88
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חשבתי שאפשר.

הנשאי לי(IVׂ)

הניצולים החלו  לקלוט את גודל הזוועה טיפין טיפין,

מי שלא ראה את קרוביו נרצחים לעיניו, קיוה אולי בכל זאת שרדו איך שהוא, הנה גם אנו חיים אז אולי גם הם...

כולם מילאו דפים עם שמות קרוביהם אותם חיפשו, הדפים נתלו על לוחות המודעות במקומות ריכוז הניצולים,

 וזה היה עיקר עיסוקם, לחזור ולקרוא ולחפש ולהצליב מידע, או שמועות ממכרים, אנשי אותם כפרים  ועיירות מוצא, אנשים שותפים לצרות,

 שראו, שמעו, וידעו למסור פרטים, ראינו אותו נשלח לתאי הגזים, מת ברעב, הוא חי, בטוח חי, יצא איתנו משערי המחנה, היה איתי בטרנספורט, פגשתי אותו שם, ראיתי אותו כאן, רשימות אין סופיות של שמות, שלעיתים הוצמדה להם תמונה, אנשים יצאו משם מפורקים מכאב, כשהתחוור להם, שהנורא מכל קרה, נשמעו זעקות שבר...

ואחרים יצאו עם דמעות של אושר, שמצאו מי מבני משפחתם, הם לא לבד בעולם...

השמועה שאברום מחפש אותה, הגיעה אל רבקה בזמן הכי לא מתאים לרומנטיקה.

 שנים של ניתוק, של טראומה, של מלחמת הישרדות,  של חיים שלמים שנגדעו, עשו את שלהם. ראשה לא היה נתון  ליחסים שבינו לבינה

מכר משותף מסר לה את ההודעה שהוא חי, אבל היא, ליבה מת בתוכה.

לא מעניין אותי עכשיו אברום, אני רוצה לנסוע הביתה, אולי מחכים לי שם, אולי מחפשים אותי

 אני חייבת להגיע הביתה ויהי מה חזרה על המילים כמנטרה, והן בערו כאש בעצמותיה.

הביתה, הביתה הביתה, הבית שכל כך התגעגעה לשוב אליו, אל כל היקר לה, כל מה שסימל עבורה, האנשים הריחות הטעמים...

 

עוד הספיקה לפגוש את אברום לפני שיצאה לדרך, 

הבטחנו זה לזו הזכיר לה, התחיבנו, בואי נתחתן...

אני לא מתחתנת בלי המשפחה שלי, אמרה וליבה ריק, אני נוסעת הביתה.

אנשים ניסו להניא אותה מהחלטתה, זה לא פשוט, אמרו לה,

מסילות הברזל הופצצו, תנועת הרכבות מסורבלת ולא סדירה, זאת דרך  ארוכה ומסוכנת, לבחורה לבד.

והיא בשלה, אני רוצה הביתה, לא מתחייבת לא מבטיחה דבר עד שאשוב...

אחכה לך אמר אברום שבא להיפרד בתחנת הרכבת מהאישה שאהב

...

ימים רבים  עשתה את הדרך מגרמניה לצ'כוסלובקיה, כל האזהרות התבררו כאמיתות, אבל היא הגיעה סוף סוף ליעדה. עמדה בלב הומה לפני הבית.

שביל הגישה  שבימים כתיקונם היה מטופח ונאה, היה מכוסה בעשב פרא, שצמח לגובה קומת אדם, וניכר היה, שרגלו של איש לא דרכה במקום זמן רב. היא כבר ידעה...

איש לא חיכה לה בבית,  בארון מצאה מעיל שתפר לה אחיה האהוב אהרן, שהיה חייט,   עטפה בו את גופה, הריחה אותו, ניסתה לשחזר משהו מוכר...  גם השכנים לא ראו אף אחד ממשפחתה. האפשרויות, ידעה, לא היו רבות, היא הבינה את מה שהדחיקה מתודעתה, זה סופה של התקוה,  סופו של החלום , ההתפכחות היתה כואבת ואיומה, ועם תחושות אלה חזרה לגרמניה.

איך, איך יכול היה להיות לי ראש לחתונה, שאלה אותי, תוך כדי סיפור קורותיה, איפה אני הייתי  ואיפה חתונה, לא אמא לא אבא, לא אחים ואחיות, כלום לא נשאר ממשפחתינו העניפה. רק אני וסורי.

אבל לאברום, שעבר במחנות העבודה סיוט משלו,  לא היתה כל כך סבלנות, הוא רצה לעזוב לפלסטינה, רצה להתחתן,  והיא בשלה, מנסה לדחות..לא עכשיו, זה לא הזמן...

באחד הימים, כאשר ישבו בחדרן,  ב"פרנוולד",  נפתחה הדלת בסערה, ועל המפתן עמד איש צעיר במדים, רבקה פלטה צעקה והתעלפה. זה היה ברל אחיה, הצעיר ממנה בשנה. בבית היו מאוד קשורים, בגלל קירבת הגיל, וגדלו כתאומים, ועכשיו נס,  פתאום הופיע בדלת, מי מילל ומי פילל, השימחה, החיבוקים, הנשיקות, הצעקות הבכי, הנחמה, האח שחזר חי, חי חי!!!

האח שחזר, רק חיזק בהן את המוטיבציה להמשיך ולחפש, מדי יום ביומו ברשימות השמות  האין סופיות, על לוחות המודעות.

באותו יום בדרכן לשם, אמרה רבקה  תראי סורי, האיש הזה שהולך שם, יש לו הליכה בדיוק כמו לפייבל שלנו, הוא ממש דומה לו...,המשיכו ללכת, ותוך כדי שאינן מסירות עיניהן ממנו, התקרבו די הצורך, כדי לזהותו  בודאות.

ואכן היה זה אחיהן, פייבל, במהלך המלחמה איבד אישה וילד יפהפה, ומצא עצמו  ברומניה,  ועתה הגיע כי שמע על ריכוז  גדול של ניצולי מחנות במקום, ורצה לעבור על רשימת השמות, בחיפוש אחר בני משפחה שאבדו ולא ידע מה עלה בגורלם...שימחתם באותם רגעים, היתה עצומה,  מתוך אחד עשר אחים היו ארבעה,  ומאוחר יותר מצאו גם את מוטייה וכבר היו חמישה, בחלוף  הזמן, הבינו שזהו, ניסים לא יקרו  עוד, ואין לצפות לניסים,  ומי שלא  חזר עד כה, כבר לא יחזור. לעולם 

 

תמיד מאז, היתה שימחתם על הנמצא, מהולה בעצב עמוק על הריק והאובדן.

כל מהלך בחייהם, הושפע ממה שעברו באותן שנים של רעב, מלחמת הישרדות, וקריעה מיקיריהם.

המשך חייהם התקיים בצל השואה...

**************************

פרקים קודמים בסידרה:

 

כשאבא פגש את אמא (Iׂ)

http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=1554252

תוהו ובוהו (II)

http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=1555172

ניצולים (III)

http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=1555324

והפרק הנוכחי 

הנשאי לי (IV)

 

שימלת כלולות אחת לארבע כלות (V)

http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=5268100

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

קישורים אל

 

נגעי עור אבחון מוקדם

אבטיח כזה לא אוכלים

מתיחות פנים להעלמת קמטים

איך להפתר מדורבן

סריגת סלסלות מחוטי טריקו

מדריך להסרת חלודה

איך לשמור על בגדים לאורך זמן

הסרת כתמים ושריטות ממוצרים שונים בבית

תחזוקת הבית

טיפוח - מסיכות פנים מחומרים טבעיים 

קסמים בבצק

פייספוד

טיפים לתיקון וחידוש רהיטי עץ

 יו טיוב אפיה 

שמרים כוכב נוטלה

גרישמנס חומרים לניקוי ספות

כיצד לרפד כיסא 

טיפים לנקיון

טיפים לניקוי התנור

הסרת כתמים מבגדים

חביבה על הצלחת

הסרת כתמים מבגדים

ניקוי מיקרוגל

ניקוי אבק ביעילות

ניקוי שחורים מהפנים

דרכים טבעיות להיפטר מנמלים

הסרת כתמי עור ופיגמנטצה

שימוש בשום לפטריות רגליים ואקנה

כביסה נכונה הסרת כתמים

כביסה נכונה 2

כוסות זכוכית עכורות, כך תנקו

הסרת מדבקות כיצד?

טיפים קטנים גדולים

אמבט טיפולי לרגליים יבשות

הסרת עובש

כיצד מפצחים פקאנים

מתלה לעגילים 

הברקת כלי כסף

רסק עגבניות שנשאר - טיפ

רסק מעגבניות טריות - ניצול שאריות 

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ש י א 1 אלא אם צויין אחרת