לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1362513,625 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'אשכול שאלות 17-12-18:) '
אשכול שאלות 17-12-18:)
17/12/2018 | 01:20
20
22
לצערי, החלה חסימה אוטומטית של כתובות IP מחו"ל (החל מה-4 לדצמבר כמדומני) וניסיתי לפחות כעשרה שירותים של VPN ממכשירים שונים והכל חסום למעשה...  פניתי לתמיכה של תפוז כבר בשבוע שעבר ולא היה מענה לצערי עד עכשיו.
מצאתי מקום אחד עם dedicated IP ועם פרוטוקולים מיוחדים של anti VPN block שגובה תשלום לא מבוטל ונתן לי הזדמנות ל-24 שעות:)
 
בינתיים בדף הטיוטה שלי הצטברו שאלות בנושאים שונים שלא מצאתי עליהן תשובה. 
לצפיה ב-'מה השם של החומר השרוף בסטייק או בצנימים?'
מה השם של החומר השרוף בסטייק או בצנימים?
17/12/2018 | 01:28
3
16
איך נקרא החלק השחור בסטייק השרוף?  האם זה פחם או מה זה זה בדיוק?
 
לצפיה ב-'החלק השרוף בלחם שרוף, או תפוחי אדמה (פטטות במדורה) וכו''
החלק השרוף בלחם שרוף, או תפוחי אדמה (פטטות במדורה) וכו'
17/12/2018 | 22:35
2
12
אם הוא שחור הוא אכן פחָם.
(כמעט) בדיוק כבשיר הילדים (ילדוֹת)
הנודע "חנלה אופה קטנה", לאמור:
הִיא אוֹפָה עוּגוֹת, חַלּוֹת
וַאֲפִלּוּ לֶחֶם,
וּכְשֶׁשָּׂמָה בַּתַּנּוּר
הַכֹּל נִהְיֶה לְפֶחֶם.
מה שאולי יותר מעניין זה החלק השחום, הריחני, שבלחם, למשל, שנוצר בתגובת מאייר (Maillard reaction), חומר ששמו המתנגן הוא
אצטיל-2,3,4,5-טטרה-הידרו-פירידין-6
או אחד החומרים האחרים הנוצרים בתגובת מאייר בין חומצות אמינו לסוכרים בעת אפייה, צלייה וכו'.
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'תוכל לציין מקור בבקשה לכך?'
תוכל לציין מקור בבקשה לכך?
17/12/2018 | 23:57
1
7
שהחומר השחור נקרא "פחם"? במילון ספיר המקוון לכאורה לא נראה ככה.
באנגלית אגב, זה נקרא char ולא coal או charcoal.
לצפיה ב-'בבקשה: חנלה אופה קטנה=ידע אישי + אתר זמרשת; פטטות= ידע אישי'
בבקשה: חנלה אופה קטנה=ידע אישי + אתר זמרשת; פטטות= ידע אישי
18/12/2018 | 01:36
4
מימי תנועת הנוער ולילות הקומזיץ;
חומרי הניחוח המיוחדים הנוצרים באפייה= ידע אישי כמי שגר בקרבת מאפיית אנג'ל + ויקיפדיה עברית הערך "תגובת מאייר" + ויקיפדיה אנגלית הערך Maillard reaction
לצפיה ב-'מה היא שבולת הזקן? ומה זה שיג? '
מה היא שבולת הזקן? ומה זה שיג?
17/12/2018 | 01:37
2
16
"חמש פאות יש בו ה לחי העליון ולחי התחתון מימין וכן משמאל ושבולת הזקן" (רמב"ם)
מה המקור לשימוש במילה הזאת? ומה ההגדרה המדויקת למיקום של זה? 
 
אם חשבתי למצוא תשובה או הגדרה במילון ספיר המקוון, הרי ששם נכתב:
שִׁבּוֹלֶת הַזָקָן
(על יסוד מכות כ:) פֵּאַת הזקן שִׂיג 
 
ושני דברים לא הבנתי כאן: 
א) מה היא שבלת הזקן והיכן היא ממוקמת? 
ב)  מה זה שיג בהקשר הזה? 
 
בערך שיג היחיד שקיים שם כתוב:
עִניָין, עסק, בּבּיטוּי: שׂיג וָשׂיחַ [תנ] משא ומתן, קֶשר כּלשהו (עִם אַחֵר): כי שִׂיחַ וכי שׂיג לו וכי דֶרֶך לו (מלכים א' יח 27) 
 
לצפיה ב-'זה מונח'
זה מונח
17/12/2018 | 01:54
1
13
שהוזכר בתוספתא ובתלמוד ונחלקו הראשונים, מפרשי התלמוד והפוסקים, אם המונח מתייחס לכל חמש הפאות המוגדרות בהלכה, או לזקן שעל הסנטר בלבד, הצומח כמין שיבולת.
לא יודע מה זה שיג, וגם לא ברור לי למה יש במילון ספיר ערכים שונים ל"שבולת הזקן" ול"שיבולת הזקן".
לצפיה ב-'תודה. ישנו הרושם'
תודה. ישנו הרושם
17/12/2018 | 02:02
10
שהרמב"ם ידע היטב היכן מקומו.
לצפיה ב-'על איזה שורש ערבי מסתמכת הטענה שרשע זה חלול?'
על איזה שורש ערבי מסתמכת הטענה שרשע זה חלול?
17/12/2018 | 01:51
18
מוצגת כאן (בהתבסס על Delitzsch) הטענה שהמילה "רשע" משמעה חלול. הטענה הזאת מסתמכת על השורש הערבי המקביל. מצאתי אותה גם כן בספר או שניים ישנים בגוגל ספרים.
 
The conjecture יַרְעִשׁ is not required either here or 1 Sam 14:47 (where הרשיע signifies to punish the guilty); יַרְשִׁע is also not to be translated turbabit (Rosenmüller), since رسغ ,رسع) רָשַׁע ) according to its primitive notion does not signify "to be restless, to rage," but "to be relaxed, hollow" (opposite of صق ,צדק, to be hard, firm, tight)
 
על מה מסתמך הטוען שרשע זה חלול? ניסיתי לחפש את המילים رسغ ,رسع במילונים ולא ממש מצאתי משמעות כזאת. אולי אתם מכירים משמעות כזאת? או מבינים על סמך מה הוא שיער השערה זאת?
לצפיה ב-'האם קיים בתנ"ך ציווי בהוראה של תנאי? '
האם קיים בתנ"ך ציווי בהוראה של תנאי?
17/12/2018 | 01:58
2
10
האם קיים ציווי במשמעות של תנאי? לדוגמה: עשה במשמעות של אם תעשה?
 
בימינו קיים סוג של משפט: "לך לשם, ואז תראה מה יקרה לך". כלומר אם תלך לשם, תראה מה יקרה לך. יכול להיות שיש דוגמאות טובות יותר אבל זה מה שעלה לי כרגע.  

לצפיה ב-'אין תנאי במשפט שכתבת.'
אין תנאי במשפט שכתבת.
17/12/2018 | 23:27
1
3
האם כוונתך לסרקזם?
לצפיה ב-'יכול להיות'
יכול להיות
17/12/2018 | 23:52
4
שהדוגמה שהבאתי לא כל כך טובה. ורמזתי לכך. 
בכל אופן ראיתי רשימה באתר השפה העברית של פעלים בצורה אחת עם משמעות אחרת. הוא מכנה אותם "זמנים לא שגרתיים" ומביא דוגמאות ל: עתיד במשמעות עבר: עתיד במשמעות הווה: עתיד במשמעות צווי: עתיד מהופך במשמעות עתיד: בינוני במשמעות עבר: בינוני במשמעות הווה: בינוני במשמעות עתיד: בינוני במשמעות תאור מצב: בינוני במשמעות תואר הפועל: עבר במשמעות הווה: עבר במשמעות עתיד:  עבר מהופך במשמעות עתיד יחסי:  עבר מהופך במשמעות צווי: מקור מוחלט בתפקיד עבר: מקור מוחלט בתפקיד צווי: 
 
אחרי כל זה, אני תמה אם קיים ציווי בהוראה של תנאי. קיים דבר כזה? 
לצפיה ב-'מתי התחיל המקף מעל האות ג' לייצג את העיצור J? '
מתי התחיל המקף מעל האות ג' לייצג את העיצור J?
17/12/2018 | 02:03
10
מתי התחיל המקף מעל האות ג' לייצג את העיצור J?
ומתי התחיל המקף מעל האות ת' לייצג את העיצור th?
 
האם היה לעיצורים אלה ייצוג כלשהו בספרות הערבית-יהודית בעבר? (אם מסתכלים בספרות הערבית המוהדרת לאחרונה - בפרט בספרים שתורגמו של ידי הרב יוסף קאפח, אפשר לראות את הסימנים לעיצורים הנ"ל כמקובל היום. לא ברור לי על סמך מה הוא בחר את השימוש בסימנים הנ"ל ועל סמך מה הוא ידע כיצד הם הגו את המילים בזמנם) 
לצפיה ב-'למה בתנ"ך קיימים פעלים המסתיימים עם נון 'מיותרת'?'
למה בתנ"ך קיימים פעלים המסתיימים עם נון 'מיותרת'?
17/12/2018 | 02:25
3
14
ישמעון (ישמעו), תאבדון (תאבדו), יריחון (יָריחוּ), תקרבון (תקרבו). תדעין (=תדעי). 
בראשית: 9 מופעים מסוג זה. 
שמות: 12 מופעים.
ויקרא: לא קיים אפילו מופע אחד כזה. 
במדבר: 3 מופעים. 
דברים: 40 מופעים!  
 
לפעמים אפשר למצוא במשפט אחד את שני הסגנונות וזה בכלל לא מובן לי...
לדוגמה בתהילים: הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם (נח, 2)
 
כמה שניסיתי לחפש מידע על הצורה הזאת באמצעות גוגל או מאמרים או ספרים לא מצאתי (אולי כי אין לי מושג איך הצורה הזאת נקראת?)
 
* אגב, עם גילוי דוגמה אחת לסגנון שונה בספר דברים, נזכרתי במה שלמדתי בבגרות שביקורת המקרא טוענת שיש הבדלים משמעותיים בסגנון בין ספר דברים לשאר ספרי המקרא. ולטענת ביקורת המקרא חומש זה חובר משמעותית מאוחר יותר משאר הספרות. לטענת ביקורת המקרא ספר זה משתייך לאסכולה "הדויטרונמיסטית". כעת, שאלתי היא איך למשל מיישבים המתנגדים לביקורת המקרא את הבדלי סגנונות הלשון המשמעותיים לכאורה בין ספר זה לספרים אחרים?   
לצפיה ב-'תחפש'
תחפש
17/12/2018 | 23:32
2
14
energic nun OR nun energicum OR nunation + hebrew
ותמצא לא מעט.
לדוגמה באתר 'אקדמיה':
לצפיה ב-'אני כל פעם עומד נדהם ומשתהה מהידע העצום שלך במכמני השפה'
אני כל פעם עומד נדהם ומשתהה מהידע העצום שלך במכמני השפה
18/12/2018 | 00:15
1
4
לא מעט מהידע שלי -ממך...
תודה רבה!
לצפיה ב-'תודה :)'
תודה :)
18/12/2018 | 13:05
לצפיה ב-'מה ההבדל בין "סביב" ו"מסביב" בתנ"ך? '
מה ההבדל בין "סביב" ו"מסביב" בתנ"ך?
17/12/2018 | 02:33
3
13
אני רואה את שני הפעלים האלה (לעתים אפשר למצוא את שתי הצורות באותו ספר בתנ"ך) ומנסה להבין מה ההבדל ביניהם? לכאורה זה נראה שהם מופיעים באותם הקשרים באופן נרדף. 
 
207 מופעים ל: סביב
42 מופעים ל: מסביב
 
האם מדובר בנרדפות או שיש להן משמעות שונה בתנ"ך? אם נאמר שמדובר בנרדפות, אז נדמה לי שהיום המגמה הפוכה. לא כך?
 
 
לצפיה ב-'מסביב'
מסביב
17/12/2018 | 23:40
2
8
מסביב = מ + סביב.
כך תוכל לקרוא:
 לָבוֹא אֵלַיִךְ מִסָּבִיב = לבוא מ:סביב, אל:אלייך.
וַיִּבֶן הָעִיר מִסָּבִיב מִן הַמִּלּוֹא וְעַד הַסָּבִיב
 
אבל במקומות רבים היה אפשר החליף ב"סביב" ועדיין המשמעות הייתה קרובה.
לצפיה ב-'כלומר'
כלומר
18/12/2018 | 00:18
1
2
אתה מסכים שבהרבה מהמקומות אפשר להחליף ביניהן מבלי שנרגיש הבדל כלשהו.
לצפיה ב-'לא אמרתי'
לא אמרתי
18/12/2018 | 13:13
שלא נרגיש הבדל כלשהו, אלא שבחלק מהמשפטים ההבדל יכול להיות כלשהו.
"מסביב" כולל מ"ם המוצא, ובא במשפטים שיש בהם תנועה.
אבל לפעמים אם תחליף ב"סביב" המשמעות תהיה מאוד קרובה.
לדוגמה:
כִּי הָיוּ עָלֶיהָ מִסָּבִיב בְּיוֹם רָעָה. מאיפה הם באו? מסביב.
אבל אילו היה כתוב "סביב" לא הייתי מתפלא, כי אז השאלה היא לא מאיפה הם היו עליה, אלא להיכן או כיצד. המשמעות לא מאוד רחוקה.
 
לצפיה ב-'עברית שפה קשה: למנוע '
עברית שפה קשה: למנוע
17/12/2018 | 15:05
6
22
המחבר כתב שהמטוס זקוק למנוע דחף.
העורכת תיקנה: אסור שיווצר במטוס דחף.
לא ולא, השיב המחבר, הכוונה הפוכה: המטוס דווקא זקוק לדחף שמספק המנוע.
אם כך, השיבה, צריך להיות: המטוס זקוק לִמְנוע דחף.
אז מה עשינו? רק התבלבלנו ...
בסופו של יום ויתרו על הסמיכות: המטוס זקוק לְמָנוע דוחף

לצפיה ב-'אין קשר לעברית, המוגרפיה/הומופוניה קיימת בכל שפה'
אין קשר לעברית, המוגרפיה/הומופוניה קיימת בכל שפה
17/12/2018 | 15:48
3
12
מכיר את המערכון הקלאסי של אבוט וקוסטלו?
 
"מנוע דחף" הוא סוג של מנוע, זה לא "מנוע דוחף"... כשקראתי את המשפט "המטוס זקוק למנוע דחף" קראתי אותו לפי הכוונה המקורית, כי ההקשר ממש ברור, ובלאו הכי אני מבינה שמדובר בטקסט כתוב ולא דבור. אם העורכת באמת תיקנה, יש כאן שתי אפשרויות:
א. כדאי לשכתב את הטקסט (לא רק את המשפט הזה) כי ההקשר לא ברור;
ב. כדאי להחליף עורכת כי היא לא מבינה הקשר בסיסי.
 
אדם אינטליגנטי שקורא משפט כזה בתוך הקשר הגיוני לא אמור להבין שמדובר במניעה. בהנחה שהטקסט תקין, ליתר ביטחון, אפשר להוסיף מקף כדי להדגיש זאת: "המטוס זקוק למנוע-דחף". אם זה טקסט שפונה לקהל שלא אמור לדעת מהו "מנוע דחף" אולי כדאי להסביר זאת, ואם זה לא חשוב פשוט להשמיט זאת.
לצפיה ב-' גם '
גם
17/12/2018 | 17:32
7
אני קראתי את המשפט המקורי והבנתי אותו יפה מאוד בהקשרו.
"המטוס זקוק למנוע דחף" - הוא משפט בהיר.
אם הייתי רוצה להיות ברור ביותר על חשבון וורדינג (מלל?) אז הייתי משכתב את זה ל:
"מטוס זקוק למנוע שידחוף אותו קדימה. מנוע מסוג זה נקרא "מנוע דחף".
 
אני אישית מבין את המשפט המקורי ולפי איך שהצגת את הדברים לא ממש מבין מה רצתה העורכת, ומה קרה שהחליטה בהתחלה לשבש את הטקסט מכוונתו המקורית.
לצפיה ב-'הכל שריר ומדויק ותקין! אבל:'
הכל שריר ומדויק ותקין! אבל:
17/12/2018 | 21:24
1
24
הכוונה לא היתה להשוות ולומר כי העברית בעשירון שביעי ואבוט וקוסטלו בעשירון שמיני וכו'. זו לא היתה הכוונה. הדוגמה היא לעניות דעתי הדלה בכל זאת אופיינית לעברית (ומן הסתם גם לשפות קרובות).
כמו כן הדבר נועד להדגים (עוד מקרה) בו הדיוק הלשוני פוגם בהבנה, דוגמת נזירה וחומר.
הצורה השגויה, נזירה וכּומר ברורה יותר.
הצורה השגויה לְמָנוע דחף ברורה יותר מהצורה התקינה לִמְנוע דחף
 
ובאשר להחלפת עורכת - לשם כך נדרש מנוע דחף סילוני...
 
בסיכום: תודה רבה!
לצפיה ב-'אני לא מבינה איך קשור הדיוק הלשוני לעניין; זה לא טקסט כתוב?'
אני לא מבינה איך קשור הדיוק הלשוני לעניין; זה לא טקסט כתוב?
17/12/2018 | 23:33
לצפיה ב-'המטוס מצריך מנוע דחף.'
המטוס מצריך מנוע דחף.
17/12/2018 | 23:22
1
1
לצפיה ב-''
17/12/2018 | 23:27
3
לצפיה ב-'"price gouging" בעברית '
"price gouging" בעברית
17/12/2018 | 10:10
1
144
האם מישהו יודע את הביטוי בעברית המקבל ל price gouging
באנגלית?
לצפיה ב-'הפקעת מחירים'
הפקעת מחירים
17/12/2018 | 11:24
1
לצפיה ב-'מה זה בעברית "מיטה יהודית"?'
מה זה בעברית "מיטה יהודית"?
14/12/2018 | 17:58
4
30
לצפיה ב-'מיטה לדתיים, שאפשר להפריד לשניים בימי החודש הרלוונטיים'
מיטה לדתיים, שאפשר להפריד לשניים בימי החודש הרלוונטיים
14/12/2018 | 18:22
7
לצפיה ב-'אני לא רב ולא בנו של רב, אבל נראה לי שהמיטה שבתצלום אינה '
אני לא רב ולא בנו של רב, אבל נראה לי שהמיטה שבתצלום אינה
14/12/2018 | 22:04
28
עונה על הקריטריון הנדרש מ"מיטה יהודית".
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה לעונים'
תודה רבה לעונים
14/12/2018 | 22:45
19
ואני חשבתי שזו הלצה...
לצפיה ב-'זה כינוי חדש מהשנים האחרונות, ניסיתי להתחקות אחר מקורו בעבר'
זה כינוי חדש מהשנים האחרונות, ניסיתי להתחקות אחר מקורו בעבר
17/12/2018 | 02:50
10
ואז הבנתי שהוא בכלל הומצא ממש בשנים האחרונות.
 
זו הייתה מסקנתי בזמנו:
"מיטה יהודית" היא מיטה המיועדת לזוג נשוי המקיים את הלכות נדה (לא לנגוע באשה במחזור עד שתטבול). הייחודיות שבה או השוני שבה משאר המיטות הזוגיות בעולם הוא שזוגות בדרך כלל ישנים במיטה אחת בעל מזרון אחד רחב. לעומת אלה, המיטה הזאת היא 'מודולרית', היא בעצם שתי מיטות נפרדות שמתחברת למיטה אחת בימים שמותר לאיש והאישה לנגוע אחד בשניה.
 
אני לא בטוח אם כל הדתיים נוהגים במיטה יהודית, אבל חלקם בוודאות. ייתכן שזו חומרה. אבל זה לא תחום העיסוק שלי:)
לצפיה ב-'על מה מסתמכת הטענה שרשע זה חלול? '
על מה מסתמכת הטענה שרשע זה חלול?
17/12/2018 | 01:47
1
6
מוצגת כאן (בהתבסס על Delitzsch)  הטענה שהמילה "רשע" משמעה חלול. הטענה הזאת מסתמכת על השורש הערבי המקביל. מצאתי אותה גם כן בספר או שניים ישנים בגוגל ספרים. 
 
The conjecture יַרְעִשׁ is not required either here or 1 Sam 14:47 (where הרשיעsignifies to punish the guilty); יַרְשִׁעis also not to be translated turbabit (Rosenmüller), since رسغ ,رسع) רָשַׁע ) according to its primitive notion does not signify "to be restless, to rage," but "to be relaxed, hollow" (opposite of صق ,צדק, to be hard, firm, tight)
 
על מה מסתמך הטוען שרשע זה חלול? ניסיתי לחפש את המילים رسغ ,رسع במילונים ולא ממש מצאתי משמעות כזאת. אולי אתם מכירים משמעות כזאת? או מבינים על סמך מה הוא שיער השערה זאת?
לצפיה ב-'התפקשש. נא למחוק. '
התפקשש. נא למחוק.
17/12/2018 | 01:51
לצפיה ב-'אמן - אומן / אומנות - אמנות'
אמן - אומן / אומנות - אמנות
15/12/2018 | 22:53
2
17
מה ההבדל בין אמן לאומן? בספיר ראיתי ששילבו את שתיהן באותו ערך. לדעתי זו שגיאה.
אני יודע שיש אומנות ויש אַמנות.
לא זוכר מה זה מה.
אבל אני יודע שאחד מהן הוא בשימוש של יופי ואחד הוא בשימוש של כלי כלשהו (כלומר הוא בנוסף לצורתו גם מועיל).
אם אפשר הסבר לתהיתיי. אני צודק/טועה. אפשר הסבר!!
תודה מראש!
לצפיה ב-' ראה'
ראה
15/12/2018 | 22:58
17
אוֹמן ואוּמן - אתר האקדמיה ללשון:
לצפיה ב-'אין אַמנות ולא הייתה. יש אָמנות (קמץ קטן) ואֻמנות'
אין אַמנות ולא הייתה. יש אָמנות (קמץ קטן) ואֻמנות
15/12/2018 | 23:51
19
אומנות (ב-U) משמעותה craft והיא נכתבה בוי"ו גם בכללי הכתיב המלא הקודמים;
לעומת זאת אומנות (ב-O) שמשמעותה art נכתבה בעבר ללא וי"ו, כי הכלל לקמץ קטן היה שלא מוסיפים לו וי"ו בכתיב מלא (במילים כמו חוכמה, קורבן, תוכנית וכו'). לפני שנה וחצי עודכנו הכללים ומאז שתי המילים נכתבות אותו הדבר בכתיב חסר הניקוד.
 
אומנם איבדנו את הבידול בין השתיים (בכתיב מלא) אבל הרווחנו, בתקווה, הגייה תקנית של המילים "אומנות" ואומן" שרבים אכן שיבשו והגו בתנועת A. בלאו הכי המילה אֻמנות אינה בשימוש נרחב ובמידת הצורך אפשר להוסיף לה ניקוד עזר.
לצפיה ב-'בין בליעה לבליעה'
בין בליעה לבליעה
13/12/2018 | 22:16
11
24
מה ההבדל בעברית בין: ingestion
לבין: swallowing ?
swallowing זה במפורש בליעה ("אל תחזיק בפה, תבלע!", רפלקס הבליעה - ההעברה מהפה ללוע).
אז המונח לשלב ההכנסה אל הפה, ל- ingestion?
תודה!
לצפיה ב-'השאלה לא לגמרי ברורה לי'
השאלה לא לגמרי ברורה לי
14/12/2018 | 00:10
10
19
ingestion זה לא הכנסה לפה. זו הכנסה פנימה אל תוך הגוף, בליעה.
אלא שהמשמעות שלה רחבה יותר מבליעה רגילה, כי המילה מתייחסת גם לאורגניזמים חסרי פה וגרון, כמו לדוגמה מקרופאגים במערכת החיסון ש"בולעים" את החיידק הפולש (+כמובן משמעויות מטאפוריות).
אז מה בדיוק כוונתך לשאול?
 
לצפיה ב-'תודה רבה להתייחסותך.'
תודה רבה להתייחסותך.
14/12/2018 | 01:06
9
21
באכילת כריך יש שני שלבים: א. הכנסתו לפה. בעקבות זאת ערבובו ברוק, לעיסה וכו' והפיכתו בפה לבליל מזון. ב. בהמשך בליל המזון נדחף אל הלוע (משם ושט, קיבה וכו'). ההעברה מחלל הפה ללוע מכונה "בליעה", לפחות במובן זה שהתהליך המבצע זאת הוא רפלקס (שאחראי לו גזע המוח) המכונה "רפלקס הבליעה". 
בתמונה המצורפת יש הבחנה בין אכילה לבין בליעה. אולי באמת המונח הוא אכילה? אבל אולי אכילה הוא מונח הוא כללי יותר. במקרופאג אין שני תהליכים נפרדים, כי אם אחד, שאכן מכונה "בליעה" .
האם עצם ההכנסה מהחוץ לפה, ingestion, היא "אכילה"?
ואגב, האם יש קשר לשוני בין בליעה לבין לוע?
תודה
לצפיה ב-'אכן ingestion היא הפעולה הכללית של האכילה'
אכן ingestion היא הפעולה הכללית של האכילה
14/12/2018 | 09:48
3
22
מורפיקס מתרגם יפה כ:
"הכנסת מזון או משקה לגוף על-ידי בליעה" 
ובעברית פעולת האכילה הכללית הזו נקראת גם כן בליעה והיא רלוונטית גם ליצורים בעלי מערכת עיכול וגם לחד-תאיים כמו אמבות.
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
14/12/2018 | 10:53
2
5
לצפיה ב-'הדגש'
הדגש
14/12/2018 | 14:57
1
12
ingestion שם דגש על ההכנסה פנימה ולא על שלב מסוים. עקרונית כלול בכך גם הכנסת מזון באמצעות צינורית הזנה ישירות לקיבה (למרות שהיא לא בליעה ולא הכנסה לפה).
בכל מקרה לא מכיר מונח ייחודי להכנסה לפה בעברית מעבר ל"הכנסה לפה".
לצפיה ב-'תודה רבה!!'
תודה רבה!!
14/12/2018 | 15:42
4
לצפיה ב-'א. זה לא פשוט "לעיסה"?'
א. זה לא פשוט "לעיסה"?
14/12/2018 | 18:31
4
5
לצפיה ב-'לעיסה נעשית בין שלב ההכנסה לפה'
לעיסה נעשית בין שלב ההכנסה לפה
15/12/2018 | 03:15
3
14
ingestion
לבין שלב הבליעה (במובן רפלקס הבליעה, ההעברה מחלל הפה ללוע, swallowing)
אם למשל חושבים על dunh kghxv = מסטיק (mastication): להכניס לפה - ללעוס -  ו... לירוק
לצפיה ב-'נו, אבל זה בדיוק מה שתיארת ב-א, את הלעיסה. מתי יש עוד שלב?'
נו, אבל זה בדיוק מה שתיארת ב-א, את הלעיסה. מתי יש עוד שלב?
15/12/2018 | 14:31
2
11
יש הכנסה, לעיסה ובליעה. כל אלה יחד מתארים את שלבי האכילה (לא כולל עיכול). אני לא מצליחה להבין מה חסר.
לצפיה ב-'את אולי מתכוונת לנגיסה? לועסים 43 דקות מסטיק'
את אולי מתכוונת לנגיסה? לועסים 43 דקות מסטיק
15/12/2018 | 21:20
1
11
וא-פרופו מסטיק, פרה לועסת בלי להכניס כלל לפה (אחרי שהעלתה גירה)
 
לצפיה ב-'לא, ללעיסה. נגיסה זה bite, חיתוך של תתיכה מהמזון בשיניים'
לא, ללעיסה. נגיסה זה bite, חיתוך של תתיכה מהמזון בשיניים
15/12/2018 | 22:16
11
כדי שאפשר יהיה להכניס אותו לפה (לא בכל מזון צריך לנגוס; תלוי בפורמט). לעיסה היא תהליך עיבוד המזון בפה – טחינה בשיניים, ערבוב המזון ברוק וכו' – הכנתו לשלב הבליעה.
לצפיה ב-'מתי התחילו לקרוא ללשון הקודש בשם עברית?'
מתי התחילו לקרוא ללשון הקודש בשם עברית?
13/12/2018 | 09:50
6
29
או אם לחדד, מהם הטקסטים המוקדמים ביותר בלשון הקודש שבהם יש התייחסות לשפה שנקראת עברית?
לצפיה ב-'ראה'
ראה
13/12/2018 | 11:41
5
36
לצפיה ב-'תודה. ותהיות...'
תודה. ותהיות...
14/12/2018 | 10:05
4
24
מעניין מאד
ממה שקראתי עולות לי שתי התהיות הבאות
1) עד תקופת חז"ל המונח עברית איננו וההקשרים בלשון הקודש של עבר/עברי הם בדרך כלל לא חיוביים. המונח עברית כן קיים בלשונות הגויים שמסביבנו. כלומר עושה רושם שאבותינו היו מאד מסויגים מהמלה "עברית"
2) ייתכן כפי שהביאו בברייתא המובאת בבבלי מגילה יח ע"א בקישור שנתת, שמדובר בשתי שפות אחיות שונות זו מזו: עברית ולשון קודש (האם יש לכך תימוכים נוספים? לשוניים? ארכיאולוגיים?)
 
לצפיה ב-'ובכן,'
ובכן,
14/12/2018 | 14:52
3
21
  1. לאו דווקא. הספרים החיצוניים נכתבו על ידי יהודים, אלא ששרדו רק בתרגום (ולא ברור מה היה כתוב שם במקור העברי). מטבע הדברים, השפה תיקרא "לשון הקודש" בשימוש פנימי ולא בפי נוכרים, אבל זה לא אומר שלשם "עברית" היו קונטציות שליליות.
  2. לשון המקרא נקראת "עברית" בפי חז"ל במקומות שונים, לדוגמה: "ומנין של חלפו לשונם שנאמר מי שמך לאיש שר ושופט וגו' מיכן שהיו מדברים עברית" ועוד  ועוד
  3. בדוגמה שהביאו שם ("קראה גפיטית עברית עילמית...לא יצא") ברור מההקשר שמדובר בשפה שאינה חשובה בכלל שפת הקודש. בהחלט ייתכן שמדובר בדיאלקט של ארמית (ושמא מדובר בדיאלקט השומרוני של השפה העברית, שכונתה כך מכיוון שהם המשיכו להשתמש בכתב העברי הקדום (?)).
  4. כנראה השם "עברית" הפך לשם הקבוע, השליט, המובהק והחד-משמעי בתקופת ההשכלה (אם כי כאמור זה היה תהליך ארוך שראשיתו בתקופת בית שני).
לצפיה ב-'תודה. ולעניין סעיף 1'
תודה. ולעניין סעיף 1
15/12/2018 | 17:34
2
19
הקונוטציות הלא חיוביות לשם עברי בתנ"ך נובעות מכך שהמלה באה כמעט תמיד בהקשר של עבדים או מפי הגויים.
הקישור הזה לבעל הסולם הועלה כאן לאחרונה:
ובמחילה, לא הבנתי מדוע הזכרת את הספרים החיצוניים שבוודאי רובם נכתבו בלשון הקודש.
לצפיה ב-'תשובה:'
תשובה:
15/12/2018 | 21:24
1
20
  1. כשיונה בן אמתי הנביא אמר: "עִבְרִי אָנֹכִי וְאֶת ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲנִי יָרֵא אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה" לא היה בכך כל קונטציה שלילית, וכך גם בפסוקים נוספים בתנ"ך.
  2. דברי בעל הסולם שקישרת לכאן נובעים, לפי דעתי, מהסתייגות מהניחוח הכנעני שנספח למילה "עברי" כשאומצה על ידי הציונים החילונים כאלטרנטיבה למילה "יהודי". אבל אם בוחנים את המקורות כשלעצמם, המונח "עברי" הוא לאו דווקא שלילי ואינו מנוגד ל"יהודי".
  3. הזכרתי את הספרים החיצוניים, כי הם מובאים במאמר האקדמיה כמקורות הראשונים לשם השפה "עברית".
לצפיה ב-'חן חן'
חן חן
15/12/2018 | 23:54
3
לצפיה ב-'בנימינה'
בנימינה
12/12/2018 | 10:06
23
46
כיצד יש להגות שם זה, ושמות דומים כמו ירדנה, אריאלה וכו'; בהם שמות שבמקור הם בזכר, קיבלו צורת נקבה?
ההגייה המקובלת של שמות בנקבה - היא במלעיל במקרים רבים (יפה, שושנה, לאה..), למרות שההגייה התקנית לכאורה היא במלרע.
מדוע לכאורה? למיטב זכרוני מילים בנקבה המסתיימות בקמץ + ה (כיתה, מסיבה, ילדה) הן תמיד במלרע.
האמנם?
לצפיה ב-'אם רוצים'
אם רוצים
12/12/2018 | 12:39
22
46
אפשר לראות בכך ה"א המגמה (ירושלימה, הנגבה) - שמשמעותה "אל בנימין (דה רוטשילד)" ומילה שמוספת לה ה"א המגמה - הגייתה מלעיל.
ודומה לכך מצאנו בתנ"ך את היישוב "אפרתה" שהגייתו מלעיל (וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה).
לצפיה ב-'התירוץ המפוקפק התקבל!'
התירוץ המפוקפק התקבל!
12/12/2018 | 12:50
21
30
תודה איתי.
לצפיה ב-'אגב'
אגב
12/12/2018 | 13:16
2
29
גם העיר "נס ציונה" הגייתה התקנית במלעיל. ושם זו ה"א המגמה מובהקת: נס ציונה = נס לציוֹן.
לצפיה ב-'מן הסתם יש עוד ישובים "מגמתיים"'
מן הסתם יש עוד ישובים "מגמתיים"
12/12/2018 | 13:32
1
24
נגבה, קדימה..
לצפיה ב-'דבירה.'
דבירה.
12/12/2018 | 14:30
11
לצפיה ב-'לא מפוקפק כלל, זו בדיוק התשובה שהתכוונתי לכתוב בעצמי... '
לא מפוקפק כלל, זו בדיוק התשובה שהתכוונתי לכתוב בעצמי...
13/12/2018 | 17:21
1
19
ויש מילה חריגה שאינה מלרעית – לילה (היא גם לא ממין נקבה).
 
ואכן, כפי שציינת, יש לדוברי העברית נטייה למלעל שמות מלרעיים, אבל לא רק נקביים ולא רק כאלה המסתיימים ב-םָה): אברהם (יותר בפורמט אברם וגם אבי), יוסף (וכמובן יוסי), משה (וכמובן מושיק), מרדכי (וכמובן מוטי), יעקב (וכמובן קובי או יקי), יצחק (וכמובן צחי ואיציק), אדם, חיים, ניסים, רחמים, מיכאל (וכמובן מיכה או מיקי)... ועוד ועוד.
 
זה נכון גם לשמות ערים שאינם ממין נקבה (כמו נתניה, חדרה ועפולה) – ראשון לציון, זכרון יעקב, כפר סבא (טוב, כי סבא...), יפו, עכו, בני ברק, יבנה, חולון, אור יהודה...
לצפיה ב-'אני משער ששורשי הנטייה "למלעל" שמות מלרעיים'
אני משער ששורשי הנטייה "למלעל" שמות מלרעיים
14/12/2018 | 17:54
8
נעוצים בהגייה המסורתית האשכנזית.
נניח "BORUCH" הפך ל-"BARUCH", אבל מתוך ההרגל בשפת הדיבור נשאר המלעיל.
לצפיה ב-'מצטרף: לא "תירוץ", ולא "מפוקפק".'
מצטרף: לא "תירוץ", ולא "מפוקפק".
14/12/2018 | 17:56
15
13
לצפיה ב-'חולק: תירוץ ו-מפוקפק. אין שום עדות או בדל ראיה לכך '
חולק: תירוץ ו-מפוקפק. אין שום עדות או בדל ראיה לכך
14/12/2018 | 22:18
14
17
שב"בנימינה" גלומה הכַּוונה "אל בנימין" (בניגוד לנס ציונה ולדבירה שמשמעותן  בפירוש "לציון" ו"לדביר"). אני מניח שאיתי הציע את מה שהציע חצי בבדיחות הדעת.
 
לצפיה ב-'לא ראיתי שום בדיחה או חצי קריצה בתגובתו, היא רצינית לחלוטין'
לא ראיתי שום בדיחה או חצי קריצה בתגובתו, היא רצינית לחלוטין
15/12/2018 | 14:56
4
11
ולא צריכה להיות "עדות" או "ראיה" לתופעה לשונית מוכרת ומתועדת היטב, זו סברה לגיטימית לחלוטין. הרי יכלו לקרוא למקום "בנימין" וחסל, למה להוסיף ה"א? הוא לא ע"ש אישה...
לצפיה ב-'נראה לי שיש כאן שתי שאלות שונות:'
נראה לי שיש כאן שתי שאלות שונות:
15/12/2018 | 15:03
3
12
א. איך מבטאים "במקרה הכללי". כאן ישנה גם האפשרות שהציע איתי.
ב. המקרה הספציפי של שם הישוב 'בנימינה'.
לצפיה ב-'אני לא חושבת שאלה שאלות שונות'
אני לא חושבת שאלה שאלות שונות
15/12/2018 | 15:40
2
18
א. מהו "המקרה הכללי"? זה משתנה בין יישובים שונים... יש יישובים (מעטים) עם ה"א המגמה, ורבים אחרים שלא (או בכלל לא עם ה"א, כאמור).
 
ב. ההגייה הרשמית התקנית היא "בנימינה" במלעיל (ליתר ביטחון וידאתי זאת עם איש מקצוע). לכן אני חושבת שזו ה"א המגמה (וכך תכננתי לענות בעצמי, איתי הקדים אותי). גם מי שנוסע ברכבת ישראל שומע את הכרוז אומר "חדר֫ה", "פרדס חנ֫ה", "קיסרי֫ה" ועוד, כולן במלרע; אבל "בנימ֫ינה" במלעיל.
לצפיה ב-'מעניין.'
מעניין.
15/12/2018 | 16:03
1
19
לבנימין? מה זה כאן "בנימין"? הישוב עצמו נקרא ע"ש בנימין אדמונד רוטשילד.
לצפיה ב-'בנימין זה השם שלו ויכול היה להיות גם שם היישוב על שמו'
בנימין זה השם שלו ויכול היה להיות גם שם היישוב על שמו
15/12/2018 | 16:08
16
(כפי שיש "יד בימין", ע"ש בנימין אחר) אבל הוא נקרא "בנימינה", במלעיל, אולי באמת בתבנית של יישובים כמו "נס ציונה". אנחנו יודעים שזה לא ע"ש אישה ששמה "בנימיניה", אז מה זה עוד יכול להיות?
לצפיה ב-'אכן - עם זאת'
אכן - עם זאת
15/12/2018 | 21:36
8
17
אכן גם לפי דעתי זו לא הייתה כוונת המשורר, ולא לכך כיוונו כשנתנו את השם.
עם זאת כמובן אף אחד לא מחוייב לכוונה המקורית.
כנ"ל לגבי השמות הפרטיים ירדנה וציונה, שלפי דעתי במקור לא כוונו לה"א המגמה, אבל הם יכולים להתפרש כך אם רוצים לשמור על התקן בלי לשנות את ההגייה המקובלת.
ונדמה לי שאכן קרייני רדיו המחוייבים לכללים ולתקן, הוגים חדרה והרצליה במלרע, ואילו בנימינה במלעיל (כנראה בעקבות פרשנות מאוחרת כה"א המגמה).
לצפיה ב-'זה אמנם קצת מאוחר בשרשור, אבל כשאני חושב על זה'
זה אמנם קצת מאוחר בשרשור, אבל כשאני חושב על זה
16/12/2018 | 01:44
10
בנימינה במלעיל כי הכוונה היא לאזכר את בנימין. אז זה כמו בנימין + ה
כלומר, מה שבמקור הזכרי מלרע הופך מלעיל כדי לדמות לזכר: בנימין > בנימינה
כנ"ל ירדנה. ירדן במלרע, הופך ירדנה במלעיל.
אין הדבר פוסל את הנטייה הכללית למלעיל, כמו יפה, שושנה וכו'. במקרה זה אולי אחת הסיבות היא להבחין בין המילה לבין שם (בבחינת: אינני מתחייב שיפה אכן יפה, לבנה לבנה וחדווה מלאת חדווה).
וחוץ מזה קיימת נטייה כללית (לא מובנת לי) למלעיל, בנוסח "שמואל, מסרת כבר את הדוח לעציון? אם לא דוד יכעס עליך"
 
לצפיה ב-'איזו כוונה יכולה הייתה להיות למשורר? אני מתקשה להבין...'
איזו כוונה יכולה הייתה להיות למשורר? אני מתקשה להבין...
16/12/2018 | 02:34
6
10
כלומר, אני לא טוענת שהמטרה הייתה ממש להביע משמעות של "אל בנימין" אלא להשתמש בתבנית הקלאסית הזאת שקיימת בשמות יישובים אחרים, ולא הייתה כאן מטרה ליצור שם של אישה משם של גבר (הרי אין כאן אישה) ואז קרה שכרגיל ממלעלים אותו. כאמור, ההגייה במלעיל של "בנימינה" אינה רק מקובלת, היא נחשבת לתקנית ולרשמית, ובכך הוא שונה משמות יישובים אחרים שהזכרנו. אפשר לטעון שזו סברה לא מבוססת (אני חושבת שהיא ודאי לא פחות מבוססת מכל סברה אחרת...) אבל בבדיחות הדעת? ואללה, לא מצליחה להבין למה. בעיניי היא רצינית והגיונית לחלוטין.
לצפיה ב-'במיוחד התבטאתי במילים "*חצי* בבדיחות הדעת", ואם לדייק '
במיוחד התבטאתי במילים "*חצי* בבדיחות הדעת", ואם לדייק
16/12/2018 | 11:27
4
11
בהבעת כוונתי, נכון יותר היה לומר "בלי להתחייב לדיוק המדעי".
אשר ל"ניקוב" השם, נראה לי כאפשרות, שהדבר נבע מן העובדה שסוג היישוב היה מושבה, שמינה הוא כמובן נקבה. (זוהי רק אפשרות, כמובן, שכן רחוק הדבר מלהיות כלל, כי יש הרבה יוצאים מן הכלל: ראשון לציון, זכרון יעקב, מחניים ועוד).
דומני שהתקבעה צורת ההגייה בנימינה, בשל הרצון לשַמר בשמה את שמו של הברון בנימין ׁ(הן בכתיבה הן בהגייה). (כפי שהציע לעיל "השואל").
לצפיה ב-'בקיצור, גם החלופות שהצעת אינן סבירות יותר, סתרת אותן בעצמך'
בקיצור, גם החלופות שהצעת אינן סבירות יותר, סתרת אותן בעצמך
16/12/2018 | 12:55
3
10
אין שום הכרח ששם מושבה יהיה בנקבה (גם "עיר" היא מילה ממין נקבה, ויש לא מעט ערים ששמן זכרי) ודאי לא כשהיא קרויה על שם גבר;
ושמו של הברון נשמר בשמה כך או כך, הכתיב אותו כתיב, וההגייה לא חייבת להיות מלעיל לשם כך. להבדיל, את שמו של הרצל הנציחו ב"הרצלייה" שהיא אכן ממין נקבה במובהק וגם הגייתה התקנית במלרע.
 
את ההסבר של השואל לא ממש הבנתי, הוא לא ממש מסביר אלא בעיקר אומר "זה ככה"... הרי כבר הראיתי שהתופעה של מלעול שמות פרטיים אינה בלעדית לשמות ממין נקבה עפ"י הזכר או בכלל לשמות ממין נקבה...
 
אבל בשמות האלה המלרע הוא ההגייה התקנית והרשמית, והמלעיל נחשב להגייה עממית.  לא כך ב"בנימינה". לפיכך אני חושבת שהבחירה במלעיל בתבנית שמות עם ה"א המגמה אינה הסבר דחוק או "מפוקפק" וגם לא "תירוץ" אלא ההסבר המתבקש וההגיוני ביותר.
 
נ"ב
אין שום קשר בין אי התחייבות לדיוק מדעי (ברור שזו סברה) לבין "בדיחות הדעת". לא חצי וגם לא רבע.
לצפיה ב-'התגובה שלך בוטה מדיי לטעמי, ולכן לא אמשיך בדיון.'
התגובה שלך בוטה מדיי לטעמי, ולכן לא אמשיך בדיון.
16/12/2018 | 13:40
2
12

 
לצפיה ב-'מתנצלת, זו לא היית הכוונה. כתבתי בצורה עניינית וישירה...'
מתנצלת, זו לא היית הכוונה. כתבתי בצורה עניינית וישירה...
16/12/2018 | 14:05
1
3
לצפיה ב-''
16/12/2018 | 14:27
לצפיה ב-'הכוונה שאולי הייתה למשורר'
הכוונה שאולי הייתה למשורר
16/12/2018 | 13:15
13
היא לקרוא לתחנת הרכבת בנימינה (שנקראה כך אולי אף לפני הקמת המושבה עצמה) בשם נקבי.
ולא נדיר למצוא שמות מקומות בצורת נקבה - נהריה, הרצליה, רגבה.
ההנחה שלי, שהיא תחושת בטן כמובן, שאותם חלוצים לא חשבו על הדגם עם ה"א המגמה, אלא הוסיפו ה"א הנקבה, והמלעליות נובעת מכך שההגייה הספרדית עוד לא הפכה אז בהכרח לתקן מוטמע, וכן בגלל הנטייה הקיימת עד היום למלעל שמות.
לאחר מכן, החלו לגייס את הדגם של ה"א המגמה כשאפשר, על מנת להיות תקני ולא להיאלץ לאמץ הגייה מלאכותית.
לצפיה ב-'נתקעתי בחור של המנעול'
נתקעתי בחור של המנעול
14/12/2018 | 10:13
1
25
לסיפור/שיר: 
איך מנקדים את המילה חור כשיש לפניה ל/ב + הא הידוע?:
  1. נתקעתי בַּחוֹר שֶׁל הַמַּנְעוּל
  2. נתקעתי בָּחוֹר שֶׁל הַמַּנְעוּל
  3. נִתְקַעְתִּי בַּחֹר שֶׁל הַמַּנְעוּל
  4. נִתְקַעְתִּי בָּחֹר שֶׁל הַמַּנְעוּל
לצפיה ב-'3'
3
14/12/2018 | 10:33
2
לצפיה ב-'המילה סבילות היא שם עצם או שם פעולה?'
המילה סבילות היא שם עצם או שם פעולה?
03/12/2018 | 13:08
30
130
שלום,
האם המילה סבילות היא שם עצם או שם פעולה? וכיצד ניתן להבחין בין שם עצם מופשט לשם פעולה?
 
(כמו: סבילות לכאב)
לצפיה ב-'שם פעולה הוא סוג של שם עצם'
שם פעולה הוא סוג של שם עצם
03/12/2018 | 13:33
43
אך בנדון שלך, מדובר בשם עצם (מופשט) שאינו שם פעולה. שם פעולה ניתן לזהות לפי התבנית שלו ולפי המשמעות. בנדון שלך, שם הפעולה הוא ״סבילה״, שהיא הפעולה הנגזרת מהפועל ״לסבול״. ״סבילות״, לעומת זאת, היא שם עצם שנגזר משם התואר ״סביל״, ולכן אינה שם פעולה.
לצפיה ב-'תוספת חידוד'
תוספת חידוד
03/12/2018 | 14:05
25
40
כפי שכתב איתַי, שם פעולה הוא סוג של ש"ע, אלא ששם פעולה כשמו מורה על פעולה. הליכה. שמיעה. צחוק. דיבור. כל אלה פעולות שאנחנו עושים. במקרה, סבילות היא בדיוק ההפך מפעילות (סביל ופעיל) ולכן היא נחשבת לש"ע מופשט כי אין כאן ממש פעולה ולכן אנחנו מפשיטים את חוסר הפעולה הזאת לתוך שם. אתה מסכים איתַי?
לצפיה ב-'ההתחלה נכונה, הסוף לא רלוונטי'
ההתחלה נכונה, הסוף לא רלוונטי
03/12/2018 | 16:20
22
35
ראשית, שמות פעולה הם שמות מופשטים, ולכן זו אינה ההבחנה הרלוונטית.
שנית, אין כאן קשר לסביל או פעיל; יש קצת שמות פעולה סבילים, למשל בנפעל (הידבקות, היווצרות, היבלעות) או שמות פעולה לפעלים שהם לא בדיוק פעולה מבחינה סמנטית (הימנעות, היעדרות, התביישות, התייבשות, התרגשות...).
 
אפשר להתווכח עד כמה זו "פעולה" או לא, אבל פעיל זה לא (לא לכל הפחות לא בדיוק). וזה בסדר, כי יש פעלים סבילים ויש גם פעלים שאינם פעילים ואינם סבילים, ויש פעלים שמביעים מצב (או שינוי מצב), וזה לא הקריטריון.
 
הקריטריון לשמות פעולה הוא צורני. שמות פעולה, כמו הפעלים, שקולים בתבניות ייעודיות לכל בניין. בעיקרון כל מה שלא בתבניות האלה אינם שמות פעולה, אף שיש (פה ושם) שמות עצם שמביעים פעולות ומשמעויות דומות לשמות פעולה בתבניות אחרות (משלוח, תספורת, נופֶש, צימאון) ואפשר לשדך אותם לפעלים.
 
לעומת זאת שמות עצם אחרים שאינם שמות פעולה יכולים להיווצר גם בדרך תצוגה של בסיס וצורן. צורן הגזירה הסופי -וּת יוצר שמות מופשטים. בין היתר הוא יכול ליצור את שם המקצוע/העיסוק מתוך בעל המקצוע (נגר >> נגרות, עיתונאי >> עיתונאות, דוגמן >> דוגמנות) והוא יכול ליצור את התכונה מתוך בעל התכונה, כלומר שם התואר (עצלן >> עצלנות, דרמטי >> דרמטיות, ילדותי >> ילדותיות, טיפש >> טיפשות) וכך גם סביל >> סבילות.
לצפיה ב-'הקריטריון הצורני אינו מספיק'
הקריטריון הצורני אינו מספיק
03/12/2018 | 18:53
20
19
  1. שתיתי את חליטת התה (חליטה ≠ שם פעולה).
  2. חליטת התה ארכה זמן רב (חליטה = שם פעולה).
ההבדלים כאן אינם מורפולוגיים.
לצפיה ב-'חליטה היא כן שם פעולה; היא לא *רק* שם פעולה, וזו תופעה נפוצה'
חליטה היא כן שם פעולה; היא לא *רק* שם פעולה, וזו תופעה נפוצה
03/12/2018 | 23:14
19
16
שבה משמעות שם הפעולה מתרחבת והם מביעים גם את תוצר הפעולה (המצאה, חיבור, סיפור, מינוי) ולא רק את הפעולה עצמה. אבל אין כאן סתירה.
 
יש מקרים (לא רבים, לפחות באחוזים) שבהם שם הפעולה אכן לא משמש כלל לפעולה עצמה (אבל בהחלט קשור אליה) ואף מקרים נדירים ממש שבהם המשקל משמש למילים שאינן קשורות לאף פעולה (ביוב, לדוגמה). כמובן, יש גם לא מעט מקרים של אי-התאמה בין המשקל לבניין (אבל עדיין שמות פעולה).
לצפיה ב-'נכון, ולכן אי אפשר לומר שהקריטריון לשמות פעולה הוא צורני.'
נכון, ולכן אי אפשר לומר שהקריטריון לשמות פעולה הוא צורני.
03/12/2018 | 23:58
16
9
לצפיה ב-'אבל שוב, זו אותה מילה והיא כן שם פעולה, ולכן אפשר גם אפשר'
אבל שוב, זו אותה מילה והיא כן שם פעולה, ולכן אפשר גם אפשר
04/12/2018 | 00:11
15
15
זה שיש לה משמעויות נוספות לא סותר. המטרה שלי לא הייתה לתת כאן שיטה לזיהוי שם פעולה במשפט במשמעות שם פעולה אלא להסביר את הקטגוריה של שמות פעולה.
לצפיה ב-'טוב'
טוב
04/12/2018 | 09:20
14
19
אם המטרה היא לתת תיאור צורני אופייני, אז מובן. פשוט המילה ׳קריטריון׳ גרמה לי לחשוב שכוונתך לשיטה לזיהוי.
לצפיה ב-'לא... אבל בכל מקרה זה לא משנה, כי המילה היא עדיין שם פעולה'
לא... אבל בכל מקרה זה לא משנה, כי המילה היא עדיין שם פעולה
04/12/2018 | 22:38
13
22
גם אם במשפט נתון היא משמשת במשמעות מעט שונה. אפילו בבחינות הבגרות בעברית כשמבקשים מתלמידים לזהות שמות פעולה בטקסט מקבלים שמות פעולה גם אם הם במשמעות מעט שונה במשפט המסוים (למשל "המדענים עורכים ניסויים בבעלי חיים" או "המשטרה הגישה את ההמלצות").
לצפיה ב-'דווקא לא.'
דווקא לא.
04/12/2018 | 23:06
12
14
בדוגמאות שציינת בסוגריים אין שמות פעולה.
(גם אם בבגרויות לא מורדים על כך נקודות).
לצפיה ב-'דווקא כן, כאמור. זו פוליסמיה ולא הומונימיה, אלה אותן מילים'
דווקא כן, כאמור. זו פוליסמיה ולא הומונימיה, אלה אותן מילים
04/12/2018 | 23:49
11
14
המשמעות הבסיסית שלהן היא שם פעולה, התבנית שלהן היא שם פעולה. השאלה האם במשפטים הנ"ל הן במשמעות שמות פעולה היא שאלה שונה. אבל זו כמובן שאלה של הגדרה...
לצפיה ב-'בעיניי לא משנה אם זו פוליסמיה או לא.'
בעיניי לא משנה אם זו פוליסמיה או לא.
05/12/2018 | 21:50
10
27
אלו ערכים לקסיקליים שונים.
(מה עוד שהשימוש העיקרי שלהם דווקא אינו כשם פעולה).
אבל כפי שאמרת זו שאלה של הגדרה.
 
לצפיה ב-'אבל זו בדיוק הנקודה: מילה פוליסמית אינה ערך לקסיקלי שונה'
אבל זו בדיוק הנקודה: מילה פוליסמית אינה ערך לקסיקלי שונה
05/12/2018 | 22:47
9
10
זו בדיוק ההגדרה שלה. מה אתה מחפש ומה אתה מוכן לקבל כתשובה, זו אכן שאלה של הגדרה.
לצפיה ב-'הסיבה שאיני מסכים לכך'
הסיבה שאיני מסכים לכך
05/12/2018 | 23:23
8
20
שבעיני הקטגוריות של חלקי הדיבר, הם אבן יסוד בהגדרת הערך הלקסיקלי.
אתן לך דוגמה מאנגלית, שם יותר נוח להמחיש את כוונתי:
I love to be in love
האם תגידי שהמילה love על שני מופעיה היא שם עצם?
לצפיה ב-'האם זו דוגמה טובה בעברית: הוא מקרר את המקרר (מבחוץ, '
האם זו דוגמה טובה בעברית: הוא מקרר את המקרר (מבחוץ,
05/12/2018 | 23:48
2
15
עם מאוורר)  - ?
לצפיה ב-'כן, זו דוגמה טובה'
כן, זו דוגמה טובה
06/12/2018 | 01:32
1
14
לפחות בעברית המודרנית.
הבינוני מתחלק לשמות עצם ולפעלים בהווה: השומר שומר עלינו, המקרר מקרר את האוכל, המחדד מחדד את העיפרון.
לצפיה ב-'הבינוני נקרא כך כי הוא בין לבין... ובמילון ההווה בחרו לאחד'
הבינוני נקרא כך כי הוא בין לבין... ובמילון ההווה בחרו לאחד
06/12/2018 | 01:35
17
ערכים ולציין את כל הפעלים בזמן הווה, בדיוק למטרה הזאת, כדי שלא יצטרכו להפריד בין הפועל למבצע הפעולה ולחזור על אותה הגדרה (כמעט) במילים אחרות.
לצפיה ב-'אבל אין כאן קטגוריה שונה של חלק דיבר. יש שם עצם'
אבל אין כאן קטגוריה שונה של חלק דיבר. יש שם עצם
06/12/2018 | 01:03
2
18
שמתחיל ממקרה פרטי של שם עצם שהוא שם פעולה, ומרחיב את משמעותו לשם עצם שקשור בפעולה הזאת. הוא עדיין שם עצם ובבסיסו הוא לא מפסיק להיות שם פעולה כשהוא מסמן את אחת מהמשמעויות המורחבות שתלויות בה. המילה היא עדיין אותה מילה, ומילונים בעברית לא עושים את ההפרדה וההבחנה שאתה עושה. לא אחד ולא שניים, כל אלה שאני מכירה.
 
באנגלית זה מצב קצת אחר, ומקרים רבים גם יכתבו love לעומת to love. כמובן, הקשר הסמנטי והלקסיקלי ברור.
 
ושוב, בשורה התחתונה אני דיברתי על זיהוי של שם פעולה בפני עצמו, לא בתוך הקשר, אלא צורנית. השאלה האם שם הפעולה אכן משמש במשמעותו המקורית במשפט נתון היא שאלה שונה שלא התייחסתי אליה מלכתחילה, ובכל זאת, ניסיתי להראות לך שוב ושוב שהתשובה הנחרצת שלך אינה האפשרות היחידה, ולא פעם מסתפקים בקריטריון הצורני בלבד.
לצפיה ב-'יש כאן תת-קטגוריה שונה'
יש כאן תת-קטגוריה שונה
06/12/2018 | 01:28
1
16
אמנם שם פעולה מסווג כשם עצם, אבל יש גם ייחודיות בשימוש התחבירי שלו (בעברית הישראלית, לדוגמה, שם פעולה יכול לגרור מושא. בין אם אוהבים את השימוש הזה ובין אם לא, הוא קיים).
לכן "שם פעולה" לא מקביל ל"שם עצם מופשט". "שם עצם מופשט" אכן אינו קטגוריה של חלקי הדיבר ואינו שונה מהותית מכל שם עצם אחר, אבל "שם פעולה" הוא נבדל קטגורית.
 
נכון שהמילונים הכתובים לא יוצרים ערכים שונים במקרה זה מטעמי נוחות (של הכותב והקורא), ובכך הם כנראה שונים מהמילון המנטלי.
לצפיה ב-'שאינה רלוונטית לנקודה שלי...'
שאינה רלוונטית לנקודה שלי...
06/12/2018 | 01:39
12
את השימוש ב"את" אחרי שם פעולה אפשר למצוא גם אחרי שמות עצם שאינם שמות פעולה (אבל משמעותם קרובה לשמות פעולה, נתתי כמה דוגמאות). ושוב, אתה נצמד לסמנטיקה ואני הדגשתי שוב ושוב ששמות פעולה הם שמות בתבניות של שמות פעולה, ובשום שלב לא טענתי שאין להם גם משמעויות נוספות שהורחבו מעבר לכך או שהם לא יכולים להופיע במשפט בהקשרים אחרים. בשלב הזה אני כבר חוזרת על עצמי, חתכתי, לילה טוב.
לצפיה ב-'אני שבה ומזכירה שהתייחסתי למילה עצמה בלי שום הקשר...'
אני שבה ומזכירה שהתייחסתי למילה עצמה בלי שום הקשר...
06/12/2018 | 09:06
1
14
וזה גם מה שפותח השרשור שאל עליו. אני מצטערת, אבל אין לי עניין להמשיך בדיון שאינו רלוונטי לנקודה שלי, וגם לא לשאלה שלו.
לצפיה ב-'סליחה, משום מה תפוז שלח לי התראה על התגובה כאילו היא חדשה...'
סליחה, משום מה תפוז שלח לי התראה על התגובה כאילו היא חדשה...
06/12/2018 | 09:30
6
לצפיה ב-'נדמה לי שלכן יש, אם אינני טועה, מבחינים בין המצאה לאמצאה '
נדמה לי שלכן יש, אם אינני טועה, מבחינים בין המצאה לאמצאה
04/12/2018 | 23:28
1
18
וכו'.
פעם שמעתי הרצאה שלמה של מומחה לאמנות שרצה להוכיח איזה טיעון לגבי יצירת אמנות (כתוצר, תוצר שמתמחרים אותו) אך כל ההרצאה דיבר על יצירת אמנות כתהליך.
אולי זה היה מהלך מבריק מצידו מבחינה רטורית, אך מטעה לחלוטין מבחינת האמת.
לצפיה ב-'לפעמים... המילה "אמצאה" אינה מקובלת כיום'
לפעמים... המילה "אמצאה" אינה מקובלת כיום
04/12/2018 | 23:53
17
הסבר באתר האקדמיה ללשון:
מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה
לצפיה ב-' תודה'
תודה
03/12/2018 | 20:11
19
כתבתי "במקרה," סבילות היא ההפך מפעילות, לא הנחתי שבאמת יש קריטריון של פעיל וסביל.
לצפיה ב-'לאו דווקא'
לאו דווקא
03/12/2018 | 18:47
1
18
גם "פעילות" אינה שם פעולה.
וראה ההסבר שכתבה טריליאן כאן.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
03/12/2018 | 20:02
7
לצפיה ב-'כדי לזהות שם פעולהאפשר לשאול מה '
כדי לזהות שם פעולהאפשר לשאול מה
04/12/2018 | 17:07
2
25
אתה עושה, למשל: עובד עבודה, בוכה בכי, סובל סבל אבל לא סובל סבילות.
לצפיה ב-'בלי קשר לדיון המלומד שמעליי'
בלי קשר לדיון המלומד שמעליי
06/12/2018 | 15:04
1
14
קטונתי מלדון בענייני דקדוק לצד גדולי הפורום (לא בצחוק), אבל למיטב הבנתי, סבילות אינה פעולה אלא תכונה, כמו איכות או פזרנות. סבילות היא היכולת לסבול, ולא הסבילה עצמה (אם יש מילה כזאת בכלל). 
לצפיה ב-'אוקיי. לא כתבתי משהו שסותר'
אוקיי. לא כתבתי משהו שסותר
06/12/2018 | 17:59
10
ניסיתי להציע דרך לזהות שם פעולה.
לצפיה ב-'שאל אותי אחד מידידיי, אם ידוע לי על קורס או מסגרת מסודרת '
שאל אותי אחד מידידיי, אם ידוע לי על קורס או מסגרת מסודרת
05/12/2018 | 23:05
2
23
ללימוד ניקוד (לא מסגרת אוניברסיטאית, אלא משהו ספציפי ללימוד ניקוד ותו לא).
האם ידוע לכם על קורס או מסגרת מסודרת כמבוקש?
תודה.
לצפיה ב-'צר לי, לא מכירה קורס מלבד קורסים אקדמיים'
צר לי, לא מכירה קורס מלבד קורסים אקדמיים
06/12/2018 | 01:06
1
17
שנלמדים לרוב בחוגים ללשון עברית, מקרא והוראה (לפחות לכיתות הנמוכות).
 
לדעתי אין צורך בקורס ואפשר ללמוד ולתרגל לבד בעזרת ספר (למשל "הניקוד הלכה למעשה" מאת ניסן נצר) ו/או אתרים שמביאים את עיקרי הדברים (ראה בקישורי הפורום).
לצפיה ב-'תודה רבה.'
תודה רבה.
07/12/2018 | 09:04
2
לצפיה ב-'אמו"ס'
אמו"ס
05/12/2018 | 14:37
25
על קברו של יחזקאל הנביא מופיע עמוד-אש, וגם מקרבו של עזרא הסופר יצא עמוד-אש, שנראה שלוש שעות בלילה ועלה עד לרקיע (אומ"ס נ"א, נ"ג).
מה הן ראשי התיבות אומ"ס?
לצפיה ב-'אשכול שאלות 2/12/2018'
אשכול שאלות 2/12/2018
02/12/2018 | 05:37
57
125
המשך>>
לצפיה ב-'הוא היה אומר'
הוא היה אומר
03/12/2018 | 17:28
3
34
הצירוף המשנאי הזה, משמעו למיטב הבנתי - הוא נהג לומר, זה היה מוטו קבוע שלו..
בהתאם לכך ניתן לומר - "פעם הייתי טס לחו"ל כל שנה", או "בקיץ היינו הולכים לים".

יחד עם זאת, ניתן לשמוע בשפה המדוברת, שימושים כמו "כשהוא נכנס לחדר הייתי מדבר בטלפון", שמזכירים את ה-past continuos באנגלית:
When he entered the room I was talking on the phone
האם הניסוח הזה בעברית - תקין?
לצפיה ב-'הדוגמה'
הדוגמה
03/12/2018 | 18:44
2
31
הדוגמה שנתת דווקא נשמעת לא כל כך טוב.
אבל בהחלט ניתן להשתמש בצורה היה+בינוני (הווה) כדי להביע את אספקט ההתמשכות.
תוכל לקרוא על כך באתר האקדמיה ללשון:
לצפיה ב-'תודה איתי:הדוגמה אמנם נשמעת לא טוב אבל הקישור שלך מכשיר אותה'
תודה איתי:הדוגמה אמנם נשמעת לא טוב אבל הקישור שלך מכשיר אותה
03/12/2018 | 18:48
1
7
לצפיה ב-'לא כל תחביר "כשר" דקדוקית הוא הגיוני/מקובל/זורם/מצלצל טוב...'
לא כל תחביר "כשר" דקדוקית הוא הגיוני/מקובל/זורם/מצלצל טוב...
04/12/2018 | 00:19
15
לצפיה ב-'אתר העוסק במונחים בעברית למונחים סטטיסטיים'
אתר העוסק במונחים בעברית למונחים סטטיסטיים
01/12/2018 | 10:52
5
36
יש אתר בעברית הכולל הסבר למושגים כמו:
co-normed
fixed batteries test

תודה מראש
לצפיה ב-'קישור למסמך מקור המונחים'
קישור למסמך מקור המונחים
01/12/2018 | 10:55
19
בקישור:
כמו, שצריך להוריד את המסמך (download) אבל אני בכלל לא חושב שזה משנה (אם להוריד או לא).
לצפיה ב-'לא הבנתי; זו שאלה או המלצה?'
לא הבנתי; זו שאלה או המלצה?
01/12/2018 | 19:21
5
לצפיה ב-'יש אתר העוסק במקבילות העבריות של המונחים הסטטיסטיים'
יש אתר העוסק במקבילות העבריות של המונחים הסטטיסטיים
02/12/2018 | 06:37
2
19
הוא האתר של האקדמיה ללשון העברית שבו נמצא מילון למונחי סטטיסטיקה:
המילון הזה אינו מקיף כפי הנראה, והמושגים שציינת לא נמצאים בו.
לצפיה ב-'מופיעה שגיאה בקישור שנתת לו. אתה יכול בבקשה לתת קישור תקין.'
מופיעה שגיאה בקישור שנתת לו. אתה יכול בבקשה לתת קישור תקין.
17/12/2018 | 21:33
2
כי גם אני מחפש מונחים סטטיסטיים.
לצפיה ב-'כאן'
כאן
17/12/2018 | 21:54
בחר בלשונית עיון במילונים.
 
לצפיה ב-'זכוכית = זגוגית. יש עוד מקרים שכ' וג' מתחלפות'
זכוכית = זגוגית. יש עוד מקרים שכ' וג' מתחלפות
01/12/2018 | 13:13
5
23
ביניהן?
לצפיה ב-'לפי גזניוס (כרך ראשון עמוד 169)'
לפי גזניוס (כרך ראשון עמוד 169)
02/12/2018 | 06:31
2
32
גנן- כנן, כנס-גנז, רכל -רגל.
 
מזיכרון (כלומר אין לי מקור כרגע): סגר וסכר.
(סביר להניח שראיתי את זה בעבר ברשימת השינויים שבאתר השפה העברית. היה כאן פוסט שמביא דוגמאות רבות של חילופים ברובו הוא מתבסס על הכתוב באתר שם)
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
02/12/2018 | 11:44
1
6
לצפיה ב-'על לא דבר.'
על לא דבר.
02/12/2018 | 12:08
4
לצפיה ב-'לאתר'
לאתר
06/12/2018 | 15:16
1
11
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
07/12/2018 | 11:49
7

 
לצפיה ב-'מקור המילה פקקט - גרמנית?'
מקור המילה פקקט - גרמנית?
02/12/2018 | 00:02
4
27
לא מצאתי בשום מקום באינטרנט - אבל נראה לי שהמילה פקקט מגיעה מגרמנית: verkacken - פועל (סלנג) שמשמעותו להתחרבן (kacken (לא סלנג) פירושו לחרבן). ו-verkackt זה (גם) past participle adjective, כלומר התחרבן. המצב פקקט = המצב התחרבן. 
 
 
יש למישהו מקור אחר? תיאוריה אחרת?
לצפיה ב-'כמעט; רוביק רוזנטל אומר יידיש (שכידוע, קרובה מאוד לגרמנית)'
כמעט; רוביק רוזנטל אומר יידיש (שכידוע, קרובה מאוד לגרמנית)
02/12/2018 | 01:09
3
19
באַקאַקט = מחורבן
(קישור ל"מילון הסלנג המקיף" בספרי גוגל)
לצפיה ב-'א-פרופו, ממש לא קשור: מדוע בעצם היהודית כל כך קרובה לגרמנית?'
א-פרופו, ממש לא קשור: מדוע בעצם היהודית כל כך קרובה לגרמנית?
02/12/2018 | 01:39
2
20
זו לא שאלה בעברית.
אבל: מדוע היהודית (יידיש) כה קרובה לגרמנית, ולא לפולנית, למשל? האם היתה תקופה בה היו יהודים רבים בגרמניה? או שהגרמנית היתה לינגואה פרנקה של האירופים?
לצפיה ב-'אכן לא ממש קשור לפורום הזה; לרשותך פורום בלשנות ושפות עולם'
אכן לא ממש קשור לפורום הזה; לרשותך פורום בלשנות ושפות עולם
02/12/2018 | 02:16
1
26
ואם יש משהו בהיסטוריה של היידיש שלא ברור מהערך בוויקיפדיה, אני ממליצה לשאול שם.
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
02/12/2018 | 11:45
7
לצפיה ב-'הרחקת רגל/יד ממרכז הגוף וכינוסה'
הרחקת רגל/יד ממרכז הגוף וכינוסה
29/11/2018 | 20:12
3
24
מישהו מכיר מונחים עבריים להרחקת גף ממרכז הגוף adbuction (הצדדה?)
ולתנועה ההפוכה adduction (כינוס?)
מצורפת תמונה
תודה!
לצפיה ב-'במילון'
במילון
29/11/2018 | 22:21
2
22
במילון למונחי רפואה של האקדמיה ללשון העברית (1999) מופיע:
abduction - הצדדה
adduction - הַתְוָכָה
 
תבדוק אם מתאים לך.
 
קישורים למונחים:
 
לצפיה ב-'הצדדה - נראה טוב ונשמע טוב. התווכה - נראה קצת מוזר'
הצדדה - נראה טוב ונשמע טוב. התווכה - נראה קצת מוזר
29/11/2018 | 23:01
1
17
ונשמע כמו עיסוק בנדל"ן     לא נראה לי שאצדד בהתווכה...
 
תודה רבה רבה על ההפניה!
 
לצפיה ב-'נראה לי שאלך על הצדדה והצמדה'
נראה לי שאלך על הצדדה והצמדה
30/11/2018 | 01:58
12
זה נראה ברור, וגם הבדל אות אחת, כמו בלעז
לצפיה ב-'הם או הן'
הם או הן
26/11/2018 | 09:48
4
42
"המקצועיות והמצוינות הם/הן היסודות המובילים את ...."
 
האם הם כמין "היסודות" או הן כמין מקצועיות ומצוינות?
 
תודה !
לצפיה ב-'הן'
הן
26/11/2018 | 10:16
11
לצפיה ב-'מכיון שיש כאן רק שמות עצם נקביים בנושא אז '
מכיון שיש כאן רק שמות עצם נקביים בנושא אז
29/11/2018 | 08:43
2
24
ההתאמה בין המין לנושא (=המקצועיות והמצוינות) צריכה להיות בהתאם, כלומר כאל רבות (=נקבות), למרות מה שמגיע לאחר מכן.
 
לדוגמה:
"הכסף והכבוד הם הכוח המניע של המדינה הזאת".
שמת לב?
יש כאן נושא (רבים, זכרים) והופה זה הופך לזכר ביחיד. מה קרה? כפי שהסברתי העיקרון הוא ההתאמה בין הנושא למין ומה שבא אחר כך מתפרש במבנה עומק (ראי ויקיפדיה מבנה עומק):
 
"המקצועיות והמצוינות הן היסודות החשובים בחיים." = "המקצועיות והמצוינות הן <נחשבות ל>יסודות החשובים בחיים."
 
 
"הכסף והכבוד הם הכוח המניע של המדינה הזאת" =
"הכסף והכבוד הם <מה שנחשב ל>כוח המניע של המדינה הזאת".
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה !'
תודה רבה !
29/11/2018 | 13:22
1
7
לצפיה ב-'בבקשה.'
בבקשה.
02/12/2018 | 06:23
2

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ