לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1270012,700 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'המקבילה העברית לפועל הלקסיקלי (lexical verb)'
המקבילה העברית לפועל הלקסיקלי (lexical verb)
09/12/2017 | 11:52
27
32
בעבר שמעתי על תיאוריה שהמקבילה העברית לפועל הלקסיקלי (lexical verb / copular verb) הוא "הינו". 
לדוגמה, באנגלית: 
The girl is big.  
בעברית: 
הנערה הינה גדולה*.  (הוא הינו גדול, הפרח הינו יפה, וכך הלאה).
הייתי שמח לדעת מה/ מי המקור לכך, והאם זו סברה רווחת בשפה העברית?
 
* התבנית כזאת: 
ש"ע + פועל לקסיקלי (פועל קישור?) + שם תואר
לצפיה ב-'lexical verb הוא פועל "רגיל", כלומר כזה שיש לו משמעות משלו'
lexical verb הוא פועל "רגיל", כלומר כזה שיש לו משמעות משלו
09/12/2017 | 13:01
12
38
נראה לי שהתכוונת ל-auxiliary verb (פועל עזר) או באמת ל-copular verb (פועל בתפקיד אוגד) כמו פועלי ההוויה למיניהם (to be), פעלים שמוספים למשפט מסיבות דקדוקיות ו/או תורמים מידע כמו זמן, אספקט, מודאליות וכו'. בעברית משתמשים בפועל ההוויה "היה" בהווה בכינויי גוף שלישי (הוא, היא, הם, הן) אך הם אינם נחוצים דקדוקית בד"כ (לעיתים נחוצים מבחינה מבנית, לצורכי הבנה ובהירות).
 
המילה "הינו" מורכבת מ"הנה+הוא" והיא אינה פועל, ולמעשה גם לא נחשבת לאוגד תקני אלא לשימוש "פלצני" משהו שמתקנני לשון ועורכים מסתייגים ממנו. ראה הסבר באתר האקדמיה ללשון: הינו בתפקיד אוגד.
לצפיה ב-'לא כי, התכוונתי לפועל לקסיקלי:)'
לא כי, התכוונתי לפועל לקסיקלי:)
09/12/2017 | 13:53
3
27
בדיוק כפי שתומאס פיין כותב בשם הגדרה המצויה ברוב ספרי הדקדוק:
לצפיה ב-'אני בדקתי את ההגדרה בוויקיפדיה'
אני בדקתי את ההגדרה בוויקיפדיה
09/12/2017 | 14:11
2
25
 
להבא כשאתה מתייחס למאמר מסוים, אנא צרף אותו להבא כדי לחסוך דיון לא רלוונטי... רפרפתי על תחילתו, הוא עצמו מציין שיש הגדרות שונות למונחים האלה.
 
בראשית דבריו הוא מפריד בין שימוש בפועלי הוויה במשפטים שמניים (a) שבהם הם הפועל היחידי (ואז הם פועל "רגיל" או פועל "אוגדי") לעומת משפטים שבהם הם רק פועל עזר מאחר שיש בהם פועל רגיל (b).
 
איני יודעת מדוע בדוגמאות ב-a אלה פעלים לקסיקליים ולא אוגדיים בלבד (אלה לא מונחים נרדפים); אני מניחה שהוא מסביר את טענתו בהמשך המאמר, אבל לא המשכתי לקרוא (הוא בכל מקרה עוסק באנגלית ולא בעברית, ואתה שאלת על העברית). ההיכרות שלי היא בעיקר עם תחביר עברי, ואלה הבחנות שרלוונטיות לאנגלית ולא לעברית. בעברית פועלי הוויה במשפטים מסוג a יהיו תמיד "אוגד" (אם בכלל יהיו; אם נתרגם לעברית את המשפטים שהוא נתן ב-a ברבים מהם לא יהיה פועל כלל).
 
השימוש בפועלי הוויה כנשוא (פרדיקט) בעברית אינו במשפטים כמו בדוגמאות a אלא במשפטי קיום/שייכות, כשהם מחליפים את יש/אין (שאינם פעלים) כמו יש לי כלב >> היה לי כלב.
 
לסיכום, הניסיון להעביר מונחים בלשניים משפה לשפה לא בהכרח צולח עקב השונות הדקדוקית והמבנית בין השפות. אני לא חושבת שהמאמר הנ"ל רלוונטי למשפטים שמניים בעברית, ולגבי "הינו" (שאינו פועל) כבר עניתי לך. אם משהו לא ברור אנא מקד את השאלה.
לצפיה ב-'אני לא באתי לדון בשאלת פלצניות השימוש במילה זוֹ'
אני לא באתי לדון בשאלת פלצניות השימוש במילה זוֹ
10/12/2017 | 09:48
1
23
זה נושא בפני עצמו. באתי לברר מקורה של תיאוריה המשווה את הפועל הלקסיקלי באנגלית למילה הינו בעברית (בדיוק כפי שהכותרת מציעה בשאלה: "המקבילה העברית לפועל הלקסיקלי (lexical verb)).
 
שנית, לא התייחסתי למאמר מסוים כשכתבתי "פועל לקסיקלי" מהסיבה הפשוטה שידעתי מה זה פועל לקסיקלי. אך כשראיתי כשניסית לקרוא את כוונותיי ("נראה לי שהתכוונת ל-auxiliary verb") לא נכונה, בסך הכל הבאתי מקור מכובד שכותב את המשמעות של "פועל לקסיקלי" אליבא ספרי הדקדוק הסטנדרטיים ("Standard approaches to English grammar usually identify two 'be verbs' – one a lexical or copular verb and the other an auxiliary" ראי שם דוגמאות בסמוך שמדגימות את מהותו של הפועל הלקסיקלי). לכן, לא היה טעם להביא מראש את המקור הזה מפני שהשאלה שלי לא מתייחסת אליו, אלא למונח סטנדרטי, כאמור.
 
שלישית, בהתייחס לבקשתך האחרונה למקד את השאלה, אגש שוב לשאלתי בפוסט הראשון: מה מקורה או ביסוסה של התיאוריה המקבילה בין פועל לקסיקלי באנגלית להינו בעברית? 
 
נ.ב. אני לא תומך או מתנגד לתיאוריה זו, אני שואל באופן אובייקטיבי לחלוטין.
לצפיה ב-'גם אני לא, זו הייתה רק הערת אגב'
גם אני לא, זו הייתה רק הערת אגב
10/12/2017 | 13:53
11
לפי ההגדרה בוויקיפדיה (במאמר לא ראיתי סתירה לה) "פועל לקסיקלי" הוא כל פועל שאינו פועל עזר או פועל אוגדי. אבל השאלה שלך לא עסקה בפעלים באשר הם אלא בפועלי הוויה במשפטים שמניים, שבמאמר הנ"ל המחבר מתייחס אליה כאל פעלים לקסיקליים בנסיבות מסוימות (כך הבנתי).
 
לא ברור לי הקשר בין אופן ההגדרה באנגלית (שאינו רלוונטי בהכרח לעברית) לעצם ההקבלה. הבנתי שאתה שואל לגבי משפטים שמניים בעברית עם 'הינו' בתור אוגד, כלומר התחליף העברי לפועלי הוויה, ולכך התייחסתי. הסברתי ש'הינו' אינו פועל, ולמעשה הוא אפילו לא האוגד ה"טבעי" לעברית. הבאתי את דברי האקדמיה בנושא שהוא אינו חלופה מקובלת בעברית הקלאסית או על מי שאינו מנסה להגביה את המשלב באופן מלאכותי/אופנתי.
 
מעולם לא נתקלתי בתאוריה שהצגת כך שאין לי מה להרחיב מעבר לכך. אני מניחה שזו שאלה שיש להפנות למי שהעלה אותה.
לצפיה ב-' "המילה 'הינו' [...] שימוש 'פלצני' " '
"המילה 'הינו' [...] שימוש 'פלצני' "
09/12/2017 | 15:11
7
23
 - באקדמיה, במשרדי הממשלה וכו' מתייחסים למלה "הוא" כאל מילת זבל, אשפת שווקים, אולי אפילו קללה רוסית עסיסית.
חו"ח הוא - רק הינו
 
לצפיה ב-'לדעתי זה עניין של מישלב '
לדעתי זה עניין של מישלב
09/12/2017 | 19:15
6
6
לצפיה ב-'אולי טעות בידי,אך להבנתי trilliane מתייחסת לזה כאל יעני משלב'
אולי טעות בידי,אך להבנתי trilliane מתייחסת לזה כאל יעני משלב
10/12/2017 | 09:55
5
17
פסוידו-משלב, כאל ביטוי "פל..י".
בבחינת קול התור וחול הזמיר
לצפיה ב-'דווקא 'הינו' אם כבר נשמע לי שקשור'
דווקא 'הינו' אם כבר נשמע לי שקשור
11/12/2017 | 11:12
4
13
יותר לפועל העזר מאשר לפועל הלקסיקלי.
לצפיה ב-'?'
?
11/12/2017 | 13:31
3
3
לצפיה ב-'זו הערה כללית לפוסט, היא לא נכנסה במקום הנכון :)'
זו הערה כללית לפוסט, היא לא נכנסה במקום הנכון :)
11/12/2017 | 13:37
2
2
לצפיה ב-'לא הבנתי את ההערה עצמה...'
לא הבנתי את ההערה עצמה...
11/12/2017 | 13:38
1
21
לצפיה ב-'בדומה למה שאת כתבת, כלומר שהינו/הוא נקשרים יותר לפעלי'
בדומה למה שאת כתבת, כלומר שהינו/הוא נקשרים יותר לפעלי
12/12/2017 | 08:38
3
עזר מאשר לפעלים לקסיקליים. האמת שלא שמתי לב שכבר כתבת את זה...
לצפיה ב-'שאלות לגבי מַגֵּב '
שאלות לגבי מַגֵּב
10/12/2017 | 10:09
13
22
אפתח את השאלה בכנות ואומר שעד היום תמיד נהגתי לומר מַגַּב (גימל פתוחה), אבל היום התברר לי שכנראה שגיתי והייתי צריך לומר מַגֵּב (גימל צרויה). באשר לכך מעניינים אותי שלושה דברים:
 
1) מדוע עד היום מעולם לא שמעתי את המילה מַגֵּב, למרות ששמעתי אותה פעמים רבות מאנשים רבים? 
 
2) מהי צורת הרבים של מילה זו? (עיינתי במילון ספיר המקוון ושם כתוב "מַגבים". אין לי מושג מה זה אומר כשהמילה חסרת ניקוד). 
 
3) מה האטימולוגיה למילה זו?
לצפיה ב-'רב מילים: מַגֵּב - מַגְּבִים. השורש נ-ג-ב'
רב מילים: מַגֵּב - מַגְּבִים. השורש נ-ג-ב
10/12/2017 | 10:41
3
13
באחריות רב-מילים: מַגֵּב, מַגְּבִים. השורש - כמתבקש מפעולתו: נ-ג-ב
 
אגב, בפרסומות של משרד התחבורה לנהגים נדמה לי שאכן שמעתי מַגֵב.
 
ועוד אגב: נדמה לי שיש גם לומר דֶּלְפֵּק, אבל רבים אומרים דַּלְפֵּק או דַּלְפָּק
לצפיה ב-'אז כנראה הדגש החזק הוא מסוג דגש משלים להיעלמות הנו"ן'
אז כנראה הדגש החזק הוא מסוג דגש משלים להיעלמות הנו"ן
10/12/2017 | 16:11
2
17
מנגב > מגּב
אשמח להיזכר במילים נוספות בתבנית ספציפית זאת בעברית.
לצפיה ב-'א. אכן. ב. מקֵב (אך גם היא בנופלים; הוחלפה ב'מחורר').'
א. אכן. ב. מקֵב (אך גם היא בנופלים; הוחלפה ב'מחורר').
10/12/2017 | 16:20
1
7
לצפיה ב-''
10/12/2017 | 20:41
2
לצפיה ב-'את'
את
10/12/2017 | 15:19
3
19
את מצֵת כבר ביטלו בעקבות הרווח בציבור, והיום כולם משתמשים במצָת.
יום אחד גם יבטלו את מגֵב.
לצפיה ב-'מעניין, גם את זה לא ידעתי. תודה'
מעניין, גם את זה לא ידעתי. תודה
10/12/2017 | 16:12
2
2
לצפיה ב-'הנה הסימוכין לדברי איתי:'
הנה הסימוכין לדברי איתי:
10/12/2017 | 16:17
1
17
(מובאה מאתר האקדמיה):
"הערה: במילון למונחי הרתכות של האקדמיה (פורסם בשנת תש"ך) נקבעה הצורה מַצֵּת, ואולם האקדמיה חזרה בה מצורה זו ואישרה את הצורה מַצָּת המקובלת והרווחת."
לצפיה ב-''
10/12/2017 | 20:41
1
לצפיה ב-'1. כי זו עוד מילה שבה יש פער בין התקין לבין המצוי.'
1. כי זו עוד מילה שבה יש פער בין התקין לבין המצוי.
10/12/2017 | 16:46
4
20
המשקל שלה לא ברור לציבור.
 
3. נ-ג-ב + מַקְטֵל, משקל כלים/מכשירים (מחשב, מעדר, מברג, מגבר, מסמר וכו').
 
2. מַגֵּבִים (*מַנְגֵּבִים), כמו מחשבים (אגב, שמעתי את ההגייה הזאת בתשדירים של המועצה לבטיחות בדרכים).
לצפיה ב-'ביחס לסעיף 2: תוהה אם אפשר להבחין בשמיעה ברדיו, בביטחון, בין'
ביחס לסעיף 2: תוהה אם אפשר להבחין בשמיעה ברדיו, בביטחון, בין
10/12/2017 | 17:16
3
17
מגֵבים בין מגְבים?
לצפיה ב-'ברדיו הוגים magevim. ניקדתי לא נכון, צ"ל שווא נע.'
ברדיו הוגים magevim. ניקדתי לא נכון, צ"ל שווא נע.
10/12/2017 | 17:27
2
4
לצפיה ב-'הוא ששאלתי: האם את יכולה להבחין בשמיעה ברדיו, בביטחון, האם '
הוא ששאלתי: האם את יכולה להבחין בשמיעה ברדיו, בביטחון, האם
10/12/2017 | 18:22
1
12
נאמר בצירה או בשווא נע?
לצפיה ב-'אי אפשר להבחין בהבדל שלא קיים. בעברית יש רק E אחד.'
אי אפשר להבחין בהבדל שלא קיים. בעברית יש רק E אחד.
10/12/2017 | 18:47
2
לצפיה ב-'תצלינה שתי אוזניו'
תצלינה שתי אוזניו
11/12/2017 | 17:50
3
20
יש לי שאלה לגבי הביטוי הזה מתוך ספר שמואל. האם הביטוי המקביל שלו בעברית החדשה הוא צללו אוזניו?
לצפיה ב-'יצלצלו אוזניו'
יצלצלו אוזניו
11/12/2017 | 20:56
1
2
לצפיה ב-'לא מצאתי במילון "צלצלו". מצאתי "צללו"'
לא מצאתי במילון "צלצלו". מצאתי "צללו"
11/12/2017 | 21:48
1
לצפיה ב-'לפי אבן-שושן ולפי רב-מילים: תצלצלנה, תשמענה צליל'
לפי אבן-שושן ולפי רב-מילים: תצלצלנה, תשמענה צליל
12/12/2017 | 02:45
10
שים לב להבדל בצורת הכתיב בין רב מילים לאבן-שושן (ההולך לפי התנ"ך)
לצפיה ב-'תביט ותראה איך שהם הורסים מגרש '
תביט ותראה איך שהם הורסים מגרש
10/12/2017 | 15:48
6
126
הורסים מגרש (משיר השכונה של התרנגולים)
האם הכוונה של הביטוי הזה היא שהם משחקים היטב?
בדומה ל "שורף את הדשא"?
לצפיה ב-'מודה שתמיד הבנתי זאת באופן די מילולי, כביקורת על "חוליגנים"'
מודה שתמיד הבנתי זאת באופן די מילולי, כביקורת על "חוליגנים"
10/12/2017 | 23:03
1
19
כלומר מתפרעים... ובכל מקרה לא נראה לי שהם משחקים היטב, שנאמר "תסתכל עליו על מנדל, לא מכניס אפילו פנדל". אבל אולי פספסתי את הנקודה, אני לא מהדור הנכון להשיב על השאלה. הייתי מפנה אותך לפורום מוזיקה עברית, אבל לצערי הוא לא כ"כ פעיל מזה זמן מה... בכ"ז אפשר לנסות, אולי מישהו מהנפשות הפועלות הוותיקות יעבור ויראה.
לצפיה ב-' מסכים איתך שאת לא מהדור הנכון'
מסכים איתך שאת לא מהדור הנכון
11/12/2017 | 08:03
22
אני גבולי בעניין הדור הנכון, ולכן התהייה שלי לגבי הביטוי.
אני גם מסכים איתך שאלי מישהו מהוותיקים יותר יאיר את עינינו.
לצפיה ב-'אני קצת יותר קשיש אבל לא מכיר את זה כפתגם'
אני קצת יותר קשיש אבל לא מכיר את זה כפתגם
11/12/2017 | 08:18
3
21
מילות השיר מתארות אווירה שכונתית אלימה בה שתי חבורות נלחמות על הבעלות על המגרש.
אני מבין את זה כפשוטו: הם הורסים את המגרש, ומונעים שימוש "ראוי" בו.
לצפיה ב-' כיף לראותך כאן '
כיף לראותך כאן
11/12/2017 | 13:18
3
לצפיה ב-'אגב, כתבת "פתגם" אבל נראה לי שהתכוונת לביטוי/צירוף/ניב וכו''
אגב, כתבת "פתגם" אבל נראה לי שהתכוונת לביטוי/צירוף/ניב וכו'
11/12/2017 | 13:38
1
15
כלומר לצירוף מילים כבול (או קולוקטיבי) שיש לו משמעות משלו.
 
פתגם הוא משפט שלם (העומד בפני עצמו), מסר קצר בעל מוסר השכל, "טיפ" לחיים וכיו"ב.
לצפיה ב-''
11/12/2017 | 19:37
1
לצפיה ב-'העלייה הקלה תתמתן. הטמפרטורות יוסיפו להיות חזקות.'
העלייה הקלה תתמתן. הטמפרטורות יוסיפו להיות חזקות.
11/12/2017 | 08:59
16
מזג אוויר: עלייה בטמפרטורות ורוחות חזקות בצפון
05:46מערכת וואלה! חדשות
מזג האוויר היום (שני) צפוי להיות מעונן חלקית לצד עלייה קלה בטמפרטורות, שתתמתן רק בסוף השבוע. הלילה יהיה בהיר עד מעונן חלקית, ינשבו רוחות מזרחיות חזקות בצפון הארץ ובהרים. מחר יהיה מעונן חלקית, הטמפרטורות יוסיפו לעלות ולהיות חזקות מהרגיל לעונה. בהרי הצפון ינשבו רוחות מזרחיות חזקות. ביום רביעי תחול התקררות ותורגש ירידה בטמפרטורות. ייתכן טפטוף. בחמישי תחול ירידה נוספת בטמפרטורות, שישובו להיות רגילות לעונה.
תגיות:
חורף
מזג אוויר
גשם
 
לצפיה ב-'שרשור שאלות חדש של basenew‬'
שרשור שאלות חדש של basenew‬
09/12/2017 | 14:48
8
9
לצפיה ב-'קצת רכילות'
קצת רכילות
09/12/2017 | 13:25
1
23
מה פירוש שמו של רני רהב?
מעניין אותי לדעת מה זה רני...
לצפיה ב-'רני הוא בד"כ שם חיבה של רן (= שר)'
רני הוא בד"כ שם חיבה של רן (= שר)
09/12/2017 | 13:39
20
אם כי במקרים רבים ניתן למצוא הורים שקראו לילדיהם מלכתחילה בשם מקוצר (למשל 'אבי' שהוא במקורו קיצור ל'אברהם'). לא יודעת מה כתוב לו בתעודת הזהות, ואנחנו כמובן לא נדון באדם עצמו.
 
אגב, תודה על השרשור, אבל איך צורך להעמיס עד אין סוף על שרשור אחד... שרשור שאלות נועד לרכז שאלות בטווח של יום-יומיים (גג שלושה) כשהוא עוד קופץ וכל עוד לא התארך; השרשור הזה נפתח כבר לפני עשרה ימים, אנא פתח חדש לשאלותיך הבאות .
לצפיה ב-'רינה'
רינה
09/12/2017 | 14:46
1
18
לפי בדיקה במילון שונים רינה היא שירה, או יותר מכך שירה בשמחה.
השאלה שלי האם רינה יכולה להיות שמחה (ללא שירה) או שמא הרעיון של המילה מבוסס על שיר/ה?
לצפיה ב-'ראה פסקה רלוונטית מתוך הסבר באתר האקדמיה ללשון: מרבים בשמחה'
ראה פסקה רלוונטית מתוך הסבר באתר האקדמיה ללשון: מרבים בשמחה
09/12/2017 | 14:53
18
מקצת מילות השמחה קשורות להשמעת קול. כך הוא הפועל צָהַל, המציין בין השאר את קולו של הסוס. גם השורש רנ"ן מציין השמעת קולות מסוגים שונים: אדם שהבריות מְרַנְּנוֹת אחריו הוא אדם שמפיצים שמועות נגדו, והמילה רִנָּה יכולה לציין גם תפילה וצעקה: "שִׁמְעָה אֱלֹהִים רִנָּתִי, הַקְשִׁיבָה תְּפִלָּתִי" (תהלים סא, ב). אך שימושם העיקרי של צהל ורנן היה לציון קולות של שמחה, ומכאן הם קיבלו משמעות של שמחה גם בלי קשר להשמעת קול. במגילת אסתר נאמר: "וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה" (ח, טו), ובישעיהו: "צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל" (יב, ו).
לצפיה ב-'טקטוק ותקתוק'
טקטוק ותקתוק
09/12/2017 | 15:42
1
18
יש הבדלים או אין?!
לצפיה ב-'לא מוכרים לי הבדלים; זהו תצליל (אונומטופֵּאה)'
לא מוכרים לי הבדלים; זהו תצליל (אונומטופֵּאה)
10/12/2017 | 00:04
15
"מילה או צירוף מילים שצלילם מזכיר את הדבר שהם מסמנים."
 
בעברית מקובל שהשעון מתקתק (תיק-תק) ולכן השורש הוא ת-ק-ת-ק וכך גם שם הפעולה (תקתוק), והכתיב המקובל התקבע בתי"ו, אבל נתקלים גם בטי"ת (ולהפתעתי מצאתי לה אף תיעוד במילון ספיר ) אולי בהשפעת האנגלית, שבה השעון מתקתק tick-tock (ולפעמים tik tok או tic toc, כך שגם הם לא לגמרי סגורים על הכתיב...). למיטב ידיעתי אחת ההנצחות הראשונות (או הראשונה?) היא של לוין קיפניס ("שעון בן חיל") ואצלו השעון תקתק תיק-תק [מתוך אתר הספרייה הלאומית] אבל כיום אפשר למצוא את מילות השיר נכתבות טיק-טק...
לצפיה ב-'ייתור לשון'
ייתור לשון
09/12/2017 | 16:45
1
19
האם אפשר להגיד - היכן צריך להשקיע?
במקום להגיד היכן צריך להשקיע מאמץ?
הרי ברור שמשקיעים מאמץ או אם זה בכלכלה - כסף?
לא?!
לצפיה ב-'אפשר להגיד הכול; קשה לשפוט ללא הקשר'
אפשר להגיד הכול; קשה לשפוט ללא הקשר
09/12/2017 | 16:56
16
השקעה יכולה להיות זמן / כסף / מאמץ / מחשבה ועוד.
הקביעה האם מידע "מיותר" מבחינה פרגמטית תלויה בהקשר – בנסיבות השיח, בדובר ובמאזין, מה כבר נאמר ומה עדיין לא ידוע או מצריך הבהרה וכו'.
לצפיה ב-'2 שאלות : חיפשתם + גב'
2 שאלות : חיפשתם + גב
09/12/2017 | 21:56
1
22
ראיתי פרסומת לגבי : 
"האם חיפשתם מלון" 
במילרע
האם זה נכון ? ומה ההבדל ? למה לא חיפשתם כמו שאומרים רגיל ?
 
 
שאלה 2 : 
 
ראיתי מדריכת חדר כושר שהסבירה על תרגיל גב ואז היא אמרה GEV תחתון.
לא GAV.
מתי אומרים GEV ? ומתי GAV ? ( לא הבנתי מהאקדמיה ללשון. ההסבר שם לא להדיוטים כמוני)
 
לצפיה ב-'1. אכן כן; צורני הנטייה -תם/ן לגוף II רבים הם סיומות "כבדות"'
1. אכן כן; צורני הנטייה -תם/ן לגוף II רבים הם סיומות "כבדות"
09/12/2017 | 23:30
16
שמושכות אליהן את הטעם, בשונה מסיומות אחרות שבהן הוא נותר על ההברה השנייה בפועל:
כָּתַב
כָּתַבְתִּי
כָּתַבְנוּ
כְּתַבְתֶּם
מכיוון שהטעם זז גם הקמץ נחטף (בבניין קל; הדוגמה שלך מפיעל, ולכן שם זה לא קורה). אבל בימינו רוב הדוברים (גם אני...) מוסיפים את סיומות הנוכחים לצורה הבסיסית (של הנסתר) כמו שאר הסיומות, ולכן לא מזיזים את הטעם (ולא חוטפים את הקמץ, כשיש קמץ). לעומת זאת בפרסומות (בעיקר ברדיו) בד"כ לא מדברים "רגיל" אלא מקפידים על שפה תקנית. מאותה סיבה אפשר לשמוע בפרסומות "במוסכּים המורשים", "לכֿסח דשא" ועוד.
 
2. ההסבר של האקדמיה ללשון די פשוט: "גֵּו הוא חלק הגוף שללא הגפיים והראש, והוא מקביל למונח הלועזי טוֹרְסוֹ (מיוונית, באנגלית trunk)" וגם בהמשך "בתרגום יונתן היא מתורגמת 'גב', ובתרגומים אחרים – כגון תרגום השבעים והוולגטה – יש שהיא מתורגמת 'גוף' ויש שהיא מתורגמת 'גב'."
 
כלומר באקדמיה ללשון סוקרים את השימוש במילה במקורות העברית, ומצביעים גם המשמעות כמילה נרדפת ל'גוף' (שאינה מקובלת בימינו). בימינו המילים 'גו' ו'גב' נרדפות בהקשר הפיזי (ראה הגדרה 1 במילון ספיר) וההבדל העיקרי הוא במשלב – 'גב' במשלב בינוני (רגיל) ואילו 'גו' במשלב גבוה. הצירוף "גו תחתון" מקובל הרבה פחות מ"גב תחתון" אבל לגיטימי. [אגב, אין צורך לציין את ההגייה באותיות לועזיות מאחר שממילא המילים מאויתות שונה בעברית].
לצפיה ב-'האקדמיה ללשון אישרה מונחי בלשנות בתחום תורת הצורות'
האקדמיה ללשון אישרה מונחי בלשנות בתחום תורת הצורות
07/12/2017 | 02:06
6
52
חלקם כמובן מונחים קיימים ומוכרים שקיבלו רק עכשיו אישור רשמי.
 
קומץ דוגמאות:
  • הִדַּקְדְּקוּת (גרמטיקליזציה)
  • הַתְאָרָה (הפיכת מילה לשם תואר)
  • הַעֲצָמָה (הפיכה של מילה לשם עצם)
  • תַּחְדִּישׁ (neologism)
  • מִלָּה גָּלְמִית (מילה שאי אפשר לפרק לצורנים)
  • מִלָּה קַמָּאִית (מילה גולמית מאוצר המילים המקורי של השפה)
 
דוגמאות נוספות והסברים באתר האקדמיה ללשון:
לצפיה ב-'אם כך המונחים עברו התאקדמוּת'
אם כך המונחים עברו התאקדמוּת
07/12/2017 | 10:31
25
כה לחי.
לצפיה ב-'העצמה זו לא מילה מוצלחת'
העצמה זו לא מילה מוצלחת
07/12/2017 | 13:11
3
35
כי היא כבר תפוסה, ולא בטוח שההקשר יעזור.
לצפיה ב-'מוצלחת; אין התנגשות, והיא כבר קיימת במשמעות הזאת בלאו הכי'
מוצלחת; אין התנגשות, והיא כבר קיימת במשמעות הזאת בלאו הכי
07/12/2017 | 13:35
26
לא חסרות מילים פוליסמיות ומסתדרים איתן. אולי עדיף לא ליצור אותן מלכתחילה, אבל במקרה דנן האקדמיה רק אישרה שימוש קיים.
לצפיה ב-'דעתי כדעתך. וכבר שנים ש"בוכה על כך 'הנביא'" (ראה נא בפנים):'
דעתי כדעתך. וכבר שנים ש"בוכה על כך 'הנביא'" (ראה נא בפנים):
08/12/2017 | 16:20
1
21
לצפיה ב-'צודק'
צודק
10/12/2017 | 15:21
9
ברור לי שבלא מעט מקרים למרות ההקשר, המילה לא מובנית מיד.
לצפיה ב-'ומה זה נאולולוגיזם?'
ומה זה נאולולוגיזם?
07/12/2017 | 16:14
21
זה נאולוגיזם של נאולוגיזם
 
ועד כמה תחדיש הוא מונח חדש: תחדיש הוא תחדישו של הלל הרשושנים ז"ל, שהנכד שלו היה המגד של הבן שלי... 
לצפיה ב-'נבחרו חמישה עשר נציגים, כולל חמש נשים'
נבחרו חמישה עשר נציגים, כולל חמש נשים
03/12/2017 | 17:15
6
69
מה הנכון:

נבחרו חמישה עשר נציגים, חמש מהם נשים
או:
נבחרו חמישה עשר נציגים, חמישה מהם נשים

תודה!
לצפיה ב-'לא אוהבת אף אחד מהם... הייתי משנה:'
לא אוהבת אף אחד מהם... הייתי משנה:
03/12/2017 | 17:18
5
45
נבחרו חמישה עשר נציגים, מתוכם/ביניהם חמש נשים.
לצפיה ב-'בסדר גמור. מקבל. תודה!ועדיין השאלה'
בסדר גמור. מקבל. תודה!ועדיין השאלה
03/12/2017 | 23:48
4
38
מה נכון בעברית, גם אם הניסוח לא מן המשופרים: חמש מהם או חמישה מהם?
תודה!
לצפיה ב-'לא יודעת מה לענות לך; שניהם לכאורה תקינים אבל מצלצלים לי רע'
לא יודעת מה לענות לך; שניהם לכאורה תקינים אבל מצלצלים לי רע
03/12/2017 | 23:53
1
11
לצפיה ב-'תודה רבה רבה!!'
תודה רבה רבה!!
04/12/2017 | 02:38
28
מודה לך מאד
לצפיה ב-'חמישה'
חמישה
04/12/2017 | 22:22
1
11
לצפיה ב-' - ספרתי '
- ספרתי
04/12/2017 | 23:59
23
חמישה.
תודה רבה. מודה לך!
לצפיה ב-'סיבוב (ניקוד)'
סיבוב (ניקוד)
03/12/2017 | 11:36
3
37
שלום רב,

ב"רב מילים" המילה סיבוב מנוקדת - סִיבוּב   

במילון ספיר - המילה מנוקדת - סִבּוּב

אודה על עזרתכם בהחלטה מה נכון?

תודה.
לצפיה ב-'סיבוב - ב' רפה. ראה נא בפנים את החלטת האקדמיה בעניין:'
סיבוב - ב' רפה. ראה נא בפנים את החלטת האקדמיה בעניין:
03/12/2017 | 14:28
28
2.1.8 משקל פִּילוּל (בגזרת ע"ו והכפולים)
שם הפעולה של פעלים מגזרת ע"ו והכפולים הנוטים בבניין פיעל במשקל פּוֹלֵל (כגון אוֹתֵת, כּוֹנֵן, קוֹמֵם; כּוֹפֵף, סוֹבֵב, עוֹדֵד) בא במשקל פִּילוּל – בחיריק מלא ובע' הפועל רפה. למשל: אִיתוּת, כִּינוּן, קִימוּם; כִּיפוּף, סִיבוּב, עִידוּד.
[ישיבות המליאה כ, כה, ריז]
 
לצפיה ב-'גם במילון ספיר הניקוד ללא דגש'
גם במילון ספיר הניקוד ללא דגש
03/12/2017 | 16:06
1
30
במשמעות הרגילה (שם הפעולה של מְסוֹבֵב).
 
יש ערך נוסף בשם סיבּוּב, סִבּוּב [עח]
"גרימה, השתלשלות הנובעת מן הסיבות: נערכה בדיקה של סיבּוּבֵי הכישלון"
שהוא שם הפעולה של "מְסַבֵּב" – גם הוא שורש ס-ב-ב בבניין פיעל, אבל על דרך השלמים (ולכן הדגש).
לצפיה ב-'תודה רבה לשניכם... '
תודה רבה לשניכם...
03/12/2017 | 18:29
5
לצפיה ב-'משחק מילים מהמוח'
משחק מילים מהמוח
03/12/2017 | 11:18
32
מחשב-מוח
המוח שלי  מתעייף
מרוב מחשבות  מתפוצץ
ממקומו מתעופף
לכול עבר מתרוצץ
ובקושי שב למקומו
לעיתים חשה  שהוא תקוע כמו עץ
לפעמים עף כמו הנץ
פעם הוא חם,כמו כבשן  לוהט
ואז שם קובית קרח ומתכווץ
ופעם ממקומו לא מש ואז לרגע נרגע,
לא מתאמץ.
וכול זה נמצא במחשב שלא מתחשב
ומאפשר למוח כך להתרוצץ ולהתאמץ

לצפיה ב-'ניתוח המילה "מיתווכחים" '
ניתוח המילה "מיתווכחים"
03/12/2017 | 01:36
1
39
השורש של המילה הוא ו.כ.ח נכון? 
פשוט בספר הלימוד יש משהו אחר לגמרי. 
כתוב שהשורש הוא י.כ.ח ואני לא מבין למה, גזרת נפי"ו לא מופיעה כאן..  
ההטיות הן: היתווכחו, יתווכחו
אמנם האות הראשונה לא מופיעה בכול ההטיות ולכן היא תחילית(אני מדבר על מ') אבל אחריה לא מופיעה האות ו', אלא ת'(שהיא בלי דגש ולכן זו גם לא גזרת חפ"נ) 
 
בנוסף, למרות שזה נראה שהאותיות שנשארו בכול ההטיות הן: ת ו כ ח . שמעבירים ל"הוא בעבר" מקבלים התוכח וזה מתאים לבניין התפעל ומכאן שהשורש צריך להיות ו.כ.ח. 
 
אשמח בבקשה להסבר , כי זה פשוט לא מובן כך 
תודה רבה מראש!
לצפיה ב-'מתווכחים, ללא יו"ד (לא מוסיפים יו"ד לפני שווא נח)'
מתווכחים, ללא יו"ד (לא מוסיפים יו"ד לפני שווא נח)
03/12/2017 | 06:35
31
הגזרה היא אכן נפ"י/ו ולא לחינם יש שם יו"ד-לוכסן-וי"ו, מאחר שהאותיות האלה מתחלפות ביניהן; בד"כ יו"ד מופיעה בראש מילה ווי"ו אחרי תחילית: ירש, יורש, ירושה, תירש, מורשה, מורשת, תורשה, הוריש...
 
בכל גזרות פה"פ (חפ"ן, חפי"ץ, נפ"י/ו וגם נפ"א הקטנטונת) ה"בעיה" מתעוררת כשאין תנועה אחרי פה"פ (כלומר מתחת לפה"פ יש שווא נח, ולפעמים שווא נע) ואז האות נאלמת או נעלמת, ובמקום עיצור מתקבלת תנועה (או שהוא פשוט נעדר). זה קורה בעתיד (ולפעמים בציווי) של בניין פעל (אפעל/אפעול), בעבר ובהווה של נפעל ובכל הנטיות של הפעיל והופעיל.
 
לעומת זאת בבניינים הכבדים (הדגושים) פיעל, פועל והתפעל אין בעיה כזאת (בכל הנטיות יש תנועה אחרי פה"פ, קל לבדוק) ולפיכך לא קורה שום דבר מיוחד – השורשים הנ"ל תמיד נוטים לפי גזרת השלמים. כך גם כאן, בבניין התפעל, כפי שזיהית נכונה.
 
שורש י-כ-ח נוטה בבניינים נפעל, הפעיל והופעל במשמעות שינוי תודעה ע"ס ראיות:  בנפעל – נוכח (כמו נולד), תיווכח לדעת, היווכחות (לא להתבלבל עם נוכח [כמו שוכח], שורש נ-כ-ח בבניין קל [במשמעות נוכחות]) ובהפעיל – הוכיח, הוכחה (הופעל בהתאם).
 
המשמעות בהתפעל שונה וקשורה לוויכוח (במשקל שם הפעולה של בניין פיעל, אך הפועל עצמו – התווכח – נוטה בהתפעל). לפיכך אני מעדיפה להפריד בין י-כ-ח לבין ו-כ-ח וכך גם מילון ספיר. עם זאת, במאגר המונחים של האקדמיה ללשון מופיע רק השורש י-כ-ח בשתי המשמעויות.
 
בשורה התחתונה, יש כאן דואליות שמאפשרת את הסיווג כך או כך, ולפיכך אמורים לקבל את התשובה י-כ-ח, ו-כ-ח או י/ו-כ-ח (למיטב ידיעתי). הגזרה היא בכל מקרה נפ"י/ו (אם כי יש מי שמקבל גם שלמים, במקרה הזה).
לצפיה ב-'מה ההבדל (הדק?) בין פלאות ל-פלאים'
מה ההבדל (הדק?) בין פלאות ל-פלאים
30/11/2017 | 19:14
2
33
למשל אליס בארץ הפלאות, שנת הפלאות של איינשטיין
אבל מעשה פלאים
לצפיה ב-'לא מוכר לי כזה; שניהם ריבוי של 'פלא' וניתן להשתמש בשניהם'
לא מוכר לי כזה; שניהם ריבוי של 'פלא' וניתן להשתמש בשניהם
30/11/2017 | 19:17
1
26
(כמו מעקים ומעקות). מן הסתם ברגע ששימוש כלשהו רווח ומתקבע הוא הופך ל"קולוקציה" או לצירוף כבול (בדרגה כזו או אחרת) ואז משתמשים רק באחת הצורות (אם כי חיפוש בגוגל מניב מעט תוצאות גם ל"מעשה פלאות").
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
01/12/2017 | 02:25
20
מודה לך מאד
לצפיה ב-'שרשור שאלות חדש של basenew'
שרשור שאלות חדש של basenew
29/11/2017 | 00:17
34
23
לצפיה ב-'אקטואליה'
אקטואליה
28/11/2017 | 22:25
5
42
האמת, רציתי לשאול על "כיפה אדומה" אבל ויקיפידה היא הפתרונים. מלכודת שמכין אדם מאיש כוחותיו.[זה סתם כדי לשתף אותכם]
זה ברור?
אבל תמיד משתמשים במילה "מכונן". (דבר) "מכונן", עכשיו אל תגידו לי מייסד. כי זה לא אומר לי כלום.
בקיצור, מהו דבר "מכונן"?
וגם תודה תודה לאלה שעונים על שאלותיי, אני מאוד מעריך את זה.
לצפיה ב-'ממליצה שתיעזר במילון (ספיר) וחפש את "מכונן" ואת השורש "כון"'
ממליצה שתיעזר במילון (ספיר) וחפש את "מכונן" ואת השורש "כון"
28/11/2017 | 22:36
4
29
ותראה איזו משפחת מילים הוא כולל. אם עדיין לא יהיה ברור, חזור וחדד את השאלה. אבל נראה לי שאתה כבר מסוגל להגיע לתשובה בעצמך .
לצפיה ב-'מה דעתכם?'
מה דעתכם?
29/11/2017 | 13:01
3
36
חשבתי להגדיר זאת "יש מאין". אבל זו הגדרה חלקית, לא? או אפילו שגויה? אין לי מושג למה הכוונה.
לצפיה ב-'יש מאין - לא נראה לי. אם כבר אז: מקים יש מאין'
יש מאין - לא נראה לי. אם כבר אז: מקים יש מאין
29/11/2017 | 14:11
24
כשמדובר באדם. מייסד, יוצר
אם אין מתייחסים לאדם, אלא לאירוע: אירוע מכונן הוא אירוע משנה סדרים, רב-משמעות, מהותי. נדמה לי שהביטוי מקובל יותר כשזה בכיוון חיובי, קונסטרקטיבי. לפיכך אני מתקשה מאד למצוא איזו דוגמה אקטואלית, כי למרבה הצער...
אירוע מכונן יכול להיות גם אישי: איזו חוויה שגרמה לך שינוי משמעותי, תובנה חדשה.
למשל: הכניסה הראשונה לפורום הזה....
ואני מתנצל מראש על כל הטעויות והאי-דיוקים שהובאו למעלה בתום לב
לצפיה ב-'לא צריך להגדיר, לשם כך יש מילון; האם ההגדרות בו לא ברורות?'
לא צריך להגדיר, לשם כך יש מילון; האם ההגדרות בו לא ברורות?
29/11/2017 | 14:16
1
21
להלן ההגדרות מתוך מילון ספיר:
 
מְכוֹנֵן [תנ]
1. מבַסֵס, מיַיסֵד, מֵקים (מִפעָל, אִרגוּן וכד'): מקדש ה' כוננו ידיך (שמות טו 17)
2. מכַוֵון, שָׂם דבר במקום המתאים: כוננו חִצָם על יֶתֶר (תהילים יא 2)
 
אסֵפה מכונֶנֶת
1. אסֵפת ייסוּד; כּינוּס של באי כוח ציבּוּר, חֶברָה וכד' לשֵם קביעת יסודותיו של מוסד חדש: האספה המכוננת היא שקבעה את כללי העבודה במוסדנו
2. מוסד זמני המוקם כדי לקבוע את עקרונות המשטר ואת החוקה הראשונה של מדינה דמוקרטית
 
כ-ו-ן שורש של הערכים: הִיכּון, הַכוונה, הָכֵן, הכָנה, הִתכַּוונוּת, הִתכּוננוּת, כַּוּונה, כִּווּנים, כַּוונֶת, כּונָן1, כּוֹנָן2, כּוננוּת, כּונָנוּת, כּונָנית, כּיווּן, כֵּן2, מוּכוון, מוּכָן, מכַוון, מכוּוָן, מָכון, מכונָאוּת, מכוֹנַאי, מכונה, מכונית, מכונֵן, מכונָן, מֵכין, מִתכַּוון, מִתכּונֵן, נָכון1, נָכון2, תכוּנה2
 
לסיכום: יש כאן כוונה והכנה, ביסוס וייסוד של דבר (לייסד = ליזום, להניח את היסודות הממשיים או המטאפוריים, להקים מוסד וכו'). כשאומרים על דבר מה שהוא "מכונן" הכוונה לכך שהוא היה הבסיס, הראשון, זה שפרץ את הדרך, וההמשך מתבסס עליו. לכן בהחלט אפשר לומר שיש כאן יצירה של דבר חדש (אם כי לא בהכרח "יש מאין"). מקווה שזה עוזר, ואם עדיין לא מסתדר, תן הקשר.
לצפיה ב-'ראה גם את הגדרת מילון "רב מילים" (משמע 2):'
ראה גם את הגדרת מילון "רב מילים" (משמע 2):
29/11/2017 | 23:36
18
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה מְכוֹנֵן  תואר 

1. שמוסמך לחבר חוקה או להכניס שינויים בחוקה; ששייך או קשור לסמכות זו.
• הכנסת הראשונה בישראל התפזרה מבלי להפעיל את סמכותה המכוננת לחבר חוקה למדינה החדשה.

2. הקובע או מעצב את דמותו של דבר מה; המאפשר כתנאי מהותי את קיומו של משהו.
• הזיקה לארץ ישראל ולהתיישבות בה היא יסוד מכונן בחינוך הציוני-דתי.
• ההספד שנשא הסופר על בנו שנפל נחשב בעיני רבים לטקסט מכונן.
• קרב תל-חי הפך למיתוס מכונן בתודעה הישראלית.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 
וכן את הגדרתו לאירוע מכונן:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא לצירוף אירוע מכונן  שם ז' 

חוויה בעלת עוצמה רבה בחייו של פרט שיש לה השפעה מכרעת על עיצוב אישיותו, תודעתו או התנהגותו; אירוע בתולדותיה של קבוצה חברתית, תרבותית או אחרת, שיש לו השפעה יוצאת דופן על עיצוב התודעה, ההתנהגות, הנורמות או הזיכרון הקולקטיביים, וגורם להגדרתם מחדש.
• הקרב העקוב מדם שנטל בו חלק היה אירוע מכונן שעיצב את השקפותיו הפוליטיות.
• לידה היא סוג של אירוע מכונן בחייה של אישה.
• הביקורת הגדירה את אלבומו החדש כאירוע מכונן במוזיקה הישראלית.
• הפיגוע במגדלי התאומים היה ללא ספק אירוע מכונן בתודעת החברה האמריקאית והנהגתה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 
לצפיה ב-'בנדורה'
בנדורה
30/11/2017 | 17:39
1
28
הכרתי - קוגנטיבי.
מדוע הכרתי זה קוגנטיבי?
הרי בשינה אנחנו לא בהכרה ועדיין כשאני ישן אני מאמין שאני מפעיל "איזשהו" קוגניציה. האם כאשר אנחנו מתים או סובלים ממחלת נפש איננו בהכרה?
האם אני יכול להגיד הכרה כהבנה של הסביבה?
לא נראה לי שמילון יעזור גם [או אולי כן, לא יודע]...
תודה לעונים.
לצפיה ב-'מצאתי.'
מצאתי.
30/11/2017 | 18:52
20
קוגניציות הם הפירושים שהאדם נותן לגירויים הסביבתיים וההערכות שלו לגביהם.
מכאן כאשר אנו ישנים [וכן בסכיזופרניה או אפילו מחלות אחרות] אנחנו לא חשופים לגירויים הסביבתיים אלא לעולמנו הפנימי.
מצטער, על שהטרחתי אתכם. הצלחתי בעצמי למצוא את המושג.
זוהי ממש תיאוריה שלמה.
לצפיה ב-'תרופת פלא'
תרופת פלא
02/12/2017 | 12:13
2
20
יש מונח מיוחד בעברית ל"תרופת פלא"?
[אולי "תרופת סבתא"]
מבקש הסבר.
תודה מאוד מאוד לעונים.
לצפיה ב-'לא הבנתי את.השאלה; משתמשים בעברית במונח "תרופת פלא"'
לא הבנתי את.השאלה; משתמשים בעברית במונח "תרופת פלא"
02/12/2017 | 15:22
1
21
כמו שהוא, לרוב על דרך השלילה ("זו לא תרופת פלא") כדימוי לפתרון קסום ובלתי אפשרי. נסה לגגל ותראה את השימושים.
 
"תרופת סבתא" היא כינוי לטיפול ביתי/ עממי / מסורתי שאינו חלק מהרפואה המודרנית, למשל מרק עוף להצטננות או דבש עם בצל לכאב גרון. גם כאן אני ממליצה לך פשוט לגגל ולהתרשם מהתוצאות.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
02/12/2017 | 16:50
7
לצפיה ב-'מיון/ערבוב'
מיון/ערבוב
06/12/2017 | 17:47
7
10
האם אני יכול להגיד שמיון וערבוב הם הפכים?
או במקום מיון, המילה הקבצה היא הפוכה לערבוב?
תודה לעונים, יום טוב.
ואני די בטוח שאני יודע את המשמעות של שניהם, אבל תקנו אותי אם אני טועה.
שבוע טוב....
לצפיה ב-'אפשר, תלוי בהקשר'
אפשר, תלוי בהקשר
06/12/2017 | 18:23
6
6
לצפיה ב-'סתם,'
סתם,
06/12/2017 | 18:44
5
13
אפשר אי-דוגמאות.
מתי ההקשר לא מתאים? אם למישהו עולה איזשהו משפט או רעיון שבו ההקשר הוא מוטעה, זה יכול לעזור לי.
זה סתם לידע כללי, לא לשום מטרה.
לצפיה ב-'או להיפך,'
או להיפך,
06/12/2017 | 19:29
8
אני סתם רוצה להכין איזשהו מבחן פסיכוטכני-מטרי [משהו מסוג זה.]
איזה משפטים ניתן להשתמש בהם כדי להראות את ההקשר המתאים ביותר?
אמרו לי שאני קצת מגזים עם הפילוסופיה שלי בשפה העברית, אבל אני עדין חושב שזה טוב לשאול שאלות.
[דרך אגב: משהו מחוץ לפורום.
חידה: [בטח תסתכלו בגוגל]: כמה שירים כתב ש"י עגנון? [שפה עברית או לא]]
אני רוצה לקבל, בבקשה, משפטים בעלי ההקשר המתאים ביותר?
לצפיה ב-'דוגמה למקרה שבו זה לא מתאים:'
דוגמה למקרה שבו זה לא מתאים:
07/12/2017 | 02:03
2
8
הקצין בבקו"ם (= בסיס קליטה ומיון) מיין את החיילים לחילות השונים.
לצפיה ב-'תודה.'
תודה.
07/12/2017 | 05:41
1
7
מכאן נובע שהמונח מתאים בעיקר לכל מסגרת מסודרת (צבא, חברה מסחרית, בנק) ושבה התפקידים ממויינים (או אפילו ממודרים (שפה זה כבר לא מילה הפוכה ללערבב או אפילו להגיד הקבצה)) ולכן המשמעות כאן היא שונה. נכון?
לצפיה ב-'להפך, ההקשר שחיפשת לא מתאים למסגרות כאלה אלא'
להפך, ההקשר שחיפשת לא מתאים למסגרות כאלה אלא
07/12/2017 | 11:42
5
למצבים שבהם המיון הוא סידור של עצמים פיזיים לקבוצות, ואז הערבוב מקלקל אותו.
לצפיה ב-'הקשר מוטעה'
הקשר מוטעה
08/12/2017 | 10:45
5
- האם הוא עדיין בחדר מיון?
- לא, הוא בחדר ערבוב.
 
לצפיה ב-'שאלה "לא" מתמטית'
שאלה "לא" מתמטית
07/12/2017 | 04:25
10
15
השאלה הבאה היא לא מתמטית או חצי מתמטית.
מה זה שורש קפריזי?
הסבירו לי שאין מושג כזה במתמטיקה, כנראה המושג בלשון.
מה זה הביטוי:
"ניתן לנסות לפתור את הבעיה ע"י שיטת ניוטון-רפסון, שתתכנס לכל פונקציה מונוטונית [הסבר קל [לא יודע אם אני צודק]: פונקציה המתנהגת באותה צורה - עולה/יורדת [אבל אין זה חשוב]] ובדרך כלל תתכנס אם למשוואה שורש יחיד ואיננו קפריזי באופן מיוחד?
למה הכוונה, האם השורש בא מהלב [מהאינטואיציה, ככה זה נקרא במתמטיקה] או משהו כזה וזוהי הכוונה, בכל מקרה, מדובר כאן בשאלה של עברית ולא במונח מתמטי?

כאן:
math.haifa.ac.il/ronn/NA/NAdocs09/NA7.doc
 
לצפיה ב-'זה לא מונח לשוני; ייתכן שזה שימוש מטאפורי, אבל ההקשר מתמטי'
זה לא מונח לשוני; ייתכן שזה שימוש מטאפורי, אבל ההקשר מתמטי
07/12/2017 | 04:53
14
ולכן צריך לשאול מתמטיקאים מה יכולה הייתה להיות כוונת הכותב מההקשר (אני מניחה שאתה מכיר את המילה בשימוש הכללי; אם לא, חפש "קפריזה" במילון).
 
אם אתה מגיע מתחום המתמטיקה אני מניחה שאתה אמור להבין את הרעיון גם בלי המילה הזאת, ואם לא, מה זה משנה? על השיטה אפשר לקרוא בוויקיפדיה בניסוח אחר, אולי הוא יהיה לך ברור יותר:
לצפיה ב-'כאן "קפריזי" הוא במובן יוצא דופן'
כאן "קפריזי" הוא במובן יוצא דופן
07/12/2017 | 10:39
8
16
למשל אם השורש הוא באזור בו הפונקציה נעה בצורה חדה (הנזגרת שלה  גדולה מאד ו/או משנה סימן הרבה פעמים בתחום צר).
לצפיה ב-'אין מה להוסיף על הסברו של אבו זקן! אנסה רק להדגים בצורה פחות'
אין מה להוסיף על הסברו של אבו זקן! אנסה רק להדגים בצורה פחות
08/12/2017 | 03:17
7
11
מתמטית. ומקווה שאינני מטעה.
חשבתי על שלוש דוגמאות:
א. שני אנשים שנולדו בהפרש של דקה, יחגגו יום הולדת באותו תאריך, פרט למקרה קפריזי - אם בדקה המפרידה ביניהם, בשעה 12 בלילה, התחלף התאריך.
ב. לבד ממקרה קפריזי אחד, היום שאחרי ה- 4 באוקטובר הוא ה-5 באוקטובר (המקרה "הקפריזי" הוא 4 באוקטובר 1582; היום שאחריו היה ה-15 באוקטובר. זאת על פי הבולה שפירסם האפיפיור גרגוריוס - מַעבר מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני).
ג. כל שנה נוצרית המתחלקת ב- 4 היא שנה מעוברת (פברואר בן 29 ימים) פרט למקרים הקפריזיים בהם השנה מתחלקת ב-  100, אך לא מתחלקת ב-400 (1800 לא מעוברת, 1900 לא מעוברת, 1904 מעוברת, 2000 מעוברת, 2004 מעוברת)
ואם הדוגמאות הללו הן לא לעניין - הבאתי אותן בתום לב, ואני מתנצל מראש.
 
לצפיה ב-'ועוד דוגמה מאד קפריזית ומאד ידועה בעניין בר-מצווה של תאומים'
ועוד דוגמה מאד קפריזית ומאד ידועה בעניין בר-מצווה של תאומים
08/12/2017 | 03:55
6
9
שני תאומים חוגגים בדרך כלל את בר המצווה באותו יום.
אך יש מקרה קפריזי בו התאום השני חוגג בר מצווה כמעט חודש לפני הבכור.
המקרה הקפריזי הוא של תאומים שנולדו בשנה מעוברת, כשהבכור נולד  ב-ל' באדר א' לקראת השקיעה, והשני נולד אחרי השקיעה, בא' באדר ב'.
אם השנה ה-13 אינה מעוברת: הצעיר יחגוג בר מצווה ב-א' אדר, והבכור בכ"ט אדר.
כאב ראש כפול להורים...
לצפיה ב-'בעיה דומה תהיה גם לר' איינשטיין עם שני תאומיו, אם הוא ישלח '
בעיה דומה תהיה גם לר' איינשטיין עם שני תאומיו, אם הוא ישלח
08/12/2017 | 16:38
5
13
אחד מהם, ערב יום ההולדת המשותף, להביא חומוס מהמכולת של רחמו באלפא פרוקסימה - בחללית שמהירותה נושקת למהירות האור.
לצפיה ב-'אתה מתכוון, יש להניח, לפרוקסימה קנטאורי, שהוא חלק מהשלשה'
אתה מתכוון, יש להניח, לפרוקסימה קנטאורי, שהוא חלק מהשלשה
08/12/2017 | 18:06
2
10
אלפא קנטאורי.
ובשביל איינשטיין אלו הן זוטות. הבעיה האמיתית שלו היו בנות זוג, ובכן - קפריזיות...
לצפיה ב-'לא נעים, קרה לי ליקוי כוכבים (אופס, מאורות ).תודהעלהתיקון'
לא נעים, קרה לי ליקוי כוכבים (אופס, מאורות ).תודהעלהתיקון
08/12/2017 | 23:56
1
9
לצפיה ב-'זה ממש, אבל ממש, בקטנה. בקטנטנה'
זה ממש, אבל ממש, בקטנה. בקטנטנה
09/12/2017 | 14:01
9
בסך הכל אתה גדול!!
לצפיה ב-'מה זה ר'?'
מה זה ר'?
09/12/2017 | 12:14
1
6
מה הקיצור הזה?
לצפיה ב-'רמב"ם, רמב"ן, רמח"ל, רשב"ג, רש"י - רֶבּ'
רמב"ם, רמב"ן, רמח"ל, רשב"ג, רש"י - רֶבּ
09/12/2017 | 14:05
9
או רב או רבי
לצפיה ב-'יום-עיון'
יום-עיון
07/12/2017 | 13:14
3
12
יש איזשהי הגדרה מילונית למונח 'יום-עיון'?
לצפיה ב-'כן, במילון ספיר'
כן, במילון ספיר
07/12/2017 | 13:33
1
6
לצפיה ב-'תודה'
תודה
07/12/2017 | 15:47
2
לצפיה ב-'ראה נא בפנים.'
ראה נא בפנים.
08/12/2017 | 16:56
7
(ממילון רב מילים):
 
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא לצירוף יום עיון  שם ז' 

יום המיועד ללימוד ולהשתלמות (של עובדים, סטודנטים, אנשי מחקר וכד') בנושא מסוים או בתחום מקצועי מסוים.
• משרד החינוך מארגן ימי עיון והשתלמויות שבועיות למורים בחופשת הקיץ.
• שר האוצר דיבר ביום העיון שארגנה מועצת רואי החשבון.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 
לצפיה ב-'מה זה "קדמת אסיה"? איך מנקדים את "קדמת"? בחיריק? בפתח?'
מה זה "קדמת אסיה"? איך מנקדים את "קדמת"? בחיריק? בפתח?
29/11/2017 | 14:07
12
39
מה המשמעות של 'קדמת' בַּצירוף? החלק הקדמי? החלק המזרחי?
אני נתקל בצירוף זה רבות בקראי על מסעי הצלב, וכל הספרים והמאמרים מתייחסים אליו כאילו זה מַזה טריוויאלי, כך שבשום מקום לא מגדירים אותו.
לא מצאתי את "קדמת אסיה" גם במילונים הטובים השונים.
נתקלתי בהסבר לו רק באיזה קובץ וורד או שניים שמחבריהם עלומים, ולא נראה לי שניתן להתייחס אליהם כמקורות בני סמכא (סמכה נראה בעיניי משונה מדיי (טריליאן ) ולכן אני דבק בצורה הארמית).
תודה.
לצפיה ב-'חיפוש "קדמת אסיה" בוויקיפדיה מפנה לערך "אסיה הקטנה"'
חיפוש "קדמת אסיה" בוויקיפדיה מפנה לערך "אסיה הקטנה"
29/11/2017 | 15:06
6
42
מה שלא כ"כ מסתדר לי עם המשמעות של "מזרח", אף שהיא הגיונית יותר בהקשר...
לצפיה ב-'תודה. כבר קודם ששלחתי את הודעתי ניסיתי ללכת בדרך הזו, מתוך '
תודה. כבר קודם ששלחתי את הודעתי ניסיתי ללכת בדרך הזו, מתוך
29/11/2017 | 23:18
5
27
תקווה שבאמצעותה אגיע למאמר המקביל בוויקיפדיה באנגלית, ודרך המושג באנגלית אוכל להבין את מרכיבי המושג בעברית. אך לצערי לא הוביל הניסיון הזה לתוצאה כלשהי.
לצפיה ב-'צר לי, אני לא מהתחום... שאלות על מונחים בתחומי ידע שונים'
צר לי, אני לא מהתחום... שאלות על מונחים בתחומי ידע שונים
29/11/2017 | 23:44
27
(שאינם בלשנות) מוטב להפנות לאנשים מהתחום ולא לאנשי הלשון...
לצפיה ב-'ויקפדיה בגרמנית אולי תעזור לך'
ויקפדיה בגרמנית אולי תעזור לך
30/11/2017 | 01:42
3
28
 
(ואגב, כמו שאפשר לראות מהמונח בגרמנית - "קִדמה" כאן משמעותה חזית ולא מזרח).
לצפיה ב-' קדמת אסיה היא אסיה הקטנה ובהרחבה - המזרח התיכון'
קדמת אסיה היא אסיה הקטנה ובהרחבה - המזרח התיכון
30/11/2017 | 13:46
1
15
אכן המשמעות היא החזית, כלומר החלק הראשון של אסיה שנתקלים בו כאשר מגיעים מאירופה.
חיפוש המונח בגוגל מאשר בכל המופעים שלו שמדובר על המזרח התיכון. 
למשל כאן:
 
לצפיה ב-'תודה. אכן ניבאנו באותה רוח.'
תודה. אכן ניבאנו באותה רוח.
30/11/2017 | 13:58
5
לצפיה ב-'תודה. לאחר בדיקה נוספת נראה לי'
תודה. לאחר בדיקה נוספת נראה לי
30/11/2017 | 13:56
22
שקדמת אסיה היא מושג שבשל ערפולו הוא בעל שני משמעים השונים זה מזה:
- המזרח התיכון פחות או יותר (שגם הוא מושג די אמורפי)
- אנטוליה (= אסיה הקטנה = החלק האסיאני של טורקיה)
 
אשר לחלק הלשוני של העניין, המילה קדמה בצירוף הזה משמעה החלק הקדמי של "דבר" כלשהו (למשל קדמת הבמה),  או במילים אחרות אם תתקדם ממקום הימצאך אל "הדבר" הזה (פיזית או וירטואלית), " קדמת 'הדבר' " היא החלק שתיתקל בו בראשונה.
קדמה זו מנוקדת  כך: קַדְמָה על פי רב מילים ואבן שושן, וכך: קַדְמָה וגם קִדְמָה על פי ספיר.
לצפיה ב-'מושג מבלבל'
מושג מבלבל
07/12/2017 | 15:45
4
10
במקרא "קדם" הוא מזרח, ויש לכך כמה פירושים: זה המקום אליו שממנו הגיעו אבותינו (פעם, בימי קדם), וזהו הכיוון שאליו מביטים קדימה - תמונת העולם של אבותינו הייתה שונה משלנו, כמסתבר מהמושגים ימין/תימן (דרום) ושמאל (צפון בערבית). אם הדרום לימיננו והצפון לשמאלנו, הרי שאנו מביטים מזרחה/קדמה.
צורת הסמיכות "קדמת" מופיעה במובן זה מספר פעמים במקרא: קדמת אשור, קדמת עדן וכד', במובן "ממזרח ל-". עם השנים נדחק מובן זה מפני המובן "החלק הקדמי של -", אך מכיוון שהביטוי הונצח בספרו המונומנטלי של סטיינבק "קדמת עדן", הוא משמש עדיין פה ושם, בעיקר לפרויקטי נדל"ן יומרניים. 
"קדמת אסיה", ככינוי לאזור טורקיה, אינו מסתדר עם המובן "ממזרח ל-" שכן זהו חלקה המערבי של אסיה, ומכאן שמדובר בפרונט.
לצפיה ב-'הסבר מרתק! יש עניין שכדאי להדגיש, ועניין שמעורר בי תהייה'
הסבר מרתק! יש עניין שכדאי להדגיש, ועניין שמעורר בי תהייה
08/12/2017 | 11:40
3
8
הסבר מרתק ומקיף.
כדאי היה אולי להסביר את קדימה - הולכים קדימה כשהולכים (יש להניח) לכיוון השמש הזורחת, ומכאן כל שנגזר מקדימה ("נלך תמיד קדימה" - יצחק שנהר: "פנינו אל השמש העולה"), כמו קִדמה טכנולוגית.
אך יש עניין תמוה עדיין בעיניי: קדום, האדם הקדמון - זה דווקא מבט לאחור. איך קדימה וקִדמה שוכנים בכפיפה אחת עם קדום וקדמון?
לצפיה ב-'ראה נא בפנים (מאתר האקדמיה) ומצאת מענה לכל תהיותיך.'
ראה נא בפנים (מאתר האקדמיה) ומצאת מענה לכל תהיותיך.
08/12/2017 | 16:28
2
9
לצפיה ב-'מאלף ומרחיב דעת!! תודה רבה! ואגב לפנים: אל תשליכני מלפניך'
מאלף ומרחיב דעת!! תודה רבה! ואגב לפנים: אל תשליכני מלפניך
08/12/2017 | 18:11
10
עדיף שתשליכני במאחוריך
לצפיה ב-'שם המאמר: עם הפנים קדימה'
שם המאמר: עם הפנים קדימה
09/12/2017 | 13:30
4
אנא הקפידו לציין שמות, במקרים רבים משתנים הקישורים עם השנים (וזה כבר קרה באחד משדרוגי האתר של האקדמיה ללשון) וללא שם קשה לאתר את כוונת המשורר.
לצפיה ב-'יש דבר כזה צורת רבים "סטודיות" למילה "סטודיו"? '
יש דבר כזה צורת רבים "סטודיות" למילה "סטודיו"?
28/11/2017 | 10:57
8
27
פעם ראשונה שאני רואה, זה נכון /תקני? אם לא - לאיזו צורה כדאי לתקן?
 
 
לצפיה ב-'אבן-שושן, רב מילים וספיר: צורת הרבים של סטודיו היא סטודיות'
אבן-שושן, רב מילים וספיר: צורת הרבים של סטודיו היא סטודיות
28/11/2017 | 13:00
33
כך כתוב
לצפיה ב-'גם אני מעולם לא נתקלתי... כנראה ריבוי מיושן'
גם אני מעולם לא נתקלתי... כנראה ריבוי מיושן
28/11/2017 | 13:48
6
34
כי זו מילה ממין זכר, והאקדמיה ללשון קבעה:
3. "שמות המסתיימים בהברה פתוחה שניקודה חולם, ריבויָם ־אִים. למשל: אַקּוֹ אַקּוֹאִים, תְּאוֹ תְּאוֹאִים (גם תּוֹא תּוֹאִים), פְלָמִינְגּוֹ פְלָמִינְגּוֹאִים, בְּלוֹ בְּלוֹאִים. השמות דְּיוֹ ורִבּוֹא ריבויָם דְּיוֹאוֹת, רִבּוֹאוֹת."
 
ובאופן דומה, גם "צורת הרבים של שמות שאולים המסתיימים ב־וּ, כגון קֶנְגּוּרוּ, גְּנוּ (שמות יונקים), קָקָדוּ, מָרַבּוּ (שמות עופות), היא בסיומת ־וּאִים, כגון קֶנְגּוּרוּאִים, מָרַבּוּאִים."
 
עם זאת, אם המילה מוכרת בתחומה לא הייתי משנה, בפרט שהצורה מתועדת במילונים. כך או כך הריבוי נשמע רע... אם חשוב ליישר קו עם האקדמיה ללשון, הייתי פונה ומבררת מולה.
לצפיה ב-'מעולה, תודה רבה לשתיכן !!! '
מעולה, תודה רבה לשתיכן !!!
28/11/2017 | 14:01
5
13
לצפיה ב-'בכיף; רק אציין שמשכוכי הוא גבר...'
בכיף; רק אציין שמשכוכי הוא גבר...
28/11/2017 | 14:30
4
19
לצפיה ב-'ובכן?? אחת, אחד. אז מטילים מטבע ויצא: שתיכן'
ובכן?? אחת, אחד. אז מטילים מטבע ויצא: שתיכן
28/11/2017 | 22:14
3
26
מצידי בסדר גמור, מבחינתי אין כל בעיה...
 
 
 
לצפיה ב-'אופס מצטערת משכוכי - '
אופס מצטערת משכוכי -
29/11/2017 | 17:34
2
31
אם כי אין לך בעיה עם זה, אני יכולה לנחם אותך בכך שלרוב פונים אלי (מטבע שמי...) כאל גבר... וזה כבר די הרבה שנים. בהתחלה זה מצחיק, אח"כ קצת מחמיא (מה איך את כל כך ... עם שם כזה....) אח"כ נמאס לגמרי (ניסיתי להחליף...) ובסוף משתררת קבלה סטואית...  
לצפיה ב-'זה שמך האמיתי? חשבתי סתם כינוי... יש לי פתרון:'
זה שמך האמיתי? חשבתי סתם כינוי... יש לי פתרון:
29/11/2017 | 20:39
1
28
כתבי אותו בכתיב חסר – תמר (מה, רק לנעם, זהר ועמר מותר?) ואז תמיד יפנו אלייך בלשון נקבה ותצטרכי רק לתקן את ההגייה...
לצפיה ב-'צודקת באמת יכולתי... לא יודעת, אולי בינתיים אני מעדיפה ככה'
צודקת באמת יכולתי... לא יודעת, אולי בינתיים אני מעדיפה ככה
29/11/2017 | 22:26
25
נדיר = מיוחד, את יודעת...  
 
לילה טוב
 
לצפיה ב-'איך כותבים....'
איך כותבים....
28/11/2017 | 16:21
4
33
שלום לאלופים,
 
איך כותבים הווה?
שלוש פעמים האות ו'?
 
הוווה?
אשמח לדרך הכתיבה וגם להסבר.
 
תודה רבה רבה
דרור
לצפיה ב-'כותבים 'הווה', כפי שכתבת.'
כותבים 'הווה', כפי שכתבת.
28/11/2017 | 16:24
3
32
וי"ו עיצורית אינה נכפלת אם היא כבר סמוכה לוי"ו אחרת.
ראה הערה 3 לגבי וי"ו עיצורית בכללי הכתיב המלא של האקדמיה ללשון:
לצפיה ב-'תודה! אלופים..'
תודה! אלופים..
28/11/2017 | 16:39
2
11
לצפיה ב-'ועוד שאלה...'
ועוד שאלה...
29/11/2017 | 21:06
1
20
יזם - זכר
ובנקבה איך?
יזמת?
יזמית?
לצפיה ב-'איך שרוצים'
איך שרוצים
29/11/2017 | 21:44
25
האקדמיה ללשון:
בשמות אחדים טרם נתגבשה צורת הנקבה, ויש התרוצצות בין שתי הסיומות: כַּנֶּרֶת / כַּנָּרִית, דַּוֶּרֶת / דַּוָּרִית, יַזֶּמֶת / יַזָּמִית, נַגֶּרֶת / נַגָּרִית, סַוֶּרֶת / סַוָּרִית. כאמור שתי דרכי הנטייה הללו כשרות, וימים יגידו איזו מהן תגבר בכל אחד מן המקרים.
 
לצפיה ב-'האם יש אתר אינטרנט שמציג הטיות של פעלים?'
האם יש אתר אינטרנט שמציג הטיות של פעלים?
29/11/2017 | 15:49
1
18
מדובר על פעלים מהשפה העברית ה"ישנה יותר"
כלומר עבר הווה עתיד
לצפיה ב-'לא מכירה כזה... יש לוחות פעלים מודפסים בספרים ובמילונים'
לא מכירה כזה... יש לוחות פעלים מודפסים בספרים ובמילונים
03/12/2017 | 17:04
8
המפורסם ביותר הוא לוח הפעלים של שאול ברקלי.
במילון אבן שושן (לפחות בחלק מהמהדורות, לא בדקתי את כולן) יש טבלאות נטייה מלאות של גזרת השלמים לפחות.
כך גם בחלק מספרי הלימוד לביה"ס ואני מניחה שגם בספרי לימוד למי שאינו דובר עברית.
 
נטיות של גזרות מיוחדות כמו ע"ו וע"ע אפשר למצוא באתר האקדמיה ללשון:
 
השאלה מה בדיוק אתה מחפש ומה המטרה.
לצפיה ב-'מחפשת מורה'
מחפשת מורה
28/11/2017 | 17:05
1
38
שלום לכולם,
למרות שעברית היא לא שפת האם שלי אני מדברת וקוראת ברמת שפת אם (יש לי תואר בתנ"ך וקוראת ספרות יפה בעברית)
הכתיבה שלי הרבה פחות טובה:) כנראה כי גם בשפת האם שלי הכתיבה שלי לא רהוטה
 
מחפשת עורך לשוני שיכול ללמד אותי לכתוב. כפי שאתם רואים אין לי שגיאות כתיב :) מאוד רוצה להשתפר בסגנון.  
 
 
לצפיה ב-'שלחתי לך מסר'
שלחתי לך מסר
28/11/2017 | 18:38
7
לצפיה ב-'שאלה בנוגע למציאת בניין'
שאלה בנוגע למציאת בניין
26/11/2017 | 19:57
5
50
שלום לכולם:) 
אשמח בבקשה לעזרה במציאת בניין, של המילה הבאה: 
מדובר בגזרת נפי"ו
ימיני (הנתיב הימיני) 
איך מוצאים את הבניין כאן? השורש הוא י-מ-נ 
אין לי מושג איך להעביר ל"הוא בעבר" ובכלל אין להטות את הדבר הזה בזמנים.. 
אשמח לעזרה בבקשה
לצפיה ב-'זה לא פועל'
זה לא פועל
26/11/2017 | 23:58
4
29
"ימני" הוא שם תואר, לא פועל.
אין לו בניין ולא צורת זמן.
בניינים והטיות זמן שייכים לפועל, לא לחלקי דיבור אחרים.
לצפיה ב-'כן אני יודע אבל זה מופיע בספר'
כן אני יודע אבל זה מופיע בספר
28/11/2017 | 14:17
3
21
מבקשים את השורש והבניין שלו שמה.. בכול זאת האם יש דרך או יותר נכון מהי הדרך למצוא את הבניין במקרה כזה?
לצפיה ב-'אם כך זו כנראה טעות בספר (או טעות בניסוח/הבנת השאלה)'
אם כך זו כנראה טעות בספר (או טעות בניסוח/הבנת השאלה)
28/11/2017 | 14:27
2
22
אולי זה לא "הימיני" (ה+ימיני) אלא צורת הציווי "היימיני" = פני ימינה?
לצפיה ב-'היי מדובר בבניין הפעיל, עם חמשת השורשים שצורת הנטייה שלהם שו'
היי מדובר בבניין הפעיל, עם חמשת השורשים שצורת הנטייה שלהם שו
28/11/2017 | 14:53
1
18
חמשת השורשים שצורת הנטייה שלהם שונה
אני מדבר על   י.נ.ק   י.ש.ר   י.מ.נ   י.ט.ב   י.ל.ל
כך הספר אומר, תודה רבה לכולם!
לצפיה ב-'אם כך זו אכן צורת הציווי לנוכחת 'היימיני', כפי שחשבתי'
אם כך זו אכן צורת הציווי לנוכחת 'היימיני', כפי שחשבתי
28/11/2017 | 16:09
18
(בספר ודאי מנוקדת ולכן נכתבת 'הימיני') ולא שם התואר "ימיני" כפי שכתבת כאן.
לצפיה ב-'ערב טוב אפשר להצטרף?'
ערב טוב אפשר להצטרף?
27/11/2017 | 23:30
2
27
כותבת משחקי מילים
לצפיה ב-'ברוכה הבאה הפורום ציבורי ופתוח לכולם '
ברוכה הבאה הפורום ציבורי ופתוח לכולם
27/11/2017 | 23:50
1
9
לצפיה ב-'תודה '
תודה
03/12/2017 | 10:34
4

חם בפורומים של תפוז

המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
אירוח בנושא פיענוח ציורי ילדים
אירוח בנושא פיענוח...
מעלים ציורים של הילד/ה שלכם ומקבלים פיענוח לציורים
אירוח בנושא פיענוח ציורי ילדים
אירוח בנושא פיענוח...
מעלים ציורים של הילד/ה שלכם ומקבלים פיענוח לציורים
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ