00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תופרת חלומות

קצת צבע על הלבן-קישוט צבעוני לקירות לבנים

ובכן, זה בכלל בכלל בכלל לא רלוונטי לבית שלי עכשיו. טוב, אולי טיפה, כי הקירות של רוב הבית כאן לבנים. לבן זה יפה. זה מגדיל, זה מאפשר לאור להכנס לבית ולעשות שמח, תרתי משמע.

הלא ידוע שבית חשוך גורם לדיכאון. בלוטת האיצטרובל שביותרת המוח זקוקה לאור שמש בכדי לווסת את הפרשת המלטונין האחראי על השינה, והמלטונין גורם להורמון השמחה, סרוטונין. בלי האור, ההורמון לא מופרש והאנשים לוקים בדיכאון קיומי כה אפור וחדגוני עד שהם מחפשים דרך להפסיק להתקיים. מה שנפוץ בהגדרה כ"דיכאון חורף" מתרחש כל השנה בבתים שאינם מוארים דיים או מוצלים בעל כורחם כל השנה.

קירות לבנים וריקים זה לא רלוונטי לי עכשיו. אבל זה יפה. וזה אולי רלוונטי לבית שיהיה לי פעם, כשאהיה "גדולה" ובעלת בית מרווח שכולו שלי (או זמנית של הבנק, ככה זה במשכנתא).

מגיע לי מז"ט. התחלתי לתכנן את הבית החדש, ואני מפתחת עיין לצבעים, לפריטים, לרעיונות.

הקירות שלנו עמוסים בציורים שלי, ציורים של הנסיכה, ציורים של הנסיך, וילונות קרושה של אמי וציורי שמן יפהפיים של סבתי ז"ל.

אבל אילו.

אילו היה לי בית מדוגם ממגזין

סלון רחב ידיים עם קירות לבנים, כיסאות לבנים, שולחן לבן וספות ירוקות (זו הפנטזיה, מה לעשות, וכרגע יש בומבוך ירוק וכורסאות לבנות)

והכל ריק-בעיניים.

לו- אם- כך היה, אז הייתי מאוד נרגשת להוסיף קצת צבע ללבן הלבן הזה בעזרת קרושה פרחים, אאו פרחי לבד או מובייל ציפורים וכו'.

אז לי זה לא מתאים, לא כרגע.

אבל אולי מי מקוראותי כן חיה בפנטזיה לבנת קירות וריקה מגודש.

עבורה- הקישור הזה.

 

אני אוהבת את הבית שלי.

הוא עמוס באמנות ובאהבה, יש בו שילובי צבעים של ירוק וכתום ולבן, שתואמים את נוף השדות הנשקף מחלונותיו הדרומיים.

ציוריה של סבתא שושנה לוקחים אותי לכנרת, לכרמל, לכרמיאל בה גדלתי ולמטבח של סבתא.

ציוריי שלי לוקחים אותי ליערות דינגל באירלנד, שם שלוליות מגשם אמש משקפות את גזעי המחטנים.

 השקדיות של רוברט רוזנברג, ציור שמן שנדמה כאילו צויר עבורי בידי אחד הציירים המוכשרים ביותר בארץ.

השקדיות של רוזנברג

 

ועכשיו ברור לי לגמרי שהבית שלי ישאר אני, צבעוני, מלא הפתעות, מלא פינות חמד שונות. מעצב פנים שאני מכירה היטב, היה מעיף 98 אחוזים ומשאיר בית סטרילי שמכבה לי את היצירתיות ואת המוזה.

אני יכולה לדחוק את הצבעוניות ויצירתיות ל"חדר משפחה" של 14 מ"ר בתוכנית הבית ולהכין סלון סטרילי ויצוגי.

אני עוד לא יודעת.

אבל תענוג לחשוב. ולתכנן. אפילו יסודות עוד אין. רק פיתוח שטח ראשוני ונוף בראשיתי ושורת בתים שכמעט סיימו, עם שילוב צבעים שמשמח בעיניים-

ובכן, אני מתרגשת, מתכננת ובעיקר- לומדת.

שבוע טוב לכולכם!

עינבל

נ.ב. מי שמזהה היכן צילמתי את התמונה של הבתים - מוזמנת לשלוח לי מסר:-)

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

14 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עינבלית אלא אם צויין אחרת