לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1381613,816 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'סיעור מוחות - מחפש ביטוי בעברית'
סיעור מוחות - מחפש ביטוי בעברית
23/04/2019 | 02:18
1
8
חברים, שלום רב. אני מחפש ביטוי בעברית שידגים יפה את המצב הבא - נניח שבחברה מסוימת אומרים:"כל לקוח אצלינו - מלך!" או "אנחנו מתייחסים לכל לקוח באופן אישי", אפילו תולים שלט במשרדי החברה שאומר את זה, אבל למעשה בעבודה היום-יומית הרעיון הזה אינו מנחה את עובדי החברה. איך אפשר לקרוא לזה יפה בעברית? חשבתי על "מס שפתיים" ו-"אות מתה", אבל אולי הביטויים האלה אינם מדויקים. יש לכם עוד רעיונות?
בברכה ובתודה,
מרקו
לצפיה ב-'בעברית דיבורית יש לכך ביטוי קולע, לאמור:'
בעברית דיבורית יש לכך ביטוי קולע, לאמור:
23/04/2019 | 11:46
9
אשכרה עבודה בעיניים
בעברית מגוהצת אפשר אולי: אחד בפה - ואחד בלב
או: נאה דורשים - ולא נאה מקיימים
מן השפה לחוץ
לצפיה ב-'מה הכללים של ההגיה החסידית?'
מה הכללים של ההגיה החסידית?
22/04/2019 | 11:51
1
18
הייתי בחתונה של חרדים חסידים, והם השתמשו בהגייה שונה מאוד מההגיה האשכנזית הידועה.
 
דוגמאות:
ישראל: יִשְׂרוּאַיֵל
ברוך (של "ברוך אתה.."): בוֹריִךְ
גזרות (גזרות רעות): גֶזַיֵרֶס
יצחק שמעון (שם): יִצְחֹק שיִמֵן

בתחילת הוידאו הזה ביוטיוב אפשר לשמוע את ההגיה עליה אני מדבר:
לצפיה ב-'כך:'
כך:
23/04/2019 | 00:52
16
קמץ בהברה פתוחה  = u
קמץ בהברה סגורה = o 
פתח = a
חיריק/שורוק  = i   (לכן הוּא והִיא מבוטאות אותו הדבר: hi).
חולם = oi
צירי = ai (בחלק מחסידיות ei)
סגול = e
 
 
 
 
לצפיה ב-'מדוע "את" ו"אתה" הפוכות בעברית?'
מדוע "את" ו"אתה" הפוכות בעברית?
15/04/2019 | 19:29
7
32
איפה אפשר למצוא מקור להיפוך בעברית למילים את ואתה, שהן הפוכות מכל הכללים של זכר ונקבה - שמילים בזכר מסתיימים בלא הברה ובנקבה מוסיפים "ה", כגון ילד-ילדה, פר-פרה וכו'.
 
הדבר גרם גם להטיות של פעלים, כגון את הלכת, אתה הלכתה, בעוד ש הוא הלך והיא הלכה!
 
(אולי קשור?) היפוך זה קיים גם במספרים - חמש וחמישה)
לצפיה ב-'אני מעריכה שהן עברו תהליכים מורפופונטיים מעט שונים וכך יצא'
אני מעריכה שהן עברו תהליכים מורפופונטיים מעט שונים וכך יצא
18/04/2019 | 11:50
5
25
בערבית הכינויים הם:
אתה - أَنْتَ אַנְתַ anta
את - أَنْتِ אַנְתִ anti
 
ואם אפשר להסתמך עליהם, אולי בעברית קרה תהליך כזה (משמאל לימין)
אַתָּה  = anta >> atta
אַתְּ = anti >> atti >> att
 
כלומר הייתה הידמות של נו"ן ודגש חזק משלים (תופעה מוכרת בעברית במילים רבות) ובנקבה פשוט נשלה התנועה הסופית ובזכר לא. אולי, כאמור. לא בדקתי שפות שמיות אחרות ואין לי ספרות זמינה לעיין בה כרגע (בטח בלאו כתב על כך).
 
אגב, בעברית סופית a של נקבה הייתה למעשה at והעיצור t נשל. הוא נשמר בצורות הנסמך (למשל מנורה / מנורת־) ובשמות כמו אילת, יפעת וכיו"ב.
 
אני לא חושבת שיש לזה קשר למערכת שם המספר, שבה הצורנים הסופיים אכן הפוכים, ולא רק בעברית... למיטב ידיעתי לא יודעים מה הסיבה לכך.
לצפיה ב-', אגב, הצורה הקדומה "אתי" לנקבה מופיעה בתנ"ך בכתיב.'
, אגב, הצורה הקדומה "אתי" לנקבה מופיעה בתנ"ך בכתיב.
19/04/2019 | 12:31
4
17
הקרי הוא: את.
אגב בדברייך חסר השלב האחרון:
> att > at
לצפיה ב-'תודה; לא חסר שלב, הרי יש שם דגש חזק...'
תודה; לא חסר שלב, הרי יש שם דגש חזק...
19/04/2019 | 12:44
3
11
לצפיה ב-'אין דגש חזק אמיתי. לא מבטאים tt כפולה, וכנראה גם'
אין דגש חזק אמיתי. לא מבטאים tt כפולה, וכנראה גם
19/04/2019 | 13:21
2
21
בעלי המסורה שהתקינו את הניקוד לא ביצעו את העיצור בהגייה כפולה כי אין הכפלת עיצור בסוף מילה.
 
לצפיה ב-'למה הוא פחות אמיתי מהדגש ב"אתה"? את שניהם לא מבטאים כיום'
למה הוא פחות אמיתי מהדגש ב"אתה"? את שניהם לא מבטאים כיום
19/04/2019 | 13:44
1
17
ואין לנו הקלטות מהעבר... בעלי המסורה התקינו את הניקוד על פי ההגייה, ודגש חזק בסוף מילה הוא אירוע כה נדיר (אם לא חד-פעמי) שעצם הימצאותו כאן היא דווקא עדות חזקה יותר בעיניי.
לצפיה ב-'אם'
אם
21/04/2019 | 11:14
13
אם מתארים את התהליכים עד ימינו אלה, הוא אכן אינו שונה, וגם אתה עבר תהליך של:
atta > ata
אבל גם אם רוצים לתאר את המצב בעת שהותקן הניקוד, יש מקום לדיון - הרי כל דגש חזק (בבגדכפ"ת) הוא גם דגש קל (כלומר הוא מציין את האלופון הסותם).
והשאלה הנשאלת היא, מה בא לסמן הדגש במילה אתּ (דגש קל או חזק)?
במקור הראשוני בוודאי הייתה הכפלה, אך מה היה המצב בתקופת בעלי המסורה?
ברור שיש כאן מצב חריג של הפרת אחד מהכללים הבאים:
  1.  לא יבוא עיצור כפול בהברה אחת.
  2. האלופון הסותם לא יבוא לאחר תנועה.
אי אפשר לדעת בוודאות מי מהכללים מופר, אבל אפשר לבדוק מי מהכללים סדיר יותר, ועל פי זה לשער:
צרור עיצורים בסוף הברה אומנם מצאנו במעט מקומות (נֵרְדְּ, הָלַכְתְּ וכו'), אבל עיצור כפול ודאִי בהברה אחת לא מצאנו (ככל הידוע לי).
לעומת זאת אלופון סותם לאחר תנועה נמצא בכמה וכמה מקומות (הִגַּעַתְּ, וְלָקַחַתְּ וכו') ומכאן אפשר ללמוד שכלל 2 כבר לא היה פעיל כשהותקן הניקוד (ולכן סביר יותר לראות בדגש שבמילה אתּ דגש קל המפר את כלל 2. אבל אני מודה שאינו הכרחי, כי קשה לדעת מה היה מצבו של כלל 1).
לצפיה ב-'לעניות דעתי, כותבים אתה הלכת ללא ה-'ה' בסוף'
לעניות דעתי, כותבים אתה הלכת ללא ה-'ה' בסוף
23/04/2019 | 16:23
1
לצפיה ב-'שימוש במילת הקישור "כי" '
שימוש במילת הקישור "כי"
17/04/2019 | 14:19
3
54
שלום, 
רציתי לדעת האם נכון לומר " נודע לנו כי בתאריך קרה כך וכך וכי כתוצאה מכך.." ?
 
האם השימוש ב"כי" הוא נכון כאן, או שיש לשנות 
 
תודה 
לצפיה ב-'כן, אפשר להחליף "ש" ב"כי" לפני פסוקיות תוכן'
כן, אפשר להחליף "ש" ב"כי" לפני פסוקיות תוכן
17/04/2019 | 14:30
2
25
הכוונה למשפט פנימי שמוסר תוכן של ידיעה (שאלה/אמירה/דעה ועוד). גם התוכן הוא משפט מחובר, אין צורך לחזור על מילת השעבוד בהמשך, די בוי"ו החיבור (כי... ו...). כמו כן בעברית יפה כדאי להימנע מ"כתוצאה מ" (תרגום של as a result of וכיו"ב) יש לנו די מילות סיבה ייעודיות .
 
הייתי כותבת " נודע לנו כי בתאריך קרה כך וכך ובשל/בעקבות כך...".
לצפיה ב-'* גם התוכן >> גם אם התוכן'
* גם התוכן >> גם אם התוכן
17/04/2019 | 16:54
1
15
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
17/04/2019 | 17:14
5
לצפיה ב-'אומרים גילאים או גילים? מהו הכלל?'
אומרים גילאים או גילים? מהו הכלל?
16/04/2019 | 16:33
2
15
לצפיה ב-'גיל >> גילים, כמו שיר >> שירים ועוד הרבה מילים במשקל הזה'
גיל >> גילים, כמו שיר >> שירים ועוד הרבה מילים במשקל הזה
16/04/2019 | 18:02
14
(מיץ, פיל, גיד, טיל, זיז, ציר, סיב, תיק וכו'). גילאים הוא הריבוי של גילאַי. זכור לי הסבר על המילה באתר האקדמיה ללשון.
לצפיה ב-'ראה נא את הקישור שבפנים מאתר האקדמיה:'
ראה נא את הקישור שבפנים מאתר האקדמיה:
16/04/2019 | 22:29
8
לצפיה ב-'האם יש תנועה לנרמול השפה העברית (בניגוד לאקדמיה)?'
האם יש תנועה לנרמול השפה העברית (בניגוד לאקדמיה)?
15/04/2019 | 20:25
2
27
אני מחפש להצטרף לתנועה חברתית אשר מטרתה להחזיר את יוצאי הדופן שבשפתנו לתלם. כגון סיומות של נקבה לזכרים - ארונים ומפתחים במקום ארונות ומפתחות או להיפך - ביצות ויונים במקום ביצים ויונים.
 
האם קיימת תנועה כזו?
לצפיה ב-'לא מוכרת לי כזאת... נסה ברשתות החברתיות'
לא מוכרת לי כזאת... נסה ברשתות החברתיות
17/04/2019 | 11:25
6
לצפיה ב-'מציע לקרוא לתנועה לכשתוקם: תנועת דון קישוט.'
מציע לקרוא לתנועה לכשתוקם: תנועת דון קישוט.
19/04/2019 | 12:32
2
לצפיה ב-'אבא שלו, אבא שלה'
אבא שלו, אבא שלה
12/04/2019 | 22:55
3
26
סבא שלה: סבה. סבא שלו: סבו.
סבתא שלה: סבתה. סבתא שלו: סבתו.
אמא שלה: אמה. אמא שלו: אמו.

למה האב יוצא דופן? (אביה, אביו ולא אבה, אבו)
לצפיה ב-'שכחת את אחיה, אחיו... "אח" נוטה בדיוק כמו "אב" וגם "חם", אגב'
שכחת את אחיה, אחיו... "אח" נוטה בדיוק כמו "אב" וגם "חם", אגב
12/04/2019 | 23:18
1
19
(חמיה, חמיו) וגם וחמות (לא חמה) נוטה כמו אחות. לכן זה דווקא לא יוצא דופן בקטגוריה, אף שהנטייה של "סב" שונה. שים לב שהמילים העבריות הן אם, אב, סב, סבה וכו'. הצורות עם האל"ף בסוף הן מארמית והן לא נוטות.
לצפיה ב-'תודה. חשבתי שסב ואב אמורים להיות בעלי נטיות דומות'
תודה. חשבתי שסב ואב אמורים להיות בעלי נטיות דומות
13/04/2019 | 00:51
15
מצאתי התייחסות באתר האקדמיה ללשון העברית:
 
 
תודה
לצפיה ב-'ברור שההטיה לא באה ממילת אב אלא ממילת אבי או אחי'
ברור שההטיה לא באה ממילת אב אלא ממילת אבי או אחי
15/04/2019 | 20:07
13
ברור שההטיה לא באה ממילת אב אלא ממילת אבי או אחי
כמו שאומרים אבי האומה או אחי הדוב. וזה נשמע לי לשון יותר משנאית, למרות שהדבר כתוב בתורה - "ואביו שמר את הדבר".
לסבך את העניין עוד - לשון רבים תהיה אבותיו - מאין זה בא?
לצפיה ב-'למה "איבר" ולא "מימד"? על שאלה שמפריעה לי ולרבים...'
למה "איבר" ולא "מימד"? על שאלה שמפריעה לי ולרבים...
14/04/2019 | 12:21
2
26
בוקר טוב
ללקוחות רבים (וגם לי אישית) מפריעה ההתעקשות על איות ממד ללא י' (וכן מצר ולא מיצר וכיוב'), ואני לא מבינה למה בכללי הכתיב המלא החדשים עדיין אין שינוי ולגיטימציה ל"מימד" למרות שהמילים איבר, איבר, היכל, ... פיגם, פסיפס, צירי, קיסם, שיזף, (ראו מועתק מהכללים, למטה), שגם בהן אני לא רואה שהי' שורשית באיזושהי צורה, כן מקבלות לגיטימציה לרישום עם י'.  
 
מישהו יודע מה ההבדל בין איבר למימד מבחינה זו? למה איבר, היכל כן הולך עם י' וממד, מצר לא? 
 
כלל – תנועת e 1 .בדרך כלל אין כותבים יו"ד לסימון התנועה e ,כגון אזור, נכר )נ כ ר(, ממד )מ מ ד(, מרב )מ ר ב(, מצר )מ צ ר(,22 בהמה, זהה )ז הֶּ ה(, גאה )ג אֶּ ה(, לאה )ל אֶּ ה(, מרוץ )מ רו ץ(, מחוש )מ חו ש(, אפוא; זהות )זֶּהּות(; תצא, נדע; דקן )ד ק ן(, תזה, מתמטי. 2 .כותבים יו"ד במקרים האלה: (א) אם היו"ד היא חלק ממבנה המילה. למשל: יו"ד שורשית, כגון מיתר, תימן, הישיר; ריק, בין, ביצה , ביתו; אי וכן א י, ) איפה, אילו, כיצד וכיו"ב(; נהניתי, נאפית, םהראית , תבנינה; יו"ד המייצגת אל"ף שורשית: מהימן (מ ה ימ ן) , מימרה (מ ימ ר ה) , מירכה (מ יר כ ה) , רישה ;(ר יש ה) יו"ד בנטיית הרבים, כגון בני- בניך בניה בנותיָך בנינו בניכם בנותיכם, וכן שמימי, שתים-עשרה יו"ד ב ; נטיית מילות יחס על דרך הרבים: לפני- לפניך לפנינו לפניכם, בלעדי- בלעדיך בלעדינו וכן במילים ; איבר, היכל, עירז , כילף, םועיר , פיגם, פסיפס, צירי, קיסם, שיזף ; במילים לועזיות – יו"ד המייצגת את הדו תנועה ־ eu ביוונית, כגון ניטרלי, איקליפטוס, אירופה.
לצפיה ב-'אולי מסורת כתיבה במקורות, לא יודעת לענות... זו שאלה לאקדמיה'
אולי מסורת כתיבה במקורות, לא יודעת לענות... זו שאלה לאקדמיה
14/04/2019 | 13:14
19
לי אישית לא מפריע "ממד" בלי יו"ד, להפך, כך יודעים שההגייה הנכונה היא memad ולא meymad.
לצפיה ב-'ביררתי עוד קצת, אין קשר בין הדוגמאות כי אלה משקלים שונים'
ביררתי עוד קצת, אין קשר בין הדוגמאות כי אלה משקלים שונים
21/04/2019 | 21:11
4
מֵמַד במשקל מִקְטָל בגזרת ע"ע (שורש מ-ד-ד) כמו מֵצַר (צ-ר-ר) או מֵחַם (ח-מ-ם). המ"ם היא תחילית של המשקל ואינה שורשית כמו ב'איבר' או בדוגמאות האחרות שהוחרגו.
לצפיה ב-'שורשים שמתחילים בוי"ו'
שורשים שמתחילים בוי"ו
13/04/2019 | 20:06
1
23
אני לא מצליח להעלות על דעתי עוד שורשים שמתחילים בוי"ו חוץ מ וו ו ותר.
אילו עוד יש?
תודה מראש
לצפיה ב-'העברית לא אוהבת וי"ו בתחילת מילה, כפי שקל לראות מעיון במילון'
העברית לא אוהבת וי"ו בתחילת מילה, כפי שקל לראות מעיון במילון
14/04/2019 | 00:18
21
וי"ו היא האות הדלה ביותר במילון העברי, ורבים מהערכים בה ממקור לועזי (וילון, וירוס, ויברציה וכו'). גם בשורשים שהייתה להם וי"ו בהתחלה היא לרוב הפכה ליו"ד ונשארה רק באמצע מילה (ילד/ולד >> ילד, ילודה לעומת הוליד, מולד, מולדת, תולדה) וגזרות פ"י ופ"ו התאחדו. בלאו כתב על כך, הבאתי מקצת דבריו בעבר, למשל כאן:
 
בפיעל/התפעל יש לנו ויתור (שהזכרת) וגם ויכוח, וידוי, וידוא (לא, לא אותו שורש), ויסות ועליהם אפשר להוסיף גם את ועד/יעד (וגם מועד) – לפועל 'נועד' בנפעל יש משמעות של ייעוד אבל גם של היוועדות ("הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם-נוֹעָדוּ").
 
אגב, בלוח נטיות הפועל של האקדמיה ללשון אפשר לבחור שורשים לפי אותיות שורש ובניינים, נסה להיעזר גם בו:
לצפיה ב-'ברוח הבחירות הגיע הזמן להכניס קצת פוליטיקה לפורום'
ברוח הבחירות הגיע הזמן להכניס קצת פוליטיקה לפורום
12/04/2019 | 21:14
2
25
כשמישהו עוסק בנושאים כלכליים אומרים שהוא עוסק בכלכלה, כשמישהו עוסק בנושאים ביטחוניים אומרים שהוא עוסק בביטחון, מה אומרים על מישהו שעוסק בנושאים מדיניים? שהוא עוסק במדיניות? הרי מדיניות זה מושג כללי שמתאים לכל תחום.
לצפיה ב-'לא, אנחנו פורום א-פוליטי ונא להשאיר זאת כך. באשר לשאלתך'
לא, אנחנו פורום א-פוליטי ונא להשאיר זאת כך. באשר לשאלתך
12/04/2019 | 23:22
1
21
הפכת את היוצרות: "כלכלי" הוא שם תואר שנגזר משם העצם "כלכלה" ולכן מי שעוסק בכלכלה עוסק בנושאים כלכליים ולא להפך. מי שעוסק בנושאי מדינה עוסק בנושאים מדיניים.
 
לא תמיד אפשר לגזור כך את שם התואר, אבל דווקא כאן זו לא בעיה:
כלכלה > כלכלי
ביטחון > ביטחוני
מדינה > מדיני
 
'מדיניות' היא שם עצם אחר שנגזר משם התואר "מדיני" וסיות "וּת". כלומר הלכת קדימה (לשם עצם שנגזר ממדיני) במקום ללכת אחורה (לשם העצם ששם התואר מדיני נגזר ממנו – מדינה). לכן זה לא הסתדר לך.
לצפיה ב-'הכותרת כמובן היתה בצחוק'
הכותרת כמובן היתה בצחוק
13/04/2019 | 14:28
14
ותודה
לצפיה ב-'מהן הדקויות בין מוזר למופלא?'
מהן הדקויות בין מוזר למופלא?
12/04/2019 | 14:47
6
17
מקווה שלא תענו לי שמוזר זה אחר
ומופלא = מעורר פליאה.

לצפיה ב-'במילון ספיר המקוון והחינמי כבר בדקת?:)'
במילון ספיר המקוון והחינמי כבר בדקת?:)
12/04/2019 | 16:50
5
19
לטעמי והבנתי מופלא הוא בהקשר חיובי בעוד שמוזר הוא בהקשר שלילי.
לצפיה ב-'תודה.'
תודה.
12/04/2019 | 17:18
4
18
אז בכל מקרה שאין הקשר - יש לפנות למילון ספיר?!
לצפיה ב-'בכל מקרה שרוצים לבדוק הגדרה של מילה יש לפנות למילון '
בכל מקרה שרוצים לבדוק הגדרה של מילה יש לפנות למילון
12/04/2019 | 23:25
3
18
מילון ספיר זמין במרשתת חינם לכולם ולכן הוא נוח. אם משהו לא ברור בהגדרות, אפשר לשאול אותנו, אבל לא ברור לי הקשר בין שני התארים שבחרת, אלה לא מילים נרדפות. יש לך הקשר או דוגמה שמבלבלים אותך?
לצפיה ב-'דווקא יש דוגמאות ואי-דוגמאות'
דווקא יש דוגמאות ואי-דוגמאות
13/04/2019 | 00:11
2
20
האי-דוגמאות:
אליסה בארץ הפלאות
איזה ארץ מוזרה, כולם בה עובדים.
דוגמאות:
מוזר שאתה מדבר ככה, הרי אמנם אני לא מכיר אותך, אבל הרושם הראשוני היטעה אותי.
מופלא שאתה מדבר ככה, ...
 
בכל מקרה במונח פסיכומטרי שאני לא אם יש לו מקבילה בעולם הלשון והוא נקרא דמוי הפכים.
 
ולסיכום, אני חושב שהמילון קולע למרבית המקרים וזה היתרון שבו.
אם אתם מסכימים, מתנגדים - תגיבו
חג שמח
לצפיה ב-'עןד דבר'
עןד דבר
13/04/2019 | 10:40
12
לפי דעתי, שיר יכול להיכתב במילים חסרות הקשר - זוהי נראה הצורה היחידה המותרת בשפה
לצפיה ב-'נו, הדוגמאות שלך ממחישות שאלה לא מילים נרדפות...'
נו, הדוגמאות שלך ממחישות שאלה לא מילים נרדפות...
14/04/2019 | 14:00
5
לצפיה ב-'משפט ערטילאי'
משפט ערטילאי
13/04/2019 | 09:32
1
20
שלושה דגים; האם אני יכול לשים נקודה אחרי שתי המילים האלה? האם אולי זהו משפט ערטילאי שמני?
לצפיה ב-'זה לא ממש משפט, בד"כ... לא ממש ברור הנושא והנשוא'
זה לא ממש משפט, בד"כ... לא ממש ברור הנושא והנשוא
17/04/2019 | 11:24
7
הייתי שמה נקודה לו זו הייתה תשובה (תשובה היא הרבה פעמים משפט חסר, כי לא חוזרים על מלוא המידע בשאלה). לדוגמה:
 
– כמה דגים יש על השולחן?
– שלושה דגים.
לצפיה ב-'באיזה תאריכים בשנה פסח אמור להיחגג?'
באיזה תאריכים בשנה פסח אמור להיחגג?
11/04/2019 | 21:50
17
31
כיום חוגגים פסח החל מט"ו בניסן ועד כא בניסן (כולל). 
זה מתבסס על פסוק בתנ"ך ואשמח לדון דוקא בצד הלשוני של הדברים.
שמות יב, 18:
בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב: שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ:
 
מה אתם מבינים מהפסוק הנ"ל?
 
להבנתי, מכיון שביהדות היום מתחיל מהלילה (לילה יום, לילה יום, ולא יום לילה, יום לילה), לכן זה היה אמור להיות מליל י"ד ועד ליל כ"א, ולא מליל ט"ו ועד ליל כ"ב. לא כך?
 
 
לצפיה ב-'להבנתי 14 בערב = 15'
להבנתי 14 בערב = 15
12/04/2019 | 00:16
1
21
כי זה ב-14 בערב ולא בערב ה-14.
לצפיה ב-'14 בערב הוא 15... '
14 בערב הוא 15...
12/04/2019 | 07:03
9
14 בערב הוא 15, מכיון ש-14 בערב הוא למעשה החלק הראשון של 15 על פי היהדות.
 
לגבי הפרשנות שכתבת שיש הבדל בין 14 בערב לבין בערב 14. הגיוני לחלוטין לכל הפחות על פי השפה בימינו. תודה
לצפיה ב-'שאלה יותר פרשנית מלשונית. ובכל זאת,'
שאלה יותר פרשנית מלשונית. ובכל זאת,
12/04/2019 | 00:25
3
21
ערב הוא הזמן שבו השמש פונה אל עבר המערב, כלומר מחצות היום,  ועד תום שקיעת החמה.
ואכן לפי המסורת ההלכתית החובה לכלות השאור מהבית חלה בחצות היום שלפני הפסח (ומדרבנן שעה אחת לפני חצות היום). כך השאור נעדר מהבית מתחילת הערב של יום הארבעה עשר, ועד סוף הערב של היום העשרים ואחד (סך הכול שבע ורבע יממות).
 
נ"ב, וכן ביום הכיפורים:
אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם....
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם.
לצפיה ב-'הפסוק תחילה מדבר על אכילת מצה'
הפסוק תחילה מדבר על אכילת מצה
12/04/2019 | 07:07
2
17
בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב.
כולנו מסכימים שלא אוכלים מצה בערב פסח (בי"ד ביום), אלא בלילה שאחרי 14.
 
ההוכחה שלך מיום הכיפורים חותכת, ומראה שבאמת זו שפת התנ"ך (וכנראה באופן ישיר אנחנו מושפעים ממנה, כפי החילוק שטריליאן הציגה). תודה רבה
לצפיה ב-'טוב'
טוב
12/04/2019 | 14:24
1
13
אך מכיוון שלערב יש התחלה וסוף, תמיד אפשר לומר שבערב, עם תום הערב - לאחר ששקעה השמש במערב, השמש מעריבה מעבר לאופק, ואז אוכלים מצות (וכן מצאנו פסוקים שונים המתייחסים לערב כאל זמן החשכה שבא עם ערבו של יום:  וּבָעֶרֶב חָתַרְתִּי לִי בַקִּיר בְּיָד בָּעֲלָטָה או: בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה). אלה מונחים לא חתוכים - מחצות ועד השקיעה, ולעתים הלילה נגרר, אך המונח "ערב", גם כשהוא כולל את שעות החשכה, תמיד מתייחס אל היום שלפניו - ערבו של יום. וכשפסוקים שונים נוקטים בשיטת זמן שונה (וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל), כך היא דרכה של שיטת הפרשנות ההלכתית ביישוב פסוקים.
 
לצפיה ב-'תודה על ההסבר:)'
תודה על ההסבר:)
12/04/2019 | 16:41
2
לצפיה ב-' האם ידוע לכם על קשר אטימולוגי בין מוחק למוחה?'
האם ידוע לכם על קשר אטימולוגי בין מוחק למוחה?
12/04/2019 | 07:42
5
7
לצפיה ב-'דומני'
דומני
12/04/2019 | 14:29
4
28
שקראתי מאמר (או יותר נכון פרק בספר), שעוסק בקשר הזה (וכן בקשר ל"מחא" ואולי גם "למחץ" מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו). אך איני זוכר כעת היכן.
לצפיה ב-'קוטשר מתייחס לזה ב"מלים ותולדותיהן", עמ' 48 והלאה'
קוטשר מתייחס לזה ב"מלים ותולדותיהן", עמ' 48 והלאה
12/04/2019 | 15:10
2
10
לצפיה ב-'כנראה משם מוכר לי. תודה, ראובן.'
כנראה משם מוכר לי. תודה, ראובן.
12/04/2019 | 15:25
17
ואם אני זוכר נכון (ייתכן שלא) הוא לא מזכיר שם את הדמיון בין הצמד מחץ-מחק לצמד ארץ-ארקא (דמיון שנראה לי מתבקש).
לצפיה ב-'תודה ראובן '
תודה ראובן
12/04/2019 | 16:42
3
לצפיה ב-' תודה איתי'
תודה איתי
12/04/2019 | 16:42
6
לצפיה ב-'מה ההסבר למה שאירע בגזרת ל"ה (או ל"י) למילים מסוימות?'
מה ההסבר למה שאירע בגזרת ל"ה (או ל"י) למילים מסוימות?
12/04/2019 | 16:48
4
10
הודאה והודיה, מדובר באותם מילים בדיוק מאותם שורשים בדיוק, ואני לא מדבר על המשמעויות החדשות שניתנו מאוחר יותר בעקבות ההבדלים, אני מדבר על המקור שבו הן שוות וההבדל הוא בהשמה של יו"ד (הודיה) או בהשמה של אל"ף (הודאה). מה קרה שם? ומדוע דוקא במילים מסוימות משם (כמו הודיה) כנ"ל? (השוו: נחה, נחייה ונחיתה? לפה, לפִיתה לְפייה?)
ושאלת השאלות מה מבין הצורות נחשב לצורה מוקדמת יותר?
לצפיה ב-'הידמות חלקית'
הידמות חלקית
12/04/2019 | 17:55
3
17
לתנועה האחורית הנמוכה המסומנת בקמץ (היו״ד לעומת זאת הוא עיצור גבוה וקדמי).
יש מאמר של יוחנן ברויאר על הנושא, תוכל למצוא בדף הפרסומים שלו באתר האוניברסיטה העברית. דומני שיש גם מאמרון קצר המבוסס על כך באתר האקדמיה ללשון.
לצפיה ב-'תודה איתי'
תודה איתי
14/04/2019 | 23:55
2
10
ניסיתי לחפש את הדף הזה שבו מופיע הפרסום שלו ולא הצלחתי למצוא, אשמח אם תסייע לי להבין היכן זה נמצא בדיוק.
 
לצפיה ב-'כאן:'
כאן:
15/04/2019 | 01:03
1
10
 
ורשימת פרסומים ומאמרים של אותו מחבר:
 
לצפיה ב-'תודה רבה איתי!'
תודה רבה איתי!
16/04/2019 | 15:21
1
לצפיה ב-'תנועה חוצצת'
תנועה חוצצת
11/04/2019 | 15:00
1
25
אני לא מוצא הגדרה מדוייקת לתנועה חוצצת. מישהו בבקשה יכול לעזור לי?
תודה רבה מראש
לצפיה ב-'פשוטו כמשמעו... דוגמאות באתר האקדמיה ללשון:'
פשוטו כמשמעו... דוגמאות באתר האקדמיה ללשון:
11/04/2019 | 15:23
27
לצפיה ב-'חידושי מילים בעברית'
חידושי מילים בעברית
10/04/2019 | 10:27
1
35
שלום רב,
מאמר שלי על המילה פרפר.
https://hadarperry.wordpress.com/2019/04/07/פרפר/?fbclid=IwAR3oglGKM_CNt8gw8EihoUmTZmh4LPKCZGLwmK828U56I79WzERgDLze-SY#more-67151
לצפיה ב-'ויש גם'
ויש גם
11/04/2019 | 00:43
50
רפרפים שהם משפחה של פרפרים, והמילה "רפרף" מתכתבת כמובן גם עם "פרפר" וגם עם הפועל לרפרף.
אני לא מכיר מילה לפרפר בספרות העברית הקדומה, וזה תמוה בעיניי -
חרק בולט שכזה ואף לא מילה?
(ציפורת הכרמים שבחז"ל אינו פרפר, ורק בעת החדשה  קיבל משמעות זו.
יש כמובן "עש", אך זו אינה מילה כללית לפרפר ואף לא ברור כלל שהמילה "עש" בתנ"ך ובחז"ל משמעותה כבימינו).
 
לצפיה ב-'מה פירוש המילה מיצוב שלא בהקשר פרסום מוצרי צריכה '
מה פירוש המילה מיצוב שלא בהקשר פרסום מוצרי צריכה
08/04/2019 | 00:26
2
27
נתקלתי במשפט הבא על נפש האדם בראי היהדות:" בגלל המיצוב שלה בין חומר לרוח היא גם ניזונה מדברים גשמיים ככתוב בתהילים:' ולחם לבב יסעד אנוש'.
 
מהמשפט הסקתי שמיצוב זה איפיון/ מיקום אבל לא מצאתי את הפירושים הללו במילון
 
לצפיה ב-'נשמע לי'
נשמע לי
09/04/2019 | 13:43
1
24
כמו מילה מנופחת שנועדה לנפח רעיון (אם כי לא מן החוכמה לבקר על סמך משפט אחד).
מן הסתם כוונת המשורר ל"מיקום" +  "מצב".
לצפיה ב-'כן זו בהחלט מילה שהוסיפה פלצנות למשפט:) תודה'
כן זו בהחלט מילה שהוסיפה פלצנות למשפט:) תודה
09/04/2019 | 14:04
5
לצפיה ב-'מספר שאלות '
מספר שאלות
07/04/2019 | 10:35
20
14
לצפיה ב-'"שלושה פעמים" האמנם פסול לחלוטין?'
"שלושה פעמים" האמנם פסול לחלוטין?
07/04/2019 | 10:42
2
26
נהוג לומר ש"פעם" היא נקבה, ולכן כשידיד טוב (דובר עברית מצוינת) שלח לי פעמיים הודעת Whatsapp שבה כתוב משפט עם "שלושה פעמים", והבחנתי שזה לא מקרי... שאלתי אותו אם הוא מודע לכך שפעם זה נקבה, הוא שלח לי צילום מסך מספרו של הרמב"ם (הלכות תפילין ומזוזה פרק שביעי) ששם כתוב "שלושה פעמים" והוסיף שכל הודעתו היתה להפנות אותי למה שחשף:)
 
אחרי בדיקות הבנתי שזו לא טעות דפוס אלא היא מופיעה כך בכמה מהדורות ובין היתר במהדורה שעורכה הראשי הוא יחיאל קארה מהאקדמיה. הייתי שמח לדעת ולהבין על מה מתבססת לשון חכמים שנוקטת "פעם" בלשון זכר כשבתנ"ך הכל מלא בלשון נקבה.
לצפיה ב-'זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה'
זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה
07/04/2019 | 17:17
1
12
לצפיה ב-' חזק! לא ידעתי שיש התייחסויות שונות בתנ"ך למילה פעם.'
חזק! לא ידעתי שיש התייחסויות שונות בתנ"ך למילה פעם.
07/04/2019 | 18:46
6
לצפיה ב-'כמה מכם יודעים שצריך לומר נְיַר ולא נִיַר?'
כמה מכם יודעים שצריך לומר נְיַר ולא נִיַר?
07/04/2019 | 10:45
4
24
מעולם לא שמתי לב שמישהו אמר נְיר (nyar) בדיפתונג של ני. תמיד השמיעה שלי הייתה נִיַר (niyar). לאחרונה נחשפתי במקרה דרך המילון לכך שצריך לומר נְיַר.
לצפיה ב-'ברור'
ברור
07/04/2019 | 21:14
1
22
אמנם קשה לבטא שווא בראש מילה, בייחוד לפני יו"ד, אבל המשקל די מוכר: כפר, שטר, קלף, גמר וכו' 
לצפיה ב-'אבל זה שווא נע (neyar)'
אבל זה שווא נע (neyar)
08/04/2019 | 06:52
17
האם לדעתך גם כזה שווא (=נע) קשה לבטא בתחילת מילה?
לצפיה ב-'יודעים... (אם כי לא בהכרח מיישמים )'
יודעים... (אם כי לא בהכרח מיישמים )
08/04/2019 | 01:18
1
18
אגב, זה לא דיפתונג, זה פשוט שווא נע. כלומר ההגייה התקנית היא neyar ולא niyar.
לצפיה ב-' '
08/04/2019 | 06:47
13
תודה שתיקנת אותי לגבי הדיפתונג, זה באמת שווא נע.
לצפיה ב-'האם קיים שם עצם במשקל של דְּיוֹ או שזה משקל יחידאי? '
האם קיים שם עצם במשקל של דְּיוֹ או שזה משקל יחידאי?
07/04/2019 | 10:48
4
21
לצפיה ב-'בלו, תאו, לא בטוח שיש קשר ביניהן'
בלו, תאו, לא בטוח שיש קשר ביניהן
07/04/2019 | 21:08
3
14
לצפיה ב-' זה בהכרח אמור להעיד על כך שמקור המילה לא בעברית?'
זה בהכרח אמור להעיד על כך שמקור המילה לא בעברית?
08/04/2019 | 06:54
2
19
לצפיה ב-'"אם זה נראה מוזר, זה כנראה ממקור זר" (כלל שהמצאתי)'
"אם זה נראה מוזר, זה כנראה ממקור זר" (כלל שהמצאתי)
08/04/2019 | 17:04
1
8
לצפיה ב-''
08/04/2019 | 17:53
3
לצפיה ב-'האם יש מינוח והסבר לתופעה הבאה שבה היו"ד 'נחה'?'
האם יש מינוח והסבר לתופעה הבאה שבה היו"ד 'נחה'?
08/04/2019 | 07:00
1
12
"יְמוֹת המשיח הגיעו..."
אבל לעומת זאת:
"נשאיר את זה לִימוֹת" ו(לא לִיְמות המשיח).
 
"מדינת יִשׂראל" וכן "חוזרים לְיִשׂראל" (ולא לִישְׂראל).
 
מה פשר הדברים?
לצפיה ב-'פתיחת צרור שוואים נעים. ביו"ד זה בעצם כיווץ דיפתונג'
פתיחת צרור שוואים נעים. ביו"ד זה בעצם כיווץ דיפתונג
08/04/2019 | 10:46
11
כי לא נוח להגות חיריק ואז יו"ד שוואית, וכך מקבלים חיריק מלא.
לצפיה ב-'שאלה טכנית על ניקוד בחלונות למי שמתמצא'
שאלה טכנית על ניקוד בחלונות למי שמתמצא
08/04/2019 | 07:42
3
24
באתר השפה העברית יש הדרכה טובה איך לְנַקֵד בחלונות (ראו כאן: https://www.safa-ivrit.org/alphabet/howto_win.php). יש שם הסבר איך לנקד אות רפֿה (alt+0207). הבעיה היא שזה עובד אך ורק באותיות בֿכֿ"פֿ, בשאר האותיות, לא. (כמובן שזה לא שימושי לשפה המדוברת ביום יום, אבל יש לזה שימושים נוספים - כמו בטקסטים ערביים הכתובים בעברית ועוד). אולי אתם מכירים דרך לסמן רפה בחלונות?
לצפיה ב-'אֿין בעֿיה לסמן רפיון גם באותיֿות אחֿרות'
אֿין בעֿיה לסמן רפיון גם באותיֿות אחֿרות
08/04/2019 | 14:56
2
23
בחלונות 10 בשיטה החדשה (אם לא מתקינים מקלדת עברית אחרת) מסמנים באלט ימני ומקש "[" (סוגר מרובע ימני). בחלונות 7 או אם התקנת מקלדת עברית נוספת בחלונות 10 (שמאפשרת לנקד בשיטה הישנה עם המספרים) אאז"נ זה קונטרול ומקש מינוס (ואם לא אז פלוס). תנסה.
לצפיה ב-'תודה! אכן הצליח'
תודה! אכן הצליח
08/04/2019 | 17:41
1
14
אבל אחרי שניסיתי הרבה פעמים (למרות שהייתה לי מקלדת עברית ולא זכור לי שהוספתי אותה...) ולא הצליח לי, החלטתי לנסות להחליף מקלדות:
למטה באחד מהצדדים, בדרך כלל מסומן כ-"ENG" או "עבר" או HE. כל מה שצריך לעשות הוא ללחוץ על זה ולהחליף את ה-HE ל-HE3 (שזה: Hebrew standard keyboard) וזה מיד עובד. אני מצרף צילום הכוונה לטובת הבאים שיחפשו.
 
 
לצפיה ב-' זה אומר שהתקנת בחלונות 10 מקלדת נוספת שהיא כמו חלונות 7'
זה אומר שהתקנת בחלונות 10 מקלדת נוספת שהיא כמו חלונות 7
08/04/2019 | 17:52
14
ואם אתה משתמש בה (בשיטת הניקוד הישנה) הרפיון הוא אחת האפשרויות שציינתי בסוף, גם זה לא מסובך. אבל למען האמת התרגלתי כבר לשיטת הניקוד החדשה, אז זה לא משנה לי... במחשב של העבודה לא הייתה לי ברירה, ולהפתעתי התרגלתי אליה ממש בתוך כמה שעות ויש בה עוד יתרונות (למשל יצירה קלה של מקף תקני או קו מפריד וגם סימון ט֫עם).
לצפיה ב-' עֲבָדָה זו לא רוסית! '
עֲבָדָה זו לא רוסית!
08/04/2019 | 21:22
17
"אני רוצה עֲבָדָה" זה משפט תקין ודקדוקי לחלוטין. אין בו כל פסול!
המילון ההיסטורי מביא כמה וכמה מובאות המתעדות מילה זו. ולפי דבריו משמעותה "מלאכה / עשייה".
לצפיה ב-'בעל או עם צרכים מיוחדים'
בעל או עם צרכים מיוחדים
03/04/2019 | 15:23
4
23
שלום,
אשמח לדעת מה נכון לומר
בעל צרכים מיוחדים או עם צרכים מיוחדים.
תודה
לצפיה ב-'מבחינת העברית עדיף "בעל", אבל בעלי צרכים מיוחדים'
מבחינת העברית עדיף "בעל", אבל בעלי צרכים מיוחדים
03/04/2019 | 20:17
3
32
(או מוגבלויות וכו') טוענים שאין להם בעלות על העניין ומעדיפים "עם"... זו התקינות הפוליטית בימינו, יחליט כל אחד עד כמה הוא מעוניין לזרום איתה.
לצפיה ב-'צריך לסייג ולומר:'
צריך לסייג ולומר:
05/04/2019 | 13:53
2
30
אבל חלק מבעלי הצרכים המיוחדים טוענים שאין להם בעלות...ומעדיפים "עם".
וחלק אחר לא טוען כך ולא מעדיף כך. מדובר באנשים רבים שאינם מקשה אחת.
לצפיה ב-'ייתכן, אבל בפועל נציגיהם ודובריהם מדברים בשם כולם...'
ייתכן, אבל בפועל נציגיהם ודובריהם מדברים בשם כולם...
10/04/2019 | 16:19
1
20
ולכן כך זה מונצח בחוקי המדינה, בתקשורת וכו'.
למשל "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998"
 
למעשה (אם לא ידעת) כיום כבר לא מקובל יותר "אוטיסט" אלא "מאובחן כאוטיסט" או "חי עם אוטיזם" וכנ"ל "חי עם עיוורון" או "אנשים עם עיוורון" (ולא עיוור) ועוד ועוד. בעיניי זו תקינות פוליטית מוגזמת שמסרבלת את השפה לחינם (ולא משנה את מצבם במציאות) אבל אין לי כמובן רצון או יכולת להתווכח עם אנשים שגורלם לא שפר עליהם וכך הם מרגישים יותר בנוח. קטונתי.
לצפיה ב-'כן. אין צורך להתווכח.'
כן. אין צורך להתווכח.
11/04/2019 | 00:52
9
אלא שמכיוון שאין זו תחושה והרגשה המשותפת לכל בעלי המוגבלויות, אלא רק אופנת תקינות פוליטית, אין גם צורך להשתדל לשנות את הסגנון באופן גורף.
לצפיה ב-'שלום איך אומרים לקרב או להקריב?'
שלום איך אומרים לקרב או להקריב?
03/04/2019 | 19:31
2
22
במשמעות של לצמצם מרחק ממשהו למשהו אחר
לצפיה ב-'בד"כ אומרים לקרב, אבל אפשר לומר גם להקריב '
בד"כ אומרים לקרב, אבל אפשר לומר גם להקריב
03/04/2019 | 20:15
1
23
"מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה" (דבורה הנביאה שרה על יעל וסיסרא, שופטים ה 25)
 
הסבר מורחב באתר האקדמיה ללשון: הקריב וקירב
לצפיה ב-'תודה'
תודה
03/04/2019 | 20:23
3
לצפיה ב-'מחקתיו ?'
מחקתיו ?
02/04/2019 | 20:04
3
29
קולגה אמרה לי  : 
"שלחתי את המייל. זה המייל שיאיר הגיב אליו ואז אתה הגבת עליו"
 
אז כתבתי לה : 
"יכול להיות שמחקתיו. סליחה"
 
ענתה לי : 
"אין כזאת מילה"
 
האמנם ?
 
אשמח לתשובה. האם אין מילה כזו ?
 
 

 
 
 
 
לצפיה ב-'מחקתיו = מחקתי אותו. פועל נטוי עם כינוי מושא'
מחקתיו = מחקתי אותו. פועל נטוי עם כינוי מושא
02/04/2019 | 20:16
2
20
אלה צורות מקראיות די נדירות בימינו, במשלב גבוה (בעיקר שירה) ולכן כנראה לא הכירה ולא הבינה אותך. לא נורא.
תשיר לה "אהבתיה", אולי ייפול האסימון...
לצפיה ב-' + הערה קטנה'
+ הערה קטנה
03/04/2019 | 04:26
1
23
ככל הידוע לי, פועל נטוי עם כינוי מושא הוא לאו דוקא צורה מקראית, הוא נפוץ מאוד גם בלשון חכמים וכן בלשון ימי הביניים לאורך כל ההיסטוריה של העברית. לא הייתי מגדיר את הדרך הזאת כצורה מקראית דוקא (אם הכוונה למעט לשון חכמים או ימי הביניים).
לצפיה ב-'זו בהחלט צורה מקראית, היא מתועדת בלשון המקרא ומאפיינת אותה'
זו בהחלט צורה מקראית, היא מתועדת בלשון המקרא ומאפיינת אותה
03/04/2019 | 12:05
17
זה לא סותר שימוש ברובדי לשון מאוחרים יותר, בדיוק כפי שתגיד שמילה מסוימת היא מקראית והיא מתועדת גם בתקופות אחרות בעברית.

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

עו
עו"ד דניאל ארנסט

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ