לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1350013,500 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'על גלגיליות נוסעים/רוכבים/גולשים?'
על גלגיליות נוסעים/רוכבים/גולשים?
17/10/2018 | 18:17
3
12
מהו הפועל הנכון?: 
רכבנו על גלגיליות
גלשנו על גלגיליות
נסענו על גלגיליות
התגלגלנו על גלגיליות
פועל אחר?
לצפיה ב-'אליבא דמילון רב מילים, מחליקים.'
אליבא דמילון רב מילים, מחליקים.
17/10/2018 | 18:41
1
10
(ממילון רב מילים):
 
הסבר מלא למילה סְקֶט  שֵם ז' 

[מאנגלית skate]
סנדל או נעל שלסוליה שלהם מחוברים ארבעה גלגלים קטנים, שניים מלפנים ושניים מאחור, ואפשר להחליק בהם על המדרכה, על הכביש או על משטח מיוחד. בעברית: גלגילית.
לצפיה ב-'גם לפי האקדמיה ללשון העברית:'
גם לפי האקדמיה ללשון העברית:
17/10/2018 | 18:45
7
(ציטוט מאתר האקדמיה):
 
גַּלְגִּלִּיוֹת – roller skate
סקטים; סנדלים בעלי ארבעה גלגלים המשמשים להחלקה על משטחים חלקים או בחוצות הערים.
גַּלְגִּלִּיוֹת לַהַב – rollerblades
רולרבליידס; נעליים בעלות גלגלים המסודרים בשורה לאורך הסוליה ומשמשות להחלקה מהירה על משטחים מיוחדים או בחוצות הערים.
לצפיה ב-'בגלגיליות מחליקים (על השביל) כפי שבמחליקיים מחליקים על הקרח'
בגלגיליות מחליקים (על השביל) כפי שבמחליקיים מחליקים על הקרח
17/10/2018 | 18:56
6
באנגלית אותו הפועל/שם – skate.
לצפיה ב-'עניין של ניקוד....'
עניין של ניקוד....
16/10/2018 | 03:50
2
13
בוקר טוב לכל העמלים, 
איך נכון לנקד את המילה חייה במשמע החיים שלה HER LIFE?
תודה רבה מראש
לצפיה ב-'חַיֶּיהָ'
חַיֶּיהָ
16/10/2018 | 10:28
1
8
לצפיה ב-'המון תודה!'
המון תודה!
16/10/2018 | 12:26
3
לצפיה ב-'איך נקרא יום חתונה?'
איך נקרא יום חתונה?
14/10/2018 | 14:10
5
30
איך אני מתייחס ליום-תאריך בו התחתנתי (בזן עבר)? יום נישואים חוזר כל שנה, כמו יום הולדת (?) היום בו נישאתי צריך להיקרא יום חתונה או יום כלולות? האם אלה מושגים מקובלים?
לצפיה ב-'אולי השאלה לא מובנת - הנה המיקוד שאני מחפש:'
אולי השאלה לא מובנת - הנה המיקוד שאני מחפש:
15/10/2018 | 09:46
3
20
בהתייחס ליום בו התחתנתי (למשל בדיוק אז הייתי מצונן) - האם תקין לאמור:
"ביום כלולותי/נישואי/חתונתי הייתי מצונן"
האם ישנם ביטויים אחרים במקורות?
 
לצפיה ב-'אם זה היום '
אם זה היום
15/10/2018 | 13:06
2
24
שבו ממש התחתנת אז יום חתונתי (ליל כלולותי או יום חתונתי אם את אישה).
 
אם זהו רק התאריך בשנה אחרת אז יום נישואין.
לצפיה ב-'זאת אומרת שהמונח 'כלולות' הוא לאישה בלבד'
זאת אומרת שהמונח 'כלולות' הוא לאישה בלבד
15/10/2018 | 14:41
1
16
ובהקשר של 'ליל כלולות' ולא 'יום כלולות' (?)
לצפיה ב-'שורש המילה כלולות כשורש המילה כלה'
שורש המילה כלולות כשורש המילה כלה
15/10/2018 | 15:33
15
אני מכיר ליל כלולות. לא יודע לומר עד כמה נפוץ יום כלולות בכל אופן אין פה עניין של תקינות רק מה שמקובל, ומכיוון שרוב החתונות נערכות לאחר השקיעה אז ליל כלולות מתאים יפה.
לצפיה ב-'..בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו (שיר השירים)'
..בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו (שיר השירים)
15/10/2018 | 20:33
6
לצפיה ב-'שרשור שאלותיי '
שרשור שאלותיי
09/10/2018 | 22:37
26
16
לצפיה ב-'איך להסביר לזרים שלומדים עברית איך להשתמש במילת היחס "את"?'
איך להסביר לזרים שלומדים עברית איך להשתמש במילת היחס "את"?
09/10/2018 | 22:49
2
28
אולי למי מכם יש עצה איך להסביר לזר הלומדים עברית על השימוש של מילת היחס "את" כשבשפתו אין מילה פונקציונלית דומה / מקבילה? המקרה הספציפי הזה נראה קשה יותר להסברה מאשר מונחים אחרים שאין כמו למשל ה' הידיעה שלא נמצא בכל השפות.
 
נוצר הרושם אצלי שכדי ללמוד איך ומתי להשתמש במילת היחס "את", תחילה על הלומד לדעת מה זה נושא, נשוא, ומושא, מושא ישיר ומושא עקיף וכו' באופן שכבר לא יישאר לו חשק ורצון ללמוד עוד... אשמח לראות את עצתכם המועילה.
 
 
* חשבתי לומר ש"את" מתחברת לש"ע מיודע כאשר קיים פועל מקדים שעליו נשאלת השאלה "מה". לדוגמה: "הוא ראה." השאלה על כך היא "מה" או "מה הוא ראה" והתשובה תהיה "את הספרים". "הוא לקח": "מה" או "מה הוא לקח?" והתשובה "את התיק שלו". איך השיטה הזאת בעיניכם, נכונה או שגויה? 
לצפיה ב-'זו שאלה שכדאי להפנות למורים המלמדים עברית כשפה נוספת / עולים'
זו שאלה שכדאי להפנות למורים המלמדים עברית כשפה נוספת / עולים
10/10/2018 | 01:04
1
27
יש ודאי חומרי לימוד בנושא. נסה לבחון בקישורי הפורום את הקטגוריה הרלוונטית:
 
התיאור שלך לשימוש ב"את" נכון – לפני מושא ישיר מיודע. זה בפני עצמו עניין טכני (שדווקא לא מצריך בהכרח שימוש במונחים תחביריים). הקושי הוא לדעת מהם הפעלים המצריכים מושא ישיר...
 
השאלה "מה" נכונה, אבל היא נכונה גם בהקשר למושאים אחרים שמצריכים מילה יחס – במי/מה, למי/מה וכו'. כלומר אתה נשאר באותה בעיה בעצם, כי כדי לשאול את השאלה בצורה הנכונה אתה צריך לדעת מהי מילת היחס המוצרכת, ואם אתה לא מכיר את השפה ולא יודע אותה, אתה תקוע באותה נקודה.
 
לימוד של מילות יחס מוצרכות הוא אחד הדברים הקשים, מאחר שבמקרים רבים הן שרירותיות ושונות בין שפות. למעשה גם בעברית יש לך "לראות את" אבל "להתבונן ב", "להסתכל על" (בדרך כלל; חז"ל הסתכלו בקנקן), "להביט ב/על/אל וכו'"... או "לשמוע את" לעומת "להאזין/להקשיב ל".
 
אולי הדרך הפשוטה יותר (יחסית, אבל אני לא יודעת עד כמה היא באמת עוזרת למי שלא מכיר את השפה) היא הבנה של פועל יוצא ושל סביל. מאחר שמושא ישיר אפשר להפוך לנושא במשפט סביל (בדרך כלל) ומושא עקיף בד"כ לא (אם כי מטפלים במטופלים, לדוגמה). לרוב הפעלים שיוצאים למושא ישיר הם גם הפעלים הבסיסיים יותר.
 
אבל האם מי שאינו דובר עברית ידע שאם שמעתי צליל הוא נשמע, אבל אם האזנתי לשיר הוא לא "הואזן" או אם הקשבתי לשיחה היא לא "הוקשבה"? (תאורטית כן, אבל לא משתמשים באפשרויות האלה). שוב מגיעים לנקודה שבה צריך פשוט להכיר את השפה... ואני לא בטוחה שיש דרך אחרת. למיטב זיכרוני גם בלימוד אנגלית בביה"ס היו לנו הרבה הכתבות, ואלה שכללו פעלים כללו גם מילות יחס... והיה צריך פשוט לזכור אותן (משינון, מחשיפה, עם הזמן וכו').
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
10/10/2018 | 02:55
12
ניסיתי להשתמש בנדון בפועל יוצא ופועל עומד (סביל?) בעבר, ואני לא זוכר למה לא זה לא היה קל. האם את מכירה רשימות המקטלגות פעלים על פי יוצאים ועומדים?
 
 
אני מוכרח לציין שהקישורים ממש מועילים לנושא של לימוד עברית כשפה שניה! תודה רבה על כך.
לצפיה ב-'קושי בהבנת מטבע הברכה הבסיסי'
קושי בהבנת מטבע הברכה הבסיסי
09/10/2018 | 22:55
8
40
מטבע הברכה הנפוץ הוא:
  • ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם... וכו'
בנוגע לכך יש לי קושי בהבנת הדבר הבא:
הפנייה היא בלשון נוכח ביחיד (ברוך אתה), והיא עוברת ללשון נוכח ברבים (אדוני) עם כינוי הקניין ליחיד (אדוני= אדונים שלי) ואז היא עוברת ללשון נוכח ברבים (אלוהים) עם כינוי הקניין לרבים (אלוהינו= אלוהים שלנו). 
 
בסופו של דבר יש לנו כאן ארבעה התייחסויות שונות במשפט אחד! (יחיד ורבים, שלי ושלנו). מה ההסבר הלשוני לכך? 
לצפיה ב-'כי'
כי
10/10/2018 | 00:40
7
32
"אדוני" הוא שם פרטי וכינוי השייכות בו אינו מתפקד ככינוי שייכות (שים לב ש"אֲדֹנַי" במובן "האדונים שלי" מנוקדת בפתח תחת הנו"ן בצורות ההקשר, מה שאין כן שם אדנות המנוקד בקמץ תמיד).
ו"אלוהים" בהקשר הזה אינו רבים אמיתי, אלא הוא ריבוי של כבוד הקיים בכמה מילים (וכמו שאתה אומר: "הבעלים של הרכב מכר אותו").
לצפיה ב-'לא הבנתי כל כך'
לא הבנתי כל כך
10/10/2018 | 00:48
6
21
קודם כל תודה רבה על כל התשובות שאתה כותב לי. אני באמת מחכים ממך המון.
 
בנוגע למה שכתבת, לא הבנתי כל כך את התשובה.
שנינו מסכימים שאדונִי הוא האדון שלי ואדונַי הם האדונים שלי.
אם אדונָי הוא שם פרטי אז זה אומר שאין לו משמעות?  
 
ולגבי אלוהים, אם נכונה הטענה שהיא ריבוי של כבוד, מדוע אפוא במקומות רבים באותו ספר שבו נכתב אלוהים אפילו אנחנו מוצאים אֵל* או אלוה (שמות קודש ולא חול כמובן)? על כרחך לומר שבאותם מקומות אין ריבוי של כבוד וזה בעצם זלזול, לא כך? מה הסיבה שבמקום אחד נהגו בריבוי של כבוד ואילו במקום השני כבר לא?
 
ראה למשל
בראשית א, 1: בראשית ברא אלוהים
בראשית יד, 22:הֲרִימֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְדוָד֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ
 
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
10/10/2018 | 01:18
5
29
יש כאן כנראה כמה שלבים.
בשלב ראשון "אדוני" בקמץ = אדונים + כינוי קניין (גוף ראשון), בין כשהוא מופנה לבני אדם, בין כהשוא מופנה לאלוהים (כשהוא מופנה לאלוהים היחיד, גם זה ריבוי של כבוד כמובן).
בשלב שני "אדוני" כשהוא מתייחס לאלוהים החל לשמש כשם פרטי לכל דבר (ולא כש"ע + כינוי חבור).
בשלב שלישי "אדוני" כשהוא מתייחס ל"אדונים שלי" ולא לאלוהים, התקצר בקונטקסט של הקשר.
 
כבר דיברנו כאן בעבר שכך קרה בתקופה הרבה יותר למילה "רבי", שבמקורה הייתה "הרב שלי" ואחר כך הפכה לתואר עצמי, ולכן אפשר לשמוע היום:  "הרבי שלהם".
 
לגבי שאלתך האחרונה, ריבוי של כבוד אינו שימוש מחייב (כמו שאתה אומר: "בעלֵי הבית" או "בעל הבית" ואתה יכול להתכוון לאותו הדבר). ועוד שריבוי הכבוד במשפט המשמש בצורות יחיד דקדוקיות בא גם כקונטרה מכוונת כנגד עובדי האלילים שהיו משתמשים באותו שם ("אלוהים") במובן של ריבוי אמיתי.
לצפיה ב-'את השלב הראשון והשני'
את השלב הראשון והשני
10/10/2018 | 01:44
4
23
הבנתי. את השלישי, לא.
לא הבנתי את ההבדל בין השלב השלישי לראשון...  
 
לגבי הפיסקה האחרונה, קצת קשה לי עם זה, כי כבוד כלפי אלוהים מחייב כל אדם מאמין, ואם קיים של ריבוי של כבוד הוא צריך להיות קיים לא רק במילה אחת. וזה מה שהיה קשה למינים ששאלו את ר' שמלאי לגבי  בראשית ברא אלוהים ולא בראשית בראו אלוהים. ושנית, משתמע שפנייה בצורת היחיד היא לא צורה מכובדת ולכן הצורות האחרות לא מסתדרות עם ההסבר הזה.     ההסבר המחודש שמדובר בקונטרה מכוונת כלפי עובדי האלילים, לא מובן מכיון שהוא סותר ייחוד השם בדיוק בדרך שבה התורה מנסה להימנע מההפף.
לצפיה ב-'צורת'
צורת
10/10/2018 | 02:07
3
22
צורת ההפסק היא הצורה המלאה והבסיסית. אילו היו נכתבים מילונים באותה תקופה שמות הערכים היו "אָבן" (ולא "אֶבן"), "אֶחָת" (ולא "אַחַת").
בשלב מסוים הצורות המלאות השתנו כשהן באות בשטף הדיבור (צורות הקשר).
וזה מה שקרה בין שלב 2 לשלב 3 בתגובה הקודמת שלי - כינוי הקניין השתנה בצורת ההקשר (מתנועה ארוכה לקצרה. לכן הפתח), אבל כש"אדוני" תפקד כשם פרטי (שכבר אין בו כינוי קניין אמיתי) הוא לא השתנה בשטף הדיבור.
 
לגבי השאלה האחרונה שלך, עובדה שהיא שמאמיני הייחוד השתמשו, ועדיין משתמשים, בשמות "אל" ו"אלוהים" אף על פי שאותם שמות בדיוק שימשו ובמידה רבה עדיין משמשים גם ככינוי לאלילים בפי עובדיהם, וחששך לא הציק להם.
לצפיה ב-'נראה לי שהבנתי כעת'
נראה לי שהבנתי כעת
10/10/2018 | 03:14
2
19
אתה בעצם מתכוון לומר שהתהליך היה כזה:
1. אדונָי - אדונים שלי > 2. אדונָי - שם פרטי > 3. אדונַי אדונים שלי.
בין שלב 2 ל-3 נוצר תהליך שאנשים רצו להבדיל בין השם הפרטי לבין לשימוש הראשון וכך יצרו בידול באמצעות תנועה קצרה ותנועה ארוכה. את התנועה הארוכה 'השאירו' לשם ואת התנועה הארוכה השאירו למשמעות הותיקה. תיאוריה מעניינת. תודה.
 
 
העובדה שמאמיני הייחוד השתמשו ומשתמשים בשמות אל ואלוהים לא בהכרח מעידה על כך שהפרשנות לגבי הכבוד (שנזכרת על ידי לא מעט מפרשים בתחילת בראשית) היא הנכונה, מן הסתם יש פרשנויות אחרות נוספות ומיישבות יותר לנדון הזה. אני בכל אופן לא מכיר.
לצפיה ב-'לא בדיוק'
לא בדיוק
10/10/2018 | 11:10
1
17
  1. התקצרות התנועה התרחשה בכל כינוי חבור (דרכַי, בנַי, אלהַי), ההתקצרות לא חלה במה שלא נתפס עוד ככינוי חבור אלא כשם פרטי  (זו תופעה המותנית במורפולוגיה). לאו דווקא שישבו אנשים ותכננו לבדל בין המילים.
  2. נראה שהמונח "ריבוי של כבוד" עלול קצת לבלבל. הכוונה היא שבמילים כמו "אדון", "בעל", "אלוה" מכיוון שהיו רגילים בחלק מהתקופות להשתמש בהם לפנייה של כבוד בלשון רבים, לכן נוצר מצב דקדוקי חדש שבו המילים האלה יכולים לשמש ליחיד גם בצורות הרבים שלהם (רבים מדומה), אפילו לא בסיטואציות של כבוד. כשהתנ"ך  אומר: יַעַן אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְעַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִין לִכְמוֹשׁ אֱלֹהֵי מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם אֱלֹהֵי בְנֵי עַמּוֹן, הוא לא מתכוון לכבד אותם כמובן, אלא משתמש בריבוי המקובל במילים כאלה.
לצפיה ב-'הפרשנות'
הפרשנות
10/10/2018 | 12:09
14
במתכונת הנוכחית שהצגת נראית משכנעת יותר. תודה!
לצפיה ב-'מה הסיבה למחלוקת סביב הגיית המילה "בריותיו"? '
מה הסיבה למחלוקת סביב הגיית המילה "בריותיו"?
10/10/2018 | 00:37
2
28
חלק (הרוב) הוגים את המילה בריותיו (בריות שלו) כ-בְּרִיּוֹתָיו וחלק (התימנים בוודאות) הוגים את המילה הזאת כ-בִּרְיּוֹתָיו.
 
לסיכום:
בריות שלו= בְּרִיּוֹתָיו (bERIotav) או בִּרְיּוֹתָיו (bIRiotav).
האם הגייה נחשבת נכונה יותר או שלאלו ולאלו יש הסבר?  
לצפיה ב-'יש'
יש
10/10/2018 | 17:30
1
23
מאמר של קוטשר:
 
(גוגל ספרים)
לצפיה ב-'תודה. '
תודה.
11/10/2018 | 13:48
14
מכיון שזה גוגל ספרים ולא תמיד יש גישה למאמרים המלאים (כמו במקרה הזה), חיפשתי ומצאתי שם מעט יותר מידע לגבי זה בספר פרקים בתולדות הלשון העברית: https://books.google.ro/books?id=Y63sv-CkSi8C&...
לצפיה ב-'מה זה "מגדול" ישועות מלכו? '
מה זה "מגדול" ישועות מלכו?
12/10/2018 | 00:41
4
29
מה היא הצורה הזאת ומה משמעותה?
האם ייתכן שהיא הצורה של "מגדיל" (מפעיל)?
לצפיה ב-'מִגדול ישועות = מִגְדַל ישועות (מִגדל הוא ש"ע).'
מִגדול ישועות = מִגְדַל ישועות (מִגדל הוא ש"ע).
13/10/2018 | 19:50
3
10
לצפיה ב-'אז המקבילה שלו בתהלים (מגדיל) גם כן שם עצם? '
אז המקבילה שלו בתהלים (מגדיל) גם כן שם עצם?
13/10/2018 | 20:17
2
8
לצפיה ב-'קודם כול'
קודם כול
13/10/2018 | 20:40
1
20
אין צורך להגיע לתהלים, שהרי מסורת הכתיב בספר שמואל גם היא "מגדיל" (ועוד ביו"ד, בניגוד לתהלים שם הכתיב הוא "מגדל").
ולפי דרך זו פשוט יותר לפרש את המילה כפועל (מגדיל, שורש גד"ל, בניין הפעיל, בינוני).
לצפיה ב-'תודה'
תודה
13/10/2018 | 21:46
4
לצפיה ב-'רצה והחליצנו...'
רצה והחליצנו...
12/10/2018 | 00:50
5
20
מה המשמעות הלשונית של "החליצנו", האם זה קרוב לחילוץ או חָלוּץ?
לצפיה ב-'חזקנו'
חזקנו
13/10/2018 | 19:55
4
15
חזקנו (כמו וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ, מלשום חלוץ, נחנו נעבור חלוצים)
או: חלץ אותנו מהצרות (כמו בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ אם כי בבניין אחר).
לצפיה ב-'תודה. כלומר חלוץ זה חזק?'
תודה. כלומר חלוץ זה חזק?
13/10/2018 | 20:16
3
18
ומה לגבי ההסבר של רש"י בדברי הימים א' (יב, 27)  ויש אומרים חלוצים כמו זריזים כמו רצה והחליצנו". משתמע שהוא פירש את המילה חלוץ כזריז.
האם אין הבדל בין זריזות לחוזקה?
לצפיה ב-'חלוץ'
חלוץ
13/10/2018 | 20:33
2
24
חלוץ הוא מי שחלציו חגורים בחגור מלחמה, כלומר גיבור וחזק.
וייתכן שאף לכך כיוון הפירוש המיוחס לרש"י על דברי הימים (שכידוע לא נכתב על ידי רש"י), שהרי גם המילה "זריז", עשויה להתפרש כבעל כוח (וכבר אמרו חז"ל: ויצו את יהושע - אין ציווי אלא לשון זירוז שנאמר ויאמר עליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ, חזק - בתורה, ואמץ - במעשים טובים).
לצפיה ב-'השכלתי, תודה!'
השכלתי, תודה!
13/10/2018 | 21:46
1
4
לצפיה ב-'אגב,'
אגב,
13/10/2018 | 22:49
16
ראה כיצד תרגם אונקלוס את הפסוק:
וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם -
וּמְזָרְזִין סְלִיקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם
 
וראה איך הוא תירגם:
נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים -
נַחְנָא נִעְבַּר מְזָרְזִין
 
=> חלוצים = מזרזין = חמושים
לצפיה ב-'כמה שאלות עריכה'
כמה שאלות עריכה
08/10/2018 | 13:13
23
45
במשפט 
שני הזרמים ממשיכים במקביל, ובשלב מסוים נוצרים מפגש, או אפילו סינתזה בין הזרמים.
האם הוא מנוסח בסדר, או שיש בעיה עם המילה "הנוצרים" ברבים? 
בתודה רבה מראש
ת.
לצפיה ב-'"ברישומן" או "מבחינת הרישום שהותירו על..."'
"ברישומן" או "מבחינת הרישום שהותירו על..."
08/10/2018 | 13:17
4
32
לפעמים אני מתלבטת אם מה שנראה לי על פניו כשגיאת ניסוח בולטת, הוא למעשה רק העדפה אישית שלי לניסוח שנראה לי מהוקצע יותר. 
מה דעתכם על החלק המודגש במשפט הבא - זה ניסוח שגוי או לא?
התמקדותו של X דווקא בדמותו של Y מעוררת תמיהה, היות ומולו ניצבות דמויות גדולות מ-Y ברישומן על ההיסטוריה
 
הנטייה שלי היא לתקן את הביטוי המודגש למשהו כמו "... מבחינת הרישום שהותירו על ההיסטוריה", אבל אפילו זה מרגיש לי עילג, משום שלרוב מותירים חותם ולא רישום. 
 
מה הייתם מציעים כאן?
לצפיה ב-'לטעמי המשפט בעייתי לכל אורכו'
לטעמי המשפט בעייתי לכל אורכו
08/10/2018 | 23:19
3
20
אני לא כ"כ אוהבת את "התמקדותו של" ואחריה "בדמותו של"...
"היות ו" לא תקין, צריך להיות "היות ש" (רק הואיל ו);
למה הכוונה ב"מולו ניצבות דמויות..." מי זה "הוא" בתחילת המשפט? המתמקד? למה הדמויות "ניצבות מולו"?
וגם לא ממש ברור לי באיזה רישום היסטורי מדובר, אני לא יכולה לשפוט במנותק מההקשר.
לצפיה ב-'אני לגמרי מסכימה איתך שהמשפט בעייתי כפי שהוא'
אני לגמרי מסכימה איתך שהמשפט בעייתי כפי שהוא
09/10/2018 | 12:52
2
24
נדרש ממני איזון בין התחשבות בניסוחי הכותב (שברובם יחסית טובים) לבין תיקון מה שפשוט לא יכול להיות כפי שהוא.
 
המשפט באמת מבלבל בלי הקשר רחב יותר אז סליחה, זה מטעמי חסיון לקוח.
אנסה למלא אותו בפרטים בדויים שדומים יותר להקשר המקורי: 
התמקדותו של החוקר דווקא בדמותו של יהודה המכבי מעוררת תמיהה, היות ומולו ניצבות דמויות גדולות מיהודה המכבי ברישומן על ההיסטוריה.  
 
בשבילי, הדבר הכי צורם היה ה"ברישומן על ההיסטוריה", ובעניין ההיות ו... תודה ואציע לשנות. האם הקשר המשפט ברור יותר עכשיו? מה היית מציעה?
 
לצפיה ב-'כאמור, לא ברור לי למה הכוונה ב"ניצבות מולו"'
כאמור, לא ברור לי למה הכוונה ב"ניצבות מולו"
09/10/2018 | 13:47
1
19
אולי פשוט "מכיוון שיכול היה לבחור דמויות שהשפיעו יותר על ההיסטוריה"? משהו כזה...
לצפיה ב-'זה כיוון טוב, אלך על משהו כזה, תודה רבה '
זה כיוון טוב, אלך על משהו כזה, תודה רבה
09/10/2018 | 14:16
9
לצפיה ב-'האם תקניות צורות כמו "בלהכיר את... בלהבין את..." ?'
האם תקניות צורות כמו "בלהכיר את... בלהבין את..." ?
08/10/2018 | 13:32
2
24
אלה היו אנשים שבעברם היו חסרי עניין עמוק בלהכיר את העולם.
 
אני צודקת שהביטוי המודגש מנוסח באופן שגוי, ויש לומר "חסרי עניין עמוק בהכרת העולם"?
 
יש עוד אפשרות שלא חשבתי עליה לנסח מחדש?
לצפיה ב-'בלהכיר'
בלהכיר
09/10/2018 | 00:14
1
30
נחשב לא תקין וכמשלב לא גבוה.
אפשר לנסח:
אנשים שבעברם לא גילו עניין עמוק בהכרת העולם
לצפיה ב-'מסכימה אתך לגמרי, מאמצת את הנוסח שלך ותודה רבה !!'
מסכימה אתך לגמרי, מאמצת את הנוסח שלך ותודה רבה !!
09/10/2018 | 12:45
6
לצפיה ב-'ליותר מאשר ל... או ליותר מאשר.... ?'
ליותר מאשר ל... או ליותר מאשר.... ?
08/10/2018 | 13:36
2
27
האם צורת הביטוי הבאה נכונה?  
 
אתה זקוק ליותר מאשר לנטייה מוזיקלית ...
 
או שאין עם זה בעיה גם במשלב עיוני/ גבוה.?
לצפיה ב-'לא יודעת אם "נכונה" אבל אני ממש שונאת את "מאשר" '
לא יודעת אם "נכונה" אבל אני ממש שונאת את "מאשר"
09/10/2018 | 13:49
1
23
"אתה זקוק ליותר מנטייה מוזיקלית" הוא הניסוח שהייתי בוחרת בו.
לצפיה ב-'פתרון יפה, מאמצת, תודה !'
פתרון יפה, מאמצת, תודה !
09/10/2018 | 14:21
5
לצפיה ב-'מכול וכול? או מכל וכול?'
מכול וכול? או מכל וכול?
09/10/2018 | 12:54
2
13
איך נכון מבחינת כללי הכתיב המלא? לא ברור לי ה"מכול" הראשון. תודה מראש !
לצפיה ב-'שניהם בוי"ו: מכול וכול'
שניהם בוי"ו: מכול וכול
09/10/2018 | 13:48
1
7
לצפיה ב-'תודה '
תודה
09/10/2018 | 14:13
6
לצפיה ב-'מנוסח בסדר, אני חושבת, אבל לא מוצלח... גם לי זה מציק'
מנוסח בסדר, אני חושבת, אבל לא מוצלח... גם לי זה מציק
09/10/2018 | 13:55
8
29
אבל לא רק הפועל אלא כל הניסוח, לא ברור... למשל מה הקשר בין זרמים לממשיכים, מהו השלב ה"מסוים" (מילה שיש להיזהר בה), למה הכוונה ב"מפגש" ואיך הוא מומר לסינתזה וכו'. אני מבינה שאת מציגה ניסוחים עמומים כדי לא לחשוף את הטקסט, אבל קשה עד בלתי אפשרי להתרשם מצורכי הטקסט בצורה הזאת. אי אפשר לשפוט משפט או להציע תיקון בלי להבין במה מדובר, צר לי.
לצפיה ב-'במקרה הזה דווקא הציטוט מדויק ולא שיניתי בו כלום.'
במקרה הזה דווקא הציטוט מדויק ולא שיניתי בו כלום.
09/10/2018 | 14:28
7
15
העמימות נובעת מהטקסט עצמו והיא הסיבה שבגללה העליתי את השאלה. לא היה ברור לי אם עדיף לשנות ללשון יחיד - נוצר ולא נוצרו. השאלות שלך לגיטימיות לגמרי, וסליחה אם העליתי טקסט לא שלם (פיסקה שלמה) אבל המשפט לגמרי אותנטי. נראה לי שאבדוק הכל לפי השאלות שהעלית ואסתדר עם זה, תודה רבה !
 
לצפיה ב-'גם לי לא ברור אם עדיף לשנות ללשון יחיד, זו בעיה'
גם לי לא ברור אם עדיף לשנות ללשון יחיד, זו בעיה
09/10/2018 | 14:32
6
10
ולכן במקרה כזה כששתי החלופות לא מצלצלות טוב, מוטב לנסח מחדש. אבל אם מנסחים מחדש צריך לדעת במה מדובר... מצבים כאלה בד"כ גורמים לי לשים לב לבעיות אחרות במשפט, מה הוא בעצם מנסה לומר. כאן אין לי מושג (וזו בעיה הרבה יותר גדולה).
לצפיה ב-'את צודקת, תראי עכשיו (בתוך הקשר רחב יותר). '
את צודקת, תראי עכשיו (בתוך הקשר רחב יותר).
09/10/2018 | 14:38
5
13
לגבי היחסים בין זרמים דתיים ורוחניים שונים, המחבר מסביר שכאשר זרם חדש מתפתח, מתפשט ותופס שליטה, לעתים קרובות הזרם השליט הקודם ממשיך להתקיים, אבל כאילו יורד למחתרת. שני הזרמים ממשיכים להתקיים במקביל זה לזה, ובשלב מסוים הם נפגשים, ולעתים אף נוצרת סינתזה ביניהם. 
 
תיקנתי את הסיום, שלדעתי עכשיו טוב יותר, אני הרבה יותר מרוצה ממנו עכשיו. בדיוק האף-חלופה-לא-טובה שיגע אותי...  
 
(עם השאלה של מהו השלב ה"מסוים" אני לא מתעסקת - לספר יש עורכת תוכן שעבדה עם הכותבת ואני "רק" אחראית ללשון. אני כן מתריעה בפניהן על מקומות שאי אפשר להבין בהם כלום ומציעה שיפורים, אבל במקרה כזה לא אכנס מדי למסוים כן/לא, אם כי את צודקת שזו מילה שיכולה להיות בעייתית), כי אחרת יתכן שנמצא עוד הרבה כאלה, זה שייך קצת לאופי הטקסט כולו...)  
לצפיה ב-'אני מקווה שזה רק ההסבר שלך ולא השפה שהוא השתמש בה...'
אני מקווה שזה רק ההסבר שלך ולא השפה שהוא השתמש בה...
09/10/2018 | 15:04
3
24
גם במשפט שהצגת, לדוגמה, עדיף לא "במקביל" אלא "זה לצד זה" או "בד בבד", "בעת ובעונה אחת" ושלל ביטויים יפים שהעברית יכולה להציע. אם המשפטים שהבאת מאפיינים את הספר, המשלב שלו די נמוך... בספר עיוני רצוי להשתמש במשלב גבוה יותר משל YNET. צריך להיזהר מאוד בשימוש במילים כמו "מסוים" או "שונים".
 
החלופה שהצגת פותרת את הבעיה ששאלת עליה, אבל עדיין התוכן לא לגמרי ברור לי. למה הכוונה בזרמים "נפגשים"? זו מטאפורה, אבל מה היא מייצגת? האנשים ששייכים לכל זרם נפגשים ביניהם? אני מניחה שלא... זרמים דתיים לא נפגשים; הם מתקיימים בנפרד או מתנגשים ואם אין פיצוץ אולי מתמזגים.
 
העבודה על התוכן צריכה להסתיים לפני עריכת הלשון, אבל אם היא לא נעשתה היטב זה גם התפקיד של עורך הלשון להעיר על כך. במקרים רבים קשה להפריד בין התוכן ללשון, הם שלובים זה בזה. עבודה על הלשון מציפה לא מעט בעיות בתוכן, נדיר שלא. בספר האחרון שערכתי היה שילוב בין השניים... לרוב קופצות בהתחלה לעין הבעיות הלשוניות השטחיות, וברגע שמסקלים את האבנים מהשביל נשארים עם השביל עצמו, ולא פעם מגלים שהוא לא מוביל למקום הנכון...
לצפיה ב-'תודה, למדתי הרבה מהערותייך'
תודה, למדתי הרבה מהערותייך
10/10/2018 | 11:41
2
14
הספר בכיוון שדומה לרוחני ניו-אייג'י ולכן חלק מהניסוחים שנשמעים עמומים לספר אקדמי, לצערי הם כאן חלק מן הז'אנר... לא אומרת שאני אוהבת את זה, אלא שמהיכרות לא קצרה עם הז'אנר, אפשר לשפר רק עד מידה מסוימת. 
 
בכל אופן למדתי ואני לומדת הרבה מהערותייך !
 
המשך יום נעים, 
ת.
לצפיה ב-' לכבוד הוא לי. ניו אייג' זו אכן בעיה... '
לכבוד הוא לי. ניו אייג' זו אכן בעיה...
10/10/2018 | 12:07
1
17
לצפיה ב-'בדיוק '
בדיוק
10/10/2018 | 12:56
6
לצפיה ב-'שני זרמים מקבילים'
שני זרמים מקבילים
11/10/2018 | 11:14
13
ניקגדה ייפגשו.
לצפיה ב-'פירוש המילה שאנטאז''
פירוש המילה שאנטאז'
10/10/2018 | 06:52
2
23
שלום,
בספר עדות חורבן של קורץ, עמ 133,למשל.
מה פירושה?
לא להתבלבל עם שעטנז.
תודה
לצפיה ב-'לא מכיר את הספר'
לא מכיר את הספר
10/10/2018 | 14:59
1
21
אבל אולי משאנטה- מזוודה. שאנטאז' =כבודה.
 
 
לצפיה ב-'מצרפתית chantage סחיטה באיומים'
מצרפתית chantage סחיטה באיומים
10/10/2018 | 20:59
5
לצפיה ב-'שאלות בפרשת השבוע (אבל לא רק...)'
שאלות בפרשת השבוע (אבל לא רק...)
07/10/2018 | 14:39
63
259
המשך>>
לצפיה ב-'פירוש המילה שאנטאז''
פירוש המילה שאנטאז'
10/10/2018 | 06:58
7
לצפיה ב-'אבד/ה לי גרב'
אבד/ה לי גרב
04/10/2018 | 20:48
21
49
עד שהפנמתי שגרב זה זכר, אז לצרפתים (דקטלון) מותר לשגות?
או שאני טועה?
 
לצפיה ב-'"גֶרֶב" היא נקבה (כמו "חֶרֶב").'
"גֶרֶב" היא נקבה (כמו "חֶרֶב").
04/10/2018 | 23:36
20
46
אמנם האקדמיה ללשון והמילונים החליטו שהיא זכר, אבל אין לכך הצדקה מספקת, והציבור מצביע ברגליים.
לצפיה ב-'סתירה בתשובה'
סתירה בתשובה
05/10/2018 | 08:09
19
42
בכותרת נתת קביעה, פרטית שלך הסותרת את האקדמיה
בתוכן כתבת שהאקדמיה והמילונאים קבעו שזה זכר, משמע שזה זכר (הם הקובעים, לא?)
זה שהציבור מצביע ברגליים וטועה לא הופך את מינו של הגרב, להבנתי.
 
בדיוק כמו עם אופניים, רובם אומרים חשמליות, רגילות...מצביעים ברגליהם
אז זה הופך את מינם של האופניים?
 
אשמח לדעות מנומקות יותר
או שפשוט דקטלון טעו (כמו בהרבה אתרי סחר שמוכרים גרביים)
לצפיה ב-'דעה אישית, אבל בלי סתירה פנימית'
דעה אישית, אבל בלי סתירה פנימית
05/10/2018 | 09:06
8
39
לדעתי במקרה זה דווקא האקדמיה ללשון היא שטעתה בהחלטתה. מתי יש מקום לקבוע תקן שמנוגד לרווח בציבור? כאשר יש לכך סיבה. לדוגמה, מטרת התקנים בין השאר לשמור על זיקה לעברית שבמקורות או לדקדוק העברי הקלסי (גם במקרים אלה יהיו שיתווכחו אבל יש צד מסוים לתקן תקנים בניגוד לנהוג בציבור כדי לנסות לשמור על הזיקה להיסטוריה של השפה). אבל בנדון הנוכחי מדובר במילה מחודשת שאינה במקורות, וגם אין בעיה דקדוקית בהיותה נקבה, לכן אין סיבה לקבוע תקן מנוגד לרווח בציבור, והמתקננים טעו בשיקול דעתם (לכן כדאי להתעלם מהתקן המיותר).
לעומת זאת, בדוגמה הנוספת שהבאת ״אופניים״ היא צורת זוגי של ״אופן״ שהוא זכרי במובהק, לכן יש צד הגיוני בהחלטה להתייחס אל אופניים כזכר.
לצפיה ב-'זאת עמדתך גם בנוגע ל"צומת"?'
זאת עמדתך גם בנוגע ל"צומת"?
05/10/2018 | 10:06
1
13
לצפיה ב-'צומת '
צומת
05/10/2018 | 11:12
36
ל״צומת״ יש לפחות הצדקה כלשהי לתקן, כי המילה ״צומת״ היא זכר בלשון חז״ל. ואף על פי כן, היה אפשר גם כאן להחליט שהיא נקבה לאור השימוש הרווח (מה עוד שמינה הפך לנקבה כבר לפני מאות רבות של שנים וכך הוא בחלק מכובד מהספרות העברית בימי הביניים).
 
לצפיה ב-'תודה על ההבהרה שזו דעתך'
תודה על ההבהרה שזו דעתך
05/10/2018 | 11:12
5
38
זה לא נקרא כך מהכותרת ובטח מהתוספת "חרב", שחוץ מזה שזה חרוז זה לא דומה.
 
כשאני רוצה ללמד את ילדיי עברית תקנית, אני תופס מהתקן ופחות מהציבור, אפילו שזה לא נח (ובאמת זה מבלבל מאוד ולא נח)
 
אגב אותה טעות נפוצה עם סנדל ומגף
גם כאן אתה מציע להתעלם?
 
 
לצפיה ב-'למה לא דומה ל״חרב״? המשקל זהה.'
למה לא דומה ל״חרב״? המשקל זהה.
05/10/2018 | 11:18
4
35
שיקול שלך איך אתה רוצה שילדיך ידברו.  אני לא יודע למה חשוב לך להיצמד לתקן רק מפני שקבוצה קטנה של אנשים נבחרים קבעה אותו, אבל זה שיקול שלך.
סנדל ומגף הם זכר גם בלשון הרווחת. הרוב יאמרו: ״הסנדל שלי נקרע״ ולא ״הסנדל שלי נקרעה״.
לצפיה ב-'הבנתי, לדבר כמו הרוב'
הבנתי, לדבר כמו הרוב
05/10/2018 | 11:21
3
34
טוב שלא אמרת לכתוב כמו הרוב...
 
אגב, בדוגמה שהבאתי לרוב הטעות קורית בריבוי...סנדלים יפות ומגפיים גבוהות...ולכן ממשיכים לטעות עם הגרביים
אבל לא לעולם חוסן, אוי לנו אם נזרום עם הרוב.
 
אז דקטלון טעו בשילוט?
 
לצפיה ב-'מה כל כך'
מה כל כך
05/10/2018 | 11:35
2
37
מה כל כך ״אוי״ בזרימה עם הדיבור הטבעי?  איזה נזק ייגרם? ולחלופין מה הרווח בהתייחסות ל״גרב״״ כאל זכר בניגוד לאינטואיציה? ולשאלתך, הם טעו אם אתה מודד טעות ביחס לתקן של האקדמיה ללשון. לא טעו אם אתה מודד ביחס לשימוש המקובל.
 
 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
05/10/2018 | 11:40
1
34
משפט הסיכום שלך ענה לי במדויק.
 
ואתה בטח יודע על השימוש המקובל לדבר (וכתוצאה מכ גם לכתוב) אני יבדוק, אני יבוא, אני ידליק וכו' וכו'....ונכון שזה נשמע כך בגלל הי' של המילה "אני", אבל עדיין ניתן לומר בהדגש את הא' בהתחלה.
גם כאן ניתן לוותר ולזרום עם הרוב בשימוש המקובל
לא ממש אוהב את השימוש המקובל....
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'כאן זה שונה'
כאן זה שונה
05/10/2018 | 12:22
44
  1. עדיין יש לא מעט שבשפה הטבעית שלהם משתמשים בתחילית התקנית (אני אלך).
  2. הצורה התקנית שומרת על זיקה לעברית ההיסטורית וגם בכך יש רווח.
לעומת זאת, אין שום רווח בצמדת המין הזכרי למילה ״גרב״ - אין שמירת הזיקה ההיסטורית, ולא זרימה עם השפה הטבעית ולא קביעת הכללה דקדוקית. במילים אחרות: 0 רווח.
לצפיה ב-'אני לא יודעת אם הרוב עוד אומרים "חשמליות". כיום פחות ופחות.'
אני לא יודעת אם הרוב עוד אומרים "חשמליות". כיום פחות ופחות.
05/10/2018 | 16:17
4
35
ואגב, הכתיב בעברית אמור להיות דקתלון, למיטב ידיעתי (ובעניין הגרביים, לא נראה לי שאכפת להם... למה זה משנה?).
לצפיה ב-'לא ספרתי כמה זה רוב, באמת'
לא ספרתי כמה זה רוב, באמת
05/10/2018 | 17:50
3
32
אבל עם כל הרעש לאחרונה, אפילו אצל רזי ברקאי בבוקר שמתראיינים כל הנוגעים בדבר, יש בהם שחוטאים, זה נפלט להם באופן טבעי כנקבה כשם שגרב נפלט כנקבה
ותעשי חיפוש לאופניים חשמליים ביד 2 ותראי איך העם מדבר וכותב, באמת רובם שוגים...
 
לגבי הכתיב לשם בעברית, הלכתי לפי גוגל, אם גלובס, כלכליסט רושמים כך...נחה דעתי
מה גם שגוגל מציע לי תיקון מדקתלון לדקטלון.
לצפיה ב-'גם אני לא, אבל יותר ויותר אני שומעת "חשמליים". זה מחלחל...'
גם אני לא, אבל יותר ויותר אני שומעת "חשמליים". זה מחלחל...
05/10/2018 | 18:23
2
30
בגוגל יש גם לא מעט "דקתלון" (וכשאני מחפשת "דקתלון" הוא דווקא לא מציע לי "דקטלון", להפך, יש לא מעט קישורים לאתרי חדשות שבהם כתוב כך) וכידוע לך, המצוי אינו הרצוי (או התקני ), בדיוק כמו בדוגמאות האחרות שהבאת.
 
עדיין לא הבנתי מה זה משנה איך חנות כותבת מילה מסוימת. אתה יודע מה פסקה האקדמיה ללשון, אתה יודע מה כתוב במילונים, אתה גם יודע מה רוב האנשים אומרים. מה החידוש ומה השאלה, בעצם?
לצפיה ב-'אכן יותר ויותר מחלחל'
אכן יותר ויותר מחלחל
05/10/2018 | 18:30
1
36
ואכן מצאתי בגוגל גם וגם
האתר הרשמי (אם זה נקרא כך) מה שבצד שמאל בחיפוש מופיע ב ט'
 
השאלה בעצם נענתה היטב ע"י איתי שלר, כעת אפנה אליהם שיתקנו, כמו שוואלהשופס שינו את הכותרות לזכר
אבל בפירוט/תיאור למטה הם שוב שוגים וחוזרים ללשון נקבה, לעיתים ממש באותו משפט שני תיאורים בשני המינים.
לצפיה ב-'באתר הרשמי הם כותבים את השם באותיות לטיניות בלבד, ממה שראיתי'
באתר הרשמי הם כותבים את השם באותיות לטיניות בלבד, ממה שראיתי
07/10/2018 | 04:21
21
(וממה שראית הם לא חזקים בעברית ). למען האמת אולי הצרפתים מבטאים את השם כך שה-TH פחות בא לידי ביטוי... אבל מכיוון שזו מילה בינ"ל (ולא צרפתית במקור) והתעתיק המקובל של TH לעברית הוא ל-ת' בדר"כ, מתבקש יותר שזה יהיה דקתלון (ככה זה בקרב 10). נזכרתי בזה עכשיו כי בדיוק ראיתי כתבה ב-YNET:
אם אפילו הם מאייתים בתי"ו... 
לצפיה ב-'חזלינו החליפו זכר ונקבה הלוך וחזור ולהיפך'
חזלינו החליפו זכר ונקבה הלוך וחזור ולהיפך
06/10/2018 | 05:54
4
32
בלי להתבלבל כלל, כך הם דברו וכך גם כתבו.
לא ברורה לי ההתעקשות הזו על צורה תקנית לשמות עצם שאין להם צורות זכר ונקבה שונות/ים.
לצפיה ב-'לא ממש נכון'
לא ממש נכון
06/10/2018 | 20:21
3
28
אמנם חלק מהמילים המקראיות שינו את מינן בלשון חז"ל (בעיקר בהשפעת השפה הארמית), אבל לא מכון לומר שהם "זכר ונקבה הלוך וחזור ולהיפך". הייתה שם די עקביות בשימוש במין הדקדוקי.
לצפיה ב-'בתלמוד, שמות עצם רבים מופיעים הן בזכר והן בנקבה'
בתלמוד, שמות עצם רבים מופיעים הן בזכר והן בנקבה
06/10/2018 | 20:54
2
26
והחרו אחרי חזלינו משוררי ימי הביניים, בד"כ לצורך חריזה או משקל.
גם סופרי ומשוררי ההשכלה והתחיה בחרו לפי טעמם, חלק כך וחלק אחרת.
 
לצפיה ב-'רחוק'
רחוק
06/10/2018 | 23:15
1
32
זה רחוק מלהיות חופשי וגמיש כפי שאתה מתאר.
בתלמוד, שפת האם הייתה שפה שמית ובה מערכת יציבה הכוללת מין דקדוקי, ואם אתה מוצא שם מיעוט מילים דו-מיניות או מילים שמינן הדקדוקי השתנה עם התקופות, אין זה אלא מיעוט.
לצפיה ב-' או לחלופין'
או לחלופין
07/10/2018 | 16:00
22
מקורם בטעויות סופרים במשך הדורות כשהתלמוד הועתק שוב ושוב וקיצורים נפתחו על ידי כאלה שדקדוק לא היה הצד החזק שלהם. העברית המשנאית היא עקבית להפליא וצחה מאוד כשבודקים כתבי יד משובחים ומהימנים, אמנם היא משקפת תהליכים בשפה מהימים ההם אך זה לא נכון לומר שהם החליפו זכר ונקבה 'הלוך וחזור' כהגדרתך; כבר נכתבו בנושא לא מעט מאמרים ואף ספר שלם בנושא על ידי נשיא האקדמיה ללשון העברית משה בר אשר, ראו כאן: https://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBook...
לצפיה ב-'"בשותפות"'
"בשותפות"
06/10/2018 | 17:27
2
29
יש מילה כזו בשותפות?!
למשל: אני וחבר שלי קנינו במשותפות את הקניות.
אני חושב שאין מילה כזו, והמילה התקנית היא במשותף.
אני צודק/טועה?
יש הסבר מה ההבדלים בין במשותף לבשותפות?
לצפיה ב-'אם כוונתך לתואר הפועל (אופן הקנייה), גם בעיניי עדיף 'במשותף''
אם כוונתך לתואר הפועל (אופן הקנייה), גם בעיניי עדיף 'במשותף'
06/10/2018 | 17:47
20
אבל שם העצם 'שותפות' קיים, כמובן, וכמו כל שם עצם אפשר להוסיף לו אותיות יחס (מש"ה וכל"ב), לכן אפשר ליצור גם "בשותפות" ועושים זאת (למשל "הם התאגדו בשותפות רשומה") ומקובל גם השימוש בתואר הפועל "בשותפות עם", אף שהניסוח הזה אינו חביב עליי. אין כאן תקן ולא סביר שיהיה, זו בחירה סגנונית. לעומת זאת 'משותפוּת' היא לא מילה מוכרת לי ו'במשותפות' מיותר וצורם.
לצפיה ב-'שותפות היא הסכם'
שותפות היא הסכם
06/10/2018 | 17:55
16
פורמלי או א-פורמלי לעשות משהו יחד.
שותפות עסקית למשל מבוססת על חוזה ויכולה אף להיות גוף משפטי, בין חברה רשומה ובין שותפות רשומה.
אבל שותפות יכולה להיות גם א-פורמלית, הסכם ג'נטלמני בין חברים לעשיית פעילות או פעילויות מוגדרות יחד.
אז כן, עשיה בשותפות היא זו שבגדר השותפות המוסכמת.
במשותפות מכילה אות שימוש מיותרת.
לצפיה ב-'תגידו בבקשה יתד זה זכר או נקבה (יתדות של אוהל למשל)'
תגידו בבקשה יתד זה זכר או נקבה (יתדות של אוהל למשל)
04/10/2018 | 19:49
11
26
לצפיה ב-'נקבה. אתה לא צריך שנגיד לך, תוכל לבדוק בעצמך במילון'
נקבה. אתה לא צריך שנגיד לך, תוכל לבדוק בעצמך במילון
04/10/2018 | 21:37
5
38
לדוגמה במילון ספיר, פתוח חינם לכולם (קישור בראש הפורום). המין הדקדוקי מופיע בלשונית "דקדוק" (נ' = נקבה).
לצפיה ב-'אני מנחש שהשאלה היא בגלל "יתד נאמן" - העיתון החרדי'
אני מנחש שהשאלה היא בגלל "יתד נאמן" - העיתון החרדי
05/10/2018 | 13:54
4
12
לצפיה ב-'ייתכן. מעיון בוויקיפדיה למדתי ש:'
ייתכן. מעיון בוויקיפדיה למדתי ש:
05/10/2018 | 18:33
2
34
א. מדובר בראשי תיבות: יתד = יהדות תורה דת (שלושתן מילים ממין נקבה, אגב...).
ב. למרות המין הדקדוקי, התואר 'נאמן' בלשון זכר בהקשר לפסוק "וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְהָיָה לְכִסֵּא כָבוֹד לְבֵית אָבִיו" (ישעיהו כב, כג).
לצפיה ב-'בקיצור: נסמך וסומך (ולא שם עצם ותואר השם)'
בקיצור: נסמך וסומך (ולא שם עצם ותואר השם)
05/10/2018 | 18:40
1
6
לצפיה ב-'לא. במקרה כזה שם העיתון היה אמור להיות יְתַד-הנאמן'
לא. במקרה כזה שם העיתון היה אמור להיות יְתַד-הנאמן
05/10/2018 | 18:52
7
לצפיה ב-' איך אף פעם לא חשבתי על זה.'
איך אף פעם לא חשבתי על זה.
09/10/2018 | 18:20
6
אז בעצם מדובר בשימוש שגוי.
לצפיה ב-'שניהם. לרוב נקבה'
שניהם. לרוב נקבה
07/10/2018 | 17:56
4
4
לצפיה ב-'מתי והיכן זכר?'
מתי והיכן זכר?
09/10/2018 | 15:57
3
4
לצפיה ב-'"יתד לתלות עליו כל כלי" יחזקאל טו3'
"יתד לתלות עליו כל כלי" יחזקאל טו3
09/10/2018 | 20:56
2
6
לצפיה ב-'כלומר פעם אחת במקרא?'
כלומר פעם אחת במקרא?
10/10/2018 | 01:05
1
4
לצפיה ב-'אכן'
אכן
10/10/2018 | 07:22
4
לצפיה ב-'חזה של גבר, איך כותבים חזו או חזהו??'
חזה של גבר, איך כותבים חזו או חזהו??
03/10/2018 | 18:09
3
11
לצפיה ב-'שתיהן תקינות. אני הייתי מעדיף 'חזהו' (כי רואים בה את המילה '
שתיהן תקינות. אני הייתי מעדיף 'חזהו' (כי רואים בה את המילה
04/10/2018 | 00:06
23
'חזה' בשלמותה).
לצפיה ב-'כן'
כן
04/10/2018 | 00:51
28
כלל ו – שמות המסתיימים ב־ֶה
שמות מלרעיים המסתיימים ב־ֶה – נסמכָם בצירי, והם נוטים בצורת היחיד בשתי דרכים כמודגם להלן.
דוגמאות:
מוֹרֶה, מוֹרֵה־, מוֹרִי, מוֹרְךָ וגם מוֹרֶךָ, מוֹרוֹ וגם מוֹרֵהוּ, מוֹרָהּ וגם מוֹרֶהָ, מוֹרֵנוּ, מוֹרְכֶם־ן וגם מוֹרֵכֶם־ן, מוֹרָם־ן, וגם מוֹרֵהֶם־ן;
מַעֲשֶׂה, מַעֲשֵׂה־, מַעֲשִׂי, מַעַשְׂךָ וגם מַעֲשֶׂךָ, מַעֲשׂוֹ וגם מַעֲשֵׂהוּ, מַעֲשָׂהּ וגם מַעֲשֶׂהָ, מַעֲשֵׂנוּ, מַעַשְׂכֶם־ן וגם מַעֲשֵׂכֶם־ן, מַעֲשָׂם־ן וגם מַעֲשֵׂהֶם־ן;
שָׂדֶה, שְׂדֵה־, שָׂדִי, שָׂדְךָ וגם שָׂדֶךָ, שָׂדוֹ וגם שָׂדֵהוּ, שָׂדָהּ וגם שָׂדֶהָ, שָׂדֵנוּ, שַׂדְכֶם־ן וגם שְׂדֵכֶם־ן, שָׂדָם־ן וגם שְׂדֵהֶם־ן.
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
04/10/2018 | 19:13
2
לצפיה ב-'כפתור חסר ...'
כפתור חסר ...
03/10/2018 | 00:54
3
42
לכתיבת שיר/סיפור: 
מי משתי האפשרויות הבאות נכונה/תקינה ?
 
א) חולצה שבה היה חסר כפתור.
ב) חולצה שלה היה חסר כפתור.
 
אני "חייב" שזה יהיה "...חסר כפתור" ולא "...כפתור חסר" ,אלא אם יש כאן שגיאה לשונית...
 
 
?
לצפיה ב-'אם כך למה לא'
אם כך למה לא
03/10/2018 | 11:45
2
138
חולצה שחסר בה/לה כפתור?
לצפיה ב-'אני "חיב" בלשון עבר.'
אני "חיב" בלשון עבר.
03/10/2018 | 20:55
1
29
אני "חיב" בלשון עבר (סליחה שלא ציינתי) והמשקל של האפשרויות שלי מתאים לי יותר. 
האם אחת משתי האפשרויות הבאות נכונה/תקינה?:
המשפט השלם הוא:
1) הוא לבש חולצה שבה היה חסר כפתור.
או
2) הוא לבש חולצה שלה היה חסר כפתור.
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'מה שכתבתי יכול להיות בלשון עבר, הרי לא ניקדתי...'
מה שכתבתי יכול להיות בלשון עבר, הרי לא ניקדתי...
03/10/2018 | 23:00
24
חָסַר בעבר, חָסֵר בהווה. קצר ואלגנטי יותר. באשר לשאלתך, אם לא היה ברור מתשובתי, שתי מילות היחס תקינות (למיטב ידיעתי). מבחינת סדר המילים, בעיניי עדיף "שהיה חסר לה/בה כפתור".
לצפיה ב-'לערות יין'
לערות יין
03/10/2018 | 22:04
1
35
מהן ההטיות של הפועל?
 
לצפיה ב-'כמו לגרות'
כמו לגרות
03/10/2018 | 23:03
8
לצפיה ב-'חילול במובן של חילול הקודש וחילול השם'
חילול במובן של חילול הקודש וחילול השם
29/09/2018 | 22:10
25
50
מה המשמעות העמוקה מבחינה לשונית, כלומר אטימולוגית, של המלה חילול?

האם זה מלשון חול של ההיפך מקודש?
האם זה בא מהמלה חלל כמקום ומרחב או בכלל מהמלה חלל כמו חלל צה"ל?

כי אם זה מלשון חול, קרי חולין, אזי ההגיון שלי אומר שהיו צריכים לאמר חילון השם או חילון הקודש.

אגב, לפי כמה חוקרים באקדמיה שמו של זה שרבים מחללים הוא בכלל
ye-ha-ve ולא כמו שכמעט כולם חושבים ye-ho-va
לצפיה ב-'אין סיבה שיהיה "חילון השם".'
אין סיבה שיהיה "חילון השם".
29/09/2018 | 23:53
37
  1. במילה "חול" אין נו"ן.
  2. במילה "חולין" הנו"ן היא נו"ן הרבים הארמית ואינה שורשית.
  3. המילה בעברית מודרנית "חילון" נגזרת מהמילה המודרנית "חילוני" (ואינה יכולה לשמש בביטוי עתיקים).
לכן אין סיבה שתופיע נו"ן.
 
השורש של המילה "חילול" הוא חל"ל, ומשורש זה גם המילים "חול" (ההפך של קודש, לא החול שעל חוף הים), "חולין" ו"חלילה" (במובן של חלילה לך מעשות כדבר הזה).
 
לגבי הגיית השם המפורש, אין מסורת קריאה, אז אפשר רק להעלות השערות וספקולציות (ונדמה לי שהקריאה שהצעת דווקא אינה מקובלת במחקר. ובכל אופן הוי"ו בוטאה כנראה כ-w ולא כ-v). האפשרות המוכרת (ye-ho-va), היא תוצר כלאיים של שילוב הקרי והכתיב, הנובע מכך שבעלי המסורה ניקדו את צורות הכתיב לפי הניקוד של הקרי, אך על פי האמת ניקוד השם הזה מתייחס אך ורק לקרי (כלומר לשם "אדוני" - שמנוקד בחטף פתח/שווא-חולם חסר-קמץ).
לצפיה ב-'בשני המקרים מדובר בשורש ח-ל-ל, אבל זו הומונימיה ולא פוליסמיה'
בשני המקרים מדובר בשורש ח-ל-ל, אבל זו הומונימיה ולא פוליסמיה
30/09/2018 | 00:02
10
45
כלומר אלה שני שורשי ח-ל-ל נפרדים, לא משמעויות שונות של אותו שורש ח-ל-ל. יש בעברית כמה שורשים ח-ל-ל נפרדים בעלי משמעויות נבדלות. תוכל לראות פירוט שלהם במילון האטימולוגי של קליין, כאן (עמ' 219 בספר).
 
אחת הסיבות ל"התלכדות" שורשים היא מעתקי עיצורים. אם אתה מכיר קצת ערבית, אתה ודאי יודע שיש בה שתי חי"ת: הראשונה "רגילה" (לועית) והשנייה עם נקודה ("מלוכלכת", שנהגית כמו כ"ף רפה). בעברית הן התלכדו לאותה חי"ת ראשונה (שאיבדה את הלועיות שלה ברבות השנים ולמעשה נהגית כיום כמו החי"ת השנייה, בפי רוב הישראלים).
 
חֹל >> חֻלִּין כמו חֹק >> חֻקִּים (שורש ח-ק-ק), תֹּף >> תֻּפִּים (ת-פ-ף) וכו', כלומר גזרת הכפולים (ע"ע). הסיומת נו"ן אינה שורשית, זו סיומת ריבוי מתקופת חז"ל בהשפעת הארמית (כמו נישואין, גירושין, אירוסין וכיו"ב. הרחבה באתר האקדמיה ללשון). 
 
שורש ח-ל-ל קיים גם במשמעות חור / מרחב וכו' (החלל החיצון, חלּון, חליל, חללית, מְחִלָּה וכו'). כלי הנגינה העתיק חליל הוא כמובן חלול, והנגינה בו היא חילול, אבל לא כזה שקשור לחילול הקודש, כאמור.
 
למען האמת קליין מפריד את הנגינה בחליל לשורש נפרד... ומחבר את המשמעות של 'חלל' הריקני לחלל מלחמה. במילונים אחרים החלוקה יכולה להיות שונה. כמו כן קיים שורש ח-ל-ל במשמעות ראשית, התחלה (הֵחֵל, תְּחִלָּה).
לצפיה ב-'אז איזו משמעות לשורש חלל במובן של ההיפך מקידוש?'
אז איזו משמעות לשורש חלל במובן של ההיפך מקידוש?
30/09/2018 | 00:08
4
28
לא הבנתי בסוף למה התכוונת.
הבנתי שזה לא חור או חלול, שממנו הגיע כלי הנגינה חליל.

אז מה זה כן חילול הקודש, באיזו מובן השורש חל"ל מגיע כאן?
לצפיה ב-'התשובה בגוף השאלה... חול הוא ההפך מקודש, זו המשמעות'
התשובה בגוף השאלה... חול הוא ההפך מקודש, זו המשמעות
30/09/2018 | 00:39
3
27
וקליין מביא לפועל לחלל השוואות משפות שמיות אחרות שבהן יש לו משמעות דומה (להפוך משהו ללא-קדוש, לטמא אותו, להמרות, לנבל וכו'). כאמור, אתה מוזמן להציץ בקישור.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
30/09/2018 | 07:48
2
24
ושאלה נוספת, האם הפועל חל (אתמול חל יום הזכרון וגו')
הוא מאותו שורש או שמא הוא משורש אחר?
לצפיה ב-'שורש חו"ל =נפל/פגע בדומה לחלל (שורש חל"ל)-מת או חל"י מחלה'
שורש חו"ל =נפל/פגע בדומה לחלל (שורש חל"ל)-מת או חל"י מחלה
30/09/2018 | 12:34
22
חילול הוא לא ההפך מקודש, הוא הפרת הקודש. כלומר לא כל מה שאינו קדוש בהכרח מחולל.
לצפיה ב-'לא, הוא שייך לגזרת ע"ו (ח-ו-ל). שורש ח-ל-ל לא נוטה בבניין קל'
לא, הוא שייך לגזרת ע"ו (ח-ו-ל). שורש ח-ל-ל לא נוטה בבניין קל
30/09/2018 | 13:33
22
אבל לו היה נוטה הוא היה יכול להישמע כך בצורות העבר והבינוני (הווה) ולכן זה מבלבל (ההבדל בעבר/בינוני הוא קמץ לעומת פתח, לא שומעים אותו). לעומת זאת אם מטים לצורות האחרות, בע"ו יש שורוק (לרוּץ, לצוד, לעוף, למות וגם לחוּל – חג החנוכה יחול בכסלו) לעומת חולם (חסר) בע"ע או על דרך השלמים (לָחֹן וגם לַחְנֹן, לָסֹב וגם לִסְבֹּב וכו').
 
נשווה שורשים דומים, למשל "היתוש חג באוויר" (לחוג, כמו מחוג, מחוגה, חוגה, לחייג... עוגה עוגה במעגל נחוגה) הוא שורש ח-ו-ג, לעומת שורש ח-ג-ג (חגיגה) שנוטה על דרך השלמים (הוא חגג את החג), אם כי בעתיד אפשר נחגוג לצד נחֹג וכך גם בשם הפועל (לחֹג או לחגוג). כך גם לבזוז (ב-ז-ז) לעומת לבוּז (ב-ו-ז) או לגרור (ג-ר-ר) לעומת לגור (ג-ו-ר). רוב הכפולים (ע"ע) נוטים בבניין פעל (בעבר) על דרך השלמים.
 
בבניין הפעיל קל יותר לזהות את ההבדל, כי ע"ע נוטים בצירה צירה (הֵחֵל, הסב, הגן, האט, הפר, הקל...) וע"ו בצירי חיריק (הֵחיל, הכין, האיר, העיר, המית, הטיס, העיף...).
 
עוד דרך לזהות את השורש היא להיעזר בקשר הסמנטי של גרימה (גרימת פעולה, הפעלה) שקיים (בפעלים רבים, אך לא בכולם) בין הפעיל לפעל (קל):
השר החיל את החוק על... החוק חָל על... (ח-ו-ל)
המאמן הריץ את הספורטאי, הספורטאי רץ (ר-ו-ץ)
הילד העיף עפיפון, העפיפון עף (ע-ו-ף)
הטייס הטיס את המטוס, המטוס טס (ט-ו-ס)
האב העיר את בנו בבוקר, הבן ער (ע-ו-ר)
הוא המית את הכלב, הכלב מת (מ-ו-ת)
לצפיה ב-' לחידוד ולהבהרה'
לחידוד ולהבהרה
30/09/2018 | 00:20
35
  1. כשאמרת שמדובר בהומונימיה, הכוונה לחלל של "חילול הקודש" ולחלל של "החלל החיצון". אבל ל"חילול הקודש", "חולין" ו"חֹל" שורש אחד.
  2. לפי קליין "לחלל (בחליל)" נגזר משם העצם "חליל" שבעצמו נגזר מ"חלל" במשמעות ריקון (חלול), וזו ההשערה המסתברת.
לצפיה ב-''
30/09/2018 | 12:51
3
32
אי אפשר באמת להסתמך על מעתקי הגאים. בערבית השורש ח'ל"ו מקביל לחלל (מקום פנוי) אם יש הבדל בין שורש ע"ע לל"ו למה שנניח שהגייה המקורית היא דווקא ב-ח' ולא ב-ח?
 
עוד דוגמאות:
צנם מול צלם
 
חצר-חרציה-חלצים
 
ח'לע- חלץ
לצפיה ב-'מי הסתמך על מעתקי הגיים? זה היה רק הסבר להומונימיה בשורשים'
מי הסתמך על מעתקי הגיים? זה היה רק הסבר להומונימיה בשורשים
30/09/2018 | 13:38
2
25
אני לא מניחה דבר לגבי ההגייה המקורית; להשוואות אטימולוגיות הפניתי לקליין. 
לצפיה ב-'מה הקשר בין השאלה של השואל לבין קיום 2 עיצורי חי"ת?'
מה הקשר בין השאלה של השואל לבין קיום 2 עיצורי חי"ת?
02/10/2018 | 12:47
1
7
לצפיה ב-'הסבר כללי על הומונימיה בשורשים, פירטתי בפסקה השנייה'
הסבר כללי על הומונימיה בשורשים, פירטתי בפסקה השנייה
02/10/2018 | 12:50
16
ואין לי איך לבדוק כעת, אבל למיטב זיכרוני בהשוואות של קליין דווקא היו סוגי חי"ת שונים.
לצפיה ב-'שאלה נוספת אבל מתחום אחר לגמרי'
שאלה נוספת אבל מתחום אחר לגמרי
30/09/2018 | 08:02
12
36
מדוע מידעים (ה"א הידיעה) שמות של חבלי ארץ?
הרי ברגע שיש שם לכאורה לא צריך ליידע. בדיוק כפי שלא מידעים את חיפה או ת"א
או גדרה מדוע כן מידעים את נגב, שפלה, שרון וכו'?

אומרים השרון הוא חבל ארץ פורה או הנגב הוא מקום חם
(ולא אומרים שרון הוא חבל ארץ וגו' ולא אומרים נגב הוא מקום חם).
לצפיה ב-'אני משער שהשמות הללו היו בעלי משמעות '
אני משער שהשמות הללו היו בעלי משמעות
30/09/2018 | 12:37
29
כמו למשל הנגב= האזור הדרומי/ האזור היבש...
לצפיה ב-'מקובל ליידע בעברית גם שמות הרים ונהרות, כך זה בתנ"ך'
מקובל ליידע בעברית גם שמות הרים ונהרות, כך זה בתנ"ך
30/09/2018 | 13:01
10
31
הכרמל, הגלבוע, הירדן, הירקון... ואכן גם חבלי ארץ – הגלעד, הגליל, הנגב... (כל אלה ועוד מתועדים כך בתנ"ך). זו המסורת שלנו, ככה זה בעברית .
לצפיה ב-'עם יוצאי דופן, כמובן'
עם יוצאי דופן, כמובן
30/09/2018 | 14:51
9
31
רמת יוחנן
רמת ישי
רמת אביב (למרות שהמלה אביב בפני עצמה בד"כ היא ועוד איך מיודעת)
מעלה גלבוע (ולא מעלה הגלבוע)
רמת דוד

בקיצור אם המלה השניה, בביטוי בן שני מלים, היא שם פרטי הרי לא יהיה ידוע.
אבל אביב היא כן מלה שצריך לידע אותה (האביב בפתח / שוב חשים במתח/
לא צריך שבשבת כדי לדעת שיהיה שמח [אהוד בנאי הענק]).

גם בעיר הכי מפורסמת בארץ, תל אביב, אין ידוע של תקופת האביב.

לכן, היפותטית, אם היה מעין עם המלה סתיו היינו צריכים לאמר עין סתיו ולא
עין הסתיו.

אגב, עין עירון, ישוב קטנטן שצמוד לכפר פינס היותר מפורסם, שניהם בכניסה לואדי
ערה או בשמה העברי נחל עירון, אין ידוע למלה עירון. לא אומרים עין העירון.


אם אפשר בתמציתיות (אם יש בכלל כללים למה שאני הולך לשאול עוד 4 שניות)
את כללי היידוע למלה השניה בצמד מילים.

כי יש את רמת הגולן
או את משמר השרון

אבל יש את עין עירון
תל אביב
מעלה גלבוע
לצפיה ב-'למה יוצאי דופן? אלה לא חבלי ארץ והם לא תואמים את התבנית'
למה יוצאי דופן? אלה לא חבלי ארץ והם לא תואמים את התבנית
30/09/2018 | 15:16
8
28
לא כתבתי שכל שם של מקום מיודע, קל וחומר שמות ערים/שכונות. אתה מערבב כאן שמות גאוגרפיים מסוגים שונים ומשליך מאחד לשני בלי שום קשר.
 
הקשר ל"תל אביב" תמוה במיוחד. הלא מדובר בכלל בשם של ספר במקור. כך תרגם נחום סוקולוב את ספרו של הרצל "אלטנוילנד" (מילולית בגרמנית: ארץ ישנה חדשה. אלט = old, נוי =new, לנד = land). העיר העברית החדשה (אז עוד רק שכונה), שנקראה בראשיתה "אחוזת בית" נקראה בהמשך ע"ש הספר (בעקבות הצעה של מנחם שינקין). אין לזה שום קשר לשאלה המקורית שלך, או ליידוע של חבלי ארץ, נהרות והרים בתנ"ך...
לצפיה ב-'את לא צריכה ללמד אותי על נחום סוקולוב והספר שהוא תרגם'
את לא צריכה ללמד אותי על נחום סוקולוב והספר שהוא תרגם
30/09/2018 | 16:26
7
32
אני כמעט בטוח שהנני מבוגר ממך ויש לי ידע כללי בכמה רמות מעל הממוצע
וכמובן שידעתי זאת כבר בתור ילד קטן.

העניין הוא שאין בעברית אביב ללא ידוע.
כשמדברים על העונה הזו תמיד מוסיפים לה ה"א הידיעה.
את אומרת שהאביב מביא לך פריחה בעור או ההיפך האביב הוא עונה שאת מחכה לה כל השנה (כמו השיר החמוד של האחים והאחיות).

לכן עפ"י כללי העברית היה צריך לאמר תל האביב.

את גם התעלמת ממלא דוגמאות שהבאתי.
מעלה גלבוע, היי, אומרים בד"כ הגלבוע ולכן היה צריך להיות מעלה הגלבוע.

נמשיך בשוונג של הפיתה, דברתי על חבל ארץ ו/וא נחל בשם עירון.
הרי אומרים הירדן, הירקון, הקישון, לכן ההגיון הוא שצריך לאמר העירון.

נחל העירון כמו שכן אומרים נחל התנינים או נחל הקיבוצים.

כלומר בשמות של אתרים בארץ, נחלים, שכונות וערים שהשם השני שלהם הוא לא שם פרטי לא תמיד מיידעים את המלה השניה למרות שעל פניו ולפי כללי העברית
כן צריך ליידע את המלה השניה.
לצפיה ב-'ובכל זאת שאלתה שאלה שאינה קשורה לשאלה הקודמת...'
ובכל זאת שאלתה שאלה שאינה קשורה לשאלה הקודמת...
30/09/2018 | 17:33
5
40
ראשית, אין קשר בין "תל אביב" לדיון בתצורת שמות מקומות (שהרי העיר קרויה על שם ספר) בכלל ולשמות של חבלי ארץ, הרים ונחלים בפרט... (שאינם שמות יישובים, לתשומת ליבך).
 
שנית, בניגוד לדבריך, יש בעברית 'אביב' גם בלי יידוע ("שמחה רבה שמחה רבה, אביב הגיע – פסח בא", "איך יודעים שבא אביב? מסתכלים סביב סביב", "אָבִיב כִּי בָּא, תִּקְוָה לִי אֲנַגֵּנָה"). למעשה הצירוף 'תל אביב' מופיע כך כבר במקרא: "וָאָבוֹא אֶל-הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל-נְהַר-כְּבָר..." (יחזקאל ג טו).
 
לסיכום ת"א, אף שעל פי רוב מיידעים את שמות העונות (ואגב, המילה 'אביב' אינה רק שם של עונה) אין חובה לעשות זאת, ומאחר שיש כאן גלגול של שם שמופיע ללא יידוע, כך הוא נשאר.
 
לא התעלמתי מדוגמאות אחרות שהבאת, התייחסתי אליהן באופן כללי והבהרתי שהן אינן רלוונטיות. אתה התעלמת מהניסוח שלי – כתבתי שמקובל ליידע (חבלי ארץ, הרים ונחלים; לא כל מקום באשר הוא ולא שמות יישובים), לא כתבתי שחובה ליידע. כשמיידעים את השם בהקשר מסוים כמו "הגלבוע" לא בהכרח מיידעים אותו בצירופים אחרים. בהקשר דומה, אף שאת הכרמל מיידעים (כהר), בשם העיר "טירת כרמל" הוא אינו מיודע (זו טעות נפוצה שגם אני חטאתי בה).
 
בשורה התחתונה, לא את כל שמות הנחלים או ההרים מיידעים ואין בכך דבר חריג. אין "צריך", יש מסורת.
לצפיה ב-'* שאלת '
* שאלת
01/10/2018 | 13:23
6
לצפיה ב-'מה היא עוד (ושאת תכתבי ה"א בסוף פועל גוף שני זכר יחיד?!?)'
מה היא עוד (ושאת תכתבי ה"א בסוף פועל גוף שני זכר יחיד?!?)
01/10/2018 | 13:55
3
26
מלבד העונה שבין החורף לקיץ?

באנגלית המלה הזו היא גם מעיין וגם קפיץ.
בספרדית זה בעצם כאילו הקיץ העיקרי או הראשוני או הראשי, primavera
לצפיה ב-'שאתה תשאל אותי במקום לפתוח מילון?!? '
שאתה תשאל אותי במקום לפתוח מילון?!?
01/10/2018 | 14:07
2
28
נו, אם כבר האכלה בכפית, בבקשה, חיפשתי בשבילך:
 
נ"ב
אני מקלידה עיוור ויש לי טעויות הקלדה וחוסר ריכוז מכל הסוגים והמינים. אם אני לא טורחת להגיה אח"כ הן גם נשארות.
לצפיה ב-'בסופו של דבר כולן אותה משמעות, זמן האביב והתבואה שמתחילה בו'
בסופו של דבר כולן אותה משמעות, זמן האביב והתבואה שמתחילה בו
01/10/2018 | 14:33
1
30
זה לא כמו, למשל, את ואת (אחד סוג של מעדר והשני מילת קישור)
או כמו נער ונער (אחד ילד והשני מה שהחמור עשה אתמול)
או כמו זמר וזמר (אחד שיר השני חיה כשרה מתקופת התנ"ך שכיום לא יודעים מה היא).
לצפיה ב-'לא אותה משמעות, אבל משמעויות קרובות, כי זו פוליסמיה'
לא אותה משמעות, אבל משמעויות קרובות, כי זו פוליסמיה
01/10/2018 | 14:45
38
כלומר ריבוי משמעויות לאותה מילה. במקרה כזה המשמעויות מתפתחות זו מזו ולכן יש ביניהן קשר הדוק ודי ברור (בד"כ). הדוגמאות האחרות שהבאת הן הומונימיה, כלומר מילים שונות בעלות שם זהה. לכן גם אין קשר בין המשמעויות. למען האמת המילים שהבאת לא מנוקדות זהה ולכן הן הומופוניות (נשמעות זהה) או הומוגרפיות (נכתבות זהה) ולא לגמרי הומונימיות, אבל אלה כבר דקויות לא עקרוניות לענייננו.
 
דימוי אפשרי הוא אנשים שיש להם אותו שם משפחה. לפעמים הסיבה לכך היא שהם קרובי משפחה, אכן התפתחות של אותו עץ משותף (ולכן יהיו להם תכונות דומות). אבל לפעמים אין ביניהם קשר ורק במקרה הם חולקים אותו שם.
לצפיה ב-'אופס'
אופס
01/10/2018 | 14:54
27
סליחה.
לצפיה ב-'זֶהוּ איש ש... או זֶה הוא איש ש'
זֶהוּ איש ש... או זֶה הוא איש ש
30/09/2018 | 16:14
3
32
מבין שני המשפטים הבאים, מה נכון/תקין בכתיבת שיר?:
זֶהוּ איש שיכול לעזור לכם.
או
זֶה הוא איש שיכול לעזור לכם.
?
 - אני חייב להשתמש באחד משניהם (בהנחה שלפחות אחד מהם הוא תקין...).
 
לצפיה ב-'שניהם תקינים'
שניהם תקינים
01/10/2018 | 14:23
24
"הצירופים 'זה הוא' ו'אי זה הוא' כתובים במקרא בתיבות נפרדות – למשל בדברי המלך אחשוורוש "מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן" (אסתר ז, ה). לעומת זאת בספרות חז"ל רגילים גם הכתיבים החבורים זהו,איזהו (בנוסחי הדפוסים אחוז הכתיבים החבורים גבוה מזה שבכתבי היד, אך גם בכתבי היד כתיבים אלו שכיחים למדי)."
מתוך הסבר באתר האקדמיה: מיהו או מי הוא? מהו או מה הוא?
 
זו בחירה סגנונית. אני מעדיפה "זה איש..." ואם יש צורך בהברה נוספת – "זהו".
לצפיה ב-'הכי פשוט'
הכי פשוט
03/10/2018 | 22:02
1
25
Ecce homo
לצפיה ב-' פשוט?! אנחנו אוכלים אותה כבר 2000 שנות בשלו.'
פשוט?! אנחנו אוכלים אותה כבר 2000 שנות בשלו.
04/10/2018 | 00:09
3
לצפיה ב-'ד''
ד'
29/09/2018 | 13:02
1
27
פסקה מתוך מאמר
החינוך בארץ-ישראל התחיל בשנת 1856. הנדבנית אלזה למל מאוסטריה הקציבה סכום כסף נכבד להקמת חברה להפצת החינוך, "העזרה" שמה, כדי שזו תבנה "בית חמלה שבו ילמדו יליד ישראל מנעוריהם ללכת בדרכי ד'.. להתלהך במישרים בחברת האדם ולאהבו את ארץ מולדתנו, עסטעריין [אוסטריה] הרמה והנישאה מדור לדור." "בית מחלה" זו הוא המסוד שנקרא כיום בית ספר יסודי. כוונה טובה זו עוררה התנגדות חריפה בקרב יהודי ירושלים שומרי הדת.
מהו הקיצור ד'? (" בדרכי ד' ")
תודה לעונים.
לצפיה ב-'בדרכי ד׳ '
בדרכי ד׳
29/09/2018 | 20:01
29
בדרכי ד׳ או בדרכי ה׳ = בדרכי השם = בדרכי האלוהים. אלה קיצורים וכינויים מקובלים שמטרתם להימנע מכתיבת שמות הקודש המלאים על דף שעלול להיזרק לאשפה בביזיון.
לצפיה ב-'צורך ב ודרישה ל. עכשיו ביחד יש דרישה וצורך - ב או ל?'
צורך ב ודרישה ל. עכשיו ביחד יש דרישה וצורך - ב או ל?
28/09/2018 | 15:33
11
12
לצפיה ב-'אם מילות היחס לא תואמות – מפצלים. כדי להציע ניסוח, תן משפט'
אם מילות היחס לא תואמות – מפצלים. כדי להציע ניסוח, תן משפט
28/09/2018 | 18:47
2
12
לצפיה ב-'תודה'
תודה
29/09/2018 | 12:58
1
29
לא מקובל שהאחרון משתלט? נניח: "יש צורך ודרישה *ל*מקומות חנייה."
 
לגבי ניסוחים כבר אמצא משהו
לצפיה ב-'מקובל – כן, תקני – לא '
מקובל – כן, תקני – לא
29/09/2018 | 14:41
22
לפעמים אין צורך בשתי המילים ואפשר לוותר על אחת מהן; לפעמים בשמות עצם אפשר להשתמש ב"של" (במקרה הזה פחות מצלצל)... יש כל מיני פתרונות. אם בכל זאת רוצים להשתמש בשתי מילים, הייתי ממליצה לעבור לפעלים, כי שניהם עם מושא ישיר: "הציבור צריך ודורש מקומות חניה".
לצפיה ב-'להתייחס למילה מדיה ברבים או ביחיד בכתיבה בעברית?'
להתייחס למילה מדיה ברבים או ביחיד בכתיבה בעברית?
29/09/2018 | 13:29
7
18
במדיה רבים
במדיות רבות
במדיומים רבים
?
לצפיה ב-'שוב, תלוי בהקשר המלא... (למה צריך לבקש בכל פעם מחדש? )'
שוב, תלוי בהקשר המלא... (למה צריך לבקש בכל פעם מחדש? )
29/09/2018 | 15:44
6
25
אם אתה רוצה תשובה עניינית וממוקדת, תן משפט. למילים 'מדיה' או 'מדיום' יש כיום יותר משימוש והקשר אחד בעברית. בכל מקרה 'מדיה' נתפסת בעברית כיחידה (נקבה), בד"כ במשמעות קיבוצית (כוללת) שלא מצריכה ריבוי. אם הכוונה לאמצעי התקשורת, הייתי משתמשת ב"אמצעי תקשורת" וחסל. לא רואה סיבה להסתבך בלטינית כשיש חלופה עברית פשוטה, מוכרת וברורה.
לצפיה ב-'אין החלטה רשמית איך תקין להשתמש בה?'
אין החלטה רשמית איך תקין להשתמש בה?
01/10/2018 | 12:17
5
8
לצפיה ב-'לא מכירה. אתה יכול לחפש באתר האקדמיה ללשון בדיוק כמוני...'
לא מכירה. אתה יכול לחפש באתר האקדמיה ללשון בדיוק כמוני...
01/10/2018 | 12:48
4
7
לצפיה ב-'לחפש כן, למצוא לא'
לחפש כן, למצוא לא
01/10/2018 | 19:20
1
8
וחיפשתי ולא מצאתי.
תודה
לצפיה ב-'אם אתה יודע לחפש אתה יודע גם למצוא, כשיש מה '
אם אתה יודע לחפש אתה יודע גם למצוא, כשיש מה
01/10/2018 | 19:32
8
כאמור, הצעתי את עזרתי, אבל לשם כך אני צריכה הקשר.
לצפיה ב-'למה כל הזמן כתוב לי שאני לא רשאי להוסיף הודעות??'
למה כל הזמן כתוב לי שאני לא רשאי להוסיף הודעות??
01/10/2018 | 19:22
1
5
לצפיה ב-'באג בתפוז... אם תשתמש בתגובה מלאה ולא מהירה לא תפגוש בו'
באג בתפוז... אם תשתמש בתגובה מלאה ולא מהירה לא תפגוש בו
01/10/2018 | 19:35
3
לצפיה ב-'המצאה-תגלית-ממצא'
המצאה-תגלית-ממצא
25/09/2018 | 16:56
9
48
ממה שהבנתי.
המצאה - דבר שלא היה קודם, דבר שנוצר מדברים אחרים. למשל: שיר חדש, סיפור. המצאת הנורה, המצאת המחשב וכולי. יש גם פילוסופיה העולם נוצר יש מאין - האם מדובר בהמצאה, הרי מדובר בדבר שלא היה קודם, או שאפשר להגיד שמדובר בדבר קיצוני למושג הגדרה.
תגלית - דבר שהיה קיים תמיד ורק גילו/מצאו אותו.
ממצא = תגלית. (כך יצא לי בתשבץ).
אפשר גם למצוא באינטרנט מאמרים על האם המתמטיקה היא המאצה או תגלית?
השאלה שלי היא האם קיים הבדל (דק לפחות) בין ממצא לתגלית? כי אני לא ממש יודע את ההבדלים בין השניים.
תודה לעונים.
לצפיה ב-'זה לא דיון בלשני, אנא הפנה אותו לפורום חדשות המדע'
זה לא דיון בלשני, אנא הפנה אותו לפורום חדשות המדע
25/09/2018 | 18:18
7
לצפיה ב-'אני משער שהשאלה לגבי תגלית-ממצא היא כן לשונית..'
אני משער שהשאלה לגבי תגלית-ממצא היא כן לשונית..
27/09/2018 | 11:29
6
26
לא פעם אנו נתקלים במילים נרדפות שיש בינהן הבדל דק, שקשה להגדירו..
 
ממצא הוא לרוב משהו פיזי (נניח- ממצא ארכיאולוגי) משהו שידענו על קיומו וחיפשנו אותו,
בעוד שתגלית היא מידע חדש, משהו שלא ידענו על קיומו.
לצפיה ב-'כן, אבל בתחום ידע מסוים שבו עדיף לשאול את העוסקים בו'
כן, אבל בתחום ידע מסוים שבו עדיף לשאול את העוסקים בו
27/09/2018 | 13:13
5
37
וזה גם מתקשר לשאר השאלות שלו שההקשר שלהן הוא מדעי ולא לשוני, השפה היא רק אמצעי ולא המטרה. לכן בוועדות המינוח של האקדמיה ללשון יושבים מומחים לתחום המונחים של כל ועדה, אנשים שהתחום הוא עיסוקם והם מגיעים "מהשטח".
 
אני לא יודעת לענות מתי מדענים או ארכיאולוגים משתמשים ב"ממצא" ומתי ב"תגלית" (אני יכולה לשער, פחות או יותר מה שכתבת). כמובן, ל"ממצא" יש גם משמעויות בהקשר המשטרתי/משפטי וכו'.
לצפיה ב-'את רצינית?..'
את רצינית?..
27/09/2018 | 13:46
4
36
אני מגיע לאתר חפירות ארכיאולוגי,
בדיוק גילו חרס ועליו חתימתו של יהודה המכבי.
יש שם שלושה ארכיאולוגים: אחד שמבין בלשון כמו שאני מבין בארכיאולוגיה, השני עולה חדש שחושב בטעות שכותבים "ממצה" ולא "ממצא", והשלישי בכלל לא מדבר עברית;
והם יחליטו אם זה ממצא או תגלית?
לצפיה ב-'לגמרי. היום הייתי צריכה לברר אם הסופה בכרתים נחשבת ל"הוריקן"'
לגמרי. היום הייתי צריכה לברר אם הסופה בכרתים נחשבת ל"הוריקן"
27/09/2018 | 21:56
32
אז ביררתי מול אדם שעוסק במזג האוויר (היא לא, אגב). למה אתה חושב שבתור לשונאית אני אמורה לדעת מה המונח המקצועי המשמש במשמעות מסוימת בתחום שאינו המקצוע שלי? (אלא אם אני קצת מכירה, במקרה). אני יכולה לבדוק במאגר המונחים של האקדמיה ללשון, שגובש, כאמור, בשיתוף מומחים מהתחום (אם קיים), ועדיין אם אני רוצה לדעת מה ההבדל בפועל, בשטח, בתכלס, אני אשאל אדם מהתחום (שאינו עולה חדש או בעל לקות מילולית כלשהי) ולא אדם מתחום הלשון שאולי במקרה יודע משהו בתחום אחר.
לצפיה ב-'יש תשובה קצרה וארוכה'
יש תשובה קצרה וארוכה
28/09/2018 | 15:45
34
הקצרה היא שהיה עדיף שתפתח מילון וגם מילון עברי אנגלי ותראה למשל finding מול discovery וכו'.
 
ממצאים אלה בדרכ או נתונים שמביאים כדי להוכיח משהו, נתונים שאספת ממחקר או גילית (מן הסתם מהמילה מצא).
 
הארוכה היא להבין איך משתמשים בשפה ואיך היא משתנה ומתייחסת לעולם. בוא נגיד בכיוון של ויטגנשטיין תלך. מעתקי משמעות, שדות סמנטיים וכו'.
 
דולפין הוא בהחלט, יכול להיות, דג (אתה מפורום ביולוגיה לא?) ויונה היא ציפור. מחוץ לז'רגון של המחקר הביולוגי.
ברזל ושלג נמסים, לא מותכים, מחוץ למחקר הכימי.
כשתבין - אם תבין - את אלה, תבין את השאלה שלך.
 
נראה לי שמיץ פטל מבין בזה
 
לגבי מתמטיקה, אידאות וכו', לדעתי הם גן סגור בתוך השפה (אולי כמו שחווית הצבעים היא לא במציאות אבל קבועה)
לצפיה ב-'מסכים אתך במקרה זה'
מסכים אתך במקרה זה
29/09/2018 | 20:05
1
22
ממצא ותגלית אינם מינוחים מקצועיים בדווקא (וגם כשהם בשימוש המקצועי הם אינם מוגדרים רשמית) והם משמשים בתחומים רבים ושונים כמו גם בשפת היומיום ובעגה הצבאית (״חזל״ש שלילי ממצאים״).
לצפיה ב-'זה נכון, אבל הוא שאל בהקשר מדעי, להבנתי (ולא בשימוש הכללי)'
זה נכון, אבל הוא שאל בהקשר מדעי, להבנתי (ולא בשימוש הכללי)
30/09/2018 | 00:51
15
אני מניחה שלו זו הייתה כל המטרה בדיקה במילון הייתה מספיקה.
לצפיה ב-'לגבי המתמטיקה זו בכלל שאלה פילוסופית.'
לגבי המתמטיקה זו בכלל שאלה פילוסופית.
28/09/2018 | 20:15
5
לצפיה ב-'שאלות של אורי404 (נא לשרשר, )'
שאלות של אורי404 (נא לשרשר, )
24/09/2018 | 02:37
8
30
היי אורי404
מכיוון שכמות השרשורים בעמוד הראשי מוגבלת, אני מבקשת מהגולשים לרכז את השאלות שנצברות להם בטווח קצר (למשל יום-יומיים) בהודעה או בשרשור אחד. אפשר לפתוח הודעה ריקה בלי תוכן ולשרשר אליה את השאלות, וכמובן, אם לא תכננת אבל כבר פתחת, לשרשר לדיון הקיים את השאלות הנוספות. אם הדיון הקיים שפתחת כבר התארך או שאינו קופץ, פתח חדש.
לצפיה ב-'שימוש במילים בשירים'
שימוש במילים בשירים
23/09/2018 | 10:03
3
45
שלום. ברשותכם שתי שאלות, בקשר למלים בשירים:
א. "תפסיק לכוון אליי"(להקת "תיסלם" במקור) - האם המלה "תפסיק" נכונה או שזה צריך להיות "הפסק"?

ב. "גיא" (שכתבה נעמי שמר ז"ל) -
באחד הבתים משה בקר שר "תביט לי ישר בעיניים".
האם נכון לכתוב, לומר או לשיר "תביט" או שזה צריך להיות "הבט"?

תודה מראש וחג סוכות שמח
לצפיה ב-'שימוש בעתיד בתפקיד ציווי'
שימוש בעתיד בתפקיד ציווי
23/09/2018 | 11:09
2
41
ראה את דבר האקדמיה ללשון בנושא:
לצפיה ב-' על הקישור. זה מעניין. מה שכנראה ניתן להבין'
על הקישור. זה מעניין. מה שכנראה ניתן להבין
23/09/2018 | 15:54
1
26
במקרה הבקשה להפסיק לכוון (את המצלמה), יש מן פקודה. ניסיתי לחשוב על מלים אחרות, שעשויות להתאים.
לא ממש בטוח, שהמלה "תפסיק" מתאימה.
"הפסק" זה אולי פחות מתאים.
אפשרויות אחרות: "נא לא לכוון אליי" או "בבקשה לא לכוון אליי".
 
לגבי גיא ו"תביט לי ישר בעיניים". כאן זה לדעתי פחות במובן של פקודה, אלא כמן בקשה או ציפייה. כנראה בגלל זה (במודע או לא במודע) זה נכתב כ"תביט" ולא "הבט".
 
לא ידעתי על האתר הזה של האקדמיה ללשון. אתר מעניין.  
לצפיה ב-'אני חושבת שזו פשוט בחירה משלבית בשפה מדוברת טבעית'
אני חושבת שזו פשוט בחירה משלבית בשפה מדוברת טבעית
24/09/2018 | 03:49
29
אתר האקדמיה ללשון קיים כבר שנים רבות (באחרונות במתכונתו הנוכחית המוצלחת) והוא רק גדל, מתרחב ומתעדכן כל הזמן. אפשר להירשם להעדכונים ברשימת התפוצה בדוא"ל וכמובן לעקוב אחרי האקדמיה ללשון ברשתות החברתיות.
לצפיה ב-'אופן שימוש בחדשים לבקרים או חדשות לבקרים'
אופן שימוש בחדשים לבקרים או חדשות לבקרים
23/09/2018 | 16:01
44
ובכן באתר של האקדמיה לעברית בלשון (שנוגע לי בזכות מנהלת הפורום trilliane ), שתי הצורות מוכרות; גם חדשים לבקרים וגם חדשות לבקרים.

יש כללים מתי נכון או נהוג להשתמש בחדשים או בחדשות?
בלשון זכר חדשים ובלשון נקבה חדשות?
למשל פקקי התנועה חדשים לבקרים. לעומת זאת ההטרדות הן חדשות לבקרים?

מעבר לקישור הבא
http://hebrew-academy.org.il/2010/11/08/%D7%91%D7%...
לא מצאתי הסבר
לצפיה ב-' trilliane. '
trilliane.
24/09/2018 | 23:02
2
24
לקחתי לתשומת לבי את ההנחיות.
 
למקרה שתרצו להסביר לגבי השאלה השנייה, בקשר לחדשים לבקרים או חדשות לבקרים, אשמח ואודה.
 
מועדים לשמחה. שנה טובה  
לצפיה ב-'לא בטוחה שיש מה להסביר, לי אישית אין תובנות בנושא...'
לא בטוחה שיש מה להסביר, לי אישית אין תובנות בנושא...
24/09/2018 | 23:56
1
7
לצפיה ב-''
25/09/2018 | 00:09
5

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ