00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

מישהו לרוץ (לרקוד) איתו

סמוך לשעה 20.00 בערב, מאות חיוכים מלאי כוונה אמיתית ונכונוּת אנושית עשו את דרכם אל ההיכל בתל אביב. הכניסה היתה עמוסה, צלמים המתינו לאישיות ההיא והפנים ההם, לחייך למצלמה ולהיראות. מתנדבים, משתתפים, חברים, סלב'ס ושאר אורחים..

היה מרגש.

*

אמש, בדיוק בזמן המשחק העצום והחשוב בין ספרד ופורטוגל בפיינל 8 של המונדיאל, בהיכל תרבות אחד בתל אביב, חגגה "עמותת אתגרים" 15 שנות פעילות.

עמותת אתגרים היא קבוצה, כבר די מרשימה וענקית שנוסדה ב-1995 ע"י גרעין של נכי צה"ל, נכים אזרחיים ואנשי שיקום בכירים, במטרה אחת ומיוחדת.. לאתגר את עצמם ואת הסובבים אותם ולשקם לעצמם את החיים.

את הערב התחיל והנחה אייל קיציס האדיר. עם מעט ציניות וערימות גדושות של הומור, חלקו אפילו בצבע שחור, בין לבין נאומים של שר החינוך ושר הרווחה, הצליח קיציס לחמם את האווירה, להצחיק ולסחוף אחריו שלל חיוכים בריאים ביותר. חיוכים של חיים קשים, מאותגרים אבל שואפים להיות מאושרים.
אחרי קיציס עלה אהרון זילברברג המקסים מלווה בדנה ברעם הילדה המשגעת עם CP מילדי העמותה, להצגה וסקירה מצחיקה, עניינית ומרגשת על פעילותה הנרחבת [והרשו לי לומר- המרשימה] של העמותה.

אני חייבת לציין שאת חלק מן המידע הכרתי וידעתי ולחלקו נחשפתי בפעם הראשונה, שגרר דמעה של התרגשות יחד עם חיוך של התפעלות. המון הערכה והערצה לפעילות. והכי חשוב- רצון להתנדבות.
אחריהם, בהזמנה מקסימה ומרגשת של גל, אחד מהילדים הנוספים בעמותה, עלו לשיר ולהרקיד את הקהל האמנים הגדולים מכולם- אלון אולארצ'יק, אפרים שמיר ויצחק קלפטר, במופע "נפגשנו".

בהופעה של יוצאי להקת כוורת הגדולים, הייתי כבר לפני שנה עם חברה טובה, במועדון קטן (גדול) אי שם ליד נתניה.
אתמול, בפעם השניה שהרגישה יותר משמעותית, כששלושת המופלאים הללו עלו לבמה וחלקו את אמנותם למען החברים, גדולים יותר מהם, היו כל היושבים בקהל. כל חברי העמותה ביחד עם המתנדבים והתורמים, ששרו ורקדו לצלילים הנפלאים. אותם ילדים, נערים ומבוגרים, שהחיים לא חייכו אליהם תמיד בחזרה לחיוכם הכובש, מלווים באנשים טובים שיחד מאתגרים ומצליחים לרגש ולשמח ולכבוש פסגות.

התרגשתי.

לא בכל יום אני ניצבת מול המראה הגדולה ביותר למציאות על כל גווניה בו בזמן. אילו מהרגעים הקטנים שמכניסים אותך לפרופורציה עצומה, וגורמים לך להגיד תודה על מה שיש לך, להבין ולדעת מהי משמעותם האמיתית של החיים והכי הרבה גורמות לרצות לחלוק ולתת לאחרים.

אותם ילדים, קטנים וגדולים עם קשיים מכל הסוגים, שדרכם הזו ביחד החלה בקשיים אחדים, שהתפתחה והתעצמה בזכות כוח הרצון והרצון לחיות חיים מאושרים. הכי גבוה והכי רחוק שרק יוכלו.
אותה עמותה שבעזרת ספורט אתגרי, חוצה גבולות ומתעלה על כל המגבלות הגופניות והנפשיות. עמותה כובשת ומצליחה שקטפה כמה פסגות ופרסים עולמיים (אפילו נציגות באולימפיאדת בייג'ין כבר היתה לה), שחגגה אתמול וציינה חמש עשרה שנות פעילות נפלאה והתעצמות.

 

לפני השיר האחרון ששרו, ביקש אפרים שמיר מהסדרנים באולם, שיאפשרו לכל מי שרוצה - לקום, לרקוד, להתערבב.

חייבת להודות, שאחד המראות המופלאים והמרגשים שראיתי בחיי, היו כל אותם המתנדבים שמלווים את כל אותם בעלי הנכות וחברי עמותת אתגרים הגדולים מהחיים, קמים מהכסאות והמושבים, מחזיקים ידיים ופשוט קופצים ורוקדים.

אילו מסוג הרגעים שגורמים לי לחייך ולדעת שמי שאני ומה שיש לי בחיים הוא לא מובן מאליו. בהחלט אפשר להעריך אחרת את החיים אחרי מראות כמו חלק מאילו שרואים שם.

ועם ולמרות הכל, החיוך לא מחשיך מפניהם לרגע.. כל אותם האנשים האלו בסך הכל רוצים שיתנו להם יד, שיהיה איכפת. הם מבקשים דבר קטן ומאד פשוט - מישהו לרקוד איתו..

 

כרטיסים לאירוע קיבלתי דרך חברה ומכרים שתורמים ופעילים בעמותה. ישבתי עם אמא שלי בין הקהל הגדול, מלאת הערכה, ואחרי הרבה זמן שזה מתבשל בראש שלי, נפלה לי ההחלטה... אך מסוג ההחלטות לכדי יישום ממשי - לחזור להתנדב.

אז לשם אני מכוונת. כי כשנתתי מעצמי בעבר, זה מילא אותי בתחושת סיפוק עצומה שאי שניה לה. והגיע הזמן לשוב אליה, לא?

(התמונה לקוחה מאתר "עמותת אתגרים")

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

14 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת