33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 1] – הלכות שבת – הלכות ערב שבת – וההכנות לשבת

 

יותר משאנו שומרים את השבת - השבת שומרת עלינו

הלכות שבת – הלכות ערב שבת – וההכנות לשבת

 

 

תמונה קשורה

 

 

א. מובא בגמרא [שבת קיח ע"א] אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מיצרים [בלי גבולות]. רב נחמן בר יצחק אמר: אף ניצול משיעבוד מלכויות. אמר רב יהודה אמר רב כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו. ויש מחלוקת אם מצות עונג שבת מדאוריתא או מדרבנן [ילק"י ד/א א']. לכך יש מצוה על האדם להרבות בכבוד השבת, ואם קשה עליו, יצמצם בשאר ימות השבוע לכבוד שבת. ומובא בגמרא [ביצה טו' ע"ב] אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר ברבי שמעון, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בני לוו עלי, וקדשו קדושת היום, והאמינו בי, ואני פורע [או"ח סימן רמב, א'].

ב. תקנת עזרא היתה שיהיו מכבסים בגדיהם ביום חמישי, מפני כבוד השבת. והינו כדי שיהיו בגדיהם נקיים לשבת, ויהיו פנויים ביום שישי, להכין צרכי שבת [שם]. וכיום המקלים לכבס ביום שישי, יש להם על מה שיסמכו [ילק"י ד/א יג'], וראוי ליחד בגדים נקיים וטובים לכבוד שבת, והמתחסד ליחד גם נעליים לשבת, תבוא עליו ברכה [ה"ע ח"ג עמוד סא'].

 

ג. רמ"א הביא את המנהג  לאפות לחם לכבוד שבת, ונאמרו בזה מס' טעמים:

א. מפני מצות הפרשת חלה רמז לאדם הראשון שהיה חלתו של עולם.  

ב. כדי שיהיה לחם טרי לכבוד שבת.

ג. שלא יאכלו פת עכו"ם [עובדי כוכבים ומזלות, עובדי עבודה זרה], וכיום שיכים רק חלק מהטעמים.

 

ד. מותר להשאיל או להשכיר כליו לגוי, אף-על-פי שהוא עושה בזה מלאכה בשבת [רמו' א']. כגון המשכיר טרקטור, מונית וכדומה לגוי, אעפ"י שעובד בזה בשבת. ומכל מקום להשכיר מונית לגוי שיעבוד באזור של יהודים, זה אסור, אלא אם כן ברור שיעבוד עם גויים, כגון בחוץ לארץ [ילק"י ד/א ל']. אבל להשאיל או להשכיר בהמתו לגוי בשבת אסור, שֶמְּצֻוֶּה על שביתת בהמתו [רמו ג'].

ה. ביום שישי אדם הנמצא בדרך, כגון בטיול בחוץ לארץ, אסור לו ללכת יותר מארבע שעות מהבוקר, כדי שיהא פנאי להכנת צרכי שבת. ורק אם הולך להתארח במקום שיודעים מבואו, ומכינים לכבודו אוכל, מותר [רמט א']. ויש פוסקים שאומרים שאם הולך לבית הוריו, כיום שממילא מכינים בשפע, מותר, אעפ"י שלא ידעו מבואו [ילק"י ד/א סא'].

ו. צריך להשים לב שלא יתכנן נסיעתו לצאת ברגע האחרון, אלא יקח זמן נוסף, שאם במידה ויהא "פקק" בדרך, או כל תקלה שלא תהא, יוכל להגיע בזמן. וכן אם לוקח נהג יהודי, יקח בחשבון, שהנהג לא יצטרך לחלל שבת כדי לחזור לביתו.

ז. אסור לאכול סעודה ביום שישי, אם לא שרגיל בסעודה זאת במשך השבוע. וגם אם רגיל, מכל מקום שלוש שעות לפני השקיעה, אסור. ולאכול ללא קביעת סעודה, דהינו ללא לחם, מותר. ותקנו זאת כדי שיבוא לשבת כשהוא תאב לאכול [רמט ב']. אמנם בסעודת מצוה כגון של ברית-מילה או פדיון-הבן, מותר. אבל מצוה לעשותם כמה שיותר מוקדם בבוקר. וכתב מרן שדרך אנשי מעשה להתענות כל ערב שבת בגלל זה [שם ג'].

ח. ביום שישי ישקים בבוקר להכין צרכי שבת, ועיקר המצוה בקניות ובבישולים לכבוד שבת, הם כשעושים זאת ביום שישי. אך אדם שלא מספיק ביום שישי מכיון שעובד וכדומה, יעשה לפני כן כדי שלא יגיע לידי חילול שבת [רנ' א'].

ט. מצווה על כל אדם שיעסוק בצרכי שבת, ואף על פי שהוא תלמיד חכם ואדם מכובד ויש לו עבדים שיעשו בעבורו הכל, כי זה מכבוד השבת. ומובא בגמרא [קידושין מא' ע"א] שרב חיסדא היה מחתך הירק דק דק, רב יוסף היה מבקע עצים, רב נחמן היה מפנה כלי החול ומכניס כלי השבת [שם].

י. אסור לעבוד ביום שישי מן המנחה ולמעלה, יש אומרים שהכונה למנחה גדולה ויש אומרים מנחה קטנה, דהינו שעתיים וחצי לפני השקיעה, וכך להלכה [רנא א']. ומובא בגמרא [פסחים נ' ע"ב] שהעושה אינו רואה סימן ברכה. אבל אם זאת מלאכה שאינה קבועה [רמ"א שם], או דבר שנעשה לכבוד שבת, כגון מתקן בגדיו, מותר [שם ב']. וכן מותר במלאכת מצוה [הרב יהודה נקי אומר: שמעתי מפי הרב עובדיה יוסף זצוק"ל (בחייו) דלא כרמ"א].

יא. פרקמטיא, יש הרבה פוסקים שאין בגדר מלאכה ומותר אפילו מן המנחה ולמעלה. ומכל מקום גם הם יזהרו שיהא להם זמן להתרחץ ולהתכונן לכבוד שבת [ילק"י ד/א עג'].

יב. מלאכת דבר האבד, מותר לעשותה גם לאחר מנחה קטנה [שם עה'].

יג. מלאכה שאדם החל בה ביום שישי, והיא נעשית מאליה בשבת, הדבר מותר [רנב א']. ולכך מותר להשקות השדה על ידי טפטפות או ממטרות המופעלות על ידי שעון חשמל, וכן להפעיל שעון שמדליק ומכבה את האור [ילק"י ד/א עז'].

יד. מותר להפעיל מכונת כביסה בערב שבת ונמשכת פעולתה ביום שבת. אך אם המכונה עושה רעש, לדעת רמ"א אסור, ולדעת מרן מותר. ואם היא שקטה, לכולי עלמא מותר [רנב ה' - ילק"י ד/א פ'].

טו. אדם שיש לו מזכירה אלקטרונית, צריך לנתקה קודם השבת כדי שלא יקבל הודעות בשבת. אבל אם מתגורר בחוץ לארץ שרובם גויים, מותר [שם פג']. וכן במכונות שמוכרות סנדויצ'ים, סיגריות וכדומה, אם מדובר באיזור יהודי, אסור שיפעלו בשבת. ובמקום של גויים, מותר [שם פד'].

טז. מצוה לאדם למשמש בכליו בערב שבת שאין בהם דבר מוקצה, ועיקר התקנה היתה שלא יבוא לידי טלטול במקום שאין עירוב [רנב'  ז'].

יז. מצוה לרחוץ את גופו, ולחוף את ראשו, ולגזוז צפורניו לכבוד שבת [רס' א']. וכמה שסמוך לשבת ניכר כבוד השבת, אך יזהר לבל יבוא לחילול שבת. ויסדר שולחנו ויציע המיטות ויתקן כל עניני הבית, כדי שימצאנו ערוך ומסודר בבואו מבית הכנסת [רסב' א'].

 

יח. סמוך לחשיכה ישאל אנשי ביתו:

"עשרתן" - דהינו אם קנו בחנויות שמפרישים תרומות ומעשרות או אם הפרישו תרומות ומעשרות בבית, וכן אם הפרישו חלה.

"ערבתן" - במקומות שעושים עירוב.

ואחר כך יאמר "הדליקו את הנר" [רס' ב'].

וכיום כל אחד ישאל מענין הדברים המצויים כיום: כיביתם את הבוילר, חתכתם נייר לשבת, נתקתם את המנורה במקרר, חברתם את הפלטה, סדרתם שעון שבת, וכדאי שכל אחד ואחד יכין לו רשימה של דברים אלו לתזכורת כל ערב שבת.

 

יט. מי שקבל עליו שבת, כל עוד ולא הגיע צאת הכוכבים, יכול לומר לגוי שיעשה בעבורו מלאכה, ואין בזה שבות (1) [רסא א'-רסג' יז']. וזה כאשר יש בזה צורך השבת או צורך מצוה. וה"מ [והני מילי - ואלו הדברים (למי)] שקבל עליו שבת ביחיד, שאם קבל עליו שבת בציבור, אסור [ה"ע ח"ג עג'].

 

 

פרושי מושגים:

 

(1) שבות -

פעולות שחכמים אסרו לעשות אותם בשבת, גזירה שלא יגיע לכלל מלאכה בשבת. לדוגמה: איסור טלטול מוקצה בשבת הוא איסור "שבות". אסור לטלטל בשבת כְּלֵי עבודה, ובכך מונעים חכמים מאדם לעשות מלאכה בשגגה. 

 

 

השבת היא מקור הברכה, יהי רצון שנשמור שבת כהלכתה, אמן!

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}      

   יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת