33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

הלכות ישיבה בסוכה

 

הלכות ישיבה בסוכה

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות של  סוכה

 

 

א. כיצד מצות ישיבה בסוכה, שיהא אוכל ושותה וישן ומטייל ודר בסוכה כל שבעה, בין ביום ובין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו כל השנה. וכל שבעת הימים עושה סוכתו קבע וביתו עראי [או"ח סימן תרלט א].

ב. כלי אכילה כוסות וקנקנים, מותר לשים בסוכה. אך סירים וקערות, כל עוד שהם עם אוכל מותר בסוכה. אבל כשהתרוקנו, אסור שיהיו בסוכה. וצריך להקפיד בכך, כי יש אומרים שבכך הסוכה נפסלת [תרלט כפה"ח ס"ק טז]. ובצלחות לא נהגו להקפיד בכך [ילק"י ח"ה קמב].

ג. אכילת עראי מחוץ לסוכה מותרת, ושעורה פחות מכביצה ללא קליפתה [חמישים גרם]. וזה בפת או עוגה, וכן כל חמשת מיני דגן. אבל מותר לשתות יין או לאכול פירות מחוץ לסוכה ואפילו קובע עליהם. והמחמיר לאכול הכל בסוכה, תבוא עליו ברכה. ומכל מקום אינו מברך "לישב בסוכה" אלא על יותר מכביצה פת, ואפילו שגם תבשיל של חמשת מיני דגן או פת הבאה בכיסנין יותר מכביצה, חייב בסוכה. מכל מקום אינו מברך משום ספק ברכות להקל אלא רק משעור שלוש ביצים שהם מאה ששים ושנים גרם [תרלט ב-ה"ע ח"ב רפ-רפא].

ד. שנת עראי מחוץ לסוכה, אסורה, ובזה חמור יותר דין שנת עראי מדין אכילת עראי מחוץ לסוכה שמותרת [תרלט ב].

ה. בלילה ראשון של סוכות חייב לאכול כזית פת בסוכה, ומכאן ואילך רשות, שאם רצה, אינו אוכל כל שבעה אלא פירות וקליות חוץ לסוכה [תרלט ג]. ולדעת מרן בלילה הראשון אם ירד גשם פטור מן הסוכה, ודעת רמ"א שלילה ראשון יאכל בסוכה, אך מכל מקום לא יברך [ה"ע ח"ב רפז].

ו. יכון באכילתו בסוכה לקיים מצות עשה דאורייתא לאכול בסוכה, וגם שזה זכר לענני הכבוד שהיקיפם הקדוש ברוך הוא לבל יכם שרב ושמש. ומכל מקום בדיעבד אם כון רק לצאת ידי חובה, יצא [ה"ע ח"ב ערה].

ז. לימוד תורה עדיף שיעשה בסוכה, אך אם נוח לו יותר ללמוד במקום אחר מבחינת ישוב דעת או שיש שם ספרים, ישב שם [תרלט ה].

ח. היה אוכל או ישן בסוכה וירדו גשמים ונכנס לבית, ופסקו הגשמים, אין מצריכים אותו לחזור ולגמור אכילתו או שנתו בסוכה [תרלט ו-ז].

ט. כאשר יושב לאכול מברך "לישב בסוכה", ונהגו לברך אחר הנטילה קודם המוציא [ה"ע ח"ב רפח]. וכאשר יש קידוש, מברכים זאת בקידוש [ילק"י ח"ה קמה]. ואם שכח לברך, יכול לברך כל עוד שמסב ואוכל אחר כך, ואפילו אוכל רק תבשיל או ירקות [ה"ע ח"ב ער].

י. תוך כדי סעודתו אם יצא חוץ לסוכה, אסור מלאכול אפילו פרי או לשתות, שהכל נעשה קבע [ה"ע ח"ב ערא].

יא. גמר סעודתו וברך ברכת המזון, ולא יצא עד הסעודה השניה, לא יברך שוב ברכת "לישב בסוכה", וכדאי שיצא מהסוכה ויחזור כדי שיהא יכול לברך לכולי עלמא [ח"ע סוכות קפב].

יב. נשים פטורות מן הסוכה מכיון שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, ואם רוצות לקיים המצוה לא יברכו. וקטנים גם פטורים, ומגיל חמש-שש שאינו צריך לאמו, מחנכים אותו למצוות ומברך [תרמ א].

יג. חולה פטור מן הסוכה הוא ומשמשיו, ומצטער רק הוא פטור מן הסוכה, אך לא משמשיו. והיינו שאינו יכול לישון שם בגלל הרוח או זבובים ויתושים, וצריך ליזהר מראש לא לבנות במקום כזה [תרמ ג-ד].

יד. חתן וכל הבאים לשמוח עמו במידה ואין מקום בסוכה יכולים לעשות שבע ברכות בבית, אך כיום נהגו להחמיר בזה [תרמ ו-וחזון עובדיה סוכות קנח]. אבל סעודת ברית מילה ושאר סעודות מצוה, חייבים בסוכה [שם].

טו. הולכי דרכים ביום, פטורים מן הסוכה ביום וחייבים בלילה [תרמ ח], אבל ההולכים לטייל, חייבים, שכל הפטור זה רק אם נעשה לפרנסה [ילק"י ח"ה קמז].

טז. חיילים הנמצאים בשמירה, כל עוד שהם שומרים פטורים, ובעת שאינם שומרים חייבים [תרמ ט].

יז. בברכת המזון בחג סוכות אומר יעלה ויבא. ואם שכח ולא אמר, ביום טוב, אם חתם בונה ירושלים אומר "ברוך אשר נתן וכו'. מקדש ישראל והזמנים". ואם החל ברכה רביעית ואמר ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, ועדין לא החל "לעד", יחתום אשר נתן ימים טובים. ואם החל "לעד", אינו חוזר, חוץ מליל ראשון של חג סוכות, שחייב לאכול פת [ה"ע ח"ב עט-פ]. וכל דין לילה ראשון, זה רק למי שחייב בסוכה, ולכך נשים או חולה במידה ושכחו, לא יחזרו [שם פג' במקורות]. וחול המועד דינו שוה לראש חודש, שאינו חוזר, ואם נזכר מברך ללא שם ומלכות [או"ח סימן קפ"ח ז]. 

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת