00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יומן מסע , בצד השני של התקליט

דרך חדשה

בעוד פחות משבוע, ב22 למאי ימלא חודש לאותו יום של סוף חופשת פסח בו קמתי והחלטתי שאין לי כח לשאת את עצמי יותר,
לא, ממש לא החלטתי להתאבד אלא רק לאבד חלק מהעודפים שאני נושאת עלי כבר זמן רב תחת התירוץ
הנח "חדלתי לעשן ושמנתי" יופי, אמנם חדלתי לעשן אבל חלפו מאז כבר יותר מתשע שנים, מספיק זמן לזנוח תירוץ ולהתקדם.

קמתי בהחלטה שנמאס לי ואני הולכת על ניתוח שרוול שכן ממש לא הצלחתי להתגייס למשהו אחר כבר המון זמן,
החלטתי לבדוק את השטח ועשיתי ימים כלילות מול המסך בפורום של משוורוולים וניסיתי ללמוד את הנושא,
קראתי על האושר הגדול כשהק"ג נושרים במהירות כמו מפלי הניאגרה וקראתי את החרדות ביחס לעליה מחדש,
קראתי על סיבוכים פיזים קשים של הניתוח וקראתי על הקושי להסתגל לדיסאוננס של הנשמה הרעבה מול הקיבה
המוקטנת השבעה תוך ביס וחצי, קראתי על הצורך בליווי צמוד ותמיכה נפשית, הבנתי שזה כרוך בטלטלה ענקית,

הגעתי למסקנה שזה כלי, כלי טוב שיכול לשמש מקפצה מעולה למי שלא מצליח להתגייס, אבל אם לא יתרחש שינוי
משמעותי בדרך החשיבה ובהתנהלות מול האוכל לא יקרה כלום, מה שיקרה זה ארוע טראומטי כואב נפשית ופיזית
אחריו תהיה אופוריה של גוף יפה והקלה פיזית אבל אם לא יקרה משהו מאד רדיקאלי שיהפוך את האוכל לדלק 
ולא מקור עיקרי להנאה , אז לא יקרה כלום כי מגיע זמן שהקסם פג והאדם השמן אם לא שינה דרכו ופניו יצוץ מחדש
במלא הדרו.

אחרי שלמדתי את הנושא לעומקו וקיבלתי תשובות לרוב שאלותי נבהלתי....
פשוט נבהלתי כי האופציה הקלה הלכה וחמקה ממני,
הבנתי שאני לא רוצה שיקחו ממני את חדוות שתיית המים החופשית למשל, או את האופציה של לאזן בעצמי את התפריט,
נבהלתי מהשלבים הקשים של התחלת התהליך, ממילא יש להכנס לפני הניתוח לדיאטה נטולת פחממות, (אז את יכולה?)
ואח"כ רק שתיה, ואח"כ רק מחית, ואח"כ בשלבים ביס וחצי....בקיצור עינוי סיני,
אז שללתי את האופציה בצער רב.

אבל נשארתי עם הכובד שהיה עלי וגם עם זה לא הסכמתי להשאר, החלטתי שאני מתחילה ברגע זה, לא מחר ולא בשבוע הבא
לנסות לאכול שפוי, להפסיק עם ההפקרות של 2 מלאווחים בשתיים בלילה או גם וגם וגם מכל טוב הארץ,
החלטתי שאני מתחילה למיין מזונות שאני אוהבת ולהעדיף את הדלים שבהם, החלטתי לוותר על טיגונים, מתוקים, ויותר מידי פחממות
החלטתי לעבור ללחם קל ולנטוש את הגבינות השמנות, לא יודעת להסביר אבל ההחלטה באה בעוצמה ומבפנים, 

לא נולד צורך להיו דוגמנית, יש צורך נואש להיות קלה יותר! לרצות לנוע ולטייל ולהיות מסוגלת להנות מזה.
כרגע חלפו שלושה וחצי שבועות וירדו בנתיים ארבעה וחצי קילו, אני מרוצה ולא שואפת למכת בזק,

אני מתעדת ברישום ובצילום את התהליך הקולינרי, לעצמי בלבד, אפשר לדלג על הצילומים, 
בכלל עוד לא החלטתי אם זה יפורסם או רק ינצר בארכיון הבלוג לעצמי.

חלפו יומיים והחלטתי כן לשחרר את הרשומה, אני לא אמורה להטריד את עצמי בהאם זה ייגע מישהו
או שזה יהיה כמו התחייבות, כי אני לא מתחייבת לאף אחד, אני חיה את היום, והיום טוב לי.
צילמתי את כל הצלחות האלה כדי להזכיר לעצמי שזה יכול להיות גם טעים...
זהו......


ככה זה החל, ארוחת ערב של יום ג' ה-22.4.14


ולמחרת בצהריים שאריות מפסח 2 גפילטע ויופלה ארוחת צהריים.
 

.בגן

יום חמישי בגן

יום חמישי צהרים

.

 

יום ששי 25.4

ערב ששי ה 25/4

שבת 

.

.

.

חלק א' של צהרי יום ד 

.

.

.

.

ערב

.

 

קינוח 12 קלוריות.

.

.ימים אחדים לא היו צילומים, נכנסתי לשיגרה

.

.

.

השניצל אפוי בתנור עם שפריץ שמן

.

ערב שבת 16.5.14

..
שבת

והיד נטויה.
יום שני , היום חגגתי ירידה של 4.900
ה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

54 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פ נ ל ו פ ה אלא אם צויין אחרת