00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

על אמנות ואמונה

אתר הפסולת בחיריה

היום זכינו צוות עובדי המוזאון, לביקור מרשים ביותר שייחרט בזכרוני עוד זמן רב:

'אתר הפסולת בחיריה'.

הביקור לא רק הרשים אותי, אלא אף ריגש אותי מאד.

לראות כיצד חבורה של ישראלים עם חזון, מוטיבציה וחשיבה חיובית, יוצרים מזבל - ברכה.

כשמו כן הוא 'חיריה' בערבית = טוב. (כמו 'סבח אל חיר' = בוקר טוב)  שם המקום ע"ש כפר ערבי שהיה באותו שטח המדמנה.

 הכפר שעל שטחו הוקמה המדמנה, נכבש לראשונה על ידי לוחמי הפלמ"ח במסגרת מבצע "חמץ". ב-1952 הוחכר לעיריית ת"א על-ידי מנהל מקרקעי ישראל והופעל כאתר הטמנת פסולת על-ידי "איגוד ערים אזור גוש דן לתברואה" עבור 13 רשויות מקומיות ובסיסי צה"ל. 

במשך 46 שנים פונתה כל אשפת גוש דן אל מתחם חירייה ובשיא פעילותו הוזרמו 3,000 טונות של אשפה ביום לשטח שהתשתרע בין רמת גן, תל אביב, חולון, אזור וכביש גהה. האשפה נערמה לגובה של 60 מטרים, וברבות השנים האתר הוליד הר. צחנה עזה, סכנת התמוטטות, עופות שנקלעו לנתיבי טיסה, זיהום אקוויפר החוף - אלה רק כמה מהרעות החולות שנוצרו בעקבות האתר.

 בשנת 1998 הופסק שינוע הפסולת אל ההר, והוחלט לשקם את האזור ולהפוך אותו למרכז מחזור, לפארק ולריאה ירוקה בת 8,000 דונמים. תהליך השיקום עדיין ממשיך, ובמקום ישנו גם מרכז גדול לחינוך סביבתי, לקבוצות ילדים ומבקרים (מתוך כתבה ב- ynet)

 

מבחר סרטונים על הפארק הנבנה והולך תוכלו לראות כאן

 את ההדרכה בסיור העבירה לנו בצורה מקיפה ומרתקת עידית, אחת מהנשים המרכזיות והמובילות ביותר באתר.

 להלן מס' צילומים, מתנצלת על האיכות, המצלמה אף היא התרגשה קצת.

מבט לכניסה- דלפק קבלה עשוי כולו מבקבוקים.

 

מרחב ירוק מול בית הקפה והכניסה למתחם. על בית הקפה אחראים נערים בטיפוח.

נברשות משקיות פלסטיק, ובקבוקים.

 

מבט כללי לכל שטח מבנה החינוך הסביבתי.

 

פעם היינו דלתות למטבח מעץ, וספסל ישן, היום שלטי הסבר שיחכימו אתכם.

בא לכם להתרווח על כסאות מטיירים??

שילוט והסבר על גבי דלתות רכב ישנות ועוד.

 

טיפול בגזם, הפרדתו וריסוקו לחלקים קטנים.

תצפית מראש הגבעה על אזור גוש דן.

 

תצפית מראש הגבעה לכוון תל אביב.

בדיעבד אמרו- מזל שהוחלט כאן בעבר להטמין פה זבל, אחרת גם שטח זה היה הופך לאזורי בניה צפופים. בעוד כעת הוא משמש כריאה ירוקה לאזור גוש דן.

רמת גן באופק.

מבט מראש הגבעה מזרחה לכוון העיר אלעד. טבעת צפופה של בניינים, בניינים ועוד בניינים.

באתר חיריה כבר לא מטמינים פסולת, אולם מקום זה עדיין משמש תחנת מעבר לכל הפסולת של אזור גוש דן, לפני שינועו להטמנה בדרום. אחד הרגעים הקשים עבורי היה הצפיה  (וההרחה) על טונות של פסולת (כ- 3000 טון ליום) בתחנת המעבר.  אמאל'ה - כמה אשפה אנחנו מייצרים. מבהיל!

מזלכם שאינכם מריחים...

המשאיות הקטנות החוזרות מהאיסוף בערים, פורקות את הפסולת בתחנת המעבר לפני שינועו למטמנה בדרום.  עידית סיפרה לנו כי היום עדיין מוטמנים 80% מהפסולת בארץ עם תקווה להטמנה 50 % בעשור הבא, ועד 100 % בהמשך. שנזכה.

המשאיות הגדולות מגיעות להעמיס את הפסולת בדרכו להטמנה בדרום.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גל עיני1 אלא אם צויין אחרת