00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אילנה ארד לוין - פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית ויועצת נישואין

מבצע חם לסוכות!

תשוקה מינית לאורך העשורים השונים

חשוב לפתוח ולומר, כי אין מדובר במחקר מקיף מבחינה סוציולוגית וסטטיסטית, אלא מדגם חלקי מהזווית הקלינית בה אני פוגשת אותו. נציין שלוש קבוצות גיל, שנות ה30, ה40 ושנות ה50 וצפונה.

המיניות האנושית מושפעת, נוסף לעניינים ההורמונאליים (אצל נשים סביב הביוץ והמחזור ואצל הגברים פחות או יותר יציב במהלך החודש), מהרבה גורמים רגשיים, חלקם ידועים לכולם:

1. החידוש והכיבוש: אלו הם סמי התשוקה שאין עליהם. תמיד היו ותמיד ישארו ממריצי התשוקה האולטימטיביים.

2. השפעת הפחד על הגברת התשוקה: כל עוד הקשר אינו יציב ואינו בטוח הרי ברקע קיים הצורך להבטיח את המשכיות הקשר ולהתמודד עם     פחדי הנטישה הפוטנציאלים. הדבר מתבטא בצורך לאחוז רגשית האחד בשני ואין דרך טובה מאשר מיניות מרגשת.

 מן המפורסמות הוא, שבתחילת קשר, נאמר, בחצי שנה עד השנה הראשונה, המאושרים גוזרים קופון עוד זמן מסוים, המיניות בשיאה. ככל שהקשר הולך ומתהדק, נעשה בטוח יותר, מתמסד בהדרגה, הופך שגרתי (גרים ביחד, נישואים, לידות), כך קיים בדרך כלל גרף יורד של תשוקה מינית. השגרתי , המצוי, המובן מאליו, הופך פחות מעניין. ממצב של תדירות יומית או רב יומית, מתלהבת וחמה, בתקופת הכיבוש והרומנטיקה חלה בהמשך התאזנות למספר פעמים בשבוע, וזאת במקרים הטובים. המקרים הפחות טובים ידברו על פעם בשבוע או על פעם בחודש חודשיים.

תשוקת גיל ה30:

מקובל לדבר על משבר גיל השלושים בנישואים, שהייתי משנה את שמו למשבר המיניות שלאחר הלידה. מאחר וגיל הנישואים התארך, גילאי השלושים הם בערך לאחר הלידה הראשונה והשלכותיה על התשוקה המינית. משבר הלידה משבש את איזון יחסי המין, יחד עם מזל טוב ושמחה על התינוק החדש שהגיע למשפחה,  זהו משבר הסתגלות קשה ביותר. בפרט בחודשים הראשונים או בשנה הראשונה, האם מחוברת יותר לתינוק מאשר לבן זוגה. גופה אינו שייך לה לחלוטין כי הוא מיועד להנקה ומשאלותיה בזמן שאינה מתעסקת עם התינוק הם בעיקר לישון ולישון. בתום השנה הראשונה חלה התייצבות במיניות של שני ההורים הצעירים. כאשר אנו מדברים על התייצבות בתהליך של היווסדות המשפחה, במרבית המקרים מדובר על התייצבות תוך כדי ירידה בתדירות יחסי המין, בזמן המוקדש לו וכן באיכות ההתלהבות והאש. המיניות הופכת להיות להרגל ולמציאת איזון פסיכו-פיזי.

בשלבים אלו של שנות השלושים ונתחיל לגלוש גם אל עבר שנות הארבעים, נהוג לומר כי גברים רוצים יותר ונשים רוצות פחות. זוהי הכללה העשויה להיות נכונה עבור חלק מן הנשים אם כי אני בהחלט מכירה גברים בני ארבעים שהם תוססים, עליזים, אוהבי חיים, מצליחנים, המצהירים מפורשות כי עבורם מין אינו ההנאה הראשונה במעלה. איש איש וסיבותיו. האחד מעדיף על פני מין אוכל טוב או פעילות ספורט אתגרי, סקס במקום השלישי. השני טוען שאמנם הכיבוש מפעיל אותו אבל בגדול הוא לא הכי בעניין, מכוניות וספורט מוטורי מעניקים לו הנאה עמוקה יותר. קיימת גם קבוצת הגברים הנהנים יותר לאונן מול הפורנוגרפיה האהובה עליהם באינטרנט מאשר להתאמץ ולהשקיע עם בת הזוג. חשוב לציין כי כניסת הפורנו האינטרנטי הורידה עבור חלק מהגברים את התשוקה למין זוגי כי הפורקן הפך להיות קל להשגה, מהיר וללא השקעה מרובה. יש נשים המפיקות מכך תועלת - "פחות בלבול מוח". יש החשות "נבגדות" ודחויות לגבי הירידה הניכרת בהתייחסות אינטימית וכן חשות שאינן עומדות בסטנדרטים של כוכבות הפורנו שהן כביכול המודל המיני האידיאלי הן במראה והן בהתנהגות.

כמו כן יש לציין בשוליים אותם קבוצת גברים א-מיניים כמו כן גם נשים שהם סטרייטים לחלוטין, אך מין הוא לא ממש האג'נדה שלהם.

תשוקת גיל הארבעים:

בגילאי הארבעים מדובר בעצם על תהליך השגרה השוחקת. ניהול בית, ילדים ועבודה משמעותו, שבשעות הרלוונטיות כאשר "גומרים עם הילדים" עיקר התשוקה היא או לישון או לנקות את הראש סביב צפייה בטלוויזיה ואינטרנט. אלו הן שנים עמוסות של תפקוד משפחתי הורי. גם במקרים הטובים כשהכול מתנהל בתיאום תפקידים ושיתוף פעולה ואין חיכוכים זוגיים חריפים, הרי עצם פס הייצור של ניהול חיי עבודה ומשפחה, להסיע לחוגים, ולנהל את ההלוך ושוב של הילדים לחבריהם, ההתעסקות עם השיעורים.... נו הרי כולם יודעים, אלו שנות ההתשה, פרויקט המשפחה בעיצומו.

בשנים אלה של פרויקט תפעול החיים נפתח פער בעניין המיני אצל גברים ונשים, במידה רבה נעוץ הפער בנושא ההתמודדות עם העייפות:

השפעת העייפות על החשק המיני היא הרסנית עבור הנשים אך גברים בהחלט יכולים לחיות איתה:

אישה עייפה רוצה רק לישון ושיעזבו אותה בשקט. במצבי נוחות פיזית היא בהחלט עשויה להיות בעניין של הסקס.

גבר עייף מוכן לסקס קצר ומהיר ופורקן שאך ייטיב את שנתו.

יש נשים שפשוט מסרבות ויש ה"נותנות" בלי להיות שם ממש בתשוקה ובעניין ובלבד שיגמר העסק מהר ותוכלנה ללכת לישון . מה שנקרא "שלום בית" או "שלא יהיה לי עצבני".

מיניות שנות החמישים:

לרוב הזוגות כבר הוקל מעול פרויקט המשפחה, הילדים בני עשרה או יותר, אינם דורשים טיפול צמוד, מסוגרים בחדריהם ובלתי נראים, חלקם כבר עזבו את הבית ונוצר מרווח של פנאי. כאן קיימת התפצלות והתמונה של התשוקה המינית היא דו כיוונית:

  1. גברים רוצים, נשים לא.
  2. נשים רוצות, גברים לא.

 

יש גברים בני חמישים החשים אקטיביים, בריאים, מלאי חיים ונמאס להם מבת הזוג "הנותנת". הם חשים ששעון הזמן מתקתק והיו רוצים להעביר את שארית חייהם במין תשוקתי ומלהיב. חשים שהחמיצו שנים של הנאה מינית ומתחילים להיות ממורמרים, כועסים ועד למצבי רוח קיצוניים והעלאת האפשרות של פרידה וגירושין. בין אם היה מדבר על תדירות של 3 פעמים בשבוע של מיניות פושרת ובין היה מדובר בתדירות של פעם בחודש של אישה משתפת פעולה, הכעס הוא לא רק על התדירות אלא בעיקר על רדידות התשוקה , על הסגנון השגרתי החוזר על עצמו ועל היעדר הרומנטיקה והאש של גילאי העשרים. (יש להביא בחשבון כי חלק מהנשים עוברות בשלב זה משבר הורמונאלי של גיל המעבר, אך בשלב הזה נתעלם מכך). אותם גברים רוצים אישה חמה וחושקת ואם לא.... עולות מחשבות בראש על התפרפרות (או התפרפרות בפועל) ומדובר באותם נאמנים שקודם לא עשו זאת. הנושא העומד על הפרק אצל גברים אלה הוא למצות עוד מה שניתן וכל עוד ניתן מן החיים.

תגובת הנשים לאתגר המוצג בפניהם שונה בהתאם לשאלה של יחסי הכוחות בזוגיות, לאישיות של כל אישה, ולגמישותה. יש נשים הנאחזות ב"זה מה יש. זו אני ואיני מסוגלת להשתנות". אלה המעטות. מרבית העומדות תחת איום של פרידה מוכנות להיכנס לתהליך של שינוי דפוסי ההתנהגות המינית על מנת להחזיר את החיוניות והתשוקה ולשמור על המסגרת המשפחתית. לפעמים זה מצליח בגדול, לפעמים חלקית ולפעמים לא כל כך, תלוי בהיסטוריה הזוגית .

ויש גם להיפך בגיל זה:

 נשים רוצות,

גברים לא כל כך.

בגיל זה יש זוגות הישנים בנפרד אם בשל איכות היחסים הזוגיים אך בעיקר בשל נחירות הבעל, בעיה בהחלט קשה, מה גם שאיכות השינה של בני האדם יורדת עם הגיל. ההתרחקות הפיזית בלילה עשויה לעורר גם תהליכי התרחקות בתשוקה. האישה היא זו הנשארת על פי רוב לישון במיטה הזוגית, הבעל בחדרו החדש התארגן על אינטרנט ומצא בו את עיסוקו המנטאלי ואולי גם המיני ואין לו עניין בקיום יחסים עם אשתו.

האישה עשויה להיות מחוזרת בחוץ ובבית – כפור. התסכול במצב זה הוא עצום.

גברים שאינם רוצים סקס עם נשותיהם הם קשים הרבה יותר לשינוי או לשכנוע מאשר נשים במצב מקביל. הגברים במצב ההתנגדות המינית מצדיקים אותה במצבור כעסי העבר או פשוט בחוסר עניין ולך דבר עם הקיר.

לסיכומו של עניין, לאורך העשורים השונים ההגעה להרמוניה של התשוקה המינית בין בני הזוג היא בהחלט פרויקט לא פשוט. מעניין שבתקופת גידול המשפחה והעומס התפקודי קיימת אז דווקא סוג של קבלה והשלמה. בתקופה זו מתקיים יחס קרבה פיזי לילדים המעניק מילוי רגשי וכאשר הם גדלים והמגע איתם מצטמצם, הופך הריחוק המיני בין בני הזוג בשנות החמישים למצבור של תסכול ומחשבות פרידה פוטנציאליות. מאחר והילדים פחות מעניקי חום והתייחסות, בני הזוג פונים אז האחד אל השני בחיפוש אחר סיפוק רגשי ואינטימי. מין הוא האחד האמצעים הבסיסים לקבלת חום ואינטימיות, פער משמעותי בתחום זה יוצר בדרך כלל משבר זוגי עמוק.

הקיצור, לא פשוט להיות זוג אחרי שנים ארוכות ביחד.

"ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך" בראשית ג' טז'

מי אמר שזה נכון?

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילנה ארד לוין אלא אם צויין אחרת