00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיי

המלצה חמה חמה - תש"ח/ יורם קניוק

 

 

 

 

 

 

הספר התקבל לסקירה במסגרת קוראים משפיעים של ידיעות ספרים

 

 

 

 

 

 

 

הוצאת ידיעות ספרים
190 עמ'

בעבר לא התלהבתי מהכתיבה של קניוק, בשלב כלשהו ניסיתי את על החיים ועל המוות, רק מפני ששננו התמודדנו עם מחלת הסרטן  ועניין אותי לקרוא איך סופר "מתאר" את החוויה. ומאוד לא התחברתי.

כשקבלנו את תש"ח עיקמתי לרגע את האף , אבל התחייבות היא התחייבות –התחלתי לקרוא ולא יכולתי להניחו מהיד. שלא כהרגלי עצרתי את מהירות הקריאה ועברתי כמעט לניוטרל, קוראת כל מילה, חוזרת על משפטים ורעיונות וקוראת אותם מספר פעמים, מתענגת על השפה שאפילו היא פשוטה ויומיומית יש בה קסם, ועל החכמה, ועל הכתיבה הזורמת.

הספר מרכז סיפורים, חוויות, אסוציאציות, זיכרונות שהיו או לא היו? של הסופר או של אחרים? מחוויה אישית או מסיפורים של אחרים? ומה זה משנה בכלל. ממרחק של שישים שנה הם מסופרים כאילו מספר סיפורים מספר אותם, במעין ריחוק, במעין דיווח יבש. לפעמים תוך "דיווח" מפורט לפרטי פרטים של הפחד, מעשי הזוועה שנעשו, הייאוש והאושר.

אבל כל כמה שהדברים מסופרים ביובש ובריחוק, הם חיים וצפים מול עינינו הקוראות, כסצנה כזו או אחרת בסרט, לפעמים סוחפים את הקורא לתוכה ולפעמים גם אנחנו נותרים מן הצד.

מדי פעם צץ גם האדם הבוגר והבשל ממרום גילו וניסיונו, הסופר המנוסה, ונימה של ציניות נשזרת בתיאור זה או אחר.

למשל :

"מישהו בא ומעיר אותנו .. מודיע בבכי ובצחוק מעורבבים בקול ניחר ששמע ממישהו ששמע ברדיו בטריות שאמרו בן גוריון הקים מדינה, ואז הוסיף, הבה (דיברו אז במילים כאלו) נשיר את "התקווה" ושאלנו את הפוץ, מה פתאום? אנחנו אפילו את המילים לא יודעים בעל פה, ובכלל איפה בן גוריון הקים את המדינה שלו? והוא אמר שאמרו שהקימו אותה בתל אביב. ואמרנו לו, שמע, אנחנו כאן במצור בירושלים, אנחנו בבאב אל ואד וכאן אין מדינה וירושלים לא נמצאת במדינה של תל אביב, ונרדמנו..".

"כשהגיע תורי, בחור צעיר שלא מכבר גויס הביט בניירות שמצא ואמר, אני מחויב לחייל אותך לצבא. אמרתי, לאיזה צבא? אמר, לצה"ל. שאלתי, זה הצבא שלנו? אמר ,כן. אמרתי, הגיע הזמן להשביע אותי אמונים למדינת ישראל שעדיין לא הכרתי, ואכן הייתי חייב להישבע לצבא שכבר לא אשרת בו...אמרתי לבחור שאני שרתי בצבא שהיה פה קודם.."

"..הלכנו להביא יהודים בים וגמרנו מקימים מדינה בהרי ירושלים. טעות לאמר שלחמנו על הקמת המדינה הזאת, שכן מנין ידענו איך מקימים מדינות? מישהו עשה זאת לפנינו? שטויות, מדינת ישראל היא תקיעה שנחטפה משופרם של אחרים וכן, איכשהו בכוח הנס שהיה בעצם המעשה, הגיעה התקיעה ליעדה"

"הדבר הראשון שאנחנו יודעים על תולדות עמנו הוא שאברם אבינו בורח ממולדתו ממפני ששמע אלוהים, לא את זה של משה אלא אחר, כנעני, בארם נהריים, אומר לו לך לך ממולדתך! א מנין נדע אהבת מולדת מה היא? דווקא אנחנו מכל העמים שלא עלה בדעתם לברוח ממולדותיהם אלפיים שנה, נהיה לפתע עם שיאהב ארץ משלו ואינה שלו ויקים בה מדינה? הרי אנחנו עם של מזוודות, של שוטטות, של געגועים למקום שלא היינו בו מעולם..."

"יפי בלורית ותואר אמנם היינו, אבל חכמים, לא. חכמים אינם הולכים למות מתוך בחירה והם בני שבע-עשרה או שמונה-עשרה או אפילו עשרים. חכמים מעדיפים מדינות קיימות על פני מדינות נחלמות. חכמים אינם מנסים להקים מדינות חדשות בחמסינים, בארץ מלאה ערבים בני המקום ומוקפת מדינות ערביות שרואות בהם זרים מזידים".



ספר שחודר מתחת לעור בכנות וביושר המוחלט שבו .

תודה על הספר.

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פל אלא אם צויין אחרת