00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בשלל צבעים

"איבדתי את אמא שלי ...." בפארק אוטופיה

בסה"כ רציתי לזון את עיני בסחלבים של פארק אוטופיה. על האכזבה שחשתי, בעיקר בגן הפתוח, לא אספר לכם. אבל על פגישה עם מי שאיבד את אמא שלו, ודוקא ביום שכולו אהבה ועל מגעים להחזירו לכור מחצבו ולמשפחתו, על כך אביא את הפרטים הבאים:

בעודי תרה אחרי המזרקות המוזיקאליות שאמורות היו להתרומם מתוך מאגר המים (והן נעלמו ואינן ובמקומן יש ערימת צינורות ומים ירקרקים...), הבחנתי כי לימיני משוטט, הנה והנה, ברווז ארוך-צוואר. הוא שעט בעצבנות לאורך גדר ההפרדה בינינו לבין תעלת המים הרדודה שלמרגלותינו ונראה תועה ותוהה. שאלתי אותו מה הוא עושה כאן אבל הוא לא שעה לדבריי...

מבטי נדד בעקבות מבטו אל מעבר לגדר וכך התגלה לי שהוא - בדומה לעציץ של חיים נחמן ביאליק - הוא, אמנם עומד כאן אבל כל משפחתו נשארה שם.

בעודו רץ ומכרכר לאורך הגדר, מציץ ומתבונן ושוב משקיף וחוזר, התארגנה המשפחה ויצאה לאיתורו לאורך תעלת המים....

כוח הצלה במדים שחורים, שמיהר ודידה לעבר הקבוצה, נצפה ממרומי התל עליו עמדנו.

סופו של דבר שהחבורה התארגנה ויצאה לדרך במשוט טורי. נסיתי להפנות תשומת לבם ליעד שבמרומי הגבעונת, אבל NADA - כלום! הם המשיכו בדרכם!

משך כל אותו הזמן עמד הברווזון סמוך לגדר ועיניו כלות ואילו אני עמדתי עליו לנחמו בדברי עידוד ותקווה.

 

למרות חיפושי הקדחתניים לא הצלחתי להצביע לפניו על איזו פירצה בגדר שדרכה יוכל להשתחל בחזרה אל אמא שלו. נפרדנו ממנו במבטים נוגים ובדרכנו החוצה יידענו את נציגת שלטונות הגן על מצבו של המסכן. היא לא התרגשה והבטיחה לנו שעל פי נסיונה צפוי איחוד משפחה עוד לפני רדת הלילה. 

גם התוכי שפגשנו בדרכנו החוצה אישר את הבטחתה במנוד ראש:

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

72 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנימו אלא אם צויין אחרת