הבא של באש אט דה ביץ', כשהוא יודע היטב שמקדוויט לעולם לא יסכים לתנאים הללו.
 
אחרי שהקשיב לעורכי הדין מתווכחים במשך שעתיים, הכריז השופט דורסי שאין לו שום ידע בהיאבקות - ושום זמן למה שהרגיש שהיה תיק כל כך קטן - עד לאמצע יולי. הייתה זאת מוזיקה לאוזניהם של אנשי WCW, כי התאריך היה אחרי האירוע של באש אט דה ביץ', בו הול ונאש יערכו את הבכורה שלהם בזירה. חוסר ההכרעה אמר שבישוף יכול היה להמשיך כמתוכנן, למרות הניסיונות של ה-WWF לאחר מכן ליירט באופן משפטי את כל האנגל.
 
בישוף כעס על התביעה, למרות ששמח בינו ובין עצמו שמרט את עצביו של מקמהן כל כך עד שיריבו הרגיש שהוא זקוק לעזרה מבית המשפט. אם מקמהן היה כל כך כועס עד שנאלץ להשתמש במערכת המשפטית כדי שתעזור לו להילחם ב-WCW, אז מה שהוא עושה עם נאש והול השיג בדיוק את האפקט הרצוי. האנשים של טרנר היו פחות שמחים. הם נזפו בבישוף, ודרשו שלעולם לא יעשה עוד דברים כאלה שיוכלו לגרור אותם לבית המשפט. הוא קיבל אזהרה רשמית, ונאמר לו שעליו להימנע מכל הפרת זכויות יוצרים פוטנציאלית נוספת בכל התכניות הבאות. כשטיטאן המשיכו לנסות את המסלול המשפטי והתביעה נמשכה, לבישוף לא הייתה ברירה אלא להישמע לאזהרה ולהימנע מלהפר את זכויותיהם של ה-WWF. (בסופו של דבר, הגישה WCW בקשה לבטל את כל האישומים של טיטאן, וקרב משפטי יקר נמשך בערך ארבע שנים. כשהתיק נסגר בשנת אלפיים, בישוף כבר לא היה בתמונה וה-WWF כבר עברו את WCW הגוססת מזמן בכל תחומי העסקים. הדברים היו כה רעים עבור הארגון מאטלנטה, עד שבקושי שקלו להתחרות בהם יותר. הפסיקה הסופית הייתה ניצחון סמלי עבור טיטאן, אבל היה בתוכה משהו שהיה חשוב הרבה יותר לטווח ארוך: אחד מהסעיפים הבולטים בהסכם היה שאם WCW תעמוד אי פעם למכירה, אז ל-WWF תהיה זכות ראשונים על נכסי הארגון. היה זה משהו שטיטאן לא יכלה להשיג בצורה אחרת, אבל הצוות המשפטי של טרנר כל כך לא חשב שזה יקרה עד שזה לא הדאיג אותם - הם פשוט קיבלו את ההצעה. כעבור שנה WCW אכן עמדה למכירה, ווינס מקמהן היה שם כדי לקחת אותה ברצון. הוא קנה את כל ספריית הוידיאו של WCW, מספר חוזים של מתאבקים מהקארד הנמוך והנכסים הפיזיים של הארגון תמורת 2.5 מיליון דולרים בלבד. היה זה סכום קטן עבור משהו עם כל כך הרבה ערך שוק פוטנציאלי. כפי שטען כריס ג'ריקו לאחר מכן, "אם הייתי יודע כמה WCW הייתה שווה, הייתי קונה אותה בעצמי!" לאחר קניית WCW, החליט וינס להשמיד כל זכר לארגון, והציג מלחמה בין ארגונית משלו במהלכה מתאבקי ה-WWF חיסלו באופן שיטתי את יריביהם מ-WCW. כשהוא שולט ב-WWF וב-WCW, הפך מקמהן לאותו מיליארדר מונופוליסט שבגללו לעג לטרנר, והוא לא יכול היה להיות יותר שמח.)
 
למרות ניסיונותיהם של ה-WWF לפגוע במומנטום של WCW, הגעתם של הול ונאש אל WCW הייתה סטוריליין רענן, אדג'י ומסקרן שהיה אחד מהגורמים שנייטרו השיגו רצף ניצחונות חסר תקדים בן שמונים ושלושה שבועות מול RAW. למרות שה-WWF ניצחו במלחמת הרייטינג בלילה בו נאש הגיע לנייטרו, הייתה זאת הפעם האחרונה שעשו זאת למשך שנתיים מכעיסות. שני הארגונים היו צמודים, המלחמה הייתה מאוזנת ולא היה אף מנצח ברור, עד שהאאוטסיידרים - השם החדש עבור הצמד שג'ין אוקרלנד תבע - הגיעו ושינו את המשחק. הכרזותיהם של הקליק על שליטה בעסקי ההיאבקות משתי החזיתות התגשמו.לאחר השערורייה בתקרית הקידה, האסון באירוע של היזהרו מכלב, והכעס מהפלישה המזויפת של WCW, השבוע הקשה של וינס מקמהן הפך לשבועיים נוראיים. ביום שלישי לאחר הבכורה של הול בנייטרו, יומיים לאחר הקצר החשמלי  בפלורנס, הוא קיבל פקס מהמתאבק הבריטי דייבי בוי סמית', שבו הצהיר שהוא מתריע תשעים ימים לפני סיום החוזה.
 
אלו היו כמה שנים מעייפות עבור סמית'. הוא נלחם בתביעה שנמשכה מאז 1993 ויכלה לגרום למאסר של עד ארבע עשרה שנים, והסתיימה סופסוף בינואר 1996. התביעה נבעה מתקרית שהתרחשה ב-25 ביולי, 1993 בקלגרי. סמית' ואשתו דיאנה נכחו ברודיאו רוקיפורד השנתי של דרום אלברטה באותו היום ורצו לבלות עם חברים בערב. הם החליטו להגיע לבאק אלי בר, מקום ידוע לשמצה בקלגרי, בר שהתפרסם בגלל ניגון מוזיקת רוק אהודה בווליום מחריש אוזניים, ונקרא גם "קראק אלי" בידי המקומיים בגלל תרבות הסמים והקרבות בתוכו.
 
כשסמית' נרגע עם כמה בירות ודיבר עם כמה מכרים, דיאנה רקדה על הרחבה עם הבן המתבגר של חברה. האידיליה נשברה כשקודי לייט, תלמיד בן תשע עשרה ממוסד דברי הקרוב, הגיע ליד דיאנה והתחיל איתה. לייט כבר הוזהר בידי המאבטחים פחות משעה קודם לכן כי הטריד נשים במועדון, אבל הוא לא הקשיב לאזהרה. כשהוא שיכור בגלל שהיה בבר מאז שהמועדון נפתח באותו הערב, הוא היה מגעיל ונוראי בהתנהגותו. כשהוא הולך קדימה, תפס לייט את הוסט של דיאנה באצבע שלו, "כשכוסית יפה כמוך וחנון כזה מזדיינים, מי למעלה?" הוא שאל בהתגרות.
 
דיאנה זעמה מהשאלה, אבל בגלל שגדלה בבית עם שמונה אחים היא הרגישה שהיא ידעה דבר או שניים על איך לטפל בגברים. כשהיא מחליטה שהדרך הטובה ביותר תהיה פשוט להתעלם מלייט, היא הפנתה אליו את גבה. כשהוא לא מוותר, לייט זרק את עצמו בתשוקה אל כיוונה של דיאנה. היא הייתה אדישה, וראתה אותו בתור אידיוט מתבגר שלא מצליח להתמודד עם המשקאות.
 
לדייבי לא היה מושג שאשתו התנהגה כך כשב-1:20 בלילה הוא הלך לרחבת הריקודים וטפח על שעונו, מסמן שהגיע הזמן ללכת. "היי, אני מדבר עם הגברת," אמר לייט, לא מודע לכך שהשניים היו זוג. "זה בעלי!" צרחה דיאנה. דייבי בוי, שעדיין לא הבין מה קורה, אישר את הטענה ביובש. "זאת אשתי," הוא אימת. "יש לך אישה ממש כוסית!" צחק לייט בתגובה.
 
סמית' התחיל להבין מה קורה, אבל החליט שבגלל שלא קרה שום נזק, עדיף להשאיר את המצב ככה ולשכוח ממנו. ברגע הזה החליט לייט שהיה בגובה מטר תשעים ללכת קדימה ולתפוס בידו של סמית', ואז ללחוץ עליה חזק. זאת לא הייתה לחיצת יד מכבדת או מברכת, אלא אחיזה קשוחה שנועדה לבחון עד כמה דייבי היה חזק.
 
כשהוא חש שלייט היה עוד אופורטוניסט שניסה לעשות שם לעצמו ולהתקוטט עם מתאבק, ניסה סמית' להרגיע את המצב. "תודה רבה, אני רק רוצה שתעזוב אותי ואני אלך," הוא אמר לנער. בלהט הרגע, החליט לייט בשנייה אחת החלטה שתעלה לו יותר ממה שחשב: הוא עמד להילחם. הוא רץ קדימה וניסה לנגוח בסמית', שמיד עבר להגנה ותפס את התוקף בנעילת ראש קדמית ומבוקרת. היה זה המהלך הרגיל של המתאבקים בקטטות מחוץ לזירה עם חוגגים מסוממים, כי זה הבטיח שהבעיה תירגע אבל לא פתח אותם לתביעה על מכות.
 
סמית' הלך עם לייט אל דלת היציאה האחורית של הבניין בה היו כמה מהמאבטחים במועדון ואמר להם, "הבחור הזה מנסה לגרום לבעיות, תרחיקו אותו ממני." סמית' שחרר את לייט מהאחיזה והסתובב למצוא את דיאנה כדי שילכו. כשהסתובב שוב, ליבו צנח. במקום להיות בטיפול המאבטחים, היה לייט שרוע ללא הכרה על רצפת הבטון של המועדון. רסיסים מכוסות שבורות שנזרקו היו על גולגלתו. השילוב בין הרצפה המכוסה בנוזלים, חוסר שיווי המשקל מהאלכוהול ששתה, והדם שזרם לראשו אחרי שסמית' שחרר אותו מהנעילה, גרמו ללייט ליפול ולפתוח את הראש.
לצפיה ב-'חלק ד''
חלק ד'
24/05/2018 | 20:45
50
מיד קראו לאמבולנס. דייבי ודיאנה החליטו לחכות שיבוא כדי לוודא שלייט לא נפצע ברצינות, אבל עכשיו התחילו לצוץ שמועות על התקרית. חבריו של לייט ועוד שיכורים אקראיים שרצו לגרום צרות שמעו מה קרה. הם התחילו לצעוק על סמית', וחלקם אתגרו אותו לקרב במגרש החנייה. המאבטחים ייעצו לזוג שהדבר הטוב ביותר שיוכלו לעשות היה לעזוב את המועדון, מה שעשו מיד.
 
הדברים התחילו להידרדר עבור סמית' כשעזב עבודה עם חוזה נוח ב-WCW כעבור כמה חודשים בגלל סכסוך חוזי מכוער. סמית' הגיע לעסקה המקורית שלו עם ביל וואטס, אבל בסוף השנה וואטס הלך והבטחות פיננסיות קיימות לא אמרו הרבה. העניין המרכזי היה שסמית' הרגיש שמגיע לו תשלום גבוה יותר עבור סיבובי הופעות באירופה מאשר התשלום הרגיל שלו במדינה, בגלל השם החזק שלו מעבר לאוקיינוס האטלנטי. וואטס הסכים, בהתחשב בכך שסמית' חתם בארגון פחות מחצי שנה לאחר שהיה במיין איבנט בסאמרסלאם באצטדיון וומבלי מול 80,000 איש. לרוע מזלו של סמית', סגן הנשיא החדש של הארגון אריק בישוף חשב אחרת, וסירב להקשיב לתנאי החוזה  המילולי בגלל שניסה נואשות לחסוך כסף. הוא לא שקל לשלם לסמית' שום דבר מעבר למה שהובטח לו.
 
כשהעסקים בארצות הברית היו בשפל, קארדים מסוימים התקשו להביא אפילו כמה מאות אנשים. בינתיים, סיבוב ההופעות של WCW באוקטובר 1993 באנגליה היה מול קהל חזק ואפילו מלא, וסמית' הרגיש שהיה אחראי לקהל הזה. בישוף לא הסכים. הוא טען ש-WCW הייתה אהודה בשוק בגלל עסקה עם התחנה היבשתית ITV ששודרה בכל הממלכה המאוחדת, והאמין שלא היה לכך קשר לסמית'.
 
לכן בישוף שילם לסמית' את אותו סכום לקרב שקיבל גם בארצות הברית, וגרם לצמד להיות מעורב בוויכוח אכזרי במלון אורלנדו מריוט. כשהוא זועם, איים דייבי בוי לא להגיע להקלטות הטלוויזיה של הארגון אם המצב לא יתוקן. כשהוא לא רוצה לאבד את אחד מהשמות המעטים ברוסטר שהיו בעלי ערך, עמד בישוף לוותר ולתת לסמית' את מה שרצה. ואז הגיע נשיא הארגון בוב דו.
 
בסוף 1993, היו בישוף ודו במאבק כוחות, והתנגשו בנוגע לכיוון העתידי של WCW. דו היה חד, לבוש היטב וחכם בכל מעשיו. הוא ראה את בישוף כאדם חופשי מדי, קליל מדי בקישתו לעסקים ולהוט מדי להסתדר עם המתאבקים במקום להחליט החלטות לטובת הארגון. דו סירב לאשר את התשלום הנוסף לסמית', ואמר לבישוף ש-WCW מדממת כסף. בתגובה, מילא סמית' את הבטחתו, ולא הגיע לטלוויזיה ועזב את הארגון.
 
סמית' חזר אל ביתו בפלורידה לחגים בכוונה לחזור לאנגליה ולעבוד עבור הפרומוטר הוותיק מקס קרבטרי, אבל אז התקרית עם קודי לייט שוב זקפה את ראשה. סמית' לא שמע הרבה חוץ מכמה מלמולים בנוגע להשלכות התקרית במהלך ארבעה חודשים. רק כשאשתו דיאנה התקשרה הביתה בחג המולד כדי להתעדכן עם משפחתה אחד מאחיה אמר לה שהמשטרה בקלגרי חיפשה את דייבי והיה לה צו מעצר. סמית' חשד שזה יקרה וחזר לעיר להסגיר את עצמו, בטוח שלא עשה שום דבר רע. הוא מיד נעצר במרכז רמנד החדש של קלגרי באשמת תקיפה מוגזמת, ונאלץ לסבול את ההשפלה כשחותנו - המתאבק הוותיק סטו הארט - נאלץ לשחרר אותו בערבות.
 
לייט תבע אותו על 1.3 מיליון דולרים כתוצאה מהפציעות שספג במהלך התקרית. לייט גמר עם גולגולת סדוקה, אובדן שמיעה בצד אחד, ופגיעה בכישורים המוטוריים, הקוגניטיביים והמילוליים, ונאלץ להיות שישה שבועות בבית חולים לאחר התקרית. היה יותר מכך: לייט טען שהפציעות נגרמו בגלל שסמית' תקף אותו כשרקד עם דיאנה, הרביץ וחנק אותו וזרק אותו על קיר. זה, הוא אמר, מה שגרם לו ליפול על הרצפה ולסבול מנזק למוח.
 
מי שייצג את לייט היה עורך הדין גרי בלקי, עורך דין בעל שיער ארוך, שפם בלונדיני והתנהגות צעקנית. עם שנאה להיאבקות מקצועית, הוא היה האדם האידאלי לייצג את לייט. ההתקפה של בלקי הייתה שסמית' האתלטי ביצע מהלך היאבקות בשם פיילדרייבר ללייט. בלקי התכוון לטעון שזה היה הגורם לפציעות הראש של הלקוח שלו. היה זה תכסיס שנועד להשיג אהדה. בלקי עמד להציג את סמית' כלוחם מאומן ומסוכן שפגע ללא רחם בנער חסר אונים וגרם לו לתרדמת, רק כי רקד עם אשתו.
 
הייתה זאת סטייה כזאת מהאמת עד שהיה לבלקי קשה למצוא עדים שיעידו על הסיפור שלו. הוא רצה שהרופא הראשי לשעבר באלברטה, דוקטור ג'ון באט, יהיה העד הראשי שלו, אבל ברגע ששמע על האישומים סירב באט לזרום עם הסיפור. הוא טען שפיילדרייבר לא יכלה לגרום לפציעות שלייט קיבל, והתעקש שהן נגרמו מהחלקה ונפילה. הייתה זאת מכה רצינית עבור עורך הדין הפטפטן, והוא דאג שכל התיק שלו יהרס, אז הוא ביקש שהמשפט ב-12 ביוני, 1995 (המשפט נקבע לאוקטובר 1994 אבל נדחה.) יידחה לינואר 1996, לכעסו של עורך הדין של סמית', אלן הפנר.
 
כשהתיק הגיע לבסוף לבית המשפט, הצליח בלקי למצוא שלישיית חוגגים שהיו בבר הבאק אלי בליל ההתקפה לכאורה שהיו מוכנים לגבות את טענותיו של לייט. בעיקר פיטר מקנזי, חבר של סמית', שהעיד שסמית' התחיל את הקרב כשהרביץ ללייט ואז גרם לפציעותיו כשזרק אותו עם הראש אל קיר לבנים. שני עדי התביעה האחרים ביססו את הסיפורים שלהם על אותו טיעון, אבל הזיכרונות שלהם היו שונים בהשוואה למה שמקנזי והאחר תיארו. החוט המקשר היה שכל אחד מהשלושה טען שסמית' השתמש במהלך היאבקות בהתקפה לכאורה, למרות שניסיון להסביר את המהלך הוביל לגרסאות שונות.
 
עדי ההגנה היו יותר עקביים, ונצמדו לסיפור המקורי של סמית' שתפס את לייט כדי לשלוט בו ואז הביא אותו למאבטחי המועדון. "הוא נפל ונפגע בראש," העיד העד רובין הולסטיין. עוד חוגגת, שותפתו של הולסטיין מלודי בראון, אמרה את אותו הסיפור. "הוא רק נפל על הרצפה, שהייתה חלקה מכל המשקאות, ונחת על הראש," היא התעקשה. שניהם ביטלו את הטענות שסמית' דחף את לייט או השתמש במהלך היאבקות עליו בכל נקודה במאבק.
לצפיה ב-'חלק ה''
חלק ה'
24/05/2018 | 20:47
49
כשהוא מבין שלא יוכל לזכות בחבר המושבעים, החליט בלקי לשנות אסטרטגיה ולנסות להציג את סמית' כביריון אלים. הוא הניח שדרכי הפעולה של ההיאבקות המקצועית היו סוד כה שמור עד שסמית' לעולם לא יודה שהכול מבוים. לדבוק בשבועה הקדושה של קייפייב יכריח את סמית' להודות שכל מה שאי פעם עשה בזירה היה אמיתי. בלקי הרגיש שההודאה, אמיתית או לא, תתן לסמית' רקע ארוך של השתתפות בקרבות אמיתיים, ותגרום לו לצאת סאדיסט אלים שהיה מסוגל לזרוק מישהו ברחבי החדר. "כל דבר בהיאבקות הוא מזויף," הכריז סמית' בחוסר רצון מתא העדים, לתדהמתם וזעמם של הרבה פחות ממה שבלקי ציפה, אבל לכעסו הברור של עורך הדין שכמעט נוצח.
 
אלו לא היו חדשות. וינס מקמהן עצמו הודה בכך ב-1992 בעזרת הלוביסט של הפדרציה ג'ים טילמן במהלך מאבק עם הוועדה האתלטית של מדינת פלורידה. הוועדה הייתה נחושה להסדיר את ההיאבקות המקצועית במדינה, מהלך שטענו שיעניק למעריצים תמורה הגונה לכספם כי יוכלו לקבל החזרים מידיים אם מתאבקים שפורסמו לא יגיעו. הם גם טענו שזה יעזור להכריע האם היאבקות באמת מסתירה תרבות סמים - הנושא החם באותו הזמן - כי הכוונה הייתה שכל מתאבקי ה-WWF יעברו מבדקי סמים שלוש שעות לפני שיתאבקו בפלורידה. הסיבה השלישית לחוק הייתה תקציבית. אגרות הרישוי שייגבו יכניסו בערך 140,000 דולרים לשנה, וטיטאן הרגישו שזאת הסיבה האמיתית לניסיון החקיקה.
 
האחראי על הוועדה, דון הזלטון, נאם בפני הוועדה. הוא ביקש שהיאבקות תוסדר כמו האגרוף, וכך לחשוף את השמועות בשימוש סטרואידים ב-WWF. כמו בלקי ארבע שנים לאחר מכן, מה שהזלטון לא ציפה היה שעסקי ההיאבקות יהיו נחושים כל כך לפתוח את ספרי הסודות שלהם. "היאבקות אינה ספורט מקצועי, היא, בפשטות מוחלטת, ספורט בידורי," אמר טילמן ברוגע. "מתאבקים אינם אתלטים מקצועיים. הם לא שונים מהנגנים בהארלם, קרקס, להקת רוק או ווילי נלסון," הוא סיכם. החוק חוסל ברוב של שמונה מול אחד, וה-WWF נותרו לא מוסדרים וללא מבדקים. אם הזלטון היה חוקר, הוא היה מודע לכך שמקמהן והחבר'ה שלו עשו את אותו הדבר כבר לפני שלוש שנים כשנאבקו מול הוועדה של ניו ג'רזי על חקיקה דומה.
 
היה זה משהו שבלקי בטח היה צריך להבין לפני שהלך בדרך הקייפייב, אבל הוא לא ויתר. הוא חשב שאם סמית' הוא לא בריון בחיים האמיתיים אז הוא זיוף, וקרא לו כך בהגזמה. "אז בעצם, אתה זיוף," הוא שאג בכעס. סמית' נותר רגוע, "אם ככה אתה קורא לזה," הוא ענה בקור, מסרב להימשך לקרב הבוץ. בלקי המשיך בתקיפה המילולית שלו, וטען, "אתה עושה הצגה לקלגרי ולעולם, לא?" וניסה לרמוז שסמית' גם שיקר בהכחשותיו שזרק את לייט אל רצפת המועדון. השופט ג'ון ווייט התערב, והזכיר לבלקי שסמית' תחת שבועה. כפי שנטען במהלך כל המשפט, הכחיש סמית' שביצע מהלך היאבקות בקטטה.
 
סמית' העיד גם שטענות עדי התביעה שהשתמש במהלך היאבקות היו שגויות, בגלל שרוב המהלכים דורשים שיתוף פעולה בין שני הצדדים. כשהוא חושף עוד יותר את סודות ההיאבקות, אמר סמית' לבית המשפט שהמהלכים שהואשם בעשייתם ללייט לא היו אפשריים ללא עזרתו. הוא גובה בידי מתאבקי סטמפיד מקומיים לשעבר, למרות שחלקם לא מיהרו לקפוץ להגנתו של סמית'.
 
הפרשן הוותיק של סטמפיד רסלינג אד וויילן, שעבד אצל ההארטים במשך עשורים, סירב לבקשת המשפחה לכתוב עדות אופי עבור דייבי. וויילן התכוון לרוץ לתפקיד פוליטי ולא רצה להתערב, מה שגרם לנתק מוחלט בינו ובין חלק מהמשפחה. עוד מתאבק ותיק מקלגרי, קארל מופט, הגיע כעד. הוא היה שם ביוזמתו אחרי שהתקשר לבלקי ואמר לו שיסתור בשמחה את טענתו של סמית' שמהלך היאבקות לא יבוצע ללא שיתוף פעולה.
 
מופט לחם בסמית' ובהארטים כבר שנים, בגלל תקרית מלפני שבע שנים. ב-4 ביולי, 1989, היה סמית' מעורב בתאונת דרכים רצינית כשנסע עם מופט, רוס הארט, סומו הארה וכריס בנואה. מופט שבר את רגלו ולא התאבק שנה. הוא לא היה אותו הדבר כשחזר, אז הוא ניסה לתבוע את רוס הנהג. כשהבין שהזדקק לגיבוי, ביקש מופט מסמית' לתמוך בתביעה, אבל בגלל הקשר המשפחתי שלו הבקשה נדחתה על הסף. הופעתו של מופט בבית המשפט הייתה נקמנית לגמרי, ורוס הארט הובא כעד נגדי כדי להסביר את המצב, וחיסל את היעילות בהופעתו.
 
עדות מהשוטר המקומי מקלגרי סידני סאתרלנד הייתה מזיקה יותר. הוא זכר תקרית שבה טען שהיה עד לכך שסמית' תפס שוטר אחר בחגורתו ובצווארו, ואז הרים אותו וזרק אותו מטר וחצי מעבר לרחוב. הוא טען שזה הוכיח שלסמית' היה כוח לבצע את המהלכים שהואשם בעשייתם, ללא כל עזרה מהאדם שעשה להם אותם.
 
השאלה האם היה צורך בשיתוף פעולה במהלכים שהתביעה טענה שקרו לא שינתה כשדוקטור ג'ון באט עלה לדוכן. במהלך ערמומי, פנה אלן הפנר לעד המפתח לשעבר של התביעה ושכנע אותו להעיד לטובת סמית'. "זאת פציעה קלאסית של אנשים שנפלו לאחור על משטח קשה," הוא טען, והוסיף שזריקה הייתה אמורה לגרום ללייט לנחות על קודקודו. "אני מתקשה לראות כיצד מישהו יכול היה לנחות כל כך נמוך על הראש שלו [מהמהלכים]."
 
ב-7 בפברואר, 1996 חזר השופט ג'ון ווייט עם פסק דין. הוא פסק שסמית' פעל בהגנה עצמית ולא היה אשם, וזכאי מכל אשמה. הוא סיכם, "פעולותיו של לייט יכולות להיקרא תקיפה על סמית'. זכויותיו של מתאבק מקצועי אינן שונות משל כל אזרח אחר. התנהגותו של הנאשם בנעילת ווייט בנעילת ראש נחשבות בצדק לפעולה לגיטימית של הגנה עצמית. התנהגותו של הנאשם, לדעתי, היא מוצדקת לחלוטין."
לצפיה ב-'חלק ו''
חלק ו'
24/05/2018 | 20:48
54
סמית' התרגש מאוד כשגילה על פסק הדין. גם אם ידע שלא עשה כלום במהלך התקרית, הוא גם הבין שכמתאבק ידוען הייתה האפשרות שיואשם. "זה היה הקרב הנורא ביותר בחיי," אמר סמית' לאחר שרווח לו, ואז התחיל לתקוף את ווייט בנושא התביעה. "הוא חושב שאני מרוויח המון כסף אז ניסה לתבוע אותי," הוא לעג, לפני שהפנר לקח אותו במהירות לצד אחד לשיחה פרטית.
 
כשהבין שלא דיבר בתורו ושהעיתונאים יכולים לפרש את מילותיו כחסרות אכפתיות, הוסיף סמית', "אני מרגיש ממש רע על מה שקרה לקודי לייט, אבל זאת לא הייתה אשמתי." סמית' אמר לעיתונאים שדאג למוניטין שלו בקרב ילדים, וטען שאם היה יוצא אשם היה מחוסל. לייט היה מדוכא, והביע כעס מאיך שהוצג בבית המשפט כשיכור תוקפני. כשלחצו עליו, הוא נאלץ להודות שלא זכר כלום מהתקרית בגלל נזק למוח, ולא זכר שבכלל היה בבר בלילה שקרתה.
 
החוזה של סמית' היה עוד כאב ראש של מקמהן בחודש מלא בהם. בניגוד לסקוט הול ולקווין נאש, סמית' לא רצה לעבור ל-WCW לאחר שיתפטר. הוא רצה בסך הכול עסקה טובה יותר ממה שהיה לו, כי המשפט עלה לו בערך חצי מיליון דולר והוא היה מרושש. אפילו שסמית' טען שהוא לא מתכנן לעבור, מקמהן שמע את אותו הדבר גם מהול ומנאש, והוא היה נחוש לא לאבד את דייבי בוי גם כן. סמית' היה שחקן מפתח בהופעות של ה-WWF באירופה, ובאופן כללי המתאבק הכי אהוד בארגון כשה-WWF חצו את האוקיינוס האטלנטי. כשהעסקים בארה"ב לא היו יציבים, השוק האירופאי היה היתרון היחיד של ה-WWF על WCW, שב-1996 הייתה לה נוכחות בינלאומית מוגבלת חוץ מזה שנייטרו שודרה בערוץ הכבלים הבסיסי TNT בממלכה המאוחדת ארבעה ימים לאחר השידור באמריקה.
 
סמית' בעצם שלח התרעה לפני "היזהרו מכלב", אבל בגלל שווינס נסע בדרכים לאירוע ול-RAW של למחרת היום, הוא לא ידע על המצב עד ליום שלישי, הלילה של השידור החוזר של "היזהרו מכלב 2". סמית' לא שמח על מספר דברים בפדרצייה, בעיקר התשלום שלו ביחס למעמדו בקארד. הוא הרגיש שבגלל שהוביל מספר אירועים בשנה האחרונה עליו להיות מתוגמל כראוי, והוא לא האמין שזה היה המצב. הוא גם רצה שינצלו אותו יותר טוב באירועים חיים לא בטלוויזיה, והתלונן שעליו להתאבק בקרבות מרכזיים ולא לעבוד בקרבות זוגות מאולתרים ולעשות ג'ובים לאחמד ג'ונסון החדש.
 
יותר מכך, סמית' כעס מהכיוון היצירתי של דמותו, ושאשתו דיאנה נכנסה לפיוד שלו בסטוריליין עם שון מייקלס. הבוקינג בטווח הארוך לפיוד קבע שדיאנה תנסה להתחיל עם שון ולהכניס אותו למיטה, רק כדי שמייקלס ידחה את חיזוריה. כשהיא פגועה, דיאנה תחזור לסמית' ותטען שמייקלס התחיל איתה. למרות כמה שברוס פריצ'רד וג'ים קורנט ניסו למכור את זה כסטוריליין גדול, דייבי תיעב את הרעיון.
 
"זה גורם לי להיראות כמו חמור," אמר דייבי, ואמר שאם אשתו ניסתה להתחיל עם מייקלס צריכה להיות לו בעיה איתה, לא עם שון. סמית' לא קנה את ההצדקה שלא ידע שדיאנה יזמה את הרומן, או שיאמין לדיאנה מעל כולם פשוט כי אהב אותה. "למה שמישהו מאחורי הקלעים לא יספר לי? או שאני פשוט אראה מה באמת קרה בטלוויזיה?" שאל בהיגיון. למשפחת הארט לא היה אכפת ממש מאנגל גם כן, בעיקר כי דיאנה שיחקה את עצמה ולא דמות מנופחת ומפוברקת. אביה סטו הארט יצא לקרב כשגילה על הסטוריליין המתוכנן, ואמר לדיאנה עד כמה הוא מצא את כל העניין מגעיל, ואיים לקפל את מי שהיה אחראי. "למה שארצה לצפות בבת שלי עושה תפקיד כזה?" הוא רתח.
 
סטו היה כה מודאג מהצגתה של דיאנה כפרוצה פתיינית, עד שהתקשר למשרדי ה-WWF כדי לדבר עם ג'ים קורנט. לאב של משפחת הארט היה המון זמן לקורנט. הוא ידע שהוא גם מעורב באנגל על המסך וגם עבד בצוות הכתיבה, ורצה הסבר למה דיאנה "נראית כמו איזו זונה." לאחר שקיבל את הטלפון האדום (שטען אחר כך ש"נראה כמו הטלפון שהמפקח גורדון התקשר אל באטמן איתו,") מידי המתחן הידוע לשמצה אואן הארט, הניח קורנט שהוא עמד לעבור מתיחה גדולה. כמו רבים מהפרומוטרים לשעבר בטריטוריות, החבר'ה אהבו לחקות את סטו. קורנט ידע שלחברו מצוות הבוקינג ברוס פריצ'ארד היה חיקוי נהדר של הקנדי, אז הוא הניח שזה היה הוא בצד השני של הקו. זה לא היה הוא. זה היה סטו הארט האמיתי, שהשקיע את חמש הדקות הבאות בלהקשיב בגועל כשקורנט הסביר לפריצ'ארד שהוא פשוט סוטה, והאיש שאחראי לסטוריליין הפוגעני של דיאנה. סטו למד את המידע והופתע שפריצ'ארד היה הסוטה שקורנט טען שהוא, ואז אמר שידבר עם וינס על הנושא. מיותר לציין שהאנגל בוטל קצת אחר כך.
 
כשהמו"מ בין דייבי בוי וטיטאן נמשך, אריק בישוף שמע באטלנטה על מצב החוזה של סמית' והחליט להציע לו עסקה. כיוון שהיה במצב כלכלי הרבה יותר טוב ממה שהיה ב-1993, הבטיח בישוף לסמית' חצי מיליון דולר מובטחים לשנה - אותו סכום שסמית' איבד בהגנה על עצמו במשפט מול לייט- וגם לו"ז קל ביותר שגרם להול ולנאש לחתום על העסקאות שלהם לפני חודש. חברי ההנהלה אצל טרנר היו בטוחים שהעסקה עם סמית' תיחתם, וקבעו את בכורתו למהדורת נייטרו של ה-2 בספטמבר. כשסמית' נפגש עם מקמהן שוב ב-6 ביוני במגדל טיטאן, הוא יידע את היו"ר ש-WCW הציעו לו חוזה גדול כדי לעבור לאטלנטה, אבל הבטיח שלא רצה לעזוב את ה-WWF. מקמהן הבטיח לו שלא התכוון לפגוע במשפחתו עם האנגל של דיאנה והצמד שם את זה מאחוריהם. עדיין, סמית' לא נתן לווינס רמז שיישאר, אלא רק שנטה לכיוון הזה.
 
למרות ששמר את הקלפים קרוב לחזה במהלך המו"מ, הנאמנות של סמית' הייתה אצל מקמהן, ה-WWF ומשפחתו שעבדה שם. הוא היה במעמד חזק יחסית בקארד, בעיקר באירופה שם היה כוכב גדול. מצד שני, ב-WCW העמוסה הוא הבין שכנראה ילך לאיבוד. סמית' גם זכר איך התייחסו אליו בפעם האחרונה שהיה בארגון ולא רצה לחזור, למרות ההבטחות מחברו האלק הוגאן שיוודא שמתייחסים אליו טוב.
 
הוא הסתכל על העסקאות המוצאות, ומשך את המו"מ עד לרגע האחרון לפני שהחליט לחתום על חוזה בן חמש שנים עם טיטאן שהבטיח לו לפחות 250,000 דולרים כל שנה. אפילו שזה לא היה הכסף הגדול שקיווה לו, הביטחון התעסוקתי בעסקה, התוספת המשמעותית בתמלוגים והתשלומים מהאירועים גרמו לכך שסמית' ירוויח לפחות, אם לא יותר, מה ש-WCW הציעו לו. התוספת של כהונת אליפות זוגות ארוכה ומובטחת עם גיסו אואן הארט גם הצליחה לשכנע את סמית' שעתידו היה ב-WWF. כעבור קצת יותר משנה הוא התחרט מאוד על ההחלטה הזאת, ונאלץ לשלם 150,000 דולר כדי לצאת מהחוזה שלו.
לצפיה ב-'בפעם הבאה:'
בפעם הבאה:
24/05/2018 | 20:50
54
קינג אוף דה רינג מגיע, מוצאים מלך חדש, מגלים סטוריליין ממש מוזר ומתאבק חדש עושה גלים. נתראה שם!
לצפיה ב-'אלוף! תודה רבה! שאלונת'
אלוף! תודה רבה! שאלונת
25/05/2018 | 13:59
2
54
למה דייבי בוי סמית התחרט ויצא מההסכם כעבור שנה?
לצפיה ב-'הדפיקה, כמובן'
הדפיקה, כמובן
25/05/2018 | 16:41
1
52
נאלץ לעזוב אחרי שברט נדפק כמחוות נאמנות... המצב הפוליטי השתנה לרעתו, מן הסתם כ"בחור של ברט" הוא נדפק עם העלייה של DX והשיא היה בהפסד בבריטניה ובדפיקה.
לצפיה ב-'הבנתי, תודה רבה!'
הבנתי, תודה רבה!
25/05/2018 | 19:14
18
לצפיה ב-'מפחיד כל העניין המשפטי של דייבי.'
מפחיד כל העניין המשפטי של דייבי.
26/05/2018 | 19:28
8
לצפיה ב-'שרשור סמאקדאון'
שרשור סמאקדאון
23/05/2018 | 10:10
1
15
לצפיה ב-' אירועים חשובים '
אירועים חשובים
23/05/2018 | 10:10
160
המיז מארח את הניו דיי במיז TV. הוא שואל מי מהם ילך למאני אין דה בנק. מיז יורד עליהם ואקסבייר יורד על האנוכיות שלו. המיז אומר שהוא זכה במאני אין דה בנק ואילו הם מורכבים מקינגסטון שהפסיד בכל הקרבות האלה, ביג אי שלא לוקח את עצמו ברצינות, ואקסבייר וודס, שהוא היחיד שיש לו משהו: אימפריית יוטיוב. הניו דיי מסרבים לגלות מי ישתתף בקרב. המיז מבטיח שהוא ינצח. הניו דיי מחליטים שמיז יילחם הלילה מול ביג אי. המיז מסרב והם זורקים עליו פנקייקים ומסלקים אותו. פייג' פוגשת אותו ומכריחה אותו להילחם.
 
המיז ניצח את ביג אי אחרי סקאל קראשינג פינאלה ואחרי שדה באר תקפו את קופי ואקסבייר.
 
דניאל בריאן אומר שאם הוא ינצח הלילה את ג'ף הארדי הוא יוכל לקבל הזדמנות שנייה למאני אין דה בנק. הוא אומר שהוא יגרום לאגדה להיכנע.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: לאנה ניצחה את בילי קיי אחרי סלאם כשאידן אינגליש ופייטון רויס התקוטטו.
 
סלינה וגה אומרת שאנדרדה "סיין" אלמאס הוא העתיד של סמאקדאון.
 
אנדרדה "סיין" אלמאס ניצח ג'ובר אחרי האמרלוק DDT.
 
כרמלה אומרת שכולן מחכות שהיא תיפול ומפחדות מאסוקה. אבל היא ניצחה אותה כבר ברסלמניה ואסוקה צריכה לפחד ממנה.
 
כרמלה אומרת שכולן מחכות שהיא תיפול ומפחדות מאסוקה. אבל היא ניצחה אותה כבר ברסלמניה ואסוקה צריכה לפחד ממנה. נאקאמורה קצת יורד על AJ ואפילו אומר שזה יהיה קרב כריות. AJ אומר שלא אכפת לו מה זה יהיה, נאקאמורה לא יכול לנצח אותו. AJ אומר שהוא לא מי שהם רצו, והוא יראה אותו באירוע. מתחילה קטטה, ובסוף נאקאמורה נותן ל-AJ ברכייה לפנים. הוא סופר עד עשר ואומר שזה יהיה קרב האחרון שעומד.
 
הקלאב ניצחו את האוסוז אחרי מג'יק קילר.
 
העפלה למאני אין דה בנק: נעמי ניצחה את סוניה דוויל (ע' מנדי רוז) אחרי רול אפ.
 
ג'ף הארדי אומר שהוא מתלהב מהקרב מול בריאן.
 
המנצח יפגוש את סמואה ג'ו בקרב העפלה: דניאל בריאן ניצח את ג'ף הארדי אחרי הפיכה של טוויסט אוף פייט להיל הוק. לאחר מכן סמואה ג'ו אומר לו לא לחגוג כי בשבוע הבא הם יילחמו. בשבוע הבא בריאן ילך לישון.
לצפיה ב-'שרשור RAW'
שרשור RAW
22/05/2018 | 06:35
3
32
לצפיה ב-' אירועים חשובים '
אירועים חשובים
22/05/2018 | 06:36
2
204
קורט אנגל פותח את התכנית. הוא מזכיר שהלילה רונדה ראוזי תחתום על חוזה לקרב מול נייה ג'קס, ושגם יהיה קרב העפלה למאני אין דה בנק עם ארבע נשים. סטפני מקמהן יוצאת, ואומרת שאנגל עושה עבודה טובה אבל לפעמים הרגשות שלו משתלטים עליו. היא אומרת שהיא תנהל את חתימת החוזה. היא גם אומרת שנמאס לה מהטובות שלו לרומן ריינס,ורומן ריינס יוצא. סטפני מאיימת עליו בפיטורין וריינס מאיים בתקיפה של מתאבקים. סטפני אומרת שהיא לא רוצה אותו קרוב למאני אין דה בנק ולתואר. קווין אוונס יוצא ומודה לריינס על כך שעכשיו הוא במאני אין דה בנק. הוא מגן על סטפני מקמהן והיא קובעת בינו לבין ריינס קרב.
 
רומן ריינס ניצח את קווין אוונס בפסילה אחרי שג'ינדר מהאל תקף אותו. לאחר מכן סת' רולינס הציל אותו.
 
רומן ריינס וסת' רולינס ניצחו את קווין אוונס וג'ינדר מהאל אחרי קורב סטומפ לאוונס. לאחר הקרב ג'ינדר תוקף אותם עם כיסא.
 
סמי זיין יוצא ומביא שלושה אנשים שחורים בשמלה, האחיות של לאשלי. הוא משתמש בהם כדי לרדת על לאשלי. לאשלי יוצא ויורד עליהם קצת. הוא תוקף את כולם וזיין בורח.
 
אמבר מון ניצחה את אלכסה בליס (ע' מיקי ג'יימס) אחרי אקליפס.
 
סטפני מקמהן קובעת לברון סטרומן ולפין באלור קרב.
 
בארון קורבין ניצח את נו וויי חוזהאחרי אנד אוף דייז.
 
קורט אנגל מדבר עם צ'אד גייבל ודרו מקינטייר ודולף זיגלר יורדים עליהם.
 
ה-B טים ניצחו את בריזאנגו אחרי באק סופלקס ונאקברייקר לפאנדאנגו.
 
סטפני מקמהן מארחת את טקס חתימת החוזה. נייה ג'קס ורונדה ראוזי יוצאות. רונדה שואלת את סטפני איך היד, וסטפני אומרת שהיא עקפה את כל הנשים. רונדה אומרת שנייה אתגרה אותה. סטפני אומרת שאולי נייה מנסה לעשות לעצמה שם. אולי אם היא תפסיד היא תעזוב. סטפני אומרת שאולי ראוזי לא יכולה לנעול על נייה ארמבר. נייה אומרת שזה נכון והיא תנצח אותה. היא חותמת על החוזה. גם רונדה חותמת. הן לוחצות ידיים, ורונדה אומרת שהיא תיקח לה את התואר והיד.
 
דולף זיגלר (ע' דרו מקינטייר) ניצח את צ'אד גייבל עם סופרקיק. לאחר הקרב דרו מקינטייר נתן לו קליימור.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: נטליה ניצחה את דיינה ברוק, ליב מורגן ושרה לוגן עם שארפשוטר ללוגן. לאחר הקרב, נטליה אמרה שרונדה תהיה אלופת נשים והיא גברת מאני אין דה בנק.
 
אליאס מברך את הקהל ושר איתם. לאחר מכן הוא אומר שלא יפה שם כמו באירופה.
 
אליאס ניצח את בובי רוד עם דריפט אוויי. לאחר הקרב ברון סטרומן יצא ופגע בו.
 
ברון סטרומן ניצח את פין באלור עם פאוורסלאם בריצה.
לצפיה ב-'ברכות חמות ומזל טוב גדול'
ברכות חמות ומזל טוב גדול
22/05/2018 | 09:21
1
213
צפיתי הלילה בתוכנית בלייב ותוך כדי קראתי בטוויטר בכמה סקרים מקבילים שאכן הסגמנט של סמי זיין עם "האחיות לאשלי" נבחר לסגמנט הגרוע ביותר מאז ש-WWF הפך ל-WWE. וואו זה היה חרא אמיתי.
בכלל התוכנית היתה בהילוך ראשון, לסטף לא היתה שום תרומה משמעותית חוץ מהעלבונות הרגילים לאנגל וריינס וכו'. 
הדבר היחיד שבינתיים היה ראוי להיחשב כמענין ומבדר הוא ה- B Team.
כל השאר בזבוז מוחלט של זמן אוויר.
כמו שכתב מישהו "מזל טוב לרשת פוקס על שקנתה חרא במיליארד דולר" (למי שלא יודע סמאקדאון עוברת לפוקס, חוזרת לימי שישי בחוזה של 5 שנים עבור מיליארד דולר).
לצפיה ב-'זה כי לאשלי'
זה כי לאשלי
22/05/2018 | 21:41
138
היה ונשאר משאבת כריזמה.
אבל בעיקר כי זה באמת היה קטע רע מיסודו, לא מצחיק מהשנייה שה"אחיות" יצאו והיה ברור בדיוק מה הולך להיות בעשר דקות הקרובות, נמתח כמו מסטיק, מייגע, ובכלל הסיפור המקורי של לאשלי על האחיות שלו לא היה מעניין, לא הוסיף שום נופך לדמות שלו, וגרם לי לתהות מה זה תרם לו ששידרו את זה.
לצפיה ב-'3MB, מה דעתכם?'
3MB, מה דעתכם?
22/05/2018 | 17:37
3
140
למי שזוכר שלושה ג'וברים התחברו לקבוצה בשם three men band או בקיצור 3MB. השלושה היו דרו מקינטייר, ג'ינדר מהאל והית' סלייטר. הם בדרך כלל היו שק חבטות לכל מי שהתחרה מולם והיה צריך ניצחון.
עכשיו שוב השלושה באותה תוכנית: רו. דרו מקינטייר נמצא בטים עם דולף זיגלר והוא אובר. הית' סלייטר די קבור עם ריינו בצמד שלא מצליח להתרומם ןג'ינדר מהאל נמצא מיד קארד וקצת למעלה מזה ועכשיו הוא בפיוד עם רומן ריינס.

לדעתי אפשר לאחד את השלושה לגרסה חדשה של 3MB וליצור סוג של שילד. שניים מתוך השלושה הם הילים מבוססים והנוסטלגיה יכולה להוציא את כל השלושה אובר. הם גם יכולים להוסיף יותר עניין למחלקת הזוגות שדי מתה כרגע בראו.

מה דעתכם?
לצפיה ב-'הנוסטלגיה? איזו נוסטלגיה יש מהם?'
הנוסטלגיה? איזו נוסטלגיה יש מהם?
22/05/2018 | 21:16
1
118
שהם חוטפים מכות ויוצאים בדיחה?
לא נראה לי שאף אחד מהם היה רוצה לחזור לשלב הזה אי פעם... בשביל הדמויות של דרו ושל ג'ינדר לחזור להיות "להקה שלא רוצה לנגן" זה נסיגה רצינית בקריירה, ואם זה יהיה בלי הגימיק אז אין כאן שום התבססות על העבר, אז בשביל מה?
מה גם שדרו בסוג של צמד עם דולף והית' בצמד עם ריינו אם אתה כ"כ דואג למחלקה הזאת
 
לצפיה ב-'אני חושב'
אני חושב
22/05/2018 | 21:34
95
מה שהוא אמר...
לצפיה ב-'אין צורך לאחד אותם'
אין צורך לאחד אותם
27/05/2018 | 02:38
לצפיה ב-'מה הדמות של וולנטין דרים?'
מה הדמות של וולנטין דרים?
21/05/2018 | 00:34
2
140
מה הדמות של וולנטין דרים?
לא בדיוק הבנתי אותה.
תודה מראש.
 
לצפיה ב-'הבסיס הוא מחווה לזמר פרינס'
הבסיס הוא מחווה לזמר פרינס
21/05/2018 | 11:27
1
134
פטריק קלרק, האיש מאחורי הדמות היה מתמודד טאף אינף והתאבק כמה שנים תחת שמו האמיתי אולם ללא הצלחה אולם אימוץ דמות שמבוססת על פרינס שלאחר מכן הוסיף לה רבדים דומים כמו של ריק רוד וגולדאסט, הוא יצר מעין דמות ססגונית, טווסית אבל מוכשרת ופסיכולוגית. מעין גולדאסט למתקדמים.
 
לצפיה ב-'תודה רבה אחי'
תודה רבה אחי
27/05/2018 | 02:38
לצפיה ב-'טיטאן שאטרד- פרק 5'
טיטאן שאטרד- פרק 5
18/05/2018 | 14:35
10
44
שלום לכולם וברוכים הבאים לתרגום לעברית של הספר טיטאן שאטרד: המאבק בביטחון ובפרנויה. בפעם הקודמת שמענו על כל מה שקרה ברסלמניה 12, כולל הלילה הגדול של שון מייקלס. תזכורת: http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/13/183196879...

אז במה עוסק הספר השני? (תקציר)

ההמשך המצופה לרב המכר טיטאן סינקינג.

אחרי שסבל שנה נוראית ב-1995, רצה וינס מקמהן לבנות מחדש את האימפריה הטובעת שלו ב-1996. היו לו תקוות רבות עבור נושא הדגל החדש של פדרציית ההיאבקות העולמית, שון מייקלס - האיש שרצה שיהיה מנהיג ה'דור החדש' של ה-WWF. כשמייקלס נתמך בידי קאסט חזק של דמויות מבוססות, כמה מתאבקים ישנים, והזרקה של דם חדש, ציפה מקמהן לחלוטין שה-WWF ישלטו ביריביהם WCW במלחמות ליל שני המתהוות.

זה לא מה שקרה.

טיטאן שאטרד מספר את הסיפור מאחורי הקלעים של הצרות של ה-WWF ב-1996. הייתה זאת שנה בה הפרנויה איימה להשמיד את ה-WWF, בה מסורות שנשארו בתעשייה כבר כמה עשורים נשברו, ובה וינס מקמהן נטש לחלוטין את עקרונות ההיאבקות שלו ברדיפה אחרי הדולר.
לצפיה ב-'והפעם בטיטאן שאטרד:'
והפעם בטיטאן שאטרד:
18/05/2018 | 14:46
98
אתם חושבים שעל ישראל עבר שבוע משמעותי עם הזכייה באירוויזיון, העברת השגרירות והמהומות? לפני שתיים עשרה שנה בדיוק, התחיל לווינס מקמהן שבוע שגרם לו לכעסים רבים, אבל בתכל'ס שינה את ה-WWF לנצח. אנחנו שומעים על השבוע הגורלי ביותר בתולדות ה-WWF, עם שני אירועים שנהרסים.
 
כמה לינקים שימושיים:
 
התקרית בגארדן: www.dailymotion.com/video/x6v3as
 
 
קורנט על הגארדן: https://www.youtube.com/watch?v=Y6Nxon1iBRk
 
 
מארק מרו מול האנטר הרסט הלמסלי: www.dailymotion.com/video/x5stjl2
 
 
שון מייקלס מול הבריטיש בולדוג (שימו לב לתקרית ב-14:27 ולתקרית ב-15:42): www.dailymotion.com/video/x5x9iwv
לצפיה ב-'פרק 5'
פרק 5
18/05/2018 | 14:49
107
כשה-WWF היו במדיסון סקוור גארדן זה תמיד היה מיוחד עבור וינס מקמהן. הבניין, שהיה עמוק בתוך מרכז הפעילות של ניו יורק, אירח מופעי היאבקות מקצוענית במשך יותר ממאה שנים, ומשפחת מקמהן עבדה בבניין כבר כמה עשורים. וינס קישר בין הגארדן לבין אביו, שבנה את המורשת שלו שם בעזרת כוכבים כמו ברונו סמרטינו, קילר קוואלסקי ובוב באקלנד בימי הזהב של פדרציית ההיאבקות הכלל עולמית. עבור וינס, הגארדן היה יותר מסתם בניין: הוא היה שטח קדוש, ומופע שם היה מסורת משפחתית גאה.
 
במרץ, האולם המלא הראשון של ה-WWF בבניין מזה שבע שנים הביא למקמהן אופטימיות עבור העתיד. הוא שמח כשהארגון הצליח לשחזר את ההצלחה ב-19 במאי, והביא 18,800 מעריצים אל הבניין. ה-WWF מילאו את הגארדן פעמיים רצופות לראשונה מאז 1985 הרחוקה - שיאה של ההאלקמניה. בנוסף, המופע הכניס מעל 300,000 דולרים ממכירות כרטיסים - ההאוס שואו הראשון בתולדות הארגון שהגיעה להישג כזה, ועוד 100,000 דולרים ממכירות מרצ'נדייז. זאת הייתה אמורה להיות סיבה למסיבה. במקום, תולדות ההיאבקות רשמו את יום זה כיום בו הקליק ביזו את מורשתם הגאה של המקמהנים ב-MSG כשכפרו בכל עקרונות ההיאבקות.
 
היה זה יומם האחרון בארגון של סקוט הול וקווין נאש, והקהל החכם בגארדן לא פספס זאת. הייתה אווירה מתוחה וברורה באוויר. הול היה אמור להתאבק מול גולדאסט בקארד, אבל האחרון נפצע במהלך סיבוב ההופעות באירופה והוחלף בידי פול 'האנטר הרסט הלמסלי' לבק. כיוון שנאש נלחם מול חברו לקליק שון מייקלס, הקבוצה הצליחה עד הסוף המר לשמור על המצב לטובתם. נאש והול עשו ג'ובים בדרכים כבר שבועות, כמיטב המסורת העתיקה בהיאבקות שבה אתה מפסיד לכולם בטריטוריה בדרכך החוצה. הלילה לא היה שונה, כי שניהם היו אמורים להפסיד לחבריהם בקרבות האחרונים שלהם.
 
לפני הקרב דיבר הול עם פאט פטרסון, שמאז שחזר ברסלמניה כבר חזר לתפקידו כאייג'נט הראשי בהאוס שואוז. כרגיל הוא זה שהיה אחראי לכתיבת הסיומות בקרבות בגארדן, והיו לו כמה רעיונות לקרב האחרון של הול. בגלל המקום שהיו בו, רצה פטרסון לשנות את הקרב שעשו בדרכים בלילות האחרונים. הוא הציע סיום שונה לקרב ההאוס שואו הרגיל, שאיתו להול לא הייתה בעיה. הוא שמח להוציא אובר את חברו לבק, ומילא בשמחה את הוראותיו של פטרסון. התוצאה הייתה קרב מדהים שהול טען לאחר מכן שהיה אחד מהכי מספקים בקריירה שלו.
 
כשהול יצא מאחורי הקלעים כדי לשחק את רייזור ראמון בפעם האחרונה, הוא קיבל תגובה מעורבת מהקהל. כמה אזורים משמעותיים בקהל ממש זעמו לראות אותו, והמטירו עליו קריאות בוז רעילות כשצעד אל הזירה. מספר אנשים רכנו על מחסום האבטחה ואמרו לו ישירות שהוא מכר את עצמו. חלקם הלכו רחוק אף יותר: "מכרת את עצמך ל-WCW, יא הומו. תזדיין מניו יורק!" צרח מעריץ זועם אחד. אחרים - שזכרו היטב את ההשעיה האחרונה של הול - צרחו שהיה מכור לסמים.
 
אבל רבים בבניין פשוט שמחו לראות את הול לובש את המגפיים הצהובים-סגולים ברגע האחרון. אחרים השתמשו בקרב כהזדמנות להתחנן בפניו לחשוב מחדש על החלטתו לעזוב, וצרחו ביחד, "אנא אל תלך." הול נסחף ברגע ועצר כדי להסתכל ישירות לעמדת הגורילה (אזור הבמה ממש מאחורי מסך הכניסה, שנקרא על שם גורילה מונסון שישב שם מספר שנים. נוכחותו הייתה כה מזוהה עם המיקום עד שהוא נקרא על שמו. השם "עמדת גורילה" הפך לחלק מז'רגון ההיאבקות, והוא מוטמע כמו מושגים ששרדו כבר מאה שנה.) בה וינס תמיד ישב בגארדן. הוא סימן ליושב הראש ולקהל, ומלמל, "תגידו לו לתת לי כסף ואשאר כאן!". וינס נשאר קודר. הוא פשוט הסתכל על רגליו וסירב לתת למישהו לראות רמז קל לשינוי בהתנהגותו העקשנית.
 
הסיום שפטרסון הנחה את הול ולבק לבצע היה אחד בו ראמון הרים את הלמסלי למהלך המסיים שלו, רייזור'ס אדג', רק כדי שהמומנטום של המכה יגרום לרגלו של האנטר לפגוע בראשו של השופט, ותעלף אותו כך שהוא יחמיץ את ההצמדה של הול. הסלנג של ההיאבקות קרא לכך 'ניצחון ויזואלי', משהו שירכך את מכת התבוסה כי כך האיש שהובס יכול היה לתרץ, "ניצחתי בקרב, אבל השופט היה חסר הכרה." לפי התכנית, הלמסלי השיג אז את הניצחון כשרייזור הסתובב לבעיטה בבטן וחוסל בידי הפדיגרי של האנטר.
 
לאחר ההפסד הנקי שלו בהצמדה, קיבל הול עוד קריאות בוז מקהל שהרגיש נבגד בגלל עזיבתו. הול ידע שזה הסיכוי האחרון שלו להגיב אז לקח את המיקרופון, וגרם לפאניקה בקרב האחראים. הייתה זאת סטייה מהתסריט, פעולת מרד שלא הייתה מתוכננת. הייתה דאגה בנוגע למה שהול - שגם בשיאו היה די מרדן - יוכל להגיד. הוא מלמל שלא מכר את עצמו, הצליח למלמל, "תאמרו שלום לבחור הרע," לפני שהמיקרופון שלו נותק בפתאומיות.
 
לאחר הקרב, נפגש וינס עם הול מאחורי הקלעים ולקח אותו לחדר פרטי שהיה משרדו הערב. "לעזאזל, אתה עדיין עובד עבורי," הוא דחק, "בוא נפתור את זה." הול הופתע. "וואו וינס, אני לא יודע... לא רציתי לעזוב מלכתחילה אבל קצת מאוחר לזה עכשיו. כבר הסכמתי לעבוד עבור בישוף..." הול הסביר שוב מה צריך כדי שימשיך לעבוד עבור ה-WWF: שיתנו לו רשות לעבוד בפחות ערים וישלמו לו באותה רמה כמו מיין איבנטר.
 
וינס עדיין הרגיש שהוא לא בעמדה שהוא יכול להתפשר, וגם לא הול. שניהם ידעו זאת לפני שישבו לדבר. הייתה זאת מחווה ריקה מצד מקמהן - ניסיון אחד אחרון לגרום להול להישאר ולהסכים לעסקה הישנה שלו, למרות שמעולם לא אמר זאת במפורש. ללא כל הסכם השניים פשוט לחצו ידיים. וינס איחל להול בכעס בהצלחה ב-WCW, והול החזיר לו כשאיחל למקמהן הצלחה נוספת. באותו הרגע, שון מייקלס צעד אל החדר עם פול לבק ושאל בקלילות, "היי וינס, אכפת לך אם רייזור והאנטר יצאו אחרי הקרב שלי?"
 
מקמהן קצת היה עסוק בגלל שהיה עם הול, ובקושי שם לב לבקשה. הוא שמע את המילים והבין מה שאלו, אבל לא הייתה לו הזדמנות לעכל את הכול או לשקול השלכות. הוא קצת הופתע ודי היסס, אבל הוא סירב כל כך להראות כל פגיעות עד שהסכים.
 
זה לא היה רעיון פתאומי של שון, אלא משהו שהקליק דיברו עליו בהמבורג, גרמניה, בסיבוב ההופעות האחרון של הפדרצייה. הם רצו לעשות הם רצו לעשות משהו זכור שיהיה החגיגה האחרונה שלהם ביחד, וגם לחשוף בפני המעריצים את סוד החברות ביניהם. במהלך לילה שיכור טיפוסי, אחד בקבוצה הציע שיתחבקו ויחגגו ביחד בסוף הלילה האחרון של סקוט וקווין עבור פרידה פומבית.
 
כולם בקבוצה שכחו שהשיחה התרחשה בכלל ב-19 במאי. כולם פרט ללבק, שלא שתה כמוהם ולכן זכר הרבה יותר משיחותיהם המאוחרות. מייקלס היה מבולבל כשלבק - עדיין מתנשף לאחר הקרב שלו - התנשף אליו, "אנחנו עדיין עושים את הקטע שדיברנו עליו?" מייקלס לא ידע על מה חברו מדבר, ואמר לו את זה. "דיברנו עליו באירופה!" טען לבק, "שאני וסקוט נצא אחרי הקרב שלך. אנחנו עושים את זה?" מייקלס אמר שלא ידע, אז לבק ביקש ממנו לבקש את רשותו של וינס.
 
מה ששון הציע לבסוף עבור מקמהן היה שהוא ושאר הקליק יורידו את מעטה הקייפייב וירימו את המסך הדק מאוד שגרם למעריצים להשהות את חוסר האמונה במה שצפו. ההיגיון של הקליק היה שתשעים אחוזים מהמעריצים בגארדן ידעו טוב מאוד שצפו במופע. הם ידעו שהמתאבקים לא באמת רצו לקרוע את הזרועות אחד של השני או לתקוע אצבעות בעיניים. רבים גם ידעו שהקליק היו חברים אמיתיים, למרות הצדדים השונים שלהם. היה זה דבר אחד שהם יהיו מודעים לכך, אבל שונה לגמרי שהקליק יעברו את הסטוריליינים ויודו ויכירו בכך בעצמם.
 
המיין איבנט במופע היה הקרב האחרון של נאש, קרב כלוב מול מייקלס עם תואר ה-WWF על הכף. על הכף. אמנם בכמה מקרים היה יכול להיות מסוכן לשים מישהו בקרב על תואר ה-WWF בלילה האחרון שלהם בארגון, מקמהן בכלל לא דאג. (למרות שזה לא היה סביר, תמיד היה הסיכון שמישהו שעומד לעזוב ינסה משהו, בעיקר אם עזב לארגון יריב. לא היה בלתי אפשרי שבישוף הבטיח לנאש פיצוי ענק אם יעזוב עם אליפות ה-WWF, כי כבר הוכיח שהיה מוכן לבזות רכוש של ה-WWF עם האנגל של מדוזה בנייטרו. גם היו סיפורים מימי הוגאן, כמו ורן גאנייה שהציע לשלם לאיירון שיק כדי שישבור להוגאן את הרגל במהלך הקרב שלהם על תואר ה-WWF ושלא יפסיד לו את החגורה, וזה שכמה פרומוטרים ניסו לשכנע את ברוזר ברודי ואחרים להרוס את רסלמניה. כשהם מבינים שאפשר לשרוף את הגשרים לנצח, דברים אלו לא קרו. אבל המתחים היו גדולים מתמיד ב-1996 בין ה-WWF ל-WCW, אז מקמהן תמיד חשד שבישוף ינסה משהו שיוריד אותו מבפנים.) הוא ידע שנאש לעולם לא יבגוד בחברו מייקלס, ואפילו שעזב, וינס עדיין סמך עליו שיעשה את הדבר הנכון לביזנס. זה לא מנע מנאש להשתעשע עם יושב הראש הצופה במהלך הקרב בכך שהתקרב מאוד לבריחה מהכלוב ולזכייה בתואר, אבל זה היה חלק מהמופע. נאש נפל לסופרקיק של מייקלס כמתוכנן, ואז נתן לשון לברוח מדלת הכלוב ולנצח בקרב.
לצפיה ב-'חלק ב''
חלק ב'
18/05/2018 | 14:52
78
לאחר הקרב התקרית הידועה לשמצה של הערב קרתה. מייקלס חזר לזירה וחגג עם החגורה כשנאש התנהג כאילו היה מעולף, ולא הזיז שריר. החגיגה של שון נמשכה כמה דקות כשהלך מפינה לפינה, וחיכה לראות אם חבריו יגיעו. לרגע הוא חשד שמקמהן ביטל את כל הדבר, אבל אז הוא ראה את סקוט הול הולך בשביל הכניסה. שמח, הוא הסתובב לנאש ולחש בשמחה, "הם באים לכאן!"
 
כשהול נכנס מדלת הכלוב, הוא ומייקלס נתנו את סימן הקליק הפרטי שלהם  אחד לשני והתחבקו בחיבוק חזק. שניהם היו בייביפייסים, אז זה לא היה בעיה - אלא מה שקרה אחר כך. מייקלס הלך לנאש וכרע על גופו הרפוי, ואז נישק אותו כדי להאיר אותו. דייב מלצר תיאר זאת בתור, "הצפרדע שנישקה אותו נסיכה." גם זה היה יכול להיות סתם פעולה שחצנית מצד שון מייקלס, אבל הדבר הבא לא עבר בשתיקה.
 
פול לבק עמד לצד וינס מקמהן ויד ימינו ג'רי בריסקו בעמדת הגורילה כשהול צעד אל הזירה. הוא הסתובב אל יושב הראש ושאל, "כדאי לי לצאת ולהצטרף אליהם?" למרות שמקמהן כבר אישר את המהלך, שאר האנשים לא ידעו מכך. כשבריסקו כבר כועס מאוד בגלל מה שקורה, ואחרים שהתחילו להביע את אי הנעימות, מקמהן לא הגיב. לבק החליט לקחת סיכון וללכת על זה, כי חשב שיתחרט יותר אם ייעדר. הוא הלך בשביל הכניסה והרים את שתי ידיו בסימן הקליק, ואז כשנכנס אל הזירה חיבק את מייקלס מיד. לבק היה היל בתחילת הקארד, וכל תקופתו ב-WWF, אז המעריץ המזדמן לא הבין מה קורה. המעריץ המתוחכם ידע מיד מה קורה: הקליק התאספו ונפרדו מסקוט הול וקווין נאש.
 
הול נתן לנאש סטירה בתחת לפני שהרביעייה התחבקה בחיבוק קבוצתי שובר קייפייב שגרם לוותיקים מאחורי הקלעים ולאגדות הגארדן להעלות קצף בפה. הקליק ביימו ריב בין אלו שנשארו ואלו שעזבו, אבל צחקו. הם חזרו לחיבוק, עלו על ארבע פינות הזירה ונפרדו בפעם האחרונה עם הסימן שלהם.
 
"אני זוכר שעמדתי בזירה וכולנו היינו שם ביחד. זה היה חסר תקדים, אבל המעריצים העריכו את זה. הסתכלתי על קוו - התחבקנו כולנו - ואני זוכר שחשבתי, 'כולנו הצלחנו,'" נזכר הול. כולם חוץ ממייקלס עזבו את הזירה, והשאירו את ההארטברייק קיד לעשות כמה פוזות אחרונות לפני שאמר לקהל שנשאר, "הקליק אוהבים כל אחד ואחת מכם!"
 
בעוד שבזירה הייתה חגיגה, מאחורי הקלעים היה תוהו ובוהו. נחילי מתאבקים, עובדים ויועציו הקרובים של וינס זעמו ממה שראו כרגע. מעטים אם בכלל הבינו שווינס, בהיסח הדעת, אישר לקבוצה לבצע זאת, ובלבול וזעם עברו מאחורי הקלעים בגארדן. "הם הרגע הרגו את הפוקינג ביזנס," נבח דייבי בוי סמית' במבטא המנצ'סטרי הכבד שלו לכל מי ששמע. איש הארגון הנאמן ג'ים רוס זעם, והרוד אייג'נט והמתאבק הוותיק לשעבר ג'רי בריסקו כמעט חטף שבץ, הלך במסדרונות ורצה לתפוס את הפושעים. אחרים, כמו ג'ים קורנט, השתגעו בציבור וזרקו את תיקי התלבושות שלהם.
 
סטיב אוסטין היה מאחורי הקלעים באותו הלילה וחזה בכל הדבר - שחלק כבר קראו לו תקרית הקידה - מעמדת הגורילה. כפי שהוא זוכר, "פתחתי את המופע באותו הלילה - והייתי ליד המסך כי זה מה שעשיתי: צפיתי בקרבות. כשזה קרה חשבתי, 'מה לעזאזל קורה?' בן אדם, זה משהו שפשוט לא עושים. בחורים טובים ובחורים רעים לא מתחילים להתחבק במדיסון סקוור גארדן. זה היה בולשיט, לא האמנתי למראה עיניי. לא ידעתי אם לחרבן או לחנוק את עצמי."
 
מקור הזעם היה כפול. ראשית כל היה מדובר בהפרת שבועת הקייפייב הקדושה (האירוניה הייתה שווינס עצמו היה זה שהודה שמה שהציג כספורט לא היה מה שנראה, ולמעשה היה בידור מתוסרט. המהלך נעשה כדי להימנע מכך שוועדות אתלטיות יכפו עליו כללים שיעלו לו בכסף.), קוד סודי שמתאבקים מבוגרים העריכו עד כדי כך עד שחלקם אף שיקרו בבתי משפט תחת שבועה, ונשבעו שמה שעשו היה אמיתי. אחרים אפילו לא 'החכימו' (כלומר, אמרו את האמת. רבים הזינו את האמונה שמה שעשו היה אמיתי, ושמרו על הקייפייב גם בפני משפחותיהם, בניסיון להגן על כבוד הביזנס.) את נשותיהם וילדיהם, וחלקם חיו בפחד אמיתי כל פעם שאהוביהם נלחמו, ודאגו שייפצעו ברצינות או אף יהרגו בזירה. רבים שברו את גבם ודיממו דליים כדי לבנות את יסודות הביזנס, רוב הזמן בגארדן עצמו. היה זה אותו הבניין בו הקהל בכה דמעות כשכהונת התואר שוברת השיאים של ברונו סמרטינו עם תואר ה-WWWF נקטעה בידי איוון קולוף ב-1971. הוא שמח בזכייתם של גדולי התעשייה לעתיד, אישים כמו האלק הוגאן, ברט הארט ובוב באקלנד, כל אחד מהם זכה בתואר עולם בזירה המפורסמת. וכרגע הקהל ראה ארבעה צעירים מחרבנים על ההיסטוריה העשירה, דבר שלעולם לא יימחק.
 
זה שהפרת הקייפייב קרתה באדמה הקדושה של המדיסון סקוור גארדן גרמה לדבר הזה להיות גרוע יותר עבור כולם. כפי שג'ים קורנט אמר לאחר מכן, "בין אם אהבת את וינס מקמהן או לא, MSG היה בניין שלו באותו הזמן. זה היה הבניין של אביו. הוא ראה את זה כמו הבית שלו. הקליק הלכו וחרבנו על הביזנס בחדר האוכל. ממש על השולחן. לא הייתה כל סיבה שיעשו זאת. לא הייתה כל מטרה סטוריליינית בכך. זה לא מכר כרטיסים וזה לא עשה כלום לביזנס. לא היו אז הרבה מעריצים חכמים, אז רק אחוז אחד מהאנשים בקהל בכלל הבין מה קורה. זה היה משהו עבור האגו שלהם. אם הם רצו להיפרד הם היו צריכים לחגוג מאחורי הקלעים עם עוגה גדולה. כשעשו את זה הם אמרו, 'אנחנו גדולים יותר מהביזנס', וזה היה משהו שהם אמרו אחד לשני כל הזמן."
 
קורנט לא היה לבד בדעתו. "אני מבין עד כמה לחבר'ה האלה היה אכפת אחד מהשני," אמר ג'ייק רוברטס, "אבל אתה בבמה הגדולה מכולם ואתה עומד להשתין עליה? אתה טועה, בן אדם." ברוס פריצ'ארד סיכם, "הרגשתי שזאת הייתה סטירה בפנים של הביזנס. הרגשתי שזאת הייתה סטירה בפנים לווינס מקמהן. לאביו. לכל משפחתו."
 
וינס רק הסתכל על ההתקהלות מסביבו והבין שהברכה שנתן לתקרית הקידה הייתה החלטה רעה. באופן אישי הוא ממש לא היה פגוע. הוא ידע שהקבוצה לא ניסתה לחבל בביזנס או לא לכבד את הגארדן: הם רק רצו להיפרד אחד מהשני ומהמעריצים. הוא הרגיש שהקהל אהב את זה (חלק בקהל טענו אחר כך שהיה זה אחד מהרגעים הכי טובים שאי פעם ראו בגארדן) ושזה מה ששינה בסוף. הקליק קצת הלכו רחוק עם החיבוק והפוזות לטעמו עד שזה הפך לאגו טריפ, אבל וינס הבין שההיט שקיבלו משאר המתאבקים היה בגלל המוניטין שלהם כמו הפעולה עצמה.
 
כפי שטען לאחר מכן, "זה היה כל כך מדהים עבור כולם מאחורי הקלעים וכל שאר המתאבקים. 'רגע אחד זה חילול השם, אי אפשר לעשות את זה. וחוץ מזה, שני המתאבקים האלה בוגדים בנו ועוברים ל-WCW. מה אתה עושה?'" התלונות משאר הצוות גרמו לווינס להיות במצב קשה. הוא הסכים לתת לקליק להיפרד בציבור, אבל שאר הרוסטר כל כך זעם עד שהוא הבין שהיה עליו להציג רגשות זהים אחרת יהיה מרד. הדבר האחרון שהיה צריך היה שהמתאבקים שלו יפנו נגד האלוף החדש מייקלס. הוא היה צריך שהרוסטר יעבוד ביחד אם הם רוצים לנצח במלחמה מול WCW.
 
"אני זוכר שווינס בא אליי אחר כך ואמר, 'האם זה היה חשוב עבורך?'" אמר מייקלס. "אמרתי, 'כן, זה היה חשוב. אני מעריך את זה. תודה'. וינס רק אמר 'אז זה חשוב עבורי'. התחבקנו, וכך סגרנו את הנושא באותו ערב. הוא היה בסדר. זה היה בסדר באותו הלילה. זה לא היה גדול עד שזה הפך לגדול, וזה לא הפך לגדול עבורנו עד שזה נהיה גדול עבור וינס," הוא הסביר. עבור הקליק, כשעזבו את הבניין בערב המופע הם לא הבינו שהייתה בעיה. הם לא הבינו בכלל שעשו משהו בעייתי.
 
לרגע אחד קווין נאש תהה למה וינס לא היה מאחורי המסך כשהלכו לשם לאחר הקרב, במקום בו הוא בדרך כלל היה בגארדן. כשראה את פאט פטרסון, האייג'נט הוותיק, מניד בראשו, הוא בקושי חשב על זה. הוא פשוט חשב שזה בגלל שעזב את הארגון ולא בגלל שום דבר אחר. "מה שקרה היה אותו הדבר שקרה פעמים רבות: וינס נסע לאנשהו וקיבל שיחות טלפון זועמות," טען מייקלס, "בעצם, זה היה עניין גדול לוותיקים מאחורי הקלעים לפני שזה הפך לעניין גדול במקום אחר."
 
כיוון שהיה זה המופע האחרון של סקוט וקווין לפני שעזבו את ה-WWF, ראו רוב המתאבקים בתקרית הקידה פעולה גסה אחת אחרונה של הקליק כלפי וינס והשאר, פעולה שנעשתה מחוסר כבוד עבור עמיתיהם והמנהלים. קווין נאש התעקש שזה לא היה המקרה, "המצב והפעולות הללו לא נעשו בשנאה. זה היה רק ארבעה חבר'ה שנסעו הרבה מאוד, הרבה שעות, ורוב חיינו ביחד, נפרדים."
לצפיה ב-'חלק ג''
חלק ג'
18/05/2018 | 14:54
81
כשחשב על כך אחר כך, נשאל הול כעבור כמה שנים אם הבין איך הנושא נראה לשאר המתאבקים. "אני מבין את המתאבקים שעדיין היו שם וחשבו, 'מה קורה לחבר'ה האלה? הם עוזבים והם מנסים לפגוע בנו,' אבל זה לא היה ככה. הייתה לנו רשות. זה לא היה איזה מהלך עברייני שנועד לפגוע בארגון, כמו שכולם כנראה חושבים. עבורי, הרגשתי אחריות ללכת לשם ולהיפרד מהמעריצים ב-MSG, להודות להם על התמיכה בי כל השנים האלה. נשארנו שם הרבה זמן כי המעריצים עודדו. אם הם לא היו מעודדים, היינו הולכים. זה הפך לממש מרגש."
 
מייקלס הבין את ההשלכות באותה צורה, "אני מבין איך אנשים ראו את זה," הוא הוסיף, "זה משהו שהגיל והחוכמה מביאים לך. לא עשינו את זה כדי לפגוע במישהו, זה היה רק חברים שמביעים אהבה אחד לשני." פול לבק הביע רגשות דומים, "רק רצינו להיפרד מחברינו," הוא הגן על עצמו, "הם היו המשפחות שלנו, כל מה שהיה לנו היה את עצמנו. אמרו לנו שהרגנו את הביזנס, אבל זה לא נשמע ככה מהקשבה לקהל. אם הייתי ילד יושב בקהל אז פשוט הייתי רואה את זה כרגע מדהים באותו הזמן."
 
למרות כוונות הקליק, התירוצים לא התקבלו אצל הוותיקים והמסורתיים שרצו לראות ראשים נערפים. היו דרישות מכל כיוון שמקמהן יוריד פטיש, ורבים פקפקו בינם לבין עצמם האם יעז לעשות משהו לקליק החסינים כביכול. "החבר'ה אמרו שהשמדנו את הביזנס ושלא היה לנו אכפת," רטן קווין נאש, "הם זרקו טונה היט עלינו, אבל סקוט ואני לא קיבלנו כלום. שון לא קיבל כלום. אבל האנטר..."
 
כשווינס ראה את מה שקרה אחרי תקרית הקידה, הוא ידע שבאופן ציבורי עליו לפעול אם הוא רוצה שהצוות שלו יהיה מאוחד ולא לאבד כבוד. בסוף, נאלץ פול לבק לספוג את רוב העונש שווינס היה צריך לבצע. כפי שמסביר ג'ים קורנט, "הוא לא יכול היה לעשות כלום לדיזל ולרייזור כי זה היה הלילה האחרון שלהם. טוב, בעצם הוא יכול היה - הוא יכול היה להוריד כסף מהתשלום שהוא עוד היה חייב לשלם להם. כעסתי על וינס כי לא עשה זאת: הוא אמר שהוא לא רצה שיגידו שדפק אותם בדרך החוצה. הוא שילם לנאש תשלום של שש ספרות על רסלמניה, למרות שנתן לטייקר בונוס של עוד 50,000 דולרים כדי שיקבל יותר ממנו. וינס גם לא יכול היה לעשות כלום למייקלס, כי הוא היה מספיק טיפש לתת לחרא ילדותי כמוהו את החגורה שלו. הוא לא יעניש את אלוף העולם, אז האנטר חטף במקום."
 
שבוע לאחר תקרית הקידה, ה-WWF היו בפלורנס, קרוליינה הדרומית, עבור האין יור האוס החדש, שנקרא "היזהרו מהכלב" בגלל מעורבותו של 'הבריטיש בולדוג' דייבי בוי סמית' במיין איבנט. ערב המופע, נקקראו לבק ומייקלס למשרדו של מקמהן, ויושב הראש הסביר להם את המצב בו היה. "אני יודע שדי אמרתי שבסדר, אבל זה הפך למשהו שלא חשבתי שיהיה. עכשיו כולם חושבים כאלה דברים. זה גרם לי להיראות נורא. אני לא ידעתי שזה ילך כל כך רחוק. בדרך כלל לא הייתה לי שום ברירה אלא לפטר אותך...," הוא אמר בקדרות, והסתכל על לבק ישירות. מקמהן נתן למילים להדהד ברחבי החדר וראה את פניו של המתאבק נופלות כשהבין את המצב. "אבל אני לא רוצה לעשות את זה," הוא הוסיף לבסוף.
 
למרות כמה שאיים על הצמד, וינס לא שקל לשחרר את לבק. הוא לא רצה שעוד כוכב גדול יעזוב את הארגון שלו וילך ל-WCW, וחוץ מזה, הוא מאוד העריך את המתאבק. הוא נאלץ להעניש את לבק כדי להציל את עצמו, אבל הרגיש שזה לא צודק לפטר אותו על כך. במקום זאת, וינס עמד להעניש אותו כשהחזיר את דמותו, האנטר הרסט הלמסלי, לנקודת ההתחלה. כל תכנית שתוכננה שינצח בטורניר מלך הזירה השנתי בוטלה, ופיוד מול שון מייקלס על תואר ה-WWF בוטל גם הוא. מקמהן אמר ללבק באופן ברור, "זהו זה, אתה לא עושה את זה. אתה חוזר לתחתית הסולם. אני מתכוון לתחתית ממש."
 
מייקלס מחה, גם כדי להגן על חברו וגם בגלל דאגה שלא יעבוד בפיוד בקיץ מול אחד מהאנשים המעטים בארגון שממש סמך עליהם. שוב הוא טען בפני מקמהן שאישר הכול בגארדן. וינס חזר על כך שהוא לא הבין שזה ילך רחוק כל כך, ואז ניסה לרצות את האלוף המדוכא בהסבר. "תראה שון, אתה האלוף, אז אני לא יכול להעניש אותך. אני יכול להעניש את האנטר, וחייב לעשות זאת. אם לא אעשה משהו בנוגע לזה, יהיה תוהו ובוהו. חייב להיות עונש.  אם לא אראה לכולם שאני רציני, אאבד אמינות." הוא הביט שוב על לבק, "אתה תצטרך ללמוד לאכול חרא ולאהוב את הטעם. אתהתצטרך ללמוד לאכול מגשים על מגשים על מגשים של חרא. אתה לא תאהב את זה."
 
ללבק לא הייתה ברירה אלא לזרום עם זה, למרות כמה שהרגיש שזה לא היה הוגן שנענש על משהו שווינס הסכים אליו. הוא גם היה מספיק חכם כדי להבין שידיו של הבוס שלו היו כבולות, ושלבסוף עדיף עבור הקריירה בטווח הארוך שלו לעשות את מה שיבקשו בלי להתלונן. "וינס נדחק לפינה והיה צריך לעשות משהו. מישהו היה צריך לשלם את המחיר," אמר לבק. "לקחתי הכול. חטפתי הכול. הפכתי מזוכה מלך הזירה למישהו שכל שבוע, כולם מנצחים אותו."
 
מייקלס הרגיש קצת אשמה בגלל מה שקרה לחברו. בזמן שהוא התחמק ללא עונש, הוא ראה את הקריירה של לבק מתעקבת. הוא היה חסר אונים פעם אחת. "חשתי אי נעימות כלפי האנטר כי הוא לא עשה שום דבר," הוא נזכר. "וינס הפנה את כעסו כלפינו משום שספג המון היט, וכעת האנטר נאלץ לשלם את המחיר.האנטר היה במצב רע, אך מעולם לא עזב אותי." גם מקמהן הבין שהעונש היה קשה, וטען אחר כך, "טריפל אייץ' נשאר לרוץ עם הכדור ורץ איתו טוב מאוד. הוא שילם הרבה מאוד מסים."
 
בוב הולי לא הסכים, "אני לא חושב שהעונש התאים לפשע. כן, הוא הפסיד הרבה קרבות לתקופה, אבל לא עשה ג'וב עבורי או עבור מישהו שהיה מרוויח מזה. אם היה עושה לי ג'וב, זה היה משמעותי - בעיקר כי קרעת את התחת כשהוצאתי אותו אובר כל כך הרבה פעמים בקיץ הקודם."
 
כדי להחליק את המצב, נאלצו מייקלס ולבק להתנצל בפני כל הרוסטר, ובעיקר בפני האייג'נטס שנפגעו הכי הרבה מכל הדבר. המתאבקים גם זעמו, אבל שון לא דאג לגביהם. הוא ידע שאם זה לא היה תקרית הקידה, אז זה היה משהו אחר: הם תמיד מצאו סיבה לנוא אותו. לפני האירוע הצמד עברו על כל ההנהלה והתנצלו במתח, ונאלצו להקשיב כשכל אייג'נט הסביר להם בפירוט כואב למה מה שעשו היה כה נורא.
 
ג'ים קורנט הרגיש קצת סימפתיה עבור לבק ומשך אותו לצד אחד, ואמר לו, "תסבול את זה כי ההיט יעבור, אתה עדיין צעיר, אתה עדיין מוכשר, אבל עשית דבר לא בסדר. לפחות התנצלת. עכשיו תתעסק בעניינים שלך וכולם ישכחו מזה." (לאחר מכן קורנט התאכזב כשמעט יותר משנה לאחר מכן הראו לבק ומייקלס קטע מהתקרית בסגמנט ב-RAW והודו שהתנצלו רק כי אמרו להם, ולא כי הרגישו שהיו צריכים לעשות זאת.)
 
לבק נאלץ ללמוד לסבול מהר, והתחיל את זה באותו הערב עם תבוסה נקייה למארק מרו שלאחרונה הגיע לארגון בקרב הפתיחה של האירוע. מייקלס צפה בקרב במוניטור מאחורי הקלעים וכעס מהתוצאה, אבל הלילה שלו, ושל וינס, עמד להיות גרוע הרבה יותר.
לצפיה ב-'חלק ד''
חלק ד'
18/05/2018 | 14:56
83
עונת ההוריקנים בקרוליינה מתחילה באופן רשמי ב-1 ביוני, אבל מזג האוויר הרע הגיע לעיר פלורנס שבוע קודם מכפי שה-WWF ציפו. סופה מחשמלת השתוללה בעיר וגרמה לתוהו ובוהו, כשטכנאי הפדרצייה נלחמו באומץ מול הטבע רק כדי להגיע לבניין ולהרים סט למופע. במהלך היום, מזג האוור גרם לצוות ההפקה לדאוג בנוגע לאפשרות הממשית שהחשמל יתנתק במהלך האירוע. הייתה זאת סופה שמייקל הייז תיאר אותה כמעשה אלוהים. "זה היה אכזרי," הוא נזכר, "אחת מהסופות הגרועות שראיתי בחיי."
 
כשהיום נמשך ומזג האוויר החמיר, הדאגות עלו, אבל אחרי שקרב החושך וקרב הפתיחה בין הלמסלי ומרו התרחשו ללא תקלות הדאגות קצת נרגעו. לאחר ניצחונו של מרו היה קרב שנקבע בין הבייביפייס הפורטו ריקני סאביו ווגה והרינגמאסטר לשעבר, סטיב אוסטין. השניים עבדו ביחד בחודשים האחרונים וזכו לשבחים על איכות ואמינות הקרבות שלהם. הלילה יהיה קצת שונה. הצמד היה אמור להילחם ב"קרב רצועה קריבית", קרב בו שניהם היו קשורים ביחד ברצועת עור, שהיו אמורים להשתמש בה כנשק. עבור ה-WWF זה היה קונספט אלים: סטיפולציה שמקמהן לא ממש היה משתמש בה שנה קודם לכן. היה זה עוד סימן ברור שהארגון משתנה.
 
וגה הלך אל הזירה במבט נחוש, מוכן להצלפות בעור שחיכו לו, ואז פתאום האורות בבניין נכבו. ברק  פגע באחד מהמכשירים וחיסל את השידור של האירוע, כך שהצופים בבית ראו מסך שחור והתבקשו להמתין. שותפות השידור ויורס צ'ויס וריקווסט ידעו על המצב בפלורנס וידעו שאנשי ה-WWF היו מוכנים לאפשרות של קצר. מה שלא ידעו היה שהפדרצייה לא רכשה גנרטור גיבוי לשעת חירום כדי לשמור על החשמל אם זה יקרה.
 
הייתה מהומה מאחורי הקלעים, כשהאייג'נטס רצו בהמוניהם ותיקנו סיומות קרבות במקרה שהחשמל לא יחזור. במקום אחר, הטכנאים המופתעים היו אובדי עצות ולא ידעו איך להחזיר את השידור. ברגע שהאורות בבניין נכבו, מקמהן - שהיה בשולחן הפרשנים - הבין מיד מה קרה. "אנחנו לא משודרים, ג'ף?" הוא שאל את משאית ההפקה, לפני שחשב באותו הרגע ותפס פיקוד על המצב. "כולם נלחצו, אבל לא וינס," נזכר שותפו של מקמהן לשידור באותו הלילה, ג'רי לולר, "וינס שמר על קור רוח והרגיע את כולם." מקמהן ציווה שהמופע ימשיך בחושך עבור הקהל החי, והטכנאים הצליחו להדליק את האורות בבניין מספיק לשם כך בעזרת גנרטור בעל מתח נמוך (אחד שממש לא היה מספיק חזק כדי להחזיר את השידור) כדי שיראו את הקרבות - ממש בקושי.
 
"למזלי הייתי מעורב בכמה קרבות באותו הלילה אז היה לי תירוץ להיות במקום אחר," אמר ג'ים קורנט. "לא רציתי להיות בקו האש כי וינס כעס. אחרי השבוע שהיה לנו עם המקרה בגארדן, התחושה הייתה, 'אחלה זמן!' זה לא קרה באירוע מרכזי קודם לכן. באופן טבעי, הם האשימו את זה שהיינו בדרום."
 
בזירה החשוכה, וגה ואוסטין עשו מה שאמרו להם, והתאבקו באותו קרב קשה ואלים שאמרו להם לבצע לפני הקצר. הם נלחמו אחד בשני רבע שעה, איבדו את עצמם ברגע והתעלמו מהמציאות שרוב הקהל בקושי ראה את מה שעשו. במקום לקחת את זה בקלות ולעבוד בקרב סמלי, הם התאבקו בקרב מלא במקרה שהחשמל יחזור באמצע הקרב.
 
מעריצי ה-WWF האדוקים חיכו בסבלנות בבית שהחשמל יחזור ונזרקה להם עצם בחצי הדרך עם שידור של וינס ולולר שאמרו להם להישאר לצפות. מקמהן קיווה שעדיין ישדרו את קרב ארון הקבורה בין אנדרטייקר וגולדאסט, ואת המיין איבנט בין מייקלס וסמית'. מהר מאוד הבין וינס שזה מוגזם, והוא התחיל לכעוס. "כעסתי," הוא אמר, "וכשאני כועס, אני תמיד חושב על הקהל שלנו."
 
למרבה המזל, ה-WWF כבר קבעו שידור חוזר של האירוע שישודר ביום שלישי. היה זה הסכם שנעשה לא בגלל הסופה, אלא בגלל שהאירוע שודר בסוף השבוע של יום הזיכרון. לכן ההנהלה כבר ציפתה לביירייט נמוך עבור האירוע, והתכוונה להשתמש ב- RAW החי שלמחרת היום כדי לעודד את כל מי שהחמיץ את המופע להזמין את השידור החוזר. כשהשידור צלל לאפלה, הנחה וינס את הצוות להשתמש במצלמות מיושנות שעבדו על סוללות כדי לצלם את האירוע, שבתכנית הגיבוי החפוזה שלו היה אמור להיות משודר בשידור החוזר כדי שאף אחד לא יחמיץ כלום. לרוע המזל, הצילומים לא היו ראויים לשידור. כשהזמן נמשך והיה ברור שהחשמל לא יחזור, החליט מקמהן שכל הקרבות החסרים ישודרו בשידור חי מההקלטה ביום שלישי בצפון צ'רלסטון וישודרו בשידור החוזר במקום.
 
מאחורי הקלעים המשיכו הטכנאים לעבוד בהתמדה, והצליחו לבסוף להחזיר את השידור שעה לאחר שהכול הוחשך, בדיוק בזמן למיין איבנט בין מייקלס וסמית'. אבל עם עשרים וחמש דקות בלבד של זמן שידור שנשארו, לא הייתה ברירה אלא לשנות את הקרב. היה זה הקש האחרון ביום הרע של מייקלס. הסיום לקרב השתנה כבר כמה פעמים במהלך הערב בגלל כל הבעיות עם החשמל, ועצביו של מייקלס היו מרוטים.
 
הזמן בין החזרת השידור והמיין איבנט היה כה מוגבל עד שמייקלס לא הצליח להחזיר את סבלנותו לפני שנכנס לזירה. התוצאה הייתה שהאלוף הנפיץ הגיע עם המטען השלילי של אחורי הקלעים אל הזירה. כפי שקרה בסאמרסלאם בשנה שעברה כשהוגבל בהופעתו בגלל איסור האלימות של מקמהן בקרב הסולם שלו מול סקוט  הול, היה זה מתכון לאסון. כמו בסאמרסלאם, חוסר השמחה הזאת הופיעה בהתנהגות בלתי מקצועית שכולם ראו, כשהמזג של מייקלס התפרץ וכל הקהל של ה-WWF ראה.
 
הייתה אטמוספירה חריגה בקהל מיד מתחילת הקרב. הם ראו כרגע קארד ביזארי בחושך ודעתם הוסחה, ורוב הקרב הם דיברו בינם ובין עצמם. חוסר השתתפות הקהל הוביל לרושם שהקרב התרחש בסוף הקלטת טלוויזיה ארוכה ולא במיין איבנט של אירוע. יותר מכך, השקט היחסי גרם לכך שהאנשים הקולניים ביותר בקהל נשמעו בידי המתאבקים. אישה אחת בעיקר נשמעה מעל כל 6,000 המעריצים בבניין, והיא הרגישה מחויבת להתחיל לצעוק לכיוון מייקלס השנוי במחלוקת.
 
בדרך כלל היה מתעלם מהעלבונות, אבל המזג הנפיץ שלו השתלט, ומייקלס החליט להגיב לה. "היה לה קול שפשוט מנגן לך על העצבים," הוא הסביר, "זה הרס את הקרב. צרחתי עליה שתשתוק, דבר שניתן לשמוע אם תצפו באירוע." למרות מה שטען, מייקלס יותר מסתם צעק עליה להיות בשקט. כשסמית' נעל אותו בצ'ינלוק, צרח שון לעבר האישה, והתחיל לקלל לכיוונה כשדרש, "תסתמי, יא מכוערת שמנה!" התגובה של מייקלס הייתה כל כך קטלנית עד שהמעריצים שישבו לידה וכעסו עליה עכשיו היו לצידה, ופנו נגד מייקלס, אהוב הקהל לכאורה.
 
השופט ארל האבנר לא אהב את תגובתו של מייקלס למעריצה. לאחר מכן קיבל את המשימה הנוראית ליידע את אלוף ה-WWF הרוגז שבגלל הפסקת החשמל מקודם, נשאר פחות זמן מהצפוי לקרב ושהם צריכים להתחיל לסיים. לאחר ששמע את החדשות, מייקלס, שעדיין היה נעול בזרועותיו הענקיות של סמית' בצ'ינלוק, מיד שבר דמות והפסיק למכור. במקום, הוא משך בכתפיו והרים את ידיו במחווה של כניעה. המזג הרע שלו יצא בצורה עוד יותר לא מקצועית כעבור כמה רגעים. הוא התחמק בכוונה מברכיה של סמית' שהייתה אמורה להיראות כאילו פגעה בו בבטן, אבל עדיין עף מהזירה ושכב על הרצפה, דומם. מאחורי שולחן השדרנים, וינס מקמהן לא ידע איך להסביר למה מייקלס מחבל בקרב, וגמגם בניסיון למצוא מילים ולחפות על פעולותיו.
 
עבור כמה רגעים עברו שני המתאבקים לסיום הקרב: הצמדה כפולה וזולה שגרמה לכך שאף אחד מהם לא ניצח ובנתה לקרב החוזר בין השניים כעבור חודש. מייקלס כל כך זעם מאיך שהקרב וכל היום הלכו, עד שהוציא את זעמו על טכנאי מסכן שהיה אמור לסמן למוזיקה. הוא כעס עליו כי במקרה היה שם, ולא משום סיבה מסוימת. "הייתי מתוסכל ועצבני," הוא הסביר, "תפקדתי כאלוף ונדרשתי לספק את הסחורה, במיוחד באירועי PPV. אבל הכול השתבש באותו היום וזה היה הקרב הגרוע בקריירה שלי."
 
בדרך כלל ההתפרצויות הקטנות של מייקלס הורגעו במהירות בידי חברו קווין נאש שצחק על המצב והשאיר אותו על הקרקע. אבל נאש לא היה שם. מייקלס הסתכל על מאחורי הקלעים וגילה שהשנים בהן הכעיס את המתאבקים הותירו אותו עם מעט בעלי ברית. הקליק נפרדו. נאש והול היו באטלנטה, וולטמן לקח חופש כדי להילחם בהתמכרות לכדורים, וללבק היו בעיות משלו להתמודד מולן הודות לקבירה היצירתית שעמדו לעשות לו. מייקלס היה לבד והיה אומלל. "בפעם הראשונה בקריירה, חשתי את הלחץ שנובע מהיותך האלוף," הוא הודה. היה זה לחץ שגרם לשנה בה פרץ בתור נער הפוסטר של ה-WWF לחסל אותו.
לצפיה ב-'בפעם הבאה:'
בפעם הבאה:
18/05/2018 | 14:57
70
השבוע הנורא של וינס הופך לשמונה ימים נוראיים, כי WCW מתחילים מיד סטוריליין שמחסל את ה-WWF רשמית. שומעים על הבעיות המשפטיות מול WCW וגם על מתאבק מפתיע שרצה לעזוב.
לצפיה ב-'איזה שישי בכיף. תודה.'
איזה שישי בכיף. תודה.
18/05/2018 | 21:30
2
72
נראה לי שכותבי הספר לא לקחו בחשבון את האינטרנט כי יש פער בין התיאורים שלהם להתרחשות בפועל , הקרב של מייקלס ובולדוג מראה כי מי שצעק על הגב' לשתוק היה בעיקר בולדוג ושון בסה"כ מלמל כמה מילים אבל בטח לא שאפשר לשמוע.
הם גם טוענים שמקמהון גמגם אחרי הנפילה של שון מהברכיה שלא היתה. לא היה גמגום אלא שידור רגיל.
 
מה שנתפס אצלנו כבוצ'ים שקורים בגל תוכנית הופך בספר לקונספירציות.
 
לגבי התקרית - אכן נראה שאנשי התעשייה לקחו אותה הרבה יותר קשה מהצופים ותכל'ס, אם זה לא היה קורה אז , זה היה קורה בדרך אחרת. האינטרנט לא היה מאפשר להיאבקות להמשיך בקיפייב כאילו כלום. 
 
בדיעבד, אין ספק שמי שהרוויח הכי הרבה בסופו של יום הוא HHH שזכה בפיצוי הכי גדול מוינס...
לצפיה ב-'לגמרי'
לגמרי
19/05/2018 | 10:18
1
57
גם שון טען תמיד שהוא זה שצעק, אבל האמת היא שהוא מלמל את זה (אפשר לראות שזה מה שהוא מלמל). אם כבר בולדוג צעק עליה לשתוק, אבל כמובן שאצלו זה הרבה פחות חמור: הוא היל, ולא הפייס הראשי והפנים של החברה. למרות זאת גם לא שמעתי את הקהל תומך בגברת...
 
התקרית הזאת זה הדבר הכי מגוחך ששמעתי עליו. התגובות של אנשים כמו קורנט פשוט מגוחכות. כולם כבר ידעו שהיאבקות זה מבוים כי הודו בכך, אף אחד לא חשב שטייקר באמת איש מת, ובחייאת, תוך כמה שבועות אותם הול ונאש (שאמורים להיות יריבים בסטוריליין) באו כחברים הכי טובים ל-WCW. הקליק בסך הכול התקדמו עם הזמנים, אבל כל מיני אנשים קצת מיושנים ראו בהם "מפרי קייפייב". בסופו של דבר, נראה בפרק הבא שאותם אנשים ששמרו על הקייפייב בקנאות קצת נדפקו בבתי משפט...
לצפיה ב-'קורנט בכלל בכל הספר הזה וגם הקודם'
קורנט בכלל בכל הספר הזה וגם הקודם
19/05/2018 | 23:05
57
נראה כאילו הוא תקוע בשנות ה80. אני לא יודע מתי כתבו את הספר ואם הציטוטים שלו הם מהשנים האלו או מהשנים האחרונות, אבל בראייה לאחור האמירות שלו הן פשוט בדיחה
לצפיה ב-'מלך, תודה'
מלך, תודה
22/05/2018 | 14:37
3
לצפיה ב-'עדכון בנושא אנזו'
עדכון בנושא אנזו
17/05/2018 | 15:12
2
215
אנזו אמורה פרסם כי המשטרה הודיע על סגירת התיק נגדו באשמת אונס. רוצים לדעת כיצד הוא חגג ואיך הוא נראה היום?
כנסו לדף שלי - https://www.facebook.com/groups/Danifight/

אנזו כאמור הואשם ע"י מעריצה באונס ופוטר מה-WWE בשל העובדה שהסתיר מהם את דבר החקירה בעניין.

כעת, לכאורה , הדבר פותח לו פתח חזרה לארגון ואין ספק שמי שצריך אותו שם נואשות הוא ביג קאס שהדמות שלו מחורבנת, משעממת ולא מצליחה ליצור שום עניין.

הייתם רוצים את אנזו , על שלל השטיקים שלו, חזרה ב-WWE?
לצפיה ב-'לא'
לא
17/05/2018 | 15:27
164
לפי התרגומים של הספרים, אולי הוא מנסה להציג את עצמו כמגעיל ומנאנייק כמו ששון מייקלס היה, אבל הוא בכלל לא מעניין והוא ממש קרציה.
שמח בשבילו שהעניין סודר כי זה לא נעים לאף אחד, אבל לא אכעס אם לא אראה אותו ב-E יותר. מבחינתי שיקח איתו את ביג קאס, עוד מישהו לא מעניין.
לצפיה ב-'ברור'
ברור
18/05/2018 | 21:35
136
אם הוא זכאי, לתכנן קאמבק עם סטוריליין משמעותי וחזק ולעשות אותו בהקדם. מדובר באחד מתותחי המיקרופון הגדולים שהיו, שחקן קומי אדיר, ואם הוא יחזור לדעתי רק אחרי שנים אנשים באמת יסתכלו על זה לאחור ויבינו שזה מה שהוא היה כל הזמן.
בתקווה שאם יחזור ילמד קצת להיות פחות ניג'ס שמרחיק מעצמו את כולם.
לצפיה ב-'היה TakeOver ולא הודיעו לי? '
היה TakeOver ולא הודיעו לי?
17/05/2018 | 11:38
1
152
זה בגלל שאני נמוך?
לצפיה ב-'4.95'
4.95
17/05/2018 | 11:40
164
למה לא הודיעו מראש שיש NXT Takover השבוע??
בדיוק סיימתי לראות את הפרק של NXT מאתמול (פרטים נוספים בקבוצת הפייסבוק שלי - https://www.facebook.com/groups/Danifight/) וזה פשוט פרק מטורף ברמה של PPV.

התחיל עם סגמנט בזירה של תומאסו צ'מפה עם אשתו של ג'וני גרגנו שסטרה לו אחרי שהוא העליב אותם. קטע מאד חזק.

היה סקווש קצר של לייסי אוונס על ג'וברית אבל לאחר מכן התנפלות של קיירי סיין עליה והיא ברחה.
ואז ------ מכירים את זה שהמוכר בחנות גלידה נותן לכם כפית לטעום ואתם רוצים עוד? אז תנסו לתאר קרב בין ריקושט לוולווטין דרים. התחלה מטורפת של קרב מעולה - יכולות אוויריות, מכות והמון פסיכולוגיה ב-5 דקות. עד שבא לארס סאליבן ותקף את שניהם והביא לסיום הקרב.

אחרי זה עוד סקווש של קונה ריבס
בראיון מאחורי הקלעים גם דרים וגם ריקושט רוצים לבקש מריגל קרב מול סאליבן. הם נכנסים יחד לחדר.

ואז - מיינאיבנט - אוני לורקין, דני בירץ' ופיט דאן נגד סטרונג, אוריילי ובייביי. קרב של 4.95 כוכבים. לא פחות. ההורדה היא על זה שהקרב היה פשוט קצר מדי. בערך רבע שעה של אקשן מדהים, מעולה וייחודי כולל הפייבאק של דאן לסטרונג והיכולות המדהימות של לורקין. מת עליו!!
אם עוד לא ראיתם - חובה!
ובסיום התוכנית הוכרז כי בשבוע הבא ריקושט ודרים יחד נגד סאליבן. יהיה טוב.
לצפיה ב-'יש תחרות בעולם ההאבקות! אול אין הוא סולד אאוט!'
יש תחרות בעולם ההאבקות! אול אין הוא סולד אאוט!
16/05/2018 | 08:25
1
218
קצת רקע:
בתחילת השנה, פלוס מינוס, דייב מלצר אמר שאין אף ארגון חוץ מהWWE שיכול למלא אולם של 10000 איש בארה"ב.
אז קודי רודס והיאנג באקס התערבו איתו שהם יכולים.
 
מפה לשם, נולד המופע תחת השם All in.
 
הנפשות הפועלות:
חוץ מקודי והבאקס, פורסם שבמופע ייקחו חלק גם קני אומגה, מרטי סקרול וסטיבן אמל (השחקן של arrow וחבר טוב של קודי). 
 
לאט לאט, בעמוד טוויטר יעודי למופע (https://twitter.com/all_in_2018) החלו לפרסם עוד מתאבקים שיופיעו. בין היתר: אוקאדה, פנטגון ג'וניור, פניקס, טסה בלאנצ'רד וריי מיסטיריו.
 
המיקום:
הוכרז שיהיה אולם בשיקגו וכבר החלו ספקולציות האם זה יגרום לפאנק להופיע.
 
ומה עם הכרטיסים?
השבוע יצאו הכרטיסים למכירה והאולם נהיה סולד אאוט תוך פחות משעה!!!
 
למה זה מעניין? הWWE מוכרים אולמות של מעל 10000 איש!
זה נכון, אבל זה רק למופעים גדולים. לפרקים שבועיים של ראו וסמאק נדיר שמוכרים יותר מ10000 איש או שבכלל מופיעים באולמות בסדר גודל כזה.
 
ממחקר זריז שעשיתי ברשת, אף ארגון אמריקאי לא מכר לגמרי אולם של 10000 צופים מאז הWCW בסוף שנות ה90.
לצורך השוואה - הקהל הכי גדול של TNA בשיאם היה 7000-8000 איש בערך, במופע הכי גדול של ROH נכחו משהו כמו 5500 איש.
 
לכן, מדובר בהישג חסר תקדים לאירוע "אינדי"!
 
שאפו לקודי והבאקס שהצליחו במשימה. 
עכשיו רק נשאר לחכות ל1.9 ולראות איזה קארד יהיה, איך יהיה המופע, האם יועבר בשידור חי (זה יכול להיות בעייתי בגלל חוזים של מתאבקים בROH או ביפן שאוסרים עליהם להופיע בארגונים אחרים שמשודרים) וכמובן, שאלת השאלות - האם פאנק יגיע?
 
עדכונים נוספים בהמשך!
לצפיה ב-'אכן מרשים ומרגש ובנוסף'
אכן מרשים ומרגש ובנוסף
16/05/2018 | 13:24
156
קודי רודס והבאקס שלחו הודעה לוינס רוסו שלא יתקרב לאירוע לאחר שהוא ניסה לתפוס טרמפ...
לצפיה ב-'טיטאן שאטרד- פרק 4'
טיטאן שאטרד- פרק 4
14/05/2018 | 18:28
14
65
שלום לכולם וברוכים הבאים לתרגום לעברית של הספר טיטאן שאטרד: המאבק בביטחון ובפרנויה. בפעם הקודמת גילינו למה סקוט הול וקווין נאש הלכו לבצע מהפכה ב-WCW. תזכורת: http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/13/183156173...

אז במה עוסק הספר השני? (תקציר)

ההמשך המצופה לרב המכר טיטאן סינקינג.

אחרי שסבל שנה נוראית ב-1995, רצה וינס מקמהן לבנות מחדש את האימפריה הטובעת שלו ב-1996. היו לו תקוות רבות עבור נושא הדגל החדש של פדרציית ההיאבקות העולמית, שון מייקלס - האיש שרצה שיהיה מנהיג ה'דור החדש' של ה-WWF. כשמייקלס נתמך בידי קאסט חזק של דמויות מבוססות, כמה מתאבקים ישנים, והזרקה של דם חדש, ציפה מקמהן לחלוטין שה-WWF ישלטו ביריביהם WCW במלחמות ליל שני המתהוות.

זה לא מה שקרה.

טיטאן שאטרד מספר את הסיפור מאחורי הקלעים של הצרות של ה-WWF ב-1996. הייתה זאת שנה בה הפרנויה איימה להשמיד את ה-WWF, בה מסורות שנשארו בתעשייה כבר כמה עשורים נשברו, ובה וינס מקמהן נטש לחלוטין את עקרונות ההיאבקות שלו ברדיפה אחרי הדולר.
לצפיה ב-'והפעם בטיטאן שאטרד:'
והפעם בטיטאן שאטרד:
14/05/2018 | 18:33
103
רסלמניה 12 מגיעה. אנחנו מגלים על הבנייה לאירוע הגדול של השנה, על ההבדל הגדול מהשנים הקודמות, על המצב המאוד קשה בקרב המעריצים, על הניסיון לפתות אותם, על הקרבות, כולל ג'וב שכנראה לא יחזור לעולם, ועל המיין איבנט שהוביל לעידן חדש וליריבות ענקית, וגם למחלוקת בקרב המעריצים.
 
כמה קישורים שימושיים:
 
קאמפ קורנט מול יוקוזונה, אחמד ג'ונסון וג'ייק רוברטס:
https://www.dailymotion.com/video/x3g2auh
 
רודי פייפר מול גולדאסט: http://www.dailymotion.com/video/x12f1ts
 
האנטר הרסט הלמסלי מול אולטימייט ווריור:
www.dailymotion.com/video/x6ijcm
 
ברט הארט מול שון מייקלס:
www.dailymotion.com/video/x2ccfrr
 
ברט על קרב האיירון מן:
https://www.youtube.com/watch?v=IHj928lqNyA
לצפיה ב-'פרק 4'
פרק 4
14/05/2018 | 18:35
114
וינס מקמהן הראה שוב איך מנטליות עסקית והעדפות בהיאבקות יכלו להשתנות משנה לשנה כשהציג את רסלמניה 12. במשך יותר מעשור זוהה השם "רסלמניה" עם המופע הגדול ביותר בעולם ההיאבקות בעיני הקהל המזדמן. סלבריטאים מהמיין סטרים שלא היה קשור להיאבקות הובאו כל הזמן, וחיזקו את האירוע בפני אנשים שלא העריצו אותו בכך שנתנו ל-WWF "חיזוק" עם סטאר פאוור. בעוד שמיסטר טי, ליברצ'ה, מוחמד עלי, סינדי לאופר ועוד הרבה סמלים בתקופתם היו מעורבים באירוע המקורי, למעט מניות אחרות הייתה מעורבות סלבריטאים כזאת גדולה כמו רסלמניה 11 בשנה שעברה.
 
במיין איבנט חבר היכל התהילה של ה-NFL, לורנס טיילור, התאבק בקרב המקצועי היחיד שלו, ונלחם מול באם באם ביגלו הענק בעל הראש המקועקע, וניצח. מיסטר טי אמנם הוביל את הרסלמניה הראשונה, אבל הוא היה רק הדובדבן שבמיין סטרים בראש העוגה המצופה היטב של האלק הוגאן ורודי פייפר. זה שמופע שלם נבנה מסביב לקרב יחידים שכלל שחקן פוטבול היה כיוון שונה לחלוטין עבור מקמהן, והוא נכשל כהוגן.
 
רסלמניה 11 הייתה אסון מסחרי וביקורתי. לא רק שנכשלה במכירות, היא גם לא הרשימה את המבקרים, ומקמהן היה נחוש לא לטעות כך שוב. הוא הכריז את אחת מההכרזות הבלתי ניתנות לשינוי והאופייניות לו: לא תהיה כל מעורבות סלבריטאים ברסלמניה 12.  אחראי היח"צ של ה-WWF דאז, בזיל ו. דוויטו ג'וניור, הצדיק את ההחלטה, "כיוון שהמוצר השתנה והמתאבקים בפסגת הרוסטר הפכו למאוד אתלטים, הפעולה של צירוף סלבריטאים לרסלמניה איבדה קצת מהמשיכה שלה," הוא טען. "אם לא יעשו שום דבר חוץ מלעמוד ולמשוך קונים, זה יכול לגרוע מהאירוע - לפחות בזמן הזה."
 
האמת הייתה עדות מצערת לשנאה של המיין סטרים כלפי טיטאן. המצב היה כה רע מבחינת המוניטין של ה-WWF עד שמעטים בהוליווד רצו להיות קשורים לארגון נופל שכבר לא היה מעניין. כל סלבריטאי עם אמינות ושם ידע על הלעג שלורנס טיילור זכה לו מעיתונות הספורט לאחר שהסכים להתאבק, ומעטים היו מוכנים לסכן את הקריירה שלהם ולהיכנס למיטה עם טיטאן. כפי שאחראי שיווק מזכיין צעצועים משמעותי אמר לאחראי השיווק בפדרצייה בתחילת השנה, "אתם מותג מת." זה היה בניגוד לרסלמניה הראשונה ב-1985, במהלכה הסלבריטאים נפלו לרגלי ה-WWF בגלל האהדה כלפי הארגון בקרב הקהל ההיפסטרי והבורגני, הדמוגרפיה שהכתיבה את הטעם של אמריקה באותה התקופה.
 
במקום זאת, נאלץ וינס לסמוך על האומנות הישנה של היאבקות מקצוענית כדי למשוך את ההמונים, והציע להם קלאסיקת היאבקות פוטנציאלית בין שניים מהוורקרים הכי טובים שלו בקרב "איירון מן" של שישים דקות במיין איבנט, והרבה שמות מהעבר שבראשם החזרות של אגדות שנות השמונים, רודי פייפר, ג'ייק רוברטס והאולטימייט ווריור.
 
מבחינת הקהל, האסטרטגיה עבדה והבניין התמלא עם כמעט 15,500 איש (שה-WWF הציגו כ-18,500) שהגיעו, כש-12,500 מהם שילמו 750,000 דולרים על כרטיסים. המספר אמנם היה נמוך ברשימת הקהל בהשוואה למופעי רסלמניה אחרים, אבל היה יותר מרשים ממה שנראה. ה-WWF החליטו בהתחלה להציע כרטיסים אך ורק בהזמנה בדואר - תכסיס כדי ליצור רשימת תפוצה של המעריצים הנאמנים שלהם לצורכי שיווק. יותר מכך, העלייה במחירי הכרטיסים גרמה למופע להיות הקארד הרווחי ביותר בצפון אמריקה מאז רסלמניה הקודמת. חדשות טובות עוד יותר הגיעו עם ההכנסות ממרצ'נדייז, כשהארגון מרוויח עוד 175,000 דולרים מכך, כמות דולרים פר מעריץ גבוהה מאוד בהשוואה לרסלמניות אחרות.
 
אבל המופע לא היה טוב לגמרי. טיטאן אולי טענה שמילאה את האולם, אבל מכיוון שלא קנו את הכרטיסים בתחנות המקומיות גרם לכך שמאות מושבים בבניין היו ריקים ונראו במצלמה. ה-WWF חשדו שזה יקרה והשאירו את הקופות פתוחות עד לרגע המופע. הם אפילו נתנו כרטיסים בחינם במגרש החנייה לפני הקרב הראשון בקארד, למרות שזה היה מאוחר מכדי לשנות.
 
קרב הפתיחה של האירוע בתשלום היה הבכורה של ויידר ברסלמניה, כשהוא נלחם לצד המתאבקים המנוסים במופע הגדול, חבריו לקאמפ קורנט, אואן הארט ודייבי בוי סמית', מול ג'ייק רוברטס החוזר, יוקוזונה השמן מאוד ועוד מישהו שערך בכורה ברסלמניה, אחמד ג'ונסון.
 
האדם מאחורי ויידר, ליאון ווייט, היה במצב רוח רע מאוד לאחר שנאלץ לחזור לזירה מוקדם לאחר ניתוח בכתף, וכבר ידע שהוא צריך להילחם הרבה כדי לשמור על הקריירה שלו ב-WWF. הדבר האחרון שרצה או ציפה לו היה שיגידו לו מה לעשות ומתי לעשות את זה בקרבות שלו. אבל ככה זה היה ב-WWF שנוהלה היטב, ארגון שונה לחלוטין ממה שווייט הכיר. בנוגע לסיפור בקרבות, הכול היה חייב להתאים להנחיות הנוקשות של וינס מקמהן, בטח שברסלמניה.
 
ג'ים קורנט, שעבד כחלק מהזמן כמנג'ר על המסך ובחלק השני בצוות היצירתי, היה צריך לעזור למתאבקים לתכנן את הקרב. ווייט נדהם שקורנט היה האיש שנבחר לתכנן את מבנה הקרב. כשקורנט התחיל להסביר את המבנה שמקמהן רצה שיהיה בקרב, הסתכל ווייט מיד על יוקוזונה ועל סמית' בהבעת פנים מופתעת. כשהוא לא שמח ממה שהציעו, הוא נעמד ואמר, "ג'ים, לא ככה נעשה את זה." לפי ווייט, קורנט אמר שככה מקמהן רצה את זה וככה יעשו את זה. "זה היה בולשיט," ווייט רתח, "הוא תכנן את הקרב וזה היה נוראי. כולנו ידענו את זה. לא היה לו מושג על מה הוא מדבר. אנחנו ידענו מה לעשות, איך לעשות ומתי לעשות. לא היינו צריכים שום עזרה."
 
קורנט מספר סיפור אחר. "אני לא זוכר שזה קרה. כאייג'נט ב-WWF, אני מעולם לא זוכר שתכננתי קרב לפרטי פרטים עבור המתאבקים הגדולים. קרבות בטלוויזיה עם ג'וברים? כן. אנגלים? בטח. סיומות? לגמרי. אבל לא קרבות. אף אייג'נט לא תכנן קרבות עבור המתאבקים הגדולים באותו הזמן, ורק הסיום ו/או ה"נושא" של הקרב היה הנחייה בפגישות בוקינג. לעתים הצעתי ספוטים, אבל לא התעקשתי על משהו אלא אם אמרו לי, או כשידעתי בלי לשאול שזה אולי יפר איזו מדיניות או רגישות של ה-WWF. ליאון יודע את זה טוב כמו כולם.
 
"אני ידעתי שהקרב הזה לא יהיה כל כך טוב לקראתו, בעיקר בגלל הצוות הבייביפייסי. אני בקושי זוכר אותו, אבל אני יודע שמעולם לא אמרתי למתאבקים שווינס מקמהן רצה משהו בצורה מסוימת אלא אם וינס מקמהן רצה משהו בצורה מסוימת. לעתים מאוד קרובות, גם אמרתי להם "גם אני לא אוהב את זה, אבל הוא הבוס." אלא, אם חשבתי שהוא צודק כמובן.
 
"אז מה קרה? אני לא יודע. אולי ליאון לא אהב את הסיום שנתתי ועכשיו זוכר את זה כקרב שלם, אולי המתאבקים ניסו קצת להרגיז את וינס, כמו שהם ניסו לפעמים וסירבתי, או שאולי וינס רצה להגן על מישהו, שייראה חזק יותר.
 
להאשים אותי בלשחק ב"קלף של וינס" כדי לכפות תכנון אישי של קרב שאני בקושי שמתי עליו זה מגוחך. להאשים אותי בזה שאני לא יודע איך לתכנן קרב זה אפילו יותר מגוחך. היי, היו הרבה יותר קרבות גדולים של המידנייט אקספרס מאשר קרבות גדולים של ויידר. התקופה של ליאון ב-WWF נפגעה בגלל בוקינג רע, זה שווינס לא "הבין" את הגימיק של ויידר, וזה ששון מייקלס והחברים שלו לא רצו לעבוד איתו כי הוא היה סטיפי מדי. למען האמת, הבכיינות והתלונות של ליאון מול וינס על נושאים גדולים וקטנים גרמו לווינס לגלגל את העיניים שלו כל פעם שהוא דיבר על ויידר. ליאון היה צריך להיות כוכב גדול שם והוא לא היה, אבל ברשימת הסיבות למה, ג'ים קורנט והקרב מרסלמניה 12 לא מגרדים את מאה הסיבות הראשונות לכך."
 
לאחר קרב השלשות הגיע הקרב של דאסטין 'גולדאסט' ראנלס מול 'ראודי' רודי פייפר הוותיק בקרב שכונה 'קטטת סמטת הוליווד'. מעטים שצפו הבינו שמה שראו לא שודר בשידור חי, אלא בעצם צולם מעל שבועיים קודם לכן ביוניברסל סטודיוס. לקרוא לכך היאבקות מקצוענית היה מוגזם. הקרב בין השניים היה דומה יותר לסצנת קרב מסרט שובר קופות, וזה בדיוק מה שווינס ניסה לעשות.
 
מקמהן, יחד עם ברוס פריצ'ארד, הגיע ללוס אנג'לס עם ראנלס ופייפר כדי לביים את הקרב. הוא כבר טרח לרסס קאדילק שלם בצבע זהב,והביא פורד ברונקו חדשה ולבנה אל סט הצילומים, כי למקמהן היו תכניות גדולות לקרב: הוא רצה לביים מחדש את מרדף המכוניות הידוע לשמצה של או. ג'יי. סימפסון ששלט בכותרות החדשות לפני שנתיים. הרעיון המקורי היה של ברוס פריצ'ארד - לפני שווינס הצהיר שלא יביא סלבריטאים - שסימפסון יילחם בקרב ענק מול פייפר ברסלמניה, מה שה-WWF הרגישו שיביא עוד יותר יחסי ציבור מאשר מה שלורנס טיילור הביא לפני שנה. "רצינו מחלוקת," הודה פריצ'ארד.
לצפיה ב-'חלק ב''
חלק ב'
14/05/2018 | 18:40
102
כשהקרב עם סימפסון לא יצא לפועל לבסוף, וכיוון שיריבו של גולדאסט סקוט הול הושעה, החליט הארגון לזווג בין שני המתאבקים, והחליט שהיו יריבים די טובים אחד לשני. "גולדאסט ייצג את כל מה שפייפר לא היה. זאת הייתה התנגשות אישיות ענקית," אמר ג'ים רוס.
 
לאחר חזרה קטנה על הסט שאפשרה למתאבקים להכיר את המכוניות שינהגו בהן בהתחלה ובסיום הקרב, הם נלחמו בטייק אחד בקרב אלים. מי שבקושי נראו היו המון ניצבים צורחים בתשלום, שעודדו את הסקוטי המזוייף לרסק על ראשו של ההומו הנורא אלת בייסבול. בגלל שהקהל תיעב את גולדאסט, הנחה וינס את ראנס לא לתקוף בכלל, אלא שפייפר יהיה זה שישלוט ברוב הקרב. זה היה מאוד לא נוח לצפייה. כפי ששון אסל כתב בספרו המהולל סקס, שקרים ונעילות ראש:
 
זה לא שינה למקמהנים שגולדאסט נתן למיליוני מתבגרים את הדוגמה הראשונה לאיך שאיש הומוסקסואל התנהג ונשמע. הוא היה היל, ובחוקי המוסר של עולמו של וינס, יש רק דרך אחת להתעסק עם מישהו כזה. מכסחים לו את הצורה. בכל מקום אחר, זה היה פשע שנאה. אבל החוקים היו שונים כשקראת לזה היאבקות.
 
הסרטון הערוך שודר בערך חמש דקות. פייפר שלט בכל הקרב, וקיבל תרועות על כך שכיסח את ראנלס באלימות עם מחבט והרביץ לו כל כך חזק בראש עד ששבר את ידו. "הרבצתי לו חזק עם המחבט: זה נשמע כמו אבטיח," הוא נזכר ללא ייסורי מצפון, "ילד קשוח." לאחר הניסיון המוצלח להתעלל פיזית בגולדאסט, שטף אותו פייפר בצינור כמו כלב ענק - לא מטאפורה כזאת עדינה אפילו בשביל ה-WWF. בפרשנות החיה של המופע, הבהיר מקמהן את דעתו מאחורי שולחן השדרים, וטען ש"מלמדים את גולדאסט לקח".
 
ההתקפה היחידה של גולדאסט הייתה כשברח מהמקום. הוא קפץ אל הקאדילק, לקח רוורס אל הברונקו של פייפר - למרות שלא הצליח בספוט המתוכנן בו היה אמור להעיף את הדלת מציריה, ואז נסע עם הרכב אל פייפר. "נסעתי די לאט כי הבנתי שהיה לנו רק טייק אחד ואוכל להרוג אותו אם לא איזהר," נזכר ראנלס. "אני התקרבתי יותר ויותר, וראיתי שהוא לא זז. פתאום העיניים שלו גדלו יותר ויותר, והסתכלנו אחד על השני. זה כאילו הכול קרה בהילוך איטי."
 
כשראנלס הסיע את המכונית אל פייפר, המתאבק הותיק קפץ ברגע הנכון בדיוק ונחת על מכסה המנוע, כך שנדמה היה שהמכונית פגעה לו בברכיים. ראנלס נסע שישה מטרים באיטיות כשפייפר נתלה מהמכונית, ואז פגע בעדינות בפח זבל שאפשר לו להתגלגל וליפול בבטחה. כמעט קרה אסון ל-WWF כשהפח הענק הידרדר אל מכונית ספורט בשווי 300,000 דולרים של מנהל האולפנים. אם הוא היה פוגע, טיטאן היו משלמים את המחיר. עלות התיקון הייתה שואבת את כל ההכנסות של הארגון מרסלמניה. למזלם צלם שמוקם טוב הצליח לעצור את הכלי הסורר לפני שנעשה נזק.
 
לאחר הפגע וברח, נסע גולדאסט מהאזור ופייפר רדף אחריו בברונקו. זאת הייתה המחווה לאו. ג'יי. סימפסון שמקמהן חשק בה. כעבור שבועיים בשידור החי של רסלמניה, הכניס צוות ההפקה של טיטאן תמונות משטרתיות מהמרדף האמיתי של סימפסון, וה-WWF טענו שזה פייפר שרודף אחרי גולדאסט. לא היה מוגזם לנסות להבין את המסר האפל במה שה-WWF הציגו: גולדאסט, וכל ההומוסקסואלים, מקבלים יחס דומה לאדם שמבוקש בעבור רצח.
 
כשהם עוטים את אותה התלבושת הלא מכובסת והמוכתמת בדם שלבשו שבועיים קודם לכן, חיכו ראנלס ופייפר בסבלנות לסימן שלהם. הם קיבלו אותו לבסוף ונסעו אל הרמפה באנהיים פונד בסיום המאבק שלהם, וגולדאסט החבול נכנס אל הבניין. האדם הראשון שראה היה פאט פטרסון - אחד מההומוסקסואלים הכי פתוחים בתעשייה - במה שלא היה הופעת אורח מקרית. פייפר הלך אחרי הקורבן אל הזירה, והקרב הפך לנועז יותר כשהסקוטי הפראי תפס במפשעה של גולדאסט ונישק אותו בפה, ואז הפשיט אותו עד לתחתוניו. לפי הצעתו היצירתית, תחתוניו של ראנלס היו תחתוני נשים שחורות שקנה עם אשתו טרי מוקדם יותר באותו היום. היה זה סימן קריאה אחרון באחד מהקרבות הכי מוזרים שמקמהן הציג מאז ומעולם.
 
הקרב שרוב הקהל באנהיים בא לראות בכלל לא היה קרב יותר מדי. היה זה הקאמבק המצופה אחרי גלות בת כמעט ארבע שנים של האולטימייט ווריור הצבעוני, שחזר לאירוע בו הגיע אל שיא הקריירה שלו. שש שנים קודם לכן ברסלמניה 6 בטורונטו, הצליח ווריור להצמיד את האלק הוגאן הבלתי מנוצח עד אז באמצע הזירה לפני מעל 60,000 איש בסקיידום בטורונטו. הניצחון על הוגאן הפך את ווריור לאלוף ה-WWF, והחילוף הזה היה אמור להפוך אותו לכוכב של ה-WWF בשנות התשעים.
 
זה לא הצליח. שילוב בין בוקינג לא טוב ושנאה מצד מעריצי הוגאן הזועמים הוביל לירידה בעניין במוצר כשווריור היה בפסגה. הנסיעה של הוגאן להוליווד כדי לעשות סרטים, לפחות לכמה חודשים, הייתה אמורה לתת לווריור במה פנויה עליה יככב. במקום, הוא מצא את עצמו סובל כתוצאה מהמגלומניה של האלוף לשעבר לפני שיצא להפסקה, כי נלחם מול הקורבן הנצחי של הוגאן, קורט 'מר פרפקט' הניג בהאוס שואוס בקרבות גרועים שלא ממש משכו. המעריצים ברחבי המדינה כבר ראו את הניג מנסה ונכשל לנצח את הוגאן. בתקופת הקייפייב, לא הייתה להם סיבה לחשוד שזה שניצח את הוגאן אי פעם יפסיד להניג.
 
גם הייתה שנאה מצד דור המעריצים של תקופת הפריחה. בעוד שהם היו מוכנים להתעלם מהיכולת החלשה של הוגאן בזירה בגלל ששיגר את ה-WWF לשמיים, הם לא היו מוכנים לסבול את ווריור מניף הידיים והעטוי בנאון כאלוף אמין. למרות שסבלו אותו באפר מידקארד, כשהוא היה האלוף הבין יבשתי וריסק אנשים מסכנים בלי להזיע, עבור רבים היה צריך אלוף ה-WWF להציע מעט יותר מגימיקים צבעוניים ושרירים נפוחים.
 
לאחר השיא של הזכייה שלו בתואר האהדה לווריור התחילה לקטון כש-1990 נמשכה. הוא מצא את עצמו במיין איבנטים כחלק מקרבות שלשות לצד הרוד ווריורס החדשים (שב-WWF נודעו כלגיון האבדון) מול השלישייה של דמולישן (ביל 'אקס' אדי, ברי 'סמאש' דארסו ובריאן 'קראש' אדמס), בהם שאר המתאבקים יסתירו את החולשות שלו. בתחילת 1991 למקמהן כבר נמאס מהניסוי של ווריור. הוא נתן לו להפסיד את התואר למידקארדר סרג'נט סלוטר, מתאבק ותיק שהיה בייביפייס כוכב עבור מקמהן בשיאו בתקופה לפני רסלמניה. מאז סלוטר הפך להיל ושיחק תומך עיראקי באמצע מלחמת המפרץ האמיתית. כל התכניות לקרב חוזר בין ווריור והוגאן בוטלו, וג'ים הלוויג נותר כועס. הוא היה בכור המצרף של ההיאבקות, בין המידקארד למיין איבנט, ושנא את ההורדה בדרגה.
 
ביולי 1991, נמאס להלוויג מה-WWF, והוא החליט להתעמת מול מקמהן על תשלומים שהוא טען שהיו נמוכים מדי. הוא הרגיש שהוא מקודם באותה רמה כמו האלק הוגאן בסאמרסלאם - כשהיה איתו בצוות במיין איבנט מקודם מול סרג'נט סלוטר ועוזריו הזרים והמרושעים - ולכן עליו לקבל תשלום זהה. הוא דרש שמקמהן יסכים בכתב לכך שיקבל תשלום זהה לזה של הוגאן, וגם תשלום זהה באירועים ששניהם יופיעו בהם, אחרת לא יופיע בסאמרסלאם. כשהוא לא רוצה לסכן את המיין איבנט שלו, שהשקיע בו אלפי דולרים על קידום ושיווק, הסכים מקמהן לדרישותיו של הלוויג.
 
מיד לאחר סאמרסלאם, השעה מקמהן את הלוויג והסיר אותו מהתכניות של טיטאן. למרות שנתן למתאבק הצבעוני אישור בכתב שישלם לו כמו להוגאן,הוא הפר את ההבטחה. במקום הוא שלח להלוויג מכתב בו הסביר לו חגיגית שהוא לא כוכב ברמה של הוגאן, לפני שאמר להלוויג משפט שפגע בו עד לסוף ימיו: "הפכת לאגדה בעיני עצמך." כדי לנסות לפגוע בהלוויג עוד יותר, שילם מקמהן להוגאן בונוס של 15,000 דולרים על סאמרסלאם, כך שיוכל לקבל יותר ממנו על המופע.
 
כמו שהיה ב-1996, מקמהן היה נואש כשהתקשר להלוויג בתחילת 1992 וביקש ממנו לחזור לארגון ברסלמניה 8. שמה של ה-WWF הוכתם בגלל משפטים גרועים שהאלק הוגאן אמר בתכנית של ארסניו הול, כשהכחיש שהשתמש בסטרואידים כדי להגדיל את גופו. התוצאה מכך הייתה שערוריית סטרואידים שעטפה את הארגון במהירות. כוכבים גדולים רבים מהתקופה נעלמו מאור הזרקורים, והוגאן, רודי פייפר וג'ייק רוברטס עמדו לעזוב לאחר רסלמניה.
 
מקמהן היה זקוק לכוכבים אז פנה להלוויג, והשניים נהנו ממערכת יחסים שנמשכה כמעט שמונה חודשים לפני שהתפרקה שוב. היה זה מצב שחזר על עצמו ב-1996, למרות שהפעם אף אחד לא היה בטוח איך הקהל יגיב לשריד מתקופה שכבר חלפה. העסק השתנה ללא היכר ב-WWF מאז 1992, וקאסט מתאבקים שונה לחלוטין מילא את הארגון עכשיו. מהפרצופים שעדיין היו בפעם האחרונה שווריור עבד באירוע של הארגון, רק ברט הארט, דייבי בוי סמית', שון מייקלס והאנדרטייקר עוד נשארו פעילים בזירה.
לצפיה ב-'חלק ג''
חלק ג'
14/05/2018 | 18:44
100
זאת לא הייתה עובדה שהלוויג זלזל בה. "לא הכרתי חצי מהחבר'ה. רק ידעתי שאלו שהיו בפסגה היו שחקנים סוג ב' כשהייתי שם קודם, ושהייתי חייב לחזור כדי לעשות רושם." האיש שנועד לעזור לו לעשות זאת היה יריבו בליל החזרה שלו, פול 'האנטר הרסט הלמסלי' לבק, חבר הקליק. מקמהן הכיר טוב את יתרונותיו וחסרונותיו של הלוויג כמתאבק. הוא לא התכוון שקרב החזרה המקודם מאוד של האולטימייט ווריור יסריח את המקום, אז הוא הנחה את האייג'נטס שלו לשמור על הקרב קצר ושווריור ייראה חזק. כל מה שהבוקינג קבע היה שווריור חייב לנצח תוך זמן קצר, ורוב הקרב נותר למתאבקים.
 
הלוויג לא פגש את לבק מעולם לפני הקרב, וטען אחר כך שיריבו לא הציע שום הצעות בנוגע לקרב כשוחחו לגביו. במקום הוא הסביר את התכנית שלו  שבה הלמסלי ישתמש בפינישר שלו, הפדיגרי, ממש בהתחלה, רק כדי שיצא, יגיב לו, וינצח בקרב במהירות. הוא רצה ליצור מחדש את אחת מהתגובות הכי גדולות שקיבל בקריירה שלו, בקרב בסאמרסלאם ב-1988 במדיסון סקוור גארדן. בערב הזה הוא ניצח את האלוף הבין יבשתי דאז הונקי טונק מן תוך עשרים ושבע שניות, וגמר את הכהונה שוברת השיאים בת חמישה עשר החודשים שלו עם החגורה. היה זה הרגע שהעביר את דמותו של האולטימייט ווריור לרמות הגבוהות ב-WWF, והוא היה נלהב להחזיר את אותה תגובת מעריצים שפעם זכה לה.
 
לבק הגיע לבניין נלהב מכך שבכורתו ברסלמניה תהיה מול אחד מהכוכבים הכי גדולים שהיו אי פעם ב-WWF. הוא ציפה להיות בתפקידם של ריק רוד, טד דיביאסי ורנדי סאבאג' בשנים עברו - האיש שיסחוב את הלוויג לקרב מכובד. כשהקשיב לחזון השונה מאוד שהלוויג הציע לקרב שלהם, לבק הנהן בהסכמה. הוא לא הראה שום בעיה עם החד צדדיות בקרב, אז הלוויג עזב את השיחה והלך להחליף בגדים. "זאת לא הייתה תכנית מחוכמת לפגוע בהאנטר," הוא אמר אחר כך, "זה לא שינה אם חטף סקוואש בכל מקרה. אפשר לתקן דברים כאלה בקלות בהיאבקות."
 
"זה לא היה אמור להיות כזה חד צדדי, אבל מה שהם עשו בקרב היה קשור אליהם, רק אמרנו להם את הזמן שהוקצב להם," טען ג'ים קורנט. "אבל אתה יודע, אל תחרבן בפה של הבחור. תעשה קרב סביר בזמן שקיבלת." למרות ששתק לגמרי כשהסבירו על ההתנקשות בקריירה שלו מול עיניו, ללבק כן הייתה בעיה עם איך שהלוויג רצה לעשות את הכול. כשהוא מוטרד מכך, הוא הלך לג'רי בריסקו, הרוד אייג'נט המכובד והוותיק, לקבל עצה.
 
בתור מתאבק חובב לשעבר ומתאבק מקצועי מסורתי, לבריסקו לא היה זמן לדמויות כמו אולטימייט ווריור. הוא ייעץ ללבק לא לחסל את הפינישר שלו כמו שהוצע וטען בפניו שהקרב צריך להיות תחרותי ושוויוני לפני שהלוויג ינצח בקרב. לבק חזר לחדר של הלוויג כשהתקלח, והביא איתו את בריסקו לגיבוי. הוא התחיל להציע כמה רעיונות שרצה להכניס לתסריט, אבל הלוויג קטע אותו מיד. הוא בהה בלבק, ונבח, "אם יש משהו שאתה צריך לדבר איתי עליו אז תבוא אליי ונשוחח על כך פנים מול פנים."
 
אפילו אם לבק היה עושה זאת, קורנט טען שזה בטח לא היה משנה. "ווריור לא עמד לשמוע את זה: הוא לא עמד לתת למישהו לתקוף אותו במהלך קרב החזרה שלו. הלמסלי לא היה חשוב אז אז זה לא שינה, אבל הוא לא לקח את זה טוב." לבק קרא להלוויג לאחר מכן, "אחד מהאנשים הכי לא מקצועיים שאי פעם הייתי בזירה איתם," וטען שסירובו להראות כל חולשה "הרס את החווייה" בהופעת הרסלמניה הראשונה שלו. (למזלו של הלמסלי, הוא קיבל הזדמנויות רבות לנקום על התבוסה. הוא הופיע בעוד שמונה עשרה [נכון לרסלמניה 31] רסלמניות, והוביל שש מתוכן. כמו שהלוויג טען, הקריירה שלו לא נפגעה מההפסד.)
 
כשהוא מבין שלהתווכח עם הלוויג זה מאבק אבוד, החליט לבק במקום לזרום עם המצב והחליט לציית לדרישות יריבו. המקצועיות בכך שעשה את הג'וב המזיק הובחנה בידי ההנהלה. נאמר ללבק שבתור תודה על כך שהסכים לקרב בלי להתלונן, הוא יזכה בטורניר מלך הזירה באותה השנה כדי לבנות אותו לטווח ארוך.
 
גם לא היו תלונות מצד הקליק הידועים לשמצה על היחס הרע לאחד מהם. לא סקוט הול ולא שון וולטמן היו בקארד, קווין נאש עמד לעזוב את הארגון, ושון מייקלס היה עסוק ברגע הכי גדול בקריירה שלו. הלוויג נמנע מזעמם, אבל קורנט חש שהקבוצה ידעה לא לאתגר אותו בכל מקרה. "הם ראו כמה מקמהן שמח מהחזרה שלו והחליטו לבחור בקרבות שלהם," הוא אמר. "הם בטח הבינו שהבחור ילך בקרוב בכל מקרה. כשאתה מחזיר בחור שלא יכול לעבוד בכלל, שאף אחד מאחורי הקלעים לא אוהב, הנוסטלגיה של החזרה שלו תהיה קצרה מאוד."
 
לכן ללא כל התנגדות, הקרב קרה בדיוק כפי שהלוויג רצה: האולטימייט ווריור חיסל את האנטר הרסט הלמסלי בפחות משתי דקות. לפי התגובה לחזרתו באותו הערב - שהייתה חזקה יותר מכל דבר אחר במופע - רבים הרגישו שהחלטתו לחסל את המתאבק הצעיר הייתה מוצדקת. וינס מקמהן ממש שמח מאיך שהחזרה של האולטימייט ווריור יצאה. לאחר המופע, הוא שאל את הלוויג את אותה השאלה ששאל אותו לאחר חזרתו לפני ארבע שנים, "אתה לא מתגעגע? אתה לא מתגעגע לכל זה? לתהילה? להערצה?" הלוויג לא התחייב בתגובתו, אבל האמת הייתה שכן התגעגע. הוא רצה לשחק את תפקיד גיבור העל האמיתי שהיה אליל עבור מיליונים, אבל גם ידע שהיו לו אפשרויות אחרות. בניגוד לרוב הרוסטר, ההיאבקות וה-WWF לא היו כל חייו.
 
לצערם של כוכבי קרב האיירון מן במיין איבנט. ברט הארט ושון מייקלס, אחוז נכבד מהקהל בקליפורניה היו מעריצי היאבקות מזדמנים שהיו בקהל רק כדי לראות את החזרה של ווריור. רובם זכרו את המפלצות השריריות משנות השמונים וזכרו את ווריור בחיבה מילדותם. הם לא התכוונו לשבת מול קרב היאבקות קלאסי בן שעה שנלחמו בו שני מתאבקים שהיו חצי מגודלו. עבור המעריצים הללו, ה-WWF היו מופע מוגזם, מבנה גוף מנופח ודמויות מפוצצות, ולא החלפת אחיזות וקאונטרים.
 
זה היה בניגוד לתחושות המעריצים השרופים ואוהבי הקרבות. רובם ציפו שמייקלס מול הארט יהיה אחד מהקרבות הכי גדולים בדור וייזכר כקלאסיקה של רסלמניה. ה-WWF הרגישו באותה צורה, והבטיחו שהזוג ייתן את הקרב הכי מדהים בהיסטוריה של המופע השנתי. הייתה זאת אסטרטגיה ארגונית שהרסלינג אובזרבר ניוזלטר הרגיש שהייתה מסוכנת:
 
עם הכי הרבה מומנטום שלארגון היה מזה ארבע שנים, תציג פדרציית ההיאבקות העולמית את המופע הכי גדול בשנה בסוף השבוע הזה ואולי את הקרב הכי טוב בתולדותיה. ההצהרה הזאת, שבה משתמשים ה-WWF כדי לקדם את הקרב בין ברט הארט ושון מייקלס, קרב איירון מן בן שעה על תואר ה-WWF, שמה לחץ עצום על המתאבקים. מעולם ארגון מרכזי לא אמר למעריצים שהם פשוט עומדים לראות את הקרב הכי גדול בתולדות הארגון לקראת אירוע בתשלום. כשהציפיות ברמה כזאת גבוהה, אם השניים יצליחו, זה יהיה קרב שיזכרו במשך שנים. אבל אם הם יפשלו אפילו קצת, ולהתאבק שעה בסגנון של היום זה לבקש המון משניהם, זאת תהיה אכזבה.
 
רעיון הקרב, כמו רבים לפניו, בא מראש ההיאבקות הגאוני של פאט פטרסון. "קרב האיירון מן היה קרב חלומות שפעם הצעתי לקיים בין ברט ושון," הוא נזכר, "וינס לא ממש אהב את זה כי חשב שזה יהיה קרב ארוך מדי לאירוע. אפילו כמה מהמתאבקים צחקו עליי, אבל באמת האמנתי שברט ושון יוכלו להעיף את הגג." כשווינס שינה את דעתו והחליט ללכת עם הקרב, פטרסון כבר היה בהפסקה זמנית מהארגון. בעצם הוא פרש. הוא היה כל כך שחוק מההיאבקות עד שאפילו לא תכנן להגיע למופע הגדול. וינס התקשר ודחק בו, "פאט, אתה חייב לבוא לרסלמניה!" לבסוף הוא הסכים להגיע, ושמח שעשה זאת.
 
זה ששניים מהכוכבים שלו פשוט התאבקו במשך שעה בקארד משודר, שלא לדבר על רסלמניה, היה מאוד ייחודי עבור מקמהן. שני המתאבקים הגדולים האחרונים שעשו זאת היו ריקי סטימבוט וריק פלייר ב-1989, כשהתאבקו בקרב דרמטי ומדהים שרבים טענו שהיה קרב ההיאבקות הגדול בהיסטוריה. אבל, זה היה לפני שבע שנים בעולם הממוקד-היאבקות של ה-NWA, ולא בקרקס הספורט-בידורי של ה-WWF. בעבר, מקמהן מילא תמיד את הקארדים שלו ברסלמניה בקרבות רבים כל כך עד שמעטים נמשכו מעבר לעשר דקות. הקרב הכי ארוך עד אז היה הקרב בין האלק הוגאן והאולטימייט ווריור ברסלמניה 6, שקיבל עשרים ושתיים דקות שעברו חזרה.
לצפיה ב-'חלק ד''
חלק ד'
14/05/2018 | 18:46
88
היה זה שינוי עצום באידאלים של וינס למכור מופע על בסיס תחרות היאבקות בת שעה. אמנם אביו הציג באופן קבוע קרבות שנגמרו אחרי שעה כשברונו סמרטינו הגן על התואר שלו במדיסון סקוור גארדן בשנות השישים והשבעים, באירועים משודרים וינס הבן בכלל לא התקרב לכך. (לפחות בקרבות רגילים. כמה קרבות רויאל ראמבל עברו את השעה.) הארט בעצם התאבק כבר בקרבות בני שעה כמה פעמים בהאוס שואוס שלא שודרו בתחילת העשור מול ריק פלייר, שהיה מנוסה בכך, ואחיו אואן הארט, אז הוא ידע למה לצפות. מייקלס לא התאבק בקרב באורך הזה, אבל עבד בכמה קרבות זוגות כשהיה חלק מהרוקרס מול האחים רוז'ו שהיו אמורים להימשך שעה, אבל בעצם נמשכו בערך ארבעים דקות.
 
למרות זאת, מייקלס היה מוכן לאתגר. עלייתו לפסגת הארגון צברה מומנטום מאז שהפך לבייביפייס בלילה אחרי רסלמניה ב-1995, כשהתגובה הטובה כלפיו בקרב מול חברו הטוב הבייבפייס קווין 'דיזל' נאש בליל המופע הכריחה את מקמהן לעשות זאת. באותו הלילה, מייקלס ונאש נאלצו לסגת לאחור ולוותר על מה שהרגישו שהיה המיין איבנט הצודק שלהם בגלל הופעתו של לורנס טיילור. אבל ב-1996, לא היה ספק שמייקלס הרוויח ושהגיע לו המיין איבנט ברסלמניה.
 
למרות שהיה אהוד מהרגע שהפך לפייס, המומנטום של מייקלס התחיל לעלות לאחר אנגל זכור מול אואן הארט בנובמבר, בו השתמש בפציעות שספג במהלך קרב מפורסם במועדון לילה בסירקיוז כדי לקבל השראה לאנגל. כדי לעשות זאת, נתן מייקלס לאואן לבעוט לו בעורפו עם מהלך שנקרא אינזוגירי. למרות שבהתחלה לא הראה שום בעיות, הוא התעלף פתאום בזירה, כאילו סבל מסיבוכים שהיו קשורים לזעזוע המוח שספג. כש-RAW הסתיימה בפתאומיות באותו הלילה, המעריצים הבוכים דאגו ששון נפל ומת בזירה ממפרצת מוח.
 
הצורה בה כל הסיפור צולם והוצג הייתה שונה כל כך עבור מקמהן עד שאנשים קנו זאת כדבר אמיתי. ספוט שהשתבש מאוד. זאת הייתה בדיוק התגובה שמייקלס קיווה לה כשהציע את הרעיון. כשחזר לנצח ברויאל ראמבל, הסימפתיה שקיבל והתגובה שקיבל כתוצאה מכך אימתה את זה שקיבל את רגע התהילה שלו בגלל עבודתו הקשה ולא בגלל מהלכיו הפוליטיים. לאחר הניצחון שלו בקרב בן שלושים האנשים, קיבל מייקלס לו"ז מוגבל יותר, שכלל כמה קרבות טלוויזיה וכמה קרבות בהאוס שואוס עם אואן הארט וחברו האנטר הרסט הלמסלי, כדי לחזור לכושר.
 
הלו"ז הקטן של מייקלס גרם לקצת כעס מצד ברט הארט. הוא היה בדרכים בכל יום ונלחם מול אנדרטייקר ודיזל הענקים, והתאבק בקרבות שפגעו מאוד בגופו בגלל העוצמה של יריביו הגדולים. הוא גם נאלץ להתמודד עם מחלה שנקרא "בטן בומביי" לאחר סיבוב הופעות עם הפדרצייה בהודו, וכעס שבזמן שסבל מכל זה, מייקלס היה בבית והתאמן כמו מטורף כדי להגיע לכושר עילאי.
 
הוא גם שם לב לכך שבחודשים לקראת הקרב הגדול שלהם, שון נתן סופרקיק וניצח עשרים ותשעה אנשים אחרים ברויאל ראמבל. בינתיים הוא התקשה מול האנדרטייקר ודיזל באירועים, ובשני הקרבות שלו הסתמך על התערבויות כדי להגן על התואר. "הרגשתי כאילו דחפו אותי לצד, כאילו רק סחבתי את החגורה עד ששון יוכל לקחת אותה ממני ברסלמניה 12," הוא התלונן.
 
הארט גם כעס מסדרת סרטוני אימונים שה-WWF הפיקו כדי לקדם את הקרב. בעוד מייקלס נראה כשהוא ביצע תרגילי מתח ורץ במדרגות כמו רוקי בלבואה, הארט רץ באיטיות בדרכים המושלגות של קלגרי ונוצח בידי אביו בן השמונים בצינוק המפורסם של משפחת הארט. מקרי או לא, המסר שעבר היה שמייקלס הוא הצעיר והיותר בכושר מהשניים, ושברט היה המתאבק הוותיק שניסה באופן נואש להגיע לכושר זהה לזה של יריבו.
 
למרות הבנייה המנוגדת שהשניים קיבלו בטלוויזיה, ביום המופע הם ממש ציפו לקרב ביניהם. "התלהבנו מכך שעשינו את קרב המרתון לראשונה," אמר שון, "הייתי נלהב במיוחד מאחר וסוף סוף קיבלתי הזדמנות לעבוד במשך שעה, אבל גם ידעתי שזה יהיה אתגר אמיתי לשמור את הצופים בקטע במשך כל הזמן. הייתי מוכן לזה, והיינו שני מתאבקים שההנהלה חשבה שיצליחו בכך. ידענו שזה סיכוי גדול עבורנו לדעתם."
 
בניגוד למיין איבנטים אחרים ברסלמניה כמו טיילור מול ביגלו שנה קודם לכן, סאבאג' מול הוגאן ב-1989, והוגאן מול ווריור ב-1990, מייקלס והארט לא ישבו ושוחחו בכלל על מה שרצו לעשות בקרב עד לבוקר האירוע. שניהם שמחו כשהבינו שהיו באותו צד מבחינה יצירתית, ובתוך כמה דקות בלבד הם תכננו את רוב הקרב. מייקלס שמח מאוד לשמוע את הארט הלא גמיש בדרך כלל מציע שישנו קצת את הארסנל שלהם כדי למלא זמן, שישנו את האחיזות המבוססות שלהם ויוסיפו מהלכים חדשים.
 
הם לקחו תורות וקבעו חלקים בני עשר וחמש עשרה דקות כך שלא יצטרכו לזכור חומר בן שישים דקות, כשהם יודעים שכל אחד מהם יוכל להוביל את השני בחלקים שהם זכרו. היה קל יותר בגלל הצעתו של הארט שלא יהיו בכלל הכרעות בכל שישים הדקות: כך יראו ששניהם היו מתאבקים באותה רמה. ואז, כשהקרב יגיע להארכה כפי שנקבע ושון ינצח אותו, להארט היה "תירוץ" - וגם דרך לבקש קרב חוזר ברסלמניה בשנה הבאה. מייקלס הסכים עם ההיגיון, והוסיף, ". לא חשבתי שברט ואני צריכים לנצח זה את זה עשרות פעמים. אם היה כ"כ קל לנצח אותנו, לא היינו אמורים להתאבק על האליפות." הייתה זאת החלטה שפגעה בקרב.
 
הארט הוצג כאלוף הוותיק שנצמד למסורת ולערכים כמו כבוד בבנייה לקרב, וכניסתו לקרב מול מייקלס הייתה פשוטה בהתאם. הוא פשוט הלך אל הזירה במבט ממוקד ונחוש בעיניו ומטרה בכל צעד. הוא היה מתאבק מקצועי: זה היה הגימיק שלו, הוא לא היה צריך זיקוקים ומופעי לייזר כמו ווריור או המון אחרים. שון מייקלס בא מכיוון אחר לגמרי: הוא אהב שהכניסות שלו היו זכורות.
 
כניסות מעטות בהיסטוריה היו בלתי נשכחות כמו של שון באותו הלילה, כשהכוכב הצבעוני גלש אל הזירה על אומגה שכיסה חצי מהארינה. מקמהן, שאהב סיכונים ותמיד אהב להגיד, "לא הייתי מבקש ממך לעשות משהו שאני לא הייתי עושה," כבר בחן בשמחה את המכשיר מוקדם יותר באותו היום. אמו של שון, שגם הייתה בקהל באותו הערב, הזדעזעה כששמעה את החדשות. "לא רציתי שיעשה זאת," היא נזכרת, אבל מייקלס לא אהב סמכות, ועשה את הפעלול. למזלו, זה היה נהדר: מייקלס נראה כמו הכוכב שעמד להיות כשגלש אל הזירה.
 
למרות הבנייה והכישרון הברור של שני המתאבקים, עבור רבים קרב האיירון מן לא הצליח לעמוד בציפיות הבלתי אפשריות ממנו. זה לא עזר כשכמה מעריצים בקהל - בעיקר הקהל המזדמן שכבר ראה את ווריור ולא רצה לעבור קרב כזה ארוך - התחיל לעזוב ברגע שהקרב התחיל. לאלו שנשארו בקושי היה אכפת מהקרב בכלל. אחרי מעל עשור של ניהול ה-WWF הוא היה מודע טוב מאוד למה שהקהל שלו יוכל לסבול, וידע שקרב היאבקות פשוט וישן יהיה קשה מאוד.
 
אלו שכן נשארו קיבלו קרב איטי יחסית שלפעמים הגיע לשיא. היו כמה ספוטים זכורים, כמו איך שמייקלס נתן בטעות סופרקיק למודד הזמן, אבל רוב הזמן הצמד החליף אחיזות ושמר את האנרגיה לחלק האחרון בקרב. הם אפילו עשו מערכת מספרים כדי לדעת עד כמה הם היו מותשים. ככל שהמספר היה נמוך יותר, הם הרגישו טוב יותר, אבל אם מישהו מהם אמר "עשר", אז זה הסימן לנעול אחיזה ולנשום. בחצי הדרך בקרב מעריצים רבים הבינו שכנראה לא יהיו הכרעות בקרב, והתחילו לצעוק בוז בקול לכל ספירת שתיים צמודה, כי ידעו שהעניין שלהם לא יגבר בעקבות הצמדה.
 
ברוב הקרב שיחקו מייקלס והארט משחק של 'העבר את תפוח האדמה' (המונח 'תפוח אדמה' הוא מונח בהיאבקות שמשמעו מכה סטיפית ולא מבוימת. לפעמים זה קורה בתאונה, לעתים זה קורה בכוונה. קטיף תפוחי אדמה הוא קרב בו כמה מכות אמיתיות קורות בכוונה.) זה התחיל במכה סטיפית שגויה של מייקלס בתחילת הקרב, ואז זה הוביל לסדרת נקמות ומכות סטיפיות יותר ויותר עד שהמעגל לא נגמר. הארט ביטל את הטענה ש'קטיף תפוחי האדמה' גרם לבעיות, "דברים כאלה קורים לעתים בהיאבקות," הוא טען.
 
למרות הקצב האיטי וחלקים בקרב שהיו שוט, התזמון המשותף של הצמד וביצוע כל אחיזה, מעבר והיפוך היה מושלם. הדוגמה לכך הייתה בשלבים האחרונים של הקרב כשהארט, שידע שהוא צריך לתת את חמש הדקות האחרונות למייקלס, רץ אל החבלים לספוט שלו שאמור היה להיקטע, וראה שנשארו עוד 4:59 דקות. הוא חייך לעצמו לרגע לפני שהלך לשלב האחרון בקרב, מסופק שביצעו את כל מה שרצו. הקרב הלך בדיוק כפי שדיברו, מתוכנן לפי שניות. "אני לא מכיר עוד שני מתאבקים מקצועיים שיכלו לעשות את זה טוב כל כך. זה היה הישג מדהים לתכנן את כל זה ולבצע את זה עוד באותו הלילה בלי תקלות," הוא התרברב.
לצפיה ב-'חלק ה''
חלק ה'
14/05/2018 | 18:47
92
בסוף שישים הדקות הקרב הגיע לשיא הדרמה, כשהארט נעל את מייקלס באחיזת השארפשוטר שלו כששלושים שניות נותרו על השעון. מייקלס הצליח לשרוד את המהלך עד הפעמון, אבל הקהל נאנח ביחד בגלל חוסר הסיום ההחלטי במופע הגדול של השנה. הארט תפס את חגורת תואר ה-WWF שלו והתחיל ללכת למאחורי הקלעים, ונתן את הרושם שחשב שללא הכרעה הוא שמר על האליפות שלו.
 
נשיא הארגון החוזר גורילה מונסון היה האיש שנועד להכריז שלקרב צריך להיות מנצח ברור. הוא הכריז על הארכה עד שאחד מהמתאבקים יצליח לנצח. הארט התעצבן מההחלטה, ונתן לדמותו עוד אי צדק להתלונן עליו כשיחזור לאחר ההפסקה שייקח לאחר רסלמניה בעוד כמה חודשים. הקהל החי היה צריך להתלהב מכך שייראו מנצח מוחלט, אבל התגובה להכרזת ההארכה הייתה פושרת במקרה הטוב. עכשיו, רובם רק רצו ללכת הביתה.
 
הם לא נאלצו לחכות הרבה. מייקלס נתן שתי סופרקיק והצמיד את הארט נקי באמצע הזירה תוך פחות משתי דקות. הוא השיג לבסוף את "חלום הילדות" שרדף אחריו כל כך הרבה זמן. הרגש ברגע היה כל כך גדול עבור מייקלס, שנלחם בדמעות כשתפס בחגורה החדשה שלו, וחיבק אותה כמו שמחבקים תינוק. הרגע הרגיש היה קצר. רק כמה שניות לאחר מכן הסתובב אל השופט ארל הבנר ואמר לו, "תגיד לו [להארט] להסתלק מהזירה המזויינת. זה הרגע שלי." הבנר גלגל את עיניו מהפקודה ומסר את זה להארט, שעטה פרצוף נדהם מחוסר הכבוד.
 
הארט העיד מאוחר יותר, "לא הייתה לי בעיה עם משהו מזה, בעצם. לפעמים אומרים דברים כאלו בגלל מהירות, וזה לא יוצא טוב. זה לא חוצפה, זה אחד מהדברים האלה." החבר'ה מאחורי הקלעים ראו בצורה שונה את הדברים כששמעו מה מייקלס אמר. כשהארט לא לחץ את ידו של שון מייקלס ויצא מהבניין מיד אל הלינקולן קונטיננטל שחיכתה לו - כפי שהצמד הסכים בסוד קודם לכן - המיתוס שהם שנאו אחד את השני התחזק עוד יותר.
 
כל הדיבור ב-RAW למחרת היום היה בנוגע לכך שלהארט ולמייקלס יש היט רציני אחד עם השני לאחר הקרב ביניהם. הסיפור בנוגע להארכה היה שברט סירב להפסיד לשון במהלך השעה שהוקצבה, ושהתעקש במקום שההכרעה תהיה רק בהארכה. מייקלס ביטל את השמועה. "המתאבקים האחרים סתם המציאו סטוריליינים," הוא אמר. "אנשים ייחסו לזה כל כך הרבה חשיבות, אבל שנינו רצינו להתאבק שעה ואז ללכת להארכה." אפילו שהארט היה בהפסקה בטלוויזיה ולא היה בבניין ב-RAW, הוא שמח שסיפורי השנאה בינו לבין שון צמחו. לדעתו העוינות הזאת רק תחזק את הקרב החוזר ביניהם. כשאחיו אואן התקשר אליו מהבניין ואמר לו שהשמועה מאחורי הקלעים אומרת שיש מתח רציני בין השניים, ברט שמח. "טוב!" הוא אמר, "שימשיכו לחשוב ככה."
 
האמת הייתה - לפחות באותו הזמן - שלא הייתה בכלל טינה בין ברטושון. בעצם, הארט יצא מהקרב אם הרבה יותר כבוד למייקלס מאשר לפניו, גאה בכמה שעבד קשה כדי להגיע לאיפה שהיה ועל כמה שהפך למוצלח. לא הייתה לו כל בעיה להפסיד את החגורה לשון. אפילו שהארט לא אהב את הגישה וההתמכרויות שלו, הוא שמח על כך שהפך לאיש המוביל בארגון.
 
יותר מכך, הארט מאוד אהב את איך שהקרב יצא."זאת הייתה יצירת מופת מוחלטת," הוא התרברב, "אני לא יודע אם היה לי קרב כזה עם מישהו אחר במובן שכל מהלך קרה בדיוק איך שרצינו." היה זה דבר שגם פאט פטרסון, מתכנן הקרב, הרגיש, "אין הרבה מתאבקים שיכולים להתאבק במשך שעה ולהחזיק את הקהל, ובתקופה ההיא היו רק שניים שיכלו לעשות את זה - ברט ושון. שמחתי כל כך שהם קיבלו את הקרב שציפיתי שיקבלו. הם באמת עשו משהו מדהים. הייתי שם בקהל וזה היה אחד מהקרבות הגדולים ביותר שראיתי בקריירה שלי, באמת. היו לי דמעות בעיניים כשצפיתי בו ובכיתי אחר כך."
 
למרות שמייקלס היה שנוא יחסית מאחורי הקלעים, הוא זכה לכבוד רב בגלל יכולת היאבקות שלו. כמעט כל הרוסטר בירך אותו על כך שהשיג את מטרתו. הוא חיבק את חבריו ובכה איתם דמעות שמחה, ווינס נתן לו חיבוק דוב ענק לאחר הקרב ואמר לו בחום, "אני רוצה שתיהנה מזה!" אחרים בארגון חששו קצת יותר, ואנשים כמו ג'ים רוס וג'ים קורנט דאגו מאוד על מה שווינס מכין להם. "אני זוכר שחשבתי, 'אוי, אנחנו עומדים להיות מאוד עסוקים עכשיו'," אמר קורנט. הנבואה שלו התממשה במספר מקרים במהלך שמונת החודשים הסוערים של מייקלס כאלוף.
לצפיה ב-'בפעם הבאה:'
בפעם הבאה:
14/05/2018 | 18:49
86
חודש מאי מגיע והאופטימיות מחוסלת לחלוטין. מאחורי הקלעים משתוללים, אירוע נהרס, והאלוף מתחיל להישבר. והכול בתוך שבוע אחד, הנורא ביותר בחייו של וינס.
לצפיה ב-'מעולה תודה, מוזר ש..'
מעולה תודה, מוזר ש..
15/05/2018 | 13:38
1
81
מארק מארו לא הוזכר בכלל,
אחרי שהקדשו להגעה שלו פרק כמעט שלם.
גם לא הזכירו את אנדטייקר וקווין נאש,
שאמור היה להיות קרב בין שני הענקים (בגודל)
באותה תקופה.
מזכרונות הילדות, האירון מן הרגיש כמו נצח.
ברט, שהערצתי, יצא נקניק שניסה להתחמק מהארכה 
וגם הפסיד.
החזרה של ווירור התאימה, האנטר לא היה ממש אובר
באותה תקופה.
תודה על ההשקעה, אתה תותח
לצפיה ב-'טייקר ונאש באמת חבל שלא הוזכר'
טייקר ונאש באמת חבל שלא הוזכר
16/05/2018 | 12:43
74
אבל הוזכר קצת בפרקים הקודמים עם העזיבה של נאש.
 
מרו רק ערך בכורה של כמה שניות ברסלמניה.
לצפיה ב-'אתה אלוף!!!'
אתה אלוף!!!
15/05/2018 | 23:56
27
לצפיה ב-'זה אחד הקרבות ששרדו את מבחן הזמן.'
זה אחד הקרבות ששרדו את מבחן הזמן.
16/05/2018 | 01:46
76
במיוחד כשאני בוחן את זה מול הקרבות של ימינו, שכוללים 5 פינישרים מכל צד, חוסר בנייה, והקושי בבניית יריבויות גדולות מהחיים.
 
תודה 
לצפיה ב-'איש יקר אתה. שלא תיגמר לעולם.'
איש יקר אתה. שלא תיגמר לעולם.
16/05/2018 | 11:31
1
60
אני מחכה כל שבוע לפרק החדש. תודה.
 
לעניינו, היטמן תמיד מוצג כמתלונן סדרתי ואחד שבטוח בעליונותו ואני חייב לשאול - הוא טועה? הוא אכן היה הטוב ביותר בתקופתו וסחב הרבה שלא ידעו לקשור מגפי היאבקות. אז אסור לו להתגאות ביכולותיו ולדרוש רמה גבוהה מאחרים והכרה ביכולותיו מצד הוינס? 
 
לגבי הווריור , יוקוזונה וכל הג'ז הזה - תפאורה. קרקס. מתאים יותר לדור גיבורי העל של היום.
לצפיה ב-'גם על שון אפשר להגיד'
גם על שון אפשר להגיד
16/05/2018 | 12:42
67
הוא תמיד מוצג כמתנשא ומעצבן ואחד שבטוח בעליונותו, והוא היה אולי המתאבק הכי מדהים באותה התקופה, וסחב מלא בדיוק כמו ברט. אז גם הוא מתגאה וגם הוא חושב שמגיעה לו ריצה. בהתחשב בעובדה שזאת הייתה אחת מהכהונות הכי טובות בתולדות הארגון, גם לו יש קייס.
 
כשאתה מדבר על רמה גבוהה, אתה מתכוון שהוא התעצבן ששון היה בחופש? כי זה לא ממש היה חופש, זה היה אימון לקראת הקרב. אבל כן, ברט פרפקציוניסט ברמה גבוהה. גם שון היה לפני החזרה בתשובה.
לצפיה ב-'אדיר!!!! תודה רבה'
אדיר!!!! תודה רבה
16/05/2018 | 22:40
20
לצפיה ב-'שרשור סמאקדאון'
שרשור סמאקדאון
16/05/2018 | 08:32
1
9
לצפיה ב-' אירועים חשובים '
אירועים חשובים
16/05/2018 | 08:34
143
דניאל בריאן יוצא להתראיין. הוא אומר שהוא רוצה לא רק לחזור אלא להיות בפסגה ולהיות האלוף. ביג קאס יוצא ואומר שנמאס לו מבריאן. רק בגלל קאס בריאן הפסיד לרוסב. קאס יגרום לו להמשיך להפסיד. הוא נכנע כדי לצאת מההכנעה ולכסח את בריאן. בריאן וקאס מתקוטטים ובריאן בועט לו בברך. השופטים עוצרים אותו.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: הניו דיי ניצחו את דה באר אחרי שאקסבייר נתן לסזארו אלבו דרופ.
 
האחים בלודג'ון נותנים פרומו.
 
אבסולושן מדברות עם פייג'. מנדי רוז דורשת להיות במאני אין דה בנק. פייג' קובעת להן קרב העפלה מול בקי לינץ'.
 
AJ סטיילס אומר שהלילה הוא ושינסוקה נאקאמורה יילחמו והמנצח יחליט באיזה קרב הם ילחמו. AJ אומר שאולי יבחר בסטיפולציה הרסנית. נאקאמורה לא ינצח אותו.
 
אנדרדה "סיין" אלמאס (ע' סלינה וגה) ניצח ג'ובר אחרי האמרלוק DDT. אחרי הקרב סלינה ירדה על התכנית ואמרה שהם כאן כדי לנצח.
 
רוסב ואידן אינגליש יורדים על אנשי לונדון. לאנה מגיעה ואומרת שגם היא עומדת להיכנס לקרב העפלה מול בילי קיי, והיא ורוסב יחזיקו שניהם במזוודות.
 
כרמלה יוצאת לחגוג את הזכייה שלה בתואר. היא יורדת על הקהל ועל נשים אחרות. פייג' יוצאת ומכריזה שאסוקה תילחם מול כרמלה במאני אין דה בנק.
 
שינסוקה נאקאמורה מתראיין אצל רנה יאנג ואומר ש-AJ יקבל ברך לפנים.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: בקי לינץ' ניצחה את מנדי רוז וסוניה דוויל אחרי דיסארמר למנדי.
 
בשבוע הבא סמואה ג'ו וביג קאס יילחמו על העפלה למאני אין דה בנק.
 
המנצח בוחר בסטיפולציה: שינסוקה נאקאמורה ניצח את AJ סטיילס אחרי ריברס אקספלודר וברך לפנים, קצת אחרי ששינסוקה העמיד פנים שנפגע במפשעה.
לצפיה ב-'שרשור RAW'
שרשור RAW
15/05/2018 | 06:13
3
36
מלונדון.
לצפיה ב-' אירועים חשובים '
אירועים חשובים
15/05/2018 | 06:13
2
207
רונדה ראוזי תילחם מול נייה ג'קס על תואר הנשים במאני אין דה בנק!
 
רומן ריינס יוצא ואומר ששדדו אותו, והפעם ג'ינדר מהאל. אם מהאל רוצה להיות רלוונטי הוא יכול לבוא לחצר שלו ולהילחם מולו כמו גבר. קורט אנגל יוצא ואומר שג'ינדר לא יצא. מתברר שהוא טעה בזה שלא נתן לג'ינדר קרב על כניסה למאני אין דה בנק כי זה לא טוב לביזנס. הוא קובע קרב בין מהאל, אליאס ובוי לאשלי. ריינס רוצה להצטרף אבל אנגל מסרב. ריינס אומר שאנגל עושה מה שהוא צריך, וכך גם הוא. ריינס הולך לאחורי הקלעים ונתקל בג'ינדר. הוא זורק את סוניל סינג' לריינס ותוקף אותו. ריינס מתגבר עליו ושופטים מרסנים אותו כשג'ינדר בורח.
 
אליפות בין יבשתית: סת' רולינס ניצח את קווין אוונס אחרי קורב סטומפ.
 
קורטיס אקסל ובו דאלאס מבקשים מאנגל קרב על תארי הזוגות. הם ה-B טים, הבסט טים. אנגל מזכיר שהם כבר הפסידו לאלופים. הוא מסכים לתת להם קרב הלילה.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: בובי רוד ניצח את בארון קורבין ונו וויי חוזה אחרי גלוריוס DDT על חוזה.
 
קווין אוונס אומר שהוא רוצה קרב חוזר על התואר הבין יבשתי וקורט אנגל מסרב. אוונס מאיים להתקשר לסטפני מקמהן. אנגל מגלה שג'ינדר לא במצב להילחם, אבל אנגל אומר שהוא חייב להילחם כי זה הלילה האחרון לקרבות העפלה. ג'ינדר מסכים.
 
ה-B טים ניצחו את בריזאנגו אחרי סופלקס/נאקברייקר על פאנדאנגו. לאחר הקרב הם אמרו שהם רוצים להיות אלופי הזוגות.
 
סשה בנקס, נטליה ואמבר מון ניצחו את הריוט סקוואד אחרי שליב מורגן נכנעה לשארפשוטר של נטליה.
 
דרו מקינטייר ודולף זיגלר נותנים פרומו במצלמה ביתית ואומרים שהם כאן כדי להפוך הכול.
 
דיליטרס אוף וורלדס ניצחו את הריבייבל אחרי קיס אוף דילישן לדוסון.
 
סשה בנקס מאחלת לביילי בהצלחה.
 
סמי זיין בזירה ואומר שבובי לאשלי חזר אחרי עשר שנים כדי להפריע לו. מתברר שמאז הסופלקס של לאשלי הוא סובל מוורטיגו. סמי זיין אומר שלאשלי שיקר בנוגע לאחיות שלו והוא מזמין אותן ל-RAW בשבוע הבא כדי לחשוף את לאשלי.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: אלכסה בליס ניצחה את מיקי ג'יימס וביילי אחרי DDT לביילי.
 
ג'ינדר מהאל מנסה ללכת עם צלעות פצועות, אבל רומן ריינס נותן לו ספיר דרך קיר.
 
דולף זיגלר ודרו מקינטייר ניצחו את ברון סטרומן ופין באלור אחרי שזיגלר העיף את מקינטייר מהחבל. במהלך הקרב מקינטייר נפל על הגביע של סטרומן ושבר אותו.
 
קורט אנגל אומר לסטפני בטלפון שהוא השעה את רומן ריינס אבל ג'ינדר מהאל לא יכול להילחם.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: קווין אוונס ניצח את אליאס ובובי לאשלי אחרי פרוג ספלאש על אליאס והלובה קיק של סמי על לאשלי.
לצפיה ב-'משעשע שאתה תמיד כותב "אירועים חשובים"'
משעשע שאתה תמיד כותב "אירועים חשובים"
15/05/2018 | 13:22
1
148
ואז מפרט את כל התכנית מההתחלה ועד הסוף
לצפיה ב-'או שקוראים מה היה ואז מבינים'
או שקוראים מה היה ואז מבינים
15/05/2018 | 23:56
118
ואז מבינים שכלום לא חשוב...
 
תודה ענקית כמובן... חוסך לי שעה של FF
לצפיה ב-'שרשור סמאקדאון'
שרשור סמאקדאון
09/05/2018 | 08:20
1
19
לצפיה ב-' אירועים חשובים '
אירועים חשובים
09/05/2018 | 08:21
256
פייג' פותחת את התכנית ומדברת על באקלאש. היא מכריזה שקרבות ההעפלה למאני אין דה בנק יתחילו עכשיו.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: המיז ניצח את ג'ף הארדי אחרי שהמיז הפך הצמדה.
 
שיימוס אוכל קמעות מזללאחר ההפסד לאקסבייר וודס. סזארו אומר שהוא לא היה מפסיד, ושיימוס מציע לו להילחם מולו הלילה. מתברר שהניו דיי מילאו להם את התיקים בפנקייקים...
 
רנה יאנג מנסה לשאול את שינסוקה נאקאמורה אם הוא גמר עם AJ סטיילס. נאקאמורה אומר שהוא שכח איך מדברים אנגלית.
 
כרמלה מבטיחה חגיגת ניצחון בלונדון בשבוע הבא.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: שארלוט פלייר ניצחה את פייטון רויס (ע' בילי קיי) אחרי פיג'ר אייט.
 
דניאל בריאן מבטיח ניצחון במאני אין דה בנק.
 
סזארו ניצח את אקסבייר וודס אחרי אפרקאט.
 
רנה יאנג מראיינת את AJ סטיילס שאומר שהוא לא רוצה להילחם עם מכות למפשעה. אם לנאקאמורה יש אומץ להילחם, הוא יגמור אותו.
 
אחי הבלודג'ון נותנים פרומו.
 
מנדי רוז ניצחה את בקי לינץ' אחרי שהפילה אותה על החבלים.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: רוסב ניצח את דניאל בריאן אחרי מאצ'קה קיק.
לצפיה ב-'שרשור באקלאש 2018'
שרשור באקלאש 2018
07/05/2018 | 07:29
8
66
לצפיה ב-' אירועים חשובים '
אירועים חשובים
07/05/2018 | 07:30
7
298
קרב קיקאוף: רובי ריוט ניצחה את ביילי
 
אליפות בין יבשתית: סת' רולינס ניצח את המיז עם קורב סטומפ.
 
אליפות הנשים של RAW: נייה ג'קס ניצחה את אלכסה בליס עם סמואן דרופ.
 
סמואה ג'ו אומר שרומן ריינס איבד את הביטחון שלו והוא יהפוך אותו לכלבלב.
 
אליפות ארצות הברית: ג'ף הארדי ניצח את רנדי אורטון אחרי טוויסט אוף פייט וסוואנטון בומב.
 
אליאס ניסה לבצע קונצרט, אבל הניו דיי קטעו אותו. הם רצו להקים איתו להקה. אידן אינגליש יוצא עם רוסב, ואז גם נו וויי חוזה, טייטוס וורלדווייד ובריזאנגו. לבסוף בובי רוד נתן לאליאס גלוריוס DDT.
 
דניאל בריאן ניצח את ביג קאס אחרי יס לוק. לאחר הקרב קאס תוקף אותו ונותן לו ביג בוט.
 
אליפות הנשים של סמאקדאון: כרמלה ניצחה את שארלוט פלייר אחרי ברכיה ורול אפ.
 
אליפות ה-WWE, קרב ללא פסילות: AJ סטיילס ושינסוקה נאקאמורה נלחמו ללא תוצאה אחרי ששניהם נתנו אחד לשני מכה מתחת למפשעה ולא ענו לספירת עשר.
 
ברון סטרומן ובובי לאשלי ניצחו את קווין אוונס וסמי זיין אחרי שלאשלי נתן לאוונס ורטיקל סופלקס. לאחר מכן התברר שזיין היה האיש החוקי. סטרומן נתן גם לאוונס וגם לזיין פאוורסלאם בריצה.
 
רומן ריינס ניצח את סמואה ג'ו אחרי שיצא ממאסל באסטר וביצע ספיר.
לצפיה ב-'שאלה מתוך קריאת תוצאות.'
שאלה מתוך קריאת תוצאות.
07/05/2018 | 08:43
1
263
מה זאת הנכות הזו לא לאפשר לאלוף הWWE המכהן נצחונות נקיים על היריבים שלו?
לצפיה ב-'מה הבעיה?'
מה הבעיה?
10/05/2018 | 14:30
73
ניצח נקי ברסלמניה, אחרי זה פעמיים יצא תיקו כחלק מהפיוד. לפחות הוא לא מפסיד כל שבועיים בקרב לא על התואר כמו שהם אוהבים לעשות הרבה פעמים
לצפיה ב-'דעות רק מקריאת תוצאות'
דעות רק מקריאת תוצאות
08/05/2018 | 00:19
3
241
ויתרתי על האירוע לאחר שהתבשרתי על ידי אחי שהוא "לא צפי".
 
דברים קטנים:
זוכרים שפעם מתאבקים שחזרו מפציעה וקיבלו פוש - לא הפסידו בקרב הראשון שלהם אחרי חזרה?גם קאס וגם ג'ו. אם אתם רוצים לדחוף אותם, אפשר לשים אותם גם לא מול מתאבקים שכרגע החברה לא מרשה לעצמה שיפסידו.
 
העובדה שקרב אליפות WWE הוא לא מיין איבנט וקרב חסר משמעות של ריינס נגד ג'ו כן זה כנראה תולדה של התערבות בין וינס לאחד מאנשי הצוות.
 
אני הייתי בטוח שהם ירוצו כבר על העניין שנקאמורה יבעט לאייג'יי בביצים, יתקפל ויפסיד - ונגלה שאייג'יי שם איזה מגן מברזל או משהו כזה.
עצם העובדה שזה טרם קרה די מציגה את AJ כיצור די דביל.
ומעולם ביצים של מתאבק לא לקחו חלק כל כך משמעותי מבניית פיוד ארוך טווח ב-WWE. לפחות לא מאז שאלה של שיין חושמלו על ידי קיין.
 
בכלליות, יותר מדי קרבות צפויים (למה בכלל קבעו את הקרב של המיז אם ידעו שמעבירים אותו לסמקדאון?), חסרי משמעות (ג'ף הארדי מנצח את רנדי אורטון זה אירוע ב-2011, לא עכשיו) או סתם חסרי כל פוטנציאל (שני קרבות הנשים). הבנתי שהקרב הבין יבשתי היה טוב, כצפוי, אבל הוא לא יכול לסחוב על גבו את כל מה שבא אחריו.
 
אם זה מה שיש לרו ולסמקדאון להציע ביחד , אז האירוע הזה לא ממש עשה שירות טוב לכל העניין הזה.
 
לצפיה ב-'כרגיל, אטיטיוד'
כרגיל, אטיטיוד
08/05/2018 | 06:01
2
238
לצפיה ב-'מעולה'
מעולה
08/05/2018 | 07:55
1
206
כמובן שעברו 20 שנה בערך, אז זה אומר שה-WWE כבר היו אמורים להשתמש בקטע הזה 5 פעמים מאז.
לצפיה ב-'לדעתי זה היה אז ועדיין די טיפשי '
לדעתי זה היה אז ועדיין די טיפשי
10/05/2018 | 14:34
105
אם מישהו חובט במגן ביצים בעוצמה כזאת שמכאיבה לו ביד, הוא אמור לעשות חביתה מהביצים שהיו מאחורי המגן... זה לא קיר בטון, כולה קאפ כזה...
לצפיה ב-'נראה כמו'
נראה כמו
08/05/2018 | 13:22
237
עוד אירוע חסר כיוון של ארגון חסר כיוון.
הכל כך כך רנדומלי וחסר משמעות. לא ברור למה הם בכלל עוד טורחים על "סטורליינים".
לצפיה ב-'שרשור RAW'
שרשור RAW
08/05/2018 | 06:19
1
20
לצפיה ב-' אירועים חשובים '
אירועים חשובים
08/05/2018 | 06:19
226
קורט אנגל יוצא החוצה. יש סולמות על הבמה, כלומר, אנחנו בדרך למאני אין דה בנק. אנגל אומר שה-WWE לא עוצרים. יהיו שני קרבות מאני אין דה בנק: גברים ונשים, לשני הבראנדים. הלילה יהיו שני קרבות העפלה. בראשון אמבר מון, רובי ריוט וסשה בנקס יילחמו, ובשני רומן ריינס, פין באלור וסמי זיין. ברון סטרומן יוצא ומספר איזה סיפור על בית עץ שילדים בשכונה שלו בנו. קורט אנגל מציע לו להצטרף לקרב. קווין אוונס יוצא ואומר שלו מגיע להצטרף. הוא לא באמת הובס אתמול. אנגל אומר שסטרומן יקבל קרב העפלה. סטרומן מאיים על אוונס ואנגל קובע ביניהם קרב העפלה.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: ברון סטרומן ניצח את קווין אוונס אחרי פאורסלאם בריצה.
 
רומן ריינס אומר שהוא האלוף הלא מוכתר, והוא משתיק את המבקרים בזירה. הוא ינצח הלילה וייקח את התואר.
 
ביילי אומרת שבא לה לחבק את המזוודה.
 
בריזאנגו אומרים שיש להם תיק חדש- המזוודה.
 
קורט אנגל מדבר עם גולדאסט שרוצה להצטרף לקרב. ג'ינדר מהאל גם מגיע. אנגל קובע לו קרב מול צ'אד גייבל, ואם הוא ייראה טוב הוא ישקול לתת לו קרב העפלה.
 
הרבייבל ובארון קורבין ניצחו את נו וויי חוזה וטייטוס וורלדווייד אחרי שקורבין נתן לחוזה אנד אוף דייז.
 
העפלה למאני אין דה בנק: אמבר מון ניצחה את רובי ריוט וסשה בנקס אחרי אקליפס לשתיהן והצמדה על ריוט.
 
אמבר מון אומרת שהיא הוכיחה שיש לה כישרון והיא תיקח את החוזה.
 
בובי לאשלי מתראיין ומדבר על המשפחה שלו. הוא אומר שהמשפחה שלו זה המעריצים.
 
סמי זיין אומר לקווין אוונס שמנסים להרוס להם. הם מתווכחים על באקלאש וזיין מחליט שהם צריכים לעזור לו לנצח במאני אין דה בנק.
 
ג'ינדר מהאל (ע' סוניל סינג') ניצח את צ'אד גייבל אחרי חלאס. לאחר מכן הוא תקף אותו.
 
אלכסה בליס אומרת שהיא תזכה במאני אין דה בנק ותפדה אותו על נייה ג'קס.
 
האסנשן אומרים שהם יזכו במאני אין דה בנק.
 
זאק ריידר מדבר עם קורט אנגל. ג'ינדר מבקש להצטרף לקרב המשולש, אנגל מסרב.
 
דרו מקיניטייר ודולף זיגלר ניצחו את סלייטריינו אחרי זיגזג/קליימור לסלייטר.
 
אליאס עושה קונצרט. הוא אומר שבובי רוד הרס לו את הקונצרט, ומבטיח לנצח במאני אין דה בנק.
 
בובי רוד ניצח את אליאס אחרי גלוריוס DDT. לאחר מכן רוד אומר שהוא ינצח בקרב.
 
סת' רולינס יוצא ואומר שמיז לימד אותו איזה אלוף לא צריך להיות. הוא רוצה להיות אלוף לוחם. הוא לא רוצה מאני אין דה בנק. הוא רוצה להפוך את התואר הבין יבשתי לתואר המרכזי. הוא מכריז על אתגר פתוח. מוג'ו ראולי יוצא ודורש קרב.
 
אליפות בין יבשתית: סת' רולינס ניצח את מוג'ו ראולי אחרי קורב סטומפ.
 
דיליטרס אוף וורלדס ניצחו את בו דאלאס וקורטיס אקסל אחרי סיסטר אביגייל כפול לאקסל.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: פין באלור ניצח את סמי זיין ורומן ריינס אחרי קו דה גרה לזיין. לקראת הסיום ג'ינדר מהאל הפיל את ריינס לפני סופרמן פאנץ' וגרם לו לחטוף הלובה קיק.
לצפיה ב-'טיטאן שאטרד- פרק 3'
טיטאן שאטרד- פרק 3
05/05/2018 | 13:16
13
180
שלום לכולם וברוכים הבאים לתרגום לעברית של הספר טיטאן שאטרד: המאבק בביטחון ובפרנויה. בפעם הקודמת ניתחנו את ראמבל 1996, שהתברר כמה שנדמה כנקודת מפנה עבור ה-WWF. תזכורת: http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/13/183133770...

אז במה עוסק הספר השני? (תקציר)

ההמשך המצופה לרב המכר טיטאן סינקינג.

אחרי שסבל שנה נוראית ב-1995, רצה וינס מקמהן לבנות מחדש את האימפריה הטובעת שלו ב-1996. היו לו תקוות רבות עבור נושא הדגל החדש של פדרציית ההיאבקות העולמית, שון מייקלס - האיש שרצה שיהיה מנהיג ה'דור החדש' של ה-WWF. כשמייקלס נתמך בידי קאסט חזק של דמויות מבוססות, כמה מתאבקים ישנים, והזרקה של דם חדש, ציפה מקמהן לחלוטין שה-WWF ישלטו ביריביהם WCW במלחמות ליל שני המתהוות.

זה לא מה שקרה.

טיטאן שאטרד מספר את הסיפור מאחורי הקלעים של הצרות של ה-WWF ב-1996. הייתה זאת שנה בה הפרנויה איימה להשמיד את ה-WWF, בה מסורות שנשארו בתעשייה כבר כמה עשורים נשברו, ובה וינס מקמהן נטש לחלוטין את עקרונות ההיאבקות שלו ברדיפה אחרי הדולר.
לצפיה ב-'והפעם בטיטאן שאטרד:'
והפעם בטיטאן שאטרד:
05/05/2018 | 13:27
96
סקוט הול וקווין נאש. מנתחים את מצבם, את כמה שלא היו שמחים אצל וינס ועל איך שהחליטו לעזוב לשדות הירוקים של אטלנטה. גם מגלים את מי וינס מחזיר כדי להחליף אותם ולהזריק סטאר פאוור לארגון תמורת תנאים מפליגים, איזה מתאבק ותיק חוזר כדי לתת חיזוק, איך החוזים של וינס עובדים, איזה מתאבק חדש היה אמור להגיע ולעשות גלים, והאם ה-WWF בדרך לעלייה שוב?
 
כמה קישורים שימושיים:
 
אריק בישוף על הצעת החוזים להול ולנאש: https://www.youtube.com/watch?v=El3ZMrrD7J4
 
סקוט הול על החוזה שלו: https://www.youtube.com/watch?v=v7JP_LexJ_w
 
ה-WWF מפרסמים את הווריור יוניברסיטי: https://www.youtube.com/watch?v=Yyu5IMHEWbY
 
קווין נאש על העזיבה: https://www.youtube.com/watch?v=nvtMkP_R0V4
 
נאש על התקרית בין ברט וטייקר: https://www.youtube.com/watch?v=av8P_MORJjE
 
ברט הארט מול דיזל בכלוב: www.dailymotion.com/video/x26dpby
 
אנדרטייקר מול דיזל:
www.dailymotion.com/video/xylbo0
 
 
ג'וני בי. באד עם קימברלי: www.dailymotion.com/video/x36aau
לצפיה ב-'פרק 3'
פרק 3
05/05/2018 | 13:30
1
118
הרויאל ראמבל אולי היה הצלחה בלתי צפויה עבור טיטאן, אבל השנה שעברה הייתה אחת מהגרועות בתולדות הארגון. רבים ממתאבקי קרבות הפתיחה הנמוכים התקשו לגמור את החודש כתוצאה מכך. סקוט הול, שהתאבק כבר שתים עשרה שנה, היה בין המתאבקים הגדולים בארגון ולא חי מהיד לפה, אבל גם הוא כעס שהמשכורת שלו נשארה קבועה בשנה החולפת ושלא היה סיכוי לקידום לדמותו של רייזור ראמון. הול רצה להיות באותה רמה כמו חבריו בקליק קווין נאש ושון מייקלס, שלא לדבר על ברט הארט ומארק קאלאוויי. בגיל שלושים ושבע ולאחר ששירת את ה-WWF כבר ארבע שנים, הרגיש הול שמגיעה לו העלאה במשכורת שתכניס אותו לרשימת המרוויחים הגדולים בתעשייה.
 
הול העלה את הנושא בפני וינס מקמהן בתחילת 1995 בפגישה פרטית מאחורי הקלעים בהקלטות טלוויזיה, ושאל אותו מה עליו לעשות כדי להיחשב לבחור ראשי. "וינס, העבודה שלי בזירה צריכה להשתפר?" הוא שאל את יושב הראש. "אה, ממש לא. אני יותר משמח מהעבודה שלך בזירה, אתה אחד מהטובים ביותר," אמר מקמהן. "אז כישורי המיקרופון שלי? מה איתם?" לחץ הול. "לא, אתה אחד מהדברנים הכי טובים שיש לנו," אמר לו מקמהן. הול הגיע למטרת השיחה, ושאל, "אני פשוט סקרן כי אתה יודע, התשלום שלי נשאר אותו הדבר בשנים האחרונות ואני תוהה מה אני יכול לעשות כדי לעשות כסף גדול כמו החבר'ה שאתה רואה ככוכבים גדולים. אני שואל אותך מה אני צריך לעשות כדי להצליח. אני מבקש את עזרתך. אני רוצה להיות כאן, אני רוצה להיות חלק מהצוות שלך."
 
כשהוא מופתע, שתק מקמהן, אבל מהיסוסו הול הבין שהלך למדרון חלקלק. הול הבין את עמדת הבוס שלו: כל כסף נוסף שירוויח יבוא ישירות מהכיס של וינס, אז הוא התערב לפני שמקמהן יביא לו תירוצים בנוגע לכך שהוא לא יוכל לשלם לו עוד כסף. "תראה, וינס, אני יודע איך זה עובד: יש כמות הכנסה מסוימת מהאוס שואוס ומאירועים. אבל מה עם מרצ'נדייז? אולי תזיז את הנקודה העשרונית בתמלוגים שלי במקום אחד?" בלי לשקול בכלל, וינס אמר לו לא.
 
הול לא נרתע. "אוקיי, מה עם יפן? אני עדיין רוצה לעבוד עבורך, אבל אפשר לקבל חמישה עשר שבועות בשנה ללכת לעבוד אצלם? להרוויח כסף אצלם במקום אצלך? אני לא אחמיץ הקלטות, אבל אני לא צריך להיות בהאוס שואוז הקטנים לפני מאות אנשים. תן לצעירים לעשות אותם במקום." הול ידע שהימר בגדול. מקמהן לא נתן לאף אחד עסקה עם כזה חופש לפני כן. וינס ידע שיפתח תיבת פנדורה אם יסכים לתנאים הללו. הוא אהב שהמתאבקים ב-WWF היו אצלו ואצלו בלבד, כי רק ככה יכול היה להבטיח להגן על עצמו. הוא לא רצה להסתכן שמישהו שהיה עם חוזה אצלו יפצע במקום אחר, או שמישהו מארגון אחר ינסה לעשות לעצמו שם בכך שיפגע בבחור של ה-WWF. הוא הבין שאם ירשה זאת להול, אז כולם ירצו את אותה העסקה. לכן הוא סירב להצעה בעוד דחייה לא דיפלומטית.
 
הול נוצח והודה בתבוסה. הוא הבין שלא הייתה לו ברירה אלא לסחוב את שארית החוזה שלו ולבחון את המצב שוב בתוך שנה. ברגע הזה, יבחר לא לחדש את העסקה שלו, ואז או שווינס יוותר כדי שלא יעזוב או שירשה לו לחפש אופציות במקום אחר. (למרות השיחה עם מקמהן, הול הרוויח אפילו פחות ב-1995 מאשר ב-1994, והרוויח בערך 250,000 דולרים [לפני הוצאות דרכים ומס] בהשוואה ל-400,000 דולרים בשנה שעברה.) כשהגיע הזמן לחידוש החוזה שלו בתחילת 1996, הול התלבט. הוא רצה להישאר אצל וינס ולעזור לשנות את ה-WWF, אבל כבר נמאס לו מהלו"ז הקשה של טיטאן, מהפוליטיקה, ומכך שקיבל הרבה פחות ממה שהרגיש שהגיע לו. הוא חשב שיש לו שני ילדים בבית שהתרחקו ממנו כי בקושי היה שם, ובמקום הוא בילה את כל זמנו בבידור ילדים של אחרים. הוא צחק בפני חבריו לקליק שהייתה לו מערכת יחסים יותר אינטימית עם ארבעתם מאשר עם אשתו דיינה, אבל מאחורי הצחוקים היה כעס אמיתי. "מה טוב הכסף אם לא אוכל להוציא אותו?" תהה הול, אני בקושי בבית."
 
בצורה שהחוזים של מקמהן עבדו - ותמיד עבדו - כל מתאבק קיבל עשרה תאריכים מובטחים בשנה (סתם מספר סמלי כדי להבטיח למתאבק הכנסה מינימלית ולכבול אותו לעסקה לטווח ארוך. חבר פעיל ברוסטר יכול היה לצפות לעבוד עד לשלוש מאות תאריכים בשנה עבור הארגון.) ובקושי 150 דולרים על כל פעם, מה שכיסה את לו"ז הקלטות הטלוויזיה שה-WWF עשו באותו הזמן. החבר'ה הכירו אותם כחוזי "הזדמנות" בגלל שורת הפתיחה הידועה לשמצה של מקמהן בכל דיון על חוזים: "כל מה שאוכל להבטיח לך זאת הזדמנות." זה היה הדבר הכי קרוב להבטחה שווינס הציע, אבל הייתה זאת שיטה ותיקה ומנוסה שעבדה כבר מעל עשור. (כמו תמיד האלק הוגאן היה החריג לחוק, כי בשנות השמונים מקמהן נתן לו חוזה שהכיל בתוכו מספר הבטחות. למרות שזה לא היה כמו החוזים המובטחים ב-WCW שהבטיחו משכורת קבועה ללא קשר להכנסות.) בסופו של דבר רוב המתאבקים הרוויחו הרבה יותר בגלל התשלום מאירועים, תשלומים מהאוס שואוס, תמלוגים ממרצ'נדייז ובונוסים, אבל עם שכר של 1,500 דולרים לשנה לפני מס, החוזה הציע 21,500 דולרים פחות מהשכר הממוצע במדינה. כפי שסטיב אוסטין אמר אחר כך, "זה היה חוזה רוק'נרול לאמנים גוועים. חתמת על החרא הזה ולא הבטיחו לך כלום, אבל זאת הייתה ההזדמנות שלך להיות חלק מהמופע."
 
חוזים אישיים השתנו באורך, אבל כל אחד מהם כבל את המתאבק למספר שנים ללא יכולת יציאה. הדרך היחידה שהמתאבק יעזוב הייתה להתריע לפני תשעים הימים האחרונים של העסקה, ולהכריז שהם לא רוצים את חידוש החוזה. אז, לאחר תשעים הימים האחרונים (בהם וינס ישתמש כדי 'לקבור' את הדמות כשהיא תפסיד הרבה מאוד בדרך החוצה אם המתאבק לא יחתום על עסקה חדשה) הם יהפכו לפרי אייג'נטס. (הייתה גם האפשרות לתת התראה "מאוחרת", או לבקש לסיים את החוזה לפני שלושת החודשים האחרונים. אולי עדיין היית מקבל שחרור, אבל הוא היה שחרור "מותנה" ולא שחרור "ללא תנאי". הכוונה הייתה שה-WWF נתנו למתאבק לעזוב, אבל הטילו עליו מגבלות בנוגע למקומות העבודה שלו. במהלך מלחמות ליל שני, הכוונה הייתה ל-WCW. בדרך כלל האיסור הזה נשאר לשארית הזמן שהחוזה היה אמור להיות תקף בו, והותיר למתאבק שעזב מעט אפשרויות. לכן האופציה הזאת לא נעשתה הרבה.)
 
ב-21 בפברואר, 1996, היה זה בדיוק מה שסקוט הול עשה כשפקסס מכתב למקמהן וטען שלא רצה שהחוזה שלו יימשך. במקום לעשות זאת כשהוא מתפלל ומקווה שמקמהן פתאום ישנה את המדיניות שלו ויציע לו חוזה נדיב, להול כבר הייתה הצעה אחרת: מאריק בישוף ב-WCW.
 
עם כמה שבישוף ביטל את תוכן קטעי ביליונר טד בתור כעס של מתחרה מריר, הוא גם הבין שהייתה קצת אמת בהן. דבר אחד שהיה מדויק מבחינתו היה שמתאבקים מבוגרים כן הובילו את הקארדים שלו. אמנם קרבות הפתיחה שלו היו מלאים במתאבקים צעירים ומלהיבים, אבל הוא גם ידע שהוא צריך מישהו צעיר בפסגת הקארד עם שם גדול כדי להעלות את הנוכחות של WCW. הוא ידע על מצב החוזה של הול הודות לשכנו וחברו פייג' 'דיימונד דאלאס פייג' פלקנבורג, שהיה חבר של הול בגלל ימיהם ביחד ב-WCW בתחילת העשור.
 
כשהחוזה שלו עומד להסתיים, שלח הול מכתבים ל-WCW דרך פייג' כדי לבחון אם היה להם עניין בו. פייג' התקשר לבישוף, "תראה, הנה העניין: אני דיברתי עם סקוט הול והוא רוצה לעבור לכאן," אמר פייג' בענייניות. בישוף קצת חשש בתחילה, "הדברים הלכו כל כך טוב ב-WCW ופשוט לא רציתי צרות, לא רציתי להתעסק עם מתאבק לא שמח במעמדו. שמעתי על הדברים שקרו ב-WWF עם הקליק, ואמרתי 'למה שנרצה להביא את זה?'"
 
כמו שסטיב 'סטינג' בורדן הצליח ללחוץ על בישוף לשנות את דעתו ולהביא את לקס לוגר חצי שנה קודם לכן, הצליח פייג' לשכנע את מנהל WCW שהחתמת הול הבעייתי היא רעיון טוב. בישוף לא הזדקק לשכנוע רב: הוא כבר תכנן לעצמו אנגל ממש מהפכני שרצה לבצע, והוא הבין שהול היה מושלם עבורו. בנוסף, החתמת הול תפתור את בעיית המיין איבנט המזדקן של WCW מיד. כפי שאמר בישוף, "חשבתי, 'מה זה משנה? צריך עוד מתאבקים.' נייטרו התחילה לצבור מומנטום באותו הזמן, המספרים גדלו, ההכנסה גדלה, הארגון גדל, ועשינו יותר האוס שואוס. הזדקקנו לפרצופים חדשים."
 
אפילו שהיה מודע למוניטין של הול כעושה צרות, מניפולטור ומשתמש בסמים, ראה בישוף פוטנציאל בהבאתו אל WCW. לא רק שהול יחזק את המוצר שלו, אלא שעזיבה של טיטאן תחליש את ה-WWF. כך גם יגיע מסר למעריצים שמתאבקי ה-WWF מעדיפים לעבוד ב-WCW מאשר בגן העדן, לכאורה, של ההיאבקות. כשהוא חושב על כך הוא הציע להול - דרך החוזה ברי בלום - חוזה מובטח ענק לשלוש שנים, 750,000 דולרים לשנה. החוזה אף הומתק עם מגבלת תאריכים של מאה וחמישים מופעים לשנה, וכמה סעיפים שהבטיחו להשוות את התנאים לכל חוזה ש-WCW תציע למתאבקים אחרים בעתיד.
לצפיה ב-'שאלה בקשר לתשלום'
שאלה בקשר לתשלום
05/05/2018 | 20:06
74
איך בעצם שילמו למתאבקים לפני שהיה חוזה מסודר?
 
כמה לדוגמא קיבלו מייקלס/טייקר/הארט בשנה?  איך זה היה מורכב?
לצפיה ב-'חלק ב''
חלק ב'
05/05/2018 | 13:31
108
ל-WCW כבר היו חוזים מובטחים, אבל הם היו בטווח בין 104,000 דולרים ל-156,000 דולרים. פרט להוגאן ולסטינג, הול היה הראשון שקיבל סכום כזה גבוה. "היינו צריכים לשלם את זה אם רצינו להילחם ב-WWF," טען בישוף. "החבר'ה הרוויחו שם הרבה כסף עם התמלוגים שלהם, אבל ל-WCW לא היה את זה. או שהשווית את זה והבטחת כסף, או שלא נלחמת. מה שהצענו לסקוט בטח לא היה דומה למה שהיה מרוויח אם היה עובד שלוש מאות ימים ב-WWF והכול היה מסתדר, אבל זה עבד. לחבר'ה אז, מאה וחמישים ימים בשנה היה כמו חופשה, זה אמר יותר מכסף, כי זה אמר שהיה להם חיים. זה היה יתרון תחרותי והשתמשנו בזה."
 
"רק רציתי כסף אז," מודה הול, "באותו רגע אנשים הרוויחו כזה סכום כסף - אולי - עבור וינס, אבל הם עבדו עבורו שלוש מאות ימים." רווח של יותר כסף, מובטח, עבור חצי שנה פחות עבודה הבהירה להול שהייתה רק בחירה הגיונית אחת: הוא קיבל את העסקה.
 
ברגע שווינס קיבל את הפקס של הול, הוא שקע בכיסא ונאנח בכעס. 1995 הייתה שנה קשה, אבל 1996 התחילה טוב ונראה היה שה-WWF היו בעלייה. התפטרותו של הול לא הייתה רק מכה, אלא בעיטה במפשעה. מה שהכי הכעיס את וינס היה שביומיים האחרונים הול היה איתו בהקלטות באוהיו ובמערב וירג'יניה, ולא אמר לו כלום על כוונותיו. טיטאן כבר ילמו אנגלים כדי לקדם את הקרב של הול מול גולדאסט ברסלמניה, ואחד מהם שודר יומיים קודם לכן ב-RAW, אבל וינס לא עמד לבזבז תשלום על המופע הכי גדול של הארגון למישהו שעזב אותו. הוא מיד ביטל את הפיוד בין רייזור וגולדאסט, ואז שלח מזכר למפיקים שלו ואמר להם להסיר את כל הקידום לקרב במניה מתכניות הטלוויזיה שהכינו.
 
באופן מקרי, ביום בו הול הכריז על התפטרותו היה היום בו מקמהן גילה שהוא גם נכשל במבדק סמים אחרי שהתגלה שהשתמש במריחואנה. מקמהן הרגיש שהכישלו הוא התירוץ המושלם להסיר את הול מהמופע עם התשלום הכי גדול בכל השנה של ה-WWF. הוא הגן על פעולותיו מול הפרו רסלינג טורץ', ואמר שלא משנה מה אנשים חשבו, הול נכשל במבדק והיה זה מקרי שזה התרחש באותו יום כמו התפטרותו. הוא טען שהוא ידע טוב מאוד שאחרים יסיקו מסקנות אבל זאת לא הבעיה שלו, ולמתאבקים אין מה לדאוג כל עוד הם נקיים.
 
למרות שחלק מהאנשים חשדו שמקמהן היה מטאטא את הנושא מתחת לשטיח אם הול לא פרש, ההסבר של מקמהן נתמך בידי ג'ים קורנט. "אני חושב שההשעיה הייתה צירוף מקרים בזמן. אני לא חושב שהיו מכסים על זה אם הול לא היה פורש," הוא טען, "החדשות בנוגע לכישלון של סקוט במבדק פשוט יצאו באותו הזמן כשהוא פקסס את ההתראה שלו. התגובה של וינס הפכה מלשאול מה אנחנו עומדים לעשות ל'טוב, זין'. העזיבה של סקוט אמרה שלא נצטרך לטפל בזה יותר."
 
ברגע שסקוט הול נתן התראה, הבין וינס שיהיה עליו לפעול במהירות כדי להחליף אותו ברוסטר. כעבור כמה ימים הוא סיים את העסקה המתישה כדי להחזיר את ג'ים 'אוליטימייט ווריור' הלוויג. רבים הרגישו שכישלונו של מקמהן להביא את הלוויג לרויאל ראמבל סתם את הגולל על הדיונים בין שני הצדדים, בעיקר כשהיו כה רחוקים בנוגע לחוזה. אבל מקמהן דאג מאוד בנוגע למחסור בסטאר פאוור ברוסטר והאמין שהאולטימייט ווריור היה התשובה.
 
הלוויג עדיין כעס בגלל איך שמקמהן נפנף אותו במו"מ הקודם. כדי לרכך את הכול, אשתו של וינס, לינדה, פעלה כמתווכת כי הלוויג אהב וכיבד אותה. לינדה נפגשה עם הלוויג בביתו בפיניקס ודיברה איתו על העסקה, והלוויג היה נחוש בכך שהדרך היחידה שיסכים לה הייתה אם ה-WWF יתנו לו מספר תנאים חסרי תקדים. הוא בעיקר רצה שהארגון יקדם את הפרויקטים שלו - כולל ספר קומיקס חדש שבו הוא היה גיבור על, ובית ספר להיאבקות שנקרא אוניברסיטת ווריור - אבל בלי כל מעורבות ישירה. הלוויג רצה את התמיכה של טיטאן והגיבוי, ושום דבר אחר: הוא פשוט לא רצה שיתערבו מעבר לכך.
 
המכשול האחר היה בנוגע לשם ולתמלוגים. הלוויג ומקמהן כבר נלחמו בבית המשפט על הנושא, והלוויג טען שהוא יצר את דמותו, סמלו ודרכו של האולטימייט ווריור, ומקמהן טען שהוא הבעלים של הקניין הרוחני של הדמות. הוא הרגיש שהם שייכים לו כי הוא נתן להלוויג במה להופיע עליה ולהפוך לכוכב מלכתחילה. לבסוף הגיעו לפשרה שנתנה ל-WWF את הזכויות לסלוגן "הרגש את הכוח" בנוגע לאולטימייט ווריור ככוכב ב-WWF. הסלוגן החדש של הלוויג, "תמיד תאמין", והלוגו שלו היו רק שלו, לשימוש בספר הקומיקס והפרויקטים החיצוניים שלו, וטיטאן לא יכלו להשתמש בהם.
 
מקמהן מעולם לא חתם על עסקה כזאת, כיוון שתמיד התעקש לקבל את כל הזכויות על התנועות, ההופעה והפעולות של כוכביו. ג'ים הלוויג היה מוכשר מאוד: הוא הבין שה-WWF היו זקוקים לו יותר ממה שהזדקק להם. לאחר שסקוט הול הלך לכסף הגדול של אטלנטה, הבין וינס שהיה במלחמה יותר מתמיד, ולבסוף, ללא רצון גדול, הסכים לעסקה.
 
מקמהן הרגיש שחזרה של ווריור תוכל לתת זריקת אדרנלין לארגון המדשדש שלו ותחזק קהל חי וקניות אירועים, שלא לדבר על הכנסות מהמרצ'נדייז, למרות ששמעטים האמינו שהיה מוכן להתקפל עבור הלוויג הקשה והידוע לשמצה. היה ברור שהוא נואש. "הוא פשוט רצה להחזיר כוכבים," אמר ג'ים קורנט, "וינס היה הבחור היחיד בעולם שהאמין שווריור היה טוב כמו שווריור חשב שהיה. ווריור חשב שהוא הכוכב הכי גדול בעולם."
 
אם העזיבה של סקוט הול הייתה מכה מתחת לחגורה של וינס, העזיבה של קווין נאש מיד לאחר מכן הייתה מכה אכזרית. וינס השקיע את שלוש השנים האחרונות בנאש שהיה מעל גובה שני מטרים, והוציא את דמותו, דיזל, אובר כאחד מהכוכבים הכי גדולים בארגון כשנתן לו ריצה של שנה עם אליפות ה-WWF. הוא דבק בו למרות שנכשל למשוך באירועים ובמופעים חיים, ולמרות זאת הוא גם החליט לעזוב. מקמהן זעם.
 
כמו הול, נאש לא רמז שרצה לעזוב, למרות שזה לא היה סוד מאחורי הקלעים. הול אמר לנאש על העסקה שלו כמה שבועות לפני שנתן התראה, ונאש אמר מיד שהוא נשאר אצל וינס. כשהול דיבר על התנאים הטובים בהצעה הוא החליט לשקול מחדש. כפי שנאש זוכר, "הם פנו קודם לסקוט, והוא אמר, 'יש לי הצעה לעבוד אצל טרנר', ושאלתי 'כמה?' והוא אמר לי שזה "כסף סטינג" (בהתייחסות לסטיב 'סטינג' בורדן, שבתעשייה היה לו חוזה גדול ומובטח שכולם הכירו, ורק האלק הוגאן עקף אותו.). אמרתי, 'לכמה ימים?' זה היה למאה וחמישים ימים, ואמרתי, 'מה?'"
 
בתחילת פברואר, במהלך סיבוב הופעות בהודו, הודה נאש בפני ברט הארט שהוצע לו חוזה מובטח באטלנטה. כשנאש אמר לו כמה ההצעה הייתה שווה, הבין הארט שנאש עמד לקבל יותר ממה שקיבל כרגע כאלוף ה-WWF. החוזה שלו עמד להיגמר בעוד חצי שנה, ו-WCW הייתה מקום שרצה לחקור אותו. הוא היה באותה סירה בנוגע לגילו המתקדם והתמעטות הזמן שנשאר לו להתעשר מהביזנס אליו הקדיש את חייו, במקום סתם מתאבק עם תשלום טוב.
 
כשנאש אמר על העסקה להארט הוא עדיין לא היה בטוח אם יקבל אותה. הוא לא רצה לעזוב את ה-WWF: הוא פשוט רצה שהתנאים של החוזה הנוכחי שלו ישתפרו. נאש קיווה שווינס ישווה את ההצעה מ-WCW, והחליט שאם יציע את אותו כסף מובטח כמו בישוף הוא יישאר, גם אם יצטרך לעבוד יותר. למרות הכוונות מאחורי התפטרותו, נמנע נאש משליחת הפקס כמה שבועות לאחר שהחליט. הוא הבין שאולי ישרוף את הגשר ויאבד חבר, אז רצה עוד קצת זמן לשקול הכול לפני שיתחייב למשהו.
לצפיה ב-'חלק ג''
חלק ג'
05/05/2018 | 13:35
111
באופן אירוני, תקרית עם אותו ברט הארט הובילה את נאש להחליט שיעזוב את ה-WWF ויקבל את ההצעה של אריק בישוף. במהלך אירוע האין יור האוס השישי של ה-WWF בלואיביל, קנטקי, ב-18 בפברואר, שלושה ימים לפני שסקוט הול התריע בצורה רשמית, עבד נאש בקרב המרכזי באירוע: קרב כלוב מול הארט. לפני הקרב, הבוקינג קבע שייראה כאילו הארט נוצח אחרי הפאוורבומב של דיזל, רק כדי שהאנדרטייקר יצא מהזירה וימשוך את דיזל דרכה, כך שהארט יוכל לטפס מהכלוב בלי תחרות ולנצח בקרב. הרעיון היה אמור להשוות את המצב בפיוד בין דיזל ואנדרטייקר, כי דיזל כבר עלה לאנדרטייקר בקרב שלו על התואר ברויאל ראמבל הודות למצב דומה.
 
הייתה בעיה: הארט סירב לזרום. הוא טען שזה לא יעזור לדמות שלו שוב להיראות כאילו מנצחים אותה רק כדי שיצילו אותה ברגע האחרון, ושזאת לא דרך חזקה לבנות אותו לקרב שלו ברסלמניה מול שון מייקלס. נאש אמר להארט שזה לא יפגע בו כי הוא עדיין ינצח בקרב, אבל ה'היטמן' כבר החליט. כשהוא זועם מהסירוב של הארט, קאלאוויי השקט בדרך כלל קפץ ממושבו וצעק בזעם, "מאדרפאקר! זה לא תמיד קשור אליך! זה עוזר לקרב שלנו במניה להיות יותר חשוב." התחינה נפלה על אוזניים ערלות והארט המשיך לסרב להצעה. ביום האירוע הוא דיבר עם מקמהן, שהחליט שדיזל לא צריך לבצע את הפאוורבומב בסיום אחרי הכול.
 
היה זה הקש האחרון עבור קווין נאש. הוא הבין שזמנו בפסגת ההר נגמרה ושכנראה יוציא אחרים אובר מאותו יום ואילך. הוא הרגיש שמקמהן כבר לא מאמין בו. אחרי הקרב שלו מול הארט, הגיע נאש למקלחות לצד סקוט הול, שניסה לשטוף אבקת תינוקות משיערו. (הול היה מעורב בקרב "תינוק בכיין" משפיל מול שון וולטמן בתחילת הקארד, בו המנצח הלביש את המפסיד בלבוש תינוק, מחיתול עד מוצץ.) הוא רכן לחברו ולחש לו בשקט, "תגיד לבישוף שאני בפנים." הול שמח כל כך על כך שלא הלך לאטלנטה לבד עד שכמעט חיבק את נאש, אבל החליט שלא לעשות זאת אחרי שהבין ששניהם היו עירומים.
 
לאחר מכן אמר נאש למנהלים שנפגע בכתפו בקרב מול הארט ולקח שבועיים חופש מהזירה כדי להחלים. במציאות, הוא השתמש בזמן כדי לסגור את הפרטים הקטנים של החוזה שלו עם בישוף בעזרת מתווכים ועורכי דין. הכתף שלו כן הייתה פצועה, אבל לא עד כדי כך שלא יכול היה להתאבק. הוא פשוט לא רצה להסתכן בפציעה בדרכים וביטול העסקה שתשנה את חייו. ב-5 במרץ, היום האחרון לפני חידוש החוזה שלו עם טיטאן, פקסס נאש, בלב כבד, את ההתראה שלו למקמהן.
 
"איך שהול ונאש עשו את העסקה שלהם היה בולשיט," זעם ג'ים קורנט, "קודם סקוט בא לווינס ואמר לו, 'אני איתך וינס. לא הייתי שום דבר בלעדיך,' ואז יומיים אחר כך הוא התפטר. קווין נאש עשה את אותו הדבר. הוא אפילו אמר לווינס שייפגש עם כל החבר'ה ויגיד להם שהוא נשאר. הייתי בבית של וינס כשהחדשות על קווין הגיעו בפקס הפרטי שלו. הוא לא ממש כעס, אלא יותר הגיב בצורה של, 'אתה מאמין עליהם?' אני הגבתי דומה, אמרתי, 'זין! המזדיינים האלה!' לא אכפת לי אם תישאר או תלך, אבל אל תגיד דבר אחד בפנים של בן אדם ואז תעשה את ההפך. היו שם את שני הבחורים הגדולים והקשוחים האלה, ועם כל הביצים שהיו אמורים להיות להם, לא רצו להגיד לווינס בפנים שהם עוזבים. הם פשוט אמרו לו את מה שהוא רצה לשמוע ולקחו את הדרך הקלה החוצה. אולי הם רצו להתפטר בצורה רשמית, אבל זה לא אומר שלא יכלו להגיד לו קודם. 
"כנראה שווינס יכול להיות די משכנע והם לא רצו שילחצו עליהם לעשות משהו שלא רצו לעשות. הוא אפילו הצליח לעשות לי את זה כמה פעמים: לגרום לי לוותר על דברים שממש רציתי לעשות, ולגרום לי לראות את ה"שגיאה" בדרכי. אני לא מאשים אותם שעזבו - רוב האנשים היו עוזבים על כזאת כמות כסף כי אף אחד לא הרוויח את זה אז. אני מאשים אותם שלא היה להם הכבוד להגיד למי שעשה אותם שהם הולכים."
 
כשנאש נתקל בווינס בהקלטות טלוויזיה, שאל אותו מקמהן בעדינות מה העסקה שבישוף הציע. כשגילה את הסכום חסר התקדים, הוא נשבע שראה את יושב הראש בולע את רוקו כמו דמות מצוירת. חוץ מהתגובה הבלתי נשלטת הזאת, מקמהן בקושי הגיב. הוא פשוט הסתובב והלך, לפני שסובב את ראשו ונהם, "חשבתי שאנחנו משפחה."
 
נאש ידע שווינס נפגע מהחלטתו וניסה להסביר את עצמו כמיטב יכולתו. "אנחנו משפחה, בן אדם, אבל יש לי אישה בחודש שביעי בבית, וקשה לנהל משפחה בהתבסס על זה שתקבל קרב ברסלמניה, ולא לדעת אם תהיה לך שנה טובה או לא." (עבור הרוסטר של ה-WWF, רסלמניה הייתה השיא של כל התשלומים. מקום טוב בקארד הביא איתו תשלום טוב שקיים אותך לכל השנה, וכל השאר היה בונוס. ללא קרב הייתה לך שנה קשה בה נאבקת לגמור את החודש.) העסקה עם WCW הייתה טובה במיוחד לנאש ולהול כי בפעם הראשונה הם ידעו מה ירוויחו לפני שעבדו עבור הכסף. הם יכלו להתקרב לאותו סכום ב-WWF, אבל זה היה תלוי בכך שהעסקים יהיו טובים, שרסלמניה ואירועים אחרים יצליחו, ושהבוקינג ישים אותם במקום טוב כל השנה. כשנאש הבין שזמנו כאלוף ובחור ראשי כבר בא והלך, הוא החליט שהעתיד לא בטוח עבורו אם יישאר בטיטאן.
 
נאש רצה את מה שטוב עבור משפחתו, אבל גם רצה להיות נאמן לאיש ששם אותו בעמדה שיכלה לבקש חוזה יקר כזה מלכתחילה. הוא אמר לווינס שהוא רוצה להישאר ב-WWF, ואמר לו פשוט להעניק לו את אותו סכום של כסף מובטח והוא יישאר. מקמהן סירב מיד. "אני לא יכול לעשות את זה," אמר מיד. "אם אעשה את זה עבורך, אז אצטרך לעשות את אותו הדבר עבור ברט, מארק, שון... אני לא יכול להרשות לעצמי את זה." נאש הזדהה עם מה שהבוס שלו אמר, אבל הבין שקודם עליו לדאוג לעצמו. "תראה, אני מקווה שנישאר חברים, אבל אני חייב לעשות את מה שאני חייב לעשות," הוא אמר ליושב הראש המאוכזב.
 
"אף אחד חוץ מהוגאן לא קיבל כזה סכום כסף לפני," הבהיר ג'ים קורנט. "לקס לוגר קיבל חוזה מפורסם של 350,000 דולרים אצל ג'ים קרוקט ב-1986, והרוד ווריורס בסוף שנות השמונים קיבלו 500,000 דולרים כל אחד, אבל וינס לא יכול היה להתחיל להבטיח כל כך הרבה כסף כי כולם היו מתעצבנים. אם היה עושה את זה עבור הול ונאש כולם היו מרוויחים יותר כסף, לא רק אלו שבראש הקארד אלא גם אלו מתחת. הם היו חושבים שאולי הם לא שווים את אותו סכום כסף, אבל לפחות חצי."
 
עזיבתו הקרובה של נאש שמה את מקמהן בדילמה. הוא כבר השקיע זמן טלוויזיה ומשאבים יקרים בקידום קרב ראשון אי פעם בין דיזל ואנדרטייקר ברסלמניה כמיין איבנט השני של האירוע. היה מאוחר מדי לשנות את התכניות בבוקינג, אז הוא פנה לנאש וביקש ממנו לעשות עבורו שלוש טובות, או ג'ובים, בדרכו החוצה. אלו היו הפסדים לאנדרטייקר ברסלמניה, לשון מייקלס כעבור חודש באין יור האוס: גוד פרנדס, בטר אנמיס, ולג'ים 'אולטימייט ווריור' הלוויג החוזר בקרוב ב-RAW. וינס רצה להשתמש בתשעים הימים של נאש כדי לגרום לו להוציא אובר כמה אנשים מהרוסטר שאפשר. הייתה זאת מסורת בביזנס, דרך להוריד מערכו של נאש בעיני המעריצים לפני שיגיע ל-WCW.
 
נאש שקל את הבקשה לרגע, ואז אמר למקמהן שלכבוד יהיה לו להוציא את קלאוויי אובר ושיעשה הכול עבור שון. הלוויג היה משהו אחר. "היי, אם הוא יוכל לפגוע בי, כולי שלו," אמר נאש למקמהן, ורמז שהלוויג יצטרך לנצח אותו על אמת בשוט. "אם כך כנראה שלא נעשה את הקרב הזה ב-RAW," אמר וינס. "כנראה שלא," הזהיר נאש. ברגע שהדיו יבש על העסקה היוקרתית שלו ב-WCW, מילא נאש את מחוייבויותיו. הוא חזר לדרכים עבור ה-WWF, והוצמד לילה אחרי לילה מול הארט, מייקלס ואנדרטייקר בלי להתלונן כשעבד עד הסוף.
 
החדשות על עזיבתם של קווין נאש וסקוט הול את טיטאן התפשטו בתעשייה כמו אש בשדה קוצים, וכך גם הסכומים בעסקה שלהם. "הכול השתנה כשהתברר שנאש והול חתמו עם המתחרים," נזכר בוב הולי. "WCW התחילו לקבל מומנטום וניסו להחתים המון מהמתאבקים שלנו, אבל כולם נדהמו כשפרשו. אחרי כל מה שווינס עשה עבורם, הם לא הראו לו שום נאמנות. לפני שהם הגיעו אל ה-WWF הם היו נובאדיז. וינס טיפל בהם, שילם להם טוב, עשה אותם מי שהם היו, והם חירבנו עליו. נאמנות לא אמרה כלום לחבר'ה האלה. כל השאר עבדו קשה, הוציאו את הול ואת נאש אובר והם פשוט עזבו. הם הרוויחו מלא כסף כשאף אחד מאיתנו לא הרוויח. מגיע להם שיכסחו להם את הצורה."
 
מיד הייתה תגובה באטלנטה. הוותיקים רנדי סאבאג' וריק פלייר - ששניהם עשו בביזנס הרבה יותר מנאש ומהול, ובתקופה ארוכה יותר - ממש כעסו שהמתאבקים החדשים ירוויחו בערך כפול ממה שהם הרוויחו. שלא לדבר על כך שפסגת הקארד ב-WCW עמדה להיות צפופה יותר, מה שיפגע ברווחים הפוטנציאליים שלהם עוד יותר.
לצפיה ב-'חלק ד''
חלק ד'
05/05/2018 | 13:36
106
החוזים הענקיים סימלו את מלחמת הרייטינג השבועית ש-WCW נלחמה בה. תשלום מופרז עבור מתאבקים היה משהו נפוץ בתעשיית הספורט, בעיקר כשמצבים תחרותיים קרו. כפי שהסביר דייב מלצר ברסלינג אובזרבר ניוזלטר:
 
אם תסתכלו על היאבקות מקצוענית במצב כלכלי תחרותי ולא מונופוליסטי בעבר, בכל מצב יש אנשים שהבעלים שלהם מנסים לשלם להם הרבה יותר ממה שמגיע לאנשים ברמתם.
 
האלק הוגאן ממש התנגד להגעתם של הזוג, ואמר לאריק בישוף שיעדיף לראות את הכסף מושקע בהבאת מתאבקים רווחיים ומוכחים, שמות כמו יוקוזונה והאולטימייט ווריור. היה זה מהלך פוליטי קלאסי של הוגאן. הגעתם של פוליטיקאים מנוסים מה-WWF כנאש והול הלחיצה אותו כי הוא דאג בנוגע לאיך שמעמדו בקארד יושפע מכך, בעיקר כשהקהל של WCW לא ממש התחבר איתו מלכתחילה. גם היה מניע הרבה יותר אגואיסטי: יוקוזונה והווריור היו שני המתאבקים היחידים שהוא הפסיד להם בצורה נקייה ב-WWF בלי לנקום בהם, והוא היה נואש לתקן זאת. הוגאן רצה שבישוף ישכור את הזוג פשוט כדי שיוכל לנצח אותם, וכך לאזן את מאזן הניצחונות/הפסדים בחזרה לטובתו. (הוגאן קיבל את מבוקשו עם ווריור ב-1998, ושכנע את בישוף להחתים אותו לחוזה יוקרתי רק כדי שיוכל להחזיר את השוויון במאזן. הוגאן הצמיד את ווריור באירוע האלווין האבוק בקרב שנקבע כאחד מהגרועים בתולדות ההיאבקות, והווריור נעלם מהר לאחר מכן.)
 
כמה ימים לאחר שקיבל את התפטרותו של נאש, שחרר מקמהן הצהרה באתר של ה-WWF באמריקה אונליין, בה קטל את טרנר על שימוש בכספו כדי לקנות מתאבקי WWF מבוססים. (הייתה זאת עוד עמדה צבועה שמקמהן נקט בה, כי הוא עשה את אותו הדבר במהלך מסע הקניות שלו בשנות השמונים, כשחטף מתאבקים מבוססים לאורכה ולרוחבה של המדינה כדי שיוכל להרחיב את ה-WWF ברחבי המדינה.) ההצהרה החלה כך:
 
קווין נאש ואני חברים. אני חושב שמנקודת מבטי, הוא לא עשה החלטה עסקית טובה. דיזל יכול היה להיות אייקון בפדרציית ההיאבקות העולמית, אייקון ממנו היה יכול להרוויח מאוד מבחינה פיננסית ויצירתית בעשרים השנים הבאות, אולי הרבה יותר מזמנו כמתאבק בזירה. אבל, כן זה כואב, והאנשים בארגונו של טד טרנר יודעים שזה כואב. אתלטים חייבים לאהוב את הביזנס בו הם נמצאים, להיות בעלי מוסר עבודה חזק ותחושת נאמנות כדי להישאר כאן ב-WWF. מתאבקים רבים מרוויחים פה סכומים גדולים מאוד של כסף, והאתלטים הללו שמאמינים בעצמם ובארגון מתחרים טוב מאוד בחוזים המובטחים של טרנר. לארגון של טרנר אין מושג איך ליצור כוכב, הם רק יכולים לקנות אותם. הרעיון לרכוש את שירותיו של קווין נאש הוא כדי שדיזל לא יהיה קיים, וכך הם יפגעו בפדרציית ההיאבקות העולמית.
 
במציאות לטרנר לא היה ממש קשר עם החתמת נאש והול חוץ מזה שהסכים לחתום על העסקה שבישוף עשה. להשתמש בטייקון כשעיר לעזאזל הייתה פשוט השיטה הרגילה של מקמהן באותו הזמן. כעבור שנים, הוא הבין יותר את המצב, ונזכר, "הם לא ממש רצו לעזוב, אבל לא הבטחתי חוזים באותם ימים. מנקודת מבט עסקית לא הייתה להם ברירה אלא ללכת. אם הייתי הם, אני חושב שהייתי לוקח את הכסף." עם כמה שווינס מקמהן היה מאוכזב לראות את הול ונאש עוזבים, מעטים היו עצובים כמו שון מייקלס. במשך שלוש השנים האחרונות הוא היה איתם בדרכים והם היו קרובים כמו משפחה. הם גם היו שניים מבעלי בריתו מאחורי הקלעים, ושניהם גיבו אותו כשמצא את עצמו במצב בעייתי - ועם חיבה לפתוח את הפה בלי לחשוב, הוא היה בהרבה כאלה במשך השנים.
 
למרות זאת, מייקלס לא ניסה לשכנע את הצמד לסרב למהלך כי ידע איזו עסקה טובה יקבלו באטלנטה. כפי שזכר, "לא הייתי נשוי. הייתי רווק באותה התקופה, ולהם הייתה אחריות. איך אפשר להסתכל על חבריך ולא להגיד, 'אתם חייבים להרוויח כסף?' היו להם דברים לדאוג לגביהם כמו ילדים ומשפחה ולי לא."
 
אחרים ב-WWF לא חששו להביע את דעתם בעניין, וברט הארט הופיע בטוק שואו בשיקגו וטען, "זה עניין אישי. לכל אחד יש זכות לדאוג לעצמו כמה שאפשר. אני חושב שחלקם החליטו כי אולי נאלצו לעשות זאת, כמו רנדי סאבאג', אבל גם יש אנשים אחרים שעזבו ואני חושב, אפילו במקרה של דיזל, אני חושב שהוא עשה את זה כנראה בשביל הכסף.אם זאת הסיבה, אני לא חושב שהקריירה שלו עומדת עוד להתקדם. הוא יתגעגע לאיפה שהיה. אני חושב שהול ונאש יהיו אומללים בעוד שנתיים מעכשיו כי הם יבינו שהלכו לארגון סוג ב' שלעולם לא יקח אותם לגבהים בהם היו קודם לכן."
 
וינס מקמהן התחיל להבין שהיו חסרים לו שמות גדולים ברוסטר עוד לפני שאיבד את סקוט הול וקווין נאש. שוב פעם הוא נאלץ לחזור אל העבר, ושכר שוב את רודריק 'רודי פייפר' טומבס לחוזה לטווח קצר. פייפר היה אחד מהשחקנים המרכזיים של וינס במהלך ההתרחבות הלאומית של ה-WWF בשנות השמונים, והיה ההיל המרושע לעומת גיבור העל הבייביפייס האולטימטיבי האלק הוגאן בהפקה יחד עם MTV, דה וור טו סטל דה סקור, וגם ברסלמניה הראשונה. ב-1996 הוא לא עבד כבר שנים בלו"ז מלא, והעדיף לחזור לארגון באופן זמני לפני שיצא להפסקה כדי לשמור על עצמו רענן.
 
פייפר היה די נפקד מאז 1987 כשפרש בסטייל לאחר ניצחון על ההיל השמנמן והנשי אדריאן אדוניס ברסלמניה 3, אבל מרווחי הזמן בין חזרותיו גדלו בהתמדה. בפעם האחרונה שהתאבק עבור מקמהן זה היה ב-1994 במלך הזירה, כשכיכב בקרב מרכזי מיושן שזכה לביקורות קוטלות מול ג'רי לולר, גם הוא מתאבק במשרה חלקית בגיל הארבעים. היה זה הקרב היחיד של מייקלס עבור הארגון מאז הקלאסיקה המלאה בדם מול ברט הארט ב-1992, ווינס החליט לא לתת לו עוד קרבות בגלל עד כמה שהחזרה שלו במלך הזירה אכזבה.
 
אבל זמנים נואשים דרשו אמצעים נואשים, ועם מעט כוכבים משמעותיים באמת משנות השמונים שהיו זמינים בגלל שרובם היו אז ב-WCW, מקמהן התקשר אליו. הוא רצה שפייפר יחזור כדמות טלוויזיה וימלא את תפקידו של גורילה מונסון כנשיא הארגון. פייפר הסכים, ובפרק של RAW ב-29 בינואר, הוא הוצג בידי מקמהן לתגובת קהל גדולה מהקהל של סטוקטון, קליפורניה. בהתחלה הוא היה סתם דובר עבור הבוקינג, אבל בסוף פברואר קיבל פייפר עוד שיחה ממקמהן, והפעם הוא ביקש ממנו טובה גדולה עוד יותר: הוא רצה שיחזור לזירה.
 
לאחר שהשעה את סקוט הול, וכשקווין נאש היה על המדף ופצוע לכאורה, היה וינס זקוק למישהו שיחליף באירועים החיים את הזוג הנעדר כדי שלא יצטרך להחזיר אלפי דולרים לקהל. פייפר היה היחיד ברוסטר שלו קיבל כבר בוקינג וגם היה שם מספיק גדול כדי לשנות את המצב. הוא הסכים לעסקה כדי לעזור למקמהן, וב-24 בפברואר יצא לדרכים בפעם הראשונה מזה חמש שנים כמעט.
 
כיוון שהול היה אמור להחמיץ את רסלמניה, מקמהן שוב פנה אל פייפר, וביקש ממנו להחליף אותו ולעבוד בקרב שנקבע להול במופע במקומו. פייפר הסכים ביובש ועמד להשתתף בקרב חצי מוקלט, חצי חי מול גולדאסט האנדרוגיני והשנוי במחלוקת בקרב שכונה "קטטת סמטת הוליווד". שוב, האירוניה שבה מקמהן ביקר את גילם של המתאבקים המובילים ב-WCW אבל הביא אדם בן ארבעים ושתיים לקרב במופע הכי גדול שלו בשנה לא נעלמה מעיניו של אף אחד.
לצפיה ב-'חלק ה''
חלק ה'
05/05/2018 | 13:37
102
הרמה חסרת התקדים של מעבר המתאבקים בתעשייה המשיכה בשבוע לאחר התפטרותו של קווין נאש, כשב-11 במרץ, 1996, פרש מארק 'ג'וני בי. באד' מרוביץ מ-WCW.
 
בתור מפתח גוף לשעבר וזוכה טורניר כפפות הזהב לאגרוף חובבים של ניו יורק, פרץ יליד בופאלו השחום אל עסקי ההיאבקות בתחילת 1991 לאחר שהתאמן אצל משפחת מלנקו המכובדת. כמה חודשים לאחר מכן הוא חתם אצל WCW. הבוקר דאסטי רודס כל כך הופתע מהדמיון של מרוביץ לליטל ריצ'ארד עד שהחליט להפוך אותו לחיקוי צבעוני לאייקון הרוק'נרול, ואז קרא לו 'ג'וני בי. באד', אזכור ברור לשיר הקלאסי של צ'אק ברי, 'ג'וני בי. גוד'.
 
הגימיק התחיל כגרסה צבעונית מאוד של ריצ'ארד, אבל מרוביץ הקטין את הקאמפיות בדמות באופן משמעותי במהלך השנים בגלל שהאמין שאדם במעמדו צריך להיות מודל חיובי לחיקוי. הטיעון שלו היה שהוא אמר לילדים להאמין בעצמם, ושהוא לא יכול לעשות זאת בכנות כששיחק פרי לובש מייק אפ שיורה באקדחי קונפטי.
 
במרץ, עבד מרוביץ בלי חוזה כי החוזה שלו פקע ב-28 בפברואר. הוא רצה להתחייב ל-WCW, אבל לא רצה לחתום על העסקה שבישוף הציע לו בגלל כמה שהייתה מוטה לצד WCW. הוא בעיקר לא אהב את סעיף תשעים הימים שאפשר ל-WCW לפטר אותו מכל סיבה, ולא את סעיף אי ההשתתפות בן ארבעת החודשים שמנע ממנו לעבוד במקום אחר אחרי שיפוג.
 
ב-4 במרץ, חמישה ימים לאחר שהחוזה שלו נגמר, קיבל מרוביץ שיחה מראש מחלקת יחסי ציבור של WCW, אלן שארפ, שביקש ממנו להגיע לתחרות מכוניות מרוץ כנציג של WCW ב-9 במרץ. מרוביץ היה אחד מהבחורים של שארפ כי היה צייתן, ותמיד אהב ללכת לעשות יח"צ. במקרה הזה היו לו בעיות: ה-9 במרץ היה יום הולדתה החמישי של בתו המאומצת מריה. הוא כבר שכר ג'ימבורי וארגן מסיבה, אז הוא שאל את שארפ אם, רק פעם אחת, יוכל למצוא מישהו אחר שיעשה את זה.
 
שארפ אמר למרוביץ שאין בעיה, אבל כעבור ארבעה ימים קיבל המתאבק שיחת טלפון מאריק בישוף הזועם. "ג'וני, מה הבעיה?" הוא דרש, ומרוביץ המבולבל שאל, "בעיה עם מה?" "למה אתה לא הולך למרוצים?" רצה בישוף לדעת. מרוביץ אמר לו את אותו הדבר שאמר לשארפ: שזה יום הולדתה של בתו. עבור בישוף זה לא היה תירוץ. "המון אנשים החמיצו את ימי ההולדת של ילדיהם כדי לעזור לבנות את הארגון הזה," הוא צרח, כשמישהו מתקשר אליך ואומר לך להיות במקום כלשהו, אתה הולך לשם!"
 
מרוביץ הופתע מכמה שבישוף ירד עליו חזק, בעיקר בהתחשב בכך שטכנית לא היה תחת חוזה אצל WCW. אבל מכיוון שרצה לשמור על השלום - ועל העסקה בת 300,000 הדולרים לשנה שחתם עליה לאחרונה - הוא אמר לבישוף, "תראה, אין בעיה, אריק, אני אחמיץ את יום הולדתה של בתי ואהיה שם. היה מאוחר מדי. הנזק כבר נעשה ולבישוף נמאס ממרוביץ. הוא אמר לו לא לטרוח להגיע למרוץ. מרוביץ הניח שהבוס שלו בסך הכול כעס עליו בגלל הסירוב אז התקשר לשארפ כדי לשאול אותו איפה להיות בשבת, אבל נאמר לו באופן ברור שבישוף לא רצה שיתקרב למסלול.
 
עוד נושא שהכעיס את מרוביץ היה סטוריליין שהיה מעורב בו עם דיאמונד דאלאס פייג'. הוא הרגיש שהפיוד כבר מיצה את עצמו אחרי חמישה חודשים של קרבות חיוורים וחזרתיים, אבל חש של-WCW לא היה שום דבר שווה לתת לו לעשות. הכעס שלו מהכיוון היצירתי של הארגון הפך לזעם כשנאלץ להתאחד על המסך עם אשתו האמיתית של פייג', קימברלי. האנגל הטריד מאוד את מרוביץ הדתי האדוק, שהרגיש שבכך הפר את אמונתו הנוצרית כי התרועע עם אישה של אדם אחר. בישוף ביטל את דאגותיו, ואמר שמרוביץ רק שיחק את דמותו של ג'וני בי. באד באנגל היאבקות, ולכן לא באמת ביצע חטא. "אני לא רוצה להעביר כל סטוריליין לישו לאישור, רטן בישוף.
 
מרוביץ הרגיש שלא התייחסו אליו יפה, בעיקר אחרי חמש שנים של שירות בארגון. בגלל מצבו כפרי אייג'נט, הוא החליט להתקשר לווינס מקמהן ולבדוק אם היה מעוניין לדון איתו. באופן מקרי, מקמהן כבר הסתכל פעם על ג'וני בי. באד בקלטת של WCW. הוא העריץ מיד את הדמות הפרובוקטיבית, מה שמשך את אהבתו לצד השואוביז של ההיאבקות. כפי שג'ים קורנט זוכר, "וינס גילה את ג'וני בי. באד ואהב את הגימיק. אני מניח שהוא ראה קלטת שלו או משהו. הוא חשב שיהיה הכוכב הכי גדול בטלוויזיה."
 
כשמרוביץ התקשר למקמהן לביתו בסטמפורד ב-8 במרץ, הוא קצת נבהל כשיושב הראש הכועס והידוע לשמצה של ה-WWF ענה לטלפון. הוא הופתע עוד יותר מכמה שמקמהן התלהב כשגילה שהיה פנוי. "תן לי סיכוי לחשוב על זה ולחשוב על גימיק, ואחזור אליך מחר," אמר לו וינס. כשהוא נאמן למילתו, התקשר וינס שוב למחרת היום והציע למרוביץ את החוזה ארוך הטווח הראשון מסוגו בפדרצייה. המשמעות הייתה שיעבוד חמישה או שישה ימים בשבוע בהשוואה ליומיים או שלושה בלבד ב-WCW, אבל גם עבור יותר כסף ממה שבישוף הציע כשהתמלוגים נכנסו.
 
"תמלוגים היו עניין גדול," מסביר קורנט. "הם בדרך כלל היו יותר גדולים מהחוזים. כשהתחלתי ב-WWF כמלווה של יוקוזונה תמיד כעסתי כשהיינו בקרב חושך בהקלטה והשעה הייתה עשרה לחצות, אבל יוקו אמר לי, 'אוי אחי, תמלוגים!' כי צילמו את זה לקולוסיאום וידאו. בכלל לא ידעתי מה הם היו, אבל אז הצ'ק החודשי הראשון שלי על תמלוגים הגיע והוא היה בערך 6,000 דולרים!"
 
ללא ידיעתו של בישוף, כבר הסכים מרוביץ בעל פה לעסקה של ה-WWF כשהשניים נפגשו בנמל תעופה בבוקר ה-11 במרץ, לפני נייטרו בשידור חי בווינסטון סאלאם באותו ערב. מרוביץ התעמת מול בישוף, ואמר לו שבגלל שעבד בלי חוזה הוא רצה הגנה. הוא יטוס לנייטרו רקאם יבטיחו לו בכתב שההצעה לחוזה אצל WCW שהציעו לו כרגע לא תבוטל אם ייפצע בזירה באותו הלילה. מרוביץ ראה מה קרה לריקי סטימבוט ולסטיב אוסטין, ששניהם שוחררו אחרי שנפצעו בעבודה. הוא רצה הבטחה שזה לא יקרה לו.
 
בישוף הבטיח שכך זה יהיה, והזכיר למרוביץ שהחוזה החדש שלו כבר היה כתוב וצריך לחתום עליו. מרוביץ אמר שעדיין לא אהב אותו, לפני שהודה לבסוף שקיבל הצעה טובה יותר מה-WWF. פרצופו של בישוף מיד עטה הבעה כועסת. "טוב, אני מניח שכדאי שנלך ונשב על זה," פלט סגן הנשיא הכועס. השניים מצאו מקום בודד בו יוכלו לדבר בפרטיות, ובישוף שאל, "מה אוכל לעשות לחוזה כדי לשנות את זה?" באותה נקודה, מרוביץ לא היה מוכן להתפשר. גישתו של בישוף כלפיו בשבועות האחרונים וכישלונו לתת לו הצהרה כתובה שתגן עליו באירוע באותו הערב חיזקה את החלטתו לחתום אצל טיטאן. "תראה, זה לא קשור ללשנות את החוזה יותר," הודה המתאבק, "אני לא שמח מכל מה שקרה בשבוע שעבר. אני רוצה לתת לך התראה של שבועיים, אפילו שהחוזה שלי כבר פג, כי זה מה שמכובד לעשות אחרי שהייתי כאן כל כך הרבה זמן."
 
בישוף כעס. הוא אמר למרוביץ שיוכל לעבוד בנייטרו באותו הערב ולהוציא אובר את לקס לוגר, ואז מבחינתו, ג'וני בי. באד יגמור עם WCW. מרוביץ עדיין סירב לוותר על רצונו, ואמר שלא יסכים לבצע כל קרב באותו הערב אלא אם יקבל הבטחה כתובה שתכסה אותו אם משהו ישתבש. בישוף גם היה עקשן, וסירב לספק הצהרה כתובה, כך שהשניים נאבקו. מרוביץ ניסה לשבור את המצב, שלא לדבר על המתח הגובר, ואמר "אריק, אני לא רוצה לעזוב בצורה רעה." הוא ניסה ללחוץ את ידו של בישוף, אבל עכשיו היה מאוחר מדי למחוות כאלו. "אתה לא עוזב בצורה טובה," נבח בישוף בכעס כשמשך את ידו. "לעולם לא תעבוד שוב עבור הארגון הזה." (כמו תמיד בהיאבקות, "לעולם לא" היה מוגבל. במקרה הזה המשמעות הייתה "ארבע שנים", כשמרוביץ חזר לזמן קצר ל-WCW בשנת אלפיים.)
לצפיה ב-'חלק ו''
חלק ו'
05/05/2018 | 13:40
98
כעבור שלושה ימים, הטיס וינס מקמהן את מרוביץ ואת אשתו רנה לסטמפורד כדי לחתום על העסקה המוסכמת שלהם ב-WWF. מקמהן התלהב מיד מרנה, דוגמנית לוריאל לשעבר עם שיער בלונדיני מושלם, חזה מוגדל בסיליקון וגוף ממשמר המפרץ. "איזו ליידי!" הוא אמר לעוזריו בהערצה. וינס אמר מיד לעוזרו בבוקינג ברוס פריצ'רד שרצה שרנה תהיה חלק מהחבילה והמלווה של מארק, וגם לה הוצעה עסקה מובטחת ויוקרתית. היה זה הרבה יותר ממה שהזוג ביקש. לא רק שירוויחו יותר כסף ממה שחלמו אי פעם, אלא שגם יוכלו לטייל בדרכים ביחד, וכך יבטלו את ההיבט השלילי בחוזה של ה-WWF לעומת זה של WCW: התאריכים הנוספים.
 
לא כל מי שעבד במשרדי טיטאן תמך בהחלטה להחתים את רנה לצד בעלה, והבוקר ג'ים קורנט הופתע במיוחד. "הזהרתי אותם שהם עומדים לשים היט על הבחור הזה מההתחלה, כי המעריצים יסתכלו על הבחורה וזה יקבור אותו. גם אמרתי לברוס פריצ'רד שכולם חשבו שמרוביץ שחור - גם אם הוא לא היה - וזה יביא לו המון היט בדרום כי הוא עם בחורה לבנה. ברוס לא האמין שמישהו בכלל חשב את זה עליו, אז הראיתי לו שבאינטרנט כולם חשבו את זה."
 
פריצ'רד ומקמהן התעלמו מדאגותיו של קורנט, וקבעו שמארק ורנה יערכו את הבכורה ברסלמניה בעוד קצת יותר משבועיים. רנה נקראה סייבל, אבל דמותו של מארק הייתה בעייתית יותר. בגלל ששמו ודמותו של ג'וני בי. באד היו בבעלות WCW, לא יכלו ה-WWF להציג משהו שהזכיר את הדמות. התפקיד שלו היה צריך להיות שונה לחלוטין למה שידע לעשות ב-WCW. לפי בקשתו, הורשה מרוביץ להשתמש בגרסה מקוצרת של שמו האמיתית, והפך למארק מרו. היה זה ויתור נדיר ממקמהן, שבדרך כלל התעקש למתג בעצמו מתאבקים, או לפחות לשנות את שמם מספיק כדי שלא יוכלו להרוויח מדמותם שנבנתה ב-WWF ברגע שיעזבו את הארגון. במקרה של מרוביץ, וינס פשוט הוסיף את הכינוי 'וויילדמן' לפני שמו המקוצר, ונתן לו שריד קלוש לגימיק.
 
כפי שהסביר ג'ים קורנט, "למרות מה שכולם אמרו לו, וינס לא הבין שעם מארק הוא לא קיבל את ג'וני בי. באד, כי ג'וני בי. באד היה דמות של WCW. הבעיה הייתה שמרוביץ התאמן אצל WCW והתאמן לשחק רק את הדמות של ג'וני בי. באד, עם הפרומואים, הקרבות של שבע הדקות והמאפיינים של הדמות. ואז ה-WWF תקעו את אשתו איתו. עם החזה הגדול והמזויף, היא האפילה עליו, וזה לא עבד למארק."
 
מקמהן אולי לא הצליח להשתמש בג'וני בי. באד כמו שקיווה, אבל עם סייבל, הוא קיבל בדיוק את מה שרצה. כשהיא משחקת חתלתולה סקסית וזנותית, היא הייתה בדיוק מה שווינס חיפש אז כדי להפוך את ה-WWF לבוגרת יותר - ושונה מ-WCW. היא הפכה לחלק חשוב בפאזל הגדול שלו. בתוך שנתיים הפכה סייבל לאחת מהנשים המפורסמות בעולם, הצטלמה בעירום לפלייבוי, הרוויחה מעל מיליון דולרים בשנה והרוויחה הרבה יותר גם מבעלה המסודר פיננסית.
 
מארק מרוביץ נשאר ייחודי בכך שקיבל את החוזה המובטח הראשון שווינס מקמהן הציע אי פעם. המצב אצל הול ונאש הכריח אותו לשנות את עמדתו ולקבל את המציאות של מרוץ החימוש עם הטאלנטים שהיה מעורב בו. בעוד שעדיין לא יכול היה להשוות את חוזי המיין איבנט המפלצתיים שנאש והול קיבלו מארגונו של טרנר בגלל כעס שיקבל משמות גדולים אצלו, הוא עדיין יכול היה לכבול את המתאבקים החדשים ברוסטר בצורה כזאת. הוא עשנ זאת בטענה שזה מהלך טקטי הכרחי שנאלץ לבצע כדי להילחם מול WCW. הוא טען שאם לא ייתן חוזים מובטחים למתאבקים חדשים אז WCW ייקחו בתיאבון את כל המתאבקים החדשים במקומו.
 
בסופו של דבר, למקמהן לא נותרה ברירה אלא להציע לכל הרוסטר שלו קצת יותר מהזדמנות. הוא התחיל להחתים את הכוכבים שלו לחוזים יקרים שדאגו ל-WWF, ושמרו עליהם לטווח ארוך כדי לשמור על טיטאן מעוד עזיבות לאטלנטה. וינס קרא להם דאונסיידס, שהבטיחו כמות סמלית של כסף למתאבק בכל שנה לזמנים קשים בביזנס, אבל הבטיחו להם שירוויחו הרבה יותר בכל שנה בתמלוגים ובמרצ'נדייז ממה שהחוזה שלהם אמר. עבור אלו בפסגת הקארד, זה היה בערך 300,000 או 400,000 דולרים בכל שנה, והכוכבים הכי גדולים שון מייקלס ומארק קאלאוויי הרוויחו לבסוף בערך 700,000 דולרים - כמו שנאש והול הרוויחו ב-WCW. לשאר הובטחו בין 75,000 ל-125,000 דולרים בכל שנה. לאחר שניכו מסים, הוצאות מגורים, הלנה, הוצאות ועלויות מחייה בדרכים, עדיין רובם חיו על פת לחם.
 
הדאונסיידס לא שינו כל כך את הכעס בנוגע לתשלום מאחורי הקלעים. מיק פולי וסטיב אוסטין כעסו במיוחד כשגילו שמארק מרו קיבל חוזה מובטח וגדול, כי שניהם חתמו לאחרונה בטיטאן על עסקאות ה"הזדמנות" שווינס התפרסם בהן. "העסקה של מרו עצבנה המון אנשים," אמר קורנט, "הוא לעולם לא הכניס חמישה עשר סנטים בכסף סיני והם עדיין התלהבו ממנו ונתנו לו חוזה ענק." מאוחר יותר באותה השנה כשהופעל לחץ על מיק פולי לחתום על עסקת דאונסייד משלו, הוא טען שהחוזה המנופח של מרו היה מקור לכעס, ואמר שזאת אחת מהסיבות שעדיין לא חתם על הדאונסייד הקטן שלו. "וינס, בפרינציפ אני לא חותם על חוזה שבו ארוויח פחות כסף ממארק מרו," אמר ליושב הראש בכעס.
 
כשכל המתאבקים היו מסודרים, וינס היה מוכן להתרכז ברסלמניה, ולתכנן את עתידה של ה-WWF בלי רייזור ראמון ודיזל ועם הרבה מאוד מתאבקים ישנים וחדשים. בפעם הראשונה מזה זמן רב הייתה תחושה חיובית באוויר, כשמתאבקים רבים שמחו לראות את עזיבתם של הול ונאש בגלל מה שהם והקליק נהגו לעשות, אבל גם בגלל שנוצרו שני חורים גדולים בפסגרת הקארד. "שמחנו למלא את מקומם," אמר מיק פולי, "אובדן של כל כך הרבה מתאבקים אולי בעצם עזר ל-WWF. לא רק שזה שיפר את המורל בחדר ההלבשה, אלא שזה גם הצית את מלחמת ההיאבקות שהובילה לתחיית הספורט."
 
המורל ב-WWF התחזק עוד שבועיים לפני המופע כשהארגון הצליח למלא את המדיסון סקוור גארדן לראשונה מזה שבע שנים. שנה אחת קודם לכן התקשו ה-WWF להביא אל הבניין 7,000 אנשים, אז קהל של 17,000 איש (כשאנשים אחרים נאלצו לעזוב מחוסר מקום) נחשב להצלחה אדירה עבור טיטאן ולסימן בטוח שהעסקים מתחילים להתרומם.
 
חלק טענו שמסעו של שון מייקלס בטלוויזיה היה הסיבה לעלייה בביזנס, האיש שנועד להוביל את רסלמניה כשנשבע להשיג את "חלום הילדות" שלו ולהפוך לאלוף ה-WWF. הוא יצר הבדל בהכנסות, וחזרתו ברויאל ראמבל סייעה לכך שהמופע השיג ביירייט חזק אחרי שפל של כל הזמנים במספר של אין יור האוס בדצמבר. זה חיזק עוד יותר את מעמדו הפוליטי מאחורי הקלעים ואימת בפני מקמהן שהצדק היה איתו כששם את הביצים שלו בסל של ה'הארט ברייק קיד', למרות שהמתאבקים, האייג'נטס וחברים אחרים בהנהלה התנגדו לכך.
 
אחרים פחות הזדרזו לשבח את מייקלס, וטענו שחזרתו של ברט הארט אל הפסגה של ה-WWF הייתה הסיבה לשיפור הגדול. ברבים מהאירועים החזקים והאחרונים של הארגון, הארט היה זה שהוביל ולא מייקלס, ואין יור האוס בפברואר שבו הארט התאבק מול דיזל במיין איבנט גם השיג ביירייט בריא. תיאוריה אחרת טענה שהעסקים התחזקו בגלל האהדה להיאבקות שגדלה באופן כללי הודות למלחמות ליל שני, שבמהלכן RAW ונייטרו שברו שיאים בקהל הכולל שצפה בהן בשבועות האחרונות. האתגר על בסיס שבועי גרם לחושיו היצירתיים של וינס להתחדד. החילוף הקל אך המורגש למוצר בוגר יותר התחיל להשתלם.
לצפיה ב-'בפעם הבאה:'
בפעם הבאה:
05/05/2018 | 13:42
91
רסלמניה. הגענו לאירוע הגדול של שנת 1996, ואנחנו סוקרים את רסלמניה, את הקרבות, את ההנחיה המפתיעה... ואת העידן החדש שמתחיל רשמית.
לצפיה ב-'זה רק מראה שווינס לא היה איש עסקים טוב'
זה רק מראה שווינס לא היה איש עסקים טוב
05/05/2018 | 16:04
109
עד שהחבורה של רייזר ראמון, דיזל, ואריק בישוף נתנה לו כמה שיעורים טובים בעסקים ובעל כורחו, הוא הפך להיות מי שהוא כיום.
לצפיה ב-'תודה תותח '
תודה תותח
06/05/2018 | 11:09
72
לוינס תמיד היתה עין טובה.... לבחורות.
היה שווה להביא את מרו רק כדי שאשתו תציל לארגון את התחת ובסוף תישאר לפנק את לסנר.
דווקא בישוף יוצא כאן פחות משופשף. אחד שמפזר בלי הבחנה ונתן לשתן לעלות לו לראש.
לצפיה ב-'מעולה, וינס ובישוף..'
מעולה, וינס ובישוף..
07/05/2018 | 16:56
75
כנראה שלהכניס את החברות
והנשים לעולם ההאיבקות זו לא בחירה נכונה,
ראה ערך סקיפ ומארק מרו.
איזה תקופה נהדרת לעולם הרסלינג,
מעברי דמויות מארגון לארגון ואקשן כל שבוע.
לגבי וינס ובישוף, הבדל מהותי שאתה הבוס 
שממנו זורם הכסף לעומת שכיר שמשתמש
בכסף לא שלו להגשמת מטרות.
ועם זאת בעיני גם וינס וגם בישוף כבודם מונח
כיוצרים קראטייבים מהטובים שהיו בעסק.
 
לצפיה ב-' '
08/05/2018 | 18:45
11
לצפיה ב-'שרשור RAW'
שרשור RAW
01/05/2018 | 06:18
6
72
חזרנו מסעודיה.
לצפיה ב-' אירועים חשובים '
אירועים חשובים
01/05/2018 | 06:19
5
304
רומן ריינס יוצא ומתברר שהשופט התנצל על תוצאת קרב הכלוב בינו ובין ברוק לסנר. רומן ריינס שהוא אמור להיות האלוף, הוא ניצח את לסנר. סמואה ג'ו מופיע על המסך ואומר שהוא הפסיד ללסנר, וביום ראשון הוא ירדים לו את הקריירה. ג'ינדר מהאל וסוניל סינג' יוצאים. ג'ינדר אומר שהוא שונא כשאנשים מתרצים דברים, למרות שבמקרה שלו ג'ף הארדי רימה. ריינס הפסיד ויפסיד, והלילה הוא יפסיד לג'ינדר. ג'ינדר יהיה האלוף. סמי זיין יוצא ואומ שבגלל בובי לאשלי הוא לא הופיע בראמבל. הוא רוצה להילחם מול רומן ריינס. קווין אוונס יוצא ומדבר עם הקהל צרפתית. הוא מציע להילחם מול ריינס. בבוחן אהדה אוונס ניצח. ריינס תקף אותו אבל הארבעה נלחמו בו. בובי לאשלי יצא וניסה לעזור, ואז ברון סטרומן יצא לנקות את הזירה.
 
אליאס יורד על הקהל ומזכיר כמה אנשים הוא הדיח בראמבל.
 
אליאס נלחם מול בובי רוד עד שאליאס זרק אותו לעמוד הברזל ובובי רוד פונה. אליאס הכריז על עצמו כעל מנצח.
 
האות'ורס אוף פיין ניצחו שני ג'וברים צרפתיים עם לאסט צ'אפטר.
 
סת' רולינס יוצא ומדבר על ההגנה שלו בסעודיה, ומדבר על הקרב מול המיז. הוא מדבר על כל ההגנות שלו על התואר, ואומר שהוא לא רוצה להיות אלוף כמו ברוק לסנר. הוא יהיה אלוף לוחם. פין באלור יוצא ואומר שרולינס ניצח אבל בקושי. בקרבות יחידים לכל אחד מהם יש שני ניצחונות. הוא צריך לשים את התואר על הכף מולו. רולינס מוכן, אבל המיזטוראז' יוצאים. בו דאלאס אומר שהם צריכים להילחם ביחד. אקסל אומר שהם צריכים להיות קבוצה. עזבו באלור קלאב ושילד- הם הפור הורסמן החדשים! באלור ורולינס מסרבים ומבריחים אותם, ואז באלור נותן לרולינס אינברטד DDT.
 
סשה בנקס אמרה שאין לה מושג מה קורה עם ביילי.
 
רובי ריוט (ע' הריוט סקוואד) ניצחה את סשה בנקס עם הסחת דעת מצד הסקוואד וריוט קיק.
 
אלכסה בליס מספרת על ביקור בדיסנילנד עם נייה ג'קס שלעגה לה על הגובה, הגישה לה תפריט ילדים וגרמה לה לבכות. הבריונית לא תנצח.
 
טייטוס או'ניל מתראיין ואומר שלא חשוב אם נופלים אלא אם קמים. בארון קורבין מגיע ואומר שהוא לא מבין למה נותנים לו להתראיין.
 
מאט הארדי אומר שהוא ובריי ווייאט טיילו בזמן ובחלל, היו שם בניצחונות הגדולים ביותר, אבל עכשיו הם אלופי הזוגות. בריי אומר שהם דיליטרס אוף וורלדס.
 
ברון סטרומן, בובי לאשלי ורומן ריינס ניצחו את קווין אוונס, סמי זיין וג'ינדר מהאל אחרי פאוורסלאם בריצה לאוונס.
 
בארון קורבין יוצא (מתברר שחשבו שיעודדו אותו אבל הקהל לא מגיב). הוא יורד על הרוסטר ואומר שהוא כאן כדי לזכות בתארים, לא להצחיק.
 
נו וויי חוזה ניצח את בארון קורבין  אחרי שטייטוס וורלדווייד יצאו וטייטוס נפל מהאייפרון כדי להסיח את דעתו של קורבין, שחטף רול אפ.
 
נטליה (ע' רונדה ראוזי) ניצחה את מיקי ג'יימס (ע' אלכסה בליס) אחרי רול אפ. נייה ג'קס באה להבריח את אלכסה.
 
דולף זיגלר ודרו מקינטייר נותנים פרומו ממצלמה ביתית ואומרים שהדברים יהיו מסוכנים.
 
אליפות בין יבשתית: סת' רולינס ניצח את פין באלור אחרי סופרקיק וקורב סטומפ.
לצפיה ב-'שכחת את הדבר הכי חשוב בתוכנית הערב'
שכחת את הדבר הכי חשוב בתוכנית הערב
01/05/2018 | 10:44
317
התוכנית היתה במונטריאול, מה שאומר שהיה צפוי קהל חם, קולני ודי מוטרף.
והם לא איכזבו.
כבר בסגמנט הפתיחה, הבוז לריינס היה חזק יותר מאי פעם אבל גם זה התגמד בשנייה שסמי זיין (הגיבור המקומי) יצא. האולם התפוצץ. סמי דיבר קצת בצרפתית ושלהב את הקהל ואיתגר את ריינס ואז ---- קווין אוונס, עוד קנדי ביתי ואהוב ושוב הקהל באקסטזה. היה פשוט תענוג לצפות בתוכנית שהקהל כל כך פעיל וחם.
 
כנ"ל גם כשסת' רולינס יצא - קיבל פופ אדיר. 
כל השאר היה בנייה סבירה ל-PPV הבא.
אגב, האם פין באלור יוצא סוף סוף מהארון? החולצה שלו עם הלוגו של הבאלור קלאב בצבעי הגאווה די משדרת שזה הכיוון.
 
מזמין אתכם להתעדכן בעוד חדשות בקבוצה שלי:
לצפיה ב-'אז הגימיק החדש של טייטוס'
אז הגימיק החדש של טייטוס
01/05/2018 | 18:18
3
263
הוא פשוט מישהו שנופל כל הזמן?
 
מודה שזה נשמע מבדר, אבל לא נשמע כמו התקדמות בקריירה שלו.
מה גם שאני בטוח ש-WWE יטחנו את הקטע הזה למוות, וזה יפסיק לבדר מאוד מהר.
לצפיה ב-'מזכיר קצת את JT סמית' מ-ECW'
מזכיר קצת את JT סמית' מ-ECW
02/05/2018 | 08:17
196
וכן, רוב הסיכויים שזה ייטחן.
לצפיה ב-'טוב שלא התעלמו מזה וטוב שטיטוס צוחק קצת על עצמו'
טוב שלא התעלמו מזה וטוב שטיטוס צוחק קצת על עצמו
02/05/2018 | 16:37
186
אבל אם זה יימשך גם בשבוע הבא אז חבל. חלאס, צחקנו (עד דמעות), אפשר להמשיך הלאה.
לצפיה ב-'מזכיר לי איך התעללו בשון סטזיאק'
מזכיר לי איך התעללו בשון סטזיאק
03/05/2018 | 19:51
154
שהפכו אותו מצעיר מבטיח ב-WCW לקלאמזי שתמיד מנסה להרשים את אוסטין ללא הצלחה ודופק לעצמו כסא בראש. אותי זה קרע כל פעם מחדש.
לצפיה ב-'שרשור סמאקדאון'
שרשור סמאקדאון
02/05/2018 | 08:30
1
38
פרק אחרון לפני סמאקדאון.
לצפיה ב-' אירועים חשובים '
אירועים חשובים
02/05/2018 | 08:31
234
פייג' אומרת שבגלל מה שקרה בראמבל, AJ סטיילס ושינסוקה נאקאמורה יילחמו בקרב ללא פסילות.
 
המיז מארח מיז TV ויורד על מונטריאול, ממנה הוא לקח את מאריס להוליווד. הוא אומר שדניאל בריאן לא יתארח אצלו לעולם. הוא אומר שהוא יחזיר את האליפות הביניבשתית לעצמו ומציג את ג'ף הארדי. המיז מעליב את הארדי וג'ף יורד עליו. מיז מוציא גם את רנדי אורטון. אורטון אומר שהכול בסדר בינו ובין ג'ף. המיז ממשיך לנסות לעצבן את אורטון על ג'ף. אורטון אומר שהוא מכיש כשהוא רוצה, וביום ראשון הוא ייקח את התואר. שלטון בנג'מין יוצא ומזכיר שהוא ניצח את אורטון, כך שמגיע לו קרב על התואר. אורטון בועט בו וג'ף נותן למיז וויספר אין דה ווינד.
 
רנדי אורטון וג'ף הארדי ניצחו את המיז ושלטון בנג'מין אחרי RKO וסוואנטון בומב לשלטון. לאחר הקרב ג'ף חטף RKO.
 
האייקוניקס יורדות על אסוקה ומציגות את כרמלה. כרמלה אומרת שהיא תשמח להיות איתן בצוות.
 
דה באר נתקלים בניו דיי שיורדים עליהם. שיימוס זורק לביג אי את צלחת הפנקייק ומאתגר אותו... רק שהתברר שהוא דיבר לאקסבייר וודס.
 
רוסב ואידן אינגליש נמצאים עם לאנה שטוענת שמשהו מעקב את רוסב.
 
ביג קאס אומר שבגלל הגודל שלו, הוא יותר טוב מכולם ומבריאן. כוכב אמיתי הוא כמוהו, לא חלש כמו בריאן. הוא מזמין את בריאן לצאת. גמד יוצא וקאס יורד עליו. לאחר מכן קאס תוקף את הגמד עם ביג בוט.
 
AJ סטיילס יוצא ואומר ששינסוקה נאקאמורה משחק משחקים. הוא קורא לנאקאמורה פחדן. סמואה ג'ו יוצא ואומר ש-AJ שכח מי מסוכן. הוא צריך לצפות בקרב של ג'ו-ריינס, כי אחר כך הוא יילחם ב-AJ. נאקאמורה לפתע מגיע ותוקף את AJ עם לואו בלואו. לאחר מכן הוא מבצע קינשאסה ומרים את התואר.
 
אסוקה מבקשת מבקי לינץ' לשכוח משבוע שעבר. שארלוט פלייר מגיעה ומבקשת מהם ללמד את כרמלה כבוד.
 
אקסבייר וודס (ע' הניו דיי) ניצח את שיימוס (ע' סזארו) אחרי סמול פאקג'.
 
מנדי רוז וסוניה דוויל נכנסות למשרד של פייג'. פייג' מחליטה לקבוע למנדי קרב מול בקי לינץ' בשבוע הבא ואומרת שאבסולושן מתה.
 
סלינה וגה אומרת שאנדרדה "סיין" אלמאס יגיע מתי שירצה.
 
אסוקה, שארלוט פלייר ובקי לינץ' ניצחו את כרמלה והאייקוניקס לאחר אסוקה לוק לפייטון רויס.
לצפיה ב-'2 שאלות'
2 שאלות
30/04/2018 | 21:40
6
313
1.האם יש מתמודד דומיננטי ברוסטר שלסנר לא ניצח?
2.האם ההפסד של גולדברג לפני כמה חודשים היה ההפסד הנקי הראשון בקריירה שלו?
 

לצפיה ב-'תשובות'
תשובות
30/04/2018 | 22:18
2
234
1. כעיקרון יש - לדוגמא KO, פין באלור וכו' אבל גם אם ניצח - אז מה? אני חושב שניצחון של ג'ו עליו היה יכול להיות מצוין. כנ"ל סטרומן ואפילו רולינס.
 
2. מה פתאום? אדי לקח ממנו את החגורה בזמנו נקי.
לצפיה ב-'התכוונתי שההפסד הנקי הראשון של גולדברג היה ללסנר השנה.'
התכוונתי שההפסד הנקי הראשון של גולדברג היה ללסנר השנה.
30/04/2018 | 22:38
87
לצפיה ב-'מה היה נקי בניצחון של אדי?'
מה היה נקי בניצחון של אדי?
01/05/2018 | 00:03
177
לסנר קיבל ספיר מגולדברג בערך דקה לפני שהקרב נגמר...
 
לצפיה ב-'לגבי השאלה השנייה'
לגבי השאלה השנייה
01/05/2018 | 00:10
1
175
טריפל אייץ' ניצח את גולדברג (ואת קיין) בארמגדון 2003 בקרב על התואר. לא היה שום דבר נקי בניצחון (התערבויות, לואו בלו וכו') - אבל זה היה קרב ללא פסילות אז בעצם ההגדרה עצמה - הניצחון היה "נקי".
 
בסאמר סלאם 2003 טריפל אייץ' גם ניצח אותו באלימיניישן צ'יימבר - גם שם זה לא היה נקי קלאסי כי הוא השתמש בפטיש שלו, אבל שוב זה במסגרת חוקי הקרב.
 
ב-WCW אני זוכר שבוקר טי ניצח אותו על האליפות בספירה בשנת 2000, לא זוכר אם היו התערבויות לפני כן.
לצפיה ב-'אני חושב שבקרבות שאין בהם פסילות אין דבר כזה "נקי"'
אני חושב שבקרבות שאין בהם פסילות אין דבר כזה "נקי"
01/05/2018 | 00:45
138
זה בח"מ (זכרונות משיעורי מתמטיקה ) כי אין שום דבר שאפשר לבצע שיהפוך את התוצאה ללא נקייה, אז זה גם לא צריך להיכנס לסטטיסטיקות.
 
לצפיה ב-'אמנם זה סרטון רשמי'
אמנם זה סרטון רשמי
01/05/2018 | 16:53
177
אבל המידע בו די אמין...

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום קרב מגע הגנה עצמית
פורום קרב מגע הגנה עצמית
האקדמיה הישראלית לקרב מגע
קרב מגע והגנה עצמית
סיוון זמיר מנהל הפורום
מתכננים חופשה ביוון?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ