לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1336213,362 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'תפקידו של הזמן'
תפקידו של הזמן
14/08/2018 | 16:45
11
11
"תפקידו של הזמן הוא לאפשר את קיומה של התנועה" ??
תפקיד? לזמן?

זוהי הערה של גולש בדף שיחה בויקיפדיה. בערך "זמן".

מה דעתכם יש בעיה עם הניסוח,ואם כן מדוע?
ומהו הניסוח הנכון יותר?
אולי פשוט "הזמן מאפשר את קיומה של וכו'"?
לצפיה ב-'שני הניסוחים לא מוצלחים.'
שני הניסוחים לא מוצלחים.
14/08/2018 | 18:27
7
7
הניסוח הראשון לא מוצלח כי: תפקיד? לזמן?
אבל גם לומר שזמן מאפשר תנועה זה לא ממש מוצלח (כי זמן הוא רכיב בהגדרת תנועה. כמו שלא תכתוב בערך "אדם" שקיומם של בני אדם מאפשר את קיומו של ראש הממשלה).
כדי לעזור בניסוח, יש צורך להבין בדיוק מה אתה רוצה לומר.
אולי תוסיף כאן הסבר לכוונתך.
אני הייתי מוחק את המשפט הזה לגמרי, או מציין שתנועה (קישור ל'תנועה (פיזיקה)') מוגדרת כשינוי במיקום במרחב במשך הזמן.
לצפיה ב-'ראשית הנושא הוא זמן, ולא תנועה. שנית הנושא אינו הגדרת הזמן'
ראשית הנושא הוא זמן, ולא תנועה. שנית הנושא אינו הגדרת הזמן
14/08/2018 | 22:11
6
12
אלא משפט לגבי הקשר של הזמן לתנועה.
אז פיזיקלית הזמן מאפשר תנועה, בשילוב עם המרחב. (לכן מהירות נמדדת ביחידות של זמן מרחק)
השאלה היא רק לגבי הניסוח.
לצפיה ב-'כפי שכתבתי'
כפי שכתבתי
14/08/2018 | 22:23
12
לומר שזמן מאפשר תנועה, זה לא ממש נכון (אלא אם אתה מדבר אל אפשור לוגי. כמו לומר שקיום הזמן מאפשר את קיומה של התרחשות במשך זמן).
ובכל מקרה זה ניסוח משונה, כמו לומר שקיומו של כדור הארץ מאפשר את סיבובו של כדור הארץ.
עדיף למחוק את המשפט.
לצפיה ב-'אגב, הסתכלתי עכשיו בערך'
אגב, הסתכלתי עכשיו בערך
14/08/2018 | 22:38
4
12
המשפט הראשון אומר שתנועה מגדירה את הזמן.
ואילו המשפט השני אומר שהזמן מאפשר תנועה.
שמת לב למעגליות? תנועה>זמן>תנועה ?
מכאן תבין את הבעיתיות במשפט שאומר שזמן "מאפשר" תנועה.
 
לצפיה ב-'אכן התנועה המחזורית של החומר= זמן'
אכן התנועה המחזורית של החומר= זמן
14/08/2018 | 23:04
3
12
מדובר על מחזורים הנובעים ממעברים בין רמות האנרגיה של החומר. לולא זאת החומר יימצא במצב קפוא, ולכן לא תתאפשר כל תנועה. התנועה המחזורית של החומר היא התנועה הבסיסית ביותר שמאפשרת את יתר התנועות. והיא הנקראת זמן פיזיקלי. והיא גם משמשת למדידת זמן בשעון האטומי.
לצפיה ב-'יפה. ולכן המשפט שהצעת לא נראה לי.'
יפה. ולכן המשפט שהצעת לא נראה לי.
14/08/2018 | 23:42
2
7
אבל זה דיון שלא ממש רלוונטי לפורום השפה העברית. כי לא השפה היא הבעיה כאן, אלא התוכן.
אולי כדאי שתשאל בפורום לימודי פיזיקה, ייתכן שמישהו שם יספק לך הגדרה מתאימה.
לצפיה ב-''
14/08/2018 | 23:51
1
לצפיה ב-'לא הבנתי איפה אתה רואה בעיה'
לא הבנתי איפה אתה רואה בעיה
15/08/2018 | 00:01
4
קיימת תנועה בסיסית שמאפשרת את יתר התנועות. לתנועה הבסיסית קוראים זמן. וליתר התנועות קוראים פשוט תנועה. איפה עכשיו הבעיה? סתירה? משהו?
לצפיה ב-'אין כאן בעיה לשונית. יש כאן בעיה המצדיקה מאמר ארוך או ספר '
אין כאן בעיה לשונית. יש כאן בעיה המצדיקה מאמר ארוך או ספר
14/08/2018 | 22:47
2
5
קטן.
מה זה תפקיד?
כדי שיהיה תפקיד צריך איזשהו גורם מחליט.
התפקיד של סימן השאלה הוא לציין שאני שואל או תוהה.
התפקיד של הפרימדונה הוא לרקוד/למשוך אנשים לרכוש כרטיסים/לתת ביטוי לרעיונות הכוריאוגרף.
מה תפקידו של כל אחד מטריליוני הכוכבים שביקום?
ושוב: תפקיד יכול להיות רק לדבר שהוא פרי תכנונו של מתכנן. תפקיד המקלדת הוא שאפשר יהיה לכתוב. תפקיד החלון לאפשר כניסה של אור לחדר.
אפשר להתפלפל ולומר שהתפקיד של הטפרים של הנץ לאפשר לו לצוד. כאילו: אם היה מתכנן מודע, זה מה שהוא היה עושה כדי שהנץ יוכל לצוד.
מה התפקיד של העין - לקבל מידע ממרחק. המובן הוא שאם היה מתכנן, זה מה שהיה עושה כדי להקנות יכולת לקבל מידע ממרחק.
בלי מתכנן אין מובן למונח "תפקיד".
לזמן אין תפקיד, אף אחד לא יצר אותו במודע כדי למלא תפקיד.
אין כאן בעיה לשונית. יש כאן, לדעתי, כשל עמוק.
לשאלה מה תפקידן של השורות שהקלדתי למעלה אין ברצוני להתייחס.
 
 
לצפיה ב-'חח החכמתני, רק עכשיו אני מבין את כוונת השואל.'
חח החכמתני, רק עכשיו אני מבין את כוונת השואל.
14/08/2018 | 23:16
1
8
וכדי להניח את דעתך ושל כמותך, מה דעתך לגבי "הזמן מאפשר את קיומה של התנועה".
לצפיה ב-'מכוח עצמי לא הייתי כותב טיעון כזה, אבל נדמה לי שאין לפסול '
מכוח עצמי לא הייתי כותב טיעון כזה, אבל נדמה לי שאין לפסול
14/08/2018 | 23:24
3
ניסוח זה.
נכון, אם לא היה קיים זמן, לא היתה קיימת תנועה.
דא עקא, אז גם לא היתה מתאפשרת מחשבה (גם מחשבה היא אירוע בזמן), כולל המחשבה: אבוי, ללא זמן אין מתקיימת תנועה
לצפיה ב-'איך ראוי לנקד את ה-ר' במונח פרה-היסטורי'
איך ראוי לנקד את ה-ר' במונח פרה-היסטורי
14/08/2018 | 23:25
5
צירה או סגול?
תודה!
לצפיה ב-'עת רבה ?'
עת רבה ?
12/08/2018 | 07:52
27
32
בטקסט שאני עוברת עליו לשונית מופיע הביטוי עת רבה בצורה שלא פגשתי, הטקסט בניחוח דתי מסורתי. שאלתי היא האם הוא מופיע כאן תקנית ואפשר להשאיר אותו - ואם לא, במה להחליף אותו?
 
לאחר נישואים לא מוצלחים, שהיו פיסת הרכילות החמה ביותר עת רבה, נישאה שרה בגיל 27 לבנו של אדון אחד מעיר הבירה.... (הטקסט שונה קצת מטעמי פרטיות)
 
תודה רבה מראש לעונים!
לצפיה ב-'אינני רואה בעיה. עת היא נקבה (העת העתיקה"). זמן רב = עת רבה'
אינני רואה בעיה. עת היא נקבה (העת העתיקה"). זמן רב = עת רבה
12/08/2018 | 11:20
1
28
לעניות דעתי אין בעיה.
אולי (?) רק המשלב של "רכילות" לא לגמרי תואם ל "עת רבה". אך אינני יודע
 
א. הוז-חטי
 
לצפיה ב-'תודה רבה, פשוט חשבתי שהמשמעות היא "מזה זמן רב"'
תודה רבה, פשוט חשבתי שהמשמעות היא "מזה זמן רב"
12/08/2018 | 13:09
13
ונראה לי שלכן חסר משהו בשימוש כזה בביטוי לצורך אמירה זו, כלומר חסר לי ה
"מזה..."
לצפיה ב-'גם אני לא הכרתי, מתברר שהוא מופיע בספרים במשמעות "זמן רב"'
גם אני לא הכרתי, מתברר שהוא מופיע בספרים במשמעות "זמן רב"
12/08/2018 | 12:57
3
14
חפשי בגוגל "עת רבה" במירכאות ותראי את המופעים.
לצפיה ב-'תודה רבה, אז זהו שחסר לי מה שאמור לבטא "מזה" או "מאז..."'
תודה רבה, אז זהו שחסר לי מה שאמור לבטא "מזה" או "מאז..."
12/08/2018 | 13:11
2
13
לכן המשפט נשמע לי מוזר כל כך. נראה לך שהוא בכל זאת בסדר ככה? כלומר בעברית "רגילה" הייתי אומרת מזה זמן רב, או זה זמן רב, ואילו עת רבה משמיט את ה"מזה" כביכול... 
לצפיה ב-'אין צורך; הכוונה פשוט למשך הזמן, תקופה ארוכה.'
אין צורך; הכוונה פשוט למשך הזמן, תקופה ארוכה.
12/08/2018 | 14:39
1
19
"לאחר נישואים לא מוצלחים, שהיו פיסת הרכילות החמה ביותר עת רבה, נישאה שרה בגיל 27 לבנו של אדון אחד מעיר הבירה..."
"לאחר נישואים לא מוצלחים, שהיו פיסת הרכילות החמה ביותר זמן רב, נישאה שרה בגיל 27 לבנו של אדון אחד מעיר הבירה..."
"לאחר נישואים לא מוצלחים, שהיו פיסת הרכילות החמה ביותר תקופה ארוכה, נישאה שרה בגיל 27 לבנו של אדון אחד מעיר הבירה..."
 
לא צריך להוסיף "מזה" או "מאז" כי הן משמשות לרוב מנקודה מסוימת בזמן ועד עכשיו, וכאן מדובר פשוט בפרק זמן (שכבר הסתיים בעבר). כלומר "זה שנתיים" = "כבר שנתיים" (מלפני שנתיים ועד עכשיו, עדיין). לעומת זאת "הם יצאו יחד שנתיים / זמן רב / תקופה ארוכה" – מרגישה שאין צורך להוסיף? זה בדיוק ההקשר שיש לך בטקסט. הם היו פיסת רכילות למשך תקופה ארוכה, והיא הסתיימה (כנראה) עם נישואיה.
 
ושימי לב, אם וכשאת מוסיפה, הצורה שנחשבת תקנית היא רק "זה", בלי מ"ם (ההערות במקור, ההדגשות שלי).
 
ראי למשל במילון ספיר:
4. [תנ] להדגשת ציון זמַן מסוּיָם עד עכשיו, כגון: זֶה שנָתַיים (לא מזה שנתיים!) זֶה לא כבר - לפני זמַן לא רב; זֶה שלוש פעמים, התַלתָ בי (שופטים טז 15); כי זה שנתיים הרעָב בקֶרב האָרץ (בראשית מה 6) 
 
וב"רב מילים":
9. א. (לפני מילים המציינות פרקי זמן, לעיתים בתוספת 'ש__') מילה המשמשת לציון זמן שחלף, לעיתים תוך הדגשה על היותו ממושך; במשך הזמן הנזכר (ולא פחות); כבר.
• זה שבועיים ימים שגשם יורד בלי הרף.
• זה עידן ועידנים שלא ראיתיך.
• קרוביהם החיים זה שנים בחו"ל עדיין מחכים להם.
• זה שנה ויותר שהדירה הזאת עומדת ריקה.
ב. זה היום השני, זה השבוע השלישי וכד' (ש__) משהו נמשך ברציפות כבר למעלה מיום, למעלה משבועיים. בלשון הדיבור ובכתיבה העיתונאית מתחלפת לעיתים ב'מִזֶּה' (הנחשבת לא תקנית) 
 
כך גם אצל אבא בנדויד (עמ' 214) וודאי במקורות נוספים.
לצפיה ב-'הסבר מעולה, תודה רבה רבה הבנתי עכשיו, המון תודה'
הסבר מעולה, תודה רבה רבה הבנתי עכשיו, המון תודה
13/08/2018 | 10:48
23
על ההשקעה לכתוב את כל ההסבר הזה עם המקורות. 
 
נראה לי שאסתדר עכשיו ואשאיר לכותב/ת את הבחירה האישית בסגנון זה, למה לא? זה חלק מייחודיות הסיפור והטקסט במקרה זה ותואם את הרוח הכללית, למרות שנשמע לי/לנו קצת חריג.
 
המשך יום נעים ושוב תודה!
ת.
לצפיה ב-'לטעמי, הצירוף "עת רבה" הוא נטע זר מבחינה סגגנונית במשפט '
לטעמי, הצירוף "עת רבה" הוא נטע זר מבחינה סגגנונית במשפט
12/08/2018 | 23:40
5
23
שהבאת.
אני הייתי משנה זאת ל-:
לאחר נישואים לא מוצלחים, שהיו פיסת הרכילות החמה ביותר במשך זמן רב, נישאה שרה בגיל 27 לבנו של אדון אחד מעיר הבירה....
 
לצפיה ב-'מבחינה סגנונית'
מבחינה סגנונית
12/08/2018 | 23:42
5
לצפיה ב-'סוֹרי, אני חוזר לסוּרי: לדעתי מה שחורג מהסגנון הוא רכילות'
סוֹרי, אני חוזר לסוּרי: לדעתי מה שחורג מהסגנון הוא רכילות
13/08/2018 | 04:27
2
17
כל השאר לי נראה סגנון מגובש ואף מושך לב (עניין של טעם)
 
א. הוז-חטי
לצפיה ב-'גם כך אפשר לראות זאת, בהחלט, '
גם כך אפשר לראות זאת, בהחלט,
13/08/2018 | 10:42
12
זה אחד האתגרים של עריכה, להרגיש מה נכון מתי משלל השיקולים, לא? תודה רבה ~
לצפיה ב-' "פיסת הרכילות החמה ביותר" מוריד את המשלב'
"פיסת הרכילות החמה ביותר" מוריד את המשלב
13/08/2018 | 12:45
6
לצפיה ב-'נוטה בהחלט להסכים איתך !'
נוטה בהחלט להסכים איתך !
13/08/2018 | 10:40
13
השיקול היחיד שלי נגד שינוי הוא "כבוד הכותב/ת" שהוא/היא כותב/ת מכובד/ת שכותב/ת יפה וכו'. 
לצפיה ב-' קיים הביטוי נפוליאון כיס? נפוליאון כיסא? '
קיים הביטוי נפוליאון כיס? נפוליאון כיסא?
14/08/2018 | 08:20
6
12
בוקר טוב, מוכר לכם ביטוי כזה? ההקשר הוא קטע מסיפור זכרונות:
"הנהג.... אדם בשם מר ZX, קטן במידותיו, עגלגל,...(עוד תיאורים שלו), וסגנון של נפוליאון כיס.
מוכר לכם? נראה לי שהכוונה היא לתאר את האופן שבו הוא אח"כ פיקד על הסובבים  אותו באוטובוס (זה מתואר בהמשך), אבל לא מכירה את ה"כיס"  ורוצה לוודא שלא צריך לתקן משהו.
 
לצפיה ב-'נפוליאון כיס פירושו נפוליאון בזעיר אנפין'
נפוליאון כיס פירושו נפוליאון בזעיר אנפין
14/08/2018 | 12:40
1
14
משהו כמו: נפוליאונצי'ק (לא התותח...)
נניח: פילוסוף כיס (אף שבמקרה זה אומרים פילוסוף בגרוש)
לצפיה ב-'מגניב, ונחמד אפילו... תודה ! '
מגניב, ונחמד אפילו... תודה !
14/08/2018 | 18:38
2
לצפיה ב-'טרם נתקלתי, אבל יש "כיס נפוליאון" במעילים, מתברר... '
טרם נתקלתי, אבל יש "כיס נפוליאון" במעילים, מתברר...
14/08/2018 | 12:49
1
6
הייתי שואלת את המחבר לכוונתו, לוודא שלא מדובר בטעות, ולהציע אולי להבהיר את הכוונה לקוראים מאחר שהביטוי אינו שגור. עם זאת לא הייתי מתעקשת; גם דימוי מקורי הוא לגיטימי (רק מומלץ שיהיה מובן).
לצפיה ב-'צודקת, אני באמת אשאל ואוודא את זה. '
צודקת, אני באמת אשאל ואוודא את זה.
14/08/2018 | 18:41
4
ובלי דימויים מקוריים לא הייתה לנו ספרות מקורית...  
 
 
לצפיה ב-'פתאום בא לי רעיון למקור אפשרי של הביטוי: השעונים הניידים '
פתאום בא לי רעיון למקור אפשרי של הביטוי: השעונים הניידים
14/08/2018 | 12:53
1
6
הראשונים, שעונים שבני אדם (רק גברים) נשאו איתם בלכתם, היו שעוני כיס (שעוני יד פותחו מאוחר יותר, ואז גם לנשים).
לפניהם היו רק שעונים נייחים, גדולי מידות, אורלוגינים.
ואז הופיעו דגמים מוקטנים של שעונים - שעוני כיס
 
א. הוז-חטי
לצפיה ב-'אכן "כיס" בצירופים "--- כיס" מציין משהו קטן מימדים, וראה נא '
אכן "כיס" בצירופים "--- כיס" מציין משהו קטן מימדים, וראה נא
14/08/2018 | 15:50
5
את הגדרת המילון (רב מילים):
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה כִּיס  שֵם ז' 
3. רכיב שני בצירופי סמיכות (כגון 'פנס כיס', 'מילון כיס') המציין שמשהו הוא בעל ממדים קטנים וניתן לנשיאה על הגוף.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 
ואולם, עד כמה שאני זוכר, לא נתקלתי בהרחבת המשמעות הזו מ'משהו' ל'מישהו'.
לכן 'נפוליאון כיס' נראה לי נפלֶה, ואם לא שורה על המחבר רוח יצירתית במיוחד, הייתי משנה אותו למשהו כמו "נפוליאונצ'יק" (על פי אבגד) או "נפוליאון זוטא".
 
לצפיה ב-'קוריוז לשוני לסיום הדיון בעת רבה... '
קוריוז לשוני לסיום הדיון בעת רבה...
14/08/2018 | 08:26
7
10
אני קוראת הלאה בחיבור אחר בספר שאני עוברת עליו, והנה המשפט הבא (מקוצר מאוד ובשינויים מטעמי אנונימיות): 
ב-1928 מונה ד"ר X, באותה עת רבה של פראג, למרצה במכון ללימודים יהודיים שעתיד היה להיפתח בנובמבר אותה שנה. 
 
בתור דז'ה-וו ראשון, חשבתי כמובן כמה מדהים שאני פוגשת בביטוי זה לראשונה בחיי פעמיים באותו ספר !...  
לצפיה ב-'עת רבה טרוד הייתי בניסיון להבין את המשפט , ולכן (הגם שלא '
עת רבה טרוד הייתי בניסיון להבין את המשפט , ולכן (הגם שלא
14/08/2018 | 10:53
1
10
נתבקשתי, מודה) הייתי מתקן אותו תיקון קל:
"ב-1928 מונה ד"ר X, ששימש באותה עת רבה של פראג, למרצה במכון ללימודים יהודיים שעתיד היה להיפתח בנובמבר אותה שנה."
לצפיה ב-'אתה צודק לגמרי, נתתי אותו לפני שיפורים כלשהם'
אתה צודק לגמרי, נתתי אותו לפני שיפורים כלשהם
14/08/2018 | 12:13
7
ומפושט מאוד יחסית למשפט המקור הססגוני והארוך יותר..., אבל קטע נחמד, לא? 
לצפיה ב-'פשוט להזיז את הה"א (רבה >> הרב) או לוותר על "באותה עת"'
פשוט להזיז את הה"א (רבה >> הרב) או לוותר על "באותה עת"
14/08/2018 | 12:25
4
13
בלאו הכי יש שנה בתחילת המשפט, ואין דרך להבין אחרת מההקשר. לא הייתי מוסיפה פועל, הוא מיותר בעיניי, ואני תמיד מעדיפה לקצר ולא להאריך.
 
ב-1928 מונה ד"ר X, רבה של פראג, למרצה במכון ללימודים יהודיים שעתיד היה להיפתח בנובמבר אותה שנה.
 
למען האמת, מכיוון שהמינוי מוזכר בשנה (אך בלי חודש) והמכון נפתח באותה שנה, אין טעם לציין נובמבר. מה זה משנה אם הוא מונה כמה חודשים לפני? ואם זה משנה, יתכבדו ויספקו תאריך, לכל הפחות חודש.
 
ב-1928 מונה ד"ר X, רבה של פראג, למרצה במכון ללימודים יהודיים שנפתח באותה שנה.
 
או
 
ב<ינואר> 1928 מונה ד"ר X, רבה של פראג, למרצה במכון ללימודים יהודיים שעתיד היה להיפתח בנובמבר.
לצפיה ב-'ברור, חסר מפיק: רבהּ. המקפידים גם משמיעים אחרת '
ברור, חסר מפיק: רבהּ. המקפידים גם משמיעים אחרת
14/08/2018 | 12:36
1
10
רבה (עת רבה), ורבהּ (הרב של). ואינני מתכוון בהכרח לתמהונים
לצפיה ב-'נכון, תוספת המפיק היא "עלי" (כלומר באחריותי).... '
נכון, תוספת המפיק היא "עלי" (כלומר באחריותי)....
14/08/2018 | 18:38
2
לצפיה ב-'אהבתי ולמדתי ממך, תודה רבה ! '
אהבתי ולמדתי ממך, תודה רבה !
14/08/2018 | 18:37
1
3
לצפיה ב-''
14/08/2018 | 23:55
לצפיה ב-'בזיעת אפיך?'
בזיעת אפיך?
14/08/2018 | 10:21
1
10
האף עצמו אינו מזיע, אבל כל מי שעובד ביום קיץ חם מכיר את אגלי הזיעה שגולשים מהמצח ונוטפים מקצה האף...
האם זה המובן המקורי של "בזיעת אפיך"?
לא מכיר מובן סמלי לאף, למעט כעס (אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי), וביטויים כמו "חרון אף", קשורים גם הם לאף הפיזי.
וגם, למה "אפיך" ברבים ולא "אפך"?
המופע הנוסף היחיד במקרא הוא בשירת הים, "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם", ושם מפרשים שהכוונה לשני הנחיריים, אבל זה לא רלוונטי לזיעה.
לצפיה ב-'אפיים=פנים. ממילון רב מילים וממילון ספיר (וכן במילון אבן '
אפיים=פנים. ממילון רב מילים וממילון ספיר (וכן במילון אבן
14/08/2018 | 11:01
6
שושן):
 
רב מילים:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה אַפַּיִם  שֵם ז"ר (בצורת זוגי) 

צורת זוגי של המילה 'אַף' שפירושה 'פָּנים', המשמשת גם במשמעות של 'כעס' (בעיקר בצירופים).
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 
ספיר:
^^^^^^^^^^^^^^^^^
אַפַּיים1, אַפַּיִם
(מקרא)
1. פָּנים, כאמור בפסוק: "וישתחווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה" (בראשית מב, 6)
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^


 
לצפיה ב-'מי הוא בן זוגה של המרשעת?'
מי הוא בן זוגה של המרשעת?
13/08/2018 | 04:30
2
107
יש מִרשעת.
יש גם מִרשע?
תודה

א. הוז-חטי
לצפיה ב-'האקדמיה ללשון: רָשָׁע בנקבה'
האקדמיה ללשון: רָשָׁע בנקבה
13/08/2018 | 05:15
1
23
לצפיה ב-'תודה רבה!!'
תודה רבה!!
13/08/2018 | 22:31
11
מודה לך מאד
 
א. הוז-חטי
לצפיה ב-'שעוד/שבעוד'
שעוד/שבעוד
10/08/2018 | 03:52
4
36
נניח רוצים לומר "תאמר לו ש_עוד 3 שעות הרכבת יוצאת" יש לומר שבעוד או שעוד? 
תודה
לצפיה ב-'בעוד'
בעוד
10/08/2018 | 12:52
2
42
לצפיה ב-'ואם זה לא זמן קצוב אלא "עוד מעט"?'
ואם זה לא זמן קצוב אלא "עוד מעט"?
12/08/2018 | 04:24
1
15
לצפיה ב-'כעיקרון'
כעיקרון
13/08/2018 | 03:36
16
כעיקרון גם "בעוד מעט".
 אך למעשה, מכיוון שהתרגלנו לוותר על המילית "ב.." במקרה זה כדי לא להישמע מוזר ומשונה, הייתי ממליץ לוותר על הבי"ת.
לצפיה ב-''
10/08/2018 | 15:26
23
לצפיה ב-'שאלות של DavidRefaeli'
שאלות של DavidRefaeli
10/08/2018 | 00:28
19
91
היי דוד, אם מצטברות לך כמה שאלות בטווח של יום-יומיים אנא רכז אותן בהודעה אחת או בשרשור אחד (אם כבר פרסמת שאלה אחת, שרשר אליה את הבאה). אם אתה מעריך מראש שיהיו לך כמה שאלות תוכל לפתוח שרשור ייעודי עם כותרת בלבד ולשרשר אליו את שאלותיך בצורה מסודרת, אפשר גם להשתמש באייקון בולט לכל שאלה. אם השרשור כבר התארך או הפסיק לקפוץ (קורה אחרי 72 שעות) פתח חדש, כמובן.
לצפיה ב-'זכריה'
זכריה
10/08/2018 | 00:18
13
32
האם מקור השם נובע מהשורש זכר במובן לזכור או מהמלה זכר במשמעות בן זכר (male)? האם יש אפשרות לדעת על פי הניקוד?
 
לצפיה ב-'אם מותר להעלות השערה ללא ביסוס: בן זכר מותיר לך זכר'
אם מותר להעלות השערה ללא ביסוס: בן זכר מותיר לך זכר
10/08/2018 | 01:03
9
25
כך שהמוצא משותף.
ייתכן מאד שטעות בידי.
לצפיה ב-'אני חושב שאתה צודק, אבל זה עדיין לא עונה על השאלה'
אני חושב שאתה צודק, אבל זה עדיין לא עונה על השאלה
10/08/2018 | 09:49
19
למה המשמעות הספציפית בשם זכריה. למה התכוון המשורר (או ההורים).
 
לפחות לפי הויקיפדיות והאתרים השונים באנגלית נראה שהכוונה היא לזכרון. אבל ראיתי שבחלק מהאתרים מפרשים את זה כ-"יזכור אותך ה'" ובחלק אחר "זכור את ה'". 
 
לא ראיתי שום מקום שמדבר על זכר (male) למרות שגם זה אפשרי לדעתי (אם מקשרים בין זכר לחזק וכו'). 
לצפיה ב-'ולמה בת לא מותירה זכר הרי צריך שניים לטנגו...'
ולמה בת לא מותירה זכר הרי צריך שניים לטנגו...
10/08/2018 | 13:18
7
18
ואם לבן הזה תיוולדנה רק בנות איזה זכר נשאר?
 
אם זכר ונקבה הפכים הם אז הזכר הסגור/סכור הוא הפך הנקבה הנקובה.
 
 
לצפיה ב-'ברוב התרבויות שם המשפחה עובר דרך הזכרים. יהודים רצו בן זכר'
ברוב התרבויות שם המשפחה עובר דרך הזכרים. יהודים רצו בן זכר
10/08/2018 | 14:33
6
23
שיאמר עליהם קדיש ויזכיר את שמם.
יהודים אפילו קראו לבן "הקדיש שלי"
הדעה האישית שלי לא נוגעת כמובן לעניין.
 
לצפיה ב-'זה קצת רחוק'
זה קצת רחוק
11/08/2018 | 22:36
3
21
זה קצת רחוק ומופשט, אף על פי שאין דרך לשלול זאת.
סברה מקובלת יותר, גורסת שהמילה "זכר" נגזרת ממילה קדומה לאיבר המין הזכרי או לתכונותיו, כפי שהמילה "נקבה" נגזרת מהמילה "נקב". ואז אם יש קשר לזיכרון הוא עקיף יותר, והוצע שהפועל לזכור נגזר ממילה פיזית, משהו מעין לדקור או לנעוץ או לחדור (המחשבה דוקרת אותך, הזיכרון ננעץ בך וחודר אל תודעתך). כמובן גם לכך אין ראיות ברורות אבל זה תהליך קצת יותר פשוט מההשערה שלך.
לצפיה ב-'יש להניח שאתה צודק. מכל מקום במניית הדורות נמנים הזכרים'
יש להניח שאתה צודק. מכל מקום במניית הדורות נמנים הזכרים
12/08/2018 | 12:30
2
15
ויולד אלף את בית.
עד כדי כך שהאימהות של חלק ניכר מאישי המקרא המרכזיים ביותר כלל אינן נזכרות, ואם כן - חלקן נזכרות רק כאשת - ....
האבות נזכרים, כמובן.
המקרה אולי הכי קיצוני הוא שושלת האבות (רק האבות) של יוסף, שהוא לפי גישות מרכזיות בנצרות בכלל לא אביו של ישוע...
אבל אני מניח שבסך הכל הצדק אתך
לצפיה ב-'רק תיקון קטן'
רק תיקון קטן
13/08/2018 | 01:11
1
11
ברשימת היוחסין של יוסף מופיעות חלק מאמהותיו, אם כי כמובן במספר קטן (שלוש מוזכרות בשם ואחת בכינוי) מזה של הגברים (ארבעים, כולם מוזכרים בשם).
כמובן, גם הנשים שמופיעות ברשימה אינן שם במקרה. כולן הן נשים עם התנהגות מינית בעייתית (תמר המתחזה לזונה, רחב הזונה, רות ההולכת לגורן ומגלה את מרגלות בועז ובת שבע שהרתה לדוד בזמן שהיא נשואה לאוריה), ולמרות זאת צאצאיהן הן מלכי בית דוד. כך שגם מרים יכולה להשתלב היטב ברשימה.
לצפיה ב-'אגב, במגיה היהודית השתמשו בעיקר בשם האם כדי "לא לפספס"'
אגב, במגיה היהודית השתמשו בעיקר בשם האם כדי "לא לפספס"
13/08/2018 | 12:53
12
(הואיל וזיהוי האם ודאי יותר מזיהוי האב... ). הכוונה לשלל קמעות ותפילות לשלומו של אדם חולה, שלום הבית, פרנסה, הצלחה וכו'. מצד אחד מעניין, מצד שני, הקשה על זיהוי הלקוח (בדיעבד, בפענוח הארכיאולוגיה).
לצפיה ב-'שם משפחה זו המצאה חדשה יחסית'
שם משפחה זו המצאה חדשה יחסית
12/08/2018 | 07:13
1
15
לדעתי המילה בן מתאימה יותר לתיאור זה מאשר מילה המתארת את סיווג המין.
לצפיה ב-'קרוב לוודאי שאתה צודק. בעניין שם המשפחה - חד משמעית אתה צודק'
קרוב לוודאי שאתה צודק. בעניין שם המשפחה - חד משמעית אתה צודק
12/08/2018 | 12:33
12
מכל מקום, הבן נקרא על שם אביו, ושם המשפחה בשלב מסוים התקבע גם הוא על שם האב.
 
לצפיה ב-'מהשוואה לשמות אחרים בעלי אותה תבנית: נְתניה, סְעדיה,'
מהשוואה לשמות אחרים בעלי אותה תבנית: נְתניה, סְעדיה,
10/08/2018 | 09:47
2
27
גְאליה, גְדליה, נְחמיה, פְתחיה, נראה לי שניתן להסיק שהם נוצרו ע"י חיטוף ההברה הראשונה של הפועל, והוא הדין בשם זכריה - הפועל זכר (ולא השם זכר (היפוכה של נקבה)).
לצפיה ב-'מעולה, תודה!'
מעולה, תודה!
10/08/2018 | 09:50
5
לצפיה ב-' וכן מהמשמעות:'
וכן מהמשמעות:
10/08/2018 | 11:54
20
זכריה הוא מי שאלוהים זוכר ופוקד אותו (או אולי מי שזוכר את אלוהים).
אין משמעות למין זכר בהקשר זה.
לצפיה ב-'הכדור פילח את גופו'
הכדור פילח את גופו
10/08/2018 | 00:19
3
23
האם הפועל פילח נכון (או מדויק יותר) רק למקרה שבהם נוצרים פלחים נפרדים, ועל כן המשפט שבכותרת אינו מדויק? 
אם כן, מהי המילה הנרדפת המתאימה להחליף את הפועל פילח?
לצפיה ב-'לדעתי אם משהו לא הכי מדויק בביטוי "הכדור פילח את גופו" הרי '
לדעתי אם משהו לא הכי מדויק בביטוי "הכדור פילח את גופו" הרי
10/08/2018 | 00:59
1
24
שזה הכדור (מדויק יותר: הקליע) ולא פילח. "עַד יְפַלח חֵץ כבֵדוֹ" (משלי, ז כ"ג)
לצפיה ב-'ידוע לי השימוש הנרחב - השאלה אם השימוש הוא אכן "נכון"'
ידוע לי השימוש הנרחב - השאלה אם השימוש הוא אכן "נכון"
10/08/2018 | 09:56
16
שכן הפועל לפלח מרמז על חלוקה לפלחים, לחלקים שונים. לכן אם קליע או חץ או כל דבר אחר רק מנקב ועושה חור בגוף שלם אך אינו מחלקו, הפועל - לפחות על פי משמעותו היותר עמוקה - כנראה אינו מתאים במיוחד. 
לצפיה ב-'1. על פי סקר קטן שעשיתי באינטרנט - "הכדור פילח את גופו" תקין'
1. על פי סקר קטן שעשיתי באינטרנט - "הכדור פילח את גופו" תקין
10/08/2018 | 09:36
20
2. משמעות הפועל פילח היא רחבה יותר מ"יצר פלחים נפרדים".
מילון רב מילים:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה פִּלֵּחַ  פ' פיעל 

(גם: פִּלַּח)
1. א. (כשנאמר על חץ, כדור וכד') ניקב, חדר לאיבר בגוף וחתך אותו.
• החץ פילח את גופו, והוא נפל ארצה מייד.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 
מילון ספיר:
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
מְפַלֵּחַ1
| טעות \ הערה
1.[תנ] בּוקֵעַ וחותך: צעקות הפצועים מפלחות את האוויר
2.[תנ] (דָבָר חַד) חודר, מבַתֵר: עד יפלַח חץ כבֵדו (משלי ז 23); פגזים פילחו את קירות הבית
3. [תנ] מַפריד לִפלָחים: ויפלַח (את פקועות השדה) אל סיר הנזיד (מלכים ב' ד 39); הנערה פילחה את התפוז לפלחים
4. [עח] חורֵש: המחרשה מפלחת את השדה
5. [תנ] יולֵד, מוציא מֵהרֶחֶם: תכרענה ילדיהן תפלחנה (איוב לט 3)
https://www.milononline.net/do_search.php?Q=%EE%F4...
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
לסיכום, הצירוף "הכדור פילח את גופו", לדעתי, תקין ואין צורך למצוא לגביו חלופה לפועל פילח.
לצפיה ב-'סבבה '
סבבה
10/08/2018 | 09:46
6
לצפיה ב-'לגרום נזק או לגרום לנזק ?'
לגרום נזק או לגרום לנזק ?
11/08/2018 | 21:33
2
13
בהנחה שהשימוש במילה "לִגְרוֹם" הוא הכרחי בכתיבת סיפור/שיר.
מהו השימוש הנכון?: 
לִגְרוֹם נֶזֶק
או
לִגְרוֹם לְנֶזֶק
?
 
תודה מראש.
 
לצפיה ב-'נראה לי ששניהם נכונים.'
נראה לי ששניהם נכונים.
11/08/2018 | 22:37
8
לצפיה ב-'למיטב ידיעתי שניהם נכונים; אלא אם יש מושא נוסף, ואז גם וגם'
למיטב ידיעתי שניהם נכונים; אלא אם יש מושא נוסף, ואז גם וגם
12/08/2018 | 00:11
14
כלומר: לגרום נזק / לגרום לנזק
אבל
לגרום למישהו נזק / לגרום נזק למישהו
 
כלומר אם צריך את המושא העקיף למקבל הגרימה, התוצאה תהיה מושא ישיר. אישית אני תמיד מעדיפה מושא ישיר (לגרום נזק, בלי למ"ד) כי זה קצר יותר וגם מתקשר טוב יותר לסביל הנפעל (גרמתי נזק >> הנזק נגרם).
לצפיה ב-'שלום. כיצד בודקים מתי התחילו להשתמש במילה?'
שלום. כיצד בודקים מתי התחילו להשתמש במילה?
09/08/2018 | 09:26
2
43
אני מתעניינת במילה "תיעוד" .
עריכה של תצלומים ותרשימים של פריטים ומבנים.
תודה לעונים.
לצפיה ב-'במקרה זה'
במקרה זה
09/08/2018 | 15:07
1
40
עייני בזיכרונות ועד הלשון, תש"ך (1960), הישיבה ה-38. דיון וויכוח על אישורה של המילה תיעוד . וראי שם "המילה אינה חידוש הוועדה. המלה קיימת בשימוש בעלי המקצוע, ובשתי הוועדות ראו צורך במלה עברית אחת לעניין זה".
 
אם את רוצה למצוא מקור קדום יותר, הייתי מציע שתחפשי בעיתונות ההיסטורית:
 
תבחרי "חיפוש מתקדם" (בצד שמאל), תחפשי "תעוד" או "תיעוד", תגבילי תוצאות עד שנת 1960, תסדרי מהישן לחדש, ותתעלמי מתוצאות מדומות (מכיוון שמדובר בטכנולוגית OCR, והדפוסים הישנים לא היו כל כך איכותיים, יהיו בוודאי הרבה תוצאות דמה).
לצפיה ב-'אנסה. תודה רבה רבה על העזרה.'
אנסה. תודה רבה רבה על העזרה.
09/08/2018 | 15:32
9
לצפיה ב-'ממונה או ממונית?'
ממונה או ממונית?
07/08/2018 | 15:24
5
33
ממונית נשמע ממש מוזר אבל מתאים מבחינת מבנה
מה נכון?
לצפיה ב-'אני הייתי בוחר ב'ממונה'. אין לי הוכחה לכך שזו הצורה הנכונה, '
אני הייתי בוחר ב'ממונה'. אין לי הוכחה לכך שזו הצורה הנכונה,
07/08/2018 | 22:21
23
אך בכל זאת יש לי 3 נימוקים לבחירה בה:
- תחושה לשונית
- במילון רב מילים מויעה הצורה ממונה ולא מופיעה הצורה ממונית
- כנ"ל במילון ספיר
לצפיה ב-'שתי הצורות תקינות דקדוקית, הצורה "ממונה" היא המקובלת כשם'
שתי הצורות תקינות דקדוקית, הצורה "ממונה" היא המקובלת כשם
07/08/2018 | 23:09
3
35
בשימוש בפועל (מישהי שממנים אותה כעת) אפשר להשתמש גם ב"ממונית" (ואגב, רב-מילים מכיר בה, חיפוש שלה מפנה לערך).
 
ברוב המקרים התפקיד כבר כולל את התואר והוא נקבע מראש (למשל "הממונה על ההגבלים העסקיים") ולכן בלאו הכי אין אפשרות לשנות. הסיבה היחידה בעיניי לבחור ב"ממונית" היא הדגשה שזו אישה. עם זאת יש גם יתרון שהמילה "ממונה" נכתבת זהה ואין צורך לשנות את התואר כשמתחלף המינוי.
לצפיה ב-'אכן ברב מילים מופיעה המילה ממונית, אך (כפי שציינת) רק כפועל.'
אכן ברב מילים מופיעה המילה ממונית, אך (כפי שציינת) רק כפועל.
07/08/2018 | 23:39
2
28
הנחתי (באופן אינטואיטיבי, אולי בטעות - יקבע השואל) שהשואל התכוון לשֵם (עיסוק), ושָם מופיע רק ממונָה.
לצפיה ב-'מופיעה'
מופיעה
07/08/2018 | 23:40
13
לצפיה ב-'כבר התייחסתי לכל מה שכתבת...'
כבר התייחסתי לכל מה שכתבת...
07/08/2018 | 23:41
8
לצפיה ב-'מקור המילה גבר'
מקור המילה גבר
06/08/2018 | 12:31
16
55
שלום לכולם,
 
אני מתחקה אחר משמעות המילה גבר. 
 
בתחילה חשבתי שיתכן שיצא מתוך גבורה, גיבור, לגבור, או להתגבר, אך נראה לי שיותר סביר שההפך הוא הנכון ושמילים אלו יצאו מתוך המילה גבר. 
 
כמובן שלמילה נוצרו משמעויות כמו זכר, איש וכו'. אבל אני מחפש את המשמעות המקורית למילה. לא מצליח לראות כל-כך קשר לתרנגול הזכר (שגם הוא נקרא גבר).
 
אני תוהה אם יש קשר למשמעות "נותן" או "מפרנס" (במובן של תפקידו של הגבר בחברה ובעיקר בתא המשפחתי שם יש לו חובות כלפי האישה). מעניין לציין שהפועל To Give באנגלית מגיע מפרוטו אינדיאן-אירופיאן (PIE) *גב. כמו כן, בערבית מדוברת משמעות המילה جاب (ג'אב) היא להביא או לתת (לא בטוח כמה נפוצה המילה הזאת מחוץ לערבית פלסטינית. המילה היותר נפוצה היא أعطى).
יתכן גם שמשמעות שם העיר העתיקה "עציון גבר" (על גבול אילת של היום) היא העיר דרכה מספקים עציונים (אך מה זה עציון? שם כללי לעצים?).  
לצפיה ב-'לדעתי אתה טועה'
לדעתי אתה טועה
06/08/2018 | 16:00
1
51
אי אפשר לטעון שמילים כמו גיבור, גבורה וכיוצ"ב יצאו מהמילה גבר וכנ"ל לגבי היפוכו של דבר.
למה יש הבדל בתפיסתנו את גבר לעומת איש? הרי שאם המילים למעלה הן תולדות של גבר היינו מצפים לראות מילים דומות כתולדות של איש, ולא כן. אלא שקיים הבדל קמאי משלב קדום יותר, לדעתי משורש ג.ב הדו עיצורי. מילים כמו גוב, גבעה וגב מים הם שארי בשרו של הגבר וכל עניינם הוא ההתעלות ובפרט ממקום נמוך את שוליו הגבוהים.
 
לצפיה ב-'מעניין'
מעניין
06/08/2018 | 16:17
38
זה מסתדר עם ג'בל (הר) בערבית. ויתכן שג'אב הן בערבית והן בפרוטו אינדיאן-אירופיאן נובעים מאיזו תפיסה שנתינה היא נפילה ממקום גבוה לנמוך (כמו שנהר נותן מים, או מפל). 
לצפיה ב-'גבר, גביר, גיבור, גברת'
גבר, גביר, גיבור, גברת
06/08/2018 | 17:16
9
44
כולם משורש גב"ר שמשמעו חוזק ועוצמה.
הגבר הוא מהמין החזק, הגיבור הוא איש חזק, הגברת שולטת בכוחה על נתיני הממלכה וכו'.
כמו שענו לך אין סיבה לחשוב שהשורש נגזר משם העצם "גבר" ולא להפך.
לגבי שורש דו-עיצורי קדום, זה בעיניי ספקולציות רחוקות מאוד במקרה זה.
הקשר לפרוטו-הודו-אירופית לא מסתבר.
אין קשר ל-جاب הערבית. כי האות ב"א שבסוף המילה הזו, הייתה במקורה כמו מילית היחס "ב" בעברית (לבוא ב, לבוא עם, جاء + ب > جاب).
אבל ודאי שיש קשר לג'בר הערבית.
 
לצפיה ב-'מדבריך עולה שהשפה העברית'
מדבריך עולה שהשפה העברית
06/08/2018 | 22:19
8
35
היא משעממת ואפורה ביותר וכן חוסר הגיון מוחלט בקיומם של כמה שורשים בעלי משמעות זהה: גבר, עצם, חזק...
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'לא ברור לי איך זה עולה מדבריי.'
לא ברור לי איך זה עולה מדבריי.
06/08/2018 | 23:39
7
16
לצפיה ב-'גבר=חזק'
גבר=חזק
07/08/2018 | 06:22
6
36
אם תכונת הגבר היא היותו חזק מדוע לא נקרא חזק או מילה אחרת מכל המילים המציינות חוזק שיש בשפה? כח, איל, עצם, און...
 
 
לצפיה ב-'1. אילו'
1. אילו
07/08/2018 | 15:22
5
39
  1. אילו הזכר היה מכונה בכל מילה אחרת, היית שואל למה לא גבר.
  2. שורש עצ"ם כמדומני שימש במקור בעיקר לריבוי וכמות (וירבו ויעצמו), ולכן לא ממש רלוונטי.
  3. כוח, איל ואון הם שמות עצם, והשורש שלהם אינו משמש ליצירת פעלים ושמות תואר, בניגוד לגב"ר: התגבר, גברו.
  4. לעיתים קשה להתחקות במדויק אחר התהליכים הפרה-היסטוריים שבררו מילה מסוימת על פני מילים אחרות.
לצפיה ב-'אמת'
אמת
10/08/2018 | 12:16
4
22
1. הייתי שואל אם הייתי רואה לנכון. לענ"ד השורש גב"ר לא מציין חוזק כתכונה ולכן לא שייך לקשר בין גבר> המין החזק> חוזק.
2. כוחי ועוצם ידי. העצם היא חזקה ביחס לרקמות. גם גב"ר מציין כמות מי המבול גברו וכיסו את ראשי ההרים.
3. אין חוק טבע שגזר על השמות כח, איל ואון שלא יציינו גם את המילה גבר או שתהיה נגזרת מהשורש למילה כזו.
4. אני מסכים איתך, לכן רשמתי שלדעתי דוד טועה ולדעתי יש לראות את המקור כהתפתחות של שורש דו עיצורי.
 
 
 
 
לצפיה ב-'ובכן,'
ובכן,
10/08/2018 | 12:27
3
17
  1. מה שהנקודה הזו אומרת שכל עוד אינך מראה יתרון בגזרת המילה דווקא מ"כוח" ולא משורש גב"ר, השאלה לא חזקה במיוחד.
  2. נכון. אבל השימוש הנפוץ בעצ"ם בהקשר של ריבוי עשוי לרמוז שהמשמעות היסודית הייתה כמותית, ואילו עוצמה איכותית היא רק נגזרת.
  3. אכן אין חוק פיזיקלי, אבל באבולוציה של הלשון אולי היו גורמים שמעודדים כיוון מסוים.
  4. בעיניי השערות המבוססות על אסוציאציות קלושות, לא הופכות את העברית למעניינת יותר, אלא ההפך. כי עם אסוציאציות דמיוניות אפשר לעשות הכול. להשערה צריך להיות עוגן ותימוכין או לפחות קשר הדוק ומובהק כדי שיהיה לה ערך. ובמקרה זה לשורש הדו-עיצורי יש קשר סמנטי חלש ודמיוני מאוד.
לצפיה ב-'היתרון הוא'
היתרון הוא
10/08/2018 | 13:14
2
19
1. שמילים כמו כוח איל ואון מציינות את תכונת החוזק טוב יותר משורש גב"ר. אם נאמר שכל מילה בשורש גב"ר תיקח רק חלק מהמשמעות שלו אזי מה היתרון לכל שיטת השורשים?! בסיפא דבריך האם אפשר לשכתב ל: "השאלה לא גוברת במיוחד" או אולי לא גברית או לא גיבורה...
אולי אני הוזה אבל לפחות עקבי ומניח ששיטת השורשים מובנית על עקביות לפחות ברובה ולא כל מילה בשורש תיקח פיסת משמעות ממנו.
2. עצם נראית לי כמילה פיזית בסיסית שיכלה לתרום את משמעות הקושי והחוזק, לא רואה יתרון בדבריך.
3. אין ויכוח. אני שטחתי את משנתי האבולוציונית.
4. אמת. אני סבור שיש קשר מובהק בין גב-גבא-גבה-גבל-גבעה-גבר יותר מהקשר הלא עקבי בין גבר לחזק כאמור. אני מסכים איתך שלטענות שורשים דו עיצוריים צריך דמיון מפותח, הרי ככלות הכל צריך דמיון מאוד מאוד מפותח לתרגם ציור למילה בעלת משמעות.
 
לצפיה ב-'ראשית'
ראשית
10/08/2018 | 14:26
1
15
  1. לא יודע מדוע אתה סבור שהמילים הללו מציינות טוב יותר את הכוח, וההתגברות.  כל דאלים - גבר, אמרו חכמינו. ובכלל גם יכולים להיות שלבים מתווכים בתהליך: לדוגמה אפשר להציע שהמילה המקורית גֶבֶר שימשה תחילה במשמעות "גביר" אדם חזק ומושל, ורק אחר כך התרחבה לכל אדם זכר , בדומה למה שקרה לא מזמן למילה "אדון". בתנ"ך גבר לפעמים רומז גם למעמד נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל, מה שאולי תומך בהשערה הנ"ל (אגב בגעז המשמעות של "גבר" היא דווקא עבד slave. איש שעובד קשה, וכנראה צריך להיות חזק). כמו כן, כבר ציינתי שהמילים כוח ואון לא נגזרו פעלים ושמות תואר, שאולי שימשו בתהליך יצירת המילה גֶּבֶר.
  2. הגיוני.
  3. .
  4. טוב, אז נשאר באי הסכמה. בעיניי, כאמור, אלו אסוציאציות קלושות.
לצפיה ב-'תיקון'
תיקון
12/08/2018 | 08:05
11
רשמתי שמילים כמו כוח, און ואיל מציינות טוב יותר את תכונת החוזק, התכונה אותה שייכת לשורש גב"ר. שורש גב"ר לדעתי מציין את ההתעלות מנחיתות ליתרון. הדימוי למים שצריכים למלא גב במהלכם ולעבור את שוליו כדי להמשיך לזרום נראה בעיניי כמתאים (מכאן גם הקשר לחוזק וריבוי). 
היה גביר לאחים שלך / שמתי את אחיך הצעיר לגביר לך מתארים את המשילות מתוך נחיתות מספרית או בגיל ומעניין לראות שדווקא בהתייחס לנשים במילה גבירה יש יותר משני מופעים במקרא...
המילים מלך, נגיד, מושל, שר, רוזן.... באף אחד מהן אין קשר לחוזק.
לצפיה ב-'חזק'
חזק
13/08/2018 | 18:43
3
11
השורש גב"ר על הטיותיו קיים בשפות שמיות רבות במובן "להיות חזק, להכניע (לגבור, להתגבר)". נראה שמובן זה קדם למובן "זכר", שהוא ייחודי לעברית ואינו נפוץ בשאר השפות.
לצפיה ב-'לא חושב.'
לא חושב.
13/08/2018 | 23:14
2
9
גם "זכר" היא מילה קדומה המצויה בשפות שמיות אחרות.
המילה "גבר" ככל הידוע שימשה אך ורק לבני אדם (ומאוחר יותר לתרנגול), ואם כך היא לא הייתה מילה היכולה למלא את הפונקציה של המילה "זכר".
לצפיה ב-'אולי לא הסברתי טוב'
אולי לא הסברתי טוב
14/08/2018 | 10:09
1
5
התכוונתי לכך שהמובן של חוזק והתגברות מצוי בשפות שמיות נוספות, בהן אכדית שכנראה קדמה לעברית, ולכן אני משער שהמובן של "אדם בוגר ממין זכר" התפתח ממנו, ולא להיפך.
לצפיה ב-'באמת לא ירדתי לסוף דעתך לפני ההברה הזו. :)'
באמת לא ירדתי לסוף דעתך לפני ההברה הזו. :)
14/08/2018 | 18:28
לצפיה ב-'איך מיידעים "עיר מדינה"'
איך מיידעים "עיר מדינה"
06/08/2018 | 19:03
5
16
לצפיה ב-'זה צירוף סמיכות (ערי-מדינה) לכן מיידעים את הסומך: עיר המדינה'
זה צירוף סמיכות (ערי-מדינה) לכן מיידעים את הסומך: עיר המדינה
06/08/2018 | 19:15
4
13
לצפיה ב-'תודה. חברה בת או חברת בת?'
תודה. חברה בת או חברת בת?
06/08/2018 | 21:02
3
11
לצפיה ב-'יש החלטה או המלצה של האקדמיה ללשון, לצערי איני זוכרת בע"פ'
יש החלטה או המלצה של האקדמיה ללשון, לצערי איני זוכרת בע"פ
06/08/2018 | 21:11
24
ואתר האקדמיה לא פעיל כרגע... צריך לבדוק כשיחזור.
לצפיה ב-'שתי הצורות נכונות.'
שתי הצורות נכונות.
06/08/2018 | 23:07
1
26
מאתר האקדמיה:
 
ב. חברה בת וחברת בת
בצד הצירוף חֶבְרָה בַּת (ברבים חֲבָרוֹת בָּנוֹת) כשר גם הצירוף חֶבְרַת בַּת (ברבים חֶבְרוֹת בַּת). אין צריך לומר שגם הצירוף בַּת־חֶבְרָה כשר.
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
06/08/2018 | 23:41
5
לצפיה ב-'יומיומי או יום-יומי?'
יומיומי או יום-יומי?
05/08/2018 | 12:46
3
20
האם יומיומי זה תקין, או רק יום-יומי?
תודה
לצפיה ב-'"האקדמיה ממליצה על כתיבה של צירופים כגון אלו בשתי תיבות"'
"האקדמיה ממליצה על כתיבה של צירופים כגון אלו בשתי תיבות"
05/08/2018 | 13:05
2
31
בינלאומי ויומיומי או בין־לאומי ויום־יומי?
לצפיה ב-'תודה רבה! אשאל זאת אחרת: אם'
תודה רבה! אשאל זאת אחרת: אם
05/08/2018 | 14:20
1
41
כעורכת היית מקבלת טקסט שכתוב בו יומיומי, האם היית משנה או משאירה?
לצפיה ב-'כעורכת זה לא שיקול שלי.'
כעורכת זה לא שיקול שלי.
05/08/2018 | 16:26
24
יש הוצאות לאור שמבחינתן אם האקדמיה ללשון רק ממליצה אך לא "אוסרת" זה סבבה, ויש מקומות שלהפך, אם אין יחס שווה ויש המלצה על צורה מסוימת, ברור שבוחרים רק בה. אני מכירה גם לקוחות כאלה וגם כאלה ופועלת בהתאם להנחיות הרלוונטיות.
לצפיה ב-'האם אפשר לכתוב 'מכיריה'?'
האם אפשר לכתוב 'מכיריה'?
02/08/2018 | 16:12
11
41
מכיריה = כל מי שהכיר אותה.
מכריה = כל מי שהיה מכר שלה.

ברור שהמילה 'מכריה' שגורה יותר בפי הציבור ומוכרת לו יותר, אולם האם זה שולל, מבחינה עברית תקנית, את המילה מכיריה?
לצפיה ב-'אפשר.'
אפשר.
03/08/2018 | 00:22
12
לצפיה ב-'מכרים מתייחס לאנשים כלפי אנשים, אך כשמדובר באנשים ביחס עצמים'
מכרים מתייחס לאנשים כלפי אנשים, אך כשמדובר באנשים ביחס עצמים
03/08/2018 | 10:35
5
27
מכיריה נראה לי תקין, גם אם קצת מאולץ.
נניח: כל מכיריה של הברית החדשה, כל מכיריה של הטבלה המחזורית.
לי זה נשמע שימוש קצת מוזר, אך נראה לי תקין.
לצפיה ב-'האם אפשר לכתוב 'מכיריה' גם כשמדובר באנשים כלפי אנשים?'
האם אפשר לכתוב 'מכיריה' גם כשמדובר באנשים כלפי אנשים?
03/08/2018 | 11:45
4
7
לצפיה ב-'ראה תגובתו הברורה של איתי שלר למעלה'
ראה תגובתו הברורה של איתי שלר למעלה
03/08/2018 | 11:53
3
8
לצפיה ב-'התייחסתי פשוט לתגובתך שעשתה הבדלה בין המיקרים'
התייחסתי פשוט לתגובתך שעשתה הבדלה בין המיקרים
05/08/2018 | 09:57
2
23
בעצם מה שכעת אני מבין מ-2 תגובותך, זה שמכריה זה מקרה פרטי של מכיריה, האם הבנתי נכון?
לצפיה ב-'אני מכּיר את ראש העיר המושחת, אבל הוא לא מכּר שלי'
אני מכּיר את ראש העיר המושחת, אבל הוא לא מכּר שלי
05/08/2018 | 12:32
19
מבחינתו אני מָכיר - הוא מוכן למכור אותי בעבור נעליים ולמען האינטרסים שלו
אבל ברצינות: אינני מומחה להבחנה בין מכּיר למכּר. כל שהתייחסתי אליו הוא השאלה האם הצורה מכיריה היא תקינה.
בעניין מכיר/מכר - מקווה שתקבל תשובה מיודעי דבר.
לצפיה ב-'הבנת נכון'
הבנת נכון
05/08/2018 | 13:09
20
מכרים בהכרח מכירים, אבל לא כל היכרות היא "מכרות" (ודאי כשלא מדובר בהיכרות בין-אנושית).
לצפיה ב-'אם לא היו מכוונים אקדח לרקתי - הייתי בוחר ב'מכריה'.'
אם לא היו מכוונים אקדח לרקתי - הייתי בוחר ב'מכריה'.
05/08/2018 | 13:16
3
8
לצפיה ב-'לא הבנתי מה הבעיה עם אבן חן אדומה '
לא הבנתי מה הבעיה עם אבן חן אדומה
05/08/2018 | 14:55
2
16
.....
לצפיה ב-'עדיפה בעיניי בעיה עם אבן חן אדומה על מגע בעובש '
עדיפה בעיניי בעיה עם אבן חן אדומה על מגע בעובש
05/08/2018 | 20:17
1
22
המכסה על האקדוח.
 

"מתוך:  > ירושלים בתקופת המנדט > חיי המוזיקה > עשר השנים הראשונות — משירי ירושלים בראשית תקופת המנדט תרע"ח-תרפ"ח
עמוד:490
קדיש יהודה סילמן , המחבר שהזכרנו זה עתה , התפרסם בזמר העברי לאחר שכתב את שירו הנודע 'שם שועלים יש' בימי העלייה השנייה — שיר שבעטיו הגו בארץ במשך יובל שנים את המילה אקדוח במקום אקדח ."
 
והנה הבתים הרלוונטיים של השיר:
באקדוח ילדתי
באקדוח נשמתי
באקדוח תמתי
יונת חן שלי

היכן אקדוח יש?
בחור טוב שלי
היכן אקדוח יש?
חביבי שלי
לצפיה ב-''
06/08/2018 | 00:18
3
לצפיה ב-'נחתה או ניחתה עלי צרה/משימה?'
נחתה או ניחתה עלי צרה/משימה?
04/08/2018 | 23:04
5
25
מה הנכון? מה ההבדל?
תודה
לצפיה ב-'שניהם נכונים, ההבדל הוא בבניין, במשלב ובהקשר'
שניהם נכונים, ההבדל הוא בבניין, במשלב ובהקשר
04/08/2018 | 23:19
2
27
השורש של שני הפעלים הוא נ-ח-ת.
נָחַת בבניין פעל (קל), נִחַת (*ננחת) בבניין נפעל.
 
'נחת' משמש גם למשמעויות פעילות (יחסית) כמו "נחתנו בבן גוריון", למשמעויות יום-יומיות כמו "המטוס נחת" או "נחתה עליי עייפות" ועוד.
 
'ניחת' הוא פועל מליצי יותר, במשלב גבוה, משמש בעיקר בהקשרים שליליים כמו "ניחתה עליי צרה".
 
אבל לא הייתי אומרת "ניחתה עליי משימה" כי זה נשמע לי קצת מוזר, אלא אם יש כאן מטרה להדגיש הקשר שלילי ולהגביה את המשלב. ביום יום אני מניחה שכולנו אומרים "נחתו עליי מטלות" וכו'. לכן כמו תמיד, הבחירה היא בהתאם למסר, להקשר, לנסיבות ועוד.
לצפיה ב-'תודה רבה! ממש תודה!'
תודה רבה! ממש תודה!
04/08/2018 | 23:38
1
22
אומרים נחתה עליי משימה בדרך כלל בהקשר שלילי (ולו בקריצת עין קלה), למשל כתירוץ מדוע לא עשיתי משהו. משהו כמו בלשון עממית יותר: פתאום נפלה עליי משימה.
תודה רבה! עכשיו ברור לי.
לצפיה ב-'זה לא הקשר שלילי... הקשר שלילי זה איוב '
זה לא הקשר שלילי... הקשר שלילי זה איוב
04/08/2018 | 23:44
25
כשנופלות או נוחתות עליך משימות זה אומר שנעשית עמוס באופן בלתי צפוי (גם אם זה רק שקר, זו לא הנקודה), אבל זה לא אומר שניחתו עליך צרות משמיים וגורלך מר.
לצפיה ב-'לטעמי, צרה - ניחתה; משימה - נחתה.'
לטעמי, צרה - ניחתה; משימה - נחתה.
05/08/2018 | 13:24
1
5
לצפיה ב-'תודה רבה!!'
תודה רבה!!
05/08/2018 | 14:22
14
מקבל את דעתך בתודה
לצפיה ב-'אינטגרציה-למידה דיפרנציאלית'
אינטגרציה-למידה דיפרנציאלית
04/08/2018 | 19:45
1
32
האם אינטגרציה היא למידה דיפרנציאלית?
ממאמר ישן משנות ה-90 הוגדרה האינטגרציה היא כשילוב ילדים מאוכלוסיות שונות וממקומות שונים בכיתה אחת. כלומר, הביאו ילדים ממקומות רחוקים לבתי ספר על מנת שיהיה שילוב של אוכלוסיות שונות על מנת להגדיל את כמות הילדים "המשכילה".
אני חושב שהיום מדברים על למידה דיפרנציאלית.
בכל זאת, מה ההבדלים בין שני המושגים?
לצפיה ב-'לא ברור לי הקשר בין גישות בתחום החינוך לפורום...'
לא ברור לי הקשר בין גישות בתחום החינוך לפורום...
04/08/2018 | 20:03
23
את משמעות המילים (הלועזיות) תוכל למצוא בנקל במילון. בעניין תוכניות חינוכיות בישראל והז'רגון שבו משתמש משרד החינוך, אני ממליצה שתשאל בפורום מורים:
לצפיה ב-'ביקוע האטום'
ביקוע האטום
03/08/2018 | 12:21
2
32
למה לא פיצול האטום? או חיתוך האטום? או קיטוע האטום?
לצפיה ב-'למה תספורת ולא תקצוצת? או תגזוזת? או תחתוכת? '
למה תספורת ולא תקצוצת? או תגזוזת? או תחתוכת?
03/08/2018 | 12:25
28
כשיש כמה אפשרויות צריך לבחור אחת... כי היא נשמעת טוב יותר, כי המילה פחות תפוסה למשמעויות אחרות, או פשוט כי ככה יצא. אחת נבחרת והשאר לא.
לצפיה ב-'חיתוך זה עם סכין או מספריים. קיטוע כנ"ל או עםמסור, לעומת זאת'
חיתוך זה עם סכין או מספריים. קיטוע כנ"ל או עםמסור, לעומת זאת
03/08/2018 | 13:27
23
גרעין האטום מתפצל מאיליו לשני חלקים (פלוס תוספות), בעקבות בליעה של נויטרון.
אז פיצול זה בסדר, אבל נהוג כיום ביקוע.
את התהליך פיענחו שני פיזיקאים ממוצא יהודי, פליטים שנמלטו מהנאצים, לייזה מייטנר ואחיינה אוטו פריש. לאוטו פריש התהליך הזכיר (מבית הספר?) התחלקות תא לשני תאים, ולכן הם קראו לתהליך  fission כלתהליך חלוקת-תא. בעברית נהוג לכנותו כיום ביקוע.
לצפיה ב-'"זאת"'
"זאת"
03/08/2018 | 07:42
1
36
"לא עשיתי "זאת" וכד'
האם מדובר בעברית תקנית או בטעות שרק נשמעת כמו שפה גבוהה?
תודה!
לצפיה ב-'תקנית בהחלט (רק לא לשים מירכאות לפי "זאת" במשפט הזה).'
תקנית בהחלט (רק לא לשים מירכאות לפי "זאת" במשפט הזה).
03/08/2018 | 12:47
28
לצפיה ב-''אפסה התקווה''
'אפסה התקווה'
29/07/2018 | 19:11
6
44
מה המקור למשפט הזה? והאם הוא חדש יחסית, או שזה מהמקורות?
 
תודה למשיבים.  
לצפיה ב-'יָמַי קַלּוּ מִנִּי אָרֶג וַיִּכְלוּ בְּאֶפֶס תִּקְוָה'
יָמַי קַלּוּ מִנִּי אָרֶג וַיִּכְלוּ בְּאֶפֶס תִּקְוָה
29/07/2018 | 20:22
5
48
איוב ז ו. לא בדיוק מה ששאלת, אבל המקור לכך.
לצפיה ב-'זה בדיוק מה ששאלתי. תודה רבה. '
זה בדיוק מה ששאלתי. תודה רבה.
30/07/2018 | 09:28
8
לצפיה ב-'התקווה ועולם האריגה'
התקווה ועולם האריגה
30/07/2018 | 17:11
3
38
ככל שם עצם מופשט, התקווה, נולדה כמושג מוחשי, סוג של חוט, כמסופר על רחב שקשרה מחלונה את "תקוות חוט השני" (יהושע ב).
משורש קו"ה, שמובנו "למתוח, לשזור", התפתח המובן של "לחכות, לצפות" שמנו נגזרו גם "קו" (חוט מתוח המשמש לסימון שטח) וגם "תקווה". בשפות שמיות השורש משמש גם למונחים מתחום האריגה וכד'.
ברוב מופעי המילה במקרא היא משמשת במובנה המופשט, אך הפסוק מאיוב מזכיר לנו את הדנ"א המקורי שלה, ומקשר בין ארג (הבוכיר, החלק הנע במהירות בנול האריגה) ובין התקווה, החוט או הקו המתוח בין ההווה לעתיד...
לצפיה ב-'הסבר יפה מאד ומקיף. תודה. '
הסבר יפה מאד ומקיף. תודה.
01/08/2018 | 13:06
4
לצפיה ב-'קו הוא אנך'
קו הוא אנך
02/08/2018 | 23:48
20
גם המים הנקווים למקום אחד משמשים בבנייה (שטיחמוס)
לצפיה ב-'"משורש קו"ה, שמובנו "למתוח, לשזור"" - ציטוט דבריך'
"משורש קו"ה, שמובנו "למתוח, לשזור"" - ציטוט דבריך
05/08/2018 | 23:25
13
על סמך קבעת שזהו מובנו של השורש? בגלל הדמיון ל'תקווה'= חוט?
לצפיה ב-'מעט שאלות שעלו אצלי'
מעט שאלות שעלו אצלי
27/07/2018 | 16:55
54
118
המשך>>

חם בפורומים של תפוז

אירוח וידאו - תמ``א 38
אירוח וידאו - תמ``א 38
עו``ד עפר שחל, מנהל הפורום ומומחה לבתים משותפים...
אירוח וידאו - תמ``א 38
אירוח וידאו - תמ``א 38
עו``ד עפר שחל, מנהל הפורום ומומחה לבתים משותפים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ