המשך...

חרדים כתומים

קומונות

תפוז אנשים

  • שלום אורח
  • הרשמה
  • כניסה למערכת
  • TapuzConnect
חרדים כתומים

חרדים כתומים


בהנהלת טורבi ‏,חותם האינסוף
"חרדים כתומים" קהילת החרדים הימניים.


שיתוף בפייסבוק

ראשי
הודעות
אלבומים
לוח אירועים
סקרים
צאט TV (0)
RSS
דף קבצים
חברי קומונה חברי הקומונה
הודעה בקומונה חרדים כתומים
המשך...

מאת: חותם האינסוףו   04/01/07 | 21:08

השיטה הקדומה

כשאני שואל את הרב יום טוב מתי החל הלימוד בשיטה, הוא אומר מיד: "מזמן שניתנה התורה לישראל. אך בזמננו אבי החל עם זה, לפני כחמישים שנה, כשילדיו הגיעו לגיל חינוך". לאחר ניסיונות קודמים נוסדה לפני כשמונה-עשרה שנים המסגרת הנוכחית, 'אדרת אליהו' – על שם הגאון מוילנא, שרוחו חופפת מעל. המוסדות כוללים תלמוד תורה ללימודי מקרא ומשנה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה (בראשותו של הרב אליהו זילברמן, אחיו של הרב יום טוב) וכולל. כל המוסדות ממוקמים ברובע היהודי.

השיטה של 'אדרת אליהו' הועתקה למקומות רבים, וכיום ישנם כשלושים תלמודי תורה שפועלים במתכונת זו. גם בחו"ל ישנו ביקוש לכך, ובלייקווד שבארצות הברית ובטורונטו שבקנדה מתנוססים לתפארה תלמודי תורה בשיטת זילברמן. תלמודי התורה נמצאים בכל הציבורים: חרדי-ליטאי, חסידי, ספרדי ודתי-לאומי. הרב יום טוב אינו פועל באופן יזום להפיץ את השיטה, לכן גם לא הוקמה עדיין רשת מסודרת המאחדת את כל תלמודי התורה הפועלים במתכונת זו, למרות שהוצעה הצעה ברוח זו.

"התלמוד תורה שלנו הוא תלמוד תורה מקומי, שבו אנו מלמדים תורה לבנינו ולכל מי שמעוניין להצטרף. הגיעו אחרים שרצו להעתיק את המתכונת שלנו למקומם. אין לנו זכויות יוצרים, ועזרנו להם לעשות זאת". הרב יום טוב נוסע מדי פעם למקומות מרוחקים כדי לייעץ לתלמודי תורה חדשים, וגם לתלמוד התורה שעל-יד ישיבת 'תורת החיים' שהיתה בנווה דקלים הוא הגיע כמה וכמה פעמים.

הרב יום טוב מסביר את סוד ההצלחה בצורה פשוטה: "כשאדם שיש לו ילד רואה ילד אחר באותו גיל שלומד בשיטה הזו, והוא יודע את כל חמשת חומשי תורה עם הטעמים והפירוש, ואילו בנו רק באמצע פרשת 'ויצא', הוא שואל את עצמו: 'למה הילד שלי לא?' מעבר לכך, המציאות מוכיחה שילדים שלומדים בשיטה הזו הם שמחים, ורואים זאת על פניהם. כך שאנשים אומרים: 'לא אכפת לי באיזו שיטה הבן שלי ילמד, העיקר שיהיה שמח'. זוהי שמחת תורה אמיתית".



אחת הסיבות לשמחה של הילדים היא השינון. "שינון כל אחד אוהב", אומר הרב יום טוב, "כי זה מוציא את האנרגיה בצורה חיובית. זה בניגוד למצב שבו הילד צריך להקשיב להרצאה ולכתוב במחברת, דבר שאינו מאפשר לו להביע את עצמו. כך אנו רואים גם בישיבה גדולה, שבה מי שלומד בקול ובמרץ לומד בשמחה. כך גם ב'לכה דודי', שם כל הציבור שר ביחד – האם זה לא גורם לכל הציבור התרוממות רוח?! וזה רק עשר דקות".



מבני ברק עד בית אל

הרב יום טוב מספר כי אחד ממנהיגי הציבור הליטאי כיום, הרב אהרון לייב שטיינמן, הנו תומך מובהק של השיטה, ובבני ברק יש תלמוד תורה בשם 'שער התורה' הפועל בשיטה זו, ונמצא בנשיאותו ובפיקוחו האישי של הרב שטיינמן.



סיפור מרתק בפני עצמו הוא סיפור הקמת תלמודי התורה הרבים בציבור הדתי-לאומי, רובם ככולם בהתיישבות ביש"ע. ראשון תלמודי התורה במגזר זה הוא תלמוד התורה 'שער השמים' בבית אל. תלמוד תורה זה, שסבל חבלי לידה קשים, הוקם לפני כעשר שנים על-ידי פסח דיוויס, המנהל את המוסד עד היום.



לדיוויס, תושב בית אל באותה תקופה, היה בן שהגיע לכיתה א'. הוא לא היה מרוצה מבית הספר הממלכתי-דתי ביישובו וחיפש מסגרת תורנית יותר עבור בנו. לאחר בירורים הוכוון דיוויס ל'אדרת אליהו', והתלהב מהשמחה שניכרה על פניהם של הילדים. הוא החליט לייבא את השיטה לבית אל. מהרובע הביא איתו דיוויס את הרב רונן שטיבל, שהיה המלמד הראשון בתלמוד התורה שברובע .

פסח דיוויס היה שותף גם להקמת חלק גדול מבניית תלמודי התורה האחרים ביש"ע. הוא מספר: "בשנה השלישית של התלמוד תורה היו שישה תלמידים בכיתה ג' מטלמון. האינתיפאדה החלה, והכביש מטלמון-דולב לבית אל נסגר. חשבנו שזה זמני, ושלחנו מלמד אחד שילמד את אותם ילדים. כשעבר הזמן והכביש לא נפתח, החליטו להקים תלמוד תורה נפרד בטלמון". מי שעמד מאחורי הקמת תלמוד התורה בטלמון הוא מוטי סחוויסחורדר הי"ד, שנרצח עם בני משפחתו בפיגוע במסעדת סבארו בירושלים. תלמודי תורה נוספים הוקמו בנווה דקלים (עבר ליד בנימין), יצהר, איתמר, נוף איילון, חברון ועוד.



פסח דיוויס מעיד כי 'שער השמים' הוא העתק כמעט מדויק של אביו החרדי מהרובע, להוציא לימודי חול, שב'שער השמים' נותנים להם יותר מקום.



הכל מובן

בחודש אלול האחרון הוקמה בבית אל הישיבה הקטנה של 'שער השמים', שנועדה במקור לבוגרי תלמוד התורה, על-מנת שתהיה להם מסגרת שבה יוכלו גם לחזור על המקרא והמשנה שלמדו בשנים הקודמות. אמרנו במקור, אך מסתבר שבפועל זה לא בהכרח כך. הרב שפירא, ראש הישיבה, מספר כי הביקוש לשיטת לימוד הגמרא הנוהגת בישיבה גדול, כך שמשתדלים שהמסגרת תותאם גם לכאלה שאין להם את הידיעות הקודמות מתלמוד התורה.



רוב זמן הלימוד בישיבה הקטנה מוקדש לגמרא. במשך היום לומדים היטב את החומר, ואחר-כך חוזרים פעמים רבות, במעגלי לימוד יומיים, שבועיים, חודשיים ושנתיים. סדר ערב מוקדש כולו לחזרה, כשחצי מהזמן מוקדש לחזרה יומית וחצי לחזרה על חומר ישן.



בשונה מישיבות קטנות אחרות, שבהן שמים דגש על לימוד העיון, אומר הרב שפירא כי בישיבתו הדגש הוא יותר על ידיעת התורה בהבנה. "אנחנו חושבים שבגיל צעיר צריך אמנם להשקיע בהבנה, אך לא באופן מוגזם. ילד יכול לקלוט את ההבנה של התלמוד".



מסגרת הישיבה אמורה לכלול ארבע שנים (עד גיל 17-18), שבמהלכן אמורים להילמד 600 דפי גמרא, בבקיאות אך לא בשטחיות. מתחילים עם מסכתות ברכות ושבת, שבהן משלבים עם לימוד הגמרא את המסקנה ההלכתית, וממשיכים עם מסכתות נוספות בסדרי מועד, נזיקין ונשים. כמו ב'אדרת אליהו', גם כאן הלימוד כולל נוסף לגמרא גם רש"י ודברי תוספות יסודיים. בישיבה הקטנה גם משלימים את לימוד המשניות של סדר טהרות, שהוא הסדר היחידי שלא לומדים אותו בתלמוד התורה.



האם צורת הלימוד הזו יוצאת דופן?



"אני לא חושב שזה יוצא דופן. מוסכם על כולם שחובה להשקיע גם בהספק ובחזרות. כך היה הנוהג בדורות הקודמים, וגם בדור האחרון התריעו כל ראשי הישיבות, ובראשם הרב שך, שללא הספק וחזרות לא יוכל האדם לגדול ולהיות תלמיד חכם. אדרבה, ההגזמה בלימוד העיון היא דבר מחודש. גם באם הישיבות, בוולוז'ין, למדו דף ליום, ובמשך קרוב לעשר שנים היו מסיימים את הש"ס. המסורת היא דווקא של לימוד שמוביל להספק ולידע.



"באמת כולם רוצים זאת, אלא שהפרופורציות בין זה ובין לימוד העיון שונות בין המקומות השונים. אנחנו לא נגד לימוד בעיון, ובעתיד אנו מצפים שגם תלמידינו יגיעו לכך, אלא שההבנה צריכה להיות לפי הכלים שיש לתלמיד. אם מלמדים תלמיד סברות מעבר לכוחותיו זו לא הבנה, זה רק דקלום. גם אצלנו, כשתלמיד שואל שאלה איננו בורחים ממנה, אלא מחפשים בראשונים ומראים לו שכבר הם שאלו את השאלה. לפי הדרישה עולה הרמה הלימודית, וזה לא חייב לסתור את ההספק".




בית המקדש חרב בשל שנאת חינם
גוש קטיף חרב בשל אהבת חינם


 
  
  
 ◄ שליחה באימייל   ◄ הדפסה

;
ההודעה הנוכחית בהקשרה


Copyright©1996-2018, תפוז אנשים בע"מ