11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג (הרשמי) של נתאי

משמעותו של שבר זכוכית - סיפור לפסח תשע"ד

משמעותו של שבר זכוכית - סיפור לפסח תשע"ד

 לשפרה הרפז [מקיבוץ ראשית],
ולשאר משפחתה המקסימה!

משמעותו של שבר זכוכית

זה היה קצת לפני פסח שהתחלנו לנקות ולסדר את הבית.
ההורים שלי ביקשו שאעזור להם והסכמתי. הם ביקשו ממני לנקות את כוסות היין שהיו במגירה התחתונה של הארון בכניסה לבית. אלו היו כוסות מיוחדת שהיינו מוציאים רק באירועים מיוחדים, למשל שהיו מגיעים אורחים חשובים או היה לנו איזה אירוע חשוב.
התחלתי לנקות את הכוסות עד שפתאום החליקה לי כוס ונשברה. עשיתי מה שיכולתי כדי למנוע את הנפילה, אבל אתם בטח יודעים איך זה - איך שאתה לא מנסה לתפוס אותה - הכוס תמיד תיפול לצד הלא נכון.

למזלי, הייתי לבד בבית ומהר מהר ניקיתי את השברים בתקווה שאף אחד לא ישים לב שנשברה כוס.
אחרי ששפכתי את השברים לפח חזרתי להיכן שהכוס נפלה וראיתי שנותר עוד שבר קטן. אני לא יודע למה, אבל החלטתי לשמור אותו.

למחרת הלכתי לסבא וסבתא, לעזור גם להם לנקות את הבית לפסח.
זה היה אחד הרגעים שהכי אהבתי בשנה, אחד הרגעים שבהם ממש הרגשתי את חג הפסח נכנס.
הייתי עוזר להם להחליף את הכלים (את הסט הכשר בסט הלא כשר) וככה הייתי מתחיל את חג הפסח שלי.
אחד הדברים שהכי אהבתי זה הסיפורים שהם סיפרו לי תוך כדי הסידורים. כל מיני סיפורים של איך חיו פעם ודברים כאלה. דברים שניתן רק לדמיין והיום הם כבר כמעט ולא קיימים אם בכלל.

בין כל הסיפורים שלהם היו כאלה שאהבתי במיוחד, ובניהם אלו היו הסיפורים על המנהגים שהיו נהוגים אצלם בבית.
תמיד שאלתי את עצמי, ברגעים שבהם הם סיפרו על המנהגים, אם ככה באמת היו נהוג אצלם בבית או שזה רק מה שהם זוכרים וזה לא היה בדיוק כך.

תוך כדי שאני עוזר להחליף את הסטים במטבח אני תוהה מהיכן מגיעים כל המנהגים האלה, מי חשב עליהם או איך זה באמת התחיל.

באוטובוס, בדרך חזרה הביתה אני מוציא את שבר הזכוכית ששמרתי מתוך התיק. אני מסכל עליו כמה שניות וחושב על מנהג חדש – כל פעם שאני מסדר את הבית לפסח אני שומר חתיכה ממשהו, כמו שבר הזכוכית הזה, או כל דבר קטן אחר. מעין מזכרת מאותו הסידור לקראת הפסח.
סיפרתי את זה לחבר שלי שעלה אחרי כמה תחנות. הוא צחק בקול רם ואמר שזה נראה לו מנהג טיפשי ושאין שום סיכוי שהוא ישרוד שנתיים מקסימום.
אותו חבר שאל אותי מה הטעם בלשמור את זה, מה המשמעות של אותו שבר זכוכית.
אפילו שלא ממש אהבתי את הזלזול שלו חשבתי על זה קצת תוך כדי הנסיעה.
כי למרות הזלזול הוא אמר דברים שכדאי לחשוב עליהם.

קצת אחרי שירדתי היה לידי פח ברחוב.
לקחתי את שבר הזכוכית והסתכלתי עליו למספר שניות.
אמרתי לעצמי שאין שום סיכוי בעולם שבעוד מספר שנים אני אזכור מאיפה יש לי אותו. גם אני ארשום את זה, אמרתי לעצמי, אולי הוא עדיין יהיה חסר משמעות וכנראה שאותו חבר צדק.

המשכתי לבהות באותו שבר זכוכית ואז הבנתי שלא משנה אם בסוף יהיה מנהג או לא, הדבר החשוב באמת הוא שחג הפסח הולך להיות מעניין ומיוחד כי לפחות אני אלמד בו משהו.
אני אחשוב על המשמעות של שבר הזכוכית הזה (ועל הרעיון של להפוך את זה למנהג) במהלך החג ומעצם החשיבה אני ככל הנראה אלמד משהו. השבר עצמו כבר לא יהיה וכנראה שגם מנהג חדש כבר לא יהיה, אבל מה שכן יהיה זה מה שלמדתי מכל החשיבה הזאת – וזה כנראה מה שבאמת חשוב.

שמחתי מאוד שגם מחתיכה קטנה של זכוכית אני ככל הנראה יכול ללמוד הרבה. זה רק אומר כמה הרבה אני יכול ללמוד מדברים אחרים שהם קצת יותר גדולים ומשמעותיים משבר זכוכית של כוס יין שנשברה.

זרקתי את החתיכה לפח והמשכתי ללכת.
 

חג פסח כשר ושמח!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ny22 אלא אם צויין אחרת