44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חופשי ומאושר

כוכבים נופלים במדבר

ביום שישי ירדנו כמה חברים למדבר יהודה לראות את מטר המטאורים "פרסאידים". היה מדהים, שווה כל רגע של הנסיעה למדבר! בכל שנה סביב התאריך של ה- 12 לאוגוסט יש את מטר המטאורים שנקרא "פרסאידים" על שם קבוצת הכוכבים פרסאוס שמכיוונה נכנסים המטאורים לאטמוספירה של כדור הארץ ונשרפים. המקור למטאורים הללו הוא שאריות של זנב של שביט שעבר במסלול זה בשנות התשעים. מאז כל פעם שכדוה"א עובר במסלול שבו עבר השביט, נכנסים שאריות לאטמוספירה ונשרפות. התוצאה היא מטר מטאורים מרהיב.

הפעם יצא לי ללכת פעמיים לראות את המטר. פעם אחת בשיא המטר באיזור הרי ירושלים וביום אחרי השיא ירדנו למדבר וחנינו בדרך למצדה. כך יכולתי להשוות מה עדיף, לראות את המטאורים ביום השיא גבוה בהרי ירושלים או לראות אותם במדבר החשוך, יחסית נמוך אחרי השיא. והתשובה היא שהמדבר מנצח בגדול. התצפית בהרי ירושלים היתה נחמדה, אבל בקושי ראינו מטאורים. במדבר, לעומת זאת, ראינו מטאור נשרף כל עשר דקות בערך. הם היו גדולים עם זנב יפה וארוך ולקח להם הרבה זמן להשרף ולהעלם. לחלקם היו צבעים שונים, אדמדמים יותר או כחולים יותר. מסתבר שמקום חשוך מנצח את כל שאר התנאים.

בהרי ירושלים יש פחות אור מאשר בעיר ורואים יותר כוכבים. אבל במדבר החווייה שונה לגמרי. לא רק שרואים הרבה יותר כוכבים, אלא גם רואים את גלקסיית שביל החלב. זו הגלקסיה שאנו חלק ממנה. מערכת השמש שלנו נמצאת יחסית בקצוות הגלקסיה, חוץ מהשמש שלנו יש בגלקסיה עוד בערך 100,000,000,000 (מאה מליארד) שמשות שמסביבם אולי יש עוד פלנטות שדומות לכדור הארץ. ועכשיו תנסו לחשוב, מה הסיכוי בין כל כך הרבה שמשות, שיהיו עוד צורות חיים בגלקסיה שלנו, מחוץ לכדור הארץ? בגלל שאנחנו נמצאים בקצה גלקסיית שביל החלב, אנחנו יכולים לראות בלילה נוף של רוב הגלקסיה שלנו. במדבר רואים מדוע הגלקסיה נקראת שביל החלב, פשוט רואים שביל גדול ולבן של כוכבים בוהקים מאד שחוצה את השמים. השביל כל כך מרשים עד כדי כך שכשמתבוננים בו רואים שיש שכבות של כוכבים שחלקם נראים רחוקים יותר וחלקם נראים קרובים יותר אלינו. כששוכבים ומביטים בעוצמה הזו אפשר להרגיש די בקלות איך אנו נמצאים בסה"כ על עוד כוכב לכת מני רבים בחלל העצום הזה, ואיך החלל מתפרש לכל עבר ולעומק שלא יתואר. מעניין מה עוד נגלה שם בחוץ? כמה עוד הרפתקאות מחכות לנו ברגע שנצא ליישב עוד כוכבי לכת בגלקסיה שלנו ואח"כ בגלקסיות נוספות?

השילוב הזה של מטאורים גדולים ויפים, הרבה כוכבים, שביל החלב, הנוף המדברי הקסום הלילי, המדורה והאוכל. כולם יוצרים חווייה מדהימה ונשגבת. אחרי שאכלנו, נשכבנו על מחצלת גדולה, הסתכלנו לשמים והקסם התחיל. לא פלא שמהר מאד מצאנו את עצמנו, לא רק מסתכלים על מטאורים אלא גם מדברים שיחות פילוסופיות על המשמעות של כל זה. בהרבה פוסטים אני כותב על החשיבות של החווייה ועל החשיבות של חוויית הנגיעה באינסוף. על הכיף שבחוויית הנשגב, ההבנה שיש דברים הרבה יותר גדולים וחשובים מאיתנו שאנו יכולים לחקור, להתחבר ולהבין (כמו למשל בפוסט מסע לקצוות היקום - לגעת באינסוף). והנה דרך מצויינת לחוות זאת ולהתחבר לנשגב. כי עם כל התיאורים שלי והמילים שאני יורה וכותב, זה לא הדבר האמיתי ואי אפשר לחוות חווייה רק מתוך קריאה. אי אפשר להבין באמת ועד הסוף על מה אני מדבר או רושם, מבלי לצאת ולחוות את החווייה בעצמך. הביטוי "להתחבר לנשגב" הוא חסר משמעות וריק מתוכן כל עוד לא חווית חווייה זו.

אז לכל מי שיש הזדמנות, אומנם השיא מאחורינו אך עדיין אפשר לראות מטאורים במקום חשוך כמו המדבר. לכו וחפשו אותם. תנצלו את החופש ותחוו את החווייה. ותזכרו לשריין בשנה הבאה חופש סביב ה-12 לאוגוסט ולרדת עם חברים למדבר, או שתתאמו איתי. אל תוותרו על החווייה המדהימה הזו, אל תתפשרו על שום מקום אחר ברחבי הארץ ובואו למדבר להכיר את הבית שלנו, את גלקסיית שביל החלב ואת שכנינו המטאורים.

 

הנה תמונה של גלקסיית שביל החלב שצילם יוני קיל בתצפית שלנו במדבר יהודה (מה שאפשר להשיג בעזרת זמן חשיפה ארוך, ולמרות זאת המצלמה לא מצליחה במיוחד להעביר את היופי, העוצמה והקסם שבדבר האמיתי):

גלקסיית שביל החלב צילום ממדבר יהודה


וכך נראית הגלקסיה שלנו במבט מלמעלה (זוהי תמונת אנימציה), אנחנו נמצאים באחת הזרועות החיצוניות של הגלקסיה (הזרוע השניה מלמטה), כך שאנו יכולים לראות את כל מרכז הגלקסיה. גודל גלקסיית שביל החלב מצד לצד הוא בערך 900,000,000,0000,000,000 ק"מ! לאור לוקח תשעים אלף שנה לעבור מרחק זה

אנימציה כיצד נראית גלקסיית שביל החלב


והנה תמונה אמיתית של הגלקסיה שלנו. זהו צילום מאיזור כדור הארץ, ז"א מתוך זרוע הגלקסיה הקיצונית בה אנו נמצאים ולא במבט מלמעלה כמו בתמונת האנימציה. פס השמשות המרכזי שרואים הוא כל שאר זרועות הגלקסיה הפנימיות יותר. שימו לב לכדור האור המרכזי, זהו מרכז הגלקסיה שלנו שמלא בשמשות שמתנגשות אחת בשניה, ובחור שחור ענקי. לאור לוקח 25,000 שנה להגיע משם ועד אלינו.

תמונה אמיתית של גלקסיית שביל החלב

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל freenl אלא אם צויין אחרת