00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תופרת חלומות

איפה היה אלוהים בשואה?

סבתא שלי ז"ל הגיעה מבית יהודי חרדי במונקטש. הם היו 11 אחים ואחיות, ומלבד שניים- היא ואחיה, כולם מתו בשואה.

סבא שלי, גם הוא ממונקטש, גם אצלו רק הוא ואחותו שרדו. גם הוא ממשפחה יהודית חרדית.

הנה הם, שארית הפליטה ומשפחתם הצעירה:

מימין: הוגו וקלרה, פרידה (אחות של הוגו) ובנימין

למטה ילדיהם, השני משמאל הוא אבא שלי.

הם הקימו משפחה חדשה, ועלו לא"י, והשכילו לנהל אורח חיים חילוני ואוהב.

באחת משיחותי עם סבתא וסבא, כשהייתי מתבגרת שקראה את כל ספרי השואה שהשיגה ידה, שאלתי אותם איפה היה אלוהים בשואה.

שאלה קשה.

מבחינתה של סבתא, העובדה שאלוהים לא היה בשואה היתה הפרת הסכם חמורה.

מבחינתה, העובדה שאלוהים לא הציל את אבא שלה שהיה יהודי אדוק וטוב לב, ואת אמא שלה שהיתה יהודיה שומרת מצוות,

ואת אחיה ואחיותיה הקטנים שלא חטאו מעולם, ואת קורבנות השואה- מבחינתה זו היתה הוכחה מרה, כואבת, ורציונלית לחלוטין.

 

אבא של סבתא פרידה, מנחם מנדל. לא חזר.            

   

  אמא של סבתא פרידה, ליה רוזנשיין. לא חזרה.

אם אלוהים לא הציל, זה לא בגלל שהוא נרדם.

אם אלוהים לא הציל את הילדים הקטנים ואת חסידיו הטובים זה לא בגלל כפרות.

זה פשוט מאוד.

אם אלוהים לא יכל להם, לנאצים, זה בגלל שאין אלוהים.

כי אם היה אלוהים זה לא היה קורה.

 

אני אישית השתכנעתי, שבשואה לא היה אלוהים.

אלוהים לא היה שם.

אותו אלוהים שסבא נתן ז"ל (שהיה רב אורתודוקסי) וסבתא שושנה ז"ל שהיתה אשה חסידית ומדהימה-

אותו אחד שלמדתי לאהוב אצלהם בבית, בין דפי התלמוד, המשנה והסידור ולאור נרות השבת.

 

אלוהים שלי כאן, הוא אלוהים בלי תנאים. בלי מצוות, בלי ציוויים.

שום מצווה לא הצילה את 16 אלף יהודי מונקטש שהיו כולם שומרי מצוות.

שום מצווה לא הצילה את הילדות הקטנות.

תעזבו שטויות, אלוהים שלא הציל בשואה את שומרי המצוות

אלוהים שלא הציל בשואה את החילונים

אלוהים שלא הציל בשואה את העם הנבחר

אלוהים שלא עצר את בני האדם מלעולל לבני אדם אחרים את סדום ועמורה, אז ועכשיו.

הוא שגם לא הציל את סבא נתן ז"ל ב1980 מתאונת דרכים מחרידה ליד נהריה.

וגם לא את החיילת הילה בצלאלי זכרונה לברכה, היום, בהר הרצל.

 

 

אלוהים הזה?

החלטתי אז, בליבי, לפני שנים שאני לא מאמינה בו.

אני אוהבת אותו.

אבל בלי תנאים.

אהבה אמיתית, אהבה הדדית בלי תנאים.

אין לי מצוות, רק זכויות.

אין לי דרישות ממנו, רק טובות.

 

אני ואלוהים ביחסים טובים.

היא מקשיבה לי, אני מקשיבה לה.

אנחנו מתכננות תוכניות בלשון עבר ואני מקפידה להודות לה על השפע שקיים בחיי.

על שהצילה את סבי וסבתי ממחנות העבודה, על שאפשרה להם להקים משפחה

ואפילו שאיפשרה לי לגור בביתם שנה כשהיתי בת 15-16 ולהכיר את סיפוריהם על "לפני"- "בזמן"- ו"אחרי" השואה.

 

החיים הם עדינים, קצרים, בלתי צפויים

וזכותנו שהם יהיו מלאים באהבה.

וזה כל תפקידנו בעולם,

להיות מלאים באהבה ובמעשים טובים

ובאהבת לרעך כמוך.

לזכרם של כל בני המשפחה שנהרגו במהלך מלחמת העולם השניה ובסופה

לזכרם של כל יהודי מונקאטש

לזכר הילדים, ההורים, הסבים, הדודים, המשפחות של העם היהודי

ולמען האהבה, והמדינה, והחלום לאהבה ולמדינה טובה עבור ילדינו.

 

יהי זכרם ברוך

תהא נשמתם צרורה בצרור החיים

 

עינבל

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

54 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עינבלית אלא אם צויין אחרת