44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מערכה שלישית

דרייב- יו דרייב מי קרייזי

06/11/2011
במקור: Drive
במאי: ניקולס וידינג רפן
שחקנים: ראיין גוסלינג, קארי מוליגן, אלברט ברוקס
שנה: 2011
אורך: 98 דקות  
ז`אנר: דרמה
תקציב: 15 מיליון דולר
 
לפי חודש אישה אמריקאית בשם שרה דמינג הלכה לסרט `דרייב` בצפייה לסרט אקשן בסגנון `מהיר ועצבני`. למרבה האכזבה, זה לא מה שהיא קיבלה והיא תבעה את מפיצי הסרט על עוגמת הנפש.
 
האמת, אפשר להבין אותה, לפעמים קורה שמשווקים סרט מסויים כמשהו אחר כדי שאנשים יילכו אליו. ככה כנראה היה עם `דרייב`, שנראה כי הוא משווק כסרט דומה ל`מהיר ועצבני`. רק במקום סרט פעולה עתיר פיצוצים ויריות, הם מקבלים דרמה מלאת שתיקות ועלילה. השאלה האמיתית היא האם זה עדיין סרט טוב.
 
הסרט עוסק בראיין גוסלינג (ששמו של דמותו אינה נאמרת, אז נקרא לה גוסלינג), גוסלינג הוא נהג פעלולים בסרטים ביום ובלילה הוא עושה משימות על פי בקשה. בין כול זה הוא מנהל יחסים עם שכנתו (קארי מוליגן) והבן שלה.
 
לאחר כמה משימות שהוא מבצע, גוסלינג מגלה שאנשים רוצים אותו מת בגלל שהוא עזר לאסיר משוחרר שהוא גם בן הזוג של שכנתו. לכן גוסלינג יוצא להבין מה רוצים ממנו ואולי גם לסגור חשבון אם אלה שרוצים אותו מת.
 
תיאור העלילה בטח יצר אצלכם רושם של סרט מלא אקשן, מרדפים וכוסיות. אמרתי אקשן? חה חה חה. עד שמגיעים לחלק המעניין בסרט עובר לפחות חצי סרט. במהלך חצי הסרט הזה גוסלינג מדבר ומדבר עם כל העולם. הוא מדבר עם השכנה, עם אנשי המוסך בו נמצאים מכוניותיו, עם האנשים שהוא פוגש ועוד כמה אנשים שאני בספק לגבי נוכחותם בעלילה. כ-מ-ה ש-ה-ס-ר-ט ז-ז ל-א-ט. אתם יכולים לקרוא את הפסקאות האלה 4 פעמים ועדיין הסרט לא יראה תזוזה כלשהיא.
 
גם אחרי שגוסלינג מסתבך הסרט עדיין לא ממהר לשום מקום. גם לאחר מכן גוסלינג מדבר עם כול העולם. אבל הפעם, הפתעה, יש קצת אקשן. אנשים חותכים אחד את השני, יש קצת יריות ואפילו מרדף מכוניות אחד. עדיין זה לא הופך את המתרחש בסרט למעניין, או משהו כזה.
 
כול הקטע שהסרט הוא איטי ואומנותי ומה זה חשוב לא הופך את הסרט לטוב. האיטיות של הסרט גם לפעמים ממש מגוכחת. כול דבר שגוסלינג עושה זוכה לשוט איטי וארוך של 3 דקות בערך, כול משפט נאמר בכובד ראש ובשקט וכו`. כאשר בקטע מסויים בסרט יש שוט ארוך של ראיין גוסלינג נח בלי להזיז עפעף, זה לא גורם לי להזדהות עמוקה איתו אלא גורם לי לחשוש שהסרט נתקע.
 
עוד בעיה של הסרט הוא שאין בו הבחנה בין העיקר לתפל. במהלך כול החצי הראשון אנו פחות או יותר מכירים את חייו של גוסלינג. אבל כמו שאמר דורון פישלר, החיים לא כאלה מעניינים. אנחנו באמת צריכים לראות את גוסלינג זורק אבנים ביחד עם הבן של השכנה כדי להבין את הקשר העמוק ביניהם?
 
ב`דרייב` יש גם כמה דברים טובים, מעט האקשן שיש בו מבוצע היטב. השחקנים ובמיוחד גוסלינג משחקים טוב מאוד וגם הפסקול האייטיזי נהדר. אבל כול הדברים הללו לא ממש מצילים את הסרט משיממון.
 
בשורה התחתונה, `דרייב` הוא סרט משעמם ואיטי באופן מתסכל שמומלץ בעיקר לאנשים שמרבית הסרטים שהם רואים מהירים מדי בשבילם. וניקולס וידינג רפן היקר, מה לעשות, לא כול אחד הוא פרנסיס פורד קפולה.
 
 
 
עדכון 6/11: הביקורת בעמוד הראשי של תפוז!
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עוף בשומשום אלא אם צויין אחרת