לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1374113,741 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'אבחנה בין פסוקית נושא לנושא סתמי'
אבחנה בין פסוקית נושא לנושא סתמי
21/02/2019 | 14:31
2
15
שלום,

אחד הפורמטים של נושא סתמי כולל שימוש בפועל פאסיבי. למשל:

הוחלט על פתיחת מחלקה חדשה.

יחד עם זאת, קיים פורמט דומה של פסוקית נושא:

הוחלט מי ישמש כמתווך בעסקה.

האם ההבדל היחיד ביניהם הוא שימוש במילת יחס במקרה של נושא סתמי? ואם לא איך מבחינים בין פסוקית נושא לנושא סתמי?

תודה רבה
לצפיה ב-'בגדול כן'
בגדול כן
21/02/2019 | 23:38
1
9
הדגם הזה של נושא סתמי אכן דומה מאוד למשפטים מודאליים ולמשפטים עם נשוא סביל ופסוקית נושא.
 
מומלץ לקרוא ספרים [פסוקית נושא מצומצמת]
מומלץ שתקראו ספרים [פסוקית נושא]
מומלץ על קריאת ספרים [נושא סתמי]
 
פסוקית מצומצמת תתחיל בשם פועל;
פסוקית רגילה תיפתח במילת שעבוד (שי"ן הזיקה, או מילת שאלה בדוגמה שלך);
בנושא סתמי אין נושא כי נושא לא יכול להתחיל במילת יחס; כמו כן אין התאם דקדוקי – הפועל תמיד בצורה סתמית, כלומר זכר יחיד (מומלץ) והוא לא מתאים את עצמו ל"לא-נושא" (קריאה – נקבה). זה נכון גם למשפטים הקודמים – לשם פועל ולמשפט אין מין דקדוקי ולכן בכל המשפטים מהסוגים האלה הנשוא יהיה זכר יחיד (מומלץ).
 
חשוב לזכור שהבעת סתמיות לא חייבת להיעשות עם נושא סתמי, למשפט יכול להיות נושא ועדיין הוא יביע סתמיות. כל המשפטים האלה סתמיים מאחר שמבצע הפעולה אינו מוזכר – לא יודעים מי ממליץ, יש כאן אמירה כללית מעורפלת "מומלץ".
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
22/02/2019 | 06:08
5
לצפיה ב-'שתי שאלות בלשון בתחום המשפט'
שתי שאלות בלשון בתחום המשפט
21/02/2019 | 03:35
1
15
מה ההטעמה בביטוי "אומדנא דדיינא" - מילעיל או מלרע?
מה המושג ההפוך ל"לפנים משורת הדין"? בדין או לפי דין? או משהו אחר?
בתודה מראש
לצפיה ב-'תלוי'
תלוי
21/02/2019 | 09:51
14
  1. בישיבות נפוצה ההגייה המלעילית. בארמית המקורית ההגייה הייתה כנראה מלרעית.
  2. ההפך: על פי שורת הדין. אפשר גם: בדין,, לפי הדין,  על פי הדין.
לצפיה ב-'שרשור שאלות'
שרשור שאלות
18/02/2019 | 06:07
15
10
לצפיה ב-'באיזו תקופה החל השימוש ב"של" כיחידה נפרדת? '
באיזו תקופה החל השימוש ב"של" כיחידה נפרדת?
18/02/2019 | 06:12
7
20
האם ידוע פחות או יותר באיזו תקופה החל השימוש ב"של" כיחידה נפרדת?
אני שואל מכיון שבכתבי יד תימניים של המשנה וספרות מאוחרת יותר כל ה"של" מחוברים למילה שאחריה כמו האזכור בתנ"ך "שלשלמה" (=שֶׁל שלמה). ולא ברור לי מי שינה את כתבי היד, האם המשנה והתלמוד היו כתובים עם "של" מחוברים, ואז בתקופה מסוימת עברו תהליך של הפרדה למשל בצרפת או בספרד ונשמרו במקוריותן בתימן. או שהתימנים פשוט חיברו את כל ה"של".
 
אאל"ט בכתבי היד של הרמב"ם ה"של" מחוברים גם כן, והוא היה ספרדי. כך גם בספרות הגאונים אאל"ט. אשמח להחכים בנושא.
לצפיה ב-'שלשלמה = ש+ל+שלמה'
שלשלמה = ש+ל+שלמה
18/02/2019 | 23:52
1
21
כמו "לדני אופניים" או "הפרחים לצה"ל" רק עם שי"ן הזיקה לפני (מכאן הדגש בלמ"ד) ובתקופת חז"ל נוצרה כך המילה "של".
 
חידוד: שי"ן הזיקה במקרים כאלה לא בהכרח פותחת פסוקית (תלוי אם יש אחריה משפט או לא). במקרים רבים היא מופיעה לפני לוואי צירוף יחס (צ"י = מ"י  + ש"ע) ואז גם אפשר להשמיט אותה בדרך כלל (העציץ על החלון / העציץ שעל החלון וכיו"ב).
לצפיה ב-'תודה'
תודה
20/02/2019 | 03:22
6
האם את מתכוונת לומר שהנוסחאות המקוריות היו עם "של" והתימנים או הספרדים שינו את הנוסח וחיברו את ה"של"ים?
לצפיה ב-'יש בתעודות בר כוכבא "ושל האילן"'
יש בתעודות בר כוכבא "ושל האילן"
19/02/2019 | 02:03
4
19
בכלל, בתעודות בר-כוכבא מוצאים תופעות לא ממש תועדו בספרות הגבוהה של התקופה. לבלרי בן כוסבה לא בהכרח הקפידו על האיות ה"רשמי".
(יש גם בקהלת: בְּשֶׁל אֲשֶׁר יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא אבל זו משמעות אחרת של "של").
לצפיה ב-'תודה'
תודה
20/02/2019 | 03:21
3
7
ומה אתה חושב על גוף השאלה בנוגע לנוסחאות הסותרות?
מי שינה ואיזה משתי הדרכים סביר להניח היתה במקורות הנ"ל?
לצפיה ב-'היסטורית'
היסטורית
20/02/2019 | 03:47
2
9
ברור שהצורה המחוברת קדומה יותר, הרי כך כתוב בתנ"ך (מטתו שלשלמה. וראה דברי טריליאן).
אם תעיין במשנה הראשונה של מסכת שבת, תראה משהו מוזר לכאורה:
"פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית...פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני"
למה "של עני" ולא "של העני" ? כבר השיבו על כך שבמקור הנוסח היה "שלֶעני"  (=ש+ל+הֶעני) וכשהתפרקה המילה, הה"א פשוט לא שבה למקומה (ואכן בכתבי יד: "ונתן לתוך ידו שלעני"). עם זאת, אחרי שראינו בתעודות בר כוכבא שהשימוש במילה נפרדת התקיים עוד לפני שנכתבה המשנה, ייתכן שכבר בזמנים מוקדמים, אולי אף באותו דור שנכתבה המשנה לראשונה, היו בין הסופרים המעתיקים גם כאלה שלא הקפידו על שימוש במילה אחת. (ואתה יכול ללמוד מכאן עד כמה ההשערות ההיסטוריות תלויות על בלימה. אלמלא התגלתה האגרת שכתב לבלרו שלבר כוכבא, לא היינו מעלים על דעתנו שלתופעה שורשים קדומים עד כדי כך).
לצפיה ב-' החכמתי, תודה רבה!'
החכמתי, תודה רבה!
20/02/2019 | 06:19
1
9
האם לא ייתכן ש"של" תמיד היה במשמעות הנפוצה של of?
לצפיה ב-'כאמור, נראה שלא.'
כאמור, נראה שלא.
20/02/2019 | 09:29
3
לצפיה ב-' האם גרוגרת עשויה להינקד כגְּרוָגֶֽרֶת או שזו טעות?'
האם גרוגרת עשויה להינקד כגְּרוָגֶֽרֶת או שזו טעות?
18/02/2019 | 06:16
20
לפי קליין: 
גְּרוָגֶֽרֶת f.n. PBH dried fig. [Prob. related to Arab. jarjar, jurjar (= very ripe olives). Perhaps related to גַּרְגֵּר (q.v.).]
לא בטוח אם זו טעות הקלדה או קיים ניקוד כזה.
לצפיה ב-' דוץ ודעץ היכן משמען סחיטה?'
דוץ ודעץ היכן משמען סחיטה?
18/02/2019 | 06:23
2
23
לפי יסטרוב בערכים דעץ ודוץ המועתקים להלן, יש למילים ארמיות אלה משמעות של סחיטה (squeeze) ניסיתי לעקוב אחרי המובאות שהציג ולא מצאתי בהם משמעות כזאת, בכל המקומות המשמעות היא של נעיצה וכדו'. מה אני מפספס? 
 
ערך ראשון: 
דּעַץ (v. דּוּץ II) to prick, squeeze, fix, stick.—Part. pass. דָּעִיץ fixed. Targ. Y. Ex. II, 21. Pa. - דָּעֵיץ same. Targ. O. Gen. XXX, 38 ed. Berl. (some ed. ודַ׳; Bxt. ודְעִיץ Pe.).—B. Bath. 74ᵃ דַּעֲצִיתֵה וכ׳ (Ms. M. אנחיתיה, Ar. דַּצְיֵיה, v. Rabb. D. S. a. l. note). I stuck it on the point of the lance.
 
ערך שני
דּוּץ II (contr. of דְּעַץ) to prick, stick, squeeze. Sabb. 50ᵇ דָּצָהּ שלפה וכ׳ if he stuck it in, pulled it out &c.—Ib. 156ᵇ דָּצְתָהּ בגודא(Ms. O. דעיצתא בביזעא, v. Rabb. D. S. a. l. note 30) she stuck it (the brooch) into the wall. Ḥull. 93ᵇ אי דָץ ביה מידי if he stuck something into the nostrils (so as to keep them open). Succ. 37ᵇ לא לֵדוּץ וכ׳ one must not squeeze the palm branch between the myrtle and willow (after they have been tied together). [B. Bath. 74ᵃ דצייה Ar., v. דְּעַץ.]
לצפיה ב-'לא הסתכלתי על כל המקורות'
לא הסתכלתי על כל המקורות
19/02/2019 | 22:41
1
24
אבל המקור ממסכת סוכה מדבר על דחיסה (squeeze) של הלולב לאגד.
לצפיה ב-' תודה:)'
תודה:)
20/02/2019 | 03:18
3
לצפיה ב-' לילך, לישב, ליתן'
לילך, לישב, ליתן
18/02/2019 | 06:29
2
17
מה המשמעות של הצורות האלה ומה ההסבר להימצאות שלהם או ההיווצרות שלהן?
 
אני מבין שזה בלשון חכמים אבל קשה לי מאוד להבין מה קרה כאן. מה השם של הצורה הזאת? באיזה בניינים היא מתרחשת? (שמתי לב באופן עצמי שהיא מתרחשת בעיקר במילים ששם הפועל שלהן מסתיים בתי"ו, ללכת=לילך, לשבת=לישב, לתת=ליתן,  האם זה כלל נכון?) איפה אני יכול לקרוא עליה?
לצפיה ב-'ראה נא בקישור מאתר האקדמיה ללשון העברית, מתחתית עמוד 183'
ראה נא בקישור מאתר האקדמיה ללשון העברית, מתחתית עמוד 183
18/02/2019 | 11:42
1
31
לצפיה ב-'תודה רבה חוכך!'
תודה רבה חוכך!
18/02/2019 | 14:49
9
לצפיה ב-'אני לא מצטער שאני לא מצטער אלא מזדקן'
אני לא מצטער שאני לא מצטער אלא מזדקן
18/02/2019 | 23:37
5
24
דווקא
לצפיה ב-'מצד שני אילו הטיפול החדש נגד הזדקנות היה מאושר, היית מאושר. '
מצד שני אילו הטיפול החדש נגד הזדקנות היה מאושר, היית מאושר.
19/02/2019 | 22:38
4
21
לא?
לצפיה ב-' קולע ומשעשע!'
קולע ומשעשע!
20/02/2019 | 00:49
8
 
 
לצפיה ב-'האמנם קיצור קיבה מוביל לאולקוס??'
האמנם קיצור קיבה מוביל לאולקוס??
20/02/2019 | 00:53
2
16
קיצור קיבה > קיב > כיב
לצפיה ב-'זה מה שקורה כשבחוג ללשון עברית אין אף סטודנט אחד לרפואה...'
זה מה שקורה כשבחוג ללשון עברית אין אף סטודנט אחד לרפואה...
21/02/2019 | 23:44
1
10
לצפיה ב-' הרגת אותי מצחוק '
הרגת אותי מצחוק
22/02/2019 | 09:24
1
נפלא
לצפיה ב-'האם יש קשר לשוני בין ערי מסכנות לבין משכנות'
האם יש קשר לשוני בין ערי מסכנות לבין משכנות
18/02/2019 | 13:22
2
18
או שזה דמיון מקרי?
תודה רבה!
לצפיה ב-'יש'
יש
19/02/2019 | 13:32
1
17
ערי מסכנות הן ערים ששימשו לאחסון תבואה, ומקור השם הוא אכדי. השורש הוא אכן ש-כ-ן שמובנו המקורי של הוא "לאחסן, להפקיד" (ומכאן "להתגורר"), מובן שהשתמר במילה "משכון". הקשר ל"משכנות" אינו ישיר אלא דרך השורש המשותף.
לצפיה ב-'תודה רבה! רק לוודא: אז למסכנות ולמשכנות מוצא/שורש משותף?'
תודה רבה! רק לוודא: אז למסכנות ולמשכנות מוצא/שורש משותף?
19/02/2019 | 13:48
11
תודה רבה רבה!
 
לצפיה ב-'מר'אר: שלט בכביש 65'
מר'אר: שלט בכביש 65
17/02/2019 | 10:40
6
44
התעתיקים הקודמים מע'אר ומג'אר אינם משקפים היטב את ההגיה הישראלית המודרנית.
אז מי לקח את האומץ באקדמיה או במע"ץ לתעתק כראוי למר'אר ?
לצפיה ב-'הגיע זמן. אחרי שמררו להם תחיים'
הגיע זמן. אחרי שמררו להם תחיים
17/02/2019 | 11:14
17
עם חוק הלאום
לצפיה ב-'זה התעתיק העדכני זה שנים; את השלט כנראה לא טרחו להחליף'
זה התעתיק העדכני זה שנים; את השלט כנראה לא טרחו להחליף
17/02/2019 | 12:29
4
22
חבל להתלונן לחינם בלי לבדוק באתר האקדמיה... ראה כללי התעתיק בראש עמ' 3, כולל הדוגמה הזאת בדיוק.
 
אגב, גם מע"ץ אינו השם העדכני, החברה נקראת "נתיבי ישראל".
לצפיה ב-'השילוט לבאקה אל ע׳רביה עדיין משתמש בג׳'
השילוט לבאקה אל ע׳רביה עדיין משתמש בג׳
17/02/2019 | 16:50
3
70
גרביה (ולא ר׳רביה ככללי התעתיק הנ״ל). ושמא זה נחשב כתיב מושרש (?).
לצפיה ב-'שאלה לא קשורה, בשולי הדרך'
שאלה לא קשורה, בשולי הדרך
18/02/2019 | 13:27
2
25
אצלנו תמיד יש ויכוח האם תקינה התבטאות בנוסח: השילוט משתמש
או שיש לומר: בשילוט נעשה שימוש ?
זה אצלנו ויכוח מתמיד. תודה
לצפיה ב-'לא עניין של תקן. זו פשוט מטונימיה.'
לא עניין של תקן. זו פשוט מטונימיה.
19/02/2019 | 01:49
1
14
לצפיה ב-'הבנתי. תודה רבה!'
הבנתי. תודה רבה!
19/02/2019 | 10:13
5
לצפיה ב-'מה מציין הגרש בתעתיק העברי לשמו של פרעה ח'ופו?'
מה מציין הגרש בתעתיק העברי לשמו של פרעה ח'ופו?
16/02/2019 | 19:13
2
25
"הפירמידה הגדולה שבגיזה היא פירמידת ח'ופו".
איך נשמע השם ח'ופו
(ביוונית Χέωψ, בערבית خوفو)
ומה מסמן הגרש?
תודה רבה!

לצפיה ב-'הגרש מסמן שצריך לקרוא כמו ח אשכנזית ולא כמו ח מזרחית.'
הגרש מסמן שצריך לקרוא כמו ח אשכנזית ולא כמו ח מזרחית.
16/02/2019 | 20:43
1
26
ואת ההגייה במצרית תוכל למצוא כאן:
(modern Egyptological) IPA(key): /xuːʔɛf wi/, /xuːfuː/
ההגייה ביוונית תוכל למצוא כאן:
/kʰé.ops/ → /ˈxe.ops/ → /ˈçe.ops/
לצפיה ב-'תודה רבה!! '
תודה רבה!!
16/02/2019 | 20:55
9
מודה לך. שבוע טוב
לצפיה ב-'איך אומרים "ללבוש" כפפות'
איך אומרים "ללבוש" כפפות
15/02/2019 | 03:26
2
24
או שיש מילה מיוחדת
וגם איך אומרים "לשים" תפרים כירורגים
תודה לעונים

לצפיה ב-'לעטות'
לעטות
15/02/2019 | 11:43
22
ראי רשימה של פועלי לבישה בעברית באתר האקדמיה ללשון:
 
תפרים תופרים, ואם זו הדבקה מדביקים.
לצפיה ב-'אפשר בהחלט ללבוש כפפות. גם לדעת מילונים. אך לדעתי אפשר גם'
אפשר בהחלט ללבוש כפפות. גם לדעת מילונים. אך לדעתי אפשר גם
15/02/2019 | 11:45
21
לעטות כפפות.
למיטב ידיעתי תפרים תופרים. בעור ובגוף כמו בבגד
לצפיה ב-'האם יש שם מיוחד לידיות של שקיות? '
האם יש שם מיוחד לידיות של שקיות?
13/02/2019 | 11:10
3
21
תודה.
לצפיה ב-'לא שידוע לי... יש שפה שבה יש להן שם? '
לא שידוע לי... יש שפה שבה יש להן שם?
13/02/2019 | 12:27
2
14
לצפיה ב-'לא שידוע לי...'
לא שידוע לי...
13/02/2019 | 12:34
1
8
לצפיה ב-'הן נקראות "ידיות" וגם באנגלית handles וכך בשפות נוספות'
הן נקראות "ידיות" וגם באנגלית handles וכך בשפות נוספות
13/02/2019 | 21:23
20
יש לא מעט דברים בעלי שמות משותפים. דלת לרכב, דלת לבית, דלת לארון וכו'.
לצפיה ב-'מונח צבאי שמשמש לתיאור מצב בספורט'
מונח צבאי שמשמש לתיאור מצב בספורט
09/02/2019 | 13:13
1
27
"מלחמת חפירות". המשמעות המקורית של פתגם זה הוא מצב בו שני יריבים נלחמים זה בזה, אך שמים דגש רב יותר על הגנה (או מגננה) מאשר על התקפה. השבוע הפציע המונח מחדש, במשחק בו מכבי ת"א בכדורסל גברה על אולימפיאקוס של בלאט ביורוליג. שתי הקבוצות מיעטו לקלוע (וסיימו עם פחות מ-70 מנקודות לקבוצה, במשחק התקפה מפוזר). לצד זאת, ההגנות היו מופתיות. יש דוגמאות דומות, לשימוש של מונח צבאי לצורך אזרחי או אחר בעברית?
לצפיה ב-'ודאי, בלי סוף... מניחה שרוביק רוזנטל בטח כתב על כך טור'
ודאי, בלי סוף... מניחה שרוביק רוזנטל בטח כתב על כך טור
09/02/2019 | 15:41
21
או שניים (נסה לחפש בגוגל או בספריו, אם יש לך).
 
בשליפה מהראש, דימויים צבאיים המשמשים באזרחות כל הזמן:
ארסנל (במשמעות הכלים העומדים לרשותך), סליק (מחבוא), לירות בתוך הנגמ"ש (קצת כמו לירוק לבאר שאתה שותה ממנה), נפל בשבי / נכבש (למשל בקסמו האישי של אדם), מלחמה (במשמעות מאבק או ריב), דגל לבן (ויתור), הפסקת אש (מפסיקים לריב), מדי ב' (בגדי בית), פז"ם (ותק) ועוד ועוד
 
כמובן, סלנג צבאי שזולג לאזרחות יש אפילו יותר (ואת זה בוודאות אפשר למצוא אצל ר"ר).
לצפיה ב-'שרשור'
שרשור
06/02/2019 | 02:26
43
39
המשך>>
לצפיה ב-'מילה בעברית ל״פרופורציונלית״?'
מילה בעברית ל״פרופורציונלית״?
06/02/2019 | 18:46
13
47
לדוגמא - ״העלות תקוזז פרופורציונלית מהתשלום השוטף של חודשי השנה.״
לצפיה ב-'מתכונתית'
מתכונתית
06/02/2019 | 19:44
1
24
למיטב ידיעתי
לצפיה ב-''
07/02/2019 | 09:52
3
לצפיה ב-'בהתאמה?'
בהתאמה?
06/02/2019 | 23:36
6
לצפיה ב-'יחסית / באופן יחסי... אבל אני לא מבינה את המשפט'
יחסית / באופן יחסי... אבל אני לא מבינה את המשפט
07/02/2019 | 00:02
9
23
איזו עלות? איזה תשלום? למה הכוונה ב"קיזוז פרופורציונלי"?
לצפיה ב-'המשפט לא משנה'
המשפט לא משנה
07/02/2019 | 01:13
8
24
זה קשור לתכנות בתחום הפיננסי, נדרש לקזז סכום אחד מ-1 עד 5 סכומים אחרים באופן פרופורציונלי. הכוונה מובנת גם אם המשפט פחות.
לצפיה ב-'וגם'
וגם
07/02/2019 | 01:13
1
19
נחמד ״לפגוש״ אותך שוב
לצפיה ב-' הנני כאן... לא הלכתי לשום מקום '
הנני כאן... לא הלכתי לשום מקום
07/02/2019 | 02:07
8
לצפיה ב-'מניסיוני הוא משנה... חלופה טובה היא כמו חליפה טובה'
מניסיוני הוא משנה... חלופה טובה היא כמו חליפה טובה
07/02/2019 | 01:17
5
28
מותאמת לפי המידה. אתה יכול לקנות מהמדף, זו לא בהכרח תהיה התשובה הטובה ביותר. למעשה ייתכן שגם הניסוח המקורי לא מוצלח / לא באמת זקוק דווקא למילה הזאת...
 
גם ב"הסבר" הקצרצר שנתת לי הכוונה אינה מובנת לי, אבל אם לא בא לך לפרט או שזה לא נראה לך חשוב – בחירה שלך...
לצפיה ב-'אנסה להרחיב, לא יודע כמה אצליח להיות מובן'
אנסה להרחיב, לא יודע כמה אצליח להיות מובן
07/02/2019 | 01:31
4
19
(זה גם מאוד לא רלוונטי לקבוצה, אבל ביקשת )
אני צריך לפתח תוכנית שתאפשר למשתמש את היכולת לקזז סכום שלילי אחד מתוך 1 עד 5 סכומים חיוביים.
לדוגמא - הסכום השלילי לקיזוז: -100 ש״ח של דני
 
סכומים חיוביים שניתן לקזז מהם:
100 ש״ח של מוטי
200 ש״ח של יפה
300 ש״ח של ניסים
400 ש״ח של שולה
500 ש״ח של סיגלית
 
ליד כל סכום חיובי יהיה צ׳קבוקס (יש מילה בעברית אם אנחנו כבר כאן?) והמשתמש יוכל לסמן 1 עד 5 סכומים.
הקיזוז יהיה פרופורציונלי. מה הכוונה?
אם יסמן רק סכום אחד בצ׳קבוקס, נניח 200 ש״ח של יפה, כל המינוס 100 של דני יקוזזו ממנו ויישאר ליפה 100 ש״ח.
אם יסמן שני סכומים, נניח 200 של יפה ו-300 של ניסים, המינוס 100 יתחלקו למינוס 50 מיפה ומינוס 50 מניסים.
וכן הלאה אם יסמן 3, 4 או 5 סכומים.
 
אני רוצה שבתוכנית יופיע משפט הבהרה שאומר ״שימו לב! הסכום השלילי יקוזז פרופורציונלית מהסכומים החיוביים שיבחרו״, ותהיתי אם יש ניסוח נכון יותר בעברית מלאה לכתוב בו את המשפט הזה.
לצפיה ב-'אז מה פרופורציונלי פה? הסכום יתחלק שווה בשווה בין המקוזזים'
אז מה פרופורציונלי פה? הסכום יתחלק שווה בשווה בין המקוזזים
07/02/2019 | 01:43
3
16
בדוגמה שנתת תיארת חלוקה של הסכום המקוזז במספר תיבות הסימון ותו לא... (כלומר סימנת 2, הסכום יחולק ב-2). כשכתבת "פרופורציונלית" חשבתי שאולי יש כאן מעין מס פרוגרסיבי – למשל אם בחרת לקזז 100 ש"ח ממוטי ומיפה, תקזז רק 33.3 ש"ח ממוטי ו-66.6 מיפה (כי לה יש פי שניים כסף ממנו ולכן אתה מקזז ממנה פי שניים ממנו). זה נראה לי קיזוז פרופורציונלי.
לצפיה ב-'יש בזה משהו'
יש בזה משהו
07/02/2019 | 01:52
2
15
אז למשל, משפט ההבהרה יהיה ״שימו לב! הסכום השלילי יקוזז שווה בשווה מהסכומים החיוביים שיבחרו״?
יש ביטוי יפה יותר מ״שווה בשווה״?
איכשהו המשפט הזה נשמע לי פחות מובן למשתמש.
לצפיה ב-'אז בכל זאת לא שאלתי לחינם... '
אז בכל זאת לא שאלתי לחינם...
07/02/2019 | 02:05
1
20
אולי "הסכום המקוזז יתחלק שווה בשווה בין הסכומים(?) שתבחרו"?
אני מודה שלא ממש ברור לי למה לבחור "סכומים" (עדיף מה הם מייצגים) ומה המשמעות של כל זה... כדי למצוא ניסוח בהיר, פשוט ומדויק צריך להבין קודם במה מדובר.
אני יכולה להבטיח לך ש"שווה בשווה" הוא ביטוי יפה מאוד (ובעברית!) ואני חושבת שהוא הרבה יותר מובן (למשתמש ובכלל).
לצפיה ב-'נכון '
נכון
07/02/2019 | 08:38
17
במקור לא תופיע המילה ״סכומים״ אלא פירושם, אבל אני לא יכול לפרט יותר מזה מבלי להסגיר מידע עסקי של הלקוח.
תודה רבה על העזרה !
לצפיה ב-'דרוש מתרגל לקורס תורת הניקוד (ללא מתמחים) באיזור מרכז'
דרוש מתרגל לקורס תורת הניקוד (ללא מתמחים) באיזור מרכז
06/02/2019 | 20:24
25
דרוש סטודנט או בוגר של לשון עברית כדי לעזור לסטודנט להתכונן למבחן בתורת הניקוד. איזור פתח תקווה רמת גן גבעת שמואל  בני ברק תל אביב
בברכה,
מרקו
לצפיה ב-'על קש ותבן'
על קש ותבן
02/02/2019 | 19:52
12
31
אשמח ואודה להסבר על היחס שבין קש לתבן,
במיוחד בהתייחס לפסוק שמות ה', י"ב:

וַיָּפֶץ הָעָם בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם לְקֹשֵׁשׁ קַשׁ לַתֶּבֶן
ובהתייחס לתבן כחומר גלם להכנת לבֵנים
תודה רבה!
לצפיה ב-'ראה'
ראה
03/02/2019 | 23:31
11
29
אתר השפה העברית - להפריד מוץ מבר:
לצפיה ב-'תודה רבה!! עזרת לי מאד! אם כי יש שני דברים '
תודה רבה!! עזרת לי מאד! אם כי יש שני דברים
04/02/2019 | 02:20
10
18
שלא לגמרי מסתדרים לי:
א. ציטוט:  התערובת המתקבלת מכילה שלושה מרכיבים: הבר – גרעיני החיטה, המוץ – הקליפות של הגרעינים והתבן – הגבעולים הקשים.
אך לפי ההמשך נראה שצריך להיות: הבר, המוץ והקש. שהרי, ציטוט: התבן הוא הקש המרוסק והקצוץ כלומר, שתבן הוא קש שעבר שלב נוסף של עיבוד
ב. ציטוט: כלומר, על פי התנ"ך, התבן הוא הקש המרוסק (המוץ).
אם הבנתי נכון, התוספת שבסוגריים, לאמור - (המוץ) - לא מסתדרת
תודה רבה!!
 
לצפיה ב-'אכן יש קצת אי עקביות במאמר'
אכן יש קצת אי עקביות במאמר
04/02/2019 | 18:51
3
16
וגם המסקנה שלו שבלשון חז"ל "תבן" היא התבואה כולה אינה נכונה לדעתי.
הוא הסיק כך מהמשנה "אין כוברין את התבן בכברה", אבל בהחלט ייתכן ש"לכבור תבן" פירושו לסנן בכברה את התבן החוצה אל מחוץ לתערובת (בהנחה שפיסת תבן דקה יותר מגעיני חיטה).
ולכן הגיוני לומר ש"תבן" הוא קש חתוך או מרוסק הן בתנ"ך והן בלשון חכמים.
בשליפה מהמותן, ובלי לבדוק היטב, הייתי משער שכך משמעות המונחים:
  • קש - שלם או כמעט שלם
  • תבן - קש קצוץ
  • מוץ - קליפות
אבל כמובן, בשביל לדעת דברים לאשורם, צריך לבדוק את זה עוד על פי המקורות, ולהעיף מבט במה שנכתב במאמרים שעוסקים בריאליה של החקלאות הקדומה.
לצפיה ב-'מודה לך מאד!! נראה לי שאקיים "עשה לך רב"... '
מודה לך מאד!! נראה לי שאקיים "עשה לך רב"...
04/02/2019 | 18:55
2
14
ואאמץ את השערתך
לצפיה ב-'מעניין, אף שצירוף מקרים ותו לא: תבן נשמע כאילו קרוב ל: תבנה'
מעניין, אף שצירוף מקרים ותו לא: תבן נשמע כאילו קרוב ל: תבנה
04/02/2019 | 19:07
1
14
לצפיה ב-'כן,'
כן,
04/02/2019 | 21:20
13
ואצל החסידים, יש דרשות שמבוססות על הדמיון בין תבן ותבונה (אין צריך לומר שלא מדובר בקשר אטימולוגי ולא באותו השורש).
לצפיה ב-'באשר לתהייתך בנוגע לקש ולתבן. כתבת כך:'
באשר לתהייתך בנוגע לקש ולתבן. כתבת כך:
05/02/2019 | 12:59
5
11
"א. ציטוט:  התערובת המתקבלת מכילה שלושה מרכיבים: הבר – גרעיני החיטה, המוץ – הקליפות של הגרעינים והתבן – הגבעולים הקשים.
אך לפי ההמשך נראה שצריך להיות: הבר, המוץ והקש. שהרי, ציטוט: התבן הוא הקש המרוסק והקצוץ כלומר, שתבן הוא קש שעבר שלב נוסף של עיבוד"
 
ובכן, האמור במקור שהובא ב"שפה העברית" ("התערובת המתקבלת מכילה שלושה מרכיבים: הבר – גרעיני החיטה, המוץ – הקליפות של הגרעינים והתבן – הגבעולים הקשים.") הוא נכון.
העניין הוא שבניגוד למה שחשבת, במחילה , "שתבן הוא קש שעבר שלב נוסף של עיבוד", אין צורך בשום תהליך נוסף מעבר לדיש להפוך את הקש לתבן, הוא הופך לתבן מאיליו בעצם תהליך הדיש. השיבולים מגיעות לגורן כשקניהן (שאליהם הן מחוברות) עדיין שלמים - כלומר במצב של קש, ובתום הדיש, כחלק אינטגרלי מתהליך הדיש, הופכים קנים אלה (קש זה) לתבן. זאת מחמת הלחץ, הטלטול והמעיכה שמפעיל המורג באמצעות משקלו והאבנים (או חלקי הברזל) החדות הנעוצות בו.
לצפיה ב-'תודה רבה על התייחסותך. ואולם ממה נפשך: לדבריך, אם אכן הבנתי '
תודה רבה על התייחסותך. ואולם ממה נפשך: לדבריך, אם אכן הבנתי
05/02/2019 | 13:22
4
10
נכוחה, קודם יש קש ואז נוצר ממנו תבן.
בין אם הדבר קורה בשלב א' או ד', בין אם הדבר נעשה במקביל או בנפרד מתהליך אחר: חומר הגלם הוא קש והמוצר הוא תבן.
בשמות ה', י"ב כתוב: לְקֹשֵׁשׁ קַשׁ לַתֶּבֶן. לפי זה תבן הוא תוצר של קש, קש שצריך לעבור תהליך כלשהו (קיצוץ, הרטבה, ייבוש, חריכה וכו' - משהו)
תודה רבה על תגובתך!
לצפיה ב-'צר לי אם לא הובנתי. התייחסתי לתהייתך על *תוצרי הדיש*'
צר לי אם לא הובנתי. התייחסתי לתהייתך על *תוצרי הדיש*
05/02/2019 | 13:43
3
17
בר, מוץ, תבן. ואמרתי שהם הם אכן התוצרים (ולא בר, מוץ, קש). וכל שאמרתי שבתהליך הדיש אין צורך בעיבוד של הקש לתבן, שכן הדבר קורה מאליו בתהליך זה.
אשר לצורך שיש לעבד את הקש לתבן בשימושו של התבן כחומר בנייה, על כך איני חולק כלל ועיקר. אולם עיבוד זה אינו קשור לדיש: מחפשים קש ומוצאים אותו, רוצים להפכו לתבן, לשם כך מועכים אותו, שוברים אותו, "רוצצים את ראשו" בכל דרך שנוחה למעבד ויוצרים את התבן.
לסיכום, למיטב הבנתי, אין שום העדר עקביות בדבריי, וחשבתי לתומי שאני עוזר לך לפתור קושי מסוים שהעלית בדבריך, אם לא נסתייע בידי, לא נורא.
לצפיה ב-'חס וחלילה וחס! בשום אופן לא לכך התכוונתי. אלף סליחות. במלוא '
חס וחלילה וחס! בשום אופן לא לכך התכוונתי. אלף סליחות. במלוא
05/02/2019 | 13:49
2
49
הכנות.
בסך הכל ניסיתי להבין.
אודה על האמת: בעבר חשבתי, בטעות, שתבן הוא חומר הגלם, ועתה אני מבין שתבן הוא התוצר.
תודה רבה ובקשה כנה לסליחה
לצפיה ב-'אין בעיות. הכול בסדר. '
אין בעיות. הכול בסדר.
05/02/2019 | 14:24
1
8
לצפיה ב-''
05/02/2019 | 15:02
2
לצפיה ב-'מלה שאינני מבין מתוך דרויאנוב "הבדיחה והחידוד"'
מלה שאינני מבין מתוך דרויאנוב "הבדיחה והחידוד"
03/02/2019 | 14:06
4
34
ציטוט חלקי:
רצונך ..... - אמר מדכי חבד ליודל
ליגלג עליו יודל:
מדכי, כלום .....
החזיר לו מדכי ....

מה זה מדכי חבד - זה שם?
לצפיה ב-'מ*ר*דכי חב"ד - אכן שם של אדם. להרחבה פתח נא את הקישורית '
מ*ר*דכי חב"ד - אכן שם של אדם. להרחבה פתח נא את הקישורית
03/02/2019 | 20:24
3
33
הזו:  goo.gl/C1iPMM
לצפיה ב-'תודה רבה! מעניין, במהדורה שאצלי כתוב: מדכי חבד ללא'
תודה רבה! מעניין, במהדורה שאצלי כתוב: מדכי חבד ללא
03/02/2019 | 21:22
2
22
גרשיים, מלבד זאת הנוסח זהה לזה שבקישור.
תודה רבה!
לצפיה ב-'שים נא לב, בסיפא של של הטקסט שאליו מוביל הקישור ישנו הסבר '
שים נא לב, בסיפא של של הטקסט שאליו מוביל הקישור ישנו הסבר
05/02/2019 | 11:52
1
23
לכך (העדבק):

"גם לאחר מותו בשנת 1880 לא נשכח מוטקה חב"ד, והמשיך לחיות במסכת הפולקלור היידישאי בווילנה, כמוקיון, ליצן, בדחן והומוריסטן, עד להשמדת יהדות וילנה בידי הנאצים ועוזריהם הליטאים. ב"ספר הבדיחה והחידוד" של אלתר דרויאנוב יש למעלה משלושים חידודים והלצות המיוחסות למוטקה חב"ד (דרויאנוב, לפי שיטתו העברית, מאיית את שמו: 'מָדְכֶּי חבד')."
לצפיה ב-'צודק לגמרי!!'
צודק לגמרי!!
05/02/2019 | 13:25
14
תודה
לצפיה ב-'חיזוי העבר'
חיזוי העבר
04/02/2019 | 17:31
2
29
האם קיימת מילה מקבילה לחיזוי ניבוי בהתייחסות לעבר. למשל "אני חוזה שליקוי במערכת הבלמים גרם לתאונה. מהי המילה הכי קרובה ונכונה לחיזוי כשמדברים על השערת עבר. 
לצפיה ב-'אולי: אני מעריך, ניתן לשער, סביר מאד ש...'
אולי: אני מעריך, ניתן לשער, סביר מאד ש...
04/02/2019 | 18:51
5
לצפיה ב-'זה לא חיזוי אלא הערכה, השערה, סברה, הסקה, הקשה...'
זה לא חיזוי אלא הערכה, השערה, סברה, הסקה, הקשה...
04/02/2019 | 19:38
7
לצפיה ב-'המלצה על מילון'
המלצה על מילון
03/02/2019 | 00:19
6
63
היי,
תוכלו בבקשה להמליץ לי על מילון עברי-עברי טוב, שימושי ונוח?
 
תודה מראש.
לצפיה ב-'שימושי למי ולמה? מה יהפוך אותו לנוח עבורך? מה הצרכים שלך?'
שימושי למי ולמה? מה יהפוך אותו לנוח עבורך? מה הצרכים שלך?
03/02/2019 | 05:27
5
12
לצפיה ב-'המלצה על מילון'
המלצה על מילון
03/02/2019 | 13:49
4
28

לא משהו יוצא דופן.
את יודעת - חיפוש משמעות של מילה לא מובנת שקראתי בטקסט כלשהו, התרת ספקות של הצורה הנכונה להטות פעלים, זכר ונקבה... דברים ביתיים כאלה. שיהיה מקיף ככל האפשר וידידותי לצרכים האלו בעיקר.
התרגלתי למילון אבן-שושן אבל ההוצאה התיישנה כבר. כדאי לקנות אב"ש בהוצאה חדשה, או אולי מילון אחר שאתם ממליצים עליו?
 
לצפיה ב-'הנוחות שלי כיום היא מילונים ממוחשבים, ליתר דיוק מקוונים'
הנוחות שלי כיום היא מילונים ממוחשבים, ליתר דיוק מקוונים
03/02/2019 | 17:40
3
28
לא תופסים מקום על המדף, לא צריך לדפדף, זמינים בכל זמן ומכל מקום (גם בסלולרי).
 
מבחינת נטיות מנוקדות מלאות, רב-מילים מספק את הסחורה, אבל הוא כרוך במינוי חודשי; בחינם אתה יכול להשתמש במילון ספיר (קישור בראש הפורום) שאינו חף מטעויות או בעיות, אבל הוא סוס שמקבלים במתנה, אז...
 
לנטיות פעלים אני ממליצה על לוח הפעלים החדש דנדש של האקדמיה ללשון (גם הוא זמין חינם במרשתת ועובד גם בסלולרי), ובעתיד צפוי להצטרף אליו לוח שמות.
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
06/02/2019 | 17:06
2
15
אנסה להתרגל לקטע הטכנולוגי, ואם לא אסתדר כנראה שאצטרך לשאול כאן שוב על מילון מסורתי יותר
 
ואגב, אפשר לקבל קישור ללוח הפעלים המדובר?
לצפיה ב-'מצאתי את הקישור'
מצאתי את הקישור
06/02/2019 | 22:33
1
14
שוב תודה.
לצפיה ב-''
07/02/2019 | 01:45
3
לצפיה ב-' האקדמיה ללשון משיקה: לוח פעלים מהמם! '
האקדמיה ללשון משיקה: לוח פעלים מהמם!
01/02/2019 | 09:12
15
58
בלוח נטיית הפועל של האקדמיה ללשון אפשר לקבל נטייה מלאה של פעלים לפי שורש ובניין, להזין פועל נטוי ולקבל ניתוח שלו ולהציג רשימת פעלים לפי גזרה. תבלו!
 
לצפיה ב-' מעולה! ויש שם גם סימון '
מעולה! ויש שם גם סימון
01/02/2019 | 11:05
2
34
של הנגינה!
תודה רבה
לצפיה ב-'חידוד: המונח המקובל כיום הוא הטעמה (מקום הטעם) ולא נגינה'
חידוד: המונח המקובל כיום הוא הטעמה (מקום הטעם) ולא נגינה
01/02/2019 | 12:23
1
9
לצפיה ב-'תודה רבה! הייתה לי תחושה שאני משבש את'
תודה רבה! הייתה לי תחושה שאני משבש את
01/02/2019 | 14:32
15
המונח.
תודה רבה!
לצפיה ב-'ללא ספק כלי טוב, אבל '
ללא ספק כלי טוב, אבל
01/02/2019 | 12:41
5
24
צריך לדעת איך להשתמש בו. אם יש לך מחשב ואתה לא יודע איך להפעיל אותו אז הוא לא שווה לך אלא לאחרים.  
 
אני גם כן חושב איך כלי כזה יוכל לעזור לדוברי עברית כשפה שניה או ללומדי עברית פרקטית (סטייל אולפנים), או אפילו לדוברי עברית כשפת אם שאינם בקיאים במינוחים. אם הייתי יודע למי בדיוק מכוונת האקדמיה עם כלי זה אולי היה לי קל יותר להתקרב להבנה.
לצפיה ב-'כמו בכל כלי, לא? זה שימושי לכל מי שמעוניין בכלי כזה'
כמו בכל כלי, לא? זה שימושי לכל מי שמעוניין בכלי כזה
01/02/2019 | 12:53
4
21
אין כאן הרבה מה לדעת... לוחות פעלים (מודפסים) קיימים כבר שנים רבות, אבל לוח ממוחשב (ובחינם!) עוד לא היה. שים לב שיש גם כפתור "שאלות נפוצות" ואני בטוחה שהוא יתרחב.
לצפיה ב-'יש כאן יתרון עצום: ניתן לחפש "מהסוף", ולא מהתחלה. כלומר,'
יש כאן יתרון עצום: ניתן לחפש "מהסוף", ולא מהתחלה. כלומר,
01/02/2019 | 14:41
3
17
קוראים או שומעים צורה צורה מסוימת, האתר מנתח עבורך את השורש והבניין.
וזה יתרון עצום.
למשל, מי שאינו בקיא, יכול לברר בקלות מה זה הצטלקנו.
בהערת אגב, הם נוקטים הדרך טהרנית, למשל את התבאסנו הוא לא מזהה, זה מבאס.
וחבל (לדעתי)
לצפיה ב-'ואולם יש גם גמישות מסוימת: חיפשתי פֿספֿסנו - ומצאתי. '
ואולם יש גם גמישות מסוימת: חיפשתי פֿספֿסנו - ומצאתי.
01/02/2019 | 14:53
2
14
הידד!
לצפיה ב-'מסכים. ומקווה שבקרוב ישיקו גם לוח שמות...'
מסכים. ומקווה שבקרוב ישיקו גם לוח שמות...
01/02/2019 | 15:26
1
15
לא מעט פעמים אני מוצא את עצמי מתחבט בשורשים של שמות.
לצפיה ב-'זה בתכנון. אגב, מילון ספיר מציג שורשים לשמות (שיש להם שורש)'
זה בתכנון. אגב, מילון ספיר מציג שורשים לשמות (שיש להם שורש)
01/02/2019 | 15:53
18
וכך גם ויקימילון וקליין, מן הסתם. אם אתה לא מוצא ומתחבט, מוזמן לשאול כאן, כמובן .
לצפיה ב-'בדקתי קצת פעלים חריגים.'
בדקתי קצת פעלים חריגים.
02/02/2019 | 19:10
5
31
כמו "הֶעֱנִי" שמטופל יפה.
נראה שיש קצת אי עקביות במשקל פָּעֵל בזמן עבר שבו הם בחרו לציין "זָקַן, זָקֵן (ארכאי)" , "יָשַׁן, יָשֵׁן (ארכאי)" אבל "רָעַב" (בלי הצורה הישנה), "צָמֵא" או "יָרֵא" (בלי הצורה החדשה).
בסך הכול נראה כלי מועיל מאוד (אבל חבל שאין גם פעלים עם כינוי חבור).
 
לצפיה ב-'מעריכה שיוסיפו וישכללו בעתיד. הם פתוחים למשוב, כתוב להם '
מעריכה שיוסיפו וישכללו בעתיד. הם פתוחים למשוב, כתוב להם
02/02/2019 | 19:56
4
לצפיה ב-'ואכזבה אחת: וו ההיפוך: אין ויאמר אין ויהי '
ואכזבה אחת: וו ההיפוך: אין ויאמר אין ויהי
02/02/2019 | 20:00
3
15
חבל
לצפיה ב-'יש'
יש
02/02/2019 | 22:46
2
16
הרבה צורות קדומות שלא מופיעות שם: מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי, ביקש יעקב לישב בשלוה וכו' וכו'.
כנראה הלוח נועד לשקף צורות מהעברית המודרנית בלבד.
לצפיה ב-'צריך להבחין בין עברית "אקטיבית" - איך מדברים וכותבים לעברית '
צריך להבחין בין עברית "אקטיבית" - איך מדברים וכותבים לעברית
03/02/2019 | 01:50
1
16
פסיבית - מה קוראים.
כמעט כל אדם קורא בתנ"ך, בימינו, אז ראוי לדעתי שיקבל תשובה מה זה ויאמר וכמובן גם צורות כמו מִכרה ולישב
לצפיה ב-'עניין של זמן ושל כוח אדם, אני מניח.'
עניין של זמן ושל כוח אדם, אני מניח.
03/02/2019 | 02:20
5
לצפיה ב-'שרשורוני:)'
שרשורוני:)
28/01/2019 | 15:45
47
96
המשך>>
לצפיה ב-'אני תוקף את הרב קו .או מתקיף אותו.צ'י'
אני תוקף את הרב קו .או מתקיף אותו.צ'י
27/01/2019 | 20:44
6
27
לצפיה ב-'התמונה שופרה'
התמונה שופרה
27/01/2019 | 20:49
3
16
לצפיה ב-'תיקוף – מתקף (כמו תיקון – מתקן). בניין פיעל.'
תיקוף – מתקף (כמו תיקון – מתקן). בניין פיעל.
27/01/2019 | 20:52
2
25
לתקף = לתת תוקף, להפוך לתקף.
לצפיה ב-'אז אם אני מתקף אותו. הוא מתוקף. תודה.'
אז אם אני מתקף אותו. הוא מתוקף. תודה.
27/01/2019 | 20:56
1
9
לצפיה ב-''
27/01/2019 | 23:24
5
לצפיה ב-'בלעז: ולידציה. מכשירי התיקוף (מתקפים) הם ולידטורים בלעז.'
בלעז: ולידציה. מכשירי התיקוף (מתקפים) הם ולידטורים בלעז.
27/01/2019 | 23:26
8
לצפיה ב-'מי שתוקף את הרב-קו עלול לבלות את הלילה במעצר'
מי שתוקף את הרב-קו עלול לבלות את הלילה במעצר
28/01/2019 | 16:30
19
ומי שאינו מתקף עלול לקבל קנס

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

עו
עו"ד דניאל ארנסט

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ