00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

אישה, אולי תהי יפה ותשתקי?

02/11/2010

ואולי לא?

או - "היי חבוב, מי אתה חושב שאתה?"

שיחה וירטואלית אקראית שערכתי עם בחור אחד שהכרתי ויצאתי איתו פעמיים בתחילת השנה (אגב, גם על ההגדרה הזו אני לא כ"כ "סגורה"), העלתה נושא מעניין על הפרק ביננו.

הוא טען לחכמתי, ואף ציין בנחרצות שאני בהחלט אחת הבחורות המעניינות והמושכות שיצא לו להכיר (תודה על המחמאה?), ואם זאת התעקש והוסיף שעומדת לו על קצה הלשון איזו שאלה שהוא חייב לשאול אותי, אם אפשר כמובן. עניתי שהמקלדת חופשית ואני מוכנה לקרוא כל שאלה וגם מבטיחה לענות אם אוכל. ואז בלי כל משחק מקדים וחימום אווירה, השאלה פשוט הופיע על הצג- "איך זה שבחורה כמוך עדיין לבד?"

עוד לפני שהספקתי לחשוב על תשובה שתספק אותו ובעיקר אותי וגם להמיר אותה לכדי מילים, קיבלתי הודעה נוספת ממנו "בעצם, יש לי השערה..."

לא חשבתי פעמיים והשהיתי כל מחשבה, עניין אותי לקרוא איך הוא רואה אותי בתוך כל התמונה הזו. אולי הוא רואה ויודע דברים על העולם הגברי שנעלם ממני, ואולי גם יצליח להאיר את עיני ולהחכים אותי. (לא נראה לי)

האמת? התאכזבתי. ציפיתי למשהו עסיסי וסוחף. (:P כן, בטח!) אני לא ממש זוכרת את האופן המדוייק בו רצף המילים שלו התנסח בתוך תיבת השיחה הוירטואלית הזו, אך אני כן זוכרת את התגובה שהיא העלתה בי, אחרי דקה אחת של מחשבה. "את דעתנית. יש לך הרבה מה לומר כמעט על כל דבר ונושא, קיומי או בדיוני. אני חושב ש.. אולי גברים נרתעים מהחוסן והכוח שאת מקרינה כלפי חוץ. את מוותרת ומעלימה חלק חשוב מהנשיות שלך, אותה נשיות שאת צריכה להחצין בלהשקיט."

צחקתי. שלא לומר אפילו- גיכחתי. הרשיתי לעצמי להתפרע קצת בעצמת התגובה המוקצנת היות והייתי לבד בבית באותו זמן ואף אחד לא יבוא לבדוק שהכל בסדר. אבל אצלי דווקא הכל היה הרבה יותר מבסדר.

אני לא יודעת מה הפריע לי יותר, הפרימיטיביות בכלליות וההכללה או הגישה הספציפית שלו כלפיי. לפני הכל אמרת שאני מעניינת וישירה, מגוונת ו"מושכת בחכמתי". ואחרי זה, בשורה התחתונה- מה אתה בעצם מציע לי? "תהי יפה ותשתקי קצת? זה יביא את הגברים אלייך?" את זה אני לא בטוחה שאני מוכנה לקבל. לא היום, לא בכלל, לא מכל גבר, וודאי ובוודאי שלא ממך. [וביננו, אתה בכלל קצת סותר את עצמך, לא?]

אם גבר לא יהיה מסוגל להכיל את מחשבותיי (טוב, לא באמת את כולן אספר לו ) על העולם, את הרצון הבלתי נלאה שבי להביא ולהביע, להוציא ולכתוב ולשחרר את האני האמיתי שבי בטבעיות - כנראה שהוא לא הבחור הנכון מראש, וממש לא המיועד להיות שם חלק מהדרך שלי. ("היי חבוב, אני עוד לא בגיל לפשרות! מה אתה כבר דוחק אותי לקצוות?")

השיחה ביננו המשיכה וקלחה, הוא טרח והמשיך להתעקש ולהביע את עמדתו, אני את שלי והוא שוב ניסה לחזור על שלו. באיזשהוא שלב זה נהיה קצת מתיש. ובכלל הופתעתי מהגישה המשונה הזו. בייחוד כי אותה פגישה שנייה שהפכה גם לאחרונה הגיע הסוף, שבא בכלל מצדי ונראה שהיה לא ממש צפוי מבחינתו. אם הוא היה יכול להמשיך לעוד פגישה ואף יותר ממנה, מבלי להישמע שחצנית (ואני לא!), לפי תגובתו אז - אין לי ספק שהוא היה שמח לנסות. ["אולי אם היית בזמנו יותר טבעי ומעניין ופחות משתדל, לוחץ ודוחק לפינות ולא נתפס על קטנות זה היה יכול לקבל מבחינתי צ'אנס נוסף אחרון כדי לנסות.."]

לקראת סיום השיחה, הוא שאל עוד שאלה או שתיים ואני עניתי ברגע של כנות על הסיבות לסיום מבחינתי. היה נדמה לי שהאמת שלי הפתיעה אותו, וקיוויתי שלא פגעה במקומות רגישים שהוא לא צפה מראש. "את יודעת שאת בחורה מאד חזקה בעיני?" הוא קבע בסוף, ושוב (ושוב..) התעקש להזכיר לי שהוא דווקא מצא לו לאחרונה בת- זוג, וכרגע הוא מקווה שהיא מתאימה לו. אני שמחה בשבילו ומאד מפרגנת. אני רק מקווה בשבילו, באמת, שיצא מאותה בועה קצת פרימיטיבית ומפוּצצת שכדי להיות יותר אישה ולהקרין נשיות, היא צריכה פחות להישמע ולהשמיע, והרבה יותר לשתוק...

 

דרך אגב, ולמרות שהיה לי ברור, חברה ללימודים שכבר הספיקה לעבור פרק או שניים בחיים שמעה על הסיפור. היא צחקה ורק אמרה "הו, גיבוב של שטויות קורעות מצחוק! אבל את חייבת, פשוט חייבת לכתוב על זה סיפור לבלוג..." (אז הנה כתבתי...)

 

(התמונה מהרשת)

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

57 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת