44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אבא פולניה

טיפים שימושיים, שלא כל כך קשורים לאוכל.

עודכן 25.8.19

 

בפוסט זה אני מנסה לקבץ כל מיני טיפים לבית שלא כל כך קשורים לבישול. חלקם שלי, חלקם מצאתי בשיטוטי ברשת, חלקם קיבצתי מכל מיני אנשים ואם יש לכם מה להוסיף, אתם מוזמנים להציע. רצוי במערכת המסרים של תפוז ולא בתגובות למטה. על הצעה שתפורסם - כמובן תקבלו את הקרדיט.

אם יש לכם הצעות לשיפור הפוסט, אתם מוזמנים להציע. שוב - עדיף במערכת המסרים ולא בתגובות למטה.

רשימת הנושאים בפוסט זה היא בסדר א"ב (ומתעדכנת מידי פעם).

לחיצה על הקישור תביא את הנושא אל ראש הדף.

לחיצה על Ctrl+Home תחזיר אתכם לראש הפוסט.

לחיצה על תוית    או  תחזיר אתכם לדף הפוסט המתאים.

 

רשימת הנושאים/טיפים בפוסט זה (בסדר א"ב):
אבנית בקומקום חשמלי - ניקוי
אש חלשה או לא נדלקת בכיריים של גז
ג'וקים בבית
חשד לפרעושים בבית - איך לגלות
כיריים של גז - מבער לא נדלק או אש חלשה
מכת נמלים
מלכודת פרעושים תוצרת בית - בניה
נמלים - השמדה
נמלת האש הקטנה - השמדה
עקיצות מציקות - יתושים, פרעושים וכו'
ריח במקרר או במקפיא
 

 

 

אבנית בקומקום חשמלי - ניקוי.

כף מלח לימון, למלא מים ולהרתיח. מבריק, זול ולא רעיל. הצעתה של דינה וינשטיין-שק dshk ותודה לכותבת.

תוספת שלי: לאחר הפעולה וריקון הקומקום, אני מציע לשטוף את הקומקום פעם נוספת, לסילוק כל השאריות הלא-רצויות.

 

אש חלשה או לא נדלקת בכיריים של גז.

ראו: מבער בכיריים של גז - לא נדלק.

 

 

ג'וקים   הוסף ב-25.8.19

בעברית נכונה: תיקנים או מקקים. מי לא מכיר אותם ומי לא פוחד, נרתע או נגעל מהם? מי לא מנסה להיפטר מהם לאורך זמן? מי הצליח?

אז אין לי מושג אם זה קשור למשהו שעשיתי (שתיכף אספר לכם ושלא אפתח פה לשטן) או סיבה אחרת, אבל אצלי בבית כבר כמה שנים הם לא נכנסו (מלבד כמה בייבי-ג'וקים שלא ברור לי מאין וכיצד הצליחו להסתנן. באמת באמת בודדים בכמה שנים. ממש לא נורא).

קיימים אלפי סוגים. כ-4000. בארץ נפוצים בעיקר שני סוגים. התיקן הגרמני (החום כהה עד שחור. הוא היותר נפוץ ומוכר והוא לא מדבר גרמנית) והתיקן האמריקאי (חום בהיר עד ג'ינג'י והוא לא מדבר אנגלית).

אינני נוהג לעשות פרסומות. אבל כשיש פתרון שנראה לי טוב ואני רוצה לספר לכם, אז אין ברירה. אני נודניק מטבעי וכשאני מחפש או קונה מוצר, אני קורא את האותיות הקטנות מהתחלה ועד הסוף: מה מכיל, מי היצרן וכו'. זה נכון בכל דבר: דברי מזון, מוצרי חשמל ומה לא.

אז עליתי על תרסיס שנקרא "סנו K300 פלוס 8". כתוב עליו שהוא נגד תיקן גרמני. עוד כתוב שאם מרססים ומרטיבים היטב, השפעתו נמשכת עד 8 חודשים, אם המקום המרוסס לא עבר שטיפה. אין מצב שלא אשטוף את הרצפה 8 חודשים, אז הלכתי על זה.

מה שאני עושה: אחרי שטיפת הרצפה ואחרי שהיא התייבשה גם מתחת לדלתות החיצוניות (אם לא התייבש אני עוזר עם סמרטוט יבש), אני מרסס את איזורי דלתות הכניסה לבית. היטב על הרצפה סמוך לדלת (ממש עד הרטבה טובה) ואת החריץ שמתחת לדלת וגם את החריצים משני צידי הדלת בין הדלת למשקוף עד גובה כ-60-80 ס"מ. סוגר את הבית והולך לטייל חצי שעה (שלא לנשום את הגועל נפש). זהו !!! אם יש לכם מקומות נוספים מהם יכולים החולרות האלה להכנס הביתה - אז אותו דבר גם שם. אגב, קחו איתכם לטייל את כל בני הבית וחיות המחמד. שלא יורעלו.

שימו לב!!!

כדי לא לנשום את הגועל נפש בעת הריסוס, אני צריך להחזיק נשימה עצורה בזמן זה. לפני הריסוס אני נושם נשימות עמוקות מאד ומהירות - לאגור חמצן כמה שניתן. את הנשימה האחרונה אני מחזיק ומיד מתחיל לרסס תוך שאני משחרר לאט-לאט את האויר האצור במשך הריסוס. אם צריך עוד - אני מסתלק לחלק אחר של הבית, חוזר על הנשימות ליד חלון פתוח ושב לרסס.

עוד אזהרה: החומר מזיק לכל חיות הבית ויושביו. אז רססו כשהם בחוץ וקחו אותם לטייל איתכם.

מומלץ לסגור את דלתות חדרי השינה לפני הריסוס.

עוד מומלץ, נוסף על מה שהצעתי,  לשטוף את הרצפה תוך שימוש בשמפו דוחה תיקנים.

 

אמי אומרת שגם סנו K333 - המרסס הידני בצבע הצהוב עושה עבודה פנטסטית. עוד לא נסיתי.

 

כיריים של גז - מבער לא נדלק או אש חלשה.

ראו: מבער בכיריים של גז - לא נדלק.

 

מבער, בכיריים של גז, לא נדלק או אש חלשה.

הנה אני הולך לחסוך לכם כמה מאות שקלים של הזמנת טכנאי שיעשה בדיוק את מה שאסביר לכם ואולי גם יחליף לכם חלק שאין כל צורך להחליפו, יספר לכם שהחלק הזה מאד יקר (עולה שניים או שלושה ש"ח), או שגרוע מזה, יספר שהחליף, יקח כסף, אבל לא באמת יחליף (כי אין צורך). הפתרון הוא ברמת פו-פו-פו (Foo-Foo-Foo). אל תיבהלו מההסבר אם הוא נראה מסובך. הוא לא. הפתרון מאד פשוט. כל אחד יכול. רק צריך להסביר לכם איפה הנקודה הבעייתית ואיך להגיע אליה.

בדיקות כלליות מקדימות:
1. האם התקלה היא בכל המבערים. אם לא - דלגו. אם כן, המשיכו בבדיקות.
2. האם ברז הגז פתוח. אם לא - פותחים. אם כן - ממשיכים בבדיקות.
3. האם אספקת הגז תקינה: למי שמקבל גז מבלונים פרטיים, יש לבדוק האם הבלון התרוקן. הבדיקה היא סגירת הבלון הפתוח (זה שאפשר לסובב את הברז שלו בכיוון השעון) ואז פותחים את הבלון השני ומנסים להדליק. אם התקלה ממשיכה, מחזירים את הבלונים לקדמותם (קודם סוגרים את הפתוח ואחר-כך פותחים את השני הסגור) מדלגים ומנסים, אבל סביר שתצטרכו להזמין טכנאי גז, אלא אם שני הבלונים התרוקנו.
מי שמקבל גז מצובר או מבלונים משותפים לבנין, שיבדוק עם השכנים אם יש להם אותה תקלה. אם כן, הבעיה לא אצלכם. אם לא, מדלגים ומנסים.

א. בודקים אם יש ניצוץ בין ראש המצת לבין גוף המבער (בכיריים ללא מצת אין מה לבדוק. דלגו). לפעמים קורה שהניצוץ בורח בין ראש המצת לבסיס הכיריים ולא לגוף המבער. לכן האש לא נדלקת. בדרך כלל זה בגלל כיסוי אלומיניום שאנחנו שמים כדי לשמור על נקיון הכיריים. צריך להשטיח את הכיסוי באיזור המצת ולנקות בעדינות את ראש המצת עד שהניצוץ הוא בין ראש המצת לגוף המבער. אם הניצוץ תקין - דלגו.

ב. אם אין ניצוץ יתכן שרטיבות חדרה למצת (אולי מנקיון שעשיתם). המתנה לייבוש תפתור את הבעיה. נסו בינתיים להדליק עם גפרור. אם האש נדלקת ולמרות ההמתנה אין ניצוץ - קראו לטכנאי. בינתיים - גפרור.

אבל קורה שיש ניצוץ תקין ואין הצתה ואפילו גפרור לא עוזר, או סתם אש חלשה. הסיבה למבער חלש או "מת" היא בדרך כלל - דִּיזָה סתומה. הדיזה נמצאת בתוך שקע המבער מתחת לראש ומתחת לחלקים המתפרקים שלו. זה סוג של בורג חלול שתראו רק את ראשו. במרכז הראש יש חריר קטן, כמעט בלתי נראה. סביר להניח שהחריר הזה הוא הבעיה. מהחריר הזה צריך לצאת הגז אבל החריר סתום.

הסתימה היא מפיח או משהו שדלף פנימה. פנס (גם של טלפון) וחוט מתכת דק, קשיח וחזק יגאלו אתכם מהצרה. ומהיכן תשיגו חוט כזה? סיכה או מחט - עלולת להיות עבות מדי ולא יחדרו לחריר (שווה לנסות). חוט חשמל לא טוב בדרך כלל, כי החוטים הדקים, על פי רוב הם גמישים ולא מתאימים לעבודה זו. מכירים את הסוגרים של שקיות אפיה/בישול קוקי? מכירים את הפלסטיקים שקושרים כבלים של מכשירי חשמל קטנים חדשים באריזתם? בתוך הפלסטיקים האלה יש חוט מתכת טוב מאין כמותו. מגלים חלק ממנו בעזרת סכין (מגרדים ולא חותכים) כמו בצילום. החלק הפלסטי שנשאר ישמש לאחיזה. מיישרים יפה את החלק הגלוי. להגדלת הצילום: קליק ימני בעכבר ובוחרים את "פתח תמונה בכרטיסיה חדשה".

 

 

 

ראשית חוכמה: בטיחות. סוגרים את ברז הגז הראשי של הכיריים (לא זה שמחוץ לבית. זה של הכיריים בלבד).

 

 

 

 

 

 

מזהים את ראש הדיזה המשושה במרכז השקע. בעזרת פנס מאתרים במרכז הדיזה את החריר. חשוך שם ובלי פנס קשה לראות.

מחדירים לתוך החריר את חוט המתכת ומשתמשים בו כמו בפצירה פנימה והחוצה, כ-1ס"מ. 2-3 תנועות כאלה, מוציאים אותו (ושומרים לפעם הבאה), מחזירים את בסיס הראש למקומו ואז את מכסה הראש - ומדליקים. מדליק, לא?!

חס וחלילה, אל תנסו לנקות את השקע (אולי חוץ מקצת פו-פו-פו). לכלוך נמס ימצא את דרכו לחריר של הדיזה וישבית אותה סופית. הלכלוך הזה לא מפריע לשום דבר.

אל תשכחו לפתוח את ברז הגז. בדיחה עצובה היא שעבדתם, סידרתם הכל והאש לא נדלקת. אז קוראים לטכנאי שיגלה... שהברז סגור, כי שכחתם (ותגידו שלום ל-250 ש"ח לפחות - על ביקור בית).

 

 

ניקוי אבנית מקומקום חשמלי.

ראו "אבנית בקומקום חשמלי - ניקוי".

 

 

נמלת האש הקטנה - השמדה (ושאפו גדול לרשת "הגרעין").

נדיר שאני עושה פרסומת למישהו או למוצר. אבל כשצריך לפרגן - צריך לפרגן. על נמלת האש הקטנה שמעתם? זה מין פולש ומתפשט במהירות, של נמלים. כנראה הגיע מדרום אמריקה. אחותה - נמלת האש הגדולה (שלמזלנו טרם הגיעה לארץ - אבל אין בטחון שזה לא יקרה) היא ארסית ממש ועלולה לגרום למוות. נשיכתה-עקיצתה של נמלת האש הקטנה אינה גורמת מוות אבל היא כואבת, מגרדת ומציקה - ביחס הפוך לגודלה. שלוש בעיות עם הנמלה הזו. האחת - במקום שהיא מגיעה, היא משמידה-טורפת את הנמלים הרגילות שראינו כאן. הן נעלמות ואת מקומן תופסות נמלי האש הקטנות. השניה - היא חודרת לכל מקום: לשקיות סגורות (לפחות חשבתי שהן סגורות), לצנצנות סגורות (כנ"ל) ולכל מקום בארונות: בין ובתוך מצרכי המזון גם אם הם ארוזים בשקית נילון ואפילו שתיים, בין הבגדים בארון הבגדים, בין מיכלי חומרי הניקוי, בין ובתוך אריזות מוצרי ההגיינה, בארון כלי העבודה שלי והרשימה ארוכה-ארוכה. בכל מקום. כלום לא עוזר, לא ריסוס ולא כל מיני ריחות. תשאירו פרור על השיש ותמתינו שעה - והלך עליכם. השלישית - היא מתנחלת ובונה את קיניה בכל מקום, באדמה, בתוך קירות הבית ממש, באזורי צנרת המים ובמיוחד אהובה עליהן צנרת החשמל. הן נכנסות לכל סדק ויוצאות מכל סדק. בין המשקוף לרצפה או לקיר, בין אריחי החרסינה במטבח או בשירותים, מתוך המכסים של שקעי החשמל שבקיר או המפסקים ובכל מקום שרק תתארו לעצמכם. מכת נמלים. מכה שלא כתובה בתורה.

בצר לי, פניתי לחנות של רשת "הגרעין" בתל-אביב. חנות לכל מה שקשור בגינה וגינון, החל בחלקי פלסטיק קטנים וכלה בכלים חשמליים גדולים. כבר כמה פעמים קניתי שם. לא זולים אבל מוצרים מהשורה הראשונה, מעולים. שירות ואחריות מהמעלה הראשונה. לא פחות מזה. שווה כל גרוש. תמיד בשיא הסבלנות והרצינות - כאילו אתה הלקוח הכי חשוב. אחד מהמוכרים הסביר לי למה כלום לא עוזר ומה צריך לעשות. הוא הסביר שלנמלה יש שתי מערכות עיכול. אחת לעצמה והשניה כדי להזין את המלכה שלעולם לא יוצאת מהקן. צריך שהנמלה עצמה לא תושמד אבל תביא מזון-רעל למלכה שתמות. יחד איתה ימות כל הקן.

הוא הציע לי חומר שנקרא "גרנולר". לא זול אבל שווה כל פרוטה. לא תאמינו, לפי הוראותיו שמתי בפקקים קטנים בחלק האחורי של ארונות המזון, פיזרתי מתחת לכל הארונות (כולל מתחת לארונות המטבח מאחורי הפנלים שלהם שהייתי צריך לפרק) והכי חשוב - בכל השקעים החשמליים והאחרים בבית (טלוויזיה, טלפון וכו'). ממש לפרק את המכסים מהקיר, לשים בשקע ולסגור. חשוב להשתמש בכפפות ובכפית (החומר רעיל מאד). כמובן כפית פלסטיק - מדובר בחשמל, אל תשכחו.

הנמלים נעלמו וכבר מעל שנה לא חזרו. אפילו לא אחת. אחרי כמה ימים מהפיזור מצאתי על הרצפה מתחת לכל השקעים כמויות של נמלים מתות. זהו.

שאפו - גם לחנות ולצוות וגם לחומר.

 

 

עקיצות מציקות.

עקיצות ונשיכות של נמלים, פשפשים ופרעושים, כמו גם עקיצות יתושים, הם דבר מציק ומעצבן. אין לזה שום קשר עם הגיינה. יש והם נטפלים למישהו - ויעזור לו ה'. הפתרון לנוכחותם הוא ריסוס (ע"י מדביר מוסמך. נגד יתושים יעילותו יותר קטנה*). בחלק מהמקרים גם הוצאה של חפצים נגועים לאויר הצח וחשיפתם לשמש. הפתרון לגירוד מעקיצתם או נשיכתם (לפעמים זה מטריף) - תפוח אדמה. מיד אסביר.

אם אני נוגע בכלב (אם אני כבר נוגע בכלב) - כלום. אחת הבנות שלי, אם עוברת 20 מטר מכלב או שעברה במקום שלפני יומיים היה שם כלב - אוי ואבוי. כל "התושבים" על גופו עוברים אליה. העקיצות שלהם מגרדות - חבל"ז. הבעיה היא שהם מלווים אותה ומגיעים איתה הביתה. ואז - ירחם ה'. עם שתי הבנות האחרות זה לא קרה.

אז עיסוי מקום העקיצה בפרוסה דקיקה של תפוח אדמה (אפשר לפרוס בעזרת קולפן) מרגיע את הגירוד מהר מאד. אין צורך לקלף את תפוח האדמה. רק לרחוץ למניעת זיהום. עם הפרוסה למרוח היטב על העקיצה וסביבה בתנועות עיסוי, להפוך צד ושוב למרוח ולעסות. לפעמים צריך לחזור על הפעולה עם פרוסה חדשה. לשמירה על תפוח האדמה לפעם הבאה - לעטוף היטב והדוק עם ניילון נצמד.

יש פרעוש מסוג "פרעוש החול". לך תדע איפה הוא נמצא. זה יכול להיות בכל מקום. הוא הפרעוש הכי קטן אבל הכי ערס. עלול לגרום זיהומים קשים. כשהבת היתה בגן, מכל הילדים והגננות, הפרעושים האלה נטפלו דוקא אליה ולאחת הגננות. בילדים האחרים - כלום. למה? לא יודע. גם רופאים לא ידעו להגיד לי. בחופשת סוכות טיפלתי והילדה חזרה לגן עם עור לבן וצח. ביום שחזרה לגן - קטסטרופה. כאילו לא עשיתי כלום. כולה היתה מכוסה עקיצות ותגובות אלרגיות. העיריה עשתה ריסוס בחצר הגן - ולא עזר כלום. היה צורך להעביר אותה לגן אחר. כולה במרחק 200 מטר. בגן הזה לא היתה עליה אפילו עקיצה אחת כל השנה.

 

* נגד יתושים צריך לחפש בקרבת הבית או בסביבה הקרובה מקום עם לחות גבוהה או מים עומדים. את אלה צריך לייבש. 

 

איך לגלות אם חושדים בהמצאות פרעושים בבית? ומה לעשות אם גילינו פרעושים?

שימו לב, במיוחד בעלי כלבים וחתולים או מי שכאלה מסתובבים בקרבת ביתו. מנצלים את זה שהפרעושים נמשכים לאור ולבוהק. הבדיקה הפשוטה ביותר היא לפזר על רצפת כל חדר חשוד, כמה דפים לבנים A4. לצאת ולהוציא גם בעלי חיים אם יש שם. ממתינים כרבע שעה. כשתחזרו ותראו נקודה שחורה על אחד הדפים - בינגו. שימו לב שהם קופצים למרחקים עצומים. אם הנקודה נעלמת פתאום, אין ספק - ראיתם פרעוש. הפתרון: או מדביר מוסמך (בדקו באתר של משרד הבריאות שהוא בעל רשיון להדברה מסוג זה). או להתחיל בדרך אחרת שהיא גם מלכודת תוצרת בית נגד פרעושים. עובדת חבל"ז.

אבל שימו לב !!! אם לא נמצאו פרעושים על הדפים, אין זה מבטיח במאה אחוז שאין. המלצה שלי: בכל מקרה, שימו מלכודת לפי ההנחיות בהמשך, כדי להיות בטוחים. אם אחרי 24 שעות לא נמצאו - כנראה שאין פרעושים. אולי יש משהו אחר. פרעושים - סביר שאין.

 

מה אנו צריכים להכנת המלכודת:

מלכודת דבק נגד עכברים (להשיג בחנויות למלכודות עכברים, טמבוריות, הום-סנטר למינהו), מסוג של דף קרטון דק - מרוח בדבק. אם אין נייר דבק, לא נורא, יש תחליף: חומץ. הסבר בהמשך. בכל מקרה טוב להחזיק דבר כזה בבית, על כל מקרה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מה עוד צריך:

למלכודת פשוטה - נר (מסוג להבון) שבוער הרבה זמן עם תחתית מתכתית (שלא תהיה שריפה בבית). את הנר מציבים במרכז הדף, על הדבק. את הדף מניחים צמוד לאחד הקירות - רחוק מדברים שעלולים לבעור. מגיפים תריסים וחלונות ומכבים מזגן ומאוורר. כל זה כדי שלא יחדור אור ולא תהיה רוח שתכבה את הנר או תגרום לריצוד האש. שני אלה יקטינו את יעילות המלכודת. מדליקים את הנר ומחשיכים את החדר, כולל סגירת הדלתות. מומלץ לפזר כמה כאלה בבית. אחת בכל חדר. החיסרון: הנר מוגבל במשך הבעירה.

 

מצאתי ברשת, שבשעת הדחק כאשר אין לכם מתחת ליד את נייר הדבק, אפשר להשתמש בצלחת לבנה. במרכזה מניחים את הנר (או מדביקים אותו - אם זה נר ללא תחתית מתכת). אל הצלחת, סביב הנר, יוצקים חומץ. החומץ כנראה גומר אותם. לא בדקתי. שווה ניסוי.
 

 

למלכודת יותר יעילה: נורת חשמל מסוג נר (רגילה עד 40W או נורה חסכונית כמו נורת לד - LED או דומה), בית מנורה עם שני תיילים קשיחים ולא ארוכים, תקע, שלוש כוסות נייר חד-פעמיות למשקאות חמים. סביר שנצטרך כבל-מאריך לא ארוך במיוחד. להגדלת התמונות: קליק ימני עם העכבר ו-"פתח תמונה בכרטיסיה חדשה".

 

 

 

 
חורצים בתחתית הכוסות חריץ בצורת X כבצילום ומכניסים אותן זו בתוך זו. העובי דרוש למניעת תאורה לסביבה אלא ריכוזה על הדף. דופן אחת היא דקה מדי ולא תחסום אור לצדדים, מה שיפגע ביעילות המלכודת.

 

 

 

 

 

 

מבריגים את המנורה אל בית המנורה, משחילים את התיילים בחריצי הכוסות ומרכיבים את התקע לתיילים כך שתתקבל מנורה עם "אהיל". מורידים את האהיל על המנורה כך שלא תבלוט החוצה. בית המנורה צריך להכנס בתוך ה-X. השיניים של ה-X מחזיקות את האהיל צמוד לבית המנורה. מחברים לכבל המאריך ותולים את המנורה כ-5-7 ס"מ מעל הדף המונח צמוד לאחד הקירות. מחשיכים את החדר ו... לילה טוב. מחר בבוקר כנראה שתמצאו את האורחים הלא קרואים דבוקים לדף. אצלי זה עבד יופי. האמת היא שגם עם הנר זה עבד לא רע. את הפטנט עם המנורה השארתי לפני כשנתיים במשך 24 שעות. כשחזרתי מהעבודה היה שם פרעוש אחד. זהו. הוא כנראה עשה לבדו את כל הצרות. מאז הצרה הזו לא חזרה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ריח במקרר או במקפיא.

ראשית, צריך להוציא את גורם הריח. אחר-כך, בקופסא קטנה, נקיה ויבשה (בערך בגודל של שימורי טונה) שימו כף או שתיים סודה לשתיה, השאירו את הקופסא פתוחה, שימו אותה במדף אמצעי של המקרר/המקפיא או במדף התחתון, סגרו את הדלת והקפידו שהמכשיר מחובר לחשמל.

את המקפיא שלי רוקנתי פעם כדי להפשיר. לא שמתי לב שנשאר משהו. זה התקלקל ובמחילה מכבודכם - הסריח חבל"ז. שלושה ימי אוורור וייבוש בדלת פתוחה, לא הועילו. הפטנט עם הסודה לשתיה עבד תוך יומיים ולא היה זכר לריח. הקופסא עדיין שם ומצדי שתישאר שם. אפשר לכסות אותה ברשת מאד-מאד צפופה, כך שאם במקרה תתהפך - לא תתפזר כל האבקה, למרות שזה לא אסון גדול.

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל lseugy אלא אם צויין אחרת