לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'עניין של דו-משמעות?'
עניין של דו-משמעות?
24/05/2017 | 06:44
12
25
חברים בוקר טוב, 
האם לדעתכם המשפט הבא עלול להיות דו-משמעותי?
היינו ביער שנה עד השחרור בידי הרוסים.
 
אם אכן יש כאן דו-משמעות איך הייתם פותרים אותה?
 
תודה מראש ויום שקט
לצפיה ב-'לדעתי אין כאן חשש לאי הבנה או דו משמעות. אפשר'
לדעתי אין כאן חשש לאי הבנה או דו משמעות. אפשר
24/05/2017 | 08:33
10
30
לעניות דעתי אין כאן חשש לאי הבנה או דו משמעות.
 
אפשר אולי (אולי) להציע שינויים קלים, אך לענ"ד הכוונה בניסוח המקורי שלך בהירה:
התחבאנו ביער שנה שלמה (או: כשנה), עד שהאזור שוחרר בידי הרוסים (או: בידי הצבא האדום).
 
הערה צייקנית: הניסוח נקי לגמרי אם מדובר בשטח רוסי-מלכתחילה.
אם מדובר, נניח, בהונגריה, המונח שחרור הוא כעין מוסכמה, מפני ש"כולנו באותו צד". ההונגרים (בדוגמה זו) יכולים לתפוש זאת ככיבוש רוסי שהחליף כיבוש גרמני..
לי זה מזכיר קצת תיאור מקובל של הפריית מבחנה: "הביצית מופרית במבחנה, ואז היא מוחזרת לרחם". הכיצד מוחזרת, אם מעולם לא היתה שם?! אך זו עגת דיבור מקובלת.
וגם ניסוח זה: ב-67 שוחררה העיר העתיקה.
 
לצפיה ב-'אכן....אכן....'
אכן....אכן....
24/05/2017 | 08:56
12
מדובר בשטח שהיה שייך לברית המועצות לפני שפלשו אליה הגרמנים. 
אשאיר את הניסוח המקורי - הנקי. 
תודה רבה!
יום נעים!
לצפיה ב-'הערה לגבי ההערה'
הערה לגבי ההערה
24/05/2017 | 10:57
7
21
הביצית מוחזרת לגוף האישה, שהרחם הוא חלק ממנו, מן הסתם. זו אינה עגה (סלנג) אלא מטונימיה.
לצפיה ב-'מזכיר לי: פעם סיפרתי למישהי שחלמתי עליה. הכיצד: חלמתי על '
מזכיר לי: פעם סיפרתי למישהי שחלמתי עליה. הכיצד: חלמתי על
24/05/2017 | 12:12
2
16
מדינת ישראל, והיא כמובן חלק ממנה...
אינני בטוח שזה מאד נעם לה.
אי אפשר להחזיר לרחם דבר שלא היה בו. אפשר להחזיר לגוף דבר שהיה בו (במקרה הספציפי הזה, גם זה, פיזית, לא נכון. שהרי יש הבדל תהומי בין ביצית שהוצאה מהשחלה, לבין ביצית מופרית).
מטונימיות הן תשתית לחיבורים ספרותיים, ולחם חוקם של נאומים פוליטיים והספדים ודורות דורות דורות של פירושי פירושים. אינני בטוח שהן כל כך מתאימות לדיווחים רפואיים או טכניים.
אפשר אולי לחשוב על הדוגמה הבאה: פלוני הוא מזרע ישראל. ומדוע - כי אימו יהודייה...
 
לצפיה ב-'אתה נתפס לדיוק המילולי, שפה לא באמת עובדת כך'
אתה נתפס לדיוק המילולי, שפה לא באמת עובדת כך
24/05/2017 | 12:35
1
13
וזה בדיוק הרעיון של מטונימיה המשמשת אנשים באופן טבעי יום יום (לאמצעי הספרותי מקובל דווקא לקרוא "סינקדוכה") גם בלי להרגיש. כשאתה אומר "שתיתי שתי כוסות" לא שתיתי כוסות אלא את הנוזל שהיה בתוכן. כשאנשים אומרים "אנחנו בסרט" הם לא באמת בתוך הסרט, הם באולם הקולנוע. שמישהו אומר "אני קורא את עמוס עוז" הוא לא מתכוון לאדם אלא לספר שכתב.
 
כך גם הביצית מוחזרת לגוף האישה, ספציפית לרחם. אז במקום לומר שהיא "מוחזרת לגוף" אומרים "מוחזרת לרחם" כי זה האיבר הרלוונטי בתוך הגוף. בעיניי הניסוח ברור והגיוני ואין כאן אלא קיצור מקובל בין בני אדם (ובכל מקרה לא "עגה").
לצפיה ב-'בסדר. עליי לקבל זאת, תוך התנצלות בשפה רפה בפני'
בסדר. עליי לקבל זאת, תוך התנצלות בשפה רפה בפני
24/05/2017 | 13:25
15
גורג' אורוול, על מחיקת שיחדש.
חשדתי ברופאים שהמונח להחזיר לרחם הוא שיחדש בעל גוון "פוליטי", כדי לומר: אנחנו לא יותר מדי מתערבים (בגוף, במעשה הבריאה). מה בסך הכל אנחנו עושים: מוציאים ומחזירים.
לצפיה ב-'אין צורך במטונימיה'
אין צורך במטונימיה
24/05/2017 | 13:05
3
20
אם אני מלווה לך כסף מוזמן, אני יכול לדרוש שתחזירי את הכסף ישירות לחשבון הבנק שלי (למרות שהכסף לא יצא מחשבון הבנק).
אין צורך במטונימיה לשם כך.
לצפיה ב-'בעיניי זו בכל מקרה מטונימיה'
בעיניי זו בכל מקרה מטונימיה
24/05/2017 | 14:34
2
16
כי בשני המקרים מדובר בהחזרה לאדם, אבל כאן הרחם מייצג את האישה ואת גופה. במשפט שציינת יש מושא לפעולת ההחזרה והוא לא חשבון הבנק (זה יהיה תיאור, לדעתי) אלא אני. המושא "לי" לא מצוין מפורשות כי הוא משתמע לכל בר דעת, אבל הכוונה "תחזירי לי את הכסף..." ברורה.
לצפיה ב-'לא יודע אם יש הבדל'
לא יודע אם יש הבדל
24/05/2017 | 22:51
1
9
גם במשפט הראשון החזירו לאישה את הביצית המופרית לרחם.
בסביל זה קצת פחות חלק, אבל אפשרי גם כן (וכן גם: הכסף המזומן שהלויתי הוחזר לחשבון הבנק שלי).
 
לא הייתי מכנה זאת מטונימיה, כי חשבון הבנק אינו מייצג את בעליו, והרחם לא מחליפה את האישה. ה"רחם" כאן מתייחסת לאיבר בדווקא.
לצפיה ב-'אולי משמעות רופפת של מטונימיה'
אולי משמעות רופפת של מטונימיה
24/05/2017 | 23:04
7
אם נתייחס להרחבה של האדם עצמו, חשבון הבנק הוא מייצג האדם, והרחם את האישה אז אולי זו מטונימיה.
אבל בוודאי לא המשמעות הקלאסית והפשוטה של המונח.
לצפיה ב-''
25/05/2017 | 00:09
2
בהונגריה לא היה כיבוש גרמני במלחמת העולם השנייה. הונגריה היתה בעלת ברית של גרמניה.
לצפיה ב-'היכן יש בו דו-משמעות?'
היכן יש בו דו-משמעות?
24/05/2017 | 11:05
4
לצפיה ב-'״המהירות סיבוב״'
״המהירות סיבוב״
24/05/2017 | 20:00
5
21
תקין??

הופתעתי לשמוע, כאשר תיקנתי לצורה שאני חשבתי שנכונה בלעדית-מהירות הסיבוב.

הפנו אותי לקישור הבא, אך לא ברור לי איזה סעיף מתייחס לעניין. האם זה צירוף בינוני?
http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/terminology-ordinance/4-2-%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA/

לצפיה ב-'לא הצלחתי לפתוח את הקישור'
לא הצלחתי לפתוח את הקישור
24/05/2017 | 20:44
15
לטעמי מהירות הסיבוב ולא המהירות סיבוב.
לצפיה ב-'עד כמה שהצלחתי להבין, בקישור אין שום סעיף שנוגע ישירות לשאלה'
עד כמה שהצלחתי להבין, בקישור אין שום סעיף שנוגע ישירות לשאלה
24/05/2017 | 21:28
12
ייתכן מאד שאני טועה, אבל עד כמה שהצלחתי להבין, בקישור אין שום סעיף שנוגע ישירות לשאלה שהעלית.
טל"ח
 
מצטרף לתמיהתך ולעמדתו של "אבל השם שרציתי תפוס/תפוז"
שהצורה התקינה היא: מהירות הסיבוב
מערת הנטיפים
מרכז הרב
מגש הכסף
מחנכת הכיתה
שלטון החוק
מערכת השמש
מופע הירח
רוחב היריעה
 
לצפיה ב-'גם לי הצירוף הנכון נראה "מהירות הסיבוב"'
גם לי הצירוף הנכון נראה "מהירות הסיבוב"
24/05/2017 | 22:16
12
ובקישור שהבאת אני לא מוצאת דבר שדומה לשאלה שלך. פה (מהירות הסיבוב) הסמיכות היא של שני שמות (שמות עצם) ושם מדובר בדברים אחרים
לצפיה ב-'אין זה צירוף בינוני'
אין זה צירוף בינוני
24/05/2017 | 23:09
1
10
והנכון: מהירות הסיבוב.
לצפיה ב-'תודה רבה למשיבים, כך הייתי משוכנע'
תודה רבה למשיבים, כך הייתי משוכנע
24/05/2017 | 23:11
2
לצפיה ב-'אולי מישהו יודע כיצד מנקדים (אברהם) זכות - האסטרונום'
אולי מישהו יודע כיצד מנקדים (אברהם) זכות - האסטרונום
22/05/2017 | 21:58
4
28
המלומד וההיסטוריון היהודי, בן המאות 15-16?
תודה רבה!
לצפיה ב-'כמו המילה "זכות"? לא שמעתי עליו, לא יודעת כיצד הוגים את שמו'
כמו המילה "זכות"? לא שמעתי עליו, לא יודעת כיצד הוגים את שמו
24/05/2017 | 17:17
1
8
לצפיה ב-'תודה רבה!! ראי בבקשה את תגובת אנילי מילי בהמשך השזר'
תודה רבה!! ראי בבקשה את תגובת אנילי מילי בהמשך השזר
24/05/2017 | 18:19
9
בספרדית - ראי את שכתבה אנילי מילי ב- 17:35 :
 Abraham Zacut - היה בן ספרד ואסטרונום ידוע בה
 
בפורטוגלית (פורטוגזית) - נמלט לפורטוגל ב- 1492:
Abraão (ben Samuel) Zacuto
 
מוזר שלא הצלחתי למצוא את שמו בעברית מנוקדת - הוא היה דמות חשובה ביהדות.
לצפיה ב-'אברהם זכות'
אברהם זכות
24/05/2017 | 17:35
1
13
פתח תחת האות זי"ן: זַכּוּת
שמו כפי שמופיע בוויקיפדיה בספרדית (הוא יליד סלמנקה):
 Abraham Zacut o Abraham Ben Zacuto
לצפיה ב-'תודה רבה! מודה לך מאד. מתפלא שלא הצלחתי למצוא בשום מקום'
תודה רבה! מודה לך מאד. מתפלא שלא הצלחתי למצוא בשום מקום
24/05/2017 | 18:06
13
את שמו מנוקד בעברית - הוא דמות ידועה ביהדות.
תודה רבה!
לצפיה ב-'שתי שאלות'
שתי שאלות
20/05/2017 | 22:41
18
131
שלום. 1) את המילים "נולדת", "למדת" וכדומה הוגים noladet או nolat. לו ביטאנו דל"ת רפה היינו יכולים להגות בלי להניע או להשמיט. אבל לא תמיד הייתה דל"ת רפה, אז השאלה שלי היא - איך הגו lamadt?
2) את המילים "לבאס", "הבריז" הוגים בבי"ת רפה אע"פ שבמקור הבי"ת דגושה. איך מילות סלנג נהגות לפי הדקדוק? יש עוד דוגמאות למילים כאלה?
תודה.
לצפיה ב-'דוגמאות נוספות ל-2: לפדר (פּודרה), לפנצ'ר (פּנצ'ר)'
דוגמאות נוספות ל-2: לפדר (פּודרה), לפנצ'ר (פּנצ'ר)
20/05/2017 | 23:45
7
10
לצפיה ב-'לעומת זאת קשה למצוא מישהו שלא מבטא "לכֿמת" - lekamt.'
לעומת זאת קשה למצוא מישהו שלא מבטא "לכֿמת" - lekamt.
21/05/2017 | 08:57
6
10
לצפיה ב-'דוגמאות נגדיות נוספות: לפּמפם, לבּלף ויש מקרים שאינני'
דוגמאות נגדיות נוספות: לפּמפם, לבּלף ויש מקרים שאינני
21/05/2017 | 10:36
5
30
יודע כיצד נוהגים בהם: לבלגֵן/לבּלגן? לברדק/לבּרדק?
לצפיה ב-'אני אומרת לפֿמפם ולבֿלגן ואני די בטוחה ששמעתי גם אחרים הוגים'
אני אומרת לפֿמפם ולבֿלגן ואני די בטוחה ששמעתי גם אחרים הוגים
21/05/2017 | 15:39
4
20
כך, אם כי לא בני נוער. ב"לברדק" אני לא ממש משתמשת, לא בטוחה שאי פעם השתמשתי במילה הזאת כפועל (לכל היותר שם עצם, וגם זה לא ממש).
לצפיה ב-'יש לי ספק אם את משתמשת בלפמפם במובן המוסכניקי'
יש לי ספק אם את משתמשת בלפמפם במובן המוסכניקי
21/05/2017 | 16:03
3
23
ובטוח שלא במובן של המילואימניקים
 
במובנים אלה - ואוכלוסיות אלו - אומרים: לפּמפם
לצפיה ב-'אני מכירה את ההקשר הצבאי והמיני'
אני מכירה את ההקשר הצבאי והמיני
21/05/2017 | 16:09
2
20
לגבי המוסכניקי אני לא בטוחה, אלא אם זה קשור למילוי אוויר בצמיגים.
לצפיה ב-'נסתתמו טענותיי... לפמפם זה כשהאוטו לא נדלק ולוחצים על דוושת '
נסתתמו טענותיי... לפמפם זה כשהאוטו לא נדלק ולוחצים על דוושת
21/05/2017 | 16:17
1
26
הדלק לסירוגין.
מכאן אני מנחש התגלגל ההקשר הגופני.
אבל כאמור נסתתמו טענותיי. במיוחד שאת מכירה את (הטור של?) שלומית...
לצפיה ב-'אה! מכירה, אבל זה ישן... טוב שלא דיברת על משנק (צ'וק) '
אה! מכירה, אבל זה ישן... טוב שלא דיברת על משנק (צ'וק)
21/05/2017 | 16:24
21
במכוניות אוטומטיות מודרניות הדברים האלה נעשים אוטומטית ע"י מחשב ולא ע"י הנהג, כך שלא חשבתי בכלל בכיוון.
 
בכל מקרה זה לא משנה באיזה הקשר משתמשים במילה, זה קשור יותר לדובר.  ברור לי שההגייה שלי לא משקפת במקרים רבים את זו של הציבור הרחב. אני רק טוענת שנתקלתי בחיי לא פעם ולא פעמיים בהגיית המילה בפ"א רפה (לא זוכרת מי אמר או באיזה הקשר).
לצפיה ב-'1) אין לי מושג. לא יודעת אם מישהו יודע, הרי אין הקלטות'
1) אין לי מושג. לא יודעת אם מישהו יודע, הרי אין הקלטות
21/05/2017 | 16:08
9
30
ומילים עוברות שינויים, הגרסאות שיש לנו במקרא משקפות כתיב נכון לתקופה מסוימת וניקוד שנכון לכאלף שנה לאחר מכן... ייתכן שהגו בתנועת עזר (כמו היום) או אולי התנועות היו קצת אחרות; אולי בעבר הייתה בכלל תנועה סופית? הרבה מילים התקצרו וסופיות נשלו... זו שאלה שאפשר להפנות למומחה לבלשנות שמית.
 
2) הדוגמאות האלה אינן סתם סלנג (למשל בשאילה ישירה) אלא שורשים של מילות סלנג (באסה, ברז) שנכנסו למערכת הפועל. כיוון שהכניסה לפועל מחייבת ."סחיטת" שורש מהמילה ואין מעבר ישיר משם לפועל (כמו באנגלית, למשל) יש כאן בהכרח תהליך דקדוקי.
 
פעמים רבות בשורשים גזורי שם (לא רק סלנג) אין הקפדה על כללי דגש קל אלא הטעמה להגייה בשם העצם, בין אם הוא עברי או שאול (לכּכֿב, לרכֿל, לאפֿר, להתחבֿר, לטלפֿן ועוד) אבל במקרים אחרים יש, כי לדקדוק יש עדיין כוח, מתברר...
 
למה לפעמים כך ולפעמים אחרת? קשה לתת תשובה חותכת, אם יש אחת. זה תלוי בשכיחות השימוש במילה ובאופן שבו אנשים רגילים לשמוע ולהגות אותה (השניים תלויים זה בזה, כמובן). למה כמעט כולם הוגים לכֿבד אבל לכּסח? אין לי ממש תשובה מלבד "ככה יצא"... (אבל לא חקרתי את הנושא).
לצפיה ב-'תודה לכם'
תודה לכם
22/05/2017 | 15:34
8
27
יש מילים שקצת יותר הגיוני לי שנהגות לפי הדקדוק כמו "לבֿלגן" ו"לפֿדר" כי הן לא סלנג לגמרי ואולי נכנסו בתקופה שהקפידו יותר. אולי גם השתמשו בהן ברדיו או בפרסומות ובשפה רשמית. מילים כמו "הבֿריז" "מבֿאס" קצת קשה לי להסביר.
לצפיה ב-''לבלגן' לגמרי סלנג; 'לפדר' לא.'
'לבלגן' לגמרי סלנג; 'לפדר' לא.
22/05/2017 | 16:53
7
20
ואגב, אנשים אומרים גם מבּאס.
 
ואתמול נזכרתי בדוגמה נוספת של פועל גזור שם (לא סלנג) שנצמד להגייה של שם העצם ולא לכללי הדגש (הלא קל, אבל כך אנחנו מתייחסים אליו, הרי איבדנו את הדגש החזק) – לנכֿס.
לצפיה ב-'ואם כבר - רבים וטובים שמדגישים: משאבּ'
ואם כבר - רבים וטובים שמדגישים: משאבּ
22/05/2017 | 19:55
6
6
לצפיה ב-'נכון אך לא רלווטי לדיון... הנושא אינו טעויות כלליות בדיגוש'
נכון אך לא רלווטי לדיון... הנושא אינו טעויות כלליות בדיגוש
22/05/2017 | 19:57
5
6
לצפיה ב-'סליחה! עליי ללמוד לסכֿור את פי'
סליחה! עליי ללמוד לסכֿור את פי
22/05/2017 | 20:06
4
16
סליחה! עליי ללמוד לסכֿור את פי בעתיד.
סליחה!
לצפיה ב-'ו''
ו'
23/05/2017 | 12:25
3
37
שאלתי את האקדמיה ללשון מה הם חושבים על ו' בשביל לסמן w ואמרו לי שעלתה הצעה כזאת אבל היא לא התקבלה. לא ענו לי למה פסלו אותה. מישהו יודע למה פסלו אותה?
לצפיה ב-'ראה כאן'
ראה כאן
23/05/2017 | 16:13
2
31
(מעמוד 163, על פי מספרי העמודים הנדפסים).
לצפיה ב-'תודה'
תודה
23/05/2017 | 17:29
1
38
חבל שלא קיבלו את ההצעה. הם לא רוצים לתת הכשר רשמי להגייה המודרנית של וי"ו. אני לא מבין את ההיגיון שבכתיבת "שוודיה" אבל פסילת ו'. אני גם לא מבין למה הם קיבלו את צ' ז' ג' ת' אבל פסלו את ו'. אני מקווה שבעתיד זה ישתנה.
לצפיה ב-'גם'
גם
24/05/2017 | 23:06
7
ת' מגורשת אושרה רק לפי 11 שנים (ואני משער שהעובודת בשטח שיחקו כאן תפקיד).
האם השטח יצביע בעד ו' מגורשת? בינתיים אין לכך סימנים.
לצפיה ב-'"קוּם הִתְנַעֵרָה עַם חֵלֵכָה": מה זה לעזאזל חֵלֵכָה?'
"קוּם הִתְנַעֵרָה עַם חֵלֵכָה": מה זה לעזאזל חֵלֵכָה?
21/05/2017 | 15:57
31
טור טרי בבלוג של שלומית עוזיאל, מתאים לאחד במאי (אנחנו בעשרים ואחד במאי, זה כמעט ).
לצפיה ב-'אם או האם ומתי מה'
אם או האם ומתי מה
19/05/2017 | 16:25
1
19
אשמח לדעת איזה מבין השניים נכון:
1) מעניין אם היא תהיה מוכנה לעזור.
2) מעניין האם היא תהיה מוכנה לעזור?
3) 2) מעניין האם היא תהיה מוכנה לעזור.

אודה לכם להפניה לחוקי דקדוק הרלוונטיים
לצפיה ב-'האם = ה+אם (ה"א השאלה)'
האם = ה+אם (ה"א השאלה)
19/05/2017 | 16:29
22
משתמשים ב"האם" לפתיחת משפט שאלה כן/לא:
האם היא תהיה מוכנה לעזור?
 
כשמצטטים משפט שאלה בדיבור עקיף (כפסוקית במשפט מורכב) מסירים את ה"א השאלה (ואת סימן השאלה): מעניין אם היא תהיה מוכנה לעזור.
 
אפשר לשמור על השאלה בצורתה המקורית בפסוקית כדיבור ישיר (ציטוט):
תהיתי לעצמי: "האם היא תהיה מוכנה לעזור?"
לצפיה ב-'האקדמיה ללשון מזמינה תלמידים למצוא שם עברי ל"ספינר"'
האקדמיה ללשון מזמינה תלמידים למצוא שם עברי ל"ספינר"
18/05/2017 | 23:37
7
30
פעלים רבים בעולמנו העגול נקשרים אל התנועה המעגלית: חָג, עָג, סָבַב, הִסְתּוֹבֵב, סִחְרֵר, הִסְתַּחְרֵר, הִקִּיף, חוֹלֵל, הִתְגַּלְגֵּל. מפעלים אלו ואחרים הוצעו בעבר כמה שמות למשחק אשר נודע לימים בשם סְבִיבוֹן: כִּרְכָּר, עֲגַלְגַּל, גַּלְגִּלּוֹן, סַב סַב, סְחַרְחֶרֶת, סוֹבֵב, סוֹבֶבֶת, חֲזַרְזַר עוֹפֶרֶת ועוד. האם השמות האלה יכולים להתאים גם לספינר? ואולי לתלמידים יהיו רעיונות טובים יותר?
 
כתובת למשלוח ההצעות
לצפיה ב-'חזרזר בלתי אפשרי, כי הוא שמור'
חזרזר בלתי אפשרי, כי הוא שמור
19/05/2017 | 11:50
3
35
לאישיות בכירה מסוימת (אסור כמובן להזכיר שמות, ובכלל אפשר למחוק תגובה זו) גם בגלל שהוא - האישיות - אכן: ספינר, וגם בגלל קווי אופי נוספים.
 
לצפיה ב-'לא רלוונטי; אבל זו אכן מילה תפוסה, זה שם של שיח'
לא רלוונטי; אבל זו אכן מילה תפוסה, זה שם של שיח
19/05/2017 | 13:32
2
22
לצפיה ב-'שימי לב: גם המלה שיח עצמה תפוסה בשתי משמעויות שונות... לעומת'
שימי לב: גם המלה שיח עצמה תפוסה בשתי משמעויות שונות... לעומת
19/05/2017 | 14:59
1
26
זאת החיוך פתוח לכל
לצפיה ב-'כמובן; אבל כשמחדשים מילים כיום מעדיפים מילים שאינן בשימוש'
כמובן; אבל כשמחדשים מילים כיום מעדיפים מילים שאינן בשימוש
19/05/2017 | 15:07
10
לצפיה ב-'אני מציע סוחרת. על שום מה?'
אני מציע סוחרת. על שום מה?
23/05/2017 | 18:00
2
15
משום שהיו ילדינו מחזרים ברחובות וסוחרים בספינרם תמורת 30 סלעים.
לצפיה ב-' '
23/05/2017 | 20:21
2
לצפיה ב-''
23/05/2017 | 22:07
2
לצפיה ב-'מה פרוש המילה יִנֹּום?'
מה פרוש המילה יִנֹּום?
16/05/2017 | 23:48
10
34
 
בשיר שני אורות בלילה  ( יצחק שנהר כתב את המילים)
 

בין סלעים סלעים והר
עץ בודד בודד ינום.
מי הולך הולך אלייך
עם ערוב ערוב היום?
 
לצפיה ב-'אולי (???) שנהר גוזר נום בבניין נפעל'
אולי (???) שנהר גוזר נום בבניין נפעל
17/05/2017 | 00:28
1
33
אולי (???) כדי לשמור על הצליל המתבקש (המקבליל ל: יֵהוֹם ו-מִלְּחֹם, בבית שלפני ושאחרי, בהתאמה, לבית שצטטת) שנהר לא השתמש ביָנוּם אלא ב-יִנּוֹם
אולי גם כדי לחדש, וגם כי החירות ניתנת לו כמשורר.
לכן אולי (???) הלך על: יִנּוֹם.
אני מדגיש את סימני השאלה. בהחלט ייתכן שההנחה הזו היא טעות גמורה.
טל"ח
לצפיה ב-'סליחה על השמטה זועקת: גם כדי לשמור על החרוז, לא רק על התאוּם'
סליחה על השמטה זועקת: גם כדי לשמור על החרוז, לא רק על התאוּם
17/05/2017 | 00:48
32
סליחה על השמטה זועקת:
הצורה יִנּוֹם שומרת לא רק על התאוּם הצלילי עם הבתים האחרים, אלא גם על החרוז:
 
- - -
בֵּין סְלָעִים, סְלָעִים וָהַר
עֵץ בּוֹדֵד, בּוֹדֵד יִנּוֹם.
מִי הוֹלֵךְ, הוֹלֵךְ אֵלַיִךְ
עִם עֲרֹב, עֲרֹב הַיּוֹם?
- - -
ובכלל: לאורך כל השיר כולו - בשלושת הבתים ובפזמון, כל השורות הזוגיות (2, 4) מסתיימות בתנועה O , חולם מלא או חסר
לצפיה ב-'בהמשך לדברי משכוכי, כמו יִסוג, יִמוג (שורש סו"ג, מו"ג'
בהמשך לדברי משכוכי, כמו יִסוג, יִמוג (שורש סו"ג, מו"ג
17/05/2017 | 13:44
7
24
בניין נפעל).
לצפיה ב-'השורשים הם לא נמ"ג ונס"ג?'
השורשים הם לא נמ"ג ונס"ג?
18/05/2017 | 09:43
6
10
לצפיה ב-'עד כמה שאני מבין (וזה בדיוק אפס, בסה"כ מצטט מילונים כתוּכּי)'
עד כמה שאני מבין (וזה בדיוק אפס, בסה"כ מצטט מילונים כתוּכּי)
18/05/2017 | 10:34
28
השורשים הם סו"ג, מו"ג
לצפיה ב-'לא.'
לא.
18/05/2017 | 12:47
3
לצפיה ב-'לא; הנו"ן היא התחילית של נפעל; הוי"ו (עה"פ) שורשית'
לא; הנו"ן היא התחילית של נפעל; הוי"ו (עה"פ) שורשית
18/05/2017 | 13:52
3
23
כמו יִדּוֹן בעתיד נפעל (בעבר נָדוֹן או נִדּוֹן), שורש ד-ו-ן (או ד-י-ן) שממנו המילים: דין, דיין, לדון, מדון, מדינה, דיון, התדיינות...
 
מה שמבלבל במקרה של 'נסוג' הוא שם הפעולה 'נסיגה' (בתבנית בניין קל) שהוא מעין שורש תנייני (נ-ס-ג) וכך גם מַסִּיג (גבול) בהפעיל. אבל זו נו"ן של נפעל.
 
שורש ס-ו-ג (או ס-י-ג) קשור לתחימה – סייג (גדר), סוג [ש"ע], סוג [פועל/תואר] במשמעות 'מגודר' (סוגה בשושנים) הסתייגות, לסייג, לסווג... אם כי לפי קליין ייתכן שאלה שורשים שונים במקור (נראה לי קצת מוזר כי הסמנטיקה קרובה מדי בעיניי, אבל לא חקרתי את הנושא). 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
19/05/2017 | 11:41
12
לצפיה ב-'תודה לכל המשיבים, היה דיון מעניין ולמדתי משהו!'
תודה לכל המשיבים, היה דיון מעניין ולמדתי משהו!
19/05/2017 | 21:55
3
לצפיה ב-'גם נשׂ"ג (כמו נס"ג) משמעותו תחימה'
גם נשׂ"ג (כמו נס"ג) משמעותו תחימה
23/05/2017 | 18:18
12
אלא שסו"ג יעיד על ריחוק מהגבול ומניעה ונס"ג יעיד על חציית הגבול. ובכל מקרה כנראה משורש דו עיצורי לענ"ד.
לצפיה ב-'מין המושג יום הולדת'
מין המושג יום הולדת
17/05/2017 | 01:42
3
25
היי,
אני שומע הרבה אנשים שמציינים יום הולדת בנקבה, דוגמת ״הייתה יום הולדת טובה״. האם זו הצורה הנכונה או שצריך לדבר בצורת זכר? הרי בסופו של דבר מדברים על ״יום״ ולכן, לדעתי, צריך להתייחס למושג עצמו ״יום הולדת״ בזכר.
לצפיה ב-'אכן, מבחינה דקדוקית גרדא הצירוף "יום הולדת" הוא זכר'
אכן, מבחינה דקדוקית גרדא הצירוף "יום הולדת" הוא זכר
17/05/2017 | 03:13
1
31
כמו כל יום אחר – יום העצמאות, יום הזיכרון, יום ירושלים ועוד ועוד. כל אלה צירופי סמיכות, מינו של הצירוף נקבע לפי הנסמך (המילה הראשונה), ומינו הדקדוקי של "יום" הוא זכר (יום אחד, יום ראשון, יום ארוך וכו'). 
 
אף על פי כן, יש כאן נסיבות מקלות:
ראשית, כמו "בצפר" גם "יומולדת" הפך לא מעט להלחם (סלנגי) שהסיומת שלו נקבית; זאת ועוד, כשאומרים "הייתה לי יום הולדת מוצלחת" לא מתכוונים ליום עצמו אלא לחגיגה או למסיבה, שהן כמובן מילים ממין נקבה. לכן לדעתי יש כאן השמטה (אליפסה).
לצפיה ב-'הבנתי. תודה :)'
הבנתי. תודה :)
18/05/2017 | 01:32
5
לצפיה ב-'יומולדת שמייח'
יומולדת שמייח
17/05/2017 | 10:28
9
לצפיה ב-' פורומים נפתחים מחדש '
פורומים נפתחים מחדש
( לעמוד שלי בתפוז )
15/05/2017 | 12:31
6
  סובלים מכאב כרוני ואין לכם את מי לשתף?
פורום כאב עצבי וכאב כרוני נפתח מחדש על מנת לדבר על ההתמודדות ולקבל תמיכה אחד מהשני!
 
 צריכים ייעוץ לגבי זכויות יוצרים או מפתחים מוצר חדש?
פורום קניין רוחני ופטנטים נפתח מחדש לכל היזמים שבנינו, היכנסו ושאלו את המומחה!
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'שאלה על עברית בענייני יהדות'
שאלה על עברית בענייני יהדות
13/05/2017 | 13:36
9
44
שבת שלום לכל החרוצים, 
איך נכון לומר: "סבי עבר הסמכה לרב"
או 
"סבי עבר סמיכה לרב"?
 
תודות והמשך יום מעניין
לצפיה ב-'למיטב הבנתי שתי המילים נכונות'
למיטב הבנתי שתי המילים נכונות
13/05/2017 | 14:22
1
33
"הסמכה" היא המילה המקובלת כיום להקשרים דומים, אם כי ייתכן שבנושא רבנות מקובל יותר להשתמש ב"סמיכה" בהקשר זה (אני לא מהרקע הנכון). לא הכרתי את המילה בהקשר זה, אבל ראי במילון (ספיר):
3. [תמ] הֶיתֵר למַלֵא תַפקיד שֶל רַב וּמורֵה הלָכה: אין סמיכה בחוץ לארץ (סנהדרין יד.); סמיכה לרבנות; תעודת סמיכה להוראה 
 
אם זה קריטי הייתי ממליצה לשאול בפורום "שאל את הרב" (לאחר צאת השבת).
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
13/05/2017 | 14:57
17
הצצתי במילון ספיר. 
ו....אכן אפנה לפורום 'שאל את הרב' אך ורק אחרי צאת השבת. 
 
המשך שבת מדהימה!
לצפיה ב-'אם תקלידי הסמכה לרבנות בוויקיפדיה תגיעי ל: סמיכה לרבנות'
אם תקלידי הסמכה לרבנות בוויקיפדיה תגיעי ל: סמיכה לרבנות
13/05/2017 | 15:40
3
38
נראה שהמושג סמיכה לרבנות קדום יותר, כך שהוא נשאר לרבנות (אך לא להוראה או לראיית חשבון, למשל).
אגב, נדמה לי שהסמיכה היא לרבנות, ולא לרב, אולי כמו שהסמכה היא להוראה ולא למורה.
מילון רב מילים (אף שיש הגורסין שהרב הזה לא עבר הסמכה מלאה (-: למילונאות...) מבאר כך:
"הסבר מלא לצירוף סמיכה לרבנות  שם נ' 
מינוי לכהונת רב, נתינת תואר 'רב' והיתר הוראה לתלמיד חכם שיכול להורות הלכות בענייני איסור והיתר ולשמש רב בקהילה.
• הסמיכה לרבנות בישראל נעשית בעיקר בידי הרבנות הראשית, המקיימת לשם כך בחינות בשלושה נושאים: שבת, כשרות ונידה".
 
ואולם אם תראי את הערך סמיכה לרבנות בוויקיפדיה תגיעי בסוף לסעיף "נושאי בחינות הסמכה לרבנות"
נראה אם כן שלא ממש מקפידים על כך (אולי כמו שלא ממש מקפידים על המועד של ל"ג בעומר...)
לצפיה ב-'תודה רבה גם לך'
תודה רבה גם לך
13/05/2017 | 15:56
23
על ההסבר המפורט. 
אכן, אעיין גם בערך שעליו המלצת. 
למרות הכול חג לג שמייח ובטוח....
לצפיה ב-'מעניין מיהו "גורס החצץ" ("יש הגורסין"). חבל סתם לטעת ספקות '
מעניין מיהו "גורס החצץ" ("יש הגורסין"). חבל סתם לטעת ספקות
13/05/2017 | 22:55
1
31
בלב  באי הפורום בלי שום ביסוס.
לצפיה ב-'א. אותי לימדו שספק (במידה) טוב לבריאות. ב. כדי להטיל ספק'
א. אותי לימדו שספק (במידה) טוב לבריאות. ב. כדי להטיל ספק
13/05/2017 | 23:27
32
לא נדרש "ביסוס", די ברמז ולו חמקמק. ג. קשה "לטעת ספקות בלב באי הפורום" כשלהערה היו מצורפים סמליל של חיוך וסימן תלת-נקודתי. ד. מיהו? - אולי השאלה אינה מדויקת?
לצפיה ב-'נדמה לי שבעבר'
נדמה לי שבעבר
14/05/2017 | 10:16
2
28
הכוונה בסמיכה היתה חוליה בשרשרת המוסרים (משה> יהושע> זקנים> אנשי כנסת גדולה...)
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
14/05/2017 | 12:11
1
27
שאלתי אישה של רב והיא אמרה לי שעדיף לכתוב 'סמיכה לרבנות'.
המשך יום נעים וחג נפלא!
אביבית
לצפיה ב-'כמובן...'
כמובן...
14/05/2017 | 14:31
6
לצפיה ב-'עריכה אינה מילה גסה: NRG בכתבה על חצי גמר האירוויזיון אמש'
עריכה אינה מילה גסה: NRG בכתבה על חצי גמר האירוויזיון אמש
12/05/2017 | 20:55
38
(חמישי) שבו עלתה ישראל לגמר:
"חצי הגמר השני היה מהקשים לניבוי בתולדות התחרות מאז עברה לשיטת חצאי הגמר, מלבד בולגריה ורומניה שהיו פייבוריטיות מוקדמות. לאחר שלב החזרות השדה הפך פתוח והיה קשה משמעותית מחצי הגמר השני שהתקיים ביום שלישי."
 
ביום שלישי התקיים חצי הגמר הראשון... שהוא אמנם חצי הגמר ה"שני" במובן החצי שאינו זה, אבל יש להם סדר וכך מתייחסים אליו, ונוצרה כאן פסקה מוזרה ומבלבלת משהו (אם כי לפחות האזכור השני הוא קישור שמוביל לתוצאות חצי הגמר הראשון...).
לצפיה ב-'מהוה - בלוי'
מהוה - בלוי
10/05/2017 | 21:41
10
32
שלום רב,
 
האם נכון לומר מהוה לא רק על בגד?
 
האם נכון לומר למשל-  דלי מהוה - במובן שהדלי מרופט, בלוי...
 
אודה על תשובתכם.
לצפיה ב-'לא נראה לי (ולגוגל). אני הייתי משתמש ב"דלי בלוי ושחוק מרוב '
לא נראה לי (ולגוגל). אני הייתי משתמש ב"דלי בלוי ושחוק מרוב
11/05/2017 | 08:58
7
25
שימוש".
לצפיה ב-'תודה. כשאני כותבת בגוגל מילה נרדפת למהוה'
תודה. כשאני כותבת בגוגל מילה נרדפת למהוה
11/05/2017 | 09:38
6
27
אני מקבלת את התוצאות האלה: בָּלֶה, בָּלוּי, מְמֹרָט, מֶסְמֻרְטָט, מְרֻפָּט
אז אם הדלי  בלוי, מרופט - מדוע לא מהוה, אם אלה מילים נרדפות? 
האם המילה מהוה נכונה רק בבגדים?
לצפיה ב-'מילים נרדפות הן לא בדיוק מילים זהות כמו במתמטיקה '
מילים נרדפות הן לא בדיוק מילים זהות כמו במתמטיקה
11/05/2017 | 12:53
32
ראי  מה כתוב ברב מילים:
מָהוּהַּ  - (נאמר בעיקר על בגד או אריג) מרופט, ממורטט, בלוי מרוב לבישה או שימוש.
גוגל רחוק מאד מלהיות מדויק בפרטים עדינים, בתכונות חמקמקות וב"צבע" של מילים.
לצפיה ב-'משהו יותר רציני מגוגל, מילון רב מילים:'
משהו יותר רציני מגוגל, מילון רב מילים:
11/05/2017 | 12:59
18
הסבר מלא למילה מָהוּהַּ  תואר 
(נאמר בעיקר על בגד או אריג) מרופט, ממורטט, בלוי מרוב לבישה או שימוש.
• הג'ינס הישן המהוה שלו תפור טלאי על גבי טלאי.

בגלל המילה "בעיקר" בהגדרת שבמילון עשיתי את החיפוש בגוגל שאליו התייחסתי בהודעתי הקודמת. מה שמצאתי מעבר לבגד או אריג זה שטרות מהוהים, מחברת מהוהה. משמע זה יכול ללכת אולי עם נייר ותוצריו, אך לא מעבר לכך.
 
אשר לנרדפוּת. חפשי בגוגל מילה נרדפת ל'חלון' ותקבלי אשנב, צוהר.
ונניח שאת כותבת את המשפט: "ישבתי בסלון ביתי, היה חם בחדר ופתחתי את החלון." האם תוכלי לכתוב: "...ופתחתי את האשנב"?
משמע, הנרדפות אינה זהוּת ממש במשמעות המילים, אלא סוג של קרבה (בדרגות שונות) ביניהן.
מילונים טובים (למשל רב מילים) מצביעים גם על תחומי השימוש של המילים השונות, ובכך הם מונעים שימוש שיביא להרמת גבות אצל הקורא.
לצפיה ב-' נדיר למצוא בשפה נרדפות מלאה מאחר שהדוברים לא זקוקים'
נדיר למצוא בשפה נרדפות מלאה מאחר שהדוברים לא זקוקים
11/05/2017 | 14:31
3
28
לשתי מילים זהות לחלוטין. לרוב מילים נרדפות נבדלות זו מזו במשלב, בקונוטציה, בהקשר ועוד. ממליצה לקרוא את הערך בוויקיפדיה:
לצפיה ב-'תודה רבה. מודה מקרב לב לכל המשיבים. סופ"ש מהנה.'
תודה רבה. מודה מקרב לב לכל המשיבים. סופ"ש מהנה.
11/05/2017 | 14:45
2
7
לצפיה ב-'עץ ואילן הן מילים נרדפות. מישהו יחלום לקרוא לבן שלו: עץ?'
עץ ואילן הן מילים נרדפות. מישהו יחלום לקרוא לבן שלו: עץ?
11/05/2017 | 16:13
1
32
אם מישהו יאמר לך שהוא הולך להשקות את האילנות, מיד תדעי שהוא לא אחד מהחבר'ה.
ומישהו שיגיד שט"ו בשבט הוא ראש השנה לעצים יישמע מוזר
לצפיה ב-'תודה.'
תודה.
11/05/2017 | 17:22
6
לצפיה ב-'אולי האטימולוגיה תעזור'
אולי האטימולוגיה תעזור
11/05/2017 | 18:49
1
26
שורש מ-ה-ה קרוב לשורש מ-ח-ה, ולכן מובניו קשורים יותר לבלאי של בד ונייר, שמתבטאים ב"מחיקת" הצבע, הדוגמה, הכתב וכד', ופחות לבלאי של עצמים שמתבטא בשבירה, קלקול וכד'
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
13/05/2017 | 07:55
4
לצפיה ב-'בימים האחרונים מככבות כאן אותיות נחצות. אודה ואבוש: אינני'
בימים האחרונים מככבות כאן אותיות נחצות. אודה ואבוש: אינני
10/05/2017 | 10:46
9
47
יודע מה זה. איכשהו אני "מריח" את הכיוון, אבל אינני יודע מה ההגדרה
תודה!
לצפיה ב-'ויקיפדיה לשירותך: עיצורים נחציים'
ויקיפדיה לשירותך: עיצורים נחציים
10/05/2017 | 11:31
8
43
לצפיה ב-'תודה רבה!! ורק הערה קטנה: כל שינוי שעשית בטעות במחשב, ניתן '
תודה רבה!! ורק הערה קטנה: כל שינוי שעשית בטעות במחשב, ניתן
10/05/2017 | 11:56
3
43
לתקן, פרט - לשינוי השפה, כי אז אינך יכול לקרוא היכן יש לשנות שפה...
חיפשתי בוויקיפדיה אות נחצית, הברה נחצית - ולא מצאתי.
יש לדעת שצריך לחפש: עיצורים נחציים. נו, שוין
 
תודה רבה!!
לצפיה ב-'חיפשתי בגוגל "נחציות" והערך בוויקיפדיה היה התוצאה הראשונה'
חיפשתי בגוגל "נחציות" והערך בוויקיפדיה היה התוצאה הראשונה
10/05/2017 | 12:12
2
11
לצפיה ב-'ניסיתי נחצות כי חשבתי שזה מלשון חצי (שהעיצור נחצה באמצעו)'
ניסיתי נחצות כי חשבתי שזה מלשון חצי (שהעיצור נחצה באמצעו)
10/05/2017 | 12:55
1
20
אני מבין שזה משהו אחר
תודה רבה רבה!
לצפיה ב-'הגיוני, אבל זה לא המונח שכתבתי... '
הגיוני, אבל זה לא המונח שכתבתי...
10/05/2017 | 13:02
22
אילו האותיות היו "נחצות" שם התואר היה "נחצה" ולא "נחצי" (כמו נראה >> נראוּת). כשיש יו"ד בשם תואר היא לא נעלמת בשם העצם של התכונה (מערבי >> מערביוּת; חשמלי >> חשמליוּת; דרמטי >> דרמטיוּת).
 
המילה "נחציות" היא משורש נ-ח-ץ:
לצפיה ב-'שוב - תודה רבה! אינני מתיימר לומר שהחכמתי, אולי רק הִטפשתי'
שוב - תודה רבה! אינני מתיימר לומר שהחכמתי, אולי רק הִטפשתי
10/05/2017 | 12:04
3
28
(ביטוי נחצה (-: ?). חבל שאין שם קישור לקבצי קול, כהדגמה, ו/או לאיורים של פעולות הגרון/הלוע).
אבל לך - תודה רבה!!
 
לצפיה ב-'קובצי קול יש בתקליטור הנלווה לספרו של אשר לאופר'
קובצי קול יש בתקליטור הנלווה לספרו של אשר לאופר
10/05/2017 | 12:21
2
35
"פרקים בפונטיקה וברישום פונטי" (הוצאת מאגנס) אם יש לך גישה לספרייה.
 
בדקתי את הערך באנגלית וגם בו אין; חיפשתי את הכותרת בגוגל, הגעתי לסרטון הזה, אולי יסייע לך:
לצפיה ב-'תודה מקרב לב!! אגיע לבדוק זאת רק בערב. תודה רבה!!!'
תודה מקרב לב!! אגיע לבדוק זאת רק בערב. תודה רבה!!!
10/05/2017 | 12:53
7
לצפיה ב-'סרטון מעולה! ממש טוב. תודה על החיפוש וההפניה.'
סרטון מעולה! ממש טוב. תודה על החיפוש וההפניה.
11/05/2017 | 02:07
17
תודה רבה
לצפיה ב-'צד"י'
צד"י
09/05/2017 | 14:17
3
84
היה עכשיו שידור חוזר של המפץ הגדול והייתה שם בדיחה על המילה "שיקסע". המילה באה מ"שקץ". האם לדעתכם זה שריד שמראה שפעם הגו בהגייה האשכנזית צד"י כמו סמ"ך? יש תיאוריה שאשכנזים דיברו בהגייה דומה לספרדית עד המאה ה13. אפילו קראתי שהגו חי"ת ועי"ן עד תקופה מאוחרת. מה גרם לצד"י להפוך לts? האם זאת סתם השפעה משפת הדיבור, היידיש כמו מה שקרה לחולם ולקמץ או שפשוט החליטו לקרוא אותה ts כדי לבדל בין שלושה צלילים שנהגו כs: סמ"ך, צד"י ותי"ו רפה?
מה דעתכם?
לצפיה ב-'ההגיה ts ל-צ הייתה כנראה גם בספרד לפני הגירוש'
ההגיה ts ל-צ הייתה כנראה גם בספרד לפני הגירוש
10/05/2017 | 09:26
2
47
בספרדית שלפני הגירוש הייתה פונמה ts (שנכתבה אז כ-c או כ-ç), הפונמה הזאת השתנתה בספרדית (התאחדה עם פונמה אחרת, והמבטא של שתיהן השתנה, וגם עשו שם רפורמה בכתב..), וגם ברוב הדיאלקטים של לאדינו - אבל ההגייה כ-ts נשמרה בדיאלקט של סרייבו (ואולי מקומות אחרים במערב הבלקן). עכשיו, מה הקשר לעניינו? כאשר תיעתקו שמות ספרדיים לעברית, בתקופה שלפני הגירוש וקצת אחר-כך, תיעתקו c או ç ל-צ. למשל התעתיק הישן לשם Gracia היה גרציאה, לעומת זאת, התעתיק של שם המשפחה Sasportas הוא ששפורטש - את הצליל s הם העדיפו לתעתק כ-ש שמאלית, כך גם Kosta (קיצור או "שם חיבה" לעיר קונסטנטינופול) תועתק כ"קושטא", ואני מניח שבגלל חוסר הניקוד, מתישהו איפהשהו התחילו לקרוא את המילה הזאת "לא נכון", כפי שהוגים היום.
 
על כל פנים, יש עדויות חזקות שההגיה של צ כ-ts היא לא רק אשכנזית. אצל יהודי ספרד היא השתמרה רק במקומות שבהם שפת המקום כללה את הפונמה הזאת, כגון סרבו-קרואטית ובולגרית, אבל אפילו לא בכל המקומות האלה. מרבית דוברי הלדינו ביטאו צ כ-s (פשוטה, לא נחצית...).
 
 
לצפיה ב-'תודה. מעניין מאוד ומחדש'
תודה. מעניין מאוד ומחדש
10/05/2017 | 12:13
1
40
אבל נשארו לי כמה שאלות. איזו הגייה הייתה הראשונה שביטאה ts? האם אחת מהן השפיעה על השנייה או שזה צירוף מקרים? האם המעבר לts היה החלטה מודעת?
לצפיה ב-'ההגיה כ-ts היא ותיקה'
ההגיה כ-ts היא ותיקה
10/05/2017 | 15:19
41
הייתה קיימת תמיד(?) גם אצל יהודי איטליה (שאינם אשכנזים ואינם ספרדים).
 
קיימת תיאוריה (אני לא בקיא בפרטיה) שההגיה הזאת של ה-צ אינה בהשפעת
שפה זרה. לפי התיאוריה הזאת ה-ס' העברית בכלל נהגתה ts, ואילו ה-צ הייתה
גרסא נחצית של ה-ס. כלומר ה-t התחילית אינה תוספת מאוחרת אלא באה מההגיה המקורית, והשינוי היה רק באיבוד הנחציות. לפי מה שקראתי:
 
ס- ts
צ- 'ts
ש ימנית - s (או sh)
ש שמאלית - חוכך צידי בלתי קולי (ll בוולשית)
 
אחת הטענות שאני זוכר התבססה על מיפוי האותיות הפניקיות לאותיות היווניות.
האות ס מקבילה דווקה ל-ksi ואילו מה שמקביל לסיגמא היא דווקא ש.
אני זוכר שהיו טענות נוספות בהתבסס על כל מיני שפות שמיות נידחות, אבל אני לא זוכר אותן.
 
לצפיה ב-'מדוע שֵׂיבה בשׂי"ן אבל סב, סבה בסמ"ך'
מדוע שֵׂיבה בשׂי"ן אבל סב, סבה בסמ"ך
09/05/2017 | 18:46
3
23
נראה לי מוזר ששֵׂיבה בשׂי"ן ואילו סב, סבה בסמ"ך
תודה!
לצפיה ב-'ראה הסבר באתר האקדמיה ללשון'
ראה הסבר באתר האקדמיה ללשון
09/05/2017 | 18:54
2
29
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
09/05/2017 | 19:12
1
5
לצפיה ב-' ועכשיו אני מול מחשב ויכולה לתעד כאן את הפסקה הרלוונטית:'
ועכשיו אני מול מחשב ויכולה לתעד כאן את הפסקה הרלוונטית:
09/05/2017 | 21:24
27
"במקרא אנו מוצאים שָׂב בשי"ן שמאלית במשמעות זָקֵן: "גַּם שָׂב גַּם יָשִׁישׁ בָּנוּ" (איוב טו, י). מילה זו קשורה אל המילה שֵׂיבָה, וכן אל הפועל שָׂב (הזדקן): "וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי" (שמואל א יב, ב). במהלך הדורות השתנה כתיבהּ של המילה לסמ"ך (מן הסתם בהשפעת הארמית), ובדורות האחרונים היא התייחדה לציון אבי האם או האב."
לצפיה ב-'האם זה נכון שאין לומר סיבולת לב ריאה'
האם זה נכון שאין לומר סיבולת לב ריאה
08/05/2017 | 18:46
18
77
אלא סְבולת לב ריאה? וש-סיבולת שמור למונח בבלשנות?
לצפיה ב-'כן'
כן
08/05/2017 | 19:16
1
67
חידשת לי.
 
2. [עח] כושר העמידה במאמץ (צורה לא תקנית) ראה: סבולֶת
 
 
לצפיה ב-'ואללה חידשת לי, לא ידעתי אבל באיזה מונח בבלשנות מדובר?'
ואללה חידשת לי, לא ידעתי אבל באיזה מונח בבלשנות מדובר?
08/05/2017 | 21:26
6
52
לתשומת לבך, מילון ספיר פתוח חינם לכולם (גם בסלולרי) וקישור אליו מופיע קבוע בראש הפורום.
לצפיה ב-'אולי הכוונה ל"שיבולת", שבני אפרים ביטאו "סיבולת".'
אולי הכוונה ל"שיבולת", שבני אפרים ביטאו "סיבולת".
09/05/2017 | 11:27
5
12
לצפיה ב-'חשבתי על זה, אבל זו פשוט המילה "שיבולת"...'
חשבתי על זה, אבל זו פשוט המילה "שיבולת"...
09/05/2017 | 13:41
4
33
ולא הייתי מגדירה זאת כ"מונח בבלשנות".
לצפיה ב-'שיבולת היא כינוי למבטא או מילה שמראים לך מאיזו קבוצה האיש'
שיבולת היא כינוי למבטא או מילה שמראים לך מאיזו קבוצה האיש
09/05/2017 | 14:22
3
30
לצפיה ב-'אכן, לכך התייחסתי (מכירה גם את הערך בוויקיפדיה)'
אכן, לכך התייחסתי (מכירה גם את הערך בוויקיפדיה)
09/05/2017 | 14:25
2
11
לצפיה ב-'למה זה לא מונח בבלשנות?'
למה זה לא מונח בבלשנות?
09/05/2017 | 14:26
1
9
לצפיה ב-'זו דוגמה לשימוש במבטא לזיהוי, תיעוד מקראי לתופעה תרבותית'
זו דוגמה לשימוש במבטא לזיהוי, תיעוד מקראי לתופעה תרבותית
09/05/2017 | 14:31
32
כאמור, לא הייתי מגדירה זאת כ"מונח", ובאופן אישי לא נתקלתי בשימוש במילה כמונח בבלשנות (ובכל מקרה שים לב שגם בשם הערך בוויקיפדיה זה "שיבולת" ולא "סיבולת", זו המילה).
לצפיה ב-'נראה לי שנכון, ושמילון ספיר קפץ למסקנה שאסור בצורה'
נראה לי שנכון, ושמילון ספיר קפץ למסקנה שאסור בצורה
09/05/2017 | 12:12
8
48
מעט חפוזה ובלתי מבוססת.
 
תמיכה בדבריי ראה נא כאן:
 
א. מילון רב מילים:
הסבר מלא למילה סִבֹּלֶת  שֵם נ' 

יכולת התמדה במאמץ גופני לאורך זמן (בעיקר בצירופים כמו 'סיבולת לב-ריאה').
• האימונים חיזקו את סיבולת החיילים.
 
ב. הקישור הבא (זכרון דברים מישיבת האקדמיה ללשון העברית - ראה נא בעמודים 231, 232):
hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/meeting309.pdf
 
לצפיה ב-'מילון ספיר לא "קפץ למסקנה", הוא פשוט מבוסס על מאגר יותר ישן'
מילון ספיר לא "קפץ למסקנה", הוא פשוט מבוסס על מאגר יותר ישן
09/05/2017 | 13:04
7
21
א. במילון ההווה (1995) מופיעה רק המילה "סבולת" (סְבֹלֶת) במשמעות "כושר העמידה במאמץ". המילה "סיבולת" לא מופיעה בו כלל.
 
ב. בישיבת האקדמיה ללשון (2009) הם מתייחסים ל-tolerance ולא ל-endurance (כפי שציינה שם קרן דובנוב), אבל מהערותיהם אני מבינה שלמעשה גם במשמעות השנייה נקבע המונח סְבֹלֶת (כפי שתועד במילון ההווה) אך ביולוגים לא השתמשו בו בפועל.
 
ג. במאגר המונחים של האקדמיה ללשון מופיעה החלופה "סִבֹּלֶת" ל-endurance (בהקשר של סיבולת לב-ריאה) אבל רק מ-2010.
 
מכאן אני מסיקה שזה כנראה היה נכון בעבר, ושונה בעשור האחרון.
 
נ.ב.
מילון רב מילים הוא בעיניי מקור בעייתי לקביעות תקינות (בשונה ממילון רב מילים שחרט זאת על דגלו). הוא לא תמיד מיישר קו עם האקדמיה ללשון. החיסרון של מילון ההווה הוא כמובן העדכון, ולכן במקרה כזה הייתי בודקת במאגר המונחים של האקדמיה ללשון, המקור היחיד המוסמך, הרשמי והוודאי.
לצפיה ב-'א. המשיב הראשון טעה, וחבל שלא בכך עסקת אלא ביציאה '
א. המשיב הראשון טעה, וחבל שלא בכך עסקת אלא ביציאה
09/05/2017 | 13:53
6
22
להגנת מילון ספיר. ואולי אי התאמה זו בין האמור בו לבין התקני תמתן מעט את הסתמכותך הנחצת עליו.
ב. כמובן שבדקתי במאגר המונחים, אך המילה 'סיבולת' אינה מוליכה לשום מקום. לכן נאלצתי להסתמך על המקור שהבאתי.
ג. דווקא מדבריה של הגברת גדיש ניתן היה להבין שהמונח סְבולת (בשווא) אינו עוסק ב-endurance, והשימוש של מילון ההווה בסְבולת לעניין זה (סבולת לב ריאה), אכן הייתה קפיצה מוטעית למסקנה מוטעית ולרשומה מוטעית במילון.
לצפיה ב-'א. המשיב הראשון לא "טעה" אלא נסמך על מקור מידע לא עדכני'
א. המשיב הראשון לא "טעה" אלא נסמך על מקור מידע לא עדכני
09/05/2017 | 14:05
5
22
(שלא הייתה לו סיבה להניח שהוא אינו עדכני). הבדיקה במילון היא הבדיקה הבסיסית והמתבקשת וודאי שלא אבוא בטענות למי שעושה זאת (להפך). ה"טעות" היא של המילון, אם כבר, וגם כאן לא מדובר בטעות אלא בחוסר עדכון. כלומר המידע היה נכון אבל מאז השתנה. לא ברור לי מדוע להאשים גולש ב"טעות" או לטעון שהמילון "קפץ למסקנה" אף שזה לא המצב, לכן חשוב לי להעמיד דברים על דיוקם (עד כמה שאני יכולה ומבינה).
 
ב. כפי שהראיתי, המילה "סיבולת" מופיעה במאגר המונחים של האקדמיה ללשון, אין לי מושג למה כוונתך ב"לא מוליכה לשום מקום".
 
ג. לא כך הבנתי את הדברים בדיון. יתרה מכך, כפי שכבר הבהרתי, אין כאן "קפיצה מוטעית למסקנה" מאחר שמילון ספיר מבוסס על מאגר הנתונים של מילון ההווה ("מילון שימושי לעברית התקנית"), שנכתב ע"י שניים מעובדי האקדמיה ללשון ובאופן מוצהר היה נאמן ב-100% לקביעות האקדמיה ללשון (מן הסתם נכון לזמן כתיבתו ופרסומו, בכל זאת כבר חלפו מאז שני עשורים). לכן אם במילון ההווה מופיעה המילה "סבולת" במשמעות זו, ברור מדוע ואיך היא מופיעה גם במילון ספיר, ואין כאן "קפיצה" לשום דבר. ככל הנראה חל עדכון במונחים. אשלח משוב למילון ספיר.
 
לסיום, אין צורך שתתגונן, אין לי שום ביקורת עליך, רק ניסיתי לעשות קצת סדר בהבדלים בין מקורות המידע. אני מעריכה מאוד את הבדיקה שעשית.
לצפיה ב-'אני מתגונן?! תמיהני. לתומי סברתי שמצב הדברים הפוך.'
אני מתגונן?! תמיהני. לתומי סברתי שמצב הדברים הפוך.
09/05/2017 | 15:21
4
17
לא נורא, אתגבר.
 
ולעניין הופעתה של המילה סיבולת במאגר המונחים של האקדמיה, הקלידי נא בתיבת החיפוש שבמאגר המונחים את התיבה 'סיבולת', וספרי לי בטובך מה תוצאה קיבלת.
לצפיה ב-'מצוין, שמחה לגלות שטעיתי '
מצוין, שמחה לגלות שטעיתי
09/05/2017 | 15:27
3
19
חפש במאגר "סבלת" בכתיב חסר (או לפי השורש סבל). מאגר המונחים של האקדמיה ללשון מציג ערכים בכתיב חסר (מנוקד) ולא בהכרח יודע לחפש לפי הכתיב המלא...
לצפיה ב-'מעניין מאוד מה שקורה שם. כמובן שניסיתי כבר קודם'
מעניין מאוד מה שקורה שם. כמובן שניסיתי כבר קודם
09/05/2017 | 16:05
2
18
להקליד סיבולת בכתיב חסר, אך לא חשבתי להשמיט גם את ה-ו', והקלדתי "סבולת".
התוצאה המעניינת שקיבלת היא אך ורק המילה
סְבֹלֶת.
ומכיוון שכך, הבנתי שהמילה סיבולת אינה קיימת במאגר.
 
עכשיו, בעקבות הודעתך, נסיתי 'סבלת' והפעם קיבלתי כתוצאה גם את
סְבֹלֶת וגם את סִבֹּלֶת.
כך שיש משהו לקוי במנגנון החיפוש של מאגר המונחים.
כך או כך, תודה רבה לך, על שלמדתי ממך (אם לא במישרין, בעקיפין) שאין לעצור את החיפוש על סמך החלת חשיבה לוגית על תוצאות חיפוש, כי לפעמים יש טעויות בלוגיקה של מערכות מחשב.
לצפיה ב-' הלוגיקה היא כמובן לא של מערכת המחשב אלא של בני האדם'
הלוגיקה היא כמובן לא של מערכת המחשב אלא של בני האדם
09/05/2017 | 16:22
1
16
שהזינו לתוכה נתונים (או אלה שתכנתו אותה). מכיוון שהערכים בכתיב חסר, כדי שהחיפוש בכתיב מלא יוביל אליו מישהו צריך לתכנת כללים (שיכולים להיות קצת מורכבים, נראה לי שזה לא נעשה) או לחלופין להזין ידנית ערכים (בדומה לדפי הפניה בוויקיפדיה), וכנראה זה לא תמיד קורה... (אפשר לכתוב להם על כך). פתרון אחר שאני נוקטת במקרים כאלה הוא לחפש את הערך המקביל באנגלית (וכך עשיתי הפעם, בעיקר כי רציתי לבדוק אותו נקודתית).
לצפיה ב-''
09/05/2017 | 16:46
4
לצפיה ב-'יפֶה או יפָה?'
יפֶה או יפָה?
08/05/2017 | 08:46
6
39
כרתים הוא שמו של אי שהוא גם מחוז (ביוון).
אי זה זכר וכך גם מחוז, אז האם נכון לומר כרתים יפָה או כרתים יפֶה?
לצפיה ב-'יפה (זכר). למה בנקבה?'
יפה (זכר). למה בנקבה?
08/05/2017 | 11:42
12
לצפיה ב-'כל הנימוקים שלך מובילים לזכר, לא ברורה לי ההתלבטות...'
כל הנימוקים שלך מובילים לזכר, לא ברורה לי ההתלבטות...
08/05/2017 | 12:45
3
9
לצפיה ב-'ההתלבטות כי רבים אומרים 'כרתים יפָה/מקסימָה''
ההתלבטות כי רבים אומרים 'כרתים יפָה/מקסימָה'
08/05/2017 | 12:58
2
8
לצפיה ב-'אני מניחה שרבים רגילים להתייחס כך לארצות/ערים'
אני מניחה שרבים רגילים להתייחס כך לארצות/ערים
08/05/2017 | 13:38
1
30
(ואז הגיוני השימוש בנקבה) ופשוט משתמשים באותו דגם, כפי שאומרים "יוון מקסימה" או "איטליה מקסימה", אף שבמקרה הזה הוא לא מתאים כי כרתים הוא אי (או מחוז) ולא ארץ או עיר.
לצפיה ב-'אוקיי, תודה '
אוקיי, תודה
08/05/2017 | 21:12
6
לצפיה ב-'הנמכת תנועה'
הנמכת תנועה
07/05/2017 | 10:33
34
47
שלום,
מקובל להסביר את הסגול בצורות כגון הֶחְלִיט ו־נֶעֱלַם כהנמכת תנועה מחיריק לפני עיצור גרוני. אולם בראייה דיאכרונית התנועה התחילית המקורית בבניינים האלה היא פתח: *הַפְעִל, *נַפְעַל. אם כן, כיצד נסביר את השינוי מפתח לסגול? הרי יש כאן דווקא הגבהת תנועה.
תודה
לצפיה ב-'אני מניחה שכמו בכל הסבר דיאכרוני – בסדר הזמנים...'
אני מניחה שכמו בכל הסבר דיאכרוני – בסדר הזמנים...
07/05/2017 | 13:27
36
הרי לא משנה מה היה המצב במקור, משנה מה היה המצב שהתופעה התרחשה.
לצפיה ב-'המילה חֶרֶב'
המילה חֶרֶב
07/05/2017 | 15:12
32
34
מקבילה לחַרְבְּ בערבית ובהפסק במקרא חָרֶב, ר"ל יש קשר בין תנועת A מקורית להתפתחות הסגול כפי שיש קשר בין תנועת I מקורית להתפתחות הצירה.
 
מדוע לא ננקד נֵעלם (צירה בנו"ן)  אם מסלול ההגייה A>I?
לצפיה ב-'זה לא ההסבר הדיאכרוני'
זה לא ההסבר הדיאכרוני
07/05/2017 | 17:46
31
27
בסגוליים המלעיליים מדובר בפתיחת צרור עיצורים בסוף מילה באמצעות תנועת עזר e ולאחר מכן הידמות של התנועה הראשונה במילה אליה:
כַּלְבְּ (כמו בערבית كلب) >> כָּלֶב (כמו מוות, עוול וכו', ובצורות הפסק) >> כֶּלֶב (הידמות התנועה הראשונה לשנייה).
 
לצפיה ב-'כלומר'
כלומר
07/05/2017 | 18:34
30
22
משקל qatl הפך לקֶטֶל לפי הדוגמא שהבאת בדברייך אבל qitl ו qutl לא הפכו לקֶטֶל כי אם לקֵטֶל וקֹטֶל בהתאמה כי...?!
הרי אם הסגול בעה"פ השפיע על התנועה בפה"פ היינו צריכים למצוא את כל המשקלים הסגוליים בצורת קֶטֶל.
 
לא כן הדבר אם מדובר בשתי תופעות שאינן קשורות זו לזו:
1) פתיחת צרור עיצורים ע"י תנועת סגול בעה"פ.
2) שינוי התנועה המקורית במשקלים אלו בפה"פ: פתח לסגול, חיריק לצירה וקובוץ לחולם.
 
 
לצפיה ב-'לא מדויק'
לא מדויק
07/05/2017 | 21:17
29
24
אכן יש כאן כמה שלבים, אבל לא בדיוק כפי שתיארת. יש קשר בין התופעות.
1) פתיחת צרור עיצורים באמצעות תנועת עזר ɛ (סגול).
 
2) לאחר פתיחת צרור העיצורים ההברה הראשונה הפכה להיות פתוחה והיא השתנתה באופנים שונים. במשקל qitl הייתה נטייה לצירה;
במשקל qutl (לא הייתה תנועת O בפרוטושמית) חולם חסר, שמאפיין הברה פתוחה מוטעמת (ויש בעברית מקרים רבים שבהם חולם חסר בצורת היסוד מחליף קובוץ בנטייה);
במשקל qatl קמץ.
 
צורות ההפסק במקרא מתעדות צורות קדומות יותר שבהן הקמץ נשמר:
גָּפֶן, שָׁמֶשׁ, לָחֶם, כָּסֶף, רָגֶשׁ, קָבֶר וכו'.
צורות אלה נשמרו גם במקרים מיוחדים, למשל ביידוע המילה ארץ – הָאָרֶץ;
בביטויים כמו "חינם אין כָּסֶף"
ובגזרת ע"ו: מָוֶת, עָוֶל (ובהמשך גם גָּוֶן)
 
3) בשאר הצורות הרגילות (כלומר לא אלה שנשמרו בהפסק) חל שלב נוסף והוא הפיכה התנועה הראשונה לסגול בהשפעת הסגול בהברה הסופית. זה קרה גם בצורות ממשקל qitl במקור (בחלקן).
 
שמות רבים במשקל qitl מנוקדים בסגול גם בהרבה הראשונה (כבר במקרא):
בגד, דגל, קבר, ברך, פרח...
(בסה"כ רוב הסגוליים המלעיליים הם בסגול סגול ורק קבוצה קטנה יחסית בצירי סגול).
יש שמות המנוקדים בצירי אך מופיעים במקרא גם בסגול, למשל סֶבֶל.
שים לב שגם המילה קֶבֶר המנוקדת במקרא בשני סגולים אך בנטייה היא בחיריק (קִבְרִי, מתועד במקרא) מקבלת את צורת ההפסק קָבֶר.
לצפיה ב-'רוב הסגוליים'
רוב הסגוליים
07/05/2017 | 22:34
28
18
בנטייה התנועה בפה"פ היא חיריק, אמנם יש כאלה בפתח (אני כמובן מוציא את הגרוניים מהתחשיב). בצמד המילים בֶכר-בִכרה האם המשקל הוא qitl מקורי? בהשוואה לערבית לא בַכרה. מכאן יוצא אפוא, שבעברית התופעה של מעתק a>i בהברה סגורה לא מוטעמת הוא נפוץ ואינו מעיד דווקא על משקל קדום.
 
ושוב שאלתי אם הסגול השני כ"כ משפיע על הסגול הראשון, מדוע לא ישפיע גם על הצירה והחולם אפילו אם מעטים שרדו?
 
ושאלה אחרת, אם צורת המקור של כלב היתה כַלְבְ, מדוע לא להגות כַלַב כמו למשל נַעַר? הפתח תחת העי"ן אינו מחוייב, כלומר היה יכול להיות סגול. הפתח תחת הנו"ן הוא המחוייב בגלל העיצור הגרוני.
לצפיה ב-'אני לומדתי שנטיית הסגולים מעידה על המשקל המקורי'
אני לומדתי שנטיית הסגולים מעידה על המשקל המקורי
08/05/2017 | 02:34
27
24
קל להבין איך מכַּלְבְּ +וֹ מתקבלת הנטייה "כַּלְבּוֹ". ברגע שנוספה נטייה כבר לא הייתה בעיה של צרור עיצורים ולכן המילה לא עברה שינויים.
אין לי מושג לגבי "בכר"; לא בדקתי את המילה.
 
אני חושבת שהבחירה בסגול כתנועת עזר מתאימה כי צליל e קרוב לשווא (ə‏). למעשה צליל של תנועת e קצרה לא מוטעמת נקרא "שווא" בבלשנות. קצת כמו התנועה השנייה בשם Jackson במבטא אמריקני. זה לא o, זה מין e קצרה וחטופה שכזאת.
 
התופעה הזאת קורית גם כיום בעברית – רוב הדוברים הוגים "הרצֵל" (בדיוק חוגג יום הולדת ) ולא "הרצְל"; פופ-קורֵן ולא corn; סוציליזֵם (וכיו"ב) ולא איזְם. אנחנו לא רגילים לצרור הזה בסוף מילה. בילדותי תמיד חשבתי שמילה "טייץ" (tights) היא כמו "קַיִץ", כלומר tayitz ולא טַיְץ. פתחתי את הדיפתונג בטבעיות ע"י הוספת תנועת עזר, לא עלה בדעתי כלל שהיו"ד שוואית (ולא קישרתי למילה המקורית).
 
לגבי מדוע ההידמות בתנועה לסגול לא קרתה כשהתנועה הייתה שונה מאוד (o) זה נראה לי כי התנועה הייתה שונה מאוד. להבדיל, צירי קרוב מאוד (למעשה כנראה היה בין חיריק לסגול, ולכן אולי יש כאן הידמות מסוימת) ואולי במקרים רבים לא היה צורך בכך. אולי אפילו המעבר מ-u ל-o הוא בהשפעת הסגול? גם כאן יש התקרבות מסוימת (וזה נרמז מההסבר הלא ממש ברור בוויקיפדיה... לא שזה מקור טוב דיו לנושא הזה, אבל אין לי משהו בשלוף כרגע). אלה התובנות שלי נכון לעכשיו, לא חקרתי את הנושא לעומק בעצמי. מה שכתבתי לך הוא ע"ס מה שלמדתי וקראתי.
לצפיה ב-'אני חושב שלא נכון להניח'
אני חושב שלא נכון להניח
08/05/2017 | 07:11
26
16
שהמילה בנטייה לא עברה שינויים שכן מאין ההבדל בין כלב לבכר בעברית וערבית? שימי לב שגם דלת ומלך נהגות בפה"פ פתוחה...
 
אני חושב שנושא זה קשור גם לניקודה של האל"ף בזמן עתיד בסגול: אֶשמור, הסגול הזה התפתח מתנועת a תחת אות גרונית ולחיריק בשאר העיצורים. כמו כן נושא הסגול השני בסגוליים קשור לתופעה בנטיית הפעול: אחזַני (פתח תחת הזי"ן) גם כאן תנועת עזר במבנה a-a כמו סגוליים e-e.
לצפיה ב-'זו לא הנחה, זה חלק מהמחקר הבלשני'
זו לא הנחה, זה חלק מהמחקר הבלשני
08/05/2017 | 13:38
25
20
פעמים רבות דווקא מילים בנטייה משמרות מצב קדום יותר כי מילים נוטות להתקצר וסופיות נוטות להישחק ולנשול והנטייה "שומרת" על המילה (ניתן לקרוא על כך בהרחבה בספר "גלגולי לשון" מאת גיא דויטשר, מומלץ בחום). באופן דומה ניתן לראות את מכפל העיצורים ותנועת i מקורית בנטיית שמות כפולים (לִבּוֹ, חִצִּיםׂׂׂׂ) ודווקא צורת היסוד (לֵב, חֵץ) לא משמרת (וגם כאן זה צירי שמחליף חיריק). אפשר לראות סיומות at לנקבה שנשמרו בצורות נסמך ובשמות פרטיים (אילת וכו') אבל התאפסו בנפרד וכך קיבלנו את הסיומת הנפוצה םָה.
 
במקרה של הסגוליים המלעיליים הסברתי מדוע הנטייה היא המקורית, ותוכל לראות הסבר דומה גם באקדמיה ללשון:
"השמות הסגוליים, דוגמת מֶלֶךְ, מוצאם משמות בעלי הברה אחת: המילה מֶלֶךְ הייתה לפנים מַלְכּ, והמילה כֶּלֶב הייתה לפנים כַּלְבְּ (כמו בערבית). את צורת הנקבה יצרו על ידי תוספת צורן הנקבה לצורת היסוד הקדומה. כעת מובנת גם נטיית היחיד של השמות האלה ודומיהם: מַלְכִּי (=מַלְכּ + ־י), מַלְכְּךָ (=מַלְכּ + ךָ) וכן הלאה."
 
לא הבנתי מה רצית לומר לגבי מלך או דלת.
 
לגבי ניקוד אותיות אית"ן בעתיד, הפוך; החיריק (באותיות ית"ן) הוא המקורי, ובאל"ף התרחשה הנמכת תנועה לסגול.
לצפיה ב-'ואיך ניתן להסביר את '
ואיך ניתן להסביר את
08/05/2017 | 16:16
24
17
הדמיון למילה כלב ונטיותיה בעברית וערבית לבין השוני במילה בכר ונטיותיה בעברית וערבית? ויותר מזה למה הוצרך בעברית המשקל המלעילי צירה-סגול אם כן?
 
לגבי אית"ן, בערבית הן פתוחות ובעברית חרוקות אם כי נותרו שאריות לאית"ן פתוחות כמו נולד, יקום. אני משער שהמקור היה פתח שהומר לסגול. אגב אני מסכים שבנטייה נשמר המשקל הקדום אם לא כן היינו מצפים למֶלְכִּי.
לצפיה ב-'אני לא יודעת להסביר הכול'
אני לא יודעת להסביר הכול
08/05/2017 | 16:57
23
16
הנטייה של בכר (לפי מילון ספיר) היא בחיריק, ובכך אינה שונה ממילים כמו בגד או דגל שכבר ציינתי. כאמור, מילים רבות במשקל qitl המקורי נוקדו בסגול סגול כבר במקרא. אולי חל שינוי עם הזמן בהגייתן. הרי הניקוד של ימינו מבוסס על הניקוד הטברני שמייצג את ההגייה (מסורת הקריאה במקרא) בטבריה ובגליל לקראת סוף האלף הראשון לספירה. לא מן הנמנע שחלו שינויים עד אז. זה גם לא השוני היחידי בין הערבית לעברית; אפשר למצוא לא מעט קווי דמיון בין השפות כמובן, והמוצא המשותף ברור, אבל כל שפה התפתחה לכיוון אחר, אז מה הפלא שיש שוני?
 
לא ברור לי הקשר לאית"ן חרוקות בערבית, הבניינים והתנועות בערבית שונים מבעברית (אף שיש כמובן דמיון). שוב, אלה שפות שונות. אין לי מושג על איזו אות איתן אתה מדבר ב"נולד", ובפועל "יָקום" יש קמץ. ההשערות שלך לא עולות בקנה אחד עם הידע הבלשני המקובל.
לצפיה ב-'בכר בחיריק בנטייה אבל בערבית פתח'
בכר בחיריק בנטייה אבל בערבית פתח
08/05/2017 | 18:09
22
41
כלב בפתח בנטייה ובערבית פתח. איך השוני הזה מוסבר, ע"י מעתק משקלי? אם כן מה הכיוון המשוער (פתח>חיריק או להפך). איך הנתון הזה עולה בקנה אחד עם זה שבעברית יש משקל דומה מאוד המנוקד בצירה המומר לחיריק בהיקרויות שונות בשפה או באחיותיה? (מקווה שהפעם זה ברור יותר)
 
אית"ן בבניין קל בערבית פתוחות ואילו בעברית חרוקות ועדיין יש דוגמאות בעברית לאית"ן בתנועת a יקום, אוליד. (נולד נרשם בטעות).
 
בכל אופן תודה על סבלנותך.
לצפיה ב-'הבנתי עוד קודם והתייחסתי, אין לי מה להוסיף מעבר לכך'
הבנתי עוד קודם והתייחסתי, אין לי מה להוסיף מעבר לכך
08/05/2017 | 18:55
21
14
אכן, בבניין הפעיל אותיות אית"ן בפתח בגזרת השלמים (יגדיל, אמשיך; למה בחרת דווקא גזרות נחות כמו פ"י או ע"ו שאין בהן פתח, נשגב מבינתי) וגם בהווה יש פתח במ"ם. באופן דומה פיעל ופועל בתחילית שוואית הן בהווה והן בעתיד (אל"ף בחטף פתח, כמובן). אז מה בכך? יש שוני בתחיליות הבניין ובתנועותיהן בין הבניינים. אין לי מושג מה אתה מנסה להוכיח כאן.
לצפיה ב-'יָקום ולא יֵקום (אם החיריק מקורי)?'
יָקום ולא יֵקום (אם החיריק מקורי)?
08/05/2017 | 19:57
20
15
עכשיו נזכרתי למה רשמתי מלכתחילה נולד בהודעה קודמת. הרי עפ"י נולד אפשר להסיק שתנועת נו"ן המקורית היתה פתח. הפתח הזה התפתח לסגול בסביבת עיצורים גרוניים ולחיריק בשאר עיצורים, תופעה דומה למה שקרה למילה מזבח למשל בעברית וערבית (a-i) אני טוען שתופעה זו חדרה למשקלים הסגוליים בנטייה כשבמקור היה פתח ונהפך לחיריק, כלומר לא משקל qitl מקורי כפי שציינת.
 
 
 
 
לצפיה ב-'איבדתי אותך שוב. אני חוזרת ואומרת שהמוסכמות שונות מדבריך.'
איבדתי אותך שוב. אני חוזרת ואומרת שהמוסכמות שונות מדבריך.
08/05/2017 | 21:26
19
27
על סמך מי/מה אתה מבסס את דבריך? איזה מחקר ערכת בנושא?
לצפיה ב-'מצטער על העיכוב'
מצטער על העיכוב
12/05/2017 | 10:23
18
16
לגבי תנועת היסוד המקורית בסגוליים:
המילה כסל מנוקדת בצירה וגם בסגול בפה"פ. אני לא רואה היגיון בטענה ששתיהן ממוצא משותף (qitl). גם בערבית ישנם שורשים בשני משקלים סגוליים ואפילו שלושה ר"ל לא מן הנמנע ש-כֶסֶל התפתח מ-qatl וכֵסֶל מ-qitl, אם כן ההתפתחות של קֶטֶל מqit-l די מיותרת בעיניי.
 
לגבי צרור עיצורים:
המילה קמח, מסלול ההגייה המשוער היה קִמְחְ >קִמֶח >קֶמֶח >קֶמַח ? מה יתרונו של הסגול כתנועת עזר שהשפיעה על התנועה מקורית על הפתח כתנועת עזר שלא משפיע?
אני סבור שהתפתחות ההגייה היתה: קַמְחְ (בדומה לערבית אגב)> קֶמְח> קֶמַח.
 
לגבי תפוצת פה"פ פתח בסגוליים:
בעיניי נראה תמוה שיש בעברית יותר מילים ממשקל  qitl מאשר qatl למרות שתנועת a היא בסיסית ואפילו הייתי אומר דומיננטית. לכן אני סבור שחל שינוי בהגייה אפילו בנטיית הסגוליים. שימי לב שקבוצה די גדולה של מילים עם עה"פ למ"ד נוטה דווקא עפ"י qatl: מלך, דלת, כלב, ילד, צלע, אלף, סלע, עלם, פלג... מנגד אפשר למצוא בפה"פ גרונית את שני המשקלים דבר המעורר תמיהה מסויימת אצלי מדוע לא התרחש איחוד שכזה (כלומר נטייה ל qatl) בפה"פ גרונית.
 
מכבד את זה שאינך יכולה להסביר הכל.
אנא כבדי את זה שאני שואל וטוען טענות מפני שלא מצאתי במסגרת זמני הדחוק וספריי המעטים מי שיסביר אל נכון את התופעות הללו.
 
 
לצפיה ב-'כלומר אלה שאלות ולא טענות? זה לא נשמע כך מדבריך בהתחלה'
כלומר אלה שאלות ולא טענות? זה לא נשמע כך מדבריך בהתחלה
12/05/2017 | 11:01
1
13
כאמור, זה השלב שבו הייתי ממליצה לך לערוך מחקר עצמי / לחפש מקורות לשאלותיך (ועד אז לנסות לא להציג אותן כקביעות בלשניות).
לצפיה ב-'רשמתי שאלות וטענות'
רשמתי שאלות וטענות
12/05/2017 | 19:25
9
בכל אופן תודה!
לצפיה ב-'"כשפ' הפועל היא מן אהח"ע, בא פתח כנגד הסגול הראשון."'
"כשפ' הפועל היא מן אהח"ע, בא פתח כנגד הסגול הראשון."
13/05/2017 | 15:22
15
20
כלל א – משקל פֶּעֶל [האקדמיה ללשון]
יש שם רשימה מלאה של מילים הנוטות בפתח, רובן ללא עה"פ למ"ד (אם כבר יש יותר עם רי"ש). עם זאת חשוב לזכור שרי"ש ולמ"ד הן אותיות נפוצות מאוד בעברית, גם בשורשים (ודאי שבניכוי אמות קריאה) כך שזה לא בהכרח מעיד על משהו מיוחד.
 
עוד אציין שאמנם רוב הסגוליים נוטים כיום בחיריק, אבל צריך לקחת בחשבון שחלקם מילים שחודשו במשקל (ולכן אין לנטייה שלהן משמעות היסטורית).
בעברית החדשה: קצר, קלט, קשב, שקף, מסר, גמל, גזל, זרג, נבט, נבג, נתז, נקז, כנס, סבב, גמר, גדם, גלם, הדק, דחף...
בימי הביניים: סלק, סכר, סכם, שזר, תשר, תדר, צדף, צפק, פצל, סקר, נשל, שטח...
בלשון חז"ל – טקס (מיוונית), טבע, דלק, שלד, זבל, זרד, זרת, לבט, סרט, כרך, סדק, תקן, לבד, לפת, זפק, זמר, קמט, פתק, פסק, סגר, גשר, קשר, נקר, דקר, נפח...
ואלה כמובן לא רשימות מלאות.
 
כמו כן יש סגוליים המתועדים במקרא אך לא בנטייה ולכן אני מניחה שהחליטו בדיעבד על הנטייה שלהם (ויש גם מילים שרבים טועים בנטייתם – כבל וזרע, למשל). בסופו של דבר אם בודקים מילים מקראיות שנוטות בפתח התפוצה שלהן לא כ"כ נמוכה וזה לא תמוה (בעיניי).
לצפיה ב-'כלל לא מדוייק'
כלל לא מדוייק
14/05/2017 | 07:48
14
14
הרבה מילים עם פה"פ גרונית מנוקדות דווקא בצירה ומעניין הניגוד: חֶבֶל- חַבְלו לעומת חֵבֶל חֶבְלו. מצאתי גם עֵשֶב- עִשְּׂבות וגם עִמְקֵי- . ניקוד הצירה אינו שמור רק לפה"פ גרונית כמו למשל: כסל, ספר, זכר, נבל...(כולם צירה בפה"פ).
 
עצם הקישור שהבאת  מחזק את טענתי שיש העדפה לנטייה בחיריק עם "חריגים". מבדיקה שערכתי בלשון המקרא הנטייה לפתח בפה"פ כאשר עה"פ למ"ד (כל המילים שהבאתי בהודעתי הקודמת מן המקרא) ואמנם יש יוצאים מן הכלל כמו למשל בלע, אך עם זאת את פלא וכלא ניתן לראות כמושפעי ל"י ולכן החיריק. (גם כל"א במקרא כפועל מידמה לל"י).
 
אני נוטה להביא מילים מהמקרא דווקא.  
 
השתדלתי להביא מילים שאין צורך לשחזר את נטייתן אלא נטייתן מצויינת במקרא. הנטייה בפתח מצומצמת יותר מהנטייה בחיריק (לכן גם ההחרגה בכלל האקדמיה שהבאת וכן ההערה בסוגריים לגבי כבל וזרע).
 
לצפיה ב-'לתשומת לבך, זה כלל המתייחס למשקל פֶּעֶל בלבד'
לתשומת לבך, זה כלל המתייחס למשקל פֶּעֶל בלבד
14/05/2017 | 12:34
13
5
לצפיה ב-'לא ירדתי לסוף דעתך אם התכוונת לנגוד את שכתבתי למעלה'
לא ירדתי לסוף דעתך אם התכוונת לנגוד את שכתבתי למעלה
14/05/2017 | 14:30
12
8
כלומר היחס בין פתח לסגול.
לצפיה ב-'התכוונתי לכך שההסבר שכתבת אינו רלוונטי לכלל בכלל...'
התכוונתי לכך שההסבר שכתבת אינו רלוונטי לכלל בכלל...
14/05/2017 | 14:33
11
6
לצפיה ב-'אוקיי מעולה'
אוקיי מעולה
14/05/2017 | 14:56
10
13
מכאן את יכולה להבין את תמיהתי לגבי זה שהסגול בגרוניות מומר לפתח ולא לחיריק כמו בשאר עיצורים (למרות שהצירה כן). אגב בקישור מובאות לפי ספירתי 44 מילים 11 מתוכן עה"פ למ"ד.
לצפיה ב-'לא. אין תמיהה, אותיות גרוניות מעדיפות תנועה נמוכה.'
לא. אין תמיהה, אותיות גרוניות מעדיפות תנועה נמוכה.
14/05/2017 | 15:11
9
9
וגם במשקל פֵּעֶל באותיות גרוניות זה לרוב סגול ולא חיריק: "כשפ' הפועל היא אהח"ע לפי רוב בא סגול כנגד הצירי."
 
11 מתוך 44 זה רבע, כלומר מיעוט; יש פי שלושה מילים שבהן עה"פ אינה למ"ד... ומתוך המילים האלה 17 בעה"פ רי"ש, כלומר היא נפוצה יותר מהלמ"ד, כפי שכתבתי לך. ושוב, יש לזכור שהאותיות רי"ש ולמ"ד הן בין הנפוצות ביותר בעברית (גם בשורשים) ולכן איני משוכנעת שיש כאן תופעה מיוחדת ראויה לציון.
לצפיה ב-'תנועה נמוכה או תנועה נמוכה יחסית לתנועה המקורית?'
תנועה נמוכה או תנועה נמוכה יחסית לתנועה המקורית?
14/05/2017 | 16:31
8
10
למה 11 זה מיעוט?
בעברי עשיתי רשימה של השורשים במקרא עם חלוקה לעיצור תחילי, אמצעי וסופי. ספרתי 1316 שורשים (כוונה לאשכולות עיצורים לא משמעויות). סך השורשים עה"פ למ"ד 103, נאמר שיש 50 מילים נוספות בעה"פ למ"ד שאינן פועל הרי שאחוז הקבוצה מהכלל נאמר 12%? (גם אם נאמר שיש מאה נוספות) הרי שההבדל ניכר.
 
מנקודת מבט אחרת, אמנם יש פי שלושה מילים שבהן עה"פ אינה למ"ד אבל מנגד ה33 מילים הנותרות היו צריכות להתחלק בין 21 עיצורים שונים.
לגבי הרי"ש אפשר לטעון שקרבתה לעיצורים הגרוניים שמרה על הפתח (אם כי לא תמיד כמו בברכים).
מסכים איתך שלמ"ד ורי"ש הן עיצורים נפוצים אבל עדיין צריכה להישמר פרופורציה מסויימת באחוזים (לדעתי אולי אני טועה)
לצפיה ב-'יחסית לתנועה המקורית'
יחסית לתנועה המקורית
14/05/2017 | 16:58
7
11
בהנמכת תנועה בעברית חיריק הופך לסגול או לפתח, סגול הופך לפתח. יש סרטוט באתר של מט"ח, משמאל לטרפז (צריך לגלול מעט למטה):
 
11 מתוך 44 = 25% ולכן מיעוט. רוב = מעל 50%.
 
33 הקיימים לא צריכים ולא יכולים להתחלק בין 21 עיצורים שונים, ולו רק כי חלקם לא רלוונטיים למשקל הזה (למשל ע"ו – מוות, עוול; או ע"י – בית, קיץ, זית). כמו כן רצף של שני עיצורים זהים בפה"פ ובעה"פ די נדיר וגם בעה"פ ובלה"פ (כלומר גזרת הכפולים ע"ע) המשקל הזה לא נפוץ, מוצאים מילים חד הברתיות כמו לב, חץ, צל וכו'. רוצה לומר, אם השורש מתחיל או מסתיים בלמ"ד או ברי"ש (ויש שם לא מעט כאלה), לא סביר שתראה אותן גם כעה"פ.
 
רשימת השורשים המלאה במקרא לא בהכרח רלוונטית כי לא כולם קיימים במשקל הזה. גם לגבי תפוצת אותיות בשורשים, היא לא אחידה. יש צירופים שפשוט לא קיימים. זה קשור לרצפי הגיים מבחינה קולית. אני לא זוכרת די על הנושא כדי להסביר, נדמה לי שפרופ' מיכל אפרת הכינה פעם רשימה כזאת, אולי בפורום בלשנות ידעו יותר.
לצפיה ב-'טוב הבעיה בכך שאיני רואה את החיריק'
טוב הבעיה בכך שאיני רואה את החיריק
15/05/2017 | 11:55
6
7
בנפעל כתנועה המקורית אלא הפתח המשוחזר מנולד לדוגמא.
 
לא הבנתי את דברייך לגבי התפוצה
 
אם יש 104 שורשים פועליים בעה"פ למ"ד (תיקון, לא 103) ונניח שישנן עוד 100 מילים בעלות עה"פ למ"ד שאין להן שורש מובהק כך שאינן נכנסו לספירה והאחוז הזה מתוך סך השורשים (לא המילים) נותן 15% אם זה האחוז הממוצע לעיצור למ"ד בעה"פ מדוע 25% במדד מסויים לא יראו נטייה? מדוע יהיו 12 נטיות בפתח מול 4 בחיריק וזאת בניגוד לנטייה הרווחת בחיריק?!
 
העיצור בי"ת בעה"פ בשורשים פועליים 78 מופעים. היחס בין שני העיצורים הוא 1.33 היחס בנטיית הפתח בין שני העיצורים הוא פי 5 עה"פ למ"ד.
 
רוב של 50%+ יתן לנו רצפים של למ"ד ורי"ש בכל מילה
לצפיה ב-'הבעיה שיש לך תאוריה משלך, שלא ברור על מה היא מבוססת'
הבעיה שיש לך תאוריה משלך, שלא ברור על מה היא מבוססת
15/05/2017 | 13:40
5
9
מלבד השערות ותהיות שלא מצאת להן תשובה (לא יודעת היכן חיפשת ואת מי שאלת, אבל הייתי מתחילה מאנשים שזה המקצוע שלהם). גם אין לי מושג מה הקשר של נפעל לענייננו...
 
לא טענתי שאין כאן נטייה אלא שאין בכך די כדי להצביע על כך, מאחר שחישוב אחוזים פשטני מדי. כבר הסברתי (ממש על קצה המזלג) מדוע הסתכלות מספרית כזאת אינה מדויקת דיה, אין לי מה להוסיף. ממליצה לך להפנות את שאלותיך למומחים בתחום.
לצפיה ב-'טוב תודה'
טוב תודה
15/05/2017 | 14:22
4
3
לצפיה ב-'שאלה אחרונה'
שאלה אחרונה
15/05/2017 | 20:59
3
9
בנוגע לתשובתך ל shlook:
 
"הרי לא משנה מה היה המצב במקור, משנה מה היה המצב שהתופעה התרחשה."
 
מניין יודעים שהמצב כשהתופעה התרחשה היה הִחְלִיט* >הֶחְלִיט ולא הַחְלִיט* ?
לצפיה ב-'מכיוון שהתופעה הנ"ל היא *הנמכת* תנועה (בשל עיצור "גרוני")'
מכיוון שהתופעה הנ"ל היא *הנמכת* תנועה (בשל עיצור "גרוני")
16/05/2017 | 14:36
2
11
והכיוון השני הוא הגבהה...
לצפיה ב-'השאלה האם באיזשהו שלב '
השאלה האם באיזשהו שלב
23/05/2017 | 18:14
1
2
היתה בהכרח תנועת חיריק בה"א של החליט שהונמכה לסגול. כי לי נראה הגיוני יותר שהפתח הומר בסגול תחת גרוניות וחיריק בשאר עיצורים לכן בפועל חלה הגבהת תנועה.
לצפיה ב-'ברגע שיש חיריק בתבנית, זה הסטנדרט והשאר נמדד ביחס אליו'
ברגע שיש חיריק בתבנית, זה הסטנדרט והשאר נמדד ביחס אליו
23/05/2017 | 22:04
4
כלומר אלמלא הייתה חי"ת היה חיריק אבל יש סגול? אזי הסגול הוא הנמכת תנועה ביחס לחיריק. כך אני מבינה זאת; ייתכן שזו ראייה סינכרונית ולא דיאכרונית.
לצפיה ב-'שתי שאלות'
שתי שאלות
07/05/2017 | 05:44
20
91
1) למה לא מלמדים שלאל"ף יש הגייה מיוחדת והיא לא סתם תנועה?
למה לא מלמדים שצריך לומר mayim bayit shamayim?
אני לא זוכר שלמדתי על זה. רק לאחרונה גיליתי שלאל"ף אמורה להיות הגייה מיוחדת ושב"מים" צריך לבטא yi. וגם רק לאחרונה קראתי על ההגייה של קו"ף, טי"ת, וי"ו, צד"י , ההגייה הרפה של גד"ת ועוד. ניסיתי לראות כמה סרטונים שמסבירים מה זה glottal stop. לא הבנתי לגמרי איך צריך לומר, אבל לפחות עכשיו אני יודע שלאל"ף יש הגייה מיוחדת. לדעתי המצב גרוע מאוד אם אפילו לא יודעים איך צריך לומר. ה"א, עי"ן וחי"ת יודעים איך הן נשמעות, כמעט לא הוגים בימינו, אבל לפחות יודעים! לכן אני גם חושב שבהרבה דברים הציבור לא "אשם" כי פשוט לא למדו אותו.

האם אתכם למדו שלאל"ף יש צליל מיוחד ושצריך לבטא yi במילים כמו "בית"?
האם למדו אתכם על ההגייה המקורית של טי"ת צד"י קו"ף וי"ו ועוד?

2) למה החליטו לתעתק t לטי"ת אם אין טי"ת בשפה שממנה באות המילים?
למה קו"ף במקום כ"ף? למה החליטו לכתוב "מקס" ולא "מכס", "פרדוקס" ולא "פרדוכס"?

תודה.
 
לצפיה ב-'שאלה נוספת'
שאלה נוספת
07/05/2017 | 09:36
6
54
האם ידוע מתי הפסיקו להגות ה"א בעברית הישראלית? שאלתי את רוביק רוזנטל באתרו והוא לא ענה לי לגמרי על השאלה. אני שואל כי לדעתי בליעת הה"א ישנה מאוד ולא מהשנים האחרונות כמו שחושבים. אני חושב ככה כי אני לא שומע ה"א גם אצל אנשים בני 60-70 וגם אצל מבוגרים יותר. אם הם לא ילידי הארץ אז לפעמים שומעים יותר. גם בסרטים ישנים כמעט לא שומעים ה"א. יכול להיות אפילו שלא הייתה הגיית ה"א ממש מעולם בעברית הישראלית. אני לא חושב שמישהו צבר אי פעם ביטא כל ה"א במשפט כמו: "הלכתי לסרט המעניין והחדש הזה של הבמאי...".(נכון שזה עיצור שנוטה להיעלם בדיבור מהיר אבל אני לא חושב שיש מישהו  שהתכוון להגות כל ה"א במשפט כזה). לדעתי השמטת הה"א היום היא ממש מוסכמה כיום(אפילו בחדשות לא שומעים כמעט ה"א) ואם היא נהגית זה רק בשביל הדגשה וגם אז יש עצירה קטנה לפני כן כדי שלא להישמע מוזר. אז השאלה שלי שוב היא: האם ידוע מתי הפסיקו להגות ה"א?
לצפיה ב-'לא הפסיקו; נכון שבמקרים רבים לא מקפידים בדיבור, בעיקר מהיר'
לא הפסיקו; נכון שבמקרים רבים לא מקפידים בדיבור, בעיקר מהיר
07/05/2017 | 18:00
5
37
אבל רבים הוגים ה"א, ודאי שקרייני חדשות בקול ישראל.
 
אם אתה רוצה לשמוע דיבור ללא ה"א כלל, הקשב לילדים קטנים. הם מתקשים בהגיית h כי זה עיצור קשה יחסית שהגייתו מצריכה מאמץ (זו הסיבה שהוא נוטה להתאפס לכיוון התנועה גם בקרב דוברים בוגרים) אבל שומעים את ההבדל.
 
לדוגמה, מיכל לוין בת החמש בפסטיבל לשירי ילדים מס' 9 שרה דונלד דאק לעומת מייק בורנשטיין באותו שיר, אפשר לשמוע ה"א יופי.
לצפיה ב-'כן הפסיקו, לפחות לפי מה שאני שומע.'
כן הפסיקו, לפחות לפי מה שאני שומע.
07/05/2017 | 23:53
4
47
אני לא יודע איך זה ברדיו אבל בחדשות בטלוויזיה אני בדרך כלל לא שומע ה"א, לא אצל המגישים ולא בקריינות. בפרסומות בדרך כלל שומעים יותר, אבל יש פרסומות שלא שמעתי בהן. ולדעתי זה כבר לא עניין של הקפדה(זה לא שמנסים להגות ולפעמים האות נשמטת בדיבור מהיר). יש איזו מוסכמה שבדיבור רגיל פשוט לא מבטאים. בשירים באמת שומעים(אם כי בשירים חדשים לא תמיד) אבל זה לא מוכיח משהו. פעם גם שרו ברי"ש לשונית אבל לא דיברו כך. לדוגמה, בתכנית של גורי אלפי הצחיק אותי לראות את הראיונות שחוץ מבכמה מילים לא הגו בהם את הה"א ואז כשהתחיל השיר הגו בכל הפעמים.
 
האם יודעים באילו שנים זה התחיל?
לצפיה ב-'לפני כשלושת אלפים שנה.'
לפני כשלושת אלפים שנה.
08/05/2017 | 00:44
2
35
בלשון המקרא:
 
אני הולך לבית שָׁן
מחבר: ירעם נתניהו
 
וכן בלשון חז"ל:
"אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין (לא בני חיפה, לא בני בית-שאן ולא בני טבעון)", אומרת ברייתא המובאת בתלמוד הירושלמי (ברכות ב, ד), "מפני שהן עושים חתין היתין ועיינין איינין", כלומר מבטאים ה' במקום ח' וא' במקום ע'.
 
לצפיה ב-'קראתי'
קראתי
08/05/2017 | 01:01
1
40
פעם את המאמרים האלה. התכוונתי באילו שנים בעברית הישראלית(אם בכלל הייתה בה הגיית חזקה של הה"א)
לצפיה ב-'וחוץ מזה'
וחוץ מזה
08/05/2017 | 01:08
33
זה לא בדיוק אותו דבר. האל"ף במקום עי"ן כנראה הייתה אל"ף ממש.
לצפיה ב-'לא הפסיקו, לפי מה שאני שומעת. תלוי במקרה, תלוי בדובר, תלוי'
לא הפסיקו, לפי מה שאני שומעת. תלוי במקרה, תלוי בדובר, תלוי
08/05/2017 | 02:07
26
בעוד פרמטרים. עדיין יש ה"א בעברית. פעמים רבות היא לא מובלטת ודי נבלעת, אבל היא לא בהכרח נשמעת כמו אל"ף. אנשים יודעים להגות אותה ויודעים איך היא אמורה להישמע גם אם לא מודעים לכך שהם מחפפים רוב הזמן.
 
להערכתי יש לה מקום בתפיסה המנטלית של הדוברים, אחרת הייתה לכך השפעה בכתיב, למשל (כפי שרבים מתבלבלים לא פעם בין אל"ף לעי"ן, אבל הרבה יותר נדיר שזה קורה בין ה"א לאל"ף).
לצפיה ב-'תנסה לומר את האל"ף בשווא נח- אְ'
תנסה לומר את האל"ף בשווא נח- אְ
07/05/2017 | 15:46
2
44
אנשים מדברים בהתאם לסביבתם ולתקופתם בימינו מעטים האנשים המקפידים על הגיית העיצורים שרשמת לעיל ורהיב עוז ואומר שבעתיד הקרוב מעטים האנשים שיהגו את כל העיצורים במילה :)
 
 
לצפיה ב-'לא הבנתי למה התכוונת בסוף.'
לא הבנתי למה התכוונת בסוף.
08/05/2017 | 01:18
1
10
לצפיה ב-'כ(ן)'
כ(ן)
08/05/2017 | 06:41
15
לצפיה ב-'התייחסות'
התייחסות
07/05/2017 | 17:43
9
44
1. ראשית, למי כוונתך ב"מלמדים"? הרי דוברים ילידיים לא מלמדים לדבר, הם נולדים לתוך סביבה דוברת וקולטים את השפה בעצמם.
אם כוונתך לבית הספר, כיום אין תורת ההגה (פונטיקה/פונולוגיה) כחלק מתכנית הלימודים אלא רק ברמה בסיסית בהקשר לתורת הצורות.
אם כוונתך לאקדמיה, בחוגים ללשון עברית ולבלשנות מלמדים זאת.
 
באשר למילים עם יו"ד עיצורית, היא כתובה ומנוקדת, ואני מניחה שאם תבקש מרוב הדוברים לתעתק אותן לאותיות לטיניות, רובם יכתבו mayim (כך גם כותבת את שמה השחקנית האמריקנית היהודייה מים ביאליק). אם תספר להם שהם לא הוגים את ה-y אני חושבת שרובם יופתעו...
 
זה סטנדרטי, יש פער תמידי בין הכתב לדיבור, בין איך אנשים חושבים שהם מדברים לבין איך שזה יוצא באמת... זה נכון לכל שפה באשר היא. חלק מה"הלם" שמקבלים בקורס בתורת ההגה...
 
באשר להגייה של צד"י, טי"ת וקו"ף, כשהייתי בתיכון למדנו תורת ההגה (מיון עיצורים, תופעות כמו חיטוף, כיווץ דיפתונג, הידמות וכיו"ב) אבל לא למדנו איך "אמורים" להגות את העיצורים; ידענו שהאותיות הנ"ל נחציות, אבל לא ממש ידענו מה זה, או איך הן נשמעו (כמו בערבית, בעצם).
 
וגם מה זה בעצם "אמורים"? באיזו תקופה של השפה? באיזה מקום? תופעות כמו התערערות הגרוניות או הגייה של שׂי"ן כמו סמ"ך קרו הרבה לפני העברית החדשה. כמה רחוק אתה רוצה ללכת? שננסה לשחזר גם את השׂי"ן? אולי שני סוגי עי"ן וחי"ת, כמו בערבית? היו כאלה בתקופה שהמקרא נכתב (יש לכך עדויות בתרגום השבעים).
 
יש אנשים שמנסים לסגל לעצמם דיבור מלאכותי "קלאסי" יותר – קרייני חדשות, אבשלום קור... היה לי מרצה שדיבר בקו"ף נחצית (והוא בכלל בריטי במקור... ) וזה היה די משעשע. אבל מן הסתם זו בחירה שרוב הדוברים לא טורחים לעשות ולמען האמת גם אין להם סיבה.
 
2. ראשית, כללי התעתיק של האקדמיה ללשון בקובץ PDF להלן:
 
שנית, טי"ת וקו"ף בימינו כבר אינן נחציות. אבל תי"ו רפה מקורית היא כמו th (וביידיש הוגים s, כידוע) והיא גם דומה לעיצור המיוצג באות ת'א (ث) שהשתמר בערבית (בעברית נעתק לשׁי"ן, בארמית לתי"ו) וזו כנראה הסיבה שהמוסכמה שהתקבעה בעברית היא t =ט, th = ת (או ת').
 
לגבי תעתיק k או x שנהגית ks (כמו בדוגמאות שנתת) בעבר היו לא מעט שתעתקו בכ"ף; תוכל למצוא גם כתיב כמו "מכסימום" (ולהבדיל – אלכס/נדר, שכבר התקבע). אני מניחה שהבחירה בקו"ף פשוט פותרת בעיות של דגש קל. מעבר לכך תוכל לעיין בפרוטוקולי הישיבות הרלוונטיים באתר האקדמיה ללשון.
 
אגב, בערבית מתעתקים t ל-תא (ت) כלומר לתי"ו שלהם, כי הטי"ת שלהם (טא, ط) אכן נחצית וזה לא מתאים. לכן מילים לועזיות כמו טלפון מתעתקים تلفون או טלוויזיה تلفزيون, ובאופן דומה גם k הם מתעתקים לכ"ף (כאף ك) ולא לקו"ף מאותה סיבה (נחציות) ולכן "דוקטור" בערבית = دكتور (דכתור).
לצפיה ב-'רוב האנשים'
רוב האנשים
08/05/2017 | 00:44
8
38
רוב האנשים לפי מה שאני רואה כותבים haim chaim בלי y. גם ishai igal itzhak israel יש הרבה. מים ביאליק היא לא דוגמה כי היא לא ישראלית. אני חושב שאנשים לא יודעים שצריך לבטא yi כי אני לא חושב ששמעתי מתישהו mishkafayim mayim.  גם אני לא ידעתי את זה עד לאחרונה. לדעתי גם אם לא ידברו ככה, צריך לפחות לדעת את זה ושלאל"ף יש צליל מיוחד.
 
2)אז האקדמיה לא מתחשבת בהגייה המקורית בתעתיק?
לצפיה ב-'אילו ידעו שצריך להגיד yi, אני מניח שהייתי שומע קצת.'
אילו ידעו שצריך להגיד yi, אני מניח שהייתי שומע קצת.
08/05/2017 | 01:17
36
אבל אם לא שמעתי, אני מניח שזה מאי ידיעה.
לצפיה ב-'אתה מערבב כאן כתיב מסורתי מקובל באנגלית עם תעתיק'
אתה מערבב כאן כתיב מסורתי מקובל באנגלית עם תעתיק
08/05/2017 | 02:00
6
29
ואתה מערבב תאוריה עם מציאות... אנשים לא חושבים על האופן שבו הם מדברים. זה לא עניין מודע. אם תשאל אנשים איך הם אומרים את המילה "להסביר" הם לא יהיו מודעים שרובם ככולם הוגים "להזביר". 
 
2) למה אתה מתכוון ב"הגייה מקורית"? האקדמיה ללשון מתחשבת בהגייה המקורית בשפת המקור. למה היא אמורה להתחשב בנחציות שלא קיימת כלל בעברית החדשה?
לצפיה ב-'כי '
כי
08/05/2017 | 02:16
5
34
כי יש דברים שמרניים אחרים אצלה. למשל, היא החליטה שלא כותבים וי"ו בקמץ קטן. "אפנה" ולא "אופנה". למה את זה הם החליטו לשמר אבל הם החליטו לכתוב טי"ת וקו"ף שלא היו במקור? לגבי הקו"ף אני יכול להבין שזה כדי שלא יקראו בטעות כ"ף רפה אבל מה הסיבה בטי"ת?
לצפיה ב-'שוב, דברים אחרים לחלוטין... והכתיב שמרן יותר בכל שפה'
שוב, דברים אחרים לחלוטין... והכתיב שמרן יותר בכל שפה
08/05/2017 | 02:47
4
41
גם בלי קשר לאקדמיה ללשון, והקמץ הקטן עדיין קיים בעברית. היה ניסיון לשמר כאן קשר הדוק ועקבי בין הכתיב המנוקד לכתיב חסר הניקוד. אין ספק שהתוצר לא מושלם ולכן למיטב ידיעתי הוא אמור לעבור עדכון בקרוב והכלל הזה ישונה.
 
אני לא מצליחה להבין על אילו טי"ת וקו"ף אתה מדבר ש"לא היו במקור". בשפה זרה לא קיימות האותיות טי"ת וקו"ף, כך שזה משפט חסר היגיון. בעברית החדשה קיימות טי"ת וקו"ף שהוגים אותן כמו t ו-k, ללא נחציות, אז מה הבעיה להשתמש בהן בתעתיק? אתה מצפה מהאקדמיה לא לעשות שימוש באותיות רק כי לפני מאות ואלפי שנים הגו אותן אחרת? זה חסר היגיון. האקדמיה אולי מנסה לשמר משהו קיים, אבל היא לא מנסה להשיב לחיים משהו שאבד מזמן. אין נחציות בעברית החדשה ולכן אין טעם להתחשב בה. בערבית היא חיה וקיימת ולכן התעתיק שלהם כן מתחשב בה. זה פשוט, הגיוני ומתבקש.
 
כפי שכבר ציינתי, התעתיק לתי"ו כבר שמור לצליל th ולכן הגיוני שיהיה תעתיק של t לטי"ת כדי לבדל. מה לא מובן?
לצפיה ב-'לא הבנתי רק '
לא הבנתי רק
08/05/2017 | 03:17
3
36
למה לא להעתיק לתי"ו גם t? למה צריך לבדל?
לצפיה ב-'למה צריך לבדל כשמייצגים הבדל? '
למה צריך לבדל כשמייצגים הבדל?
08/05/2017 | 03:31
2
33
כלומר לשיטתך, אם בשפת המקור יש שני עיצורים שונים ובשפת היעד יש שתי אותיות שיכולות לייצג כל אחד מהם, עדיף בכל זאת לתעתק אותם לאותה אות כדי שהקוראים לא ידעו שמדובר בעיצורים שונים במקור?
לצפיה ב-'בסדר'
בסדר
08/05/2017 | 03:47
1
37
לא ידעתי שהרעיון הוא להראות שבשפת המקור אלה שני עיצורים שונים. הבנתי עכשיו.
לצפיה ב-'לא ידעתי שאתה לא יודע מה זה תעתיק... '
לא ידעתי שאתה לא יודע מה זה תעתיק...
08/05/2017 | 04:06
27

חם בפורומים של תפוז

מכינים עוגת גבינה מכל הלב וזוכים בפרסים!!!
מכינים עוגת גבינה מכל...
שלחו לנו מתכון + תמונה של עוגת הגבינה הכי מקורית...
מכינים עוגת גבינה מכל הלב וזוכים בפרסים!!!
מכינים עוגת גבינה מכל...
שלחו לנו מתכון + תמונה של עוגת הגבינה הכי מקורית...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ