00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בנייה לגובה ואורבניזם בישראל

פרויקט בתכנון: מגדלי טירת בת-שבע, ירושלים

מלון טירת בת שבע הינו מבנה ששימש בעבר כמלון, בין רחובות שמואל הנגיד וקינג ג'ורג', במרכז ירושלים. המבנה, בגובה 8 קומות עם 80 חדרים, היה בבעלות חברת רחביה מקרקעין, שנקלעה לקשיים. המבנה נמכר בתחילת 2006, כחלק מתהליך כינוס נכסים, לקבוצת משקיעים אמריקאים תמורת 11.2 מליון דולר, וכיום מושכר כמשרדים של הסוכנות היהודית. לפני מכירת הנכס וכחלק ממדיניות התחדשות מרכז העיר, הועדה המקומית אישרה לשנות את ייעוד הנכס ממלונאות למגורים, והתירה להקים בו מבנה רב קומות בשטח 10,000 מ"ר עם 80 יחידות דיור. שנה לאחר מכן, הוגשה התוכנית החדשה של האדריכל אילן פיבקו למתחם. התוכנית של פיבקו הציגה צמד מגדלים דקים וגבוהים, בגובה 24 קומות, בעיצוב נקי ובשימוש באבן ירושלמית וזכוכית בציפוי צהוב. התוכנית עוררה ביקורת רבה ולא עברה בועדות, הן בגלל גובה המבנים ומחשש שהעיצוב אינו מתאים לעיר. כעת, שלוש שנים אחרי, מוגשת תוכנית חדשה, עם עיצוב 'סטנדרטי' יותר ופחות קומות. פרויקט נוסף של פיבקו, מגדל הגן ברמת גן (מגדל פיבקו) גם מושך אש וביקורות, לא ברור מדוע. זהו אחד הבניינים היחידים שהעזו לצאת מהמסגרת, בעל עיצוב מיוחד, בולט ומקורי, לשם שינוי. 

גובה ועיצוב המגדלים בירושלים תמיד היו נושאים רגישים וטעונים, החל מניסוח איסור הבנייה לגובה באגן הנופי של העיר העתיקה (שהביא לביטול שבעה מגדלי מגורים מתוכננים אחרי שנבנה מגדל משהב הראשון), דרך מאבקים מתוקשרים לביטול בנייה לגובה כמו מלונות במושבה ורחביה ועד 'קו פרשת המים' של מגדלי הולילנד. לאחר לא מעט מאבקים בעד ונגד אישור בנייה לגובה במרכז העיר (כתחליף לתוכנית ספדי לשכונות במערב על חשבון גבעות מיוערות) הוצגו עקרונות שאיפשרו לצופף את מרכז העיר בצירים הסמוכים לרכבת הקלה והכניסה לעיר, עד לגובה של 18 קומות בהתאם לטופוגרפיה ובקוי הרכס עד 12 קומות, עם מספר תוכניות נקודתיות שאושרו בעבר לגובה 24 קומות, כמו בית מפא"י, הבור, מגדל פרויקט המגורים 'ירושלים של זהב', מגדל בתי סיידוף, בבנייני האומה. 

מרבית הבנייה החדשה לגובה בירושלים חסרת בשורה, או שהבשורה שבה זו שמרנות יתר תחת איצטלה של החוק לציפוי באבן. הדרישה למגדלים 'שישתלבו', שממשיכה לייצר אכזבות וחוסר דמיון. ככל שהמגדלים מתאמצים יותר 'להשתלב' - נוצרים יצורי כלאיים מוזרים, כמו מלון מגדל ירושלים, בלוק מודרניסטי עגום מצופה אבן, או מגדל 'חלון לירושלים' לצד מרכז כלל. גם מגדלי מתחם קולנוע עדן, שונו בעבר מצמד מגדלים דקים המשלבים פחות אבן ויותר קירות מסך למגדל מונוליטי 'כבד' שתכנן ליבסקינד. פרויקט זה בהקפאה. אולי 'שבלוני' 'כבד' ו'מגושם' אלו המילים הנרדפות בועדות ירושלים ל"משתלב'. אם זו הגישה - מובן מדוע להצעה של פיבקו למגדלים בעלי עיצוב נקי, המשלבים יותר זכוכית ומציגים פרופורציות דקות ומוצלחות, ולהצעות דומות אחרות, כמעט ואין סיכוי בירושלים.

ההצעה הראשונה של פיבקו - נפסלה

והצעה נוספת

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל highrise אלא אם צויין אחרת