33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 25] – הלכות ברכות חלק ג' - ברכות תפילת הדרך,הגומל,הריח,והמוציא ידי חובה

 

הלכות ברכות חלק ג' – ברכות תפילת הדרך,הגומל,הריח,צורת הברכות והמוציא ידי חובה

 

 

 

 

א. בברכת המצוות אפילו אדם שלא מקיים כעת את המצוה, כגון שרוצה לקימה מאוחר יותר או שכבר קימה, יכול להוציא חברו ידי חובה מדין ערבות. אך בברכת הנהנין אי אפשר, אלא אם כן הוא צריך גם כן לברך לעצמו [או"ח קסז יט-כ].

וגם אז צריך ששניהם ישבו, כדי להראות קביעות. ודעת הרמ"א שרק בפת ויין מועיל שאדם יוציא חברו [ריג א'-ב'].

ב. כדי לצאת ידי חובה צריך שיכוון המשמיע להוציא את השומע ידי חובה, וכן השומע יכוון לצאת ידי חובה בשמיעתו. ואם חסר אחד מן התנאים לא יוצא ידי חובה. ואין הדבר תלוי בעניית אמן [ילק"י ח"ג עמוד תקלו].

ג. בקידוש, אפילו שיש שם ברכת בורא פרי הגפן שזה ברכת הנהנין, מחמת שהיא באה בגלל הקידוש, דינו כברכת המצוות. וזה אפילו בקידוש של יום [רעג ד'].

ד. כל ברכה שדילג בה שם או מלכות, אינה ברכה וחוזר ומברך. ודעת מרן שאפילו אם דילג תיבת העולם מעכב. אך מחמת שיש חשש בזה, אמרינן ספק ברכות להקל [ילק"י ח"ג עמוד תקלט].

ה. אמר ברוך אתה ה', ודילג אלוקינו, או אמר ברוך אתה אלוקינו, ודילג ה', מחלוקת בפוסקים אם יצא ידי חובה ואמרינן ספק ברכות להקל [ה"ע ח"ב עמוד פה]. ואם שומע מאחר ויוצא ידי חובה ולא שמע כמה מילים ואמרם הוא בדיעבד יצא ידי חובה [ילק"י ד/א ער].

ו. אסור לאדם לענות אמן אחר ברכותיו אלא אחר שתי ברכות או יותר, והיא סוף הברכות, ובתנאי שחייבות לבא יחדיו. כגון ברכת המזון, ברכות קריאת שמע של ערבית, ברוך שאמר וישתבח או הלל שאומרים בברכה [רטו א'].

ז. אדם ששומע יהודי שמברך, עונה אחריו אמן ואפילו שמע רק סוף הברכה. אך אם שמע מגוי, עונה אמן רק בשמע ברכה שלמה. ואם זה אפיקורוס או קטן לא עונה כלל [רטו ב']. ורק בתינוק מבן שש ומעלה עונים. ויש אומרים אפילו בן חמש שיודע למי מברכים עונה אחריו אמן [ה"ע ח"ב קלב-קלג]. ואם משנה נוסח הברכה, אין עונים אחריו אמן [רטו ג'].

ח. הלומד גמרא כשמגיע לנוסח הברכות, אסור לו להוציא הברכה בהזכרת שם אדנות או אלוקים מפורש. אך כאשר מצוטטת הגמרא פסוקים ואפילו חלקי פסוקים, מותר [ילק"י ח"ג עמוד תקמח].

ט. כאשר אדם מלמד קטן או אפילו גדול לברך, מותר לו לומר שם ה' מפורש, מכיון שעלול לטעות אם ילמדוהו לברך בכנוי [שם תקמט].

י. השומע ברכה דרך הרדיו בשדור חי או בטלפון, עונה אחריו אמן, אך לא יוצא ידי חובה. אבל בשדור חוזר, אסור לענות אמן [שם תקמט]. ואפילו שהשידור דרך הלוין ולוקח דקה-דקותים עד ששומע, מכל מקום עונה. ואם רואה חברו ממלמל ברכה, רק אם שומע מה מברך, אומר אמן. וכן בחזרת השליח צבור רק אם שומע מה מברך, יענה אמן [ה"ע ח"א קצה-קצו].

יא. המברך ברכה לבטלה, הרי זה נושא שם שמים לשוא, ואין עונים אחריו אמן [רטו ד']. ולכך כל דבר שבמחלוקת שדעת רמ"א לברך ומרן אוסר, כגון הלל בראש חודש, תפילין של ראש, נשים שמברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא, אסור לספרדים לענות אמן, דהוי ברכה לבטלה לדעת מרן. אך אם זה מנהג, והברכה לא נאמר בה "וציונו", כמו הפטרה בתעניות, מותר. אם כי לכתחילה ספרדי לא יעלה עליה זאת אצל בני אשכנז [ה"ע ח"א קצז].

יב. אסור להריח קודם שיברך, שנהנה מן העולם הזה ללא ברכה [רטז א']. ואם רוצה לבדוק אם יש ריח, מותר [ילק"י ח"ג עמוד תקנ]. וכן אם הוא מצונן ורוצה לבדוק אם הוא מריח [ה"ע ח"ב קסה].

יג. טוב שיטול הבשמים בידו בשעת הברכה, ומכל מקום אין זה מעכב [שם קסו].

יד. על פרחים הגדלים בעץ, דהינו כל דבר שגזעו קיים קיץ וחורף, הברכה "בורא עצי בשמים". ואם זה יוצא מן הארץ ואין גזעו קיים "בורא עשבי בשמים". ובשמים שאין יוצאים מן הארץ כגון הנעשים בצורה סינטטית, ברכתם "בורא מיני בשמים". וכן כל דבר שיש ספק בברכתו מברך "בורא מיני בשמים". ואם לוקח פרי שיש בו ריח טוב, מברך "הנותן ריח טוב בפירות". ויש סוג חמישי שלא מצוי כיום "שמן אפרסמון", שהברכה עליו היתה "בורא שמן ערב" [רטז ב' ג' – ח"ע ט"ו בשבט עמוד שיג].

טו. אם ברך בטעות על בשמים "שהכל נהיה בדברו", בדיעבד יצא ידי חובה [ה"ע ח"ב קסז]. ואם ברך על עצי בשמים "בורא עשבי בשמים", אפילו בדיעבד לא יצא ידי חובה. ורק בעץ רך מאוד המתקיים שנים רבות כעשב, יצא ידי חובה בדיעבד [שם קסט].

טז. נטל מאכל לאוכלו ויש בו ריח, אינו מברך על הריח. אך אם נטל פרי לאוכלו וגם מתכוון להריח, בו מברך על הריח [רטז ב'].

יז. אתרוג של מצוה בסוכות מותר להריח בו, ומחמת שיש מחלוקת אם מברך על הריח, לכך נכון שלא להריח בו [תרנג א'].

יח. אין מברכים על ריח, אלא אם כן נעשה כדי להנות בו. אבל אם בא לשימוש אחר, כגון להעביר ריח רע של בית הכסא, או מת, זיעה וכיוצא בזה, אין מברכים עליו [ריז ב']. וכן בשמים של ערוה שהם עליה, אין מברכים עליהם ואם הורידתם מעליה, מותר [ח"ע ט"ו בשבט שלב]. וכן בשמים של כנסיה שדינה כעבודה זרה, אסורים בהרחה, וממילא אסור לברך עליהם [ריז ד'-ה'].

יט. ריח שאין לו עיקר, כגון בגד שספג ריח מבשמים אין מברכים עליו. ולכך אין מברכין על הטבק שיש בו ריח [רטז כפה"ח ס"ק נד-נה]. ושמן שבשמו בכל מיני בשמים והוציא הבשמים מתוכו יש ספק אם מברכים עליו [רטז ו]. ולכך נהגו לפוטרו על ידי שיברך על בשמים אחרים [כפה"ח שם].

כ. ריחן-תימני ברכתו בורא עצי בשמים. ויש סוג ריחן-עירקי שברכתו בורא עשבי בשמים [ה"ע ח"ב קסז]. ועל ציפורן וקינמון מנהג הספרדים לברך בורא עצי בשמים [יב"א ח"ט עמוד רמח אות קו']. נרקיס הביא מרן לחלק בין של גינה לשל שדה, וכיום הוי ספק, ומברכים בורא מיני בשמים.

 

כא. ארבע צריכים להודות:

1. יורדי הים,

2. הולכי מדבריות,

3. חולה,

4. ומי שהיה בבית האסורים.

וסימנך "וכל החיים יודוך סלה".  חיים ראשי תיבות: "חבוש, ים, יסורים, מדבריות" [ריט א'].

וצריך לברך בפני עשרה מישראל, ולכתחילה שניים מתוכם יהיו תלמידי חכמים, והוא עצמו מכלל העשרה. ומברך הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב. והשומעים אומרים מי שגמלך וכו' [ריט ב-ג]. (הברכה המלאה מופיעה בערך "סידור" בבלוג "תורת חסד על לשונה").

 

כב. גם ילד קטן מברך הגומל, ואי אפשר לברך עליו. ואף שאין שייך לומר "לחייבים" שהרי אינו חייב במצוות, מכל מקום אין לשנות נוסח הברכה [ח"ע ט"ו בשבט עמוד שמט]. נשים חייבות בברכת הגומל, ונוהגים שעומדות בעזרת נשים או בפתח, ומברכות. ואפשר שגם אדם החייב, יברך ויכוון להוציאם ידי חובה, וגם הם יכוונו לצאת, ויצאו ידי חובה, מדין שומע כעונה [ילק"י ח"ג עמוד תקעג].

כג. נכון שלא לאחר הברכה יותר מג' ימים, ומכל מקום יש לו תשלומין כל זמן שירצה [ריט ו]. אך יותר מי"ב חודש יש אומרים שלא יברך [ח"ע ט"ו עמוד שנח במקורות] ואפשר לברך גם בלילה [ילק"י ח"ג עמוד תקעד]. ונהגו לברך מעומד [ריט כפה"ח ס"ק טו].

כד. "חולה" הגדרתו לפי מרן, אפילו לא חולי של סכנה, אלא כל שהיה מרותק למיטה, כבר חייב לברך. ודעת רמ"א דוקא מחולי של סכנה או שהיה מרותק למיטה ג' ימים. וכן במכה של חלל [ריט ח]. אדם ששבר ידו מברך הגומל [עפ"י הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, ודלא כילק"י ח"ג עמוד תקכח].

כה. מחלה שבאה מזמן לזמן, בכל פעם חייב לברך הגומל [ריט ח']. ומכל מקום לא יברך עד שיבריא לגמרי. ואף אם נהיה בעל מום מברך, שלדידה זה טובה שהבריא [ילק"י ח"ג עמוד תקפח].

כו. אדם שחלה בשפעת מחוסר זהירות, מברך הגומל. אך אם ניסה לאבד עצמו לדעת וניצל, אינו מברך. והחילוק שכאן זה חוסר זהירות ושם זה כוונה בזדון [שם תקפז].

כז. המפליג בים, מברך כשעולה הגומל, וזה אפילו בהפלגה קצרה כשיט בכנרת [ח"ע ט"ו בשבט עמוד שסג ד"ה ודע].

כח. אדם שהוא עצור בבית האסורים, מברך כשיוצא. וזה אפילו על עסקי ממון, ואפילו לזמן קצר. ומכל מקום מי שנקרא לחקירה שהגדרתו כעצור לא כדאי שיברך הגומל. אלא יפטור עצמו בחיוב אחר של ברכת הגומל [ח"ע ט"ו בשבט עמוד שס].

כט. אדם שנוסע מעיר לעיר מהלך ד' מיל, חייב בברכת הגומל כשמגיע למחוז חפצו, ודינים אלו שוים בחיובם לתפילת הדרך. ומנהג ספרד גם כיום לברך, אך מנהג בני אשכנז שלא לברך אלא במקום לסטים (גנבים) וחיות רעות [ריט ז'].

ל. שעור נסיעה נמדד מצאתו מהעיר עד כניסתו לעיר השניה. וכן אם נוסע ביום אחד הלוך ושוב שיעור ארבעה מיל מצטרף לברכה [ילק"י ח"ג תקעט]. וזה אפילו יצא בבוקר וחזר בלילה [ה"ע ח"ב קעו].

לא. הנוסע במקומות שיש בהם סכנה, אפילו בפחות מפרסא מברך הן הגומל הן תפילת הדרך [ריט ז]. ואם דעתו להתעכב יום או יומים ואחר כך לחזור, יש בזה מחלוקת אם מברך הגומל, ולהלכה מברך [ח"ע ט"ו בשבט עמוד שסט]. וכן לגבי תפילת הדרך מברך מדי יום. ואם חשב תחילה להתעכב שם ואחר כך נמלך (שינה דעתו) חייב לברך שוב תפילת הדרך אפילו באותו יום [קי' ה'].

לב. גם הנוסע במטוס דינו כהולכי מדבריות ואומר תפילת הדרך [ה"ע ח"ב עמוד קעו]. והוא הדין במי שנוסע בספינה שמברך תפילת הדרך, אלא מכיון שהנסיעה בספינה רצופה מברך רק ביום הראשון בשם ומלכות, ובכל הימים הנוספים ללא שם ומלכות [ה"ב ח"ו ק' קד'].

לג. אומר תפילת הדרך אחר שהחזיק בדרך, וזה כשלושים מטר מהבית האחרון [קי' ז']. ובדיעבד אם ברך אפילו בביתו יצא ידי חובה [ה"ב ח"ו קה]. ובמקום סכנה יכול לכתחילה לברך כבר בביתו.

לד. אם לא ברך בתחילת הדרך ונזכר בהמשך כל עוד שנשאר לו פרסא עד שמגיע למחוז חפצו יכול לברך. ואם לא נשאר יברך ללא שם ומלכות [קי' ז'].

לה. מי שנתחייב ברכת הגומל בכמה אופנים, כגון שחלה וגם נסע מעיר לעיר, בברכה אחת פוטר את הכל [ילק"י ח"ג עמוד תקעב]. ולכן אם נתחייב לברך על נסיעה ובתוך כך חלה, ימתין שיבריא ויברך אחת [שם תקפט].

לו. מי שבמסגרת עבודתו נוסע מדי יום ביומו, יברך הגומל מדי שבת, שאז נחשב כנח [ה"ע ח"ב קעו].

לז. אדם שהיה במקום סכנה וניצל על ידי נס, כל פעם שמגיע לאותו מקום אחר שלושים יום, מברך הוא וכל זרעו אחריו, "ברוך שעשה לי נס במקום הזה" בשם ומלכות. אך אנשים אחרים לא יברכו עליו, אלא אם כן נעשה לכל ישראל או באדם מפורסם כיואב בן צרויה [ריח ג'-ד'-ז'].

לח. ישנה מחלוקת אם זה דוקא בנס היוצא מגדר הטבע או לא, ולכך כותב מרן שיברך ללא שם ומלכות. ויש אומרים שמכל מקום יברך ברכת הגומל. וכתב מרן שיברך ללא שם ומלכות, אך פוסקי אשכנז פסקו לברך בשם ומלכות. ולכך על פריצת גנבים או תאונת דרכים מנהג הספרדים שלא לברך, ובני אשכנז מברכים [ריט ט'].

 

 

בחסדי השם יתברך, בשיעור הבא נלמד בהלכות ברכות חלק ד' – ברכות הראייה ושהחינו.

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת