00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחת נחשון מטיילת

טיול בירדן - יוני 2014 - היום השני

קמנו מוקדם. מאוד. 

האוויר קריר ונקי והנוף.... אין מילים. אפילו הספקנו לפגוש את השמש עולה מעל ההרים -

טוב. חלקנו הספקנו.

חלק מאיתנו ניחנו בכשרון נדיר לישון בכל מקום ובכל מצב... wink

יפה במחנה האוהלים הזה. מאוד.

אחרי שכולם ערים ומאורגנים אנחנו אוכלים ארוחת בוקר ומחכים לצוות המנצח שלנו - עבדאללה המדריך ושני נהגי הג'יפים שיקחו אותנו הבוקר לטייל בוואדי רם.

ה"ג'יפים" הם בעצם טנדרים פתוחים. אנחנו עולים ויוצאים לדרך. מזג האוויר ידידותי, המורל גבוה.. כיף!

נוף החולות האדומים של וואדי רם, מהפנט. הנהגים שלנו מצחיקים ונמרצים. אנחנו גומאים מרחקים וגם גולשים במורד דיונות (!!!)

בדיונה האדומה הענקית אנחנו עוצרים לשחק. מלבד זה שירדנו אותה עם הטנדר (פעמיים, ירחם השם!!!) אנחנו גם יורדים מהרכב בשביל לרוץ, להתגלגל, לחפור וכו'.

כמה שמחה cheeky

 

 

עבדאללה חופר בור בשביל ענבל בחול הקריר (כן. מתחת לשכבה העליונה, החול קריר ונעים)

הנוף כל כך מדהים, שקשה להפסיק לחייך. אבל כדאי. אחרת הפה מתמלא בחול... surprise

אנחנו ממשיכים בנסיעה ורואים מולנו את המבנה היפה הזה - 

מסתבר שזה סט צילומים ישן מימי הסרט "לורנס איש ערב". מאז חוזרים ומשתמשים בסט המקסים והמושקע הזה שוב ושוב לצילומים שונים.

נוסעים עוד ועוד בנוף המדהים...

ופתאום מגיעים לזה - 

אוהל בדואי קטן, באמצע הכלום. בתוכו יושב בדואי אחד שמכין לנו תה מרווה מתוק ומנגן איתנו. אנחנו קונים ממנו כאפיות שישמשו אותנו מצוין בימים הקרובים. 

מסתבר שכפיות לא עפות מהראש כשנוסעים בטנדר פתוח... cheeky

 

 

מאחורי האוהל יש קיר אבן חול. עבדאללה קורא לחבר'ה לטפס עליו והם נענים בהתלהבות.

 

ולמעלה מחכים ציורי הסלע הנהדרים האלה - 

עבדאללה האלוף מטפל נפלא בענבל. עוזר לה לטפס כשצריך ובכלל, אינסוף תשומת לב. אלוף. אמרתי.

העצירה הבאה שלנו בוואדי רם היא בקשתות אבן החול המדהימות.

(תראו את עבדאללה, יושב בטנדר עם כל הילדים, וגם דואג להחזיק את ענבל שלא תפול מהארגז... אלוף.)

אנחנו עוצרים לטפס.

בעיקר עידו, שלא מחמיץ שום הזדמנות לטפס גבוה ככל האפשר (ולגרום לי להחסיר פעימה בכל פעם מחדש. נראה לי שהוא נהנה מזה. לא רק מהטיפוס. מההתעללות באמא'שלו... cool )

תצפית מלמעלה אל עמק החול האינסופי.

 קצת זמן לצילומים אומנותיים... wink

וגם בוק ל"ילדי המדבר" שלי - 

 

גם בקשתות החול יש הזדמנות לרכוב על גמלים, וכידוע - הזדמנויות לא מחמיצים!

כן. אפילו אני... sad

עוד עצירה בדרך מאפשרת לנו הצצה אל באר מים נבטית. חתיכת מהנדסי מים היו הנבטים האלה...

והנה הבדואית הקטנה שלי... 

ובהזדמנות זו שתי מילים על החולצות הלבנות, ארוכות השרוולים, שלה ושלי. שיחוק. פשוט שיחוק.  

סוף סוף נכנעתי לעובדה שאני שייכת לזן של אלה שנשרפים רק מהמחשבה לצאת לשמש, וקניתי. החולצות הן מבד מסנן קרינה. דקיקות, מאווררות וכמעט לא מורגשות. מתייבשות ברגע ונעימות להפליא. ו.... אני לא שרופה! בכלל! indecision

 

אחרי בוקר מופלא בוואדי רם, הטנדרים מחזירים אותנו בזריזות למחנה האוהלים, שם מחכה לנו מקלובה לארוחת הצהריים (מגש ענק של אורז ועוף. טעים טעים). ועוד תה. ועוד סתלבט. ועוד טורניר ג'אנגל ספיד... cheeky

אנחנו מבקשים מעבדאללה לשחות איפשהו. הוא לוקח אותנו לבאר המים של הכפר הסמוך. הבאר מספקת מים לכל האזור.... זה יופי, אבל אנחנו קצת סקפטיים. איפה בכלל שוחים פה?

אבל אז, מאחורי מבנה הבאר, מתגלה זה - 

תוך דקות כולם בתחתונים, מצטרפים אל הילדים המקומיים אל הבריכה הכייפית.

אפילו הנהג והשוטר שלנו בעניין cheeky

צילום לפרידה עם החברים שלנו מהבריכה, ואנחנו שוב במיניבוס. נוסעים צפונה.

נוסעים, לא לפני עצירה קטנה נוספת בכפר לקנות שרוואלים. וארטיקים. ומים....

מחכה לנו נסיעה של שעה וחצי ובמיניבוס שקט. כולם מנמנמים. עד לעצירת התצפית מעל הכפר וואדי מוסא. צופים לכוון פטרה.

(שימו לב לשני הגברים שלי, לבושים בשרוואלים החדשים... devil )

 

עוד עצירה קטנה בדרך במעיין ואחריה עצירה חשובה לא פחות, לקנות משמשים.

הגברים מנהלים משא ומתן קשוח  והחלטי. שימו לב להבעות הפנים הרציניות... (העיקר שבסוף יש משמשים. ארגז שלם. הכי טעימים בעולם) 

והנה אנחנו כבר במלון שלנו בוואדי מוסא. מלון אדום.

http://www.edomhotel.com/

מקלחת נחוצה מאוד אחרי יום מלא אבק, ארוחת ערב במסעדת המלון, שוטטות עייפה ברחוב המלא חנויות מזכרות ויאללה. לישון.

devil

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל משפחת נחשון בתנועה אלא אם צויין אחרת