לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1369513,695 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'שרשורי'
שרשורי
15/01/2019 | 08:36
40
134
לצפיה ב-'מדוע המילה "שולחן" מוגדרת כמילה מהעברית החדשה? '
מדוע המילה "שולחן" מוגדרת כמילה מהעברית החדשה?
15/01/2019 | 08:41
25
33
הופתעתי לראות כי לפי מילון ספיר המילה "שולחן" במובנה המקובל והמוכר מוגדרת כמילה חדשה בשפה העברית. 
 
תמיד הכרתי את המילה התנ"כית "שולחן" והייתי בטוח שהמובן שלה זהה למובן של זמנינו. לפי מילון ספיר במובן של שטיח או פלטת עץ. האם אתם מסכימים עם ההגדרה של דברי ספיר או לחלופין האם דברים אלה מקובלים או נחשבים לפרשנות יוצאת דופן למובן המקורי? 
 
שולחן / שלחן:
1. [עח] רָהיט עשׂוּי לוּחַ המוּנח על רגלי עֵץ או מַתֶכת וּמשַמֵש לאכילה ולַעשִׂייַת עבודות שונות: ערוך את השולחן במטבח 
2. [תמ] מקום עבודתו של חַלפן כּספים (בִּלשון המִשנה): השולחני ימיר את כספך ליד השולחן 
3. [תמ] (בּהשאלה) סעוּדה, כּלכּלה, מזון: גדול וסָמוּך על שלחָן אָביו (בבא מציעא יב)
4. [תמ] (בּהשאלה) חָכמה וָדַעת, מזון רוּחני: לֹא כָּל אדם זוכֶה לִשנֵי שלחָנות (ברכות ה) 
5.[תנ] (בּימֵי קֶדֶם) שָטיחַ או לוּחַ המוּנח על הארץ או מוּגבּהּ לַאכילה: נַעשֶה נָא עלִיַת קיר קְטַנה ונָשים לוֹ שָם מִטָה ושֻלְחָן וכִסֵא וּמנורה (מלכים ב' ד 10)
6. (במחשבים) בסביבת חלונות: החלק במסך שאינו שייך לחלון כלשהו.
desktop
לצפיה ב-'אין ספק שזה גלגול של אותה משמעות, כמו "עט" במקרא'
אין ספק שזה גלגול של אותה משמעות, כמו "עט" במקרא
15/01/2019 | 12:40
24
24
שמן הסתם לא היה דומה לעטים שאנחנו מכירים היום, אבל היה כלי כתיבה כלשהו. ההחלטה של מילון ספיר להפריד בין המשמעויות קצת תמוהה בעיניי, אבל זו החלטה של מילונאי. ייתכן שרצו לבדל כאן את המשמעות של רהיט מודרני משטיח או לוח שלא היו בדיוק "רהיט" או לפחות לא עם רגליים... ואולי זו תוצאה של איחוד מילונים (בתוך ספיר הוטמע מילון ההווה וגם מילון מקראי כלשהו). אתה יכול לפנות אליהם לבירור, הם מגיבים (יש בכל ערך אפשרות בצד שמאל למעלה לשלוח להם הערות/שאלות).
לצפיה ב-'ועדיין המשמעות המקורית מפתיעה... שולחן = שטיח / לוח. '
ועדיין המשמעות המקורית מפתיעה... שולחן = שטיח / לוח.
15/01/2019 | 16:08
23
24
הייתי בטוח שהמשמעות המקורית זהה לשל ימינו.
 
 
נ.ב. לא הבנתי לגבי מה אני אמור לפנות למילון ספיר. האם יש שם איזו טעות בדבריהם? או שפשוט זה אפשרי לשאול אותם שאלות כמו שאני שואל בפורום?
לצפיה ב-'אגב, לגבי הפרשנות של מילון ספיר'
אגב, לגבי הפרשנות של מילון ספיר
15/01/2019 | 17:33
22
18
לגבי הפרשנות שלהם על הפסוק נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה.
אם שולחן הוא שטיח או פלטה על הקרקע אז מה בדיוק עשה שם הכיסא?
 
יש לי תחושה שלא מדובר בהשערה שלו אלא בתיעוד של הפרשנות המקובלת בתחום, אבל אין לי כל הוכחה לכך מכיון שאין לי דרך לבדוק את זה דרך המרשתת וגם ספרים בתחום אין לי.
 
לצפיה ב-'ומה זה כיסא? האם פוף אינו כסא?'
ומה זה כיסא? האם פוף אינו כסא?
15/01/2019 | 21:18
21
23
האם אי אפשר לשבת על כיסא-כר ולאכול מעל גבי הארץ?
באופן כללי, סביר להניח שלא היו לאנשים אז רהיטים משוכללים כמו שיש לנו.
בכל מקרה מילון ספיר עשה שם קצת סלט (בלשונית אטימולוגיה) כי מצד אחד הוא קישר זאת לשורש של"ח במשמעות עור. עור הפרוש כשטיח, ומצד שני קישר את המילה לשפה האוגריתית שממנה דווקא מוכח שאין קשר לשורש של"ח ולעור הבהמה.
לצפיה ב-'לכאורה, בדרך כלל לא'
לכאורה, בדרך כלל לא
16/01/2019 | 08:01
9
20
"גורר אדם מטה כסא וספסל, ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ." (תלמוד בבלי, שבת כב.)
 
איך אפשר לומר שלא ידעו בתקופה ההיא על כסאות עם רגליים או שלא היו נפוצים או שכסאות לא היו מפותחים? 
 
 
אגב, מה בעצם קליין מתכוון לומר?
 
שֻׁלְחָן m.n. (pl. שֻׁלְחָנוֹת) 1 table, board. PBH 2 money changer’s table. [Usually connected with Aram. שִׁלֽחָא, Syr. שֶׁלְחָא, Arab. salḫ (= hide; see שֶׁלַח ᴵᴵ), and supposed to have had the orig. meaning ‘skin spread on the ground’. However the fact that in ṯlḥn, the Ugar. equivalent of שֻׁלְחָן,  stands for Heb. שׁ and  for Heb. ח proves that the Aram. and Arab. equivalents could be only תלח, resp. tlḥ, hence the above etymology is erroneous.] Derivatives: שֻׁלְחָנוֹן, שֻׁלְחָנִי, שֻׁלְחָנִית.
 
לצפיה ב-'א. זו לא אותה תקופה'
א. זו לא אותה תקופה
16/01/2019 | 08:34
8
17
יותר חזקה הראיה מאדוני בזק שאמר ״שבעים מלכים...היו מלקטים תחת שלחני״. אבל גם כאן ייתכן שהיה הבדל בין שלחן המלכים לשולחנו של האדם הפשוט. צריך לקרוא מה נכתב במחקר.
לגבי קליין הוא כתב תחילה את האטימולוגיה שמקשרת לשורש של״ח במשמעות עור, ואז דחה זאת כי מאוגריתית מוכח שהשורש המקורי היה שונה (היה בו ת׳ במקום ש, מה שאין כן בשורש של״ח).
לצפיה ב-'אם משמעות הכתוב שם כפשוטו אכן מדובר בראיה חזקה יותר'
אם משמעות הכתוב שם כפשוטו אכן מדובר בראיה חזקה יותר
16/01/2019 | 22:45
7
9
את דברי קליין אני עדיין לא מבין.
מדוע אם השורש המקורי (אגב, מי קבע שהוא המקורי ולא העברי?) הוא תל"ח אז לא ייתכן הקשר לשל"ח במשמעות של עור?
לצפיה ב-'כך:'
כך:
17/01/2019 | 01:14
6
12
היו ששיערו שהמילה "שלחן" נגזרת מהשורש של"ח שמשמעותו פשיטת עור, ופירושו שהשולחן המקורי היה יריעת עור. ואז נתגלה בכתבים האוגריתיים המילה המקבילה לשלחן: תלחן.
עכשיו, על פי הערבית ניתן להוכיח שהאות הראשונה בשורש של"ח במשמעות פשיטת עור, מייצגת שי"ן פרוטו-שמית מקורית (שהפכה בערבית ל-s), והאות האחרונה מייצגת ח֗י"ת וילונית (כמו האות הערבית خ).
לעומת זאת על פי הכתיב של המילה תלחן באוגריתית ניתן לראות שהאות הראשונה מייצגת ת֗ פרוטושמית (מקבילה לעיצור המסומן באות הערבית ث שהפכה בעברית לשי"ן) וחי"ת לועית (כמו האות הערבית ح) משמע אין קשר בין של"ח במשמעות פשיטת עור לשלחן.
לצפיה ב-'לתגלית זאת יש כדי לסתור בוודאות את ההשערה הראשונה?'
לתגלית זאת יש כדי לסתור בוודאות את ההשערה הראשונה?
17/01/2019 | 06:56
5
13
או שיש בה כדי לפקפק על ההשערה הראשונה?
 
חוץ מזה, אני באמת לא מבין על מה המלומדים מסתמכים בזה שהם משערים שהעברית התפתחה מהאוגריתית. לא ייתכן מקרים הפוכים? לא ייתכן למשל ששי"ן התחלפו בתי"ו?
לצפיה ב-'יש בה בכדי לסתור ברמת סבירות גבוהה מאוד.'
יש בה בכדי לסתור ברמת סבירות גבוהה מאוד.
17/01/2019 | 09:40
4
14
 
 
אף אחד לא אמר שעברית התפתחה מאוגריתית. וגם לא שהעיצור ש התפתח מהעיצור ת. מה שנאמר הוא שלעיצור ש בעברית יש שני מקורות:
  • ש פרוטו שמית מקורית
  • ת֗ פרוטו שמית (שבוטאה במקור בערך כמו th במילה think באנגלית והתעתקה בעברית ל-ש).
אפשר לראות את כיוון המעתק על ידי השוואה בין הלשונות השמיות, ולראות למשל ש-ת֗ ערבית במילה ת֗לת֗ה הפך בעברית ל:שלוש ובארמית לתלתא. אילו המעתק היה בכיוון הפוך זה לא היה מסתדר, כי אז היית מצפה שגם שם העוף ״נשר״, לדוגמה, היה הופך בארמית ל״נתר״ ובערבית ל״נת֗ר״. אך בפועל שם העוף בארמית הוא ״נשרא״ ובערבית: נסר (ש פרוטו שמית הפך בערבית ל-ס).
לצפיה ב-'ובכל זאת קיים איזה צד שזה לא כך? '
ובכל זאת קיים איזה צד שזה לא כך?
17/01/2019 | 18:35
3
8
אפשרויות שחשבתי עליהן
1) אפשר לומר למשל ששלחן ותלחן מקבילים ולמרות זאת המשמעות של שניהם היא עור.
2) אפשרות נוספת היא שאין קשר בין השלחן לתלחן.  
 
לצפיה ב-'לומר אפשר מה שרוצים. השאלה אם יש סיבה לומר.'
לומר אפשר מה שרוצים. השאלה אם יש סיבה לומר.
17/01/2019 | 19:35
2
7
  1. אחרי שהוכח ש"שלחן" ושלח' (שלח' = פשיטת עור) אינם מאותו שורש, אז אין כבר שום סיבה לחשוב ששלחן קשור לעור.  אפשר לומר? באותה מידה אפשר גם  לומר ששלחן קשור לבד פשתן או ללוח אבן.
  2. אפשרות בלתי סבירה בעליל לאור הדמיון בעיצורים ובמשמעות.
לצפיה ב-'אני לא מבין משהו'
אני לא מבין משהו
18/01/2019 | 07:28
1
5
האם ההתנגדות היא למשמעות של עור דווקא או גם למשמעות של שטיח על הרצפה (שהובאה במילון ספיר)?
 
האם יש הוכחה לכך ששולחן עשוי להיאמר גם על שטיח?
לצפיה ב-'הגזירה משל״ח עור נדחתה.'
הגזירה משל״ח עור נדחתה.
18/01/2019 | 10:14
5
מה היה המבנה של השלחן הקדום בתקופה x, האם כיריעה על גבי הקרקע או בכמשטח מוגבה, זו שאלה שאולי ארכיאולוגים וחוקרי כתבים עתיקים יוכלו להשיב עליה.
לצפיה ב-'לגבי השולחן: '
לגבי השולחן:
16/01/2019 | 08:19
10
13
בתנ"ך כתוב במפורש שלשולחן היו רגליים (ראה שמות כה, 26). אמנם השולחן התנ"כי המוזכר בנושא המשכן היה מעין ארון עם מדפים לפי המסורה, אבל התרגום משתמש במונח (פתורא) הזהה במשמעותו לשולחן במובן המוכר בימי התרגום בימי הביניים (ראה תלמוד בבלי).
לצפיה ב-'אז מה? גם כיום יש שולחנות מסוגים שונים בתכלית '
אז מה? גם כיום יש שולחנות מסוגים שונים בתכלית
16/01/2019 | 17:19
9
13
במספר רגליים משתנה (לפעמים אין רגליים כלל והוא מעוגן באופנים אחרים). ונשמע לי הגיוני שבתקופת התנ"ך אכלו (לפחות פשוטי העם) כפי שאוכלים בפיקניק או במאהל בדואי (אם לא התארחת, ראה תמונה להמחשה). גם ברחבי העולם יש מסורות שבהן מקובל לאכול נמוך מאוד, כמעט על הרצפה, למשל שולחן יפני מסורתי נמוך מאוד ויושבים סביבו בכריות על הרצפה.
 
ברור לנו ששולחן היה איזהו משטח אופקי לאכילה ולמטרות אחרות (כך גם כיום), העיצוב, החומרים, המטרה וכו' יכולים להשתנות, אז והיום. אם אתה חושב שההגדרה במילון ספיר שגויה (וזה יכול לקרות, נתקלתי בדוגמאות) פנה אליהם. אם אתה חושב שהיא נכונה, אני לא כ"כ מבינה מה אתה שואל ומה עדיין מטריד אותך.
לצפיה ב-'נכון, אבל אנחנו לא טוענים שרק אחד מהם נקרא שולחן...'
נכון, אבל אנחנו לא טוענים שרק אחד מהם נקרא שולחן...
16/01/2019 | 20:01
3
20
אם אתה בא ואומר על תקופת התנ"ך שבה השולחן היה שטיח או לוח על הרצפה, עליך להוכיח את זה. ואם בתקופת התנ"ך השולחן היה גם זה גם זה וגם זה, אם כן אין כל ערך לחלוקת המשמעויות במילון ספיר, ובוודאי לא לראיה שלו שם.
 
אני לא חושב שההגדרה שגויה ולא חושב שהיא נכונה, אני באתי לכאן לשאול מכיון שבאמת אני לא יודע, ומנסה להבין אם ההסברים שנאמרים לי כאן:)
לצפיה ב-'למה רק? כתוב שם "או"...'
למה רק? כתוב שם "או"...
16/01/2019 | 20:39
2
5
לצפיה ב-'אז מה ההבדל בין הגדרה 1 להגדרה 5?'
אז מה ההבדל בין הגדרה 1 להגדרה 5?
16/01/2019 | 21:25
1
10
אם למעשה אותה משמעות עשויה להיות בזמנינו, גם אם לא נפוצה. אצל הבדווים למשל כמו שהזכרת "פתחו לנו שולחן" (פרשו לנו שטיח על הקרקע כדי שעליו נאכל)
לצפיה ב-'כתוב לך מפורשות, פשוט תקרא...'
כתוב לך מפורשות, פשוט תקרא...
16/01/2019 | 21:38
10
במציאות שלנו שולחן הוא בהכרח מוגבה ולא יכול להיות שטיח; התארחתי בחיי במאהל בדואי, אף אחד מאיתנו לא קרא לזה "שולחן". במובן היותר כללי של לשבת לאכול מתאימה הגדרה 3 להבנתי.
 
כמו כן כתובים לך בהגדרה 1 שימושים אחרים לשולחן שאינם אכילה (יש לנו כידוע שולחן כתיבה, שולחן עבודה, שולחנות למשחק ועוד). אני מעריכה שזו משמעות שקיימת עוד לפני העברית החדשה, אבל אולי אני טועה (או שהמילון טועה; אני שבה ומציעה לך לפנות אליהם).
לצפיה ב-'תגובת מילון ספיר: '
תגובת מילון ספיר:
16/01/2019 | 21:37
4
11
השאלה:
"לגבי הפרשנות שלכם למילה שולחן, מדובר במילה עם מובן חדש של העברית החדשה.
לפי הערך כאן המשמעות של שולחן הוא שטיח או לוח קטן, כראיה לכך הסתייעתם מהפסוק נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה.
אם שולחן הוא שטיח או פלטה על הקרקע אז מה בדיוק עשה שם הכיסא? ובכל זאת יש לי תחושה שלא מדובר בהשערה שלכם אלא בתיעוד של הפרשנות המקובלת בתחום, אבל אין לי כל הוכחה לכך מכיון שאין לי דרך לבדוק את זה דרך המרשתת וגם ספרים בתחום אין לי. אשמח לדעת במה מדובר. תודה רבה."
 
תשובת עורכי מילון ספיר:
 
"שלום...,
לקט הפירושים שאנו נותנים במילון הם מתקופות שונות והוויות שונות. השולחן זקוק לכיסא כאשר הוא משמש כפלטה מוגבהת.
לא מצאנו פירוש מפורט יותר למה הוכנס הכיסא לחדר.
אם תמצא הסבר יותר טוב נשמח אם תשתף אותנו.
בברכה,
המערכת"
 
שאלתי דבר אחד וקיבלתי תשובה אחרת להבנתי לכאורה. אני התכוונתי לשאול מדוע יש צורך בכיסא אם השולחן צמוד-קרקע או שטיח. במקרה כזה יושבים נמוך מאוד גם כן על הקרקע.
 
אבל במבט שני, משתמע לכאורה מדבריי הראשונים ומתשובת עורכי ספיר שאם יש כסא במקום שבו יש שולחן, מן ההכרח שהשולחן הוא חלק בלתי נפרד מהכיסא.  האמנם? זה נשמע לא טאוטולוגי בעליל. מה דעתכם?
 
לצפיה ב-'לא הבנתי מה הקשר בין התשובה שקיבלת למסקנה שלך'
לא הבנתי מה הקשר בין התשובה שקיבלת למסקנה שלך
16/01/2019 | 21:47
3
9
"מן ההכרח שהשולחן הוא חלק בלתי נפרד מהכיסא"? הא?
 
ענו לך שאם יש צורך בכיסא, הרי שזה בהכרח שולחן מוגבה (ולא על הרצפה), כפי שכתוב גם בהגדרה "לוּחַ המוּנח על הארץ או מוּגבּהּ". אכן אם השולחן על הרצפה אין צורך בכיסא. לא מצליחה להבין את הבעיה.
לצפיה ב-'לא מדויק'
לא מדויק
16/01/2019 | 21:57
2
7
ענו לי:
"אם שולחן הוא שטיח או פלטה על הקרקע אז מה בדיוק עשה שם הכיסא?" (ר' את הפסוק שהביאו בערך הנ"ל)
כלומר, עורכי מילון ספיר סותרים לכאורה את המשמעות שהם מציגים בעצמם במילון...
לצפיה ב-'ענו לך? מה שכתבת עכשיו לא היה חלק מהשאלה שלך אליהם?'
ענו לך? מה שכתבת עכשיו לא היה חלק מהשאלה שלך אליהם?
16/01/2019 | 22:07
1
7
אני לא מצליחה לעקוב אחריך וגם לא הבנתי למה אתה טוען שהם סותרים את עצמם. המילון לא מביא "ראיות", הם בסה"כ הביאו פסוק אחד להדגמה. הואיל וההגדרה מכילה יותר מאפשרות אחת והפסוק מתייחס לשולחן מסוים, הרי שהוא אינו יכול להיות ראיה לכל האפשרויות בהגדרה. מטרת הציטוטים היא להראות שימוש במילה ברובדי העברית השונים ולהציג היכן היא מתועדת, לאו דווקא להמחיש את כל תת-האפשרויות (יש מילונים שעושים זאת, והם אכן מביאים יותר מדוגמה אחת).
לצפיה ב-'בקיצור זה נראה בוקה ומבולקה'
בקיצור זה נראה בוקה ומבולקה
17/01/2019 | 18:37
3
לצפיה ב-'מדוע המילה "בעקיפין" מוגדרת כמילה חדשה בעברית?'
מדוע המילה "בעקיפין" מוגדרת כמילה חדשה בעברית?
15/01/2019 | 08:45
7
27
מדוע המילה "בעקיפין" במשמעות המוכרת לנו (לא ישיר) מוגדרת כמילה שמקורה בעברית החדשה לפי במילון ספיר?
 
המקור שלה לא בתלמוד (בבא קמא קיג.)?
"ואם לאו - באין עליו בעקיפין"
לצפיה ב-'אני לא יודעת אם זו המשמעות בתלמוד, וכמובן ייתכן שזו טעות'
אני לא יודעת אם זו המשמעות בתלמוד, וכמובן ייתכן שזו טעות
15/01/2019 | 12:42
6
22
יש להם לא מעט באגים וטעויות כאלה ואחרות, כדאי לפנות אליהם דרך הקישור באתר.
לצפיה ב-'יכול להיות. ומה לגבי גר = תחנת רכבת?'
יכול להיות. ומה לגבי גר = תחנת רכבת?
15/01/2019 | 19:08
4
21
לפי הכתוב שם:
גַר [מש]
תחנת רכבת
 
 
האמנם יש משמעות כזאת או שזו גם כן טעות? 
לצפיה ב-'יש שם לשונית אטימולוגיה, ותוכל לראות שם את המקור הצרפתי.'
יש שם לשונית אטימולוגיה, ותוכל לראות שם את המקור הצרפתי.
15/01/2019 | 20:49
3
8
לצפיה ב-'האמת שלא הייתי מודע לקיומה ופעילותה של לשונית זאת'
האמת שלא הייתי מודע לקיומה ופעילותה של לשונית זאת
16/01/2019 | 07:16
12
אני מודה לך מאוד על ההיכרות.
לצפיה ב-'אכן נכתב במילון שהמקור הוא בצרפתית (gare), אך לעניות דעתי '
אכן נכתב במילון שהמקור הוא בצרפתית (gare), אך לעניות דעתי
16/01/2019 | 11:19
1
13
אין למילה "גַר" (בעברית!) במשמעות של תחנת רכבת שום אחיזה במציאות, וזוהי מילה שהומצאה ע"י כותבי המילון.
אפשר באותה מידה, באנלוגיה לעניין זה, להוסיף במילון מילה בעברית "טְרָן" ולכתוב בלשונית האטימולוגיה: המקור באנגלית train.
לצפיה ב-' '
16/01/2019 | 21:51
199
סוף סוף אולי יש כמה מקורות לצרפתיזציה ועורכי מילון ספיר החרוצים תיעדו גם מקורות אלה מכיון שנכתבו בטקסט הכתוב בעברית.  
 
נ.ב. עקב תקלה טכנית בחשבוני בתפוז אין לי אפשרות לקרוא הודעות. אני יכול לקרוא כותרות בלבד וגם זה דרך הדוא"ל שמציג בקצרה את כותרת ההודעה. עמך הסליחה.  
לצפיה ב-'תגובת עורכי מילון ספיר:'
תגובת עורכי מילון ספיר:
16/01/2019 | 21:46
13
"שלום...,
המילה 'בעקיפין' במשמעותה העכשווית היא מהעברית החדשה. המילה מופיעה פעם אחת בתלמוד, אך משמעותה אחרת. הוספנו גם את המשמעות המקורית.
בברכה,
המערכת"
 
לפי יסטרוב המשמעות הארמית המקורית היא כדלהלן: 
עֲקִיפִים, עֲקִיפִין m. pl. (עָקַף) *1) circuit. Sifré Deut. 26 יהיו מחזירים איתו בע׳ they shall lead him around in a circuit (expose him to public disgrace; Deut. R. s. 2;Yalk. ib. 810 בקוּמְפּוֹן). —2) circumvention, lawyer’s trick. B. Kam. 113ᵃ באין עליו בע׳ we bewilder him by subtle arguments; אין באין עליו בע׳ וכ׳ you must not do it, because you must sanctify the name of the Lord (by your integrity in dealing with a gentile).
לצפיה ב-'מדוע המשמעות של עפר כאבקה אינה במילון ההיסטורי? '
מדוע המשמעות של עפר כאבקה אינה במילון ההיסטורי?
15/01/2019 | 19:29
5
17
אחת המשמעויות של המילה עָפָר היא אבקה (ראו מילון ספיר). מדוע היא אינה נמצאת במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית, למרות שהטקסט שבו הוא מופיע (תלמוד בבלי) קיים שם?
 
לצפיה ב-'כי שם זה בארמית, והמילון היסטורי לא יוצר ערכים למילים ארמיות'
כי שם זה בארמית, והמילון היסטורי לא יוצר ערכים למילים ארמיות
15/01/2019 | 20:52
4
7
לצפיה ב-'"עָפָר" זה ארמית? '
"עָפָר" זה ארמית?
16/01/2019 | 07:13
3
8
באמת ובתמים אשמח לדעת על מה זה מסתמך?
לצפיה ב-'גם בארמית המילה היא ״עפר״ (או ״עפרא״ תלוי בדיאלקט)'
גם בארמית המילה היא ״עפר״ (או ״עפרא״ תלוי בדיאלקט)
16/01/2019 | 08:15
2
15
ואם תסתכל בתלמוד שם תראה שכל המשפט בארמית, ולכן גם המילה הזן מנותחת כארמית ולא כעברית.
לצפיה ב-'אותה משמעות בדיוק מופיעה'
אותה משמעות בדיוק מופיעה
16/01/2019 | 08:28
1
13
בתוך משנה תורה בעברית צחה: "ורוחץ ידיו בעפר הפירות וכיוצא בו".
יש מעט הוכחה לכך, משום שהמילה במשמעות זאת מופיעה כערך במילון עברי של ספיר, ואני מניח שגם בשאר המילונים כמו אבן שושן ודומיו.  
 
ואם תטען שמקורו בארמית ולכן לא מופיע שם, אם כן יש מספיק מילים שמקורן בארמית והפכו למילים 'עבריות' ומופיעות במילון ההיסטורי. לא כך?
לצפיה ב-'הקטע הזה'
הקטע הזה
16/01/2019 | 08:47
18
הקטע ממשנה תורה עדיין לא עבר ניתוח מילוני על ידי העובדים בפרויקט המילון ההיסטורי. הפרויקט הרי לא הושלם עדיין.
 
כדי שמילה תופיע במילון, היא צריכה להופיע בתוך טקסט הכתוב בעברית, ולא בטקסט הכתוב ארמית.
לצפיה ב-'שני הביטויים "להאיר פנים" "להסביר פנים" - המשמעות המדויקת?'
שני הביטויים "להאיר פנים" "להסביר פנים" - המשמעות המדויקת?
17/01/2019 | 09:00
7
שלום. אם אני מחייך למישהו המשמעות היא שאני מסביר לו את פניי או שהוא הסביר לי את פניו?
אותו דבר "להאיר פנים" או פנים מאירות - אם אני מחייך למישהו אני מאיר לו את פניי או שהוא האיר את פניי?
 
באינטרנט מצאת "לקבל בסבר פנים יפות" שמשמעותו לפי הכתוב שם היא להתייחס טוב לאדם.
 
מה דעתכם?
 
בתודה,
מרקו
לצפיה ב-'בנוגע לבניינים הכבדים של הגזרות ע"ע וע"ו או עי"ו'
בנוגע לבניינים הכבדים של הגזרות ע"ע וע"ו או עי"ו
16/01/2019 | 12:48
1
20
איך אני מבדיל בין (פיעל פולל ,) סובב, ו (קל,הווה) סובב.
מצד אחד אפשר להגיד בקל עבר : סבב.
אבל גם אפשר להגיד בפיעל הווה : מסובב.
אתם מבינים לאן אני חותר , היתכן שיש שתי בניינים ל סובב?
אם לא איך אני יכול להבדיל בניהם?
הנה כמה תמונות להמחשה מהספר שלי:
https://i.imagesup.co/images2/d316d20ea306c02c5a9ef3ead1cec86fa45e43bd.jpg
 
לצפיה ב-'כן, יש כאן הזדהות של שתי צורות פועל, זה קורה*'
כן, יש כאן הזדהות של שתי צורות פועל, זה קורה*
16/01/2019 | 17:32
7
אם אתה מקבל רק את הפועל בלי הקשר לא תוכל להבדיל, ולא ידרשו ממך (או שיקבלו את שתי התשובות). ברגע שיש הקשר, לא קשה להבדיל:
 
א. הנהג סובב את ההגה שני סיבובים שמאלה.
ב. כדוה"א סובב על צירו.
 
נסה לנתח אותם ותראה איך הולך לך. אם אתה מסתבך, אתן לך הכוונה.
 
* דוגמאות בגזרות אחרות:
 
א. מחיר החשמל יעלה בחודש הקרוב.
ב. השליח יעלה את הארגזים לקומה השנייה.
 
א. הוריי מרשים לי ללכת למסיבה.
ב. הקוסם הזה מרשים אותי מאוד.
 
ויש עוד... לפעמים שואלים עליהן במכוון, למשל נותנים לך פועל, אומרים לך שאפשר לנתח אותו בשתי דרכים ומבקשים שתנתח ותחבר משפט לכל אחת.
לצפיה ב-'בעיות בגִזרת עי"ו.'
בעיות בגִזרת עי"ו.
13/01/2019 | 19:57
4
35
אני לא מצליח למצוא סיבה לשינויים שיש בגזרה הזו ב(נסתר,עבר), למישהו יש הסבר לזה??
לדוגמה למעלה ה-ו פשוט הופכת לתנועה ועוד הניקוד ב-נ משתנה לקמץ.
אני חושב שקוראים גם לצורות האלה משקלים?? כמו בשמות?? כלומר משקלים יש בניינים?? 
בכול מקרה תודה מראש לכול העוזרים !!!
תמונה להמחשה:
לצפיה ב-'הסיבה קצת מורכבת ולא נלמדת בתיכון; להעשרה עצמית אפשר לקרוא'
הסיבה קצת מורכבת ולא נלמדת בתיכון; להעשרה עצמית אפשר לקרוא
13/01/2019 | 23:17
3
27
את "תורת ההגה והצורות של לשון המקרא" מאת יהושע בלאו, אבל זה ספר אקדמי די כבד, אני מזהירה. אאל"ט הוא דיבר על השערות בדבר שורשים דו-עיצוריים. אם זה חשוב אוכל לבדוק (אני לא בבית כרגע) אבל קח בחשבון שזה יהיה הסבר בלשני מעמיק ולא הסבר שיגרום לך "להבין" טוב יותר את הגזרה או לזכור את הנטיות האלה (אם זו המטרה).
 
הצורות האלה הן התבניות של הבניינים בהתאמה לשינויים בגזרה. משקלים הם תבניות במערכת השם (ובניינים הם התבניות של מערכת הפועל).
לצפיה ב-'אם יש לך כוח לנסות ולהסביר לי לכי על זה'
אם יש לך כוח לנסות ולהסביר לי לכי על זה
13/01/2019 | 23:30
2
31
או לכוון אותי למקור מידע , בכל מקרה אני לומד עכשיו לבגרות (ואת אמרת שזה לא כל כך יעזור לי) אבל עדיין זה מעניין אותי , אם את חושבת שאני יוכל להתמודד עם ההסבר אני יקבל אותו בכיף.
לצפיה ב-'גזרה זו אינה נוחה להסבר'
גזרה זו אינה נוחה להסבר
16/01/2019 | 00:32
1
19
זה לא אני, זה ציטוט מילה במילה מבלאו, כך הוא פותח את דבריו בפרק על גזרת ע"ו/י (עמ' 290). הניתוחים שהוא מביא בהמשך טכניים מאוד וכוללים מעתקי תנועות ותופעות בלשונות שמיות, לא משהו שנלמד בתיכון וודאי שלא משהו שאני יכולה להסביר על רגל אחת. גם למי שלמד עליהם אך לא עוסק בנושא לא קל לעקוב אחריהם (ועבורך זה יהיה כמו לעקוב אחרי פתרון משוואה בחומר שעוד לא למדת).
 
הוא מפנה שם להסבר כללי יותר שנתן בפרק על העיצורים (עמ' 86) ואת הפסקה הזאת אביא לך כלשונה (חילקתי אותה לשתיים לנוחות הקריאה בתפוז):
 
קשה לקבוע את ההתנהגות המדויקת של ו ו-י בשורשי עו"י. כפי שנראה להלן (עמ' 290–291), אין לגזור בפשטות את פועלי עו"י משורשים תלת־עיצוריים. יש צורות לא מעטות אשר אין להסבירן על פי המעתקים המקובלים, וניאלץ לגזרן מצורות בעלות שני עיצורי שורש. יש להניח כי היו קיימים זה לצד זה יסודות דו־עיצוריים ותלת־עיצוריים. היסודות התלת־עיצוריים השפיעו על הדו־עיצוריים הדומים להם עד שהורחבו והשוו אליהם; וכן להפך: בגלל היסודות הדו־עיצוריים חלו התקצרויות בתלת־עיצוריים.
 
בנתחנו מבחינה היסטורית צורות מפועלי עו"י, קשה לומר בוודאות אם התהוו ממעתק הגאים שחל על ו/י או מצורות דו־עיצוריות. אם נניח, לשם הדגמה בלבד, כי בשמית הקדומה שימשו זה לצד זה yaqwum* התלת־עיצורי ויָרוּץ הדו־עיצורי, לא תהיה בידינו כל אפשרות לקבוע אם yaqwum* נעתק ליָקוּם בגלל המעתק wu ל־ū או בגלל היקש ל־יָרוּץ, הדו־עיצורי לפי הנחתנו.
 
מכאן ואילך הוא מונה רשימה של מעתקים ושינויים ותנאים שבהם הם חלו, כאמור, לא חומר קל לעיכול גם למי שהמונחים מוכרים לו, וזה ודאי שלא יגרום לך להבין יותר את התנהגות הגזרה או לזכור אותה טוב יותר לבגרות (כפי שהבטחתי מלכתחילה ). אם יש לך שאלות בעניין הבגרות, אתה מוזמן.
לצפיה ב-'תודה על העזרה'
תודה על העזרה
16/01/2019 | 12:43
8
כותרת
לצפיה ב-'הפועל הגֵר והעצם גֵר אינם צאצאי אותו שורש?'
הפועל הגֵר והעצם גֵר אינם צאצאי אותו שורש?
15/01/2019 | 13:21
2
24
נראה מוזר
לצפיה ב-'הגירה'
הגירה
15/01/2019 | 20:48
1
14
הגירה זה כידוע תחדיש של אליעזר בן יהודה בעקבות ההג'רה (בערבית). האם עבר בדעתו של בן יהודה גם קשר לשורש גור העברית? קשה לדעת (אולי כדאי לפתוח את מילונו).
בכל מקרה, מדי פעם מילה נשאלת לעברית ומתברר שיש לה דמיון מפתיע לשורשים קיימים (מסתורין-להסתיר, מזנון-מזון).
לצפיה ב-'הארת את עיניי! תבורך'
הארת את עיניי! תבורך
15/01/2019 | 22:47
8
ותודה רבה!
לצפיה ב-'לימודי עריכה לשונית'
לימודי עריכה לשונית
12/01/2019 | 17:51
8
27
שלום,
 
אני מתלבט בין לימודי עריכה לשונית ללימודי תרגום. אני מבין שישנם מספר מסלולים ללימודי עריכה לשונית, שחלקם כרוכים בלימודי תואר ראשון ולאחר מכן תואר שני / לימודי תעודה, וחלקם אינם מחייבים תואר.
 
ראיתי את הרשימה הזאת, ואני מבקש לדעת האם מישהו יכול לחוות דעה, מנסיונו, על אחד המסלולים המוצעים?
 
תודה רבה
לצפיה ב-'השאלה מה למדת עד כה ובמה אתה מעוניין לעסוק...'
השאלה מה למדת עד כה ובמה אתה מעוניין לעסוק...
12/01/2019 | 17:56
7
24
הרשימה הזאת היא של מוסדות אקדמיים מוכרים ורציניים, ועל כן נראה לי שהבחירה צריכה להיות בעיקר בהתאם ליכולת שלך להתקבל / לשלם / להגיע למקום.
 
מניסיוני לימודים נותנים לך כלים בסיסיים והעיקר הוא בסופו של דבר הניסיון שאתה צובר והיכולות והידע שאתה מביא איתך למקצוע, ואלה לא דברים שנלמדים באקדמיה.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
12/01/2019 | 18:00
6
24
תודה לך על התשובה המהירה. הקבלה לא צפויה להיות בעיה. גם מבחינת הגעה למוסד אסתדר - אני יכול להעתיק את מקום מגוריי לצורך הלימודים.
 
ההתלבטות העיקרית היא בין לימודי תעודה ללימודי תואר (וההשלמות שלאחר מכן), ולכן קיוויתי שאנשים שמגיעים מאחד המסלולים האלה יוכלו לשתף בהתרשמות שלהם.
לצפיה ב-'אני חוששת שאין כאן כאלה... אולי בפורום תרגום ועריכה'
אני חוששת שאין כאן כאלה... אולי בפורום תרגום ועריכה
12/01/2019 | 18:10
5
22
לימודי תעודה הם בד"כ קצרים (וזולים) יותר וזה יתרון, אבל הם גם נחשבים פחות (תלוי איפה ולמה), בעיקר אם אין לך תואר (וכאן אני חוזרת למה שכתבתי קודם בכותרת).
לצפיה ב-'אוקיי, שאלתי גם שם'
אוקיי, שאלתי גם שם
12/01/2019 | 18:28
4
29
ההשכלה שלי עד כה היא תיכונית בלבד - בגרות מלאה (4 יח"ל לשון והבעה, רק אומר ).
לצפיה ב-'מבחינת כיוון תעסוקתי'
מבחינת כיוון תעסוקתי
12/01/2019 | 18:31
3
24
אני רוצה מאוד להיות פרילנסר, לבצע הגהות וכד'.
לצפיה ב-'במקרה כזה לא הייתי מוותרת על תואר ראשון בלשון/בלשנות וכיו"ב'
במקרה כזה לא הייתי מוותרת על תואר ראשון בלשון/בלשנות וכיו"ב
12/01/2019 | 20:17
2
20
אם אתה מחפש להעמיק בתחום. אם אתה רוצה לעבוד בחברות תרגום / תמלול ולהישאר ברמה הבסיסית, כנראה תוכל להתקבל בלי שום תעודה או לימודים מסודרים...
 
אגב, איזה מסלול יש היום של 4 יחידות עברית? למיטב ידיעתי אין מקצוע עברית מוגבר; זכור לי שבעבר (הרחוק) היו כל מיני מתכונות לבחינות בגרות, חלקן היו מאוחדות (ועל כן קצת מצומצמות) וחלקן מפוצלות יותר.
לצפיה ב-'שוב תודה רבה על העזרה שלך '
שוב תודה רבה על העזרה שלך
13/01/2019 | 05:19
1
18
אני אקח בחשבון את מה שאמרת.
 
לגבי תגבור לשון, אני מהעבר הרחוק . . . בתיכון שבו למדתי ניתן היה לגשת לבגרות בלשון והבעה ברמה של 4 יח"ל.
לצפיה ב-'השאלה אם זו באמת הייתה רמה גבוהה יותר של 4 יחידות'
השאלה אם זו באמת הייתה רמה גבוהה יותר של 4 יחידות
14/01/2019 | 14:43
16
ולמדם איזו העשרה מיוחדת, או פשוט פיצול של החומר ליותר מבחנים...
לצפיה ב-'במה מתנחם האביון?'
במה מתנחם האביון?
14/01/2019 | 13:06
2
21
באביונה
לצפיה ב-'היי, לחידודי לשון וכיו"ב ממליצה על פורום אחל"ה:'
היי, לחידודי לשון וכיו"ב ממליצה על פורום אחל"ה:
14/01/2019 | 14:23
1
18
לצפיה ב-'אחלה הצעה'
אחלה הצעה
14/01/2019 | 17:32
17
אופס, גם זה חידוד... נכנסתי ללופ
לצפיה ב-'כאשר אפלטון התכוון שיש לו בעיה בתריסריון. למה הוא התכוון?'
כאשר אפלטון התכוון שיש לו בעיה בתריסריון. למה הוא התכוון?
12/01/2019 | 09:09
5
24
נראה אם יש מי שמבין.
תודה לכם על העזרה.
לצפיה ב-'התשובה בגוף השאלה:'
התשובה בגוף השאלה:
12/01/2019 | 11:32
4
31
כאשר אפלטון התכוון שיש לו בעיה בתריסריון. למה הוא התכוון?
הוא התכוון כמובן שיש לו בעיה ב-
δωδεκαδάκτυλος
 
next
לצפיה ב-'לשון נופל על לשון'
לשון נופל על לשון
12/01/2019 | 15:05
3
30
אני לא יודע איך נקרא החלק הזה בעברית.
מעניין אם זו גם בדיחה.
הנה קישור למתעניינים:
הבנתי שחוקי הפורום אוסרים על שאלות אישיות בקשר להודעתך ועכשיו ברצינות: מדובר בלשון נופל על לשון*.
 
*אני חושב שכדאי לאחד את ההודעות.
 
הפעילות הייתה מהנה.
ורק שאלה אחת שאלו אותי ולמה בכלל אומרים לשון נופל על לשון, יש קשר ללשון שבפה או ללשון שזה שפה. כנ"ל הפועל נופל - למה דווקא הוא.
אני חושב שזה אידיום כלומר אי אפשר ממש לפרק את המילים - מה דעתכם
ואיך אפשר להסביר לנכדים בשפתם. אשמח לקישורים,
כמובן התעלמו מהתחביר של ההודעה. אני תשוש מהיום.
לצפיה ב-'נדמה לי שאתה מתכוון לדו-משמעות'
נדמה לי שאתה מתכוון לדו-משמעות
12/01/2019 | 18:01
2
27
מפנה אותך לערך "לשון נופל על לשון" בוויקיפדיה:
יש בו קישור גם לוויקימילון.
 
לשון ושפה (שתיהן, כמובן) הן איברים בפה המשמשים לדיבור, הקשר לא ברור?
לצפיה ב-'דו-משמעות - 2 שאלות (דוגמה מויקיפדיה) + ט.ר.פ.'
דו-משמעות - 2 שאלות (דוגמה מויקיפדיה) + ט.ר.פ.
13/01/2019 | 08:12
1
26
לא התכוונתי את משמעות הדוגמה:
שַׁלָּמָה שְׁלֹמֹה שַׂלְמָה שְׁלֵמָה שִׁלְּמָהּ
ובקשר לאיברים בפה, אני רגיל למילה שפתיים (ולא דווקא שפה ) וחשבתי שמדובר רק ב-langague.
הסיפור הוא כזה: "הכנתי עם חבר מתכון וכתוב לטרוף את הביצים." בקיצור ניסיתי למצוא להסביר לו שמדובר בלערבב וחשבתי לתת דוגמה ונתתי את הדוגמה הבאה: "אונייה טרופה". עכשיו, זה נשמע קשור אבל במילון טרוף זה שבור ולא איך שתיארתי לו "אונייה 'שמערבלת ומתערבבת' בין הגלים."
בקיצור, מדובר פה אפילו הייתי אומר שזה דו-משמעות. אפשר להבין לפי ההסבר בכל אני שואל:
(2) הדוגמה המטפורית היא אכן נכונה?
לצפיה ב-'אין מצב, כולנו משתמשים לפעמים במילה "שפה" לאחת השפתיים'
אין מצב, כולנו משתמשים לפעמים במילה "שפה" לאחת השפתיים
14/01/2019 | 01:01
12
"קמטים מעל השפה העליונה", "נשכתי את השפה התחתונה" ועוד ועוד. גגל והיווכח.
 
לתואר "טרוף" יש כמה משמעויות (יותר משתיים), תוכל לעיין במילון (לדוגמה מילון ספיר):
 
ובוויקימילון קיים הערך "ספינה טרופה", מקווה שיסייע לך:
(עיין גם בערך המקושר אליו "נטרפה ספינה")
לצפיה ב-'פתגם'
פתגם
12/01/2019 | 12:24
1
19
מה מקור הפתגם "טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ"?
לצפיה ב-'תחנות במערכת העיכול'
תחנות במערכת העיכול
11/01/2019 | 22:53
2
55
קצת רקע כדי להאיץ תהליכים.
כבר באנצי' מכלל מחלקים את מנגון העיכול לשלוש תחנות: פה, קיבה ומעיים. (תאריך 1974).
באתר החדש של מט"ח התחנות הן: פה, ושט, קיבה, מעי. (רואים שנוספה תחנה.)
בקיצור אני רוצה להגדיר את המונח תחנה. יש לכם הגדרה מתאימה. מעניין אותי לדעת כיצד אתם מגדירים זאת. אני מתכנן פעילות קלה, אז מספר הגדרות או הגדרה פשוטה אחת יתאימו למשחק בנושא ביולוגיה. דרך המשחק לכל המשפחה. אז אין כאן דווקא דיוק רפואי אלא הייתי מעדיף דיוק לשוני.
(2) צירופי מילים, לשון נופל על לשון יהוו "נופך" למשחק. אם מכירים אז יאללה. לפחות יהיה לי מה להציג אם....
בתיאבון. הראשון חשוב, השני מבחינתי הוא בדיחה. תודה מראש
לצפיה ב-'דיוק לשוני, לדעתי, הוא דיוק מדעי. הלשון בשירות המקצוע...'
דיוק לשוני, לדעתי, הוא דיוק מדעי. הלשון בשירות המקצוע...
11/01/2019 | 23:33
42
הייתי שואלת תזונאי/ ביולוג / רופא שעוסקים בתחום, אם יש מונח קיים לא צריך "להמציא את הגלגל" מחדש. אם אתה מוצא את המונח באנגלית, אפשר לבדוק במאגר המונחים של האקדמיה ללשון אם יש לו מקבילה בעברית, או אולי בוויקיפדיה.
 
אם הדיוק בלאו הכי לא חשוב, בחר דימוי שמתאים לך, תחנה נראה לי הגיוני למדי, אפשר גם שלב.
 
את 2 לא הבנתי; מה השאלה?
לצפיה ב-'פה, ושט, קיבה הם איברים בגוף'
פה, ושט, קיבה הם איברים בגוף
12/01/2019 | 00:19
14
תחנות זה בסדר גמור
אבל אם אתה רוצה - תוכל איברים.
גם המעי הוא איבר, אף שכרגיל נוהגים להבחין בו אתרים/תחנות/איברים שונים, כמו מעי דק, מעי גס, והמהדרין יוסיפו עוד כמה תחנות/אתרים/חלקים/איברים כמו תריסריון, מעי עיוור, מעי ישר ועוד
לצפיה ב-'יַמְשִׁיכוּ בַּטִּיּוּל ?'
יַמְשִׁיכוּ בַּטִּיּוּל ?
11/01/2019 | 14:51
1
24
שאלה בכתיבת שיר/סיפור:
אני זקוק למשפט שמשמעותו "הם ימשיכו לְטַיֵּל", אבל אני "חייב" לסיים את המשפט במילה "טִיּוּל".
האם הביטוי "יַמְשִׁיכוּ בַּטִּיּוּל" הוא תקין/תקני?
אפשרות שנייה היא "יַמְשִׁיכוּ את הַטִּיּוּל" ,אבל האפשרות הראשונה מוצאת חן בעיני והשנייה פחות.
 
לצפיה ב-'נראה לי בסדר'
נראה לי בסדר
11/01/2019 | 15:35
9
לצפיה ב-'שאלות ומשאלות'
שאלות ומשאלות
08/01/2019 | 07:20
55
108
המשך>>
לצפיה ב-'אין לי מושג איך מוצאים משקל בנלי"ה'
אין לי מושג איך מוצאים משקל בנלי"ה
10/01/2019 | 23:14
2
19
ישנם כל מיני תופעות שקוראות בגזרה הזו בשם, כמו לדוגמה פה"פ י' שנושרת , או קניה הוא ממשקל קטילה.
עכשיו הספר שלי לא מסביר את זה טוב ואין לי מושג עכשיו איך אני מוצא את המשקל השל השם,
מישהו פה יכול להסביר לי את זה או לתת קישור שאיזה שהוא מקור מידע שמסביר את זה?
 
~תודה מראש~
לצפיה ב-'כמו בכל גזרה, פשוט להכיר מעט את ביטוייה ומאפייניה'
כמו בכל גזרה, פשוט להכיר מעט את ביטוייה ומאפייניה
11/01/2019 | 01:14
1
17
אחרי שמבינים את העקרונות קל לזהות את התבניות, הן חוזרות (לכן הן תבניות... ). החומר נלמד במסגרת תוכנית הלימודים לבגרות בלשון כבר שנים רבות, תוכל למצוא דוגמאות והסברים בכל ספר לימוד לתיכון. אם הספר שלך לא מסביר זאת היטב (באיזה ספר מדובר?) נסה ספר אחר או כתוב כאן מה לא ברור ונשמח לסייע. אתרים המכילים חומרי לימוד לביה"ס תוכל למצוא בקישורי הפורום (למעלה בכפתור "כלים ומידע").
 
לדוגמה קנייה – בלי ניקוד כותבים שתי יו"ד, אחת עבור תנועת i (חיריק) והשנייה כבר שם (עיצורית, שומעים אותה – ya). בניקוד מופיעה יו"ד אחת, אבל בדגש חזק (כפלן) שלמעשה מייצג שתיים (קניּה). לכן קל לזהות שהמשקל הוא קטילה לפי הצורה (מה הוא עוד יכול להיות?) וגם לפי משמעות המשקל – שם הפעולה העיקרי של בניין קל. אז אתה יכול גם להתאים בינו לשורשים אחרים בגזרה:
 
קנה קנייה
שתה שתייה
פנה פנייה
זכה זכייה
כרה כרייה
 
ממש כמו בגזרת השלמים:
כתב כתיבה
קרא קריאה
למד למידה
מכר מכירה
סגר סגירה
לצפיה ב-' השכלתי גם אני'
השכלתי גם אני
11/01/2019 | 03:13
8
לצפיה ב-'על הקיר טיפס לו עכביש קטן... טיפטפות ה ג ש ם'
על הקיר טיפס לו עכביש קטן... טיפטפות ה ג ש ם
10/01/2019 | 03:56
3
36
(גירשו אותו משם)
מה ההבדל בין גשם זלעפות לגשם סוחף?
האם אני יכול להגידביטוי כמו גשם זלעפות סוחף?
ודבר אחרון: מקור המילה זלעפות ומקור הביטוי גשם סוחף.
 
 
לצפיה ב-'לא מכירה "גשם סוחף", אבל זה כנראה גשם שסוחף איתו דברים'
לא מכירה "גשם סוחף", אבל זה כנראה גשם שסוחף איתו דברים
10/01/2019 | 11:52
22
חיפוש בגוגל העלה שיש במקרא "מטר סוחף" בהקשר זה:
 
"גשם זלעפות" הוא גשם כבד, לפעמים עם רוחות. עד כמה? לא יודעת, זה לא מונח מדעי או רשמי, זה תיאור שאנשים משתמשים בו כראות עיניהם. אני אשת לשון, לא אשת מזג אוויר ; מבחינתי גשם חזק הוא פשוט גשם חזק, והתיאור שאנשים בוחרים להצמיד לו הוא לרוב בחירה סגנונית שלהם...
 
באתר השפה העברית יש ביטויים ותיאורים הקשורים לגשם, גם רשמיים המשמשים במטאורולוגיה:
לצפיה ב-'גשם זלעפות זה, מילולית, גשם אימים. גשם סוחף הוא גשם שגורם'
גשם זלעפות זה, מילולית, גשם אימים. גשם סוחף הוא גשם שגורם
10/01/2019 | 12:18
17
לסחיפת עצמים לתעלות הניקוז בכביש או ליצירת סחף בשדה.
אי אפשר כמובן לכמת זאת, 
גשם זלעפות סוחף הוא לטעמי "ניסוח-יתר", שלי נותן תחושה של הגזמה, דיווח לא שקול, הייתי מצפה אולי למצוא ניסוח כזה בסדנת כתיבה למתחילים, אצל סופר רציני - לא.
לצפיה ב-'זלעפות=זעף+ל (בדומה לגלבוע=גבע+ל). וראה נא הפניה בפנים:'
זלעפות=זעף+ל (בדומה לגלבוע=גבע+ל). וראה נא הפניה בפנים:
10/01/2019 | 17:24
16
לצפיה ב-'!מערכת הצורות!:: בעיות בהטיות של בניין קל- פעֹל / פעוֹל .'
!מערכת הצורות!:: בעיות בהטיות של בניין קל- פעֹל / פעוֹל .
09/01/2019 | 19:24
1
30
ראשית תודה לכול העוזרים מראש ,
אני לא כל כך מבין את ההטיות של בניין קל-פעול,
בשורש י-כ-ל לדוגמה (נסתר,עתיד) זה יוּכל , ובשורש י-ג-ר (נסתר,עתיד) זה יגוּר.
לינקים לדפי ויקימילון של השורשים:
 
בגדול אשמח אם מישהו כאן שמבין יוכל לעשות לי פה קצת סדר
לצפיה ב-'יוכל'
יוכל
10/01/2019 | 00:00
19
השורש יכ"ל הוא יוצא דופן בכך שבעתיד הוא נוטה יוּכַל אף על פי שהוא בבניין קל.
(ראה בקצרה הסברו של בלאו לחריגות הזו באתר האקדמיה ללשון: הפועל יכול.)
לצפיה ב-'שלושתם הביטו זה בזה'
שלושתם הביטו זה בזה
07/01/2019 | 21:59
2
39
שאלה בכתיבת שיר/סיפור:
האם הביטוי "שלושתם הביטו זה בזה" הוא תקין/תקני?
ואם כן, מי מבין שני הבאים הוא הניקוד הנכון?:
1. שְׁלָשְׁתָּם הִבִּיטוּ זֶה בְּזֶה
2. שְׁלָשְׁתָּם הִבִּיטוּ זֶה בַּזֶּה
לצפיה ב-'?'
?
08/01/2019 | 21:45
17
?
לצפיה ב-'א. כן; ב. זֶה בְּזֶה או זֶה בָּזֶה.'
א. כן; ב. זֶה בְּזֶה או זֶה בָּזֶה.
08/01/2019 | 22:12
124
לצפיה ב-'במדבר יד/28'
במדבר יד/28
05/01/2019 | 22:48
9
57
בבמדבר יד/28 מופיע הביטוי:  חַי-אָנִי נְאֻם ה'
אני מבין מה רוצה הביטוי לומר, אני גם מבין כל מילה כשלעצמה, אך "תרגום" שרשרת המילים הספציפית לא מסתדר לי (כמובן, אפשר תמיד לטעון "דיברה תורה בלשון בני אדם").
אשמח אם תואילו להאיר את עיניי, להבהיר, להרחיב אם אפשר.
תודה רבה ושבוע טוב
לצפיה ב-'חי אני'
חי אני
05/01/2019 | 23:56
5
28
"חי אני" הוא לשון שבועה. בדרך כלל נשבעים בחי ה' (ר' לדוגמה שופטים ח, יט), אבל כשהוא עצמו הדובר הביטוי הוא "חי אני".
ומשמעות הפסוקים -
שבועת חי-ה', וימלא כבוד ה' את כל הארץ (כלומר כבודי ימלא את הארץ ויקוב הדין את ההר), אם יראו את הארץ (אז..., וה"אז" המוסב כלפי הנשבע תמיד מושמט בשבועות כאלה כי אין להעלותו על שפתיים).
 
לצפיה ב-'תודה רבה! לא עד הסוף הבנתי, אבל אני חש שיש מגבלה בפני הסבר'
תודה רבה! לא עד הסוף הבנתי, אבל אני חש שיש מגבלה בפני הסבר
06/01/2019 | 00:06
4
24
מפורט יותר.
תודה רבה!
לצפיה ב-'אתה מוזמן לשאול על מה שלא הבנת'
אתה מוזמן לשאול על מה שלא הבנת
06/01/2019 | 00:22
3
8
לצפיה ב-'האם חי אני מקביל ל: אני נשבע?'
האם חי אני מקביל ל: אני נשבע?
06/01/2019 | 02:33
2
22
תודה!
לצפיה ב-'דומה אבל שונה.'
דומה אבל שונה.
06/01/2019 | 03:38
1
22
זו בוודאי פתיחה למשפט שבועה (בכך הדמיון ל"אני נשבע"), אבל מילולית משמעו כנראה שבועה בחיים: חי אני = שבועה בחַיַּי. ולשון השבועה "חי" קיימת לא רק כלפי האלוהים אלא גם כלפי אדם "חי פרעה", "חי נפשך" "וחי אדני המלך" - כלומר נשבע בחיי פרעה, נפשך או המלך, בהתאמה (אלא שכשאינו מופנה לאלוהים מנוקד "חֵי" בצירי, וכן כשנשבע בחי אלוהים אחרים מנוקד "חֵי אלהיך דן" בצירי, לעומת "חַי" כשמופנה לאלוהי ישראל).
 
*נ"ב המשמעות המדויקת של הביטוי "חי X" אינה ברורה לגמרי, אבל ברור שהיא לשון שבועה ושהמילה "חי" קשורה לחיים.
 
לצפיה ב-'תודה רבה על ההבהרה!'
תודה רבה על ההבהרה!
06/01/2019 | 23:59
14
תודה
לצפיה ב-'עניין אחר: בי אדוני - לשון בקשה; בי נשבעתי - לשון שבועה.האם'
עניין אחר: בי אדוני - לשון בקשה; בי נשבעתי - לשון שבועה.האם
07/01/2019 | 14:44
2
15
זה אותו "בי"? ומה הפירוש המילולי?
תודה
לצפיה ב-'בי נשבעתי'
בי נשבעתי
08/01/2019 | 18:07
1
17
"בי נשבעתי" = נשבעתי בעצמי (דומה ל"חי אני"). אדם נשבע באלוהים, ואילו אלוהים נשבע בעצמו.
"בי אדוני" זה כבר יותר מסובך, כי יש השערות שונות מה משמעותו. וכבר במפרשים הראשונים תוכל למצוא כיוון שונים:
  1. בי = בעי (= בקשה בארמית, רש"י).
  2. קריאת צעקה ותחנון (רמב"ן).
  3. צורה מקוצרת של פתיחת התנצלות. "בי העוון", שהפכה לפתיחת בקשה (אבן עזרא).
לצפיה ב-'תודה רבה!!'
תודה רבה!!
08/01/2019 | 18:22
3
לצפיה ב-'שאלה בשלילה'
שאלה בשלילה
08/01/2019 | 15:29
2
18
שלום לכם,
האם נכון בעברית מדוברת לשאול שאלה בשלילה, עם אותה משמעות כמו אותה שאלה בחיוב?
לדוגמא:
אתה לא מריח ריח שרוף?= אתה מריח ריח שרוף?
 
תודה!
נורה
לצפיה ב-'אלה בעצם שאלות כן/לא (בלי המילה "האם" בהתחלה)'
אלה בעצם שאלות כן/לא (בלי המילה "האם" בהתחלה)
08/01/2019 | 16:34
1
17
ולכן הן יכולות להביא לאותו מידע (כן/לא, בהתאם למצב).
וההבדל בניסוח הוא הנחת המוצא –
"אתה מריח ריח שרוף?" – שאלת בירור, השואל (כנראה) לא בטוח אם הוא עצמו מריח;
"אתה לא מריח ריח שרוף?" – השואל מריח ריח שרוף, מביע קצת תמיהה שהנשאל לא מריח אותו...
לצפיה ב-'הסברך נראה לי מדויק. הייתי מוסיף: בנוסח השלילה חבוי חיווי '
הסברך נראה לי מדויק. הייתי מוסיף: בנוסח השלילה חבוי חיווי
08/01/2019 | 17:18
19
אתה לא מרגיש ריח שרוף? (אני מריח)
אתה לא רעב? (אני רעב)
אתה לא קופא? (לי נורא קר, או היה לי קר אם הייתי לובש בגדים קלים כמוך)
לצפיה ב-'למה במילה מלכות. malkot הכ"ף רפויה ?'
למה במילה מלכות. malkot הכ"ף רפויה ?
06/01/2019 | 10:42
5
18
לצפיה ב-'"שווא מרחף". כך גם בנסמך זכרים: מלכֿי־ישראל (לדוגמה)'
"שווא מרחף". כך גם בנסמך זכרים: מלכֿי־ישראל (לדוגמה)
06/01/2019 | 10:57
4
19
לצפיה ב-'וביחיד מלכת אסתר? מי מדבר כך??'
וביחיד מלכת אסתר? מי מדבר כך??
06/01/2019 | 15:44
3
9
לצפיה ב-'ביחיד מלכּת שבא; "מלכת אסתר" היא סתם שיבוש של ילדים '
ביחיד מלכּת שבא; "מלכת אסתר" היא סתם שיבוש של ילדים
06/01/2019 | 23:21
29
ואגב "מי מדבר כך" – במו אוזניי שמעתי את בטי רוקאווי אומרת בפריים טיים של ערוץ טלוויזיה מסחרי "מַלְכֿות יופי" (והורשמתי מאוד מבקיאותה הלשונית).
לצפיה ב-'מלכת אסתר מקורו כנראה במלכת הנשף/ מלכת היופי'
מלכת אסתר מקורו כנראה במלכת הנשף/ מלכת היופי
07/01/2019 | 23:00
1
22
מנשפי פורים של שנות העשרים
שבו הנבחרת למלכה הוכתרה כאסתר
ראה כאן
 
לצפיה ב-'ובעקבות הסרטון הזה השתכנעתי שזה לא שיבוש על קיפניס'
ובעקבות הסרטון הזה השתכנעתי שזה לא שיבוש על קיפניס
08/01/2019 | 14:57
20
כאן
ציפורה צברי משתמשת בשני הצירופים : אסתר המלכה כשהיא מדברת על המודעה  או על הבחירות, ומלכת אסתר כשהיא מדברת על התואר או התחפושת שהכינה.
 
מהעברית הנהדרת שבפיה, עולה ההרגשה שמלכת אסתר הוא צירוף שנתקבע בעקבות אותם נשפים בשנות העשרים, ולא מכך שהיא למדה אותו מילדי הגנים ששרו את קיפניס.
לצפיה ב-'שנתיים ימים. האם התוספת ימים חשובה?'
שנתיים ימים. האם התוספת ימים חשובה?
03/01/2019 | 12:04
15
40
בטקסטים העורכת מוסיפה אחרי שנתיים - ימים, שנתיים ימים.
האם זה דרוש? הרי לא אומרים שנה ימים, אז מדוע שנתיים ימים?
אשמח ואודה להבהרה
לצפיה ב-'מה ההקשר המלא? (תן משפט לדוגמה). מה סגנון הספר?'
מה ההקשר המלא? (תן משפט לדוגמה). מה סגנון הספר?
03/01/2019 | 14:21
10
37
מודה שטרם נתקלתי בכך, ושנתיים = שתי שנים (לא רואה סיבה להוסיף "ימים"). אולי זו רק בחירה סגנונית שלה... (כי כך מופיע במקרא) אבל לא ידוע לי שזה מקובל בעברית החדשה (וגם במקרא לא תמיד, תלוי בהקשר).
 
ניסית לשאול אותה? לדבר איתה? היא עובדת בשבילך, היא הכתובת הראשונה לפנות אליה בכל שאלה שיש לך... עורך (טוב) ידע להסביר ולנמק כל שינוי שביצע, זה אף פעם לא אמור להיות סתם. מן הסתם אי אפשר לשבת וללמד או לנמק כל שינוי קטן, אבל אם משהו לא מסתדר/הגיוני לך, פשוט שאל. צריכה להיות ביניכם תקשורת טובה, אחרת חבל על העבודה.
לצפיה ב-'ירדת לשורש העניין ותפסת את השור בקרניו. אלא ש...'
ירדת לשורש העניין ותפסת את השור בקרניו. אלא ש...
03/01/2019 | 17:04
9
42
הנה משפט לדוגמה. את המלה "ימים" הוסיפה עורכת הלשון:
... החלו רבים לעקוב אחרי הפרסומים שלה, שנגעו לליבם, והיום, לאחר שנתיים ימים, כבר יש לה יותר מ־37 אלף עוקבים.
 
אכן, יש בעיה של יחסי אנוש, ויחסי עבודה, ו-ותק וכו' וכו'.
אז כדי לשמור על שקט תעשייתי אנחנו נאלצים לעיתים פשוט לבטל את שינויי עריכת הלשון. טוב, זה עדין מאד. ואולם במקרה של אשכרה טעות אנחנו מחוייבים לאמץ את תיקוניה. אבל אני מבין שאין טעות בלשון בני אדם "שנתיים" ולא "שנתיים ימים".
תודה!
לצפיה ב-'אולי'
אולי
03/01/2019 | 23:56
7
46
אולי זה נשמע לה מצלצל יותר מבחינת הריתמוס של המשפט (?)
והיום לאחר שנתיים ימים/
יש לה כבר יותר מ-37 אלף עוקבים.
 
לך תדע.
לצפיה ב-'מזל שהיא לא שינתה ל370 אלף עוקבים, גם זה מצלצל יותר...'
מזל שהיא לא שינתה ל370 אלף עוקבים, גם זה מצלצל יותר...
04/01/2019 | 00:21
6
28
ובכל הרצינות: המשימה שלה לדאוג שלא יבואו אלינו בטענות עקב שיבושי לשון/ניסוח, ולא להגביה את הטקסט לספירות ספרותיות...
 
לצפיה ב-''
04/01/2019 | 00:28
4
לצפיה ב-'אם כך רצוי להבהיר לה זאת כדי למנוע תסכול ועבודה מיותרת לכולם'
אם כך רצוי להבהיר לה זאת כדי למנוע תסכול ועבודה מיותרת לכולם
04/01/2019 | 15:29
4
19
נשמע כאילו אתם "מפחדים" ממנה או חוששים לדבר איתה, אז הולכים על ביצים או משנים מאחורי הגב, וזה בעיניי הרבה יותר גרוע... שום עורך לא אוהב לגלות הפתעות כאלה בדיעבד, זה לא נעים לאף אחד (בפרט אם היא חתומה על העבודה ומקבלת עליה קרדיט). עריכה היא תמיד בחזקת הצעה, הטקסט הוא של הלקוח (המחבר או המזמין) והוא הבוס. הוא לא חייב לקבל את השינויים וזו זכותו, אבל עדיף תמיד לעשות זאת בדו-שיח והבנה מה חיוני ונחוץ ומה הוא העדפה סגנונית. כמו כן חשוב לעשות תיאום ציפיות מהם השינויים הרצויים, מה צריך להיות סגנון הטקסט, המשלב וכיו"ב.
לצפיה ב-'צודקת. צודקת. צודקת. - ואלה לא משפטי תנאי... אבל'
צודקת. צודקת. צודקת. - ואלה לא משפטי תנאי... אבל
04/01/2019 | 18:02
3
17
כשם שהיא ממלאת פונקציה מסוימת, גם החמ"ט ממלא פונקציה מסוימת. ומי שמתאם בין הכל הוא העורך (הכללי). פניתי אליו פעמים רבות שנכנֵס פגישה משותפת, או ננסח איזה נייר הסכמות, והוא עונה לי שהוא מעדיף להחליט באילו מלחמות הוא נלחם (ולמען האמת יש לו לא מעט...) ומאילו הוא מתחמק (בעצם, בדרך של מלחמה קרה...).
אז לא נותר לחמ"ט אלא לשפוך פה את מררתו... 
לצפיה ב-'כן, הבנתי... רק לא הבנתי למה זאת "מלחמה" מלכתחילה'
כן, הבנתי... רק לא הבנתי למה זאת "מלחמה" מלכתחילה
04/01/2019 | 18:23
2
19
קל וחומר אם הוא הבוס, הוא נותן את הטון ומכתיב מה הוא רוצה וצריך ומה לא... כשעורך עובד ישירות עבור המחבר הוא עורך בהתאם לרצון המחבר; כשהוא עובד עבור מו"ל הוא עורך בהתאם לרצון המו"ל (וגם המחבר נאלץ להתאים את רצונו... ). אבל בשורה התחתונה צריך לזכור שאלה לא צדדים שנלחמים זה בזה אלא כולם באותו צד, עובדים למען אותה מטרה – להוציא לאור טקסט כתוב היטב.
לצפיה ב-'מה זה היטב?'
מה זה היטב?
05/01/2019 | 00:21
1
19
היטב זה הכי קריא מבחינת קהל היעד?
היטב זה הכי מדויק מבחינת המומחים?
היטב זה הכי מדויק מבחינת קביעות האקדמיה ללשון?
צריך נכונות לעבודת צוות. וזה כבר לא קשור לפורום זה. ובכלל לא ל"תפוז" - אולי יותר ל-לימון....
 
לצפיה ב-'היטב = מה שמשרת את הטקסט, לפי מטרותיו, קהלו והלקוח'
היטב = מה שמשרת את הטקסט, לפי מטרותיו, קהלו והלקוח
05/01/2019 | 11:37
16
להוצאות לאור יש בד"כ דף הנחיות אחיד לעורכים שמכתיב מה ואיך מתקנים, ולרוב הוא לא חופף ב-100% לכללי האקדמיה ללשון. גם בלי הוצאה לאור, יש לקוחות שמעוניינים בהיצמדות מלאה לכללי האקדמיה ולמה שנחשב תקני ויש כאלה שלהפך. יש לקוחות שמעוניינים בהגהה מינימלית, אחרים מעוניינים גם בשיפור סגנון ובעיות אחרות, ויש כאלה שלא מעוניינים להגביה את המשלב כלל. הכול בסדר, העיקר שכולם יודעים מהי המטרה.
לצפיה ב-'אני הייתי כותבת'
אני הייתי כותבת
05/01/2019 | 15:59
23
... והיום, שנתיים לאחר מכן, ...
 
כי אני קצת מסכימה עם העורכת שמשהו מפריע ונשמע חסר במקצב של:
... והיום, לאחר שנתיים, ...
 
ומצד שני מסכימה עם רובכם שזה מגביה את הטקסט למשלב שפחות מתאים פה.
 
לצפיה ב-'מעניין אותי למה בכלל נוצר הצירוף המקרא "שנתיים ימים".'
מעניין אותי למה בכלל נוצר הצירוף המקרא "שנתיים ימים".
05/01/2019 | 12:42
3
9
לצפיה ב-'שנת ישרים, שנת נצח, שנת נצחים, שנת עולם'
שנת ישרים, שנת נצח, שנת נצחים, שנת עולם
05/01/2019 | 17:34
1
18
ושנת ימים.
לצפיה ב-'לא הבנתי.'
לא הבנתי.
05/01/2019 | 17:42
5
לצפיה ב-'אולי כדי למעט שנתיים קלנדריות.'
אולי כדי למעט שנתיים קלנדריות.
05/01/2019 | 20:25
6

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ