לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1404914,049 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'הוא או היה? '
הוא או היה?
12/10/2019 | 07:58
11
27
אם מישהו מת, נשתמש ב"הוא" או ב"היה"?
 
לדוגמה, בן גוריון הוא אביו של X או בן גוריון היה אביו של X?
 
וגם: בן גוריון הוא ראש הממשלה הראשון או בן גוריון היה ראש הממשלה הראשון?
 
תודה רבה 
 
לצפיה ב-'שניהם אפשריים, השאלה מה משתלב טוב יותר בהקשר'
שניהם אפשריים, השאלה מה משתלב טוב יותר בהקשר
12/10/2019 | 19:40
7
4
לצפיה ב-'תודה רבה. יש סימוכין לכך?'
תודה רבה. יש סימוכין לכך?
12/10/2019 | 19:43
6
11
לא שאני לא מאמינה, צריכה הסבר למישהו אחר..
באתר האקדמיה לא מצאתי, אבל אולי לא חיפשתי במקום הנכון.
 
תודה
לצפיה ב-'סימוכין למה? זו לא ממש "סוגיה"...'
סימוכין למה? זו לא ממש "סוגיה"...
12/10/2019 | 19:51
5
16
אני מניחה שמבחינה תחבירית ברור לך ששתי האפשרויות תקינות; מה מתאים יותר מבחינת התוכן והסגנון – זו לא הכרעה שתמצאי באתר האקדמיה ללשון. אם את מחפשת ראיות לשימוש, אני בטוחה שתמצאי לשתי האפשרויות (נסי בגוגל).
 
כדי לשפוט מה מתאים יותר להקשר צריך לראות את המשפט בתוך הטקסט. יש מקרים שרק אפשרות אחת תתאים, תלוי בתוכן המשפט (למשל אם הוא משהו שהיה רלוונטי רק בעבר או גם בהווה).
לצפיה ב-'אולי אני מחפשת את הרציונאל, את ההסבר ההגיוני'
אולי אני מחפשת את הרציונאל, את ההסבר ההגיוני
12/10/2019 | 20:08
4
13
המשפט האחרון שלך דווקא מספק הגיון מסוים, מצד שני הוא מעלה שאלה פילוסופית לגבי מה רלוונטי היום.
אז איזו אפשרות היית מעדיפה בכל אחד מהמשפטים הבאים?
בן גוריון הוא/היה אביו של..
בן גוריון הוא/היה ראש הממשלה הראשון
לצפיה ב-'מה שכתבתי... תלוי בהקשר ובמה שרלוונטי'
מה שכתבתי... תלוי בהקשר ובמה שרלוונטי
12/10/2019 | 20:22
3
14
אני מניחה שנתקלת במשפטים בלשון הווה שמתייחסים לעבר, אז למה זה כ"כ מוזר?
 
בשתי הדוגמאות שנתת, בלי הקשר, אני נוטה להעדיף "היה", אם כי בשנייה גם "הוא" מצלצל לי לא רע. האם המשפט "צ'רלס דרווין הוא אבי האבולוציה" מצלצל לך מוזר? (לי לא).
 
וכמובן משפטים שנכונים בהווה, למשל "כמעט יובל לאחר מותו, דוד בן-גוריון הוא עדיין הדמות המזוהה ביותר עם תקומת עם ישראל בארצו."
כאן מן הסתם גם את לא תחשבי להשתמש ב"היה", זה לא מתאים.
לצפיה ב-'לי נשמע טוב גם "הוא" וגם "היה"'
לי נשמע טוב גם "הוא" וגם "היה"
12/10/2019 | 20:41
2
11
תהיתי אם יש לאקדמיה מה לומר בעניין, כי מה שנשמע טוב, לא בהכרח מסתדר עם החוקים הלשוניים.
 
לגבי המשפט שהבאת "כמעט יובל לאחר מותו, דוד בן-גוריון הוא עדיין הדמות המזוהה.." ללא ספק מתאים "הוא" כי מדברים על ההווה ולא על העבר, אך במשפט "בן גוריון הוא/היה ראש הממשלה הראשון" שתי האפשרויות נשמעות לי מצוין.
 
בקיצור, בעריכה לשונית נניח שתי האפשרויות היו מתקבלות, אני מבינה..
לצפיה ב-'נו, גם לי ובסוגיות כאלה "נשמע טוב" הוא אינדיקציה לא רעה'
נו, גם לי ובסוגיות כאלה "נשמע טוב" הוא אינדיקציה לא רעה
12/10/2019 | 21:47
1
9
כי לא מדובר כאן בדקדוק אלא בסגנון ובהתאמה לתוכן, ולכן אין פה "חוקים לשוניים" אלא יותר חוקיות ומסורת. לכן גם לא תמצאי פסיקות של האקדמיה ללשון, היא לא מתערבת (במוצהר) בענייני סגנון ועריכת לשון, ואפילו בתחום התחביר זה די נדיר.
 
החוקיות הלשונית מבוססת על ההיגיון הפנימי של השפה, על המסורת שלה, מה היה מקובל במקורות, מה מקובל היום וכו', וזו חוקיות שדוברים ילידיים מפנימים מצוין, בעיקר אם הם עוסקים בתחום השפה והכתיבה ויש להם "חוש" לתחום. על זה אפשר להוסיף טעם אישי, וכמובן – מה מסתדר בהקשר.
 
"בעריכה לשונית נניח שתי האפשרויות היו מתקבלות" – למה הכוונה ב"עריכה לשונית"? קורס? מבחן? כי אני לא יודעת לענות על "מתקבלות"... אם מדובר בקורס ומבחן, יש לו מרצה שנותן את הטון, ובד"כ מלמד לפי הסגנון שלו, בהתאם לדגשים החשובים לו ול"אני מאמין" שלו. יכולים להיות הבדלים גדולים בין מרצים, ואפשרות שאחד יקבל עשויה להיות שונה בתכלית מהאפשרות שהאחר יקבל. אני לא יכולה לענות בשם אדם אחר, ודאי לא אדם שאיני מכירה...
לצפיה ב-' '
12/10/2019 | 21:54
13
ותודה רבה, כמובן.
לצפיה ב-'ניסיתי לחשוב על זה מהבטים שונים'
ניסיתי לחשוב על זה מהבטים שונים
12/10/2019 | 22:04
16
מסקנה אחת שהגעתי אליה (ואין לי שום יומרה שהיא אכן נכונה!) היא שכתשובה לשאלה משיבים לפי לשון השאלה:
מי היה ראש הממשלה הראשון? - בן גוריון היה וגו'
מי היה אביו של יצחק? - אברהם היה וגו'
מסקנה שנייה היא שאם זה סיפור "סגור", חסר הֶקשר אקטואלי, משתמשים ב: היה: סטפן תיאודור היה נכדו היחיד של הרצל.
לעומת זאת אם הסיפור הוא "פתוח", בעל הקשרים אקטואליים ו/או שמרבים להזכירו (וזה כמובן עניין נזיל מאד), נדמה לי שאז רבים נוקטים לשון הוא:
אברהם הוא אביו של יצחק
בן גוריון הוא ראש הממשלה הראשון
(ולעומת זאת: משה שרת היה ראש הממשלה השני)
????
לצפיה ב-'הפרספקטיבה שלי'
הפרספקטיבה שלי
13/10/2019 | 12:33
11
כל עוד בן גוריון היה חי, בוודאי היינו אומרים "הוא אביו" .
משנפטר בן גוריון - לבנו כבר אין אבא לצידו, אין מי שממלא את הפונקציה הזו, ולכן ראוי לומר "היה אביו"; אלא שהוא עדיין אביו במובן זה שהולידו וגדלו. הוא כבר לא עושה זאת, אבל היחס אב-בן ממשיך להתקיים. לא ניתן "להתגרש" מאבא כמו מבן זוג. הרי הבן המשיך להתייחס לבן גוריון בתור "אבי" גם לאחר הפטירה, ולא בתור "היה אבי".
מבחינתי שתי האפשרויות נכונות.
לצפיה ב-'טכנית'
טכנית
13/10/2019 | 13:39
13
הוא הינו עדיין מופיע ככזה בספרי ההיסטוריה, מצב שני אבו יאיר עדיין המלך הראשון בקיסריה.
 
הכל יחסי....
לצפיה ב-'צור משלו אכלנו'
צור משלו אכלנו
11/10/2019 | 16:06
1
17
מה פירוש הביטוי...?
למי מתכוונים ב-משלו?
למה צור?
תודה לעונים.
לצפיה ב-'האל שאכלנו בזכותו'
האל שאכלנו בזכותו
11/10/2019 | 23:45
14
צור הוא כינוי לאל.
משלו - משל הצור, כלומר מהאל.
 
לצפיה ב-'שמור על החוק ולא תיענש; שמור על החוק, וָלא - תיענש'
שמור על החוק ולא תיענש; שמור על החוק, וָלא - תיענש
11/10/2019 | 10:23
5
13
אודה לקבלת הסבר על מבנה המשפט השני, ואופיו/סוגו של ה-ו'

לצפיה ב-'משפט תנאי. וָלא = ואם לא'
משפט תנאי. וָלא = ואם לא
11/10/2019 | 14:20
4
14
זו צורה מקראית. חפש במילונים "ולא", זה ערך מילוני בפני עצמו.
לצפיה ב-'תודה רבה! השאלה לגבי ניקודה של ה-וו'
תודה רבה! השאלה לגבי ניקודה של ה-וו
11/10/2019 | 15:05
3
14
מה זה הקמץ הזה?וגם - האם יש מונח ל-וו הזו (נניח: וו האיום ...) או ש: ולא מנותח כיחידה אטומית אחת?
תודה
לצפיה ב-'להבנתי וי"ו החיבור שהצטרפה למילה. היא קמוצה בגלל הטעם'
להבנתי וי"ו החיבור שהצטרפה למילה. היא קמוצה בגלל הטעם
11/10/2019 | 16:08
2
21
בצירופים כבולים שבהם וי"ו החיבור קרובה לטעם (כלומר לפני מילה בת הברה אחת או מילה מלעילית בת שתי הברות) מקובל לנקד את הוי"ו בקמץ. לדוגמה:
שלושים וָשש, עשרים וָתשע, חמישים וָשבע, חמש וָחצי, שתיים וָרבע;
בשר וָדם, עיר וָאם, כפתור וָפרח, נס וָדגל...
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה!! גוף וָנפש, שמיר וָשית'
תודה רבה!! גוף וָנפש, שמיר וָשית
11/10/2019 | 16:20
1
13
חוק וָסדר.
תודה רבה רבה!
שבת שלום
לצפיה ב-''
11/10/2019 | 20:28
2
לצפיה ב-'מנקודות מבט X, Y, Z או מנקודת מבט X, Y, Z?'
מנקודות מבט X, Y, Z או מנקודת מבט X, Y, Z?
11/10/2019 | 08:41
2
14
שאלה כאילו טריוויאלית שהייתי מתקנת אוטומטית אך מתוך כבוד לכותב שואלת בכל זאת ליתר ביטחון. (אולי האוטומט שלי מיושן קצת...?)
 
האם נכון לכתוב "מנקודות מבט" ברבים, בהקשר כמו הבא (המשפט שונה מטעמי פרטיות, זה לא המשפט המקורי): 
בפרק המבוא ניסיתי ליצור היכרות עם תחום המחקר הספציפי מנקודות מבט גיאוגרפית, היסטורית ופסיכולוגית, ואילו בשאר הפרקים הבאתי היבטים אחרים של הנושא. 
 
השאלה שלי היא אם נכון לכתוב "מנקודות מבט" ברבים לפני פירוט של הנקודות. אוטומטית, הייתי כותבת "מנקודת מבט גיאוגרפית, היסטורית ופסיכולוגית", או משכתבת את כל המשפט איכשהו. 
 
תודה מראש, ! (האם זה אחד מהדברים שמציקים רק כשמסתכלים עליהם מקרוב מדי?)
 
חג שמח
 
לצפיה ב-'לדעתי הצדק איתך'
לדעתי הצדק איתך
11/10/2019 | 09:59
1
39
גם לי צורם "מנקודות מבט גאוגרפית..." (בלי יו"ד) כי אין התאם. אם רוצים להדגיש שאלה נקודות שונות, לטעמי מוטב לחזור: מנקודת מבט א, מנקודת מבט ב ומנקודת מבט ג.
לצפיה ב-'מעולה, תודה רבה! '
מעולה, תודה רבה!
11/10/2019 | 10:08
2
לצפיה ב-'מה עומד מאחורי הביטוי 'למחות ביד'? '
מה עומד מאחורי הביטוי 'למחות ביד'?
10/10/2019 | 07:28
5
16
"אני מוחה בידך!"
"עלינו למחות בידם של העושים כן!"
 
אני מנסה למצוא את הקשר בין המילים שבביטוי לבין המשמעות שלו. 
לצפיה ב-'תוך כדי חיפושים מצאתי את הצורה "ממחין"'
תוך כדי חיפושים מצאתי את הצורה "ממחין"
10/10/2019 | 07:49
4
7
תוך כדי חיפושים מצאתי את הצורה "מְמַחין". על מה מתבססת צורה זו, והאם היא יוצאת דופן בגזרה?
 
משנה מסכת גיטין פרק ה משנה ח
"אין ממחין ביד עניי גוים בלקט שכחה ופאה מפני דרכי שלום"
לצפיה ב-'זה נראה כמו שורש מ-ח-י בבניין פיעל, רגיל לגמרי בגזרת ל"י'
זה נראה כמו שורש מ-ח-י בבניין פיעל, רגיל לגמרי בגזרת ל"י
10/10/2019 | 11:30
3
10
כמו מנקים, מחכים, מצפים... רק הנו"ן מחליפה את המ"ם (של סיומת הרבים) כדרכה של לשון חז"ל (בהשפעת הארמית).
לצפיה ב-'האם אין הבדל ביניהם?'
האם אין הבדל ביניהם?
10/10/2019 | 14:46
2
13
בעוד שממחים הופך למוחים, לא ראינו שמנקים הופך לנוקים, מחכים לחוכים (אולי 'חוכי לו' בלשון המקרא?) אולי מצפים לצופים (לא בטוח בהקשר).
לצפיה ב-'אולי, לא יודעת; חשבתי ששאלת על הצורה ולא על המשמעות'
אולי, לא יודעת; חשבתי ששאלת על הצורה ולא על המשמעות
10/10/2019 | 15:00
1
11
(את המשמעות של "למחות ביד" איני מכירה כך או כך). אני לא יודעת אם "ממחים הופך למוחים", לא מוכר לי תהליך כזה. לא מן הנמנע שקיימים שני פעלים מקבילים במשמעות דומה בשני הבניינים, ואין כאן "הפיכה" של אחד לאחר. יש שורשים שנוטים הן בפעל, הן בפיעל במשמעות קרובה עד זהה (נוטים לראות בפיעל "עוצמתי" יותר, זה לא בהכרח נכון) – קולפים/מקלפים, רוקדים/מרקדים, קופצים/מקפצים, שוברים/משברים, הולכים/מהלכים ועוד.
לצפיה ב-'תודה. השאלה השניה אכן עסקה בצורה.'
תודה. השאלה השניה אכן עסקה בצורה.
11/10/2019 | 03:34
2
לצפיה ב-'מה ההסבר להבדל בשפת הדיבור בין מחילה ל-בחילה'
מה ההסבר להבדל בשפת הדיבור בין מחילה ל-בחילה
10/10/2019 | 11:48
6
14
בשפת הדיבור אומרים mEkhila אבל  bkhila . מה ההסבר לתופעה זו?
אגב, זה בולט גם במלה מכל שמבטאים מֵיכל
לצפיה ב-'נוחות הגייה שמוכתבת ממאפייני העיצורים'
נוחות הגייה שמוכתבת ממאפייני העיצורים
10/10/2019 | 12:21
5
15
היה פה בעבר דיון מקיף בנושא הגיית שוואים נעים בעברית:
 
אין לזה קשר להגיית "מכל"; רוב האנשים מכירים את המילה בצורה השגויה "מיכל" (כמו מיטל) ולכן הוגים וכותבים אותה. זה קורה גם במילים כמו ממד או לצן (שהאקדמיה כבר אישרה לכתוב ליצן... ).
לצפיה ב-'תודה! דיון מעניין ביותר ומרשים! תודה רבה! עדיין'
תודה! דיון מעניין ביותר ומרשים! תודה רבה! עדיין
10/10/2019 | 12:53
4
9
אני חושב ש:מכל קשה לביטוי, וזו אחת הסיבות למֵיכל.
למרות שבבעצם מחל לנו כציווי-בקשה קל לביטוי
חשבתי גם כך: הביטוי המקובל הוא lEvavot  אבל halvavot
תודה רבה! דיון מרתק
לצפיה ב-'לא רואה שום דבר קשה להגייה ב"מכל", אבל בכל מקרה, זה חוסר ידע'
לא רואה שום דבר קשה להגייה ב"מכל", אבל בכל מקרה, זה חוסר ידע
10/10/2019 | 12:59
3
11
כי 99% מדוברי העברית לא יודעים שהמילה היא "מכל" והם בטוחים שהיא "מיכל". אין קושי בהגיית הרצף מֶ-כָ, ולראיה, אנחנו הוגים אותו בהצלחה במילים רבות (מכבה, מחלק, מחמם, מחד גיסא ועוד ועוד).
לצפיה ב-'תודה! אם אני מבין נכון (ייתכן שלא הבנתי) בכל הדוגמאות שציינת'
תודה! אם אני מבין נכון (ייתכן שלא הבנתי) בכל הדוגמאות שציינת
10/10/2019 | 13:57
2
9
מבטאים mE (אמנם לא mEY) כולל מכבה, מחלק וגו'
לצפיה ב-'נכון, כמו במילה "מכל" (כשכותבים והוגים אותה נכון )'
נכון, כמו במילה "מכל" (כשכותבים והוגים אותה נכון )
10/10/2019 | 14:04
1
3
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
10/10/2019 | 16:22
2
לצפיה ב-'גמר חתימה טובה וצום קל מה פירוש הברכה'
גמר חתימה טובה וצום קל מה פירוש הברכה
08/10/2019 | 12:57
4
16
"בכל מילי דמיטב"
אני מניחה שזה בארמית ואני מניחה שזה ברכה טובה לשפע וכאילו אבל מפריע לי שלא יודעת לתרגם את כל המילים בצירוף לעברית

לעזרתכם אודה
תודה
לצפיה ב-'זה בערך כמו "כל טוּב" '
זה בערך כמו "כל טוּב"
08/10/2019 | 13:26
3
5
לצפיה ב-'תודה:) הבנתי זאת רציתי לדעת מה זה מילי'
תודה:) הבנתי זאת רציתי לדעת מה זה מילי
08/10/2019 | 13:47
2
4
לצפיה ב-'"מילי" = דברים (/עניינים)'
"מילי" = דברים (/עניינים)
08/10/2019 | 15:25
1
4
לצפיה ב-'תודה תבורך'
תודה תבורך
08/10/2019 | 16:21
9
לצפיה ב-'חזיתות. מדוע הת"ו הנוספת?'
חזיתות. מדוע הת"ו הנוספת?
05/10/2019 | 10:17
12
31
חזית היא כמו כפית ומפית ואולי גם תשתית. 
ברבים, כפיות, מפיות, תשתיות.
מאיפה הגיעה עוד ת"ו לחזיתות?
עכשיו קראתי אצל אביגדור המאירי (השגעון הגדול, 1929) חזיות מלחמה.
לצפיה ב-'היא לא נוספת, היא כבר שם כמו חנית – חניתות, למשל'
היא לא נוספת, היא כבר שם כמו חנית – חניתות, למשל
05/10/2019 | 11:07
9
34
זה ריבוי תקין בעברית והוא מתועד כבר במקרא. דוגמה אחרת היא טלית – טליתות (לצד טליות ואף טליתים) ובמשקל דומה יש לנו ברית – בריתות. אפשר להזכיר גם עווית – עוויתות, אם כי כאן התי"ו שורשית.
 
מילים כמו כפית, מפית ותשתית הן מילים מהעברית החדשה (וכך גם צורן ההקטנה -םִית, כמדומני) והריבוי הסדיר כיום הוא אכן -םִיות, אבל הוא לא חייב להיות (עיניך הרואות).
 
לא מן הנמנע שיש כאן גם צורך בבידול משמעות, הרי הריבוי "חזיות" כבר משמש אותנו ל"חזייה". דוגמה דומה אפשר למצוא במילה "אות" שיש לה ריבויים שונים בבידול משמעות – אותות ואותיות.
לצפיה ב-'אני לא בטוח שהתי"ו ב"טלית"היא מוספית.'
אני לא בטוח שהתי"ו ב"טלית"היא מוספית.
05/10/2019 | 15:41
2
39
ולגבי המקרא, תוכלי לתת דוגמאות נוספות? דווקא "חנית" נראית לי חריגה, אבל אולי אני טועה. "בריתות" מופיעה בלשון חז"ל אבל איננה במקרא, כמדומני (זה לא פוסל אותה, כמובן).
לצפיה ב-'כך לפי מילון ספיר, וזה הגיוני יותר מבחינת השורש'
כך לפי מילון ספיר, וזה הגיוני יותר מבחינת השורש
05/10/2019 | 16:08
30
יש שורש ט-ל-י ושורש ט-ל-ל אבל אין ט-ל-ת.
 
אין לי דוגמאות נוספות מהמקרא, כשכתבתי שהצורה מתועדת התכוונתי לצורת הריבוי "חניתות" (הריבוי "בריתות" אכן לא מתועד במקרא).
לצפיה ב-'כן.'
כן.
07/10/2019 | 00:13
19
נדמה לי שבמקרא הסיומת "-תוֹת" לנקבה נדירה יחסית (אם כי יש "שבתות" "חניתות" ועוד).
וכשמוצאים מוצאים אותה היא לרוב במשקלים הסגוליים (דלתות, קשתות, שקתות), וכבר הזכרת כאן לפני עידן ועידנים את דברי קוטשר על דלת וקשת וכיוב' שתי"ו הנקבה בהן נתפסה כעיצורית מפני שלמילים יש בדרך כלל שלושה עיצורי שורש.
לצפיה ב-'("טליתות" היא צורת ריבוי מימי הביניים. לפני כן רק "טליות")'
("טליתות" היא צורת ריבוי מימי הביניים. לפני כן רק "טליות")
07/10/2019 | 00:05
4
11
לצפיה ב-'הבנתי. מוכרת לי גם הצורה'
הבנתי. מוכרת לי גם הצורה
07/10/2019 | 14:11
3
23
"טַלֵּת" (שיכולה גם היא להופיע בכתיב "טלית"), אני לא יודע אם היא ראשונית או משנית, וגם לא יודע להסביר את התצורה שלה (אבל באופן כללי אני לא מתמצא בלשון חז"ל). אתה יכול להוסיף משהו לגבי זה? באופן כללי ההתרשמות שלי היא שהגיזרון של "טל(י)ת" לא ברור.
לצפיה ב-'נכון'
נכון
07/10/2019 | 19:11
2
20
טַלֵּת או טַלֵּית מצויה במקורות (וכך הניקוד בכת"י קאופמן). סביר שאת היסוד יש לחפש בארמית.
והדגש בלמ"ד מכוון כנראה לשורש טל"ל המקביל הארמי לצל"ל (מטיל צל. שנכנס לעברית כבר בספר נחמיה: יִבְנֶנּוּ וִיטַלְלֶנּוּ).
לצפיה ב-'הגיזרון מטל"ל=צל"ל נראה לי מאולץ'
הגיזרון מטל"ל=צל"ל נראה לי מאולץ
08/10/2019 | 12:33
1
5
לצפיה ב-'אולי'
אולי
09/10/2019 | 21:20
8
אבל נראה לי שיהיה קשה להסביר את הדגש בלמ"ד אם לא נניח שהשורש הוא טל"ל.
לצפיה ב-'לגבי בידול משמעות - חזיות וחזיתות'
לגבי בידול משמעות - חזיות וחזיתות
07/10/2019 | 10:01
19
לצפיה ב-'חזיה חזיות נמיה נמיות '
חזיה חזיות נמיה נמיות
05/10/2019 | 15:18
1
20
חזית חזיתות תשתית תשתיות....
לצפיה ב-'"כוחותינו מתקדמים בכל החזיות וכבשו את כפר קיבוץ"'
"כוחותינו מתקדמים בכל החזיות וכבשו את כפר קיבוץ"
10/10/2019 | 03:45
15
בשנת 1958 התאחדו מצרים וסוריה לישות אחת שנקראה הרפובליקה הערבית המאוחדת, ובר"ת - רע"מ. זו התפרקה ב- 1961, אבל מצרים המשיכה (עד 1971) לכנות כך את עצמה.
במלחמת ששת הימים היו שידורי תעמולה בעברית שנקראו "קול הרע"מ מקהיר" שנועדו לזרוע בהלה בישראל.
העברית היתה משובשת (האינפורמציה עוד יותר!) ומפורסמת ידיעת החדשות "כוחותינו מתקדמים בכל החזיות וכבשו את כפר קיבוץ", שאכן היתה לה השפעה פסיכולוגית חזקה על הישראלים, אבל לא בששת הימים, אלא ביום הכיפורים; גם היא תרמה לזלזול ביכולות הערביות, מה שהביא למחדל הנורא.
אלו היו 60 שניות על חזיות וחזיתות
לצפיה ב-'תשקיף לעומת תחזית'
תשקיף לעומת תחזית
06/10/2019 | 22:00
1
15
היום במקרה בהמתנה לשירות שגזל ממני זמן, בהיתי בטלוויזיה שהייתה שם ובטליוויזה היה ערוץ 13. את השירות לא קיבלתי, מכיוון שהייתי קצר-רוח, אז דחיתי אותו ליום אחר.
 
בכל מקרה, הופיעו התוכניות שלפני החדשות, והופיע דיווח מזג אוויר:
שם הופיע התחזית והקריין אמר תחזית ולאחר מכן הופיעה מצגת שבה הראו את מזג האוויר לשבוע הקרוב ובראשו הופיעה הכותרת תשקיף.
בקיצור, מה ההבדל בין השניים?
הדבר היחיד שאני חושב עליו אולי שתחזית היא יותר קדומה מהמילה תשקיף.
אני גם יודע שהמילה חוזה שהוא נביא באה מהתנ"ך, ותפקידו היה לצפות את העתיד.
זהו, מה מעניין לדעת אתם יודעים או חושבים....
לצפיה ב-'במילון ההווה: תשקיף (במטאורולוגיה) תחזית לימים אחדים וָמַעלה'
במילון ההווה: תשקיף (במטאורולוגיה) תחזית לימים אחדים וָמַעלה
10/10/2019 | 11:09
8
לצפיה ב-'קונוטציה - הבנת הנשמע + הנקרא, חלופה עברית'
קונוטציה - הבנת הנשמע + הנקרא, חלופה עברית
03/10/2019 | 10:45
10
22
סתם שאלה שעניינה אותי. אז ככה:
אני זוכר שפעם אחת שמעתי ברדיו את ורדה רזיאל-ז'קונט אומרת למאזין ששלח פקס, שהוא התבטא וכתב רגשות בקונוטציה לא מתאימה.
1) מהי קונוטציה, אפשר דוגמאות לשימוש של קונוטציה לא נכונה. יש כאן דוגמא לרגשות בפסיכולוגיה, אך אלו דוגמאות אחרות יש. מכיוון שאינני מכיר את המילה, אינני משתמש בה ולכן אינני מכיר שימושים שלה. (מעין "תרגלת - הצלחת!" [או זכרת!])
2) האם יש חלופה עברית למילה קונוטציה?
לצפיה ב-'2. אין חלופה עברית למילה קונוטציה.'
2. אין חלופה עברית למילה קונוטציה.
03/10/2019 | 11:43
1
25
1. ממילון רב מילים:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה קוֹנוֹטַצְיָה  שֵם נ' 

[מלועזית]
1. משמעות מיוחדת שיש למילה או להתנסחות מסוימת, המצטרפת למשמעות הרגילה שלהן על-פי הנסיבות או ההקשר; משמעות הנלווית למשמעות היסודית של מילה או של ביטוי.
• לצירוף 'קורת גג' יש קונוטציה חיובית של ביטחון, של חמימות וכד'.

2. תחושה, זיכרון, רעיון וכד' שמתעוררים בקרב האדם עקב שמיעתה של מילה או של התנסחות מסוימת.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 
 
ממילון ספיר:
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
קוֹנוֹטַצְיָה [מש]
תחושה נלווית למשמעות המילה, משמעות לוואי, זיקה עֶרכּית למילה כּפי שהיא עולה על דַעתם של השומֵעַ או של הקורא: לצבע האדום יש קונוטציה של מלחמה ושל אהבה
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
 
לצפיה ב-'תודה לעונים לשאלותיי, באשכול זה ובפורום. צום קל לצמים מאנשי'
תודה לעונים לשאלותיי, באשכול זה ובפורום. צום קל לצמים מאנשי
04/10/2019 | 21:42
11
הפורום.
 
שנה טובה
לצפיה ב-'ילד הסנדויץ' בין השלכה להקשר '
ילד הסנדויץ' בין השלכה להקשר
03/10/2019 | 13:46
6
7
לצפיה ב-'לא הבנתי את תגובתך.'
לא הבנתי את תגובתך.
04/10/2019 | 21:39
5
14
אפשר פירוט.
לצפיה ב-'בין "השלכה" ל"קשר"'
בין "השלכה" ל"קשר"
04/10/2019 | 23:58
4
6
לצפיה ב-'אפשר יותר פירוט.'
אפשר יותר פירוט.
05/10/2019 | 18:30
3
12
לא בטוח, שהבנתי. סליחה על ההטרחה.
[הלוואי והיה לי קל להבין]
לצפיה ב-'זו תשובה לשאלה (2) שלך. חיפשת חלופה עברית, לא?'
זו תשובה לשאלה (2) שלך. חיפשת חלופה עברית, לא?
05/10/2019 | 18:37
2
7
לצפיה ב-'אחלה. תודה. שנה טובה.'
אחלה. תודה. שנה טובה.
05/10/2019 | 21:20
1
5
לצפיה ב-'להבהרת תשובתי "אין חלופה עברית וגו'". א.לפני שכתבתי זאת '
להבהרת תשובתי "אין חלופה עברית וגו'". א.לפני שכתבתי זאת
05/10/2019 | 22:17
17
בדקתי באתר האקדמיה ומצאתי כי במילוניה מופיעה המילה קונוטציה במעמד שווה למילים עבריות (בדומה למילים טלוויזיה, רדיו, טלפון וכד').
כלומר תרגום המילה conotation במילון האקדמיה לספרות הוא קונוטציה.
הערה: אמנם במילון לספרנות תרגומה של conotation  הוא מַשְׁמָעוּת [כּלל התכוּנוֹת המהווֹת גדר], אבל ברור שלא במילה כה פשוטה, משמעות, אנו עוסקים כאן.
ב. כנ"ל בדקתי מילה זו, קונוטציה, ב"חלופון" באתר האקדמיה, והיא אינה קיימת שם.
לצפיה ב-'קונוטציה היא משמעות נלווית'
קונוטציה היא משמעות נלווית
05/10/2019 | 22:40
16
בסמנטיקה מקובל לדבר על "דנוטציה" ועל "קונוטציה". דנוטציה היא ההגדרה הבסיסית, התמציתית של מילה, וקונוטציה היא מכלול ההשתמעויות התרבותיות, הרגשיות, המטען החיובי או השלילי וכו' שנלוות לה. למשל מה היא מעוררת בדוברים, באילו הקשרים מתאים להשתמש בה ובאילו לא.
 
הסבר בסיסי על המונח:
 
מעט יותר בהרחבה בוויקיפדיה, למשל (הערך באנגלית מקיף הרבה יותר, כמובן):
 
בבלשנות אין חלופה עברית ל"קונוטציה" אבל בשפת היום יום השימוש במילה אינו אקדמי, מן הסתם, והוא יכול להיות מקביל ל"הקשר", לנימה, לטון הדברים, ונראה לי שלכך התכוונה רזיאל בדבריה. במקרים רבים משתמשים ב"קונוטציה שלילית" או "בקונוטציה חיובית" ובלימודי סמנטיקה לתלמידי תיכון מקובל להשתמש במונח "מטען" – המטען (הרגשי) החיובי או השלילי של המילה.
לצפיה ב-'בשל בעיה טכנית בתפוז אין לי אפשרות להשתמש בתיבת המסרים'
בשל בעיה טכנית בתפוז אין לי אפשרות להשתמש בתיבת המסרים
05/10/2019 | 00:04
19
לגולשת ששלחה לי מסר, את מוזמנת לשאול כאן את שאלותייך, לכך נועד הפורום. הכתיבה בתפוז ממילא אנונימית ולא חושפת עלייך שום פרט שלא בחרת לשתף מרצונך, ואת תמיד יכולה להירשם בכינוי חדש ולהשתמש בו.
 
מאחלת לכולנו שנה טובה וגמר חתימה טובה.  
לצפיה ב-'המוליך שולל כמוצא שלל רב'
המוליך שולל כמוצא שלל רב
01/10/2019 | 21:55
22
טוב יעשה אם לא יילך כמוצא אחרון בנתיב הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו, אלא אם נשללת ממנו זכות הבכורה לשלול את הרב המשותף על המפריד.
לצפיה ב-'מבחינה מתודולוגית'
מבחינה מתודולוגית
28/09/2019 | 09:54
3
37
מה פירוש הביטוי?
"המציאו מנגנון לנקות את הח'דיף מהזיופים. הזייפנים למדו לזייף ח'דיף אמין*, ולכן בח'דיף אי אפשר לדעת כלום על פי שיטות הישנות.
המחקר המודרני פיתח כמה דרכים חדשות. לא ניכנס להם מבחינה מתודולוגית. יותר מ-90% מהחומר נחשב כחומר מזויף**"
 
* - בזמן המצאת המנגנון
** - בתקופת השימוש במנגנון על בדיקת החומר הנחשב למזויף.
 
מה פירוש הביטוי "מבחינה מתודולוגית"? מה הסברו?
לצפיה ב-'תיקון טעות: ח'דיף = חדית'. (לפי ויקיפדיה)'
תיקון טעות: ח'דיף = חדית'. (לפי ויקיפדיה)
28/09/2019 | 15:50
5
לצפיה ב-'מתודולוגיה היא שיטת מחקר (על כל פרטיה)'
מתודולוגיה היא שיטת מחקר (על כל פרטיה)
28/09/2019 | 20:20
1
20
כלומר המחקר פיתח כמה דרכים חדשות והם לא מתכוונים להסביר אותן (או לפחות לא לעומקן).
לצפיה ב-'תודה רבה. שנה טובה.'
תודה רבה. שנה טובה.
28/09/2019 | 21:27
4
לצפיה ב-'"וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַיהוָה"'
"וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַיהוָה"
26/09/2019 | 22:29
2
32
שלום לכולם,
 
בספר במדבר פרק כח מופיעה כמה פעמים המילה "אִשֶּׁה" ("זֶה הָאִשֶּׁה, אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַיהוָה", "כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה, אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה", "וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַיהוָה"), לא הצלחתי למצוא בשום מקום מה הפירוש למילה הזו, מישהו יכול להסביר מה המילה הזו אומרת בעברית?
 
ושאלה נוספת, במסכת נידה אני רואה שמשולבות יחד בזו אחר זו פסקאות גמרא ופסקאות משנה (פסקה מהגמרא ואחריה פסקה מהמשנה, שוב פסקה מהגמרא, ושוב פסקת משנה...) מה זה אומר? האם הגמרא מפרשת את פסוקי המשנה? למה?
 
לצפיה ב-'1. קורבן אש'
1. קורבן אש
26/09/2019 | 22:42
1
39
ראה הגדרה במילון ספיר:
 
והמילה מופיעה במקרא במקומות נוספים, למשל:
"שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַ-ה'" (ויקרא כב כז)
סוגי קורבנות ועוד תוכל למצוא בערך "קורבן" בוויקיפדיה:
 
 
2. כן. הגמרא (התלמוד הבבלי) מפרשת את המשנה (בין היתר). גם המשנה מפרשת לא פעם את המקרא... זו די הפשטה של הדברים, אבל בגדול הספרות הרבנית היא תילי תילים של פרשנות על פרשנות.
 
גם כאן הערך בוויקיפדיה ייתן לך מושג ראשוני כללי:
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
26/09/2019 | 23:12
7
לצפיה ב-'האם ניתן להגיד "חצות היום" על צהריים?'
האם ניתן להגיד "חצות היום" על צהריים?
26/09/2019 | 19:28
4
28
דיון קטן בפורום של אתר ללימוד שפות שם משתמש טוען בשם AVI טוען שאפשר להשתמש במילה חצות גם לצהריים.
אני מכירה "מחצית היום" ששמעתי לא פעם ברשת ג' בעבר- אבל חצות?
בתיאוריה כן, כי זה חצי, אבל ...
(האתר נועד ללמידת שפות, גם אם זה נכון מבחינת עברית "אקדמאית" זה עדיין לא עברית שמישה- דעתכם בעניין?).
לצפיה ב-'כן בהחלט, זה כינוי מקובל לצוהריים לצד "מחצית היום"'
כן בהחלט, זה כינוי מקובל לצוהריים לצד "מחצית היום"
26/09/2019 | 19:47
1
35
ותוכלי למצוא אותו בשלל מקורות וגם במילונים. יש לו גם משמעות הלכתית (שהיא חצי היום, אמצע שעות האור, לאו דווקא השעה 12:00). יש אפילו ערך בוויקיפדיה:
לצפיה ב-'תודה. הערה והערונת'
תודה. הערה והערונת
26/09/2019 | 20:45
31
תודה: על הקישור לערך בוויקיפדיה. לא היכרתי ערך זה.
הערה: הערך הנ"ל יש להניח מדויק מבחינה הלכתית, אבל שורץ טעויות קשות באסטרונומיה.
הערונת: קובץ סיפורים של הסופר והמחזאי אהרן מגד שראה אור ב- 1973 נקרא: חצות היום
לצפיה ב-'המקבילה של שעת ה-PM באנגלית'
המקבילה של שעת ה-PM באנגלית
01/10/2019 | 22:00
13
הבנת את ההבדל בן 12AM ל-12PM, הבנת הכל, ולא צריך בשביל זה לעשות קניות בAM: PM...
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
02/10/2019 | 15:23
1
לצפיה ב-'הי יש לי שאלה האם ניתן לומר'
הי יש לי שאלה האם ניתן לומר
26/09/2019 | 11:54
7
39
על אדם שמקרין אנרגיה מסויימת נניח אנרגיה חיובית
שיש לו "קרינות" חיובית?
לא קרינות כמו רבים של קרינה אלא קרינות מבחינת מה שקורן ממנו?
לצפיה ב-'א. ניתן לומר. שום אסון לא יקרה עקב כך. ב. השאלה באיזה משלב '
א. ניתן לומר. שום אסון לא יקרה עקב כך. ב. השאלה באיזה משלב
26/09/2019 | 14:59
27
ובאיזו רמה של טקסט.בטקסט ניו-אייג'י (אם מושג כזה עדיין תקף), למשל, זה אפילו רצוי.
ג. אינני מצליח להבין בינתיים מה ההבדל בין "קרינות כמו רבים (רבות) של קרינה" לבין "קרינות מבחינת מה שקורן ממנו".
ד. המושגים אנרגייה וחיובית שאולים כיום מתחום הפיזיקה/טכנולוגיה (במקור הן הגיעו לתחומים אלו מלשון הדיבור). בתחומים אלה יש הבחנות חדות בין סוגי קרינה ובין חיובי לשלילי. לא כן בתחום הטיפולי והחברתי.
רק כדוגמה "משוב חיובי" בתחום המדע והטכנולוגיה (שעלול לציין קטסטרופה) שונה תכלית שוני מ"משוב חיובי" בתחום החברתי.
בתחום החברתי "אנרגייה חיובית" יכולה להיות הפוכה בהקשרים חברתיים שונים.  אנרגייה חיובית עבור ארגון חברתי מסוים יכולה להיות לצנינים, שלילית לחלוטין, בעיני חברי ארגון אחר. לעומת זאת בפיזיקה קרינת אלפא תמיד חיובית וקרינת ביתא תמיד שלילית.
לצפיה ב-'לא בעברית רשמית. המילה "קרינוּת" לא קיימת בעברית'
לא בעברית רשמית. המילה "קרינוּת" לא קיימת בעברית
26/09/2019 | 20:08
1
24
סיומת "וּת" נוספת לא פעם לשמות תואר והופכת אותם לתכונה המופשטת (עצלן >> עצלנות, דרמטי >> דרמטיות, רגיש >> רגישות ועוד) אבל אין כאן שום תכונה, ולא משתמשים במילה "קרין", אז איזו משמעות יש ל"קרינוּת"?
 
את יכולה לומר שיש לו "קרינה" חיובית, אבל גם זה נשמע מוזר, בעיקר בגלל השאילה מהפיזיקה... מוטב לומר שהוא "מקרין חיוביות" או אפילו "משדר חיוביות" או אם תרצי "מפיץ אנרגיות חיוביות" וכיו"ב.
לצפיה ב-'תודה לעונים'
תודה לעונים
27/09/2019 | 11:21
6
לצפיה ב-'מוקרנוּת קוסמית ורודה'
מוקרנוּת קוסמית ורודה
01/10/2019 | 21:53
3
5
לצפיה ב-''
01/10/2019 | 22:45
2
28
אז מוקרנות זה קביל אתה אומר?
לצפיה ב-'לא...'
לא...
01/10/2019 | 23:41
2
לצפיה ב-'אם השמש נחשבת חיובית'
אם השמש נחשבת חיובית
02/10/2019 | 00:30
18
אז אפשר לעשות השלכה לאינסולציה גם למקור אנרגיה אחר, אפילו אם זה בלי ניקוד....
לצפיה ב-'ייחודיות השפה העברית'
ייחודיות השפה העברית
23/09/2019 | 09:46
5
39
שלום רב,

ישנן טענות על כך שהשפה העברית (לשון הקודש) מובחנת מיתר השפות בכך שהמילים שבה מצביעות על מהותם של הדברים ולא כהברות שרירותיות והסכמיות.

אשמח לדעת אם יש רגליים לדבר? האם אכן השפה העברית מובחנת באופן מהותי מיתר השפות ואם כן כיצד? האם ישנו מחקר מקיף עם בסיס סטטיסטי וכד' על ייחודיות השפה?

תודה למשיבים.
לצפיה ב-'זו'
זו
23/09/2019 | 10:49
1
30
זו טענה מיסטית, שלא יכולה להיבחן בכלים מחקריים, ולוּ מפני שמדובר במושגים עמומים שאינם מוגדרים היטב.
כל עוד אינך מסביר מהם "מהותם של הדברים" או מה המשמעות של  "מילים שמצביעות על המהות", אתה לא מציג שאלה מחקרית.
גם המונח "ייחודיות השפה" מעורפל, בכל שפה יש מאפייני ייחודיים ומאפיינים אוניברסליים ואין מדד "ייחודיות" (אלא אם כן תגדיר מדד כזה, ואז יהיה אפשר לדון).
לגבי " ולא כהברות שרירותיות והסכמיות" אם זה בא לשלול תהליכי התפתחות אוניברסליים מוכרים, אז לכך דווקא יש ראיות-נגד.
לצפיה ב-'אני מניח שהעניין הוא, בין השאר, שהקב"ה ברא כך את העולם'
אני מניח שהעניין הוא, בין השאר, שהקב"ה ברא כך את העולם
23/09/2019 | 11:20
34
לאמור, כשהקב"ה אמר יהי אור, נוצר האור מעצם המאמר, וכשאמר תדשא הארץ נוצרו הדשאים וכו'. כלומר, המילים היו לפני שנוצרו הדברים הפיזיים שהן מייצגות.
 
לעצם העניין אין צריך לומר שטענותיך-שלך מקובלות עליי במלואן.
לצפיה ב-'היא מיוחדת כפי שילדיו של אדם מיוחדים לו במיוחד '
היא מיוחדת כפי שילדיו של אדם מיוחדים לו במיוחד
23/09/2019 | 12:31
2
30
לו המילים בעברית היו "שקופות" יותר, כלומר ברורות לכול ולא שרירותיות מוסכמת, הרי שכל (או לפחות רוב) בני האדם יכלו לדעת עברית בלי להתאמץ, לא כך? (ולא רק בני המזל שנולדו לתוכה). אבל לא לחינם נאמר "עברית קשה שפה"... (בעיקר כי היא לא דומה לשפות אירופאיות ולכן לדובריהן לא קל ללמוד אותה).
 
הייחודיות העיקרית של עברית היא תרבותית – התנ"ך הוא ספר קדוש ליהדות ולנצרות (דת פופולרית מאוד בעולם, כידוע) ועברית היא אחת השפות העתיקות ביותר שעדיין מדוברות כיום (כמובן, עברית חדשה ולא עברית עתיקה, אבל זה נכון לכל שפה). לעברית יש גם היסטוריה מיוחדת בתחייתה (החזרתה ללשון דיבור), תהליך נדיר למדי שהתאפשר בזכות צירוף נסיבות היסטורי, דבקות במטרה ואמונה יוקדת בצדקת הדרך.
לצפיה ב-'לסייפא שלך, תחיית העברית כשפת אם היא מקרה יחיד בתולדות העמים'
לסייפא שלך, תחיית העברית כשפת אם היא מקרה יחיד בתולדות העמים
24/09/2019 | 19:06
1
26
למען הדיוק, זו לא סתם חזרה ללשון הדיבור כיוון שהעברית לכל אורך ההיסטוריה הייתה מדוברת ברמה כל שהיא. חזרתה לאחר אלפיים שנה למצב שהעברית היא שפת אם של מיליוני תינוקות ישראלים מזה כ 120 שנה -  התהליך הזה הוא ייחודי לגמרי ולא סתם נדיר.
נכון שיש עוד שפות שעוברות תחייה (וולשית, אירית, שפות אינדיאנו-אמריקאיות), אך למעשה הן מעולם לא "נעלמו" כשפת אם לתינוקות, וגם החזרה שלהן היא מינורית.
 
ודבר נוסף שייחודי להיסטוריה המודרנית הקצרה של העברית הוא שזוהי by far השפה הגדולה ביותר (מבחינת מספר הדוברים) שאין בה דיאלקטים.
לצפיה ב-'אין לי דבר לחדש מעבר למה שנכתב, אך אחוש לא נוח שלא להעלות '
אין לי דבר לחדש מעבר למה שנכתב, אך אחוש לא נוח שלא להעלות
24/09/2019 | 20:35
22
שתי נקודות:
א. התחייה הייחודית של העברית היא פועל יוצא של תופעה ייחודית אחרת - תחייתו של העם היהודי כעם היושב על אדמה. מבחינה זו ההשוואה לתחיית הוולשית, למשל, לא לגמרי תקפה לעניות הבנתי.
ב. הקבוצה שהתנגדה בכל מאודה לתחיית העברית היא היהדות החרדית. מנסים עכשיו קצת לעמעם את זה, במסגרת החיבוק החרדי של הלאומיות-לאומניות, אך זו עובדה היסטורית נחרצת.
לצפיה ב-'שרשור שאלותיי'
שרשור שאלותיי
22/09/2019 | 16:56
14
13
לצפיה ב-'מה הסיבה להופעת המילה 'ראיתה' בתנ"ך עם האות ה"א בסופה?'
מה הסיבה להופעת המילה 'ראיתה' בתנ"ך עם האות ה"א בסופה?
22/09/2019 | 16:59
2
37
היא מופיעה שם בסמוך למילים אחרות בלי ה"א בסופן. האם היא משקפת את הכתיב הקדום או החדש יותר? ניסיתי למצוא מידע על התופעה (אנ' או עברית) ולעת עתה לא מצאתי.  בעבר ראיתי אבל לצערי אני לא זוכר איפה.
לצפיה ב-'לאו דווקא הפועל ראיתה.'
לאו דווקא הפועל ראיתה.
23/09/2019 | 01:16
1
20
זה כתיב מלא שלא מקובל היום, אבל לא מאוד נדיר במקרא.
מקובל לראות בכתיב החסר, צורת כתיב קדומה יותר.
לצפיה ב-'תודה איתי '
תודה איתי
23/09/2019 | 09:15
5
לצפיה ב-'האם לדעתכם סביר שהאותיות צ' ות' (הרפויה, th) קרובות'
האם לדעתכם סביר שהאותיות צ' ות' (הרפויה, th) קרובות
22/09/2019 | 17:05
22
או שהקשר הפונטי ביניהן רחוק ולא סביר שהיו אילו שהם מעתקים ביניהם בהיסטוריה?
לצפיה ב-'שאלה על המופעים הנדירים של משקל פִּעְלָה'
שאלה על המופעים הנדירים של משקל פִּעְלָה
22/09/2019 | 17:26
2
27
הרד"ק, בספרו 'עט סופר' (ליק, 1864. עמוד כ) כותב שמשקל פִּעְלָה - הפ"א בחיריק או בסגול וכדוגמה לכך הוא מביא את הפסוק "עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם בִּצַּע אֶמְרָתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי קֶדֶם" (איכה ב, 17)
 
1. יכול להיות שזו טעות ניקוד שפשוט נשארה או שהיא משקפת הגייה מסוימת? 
2. האם ישנן דוגמאות נוספות לשימוש בסגול במשקל פִּעְלָה? 
 
ייתכן שניתן להסתמך על העובדה הנ"ל בשעת הצורך (חריזת חרוזים בשירה לדוגמה) ולומר דֶּברתו (דִּברתו), זֶמרתו (זִמרתו), שֶׂמחתו (שִׂמחתו)
 
לצפיה ב-'יש דוגמאות נוספות בצילום שצירפת.'
יש דוגמאות נוספות בצילום שצירפת.
23/09/2019 | 01:34
1
17
חלקה, ערוה.
אפשר להוסיף גם עֶבְרָה, חֶרְפָּה, הֶמְיָה, חֶדְוָה, חֶמְדָּה ועוד כהנה וכנה.
לצפיה ב-'יש הבדל בין הדוגמאות'
יש הבדל בין הדוגמאות
23/09/2019 | 09:14
19
בכל הדוגמאות שציינת הצורה הבסיסית (יחיד) היא בסגול, משא"כ באֶמרתו לא קיימת הצורה אֶמרה. לכן חיפשתי דוגמה נוספת למקרה כזה שבו צורת היחיד היא בחיריק והרבים בסגול כמו בדוגמה של אֶמרתו.
 
קראתי במקום מסוים (אולי אצל ר"ש פרחון) על אֶשתך, אבל לא בטוח אם זה קשור (אִישה במשקל פִּעְלָׂה?)
לצפיה ב-'הציווי החדש הוא אכן חדש או שמקורו בתנ"ך? '
הציווי החדש הוא אכן חדש או שמקורו בתנ"ך?
22/09/2019 | 17:37
6
40
אני מתלבט אם מה שמכונה 'הציווי החדש' הוא אכן חדש ומקורו בעברית החדשה כפי שמצוין בויקיפדיה וכפי שנטען בכל מקום, או שמדובר בציווי המנומס?
 
שימו לב לרצף הפסוקים הבא (איכה ג, 64-66):
תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל ה' כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם:
תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת לֵב תַּאֲלָתְךָ לָהֶם:
תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי ה':
 
קיימים מופעים נוספים מסוג זה. האם גם מה שנמצא בתנ"ך מכונה 'הציווי החדש' או שאני שוגה כאן בהבנה?
 
 
 
הציווי החדש- ויקיפדיה:
לצפיה ב-'שמת לב שפסוקי הפרק הם אקרוסטיכון, כן? הם בסוף, לכן בתי"ו'
שמת לב שפסוקי הפרק הם אקרוסטיכון, כן? הם בסוף, לכן בתי"ו
22/09/2019 | 18:17
5
30
 
שנית, להבנתי מדובר בנבואה, לא בציווי...
 
ממליצה לך לקרוא גם את המאמרון "עתיד בתפקיד ציווי" באתר האקדמיה ללשון:
 
אחרון חביב, אני חוששת שלא הבנת את משמעות המונח "הציווי החדש". כפי שכתוב בערך שקישרת אליו, הכוונה אינה לשימוש בעתיד במקום ציווי, אלא גזירה שגויה של צורת הציווי מצורת העתיד (למשל "*כנס" במקום "היכנס" או "*כְּתבי" במקום "כִּתבי").
לצפיה ב-'שמתי לב אבל לא הבנתי מה את מתכוונת לומר בזה'
שמתי לב אבל לא הבנתי מה את מתכוונת לומר בזה
22/09/2019 | 19:34
4
17
1. האם את מתכוונת לומר שמכיון שמדובר באקרוסטיכון אז לכן מותר לעבור על חוקי הדקדוק?  או שסתם הערת שמדובר באקרוסטיכון בלי קשר ישיר לשאלתי?  
 
2. בעקבות הפנייתך קראתי את המאמר, תודה.
 
3. אכן,  חשבתי שהציווי החדש הוא עתיד במקום ציווי. "תגידי לי", "תלכי לשם עכשיו", "תבואי אליי".  אם אכן זה לא הציווי החדש, אז שגיתי בזה במשך שנים בהבנתי, ועל כך תודתי נתונה לך שהעמדת אותי על טעותי.  
לצפיה ב-'שיש כאן אילוץ שירי ולכן אי אפשר להסיק ממנו על המצב ה"רגיל"'
שיש כאן אילוץ שירי ולכן אי אפשר להסיק ממנו על המצב ה"רגיל"
22/09/2019 | 20:25
3
17
בשירים רבים אפשר למצוא צורות החורגות מהדקדוק (התקין או המקובל) משיקולי משקל, חריזה וכו'.
 
בכל מקרה, כפי שכתבתי לך, להבנתי מדובר כאן בנבואה ולא בציווי ולכן זה לא משנה ממילא.
לצפיה ב-'תודה. להבנתי לא מדובר בנבואה'
תודה. להבנתי לא מדובר בנבואה
22/09/2019 | 20:48
2
19
וכנראה אני לא היחיד, אם לשפוט על פי הפרשנים המקומיים שם.
 
ראי גם מגילת איכה 'פירוש ישראלי חדש' של יאיר זקוביץ' ואביגדור שנאן (עמוד 164): 
"פסוק סד: כיוון שעליו לפתוח כל פסוק באות ת"ו, הרי שבשלושת הפסוקים האחרונים של הקינה אין המקונן פונה אל האלוהים בלשון ציווי אלא בלשון עתיד שמשמעותה בקשה
לאחר שהיה אלוהים עד שמיעה וראייה למזימות האויבים, מצפה ממנו המקונן כי יקח את נקמתו מהם, והשוו ללשון פסוקנו, בהיפוך סדר המרכיבים, את דברי המזמור: "כמעשה ידיהם תן להם / השב גמולם להם" (תהילים כח, ד)"
לצפיה ב-'אולי, לא התעמקתי... הנקודה שניסיתי להעביר היא'
אולי, לא התעמקתי... הנקודה שניסיתי להעביר היא
22/09/2019 | 20:56
1
22
שלשימוש בעתיד במקום ציווי אין קשר לנימוס אלא להפך, להבעת תקיפות וביטחון בעשייה העתידית, כפי שנכתב גם במאמר האקדמיה שקישרתי לך: "שימוש בצורות עתיד בתפקיד ציווי שכיח בעיקר בלשון החוק המקראי ובפקודות הנאמרות מפי בני סמכא. לדעת כמה מחוקרי לשון המקרא דרך הבעה זו תקיפה יותר מצורות הציווי: השימוש בצורת העתיד מציין שאכן כך יהיה ואין להפר את הצו".
לצפיה ב-' תודה טריליאן'
תודה טריליאן
22/09/2019 | 21:24
5
לצפיה ב-'הגולשת מתמודדת1 ביקשה עזרה בהבנת שורה משיר של פניה ברגשטיין'
הגולשת מתמודדת1 ביקשה עזרה בהבנת שורה משיר של פניה ברגשטיין
22/09/2019 | 12:38
1
38
שהלכה לעולמה לפני 69 שנה. נאלצתי למחוק את ההודעה מאחר שהכילה שיר מלא המוגן (עדיין) בזכויות יוצרים. בראש השנה הבא כבר נוכל לפרסם כאן שירים מלאים שכתבה (זכויות היוצרים נשמרות 70 שנה ממות המחבר).
 
אפשר לקרוא את השיר "ברכה" בקישור הזה.
 
וכך כתבה מתמודדת1:
שלום ותודה שאתם/ן כאן...
האם תוכלו לעזור לי בהגיית/הבנת השורה הזו משירה של פניה ברגשטיין?
***העלי מיני שחור רגבים נוגה חסד***
תודה רבה רבה!
לצפיה ב-'ביטוי ומובן'
ביטוי ומובן
22/09/2019 | 13:41
28
ha`ali mini shkhor regavim nogah khesed
kh = חית
מִנִּי - מן, מתוך
שְׁחוֹר רְגָבִים - רגבים (גושי אדמה בעקבות החריש), כהים-שחורים = רגבי אדמה כבדה ופורייה
לצפיה ב-'צריך לקבל את הסבר זה/מסקנה זו עם של גרגר מלח'
צריך לקבל את הסבר זה/מסקנה זו עם של גרגר מלח
19/09/2019 | 14:55
3
26
הביטוי נדמה לי הוא תרגום מאנגלית.
מה הרעיון שמאחוריו? למה גרגר מלח?
לצפיה ב-'ויקיפדיה:'
ויקיפדיה:
19/09/2019 | 18:03
2
30
לצפיה ב-'תודה רבה!! מאד מצא חן בעיניי ההסבר של דו משמעות'
תודה רבה!! מאד מצא חן בעיניי ההסבר של דו משמעות
19/09/2019 | 20:10
1
19
שבחרו ב"צד" (בתרגום) הלא נכון.
תודה רבה!!
לצפיה ב-'כו. זו אכן ההשערה המעניינת יותר (אבל לא בהכרח הנכונה יותר)'
כו. זו אכן ההשערה המעניינת יותר (אבל לא בהכרח הנכונה יותר)
21/09/2019 | 21:32
18
קשה מאוד להתחקות אחר מקור הביטוי.

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ