00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כותבת לברוח / בורחת לכתוב

פינת ליטוף יצירות

רוב הזמן..

 

 

 

 

רוב הזמן אני מרגישה די בסדר...
עוד יום עובר .. עוד יום חולף .. עוד ...
הזמן רץ בלי שאני ארגיש ...
בורח לי מתחת לאצבעות ....
אבל הרי רק קודם הייתה שמחה בלב....
שמחה אמתית של הישג.. 
תחושת ניצחון 
ו"הנה אני במקום הנכון"..

אבל מסתבר .. 
שהכול חיכה לי בנחת ...
חיכה לרגע של חולשה ...
והנה .. 
נפרץ הסכר...

כבר שעה שאני לא יכולה להפסיק ...
לבכות ...
זה התחיל מבפנים כמו סערה קטנה... 
ועכשיו הדמעות מכסות את כולי בעצב 
בלי שום תובנה ...

אולי אלה רחמים עצמיים..?!
אולי תחושת פרידה ממשהו שקראתי לו 
"אני" 
אבל אין מה לעשות, "אני" השתנתה.. 
"אני" כבר לא מי שהייתה.. 
אולי זה מה שכואב...?
"אני" לא יכולה יותר להרגיש רק בסדר....
זה כבר לא מספק אותה.. 
היא דורשת יותר.. מעצמה ומאחרים שסביבה..

...רוב הזמן אני מרגישה די בסדר...
אבל לפעמים משהו בי נשבר ..
וזה לא משנה שמחר אולי לא ארגיש שום דבר 
על אותו דבר שהיום נאמר 
זה לא משנה שעוד שעה אני אסתכל אחורה 
ואשאל את "אני" מה זה היה?

 

 
#מנופואוזהאהובתי 
<3
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

22 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תזזאטית אלא אם צויין אחרת