55
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

להתמודד עם פסיכופתולוגיה

קוד חופשי

הסבל אינו המטרה הוא בן הלוויה של ההתמודדות  שהיא אמהּ הגדולה של הצמיחה להרצאות:  054-5753522

מהות השיגעון מדון קיחוטה ועד ימינו

מהות השיגעון מדון קיחוטה ועד ימינו

באדיבותו של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו דליה ואני הוזמנו לכנס שנערך אתמול: "דון קישוט אביר הפרדוקסים" - הכנס השנתי לזכרה של פרופ' ביאטריס פריאל ז"ל. לפני עשור דליה ערכה ספר בנושא התיאוריה הקלייניאנית (של מלאני קליין) בעריכתה המדעית של פרופ' פריאל.

דליה ואני שמענו את הרצאתה המרתקת ומאירת העיניים של פרופ' רות' פיין Ruthie Fine "בזכות השיגעון: מסע אל תוך תחנות (רוח) ב"דון קיחוטה" מאת סרוואנטס".

בתום האירוע ניגשתי לפרופ' פיין והבעתי דעתי שהמושג "שיגעון", שחזר ונשנה בהרצאתה והיה כה חשוב להבנת "דון קיחוטה", כלל אינו ברור וגם אינו מוסכם על רוב בני האדם. שאלתי אותה רטורית איך אפשר לתקשר באמצעות מושגים, שאפילו אם נמצא אנשים שינסו להסבירם עדיין לא תהיה בינם לבין אחרים הסכמה. פרופ' פיין ענתה לי שגם סרוונטס עסק בשאלות אלה. אני תוהה אם מאז תקופתו של סרוונטס למדנו משהו משמעותי בנדון.

המושג "שיגעון" נמצא "בחברה טובה" עם עוד כמה וכמה מושגי מפתח בתרבות האנושית שהם אמורפיים וערטילאיים: "נפש", ו"חולה נפש" ולא פחות "טיפול פסיכולוגי" ועוד. מושגים אלה, במקרה הטוב, נהירים לאנשי מקצוע במדעי ההתנהגות אבל אינם ברורים ואינם צלולים בתודעתם של כל היתר.

זה רק "כאילו" שאנו מבינים ויודעים על מה מדובר בשיח האנושי הנוקב במושגים אלה. בהזכירנו "שיגעון" או "נפש" למעשה כל פעם מחדש אנו מעמידים פנים כאילו אנו יודעים במה דברים אמורים. מן הסתם התרגלנו לא לקבל תשובות ומזמן הפסקנו לחפש אותן. כך נוח לנו. ואולם, הבה לפחות נהיה מודעים לכך שאנו כנראה לא שונים בהרבה מקהל הצופים בסיפורו של אנדרסן המשוכנע "שהמלך אינו עירום אלא לבוש בבגדים חדשים". אנו מצויים באותו מצב עניינים: הולכים בחושך ומדחיקים את העובדה שמושגים אלה, ועוד מושגי מפתח לא מעטים בשיח האנושי, אינם בתחום ידיעתנו כלל.

אני מתרשם שממרומי תחילת האלף השלישי, המאה ה-21, אנו נוטים להתבונן ולבחון את יצירתו של מיגל דה סרוואנטס ברגשי עליונות מסוימים, כמי שהיום יודעים ומבינים טוב יותר את אשר כתב בתור הזהב, בסוף ימי הביניים, לפני כארבע מאות שנים. אולם איני בטוח כלל שכיום אנו, מיליארדי ההדיוטות, מבינים טוב ממנו את סוגיית "השיגעון". ואולי אפילו להפך. בכל מקרה, מצבנו ביחס לאי ידיעת "השיגעון" גרוע שבעתיים ממצבו של מחבר הספר: אפשר להבין אם הוא לא ידע מספיק בימים ההם, אך מה יודעים שמונה מיליארד תושבי כדור הארץ על אודות השיגעון היום - אחרי ארבע מאות שנים תמימות של חקירה ודרישה?

אנו עדיין מדשדשים כבימי הביניים שבהם הספרים היו נחלתם הבלעדית של הנזירים במסדרים. וכמה פשוט וקל ונושא רווחים עצומים היה ללמד את הדברים בבתי הספר - למשל, את משנתה של מרגרט מאהלר על אודות הספרציה-אינדיווידואציה בהקשר להתפתחות פסיכופתולוגיה, למשל את העמדה הסכיזואידית-פרנואידית והעמדה הדיכאונית אצל מלאני קליין, ועוד ועוד.



 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל צביאל רופא אלא אם צויין אחרת