00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

SilentMike ניוז

תאוריות מדעיות, עובדות מדעיות וארנבונים צמריריים בפרקמבריום.

אני כותב את הפוסט הזה בעקבות הפוסט הזה אשר כתב ידידי עידו בבלוג המצוין שלו אתולוגיקה. הפוסט של עידו הוא ביקורת על ספר. אני לא קראתי את הספר (ומי שרוצה להבין למה לא קראתי אותו יכול לעיין בפוסט של עידו) ולכן לא אתייחס אליו כאן. אני רוצה להתיחס באופן יותר כללי לנושא בפילוסופיה של המדע שעלה בפוסט של עידו וגם בכמה מהתגובות אליו: מה מגדיר תאוריה מדעית? למה רעיון או סט רעיונות מסוים הוא תאוריה מדעית  (תאוריית היחסות הפרטית, תאוריית האבולוציה בברירה טבעית וכו') והאחר פשוט לא (פסיכולוגיה פרוידיאנית, אסטרולוגיה, נצרות פנטקוסטלית וכו')?

הרבה אנשים שברו את הראש על הנושאים האלה. מצד אחד המדע הוא לא דבר שהוגדר היטב בצורה שמניחה את דעת כולם, ומצד שני ברור שהוא אמיתי וקיים וממלא תפקיד חשוב מאוד במהלך הקדמה האנושית. ברור שיש תאוריות מדעיות ושהן מקדמות את הידע שלנו. אבל גם ברור שיש הרבה רעיונות שאינם מדעיים. איך אנחנו מבדילים בין אלה לאלה? לשאלה הזו אין עדיין תשובה אחידה המוסכמת על הכל, אבל יש אחד בולט שעולה כמעט תמיד בדיונים האלה: קרל פופר (Karl Popper). פופר היה אחד הפילוסופים הבולטים במאה העשרים, וכנראה בכיר הפילוסופים של המדע בהיסטוריה, או לפחות הידוע שבהם. הרעיון שפופר ידוע בזכותו נוגע להגדרה שלו לתאוריה מדעית. פופר השתמש במה שנקרא עקרון ההפרכה (falsifiability). לפי פופר תאוריה מדעית היא טענה לגבי המציאות שניתן בעיקרון להפריך אותה ע"י תצפית מסוימת[1]. הרעיון הזה של ההפרכה תפס מאוד חזק כי כמו שנראה בהמשך הוא מתאים מאוד יפה למאפיינים מובהקים שמבדילים מדע טוב ממדע רע ומלא מדע בכלל, ומקדמי מדע (כולל עבדכם) אוהבים להשתמש בעקרון ההפרכה כדי להסביר מהי תאוריה מדעית, ומה לא. לרעיון של פופר יש גם צורות נגזרות שנמצאות בשימוש נפוץ (למשל "תאוריה שאומרת הכל לא אומרת שום דבר" החביבה מאוד עלי).

למה עקרון ההפרכה מתאים כל-כך לכל מי שרוצה להסביר מדע? בשביל לענות על השאלה הזו צריך לענות על השאלה מהו בכלל מדע? כאן מי שעוקב אחרי הבלוג שלי כבר יודע מה תהיה התשובה הקצרה. המדע הוא חקר המציאות. פשוט מאוד. והתאוריה המדעית? היא המבנה הרעיוני שאמור לעזור לנו במשימה המדעית שלנו, לגלות מהי המציאות. כלומר התאוריה המדעית אמורה לומר לנו משהו קונקרטי לגבי המציאות. ואם התאוריה אומרת משהו לגבי המציאות אז היא בהכרח גם שוללת הרבה דברים, ומכאן שתאוריה מדעית צריכה להיות בת הפרכה. זה מסתדר מאוד יפה, ועקרון ההפרכה גם מספק לנו כלי שמסביר למה אסטרולוגיה, גרפולוגיה, ושאר השיטות המיסטיות, אינן מדע, ולמה אנשים שמתעקשים על תאוריות שהופרכו בעצם נטשו את העיסוק המדעי. נשים לב שהעובדה שמשהו אינו תאוריה מדעית לפי פופר לא אומר שהוא בהכרח לא נכון או שטותי. יש דברים בלתי ניתנים להפרכה שהם נכונים בהחלט. משפטים טאוטולוגיים כמו "כל הילדים הם ילדים" הם נכונים בהגדרה, וכמובן אינם בני הפרכה. כל משפט מתמטי שהוכח אינו בן הפרכה, ולכן אינו מדעי לפי פופר. באופן כללי המתמטיקה די מוחרגת מתחום המדע בפילוסופיה של פופר. זה לא אומר שהיא לא מועילה או חשובה. המתמטיקה היא כלי חיוני במדעים ופופר בוודאי הכיר בכך, אך בהגדרתו היא לא מדעית. במתמטיקה מוכיחים משפטים, ובמדע לפי פופר יש תאוריות שנותרות בנות הפרכה ולכן לעולם אינן מוכחות.

והתאוריה שעקרון ההפרכה מגויס תמיד כדי לתקוף אותה היא... ניחשתם נכון, תאוריית האבולוציה הטבעית. פופר עצמו כתב בתקופה מסוימת שלטענתו תאוריית האבולוציה אינה מדעית כי אינה בת הפרכה. אח"כ הוא שינה את דעתו[2], אבל זה לא שינה הרבה למתנגדי האבולוציה למיניה שמיהרו להוסיף ציטוטים סלקטיביים של קרל פופר לרשימות שלהם, לפרסם אותם בספריהם, לדקלם אותם בהרצאות שלהם, ומאז שיש אינטרנט גם להפיץ אותם שם. הרבה דוגמאות ניתנו כדי להראות שבעיקרון אפשר להפריך את האבולוציה. אחת המפורסמות ביניהן מיוחסת לחוקר האבולוציה הבריטי ג'.ב.ס. הלדיין אשר בתשובה לשאלת ההפרכה לאבולוציה נטען כי אמר פשוט "ארנבונים מאובנים בפרקמבריום". הפרקמבריום היא תקופה שהסתיימה לפני יותר מחצי מיליארד שנים. ארנבונים הם יונקים מודרניים ושום דבר שדומה להם לא אמור להימצא בפרקמבריום (לא ארנבונים, לא יונקים אחרים, לא חולייתנים יבשתיים ולא חולייתנים בכלל). הלדיין רוצה לומר, תורת האבולוציה אומרת לנו משהו לגבי העולם, הרבה דברים למעשה, וזו הסיבה שהיא מדעית.

אבל יש בעיה בשימוש בארנבונים של הלדיין. היום עם כמויות הראיות האדירות שיש לטובת האבולוציה, אנחנו לא כל-כך ממהרים לזרוק אותה הצידה. יש לנו תאוריה גדולה ומפורטת שמתאימה מאוד יפה כמעט לכל התצפיות, וכשמגיע משהו מפתיע, ומדי פעם מגיע משהו כזה, אנחנו לא זורקים את הכל לפח. אפילו במקרה הקיצון של הלדיין, מאובן חריג אחד מול אלפים רבים של מאובנים שצועקים בקול גדול סיפור אבולוציוני אחיד... צריך כנראה יהיה לפטור את החריג כטעות כלשהי. אבל אפילו אם נוכיח שהחריג הוא נכון, אפילו אם ימצאו פתאום אלפי חריגים כאלה (דבר שמגוחך כמה שהוא בלתי אפשרי בעולם האמיתי) ואפילו אם נגלה שהיתה פאשלה בכל המאובנים הקיימים, עדיין יש מספר סטים נפרדים ועצמאיים של ראיות לאבולוציה (אמבריולוגיה, ביוגאוגרפיה, אנטומיה, וגנטיקה גנטיקה גנטיקה). במקרה כזה החוקרים יאלצו להודות שבדרך לא ממש ברורה הם הצליחו במשך מספר לא מבוטל של דורות לטעות לחלוטין בלוח הזמנים של האבולוציה, ושראיות המאובנים דורשות הבנה מחודשת, אבל שאבולוציה היא עדיין התאוריה הסבירה ביותר לשאלת מוצא מגוון החיים על פני כדור הארץ. בשביל שהאבולוציה תיפול, אותו דבר בלתי אפשרי לחלוטין שתארתי אותו קורה לראיות המאובנים, אמור לקרות גם בשביל סוגי הראיות האחרים (והוא לא יותר סביר שם). הראיות שאנחנו מכירים צריכות להעלם איכשהו.

נוצר פה מצב קצת מוזר. בעצם נראה שלא כל-כך קל להפריך את תאוריית האבולוציה, והסיבה היא לא שהיא משפט מתמטי מוכח, ולא שהיא הפכה לפסוודו מדע. האבולוציה היא התאוריה המדעית היסודית של תחום מדעי החיים. היא תחום מחקר חי ופעיל שכל הזמן יש בו התקדמות. הסיבה שתאוריית האבולוציה נראית כל-כך לא ניתנת להפרכה היא הכמות האדירה של ראיות שהצטברה לטובתה, וזה לא אמור להפוך אותה לפחות מדעית. אז מה עושים עם זה?

ובכן יש שתי דרכים שאני אציג להתמודד עם הסתירה כביכול בין זה שברור שהאבולוציה היא תאוריה מדעית לבין זה שברור שלא ניתן להפריך אותה בשום דרך מעשית. הדרך הראשונה נועדה למקרה שאתם מתעקשים להיות פופריסטים עד הסוף המר. במקרה הזה עדיין לא צריכה להיות לכם בעיה. תאורטית אפשר בהחלט להפריך את האבלוציה. התצפית המפריכה צריכה להיות אותו בלתי אפשרי חוזר על עצמו שאליו התיחסתי בפסקה הקודמת: פשוט צריך הפרכה וערעור כל או רוב התצפיות שאנחנו מכירים בצורה של המון ראיות חדשות והבנה שטעינו בקשר לראיות הקיימות. נכון שמעשית אין שום סיכוי שזה יקרה. אבל זו פילוסופיה. למי אכפת ממעשיות? זה יכול היה לקרות ואם האבולוציה אכן לא נכונה זה מה שהיינו מצפים שיתחיל לקרות החל מעכשיו.

אבל יש גם דרך שניה. אפשר גם לרדת מהעץ הפופרי, להפסיק להיות פילוסופים קנאים של המדע לרגע, ולהיות פשוט מדענים (לפחות בחשיבתנו). האבולוציה היא תאוריה מדעית. היא אומרת לנו דברים על העולם. במהלך המחקר אנחנו נתקלים בכל מיני תצפיות. חלקן בדיוק מה שציפינו, אחרות לא צפויות אבל גם לא מנוגדות למה שאנחנו מכירים, ותצפיות מסוימות נראות כמנוגדות לתחזית. את האחרונות צריך איכשהו להסביר. ולפעמים ההסבר הוא פשוט לשנות את מה שחשבנו קודם על הטבע, לשנות את התאוריה. זה לא סביר להסתכל על השינויים האלה שקורים כל הזמן (כמו בכל תחום מדעי שהוא חי ופעיל) כמחיקה של כל התאוריה ובנייתה מחדש מאפס. מה שקורה בפועל הוא שתאוריה גדולה ורחבה כמו האבולוציה הטבעית יכולה להכיל בתוכה הרבה מאוד תתי-תאוריות ותתי-תתי-תאוריות. אלה יכולות להתחרות האחת בשניה, להיות מאוששות, ולעיתים גם מופרכות. הפרכה של תת-תאוריה מהווה שינוי מסוים בתאוריה הגדולה. זה לא הופך את האבולוציה לפחות מדעית. למעשה ככה מדע עובד.

 

[1] יכול להיות שהתנאי הזה אינו מספק לחלוטין עבור תאוריה מדעית, אבל בעיני פופר הוא הכרחי. אם זה לא ניתן להפרכה זה לא מדע.
[2] לא שזה קובע כשלעצמו. פופר אינו הופך לסמכות עליונה רק מפני שהוא הגה את עקרון ההפרכה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל SilentMike אלא אם צויין אחרת