00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כלבה זקנה לומדת טריקים חדשים

רצח הוא רצח הוא רצח

14/12/2009

שלום לכולם,

 

 

אני יודעת שאתם מגיעים אלי כדי לצחוק. ואין צליל ערב לאוזני יותר מקול צחוקכם. אבל היום קשה לי לצחוק, כי בלבי עצב עמוק.

 

הקדמתי "אזהרה" זו, לטובת אלה שרוצים לפרוש עכשיו.

 

אתמול פורסם גזר דינה של האם המטביעה. היא קיבלה שמונה שנות מאסר. אין אחד מאיתנו שלא עקב אחר הסיפור המזעזע מרגע שפורסם.

 

רצח ילד על ידי אמו מנוגד לטבע האנושי. אנו מוכנים להגן על ילדינו גם במחיר חיינו אנו. אפילו בעלי החיים מתוכנתים לשמור על צאצאיהם. כשאירוע כזה מתפרסם, זה מערער את הסדר הטוב של עולמינו. מבחינה מסויימת הדבר מאיים על שפיותינו ומכניס כאוס גמור לתוך תפישת העולם שלנו.

 

היו גם אבות שרצחו את ילדיהם. במקרה כזה האב לא מקבל שום "הנחות". לא בבית הדין ולא בלב הציבור. הוא רוצח ככל רוצח, ויבוא על עונשו בהתאם.

 

אבל אמא?! היא מוכרחה להיות לא שפויה!

 

לא משנה מה יגידו הפסיכיטארים מטעם, אנחנו יודעים טוב יותר.

 

והרשו לי להרהר מעט על קביעותיהם של אותם פסיכיאטרים. המומחה מטעם התביעה יאבחן שפיות גמורה, והבחנה בין טוב לרע בשעת מעשה. לעומת זאת מומחה ההגנה לעולם ימצא כי הנאשם סובל מדלוזיות, הקשר שלו עם המציאות מסוכסך, והוא אינו אחראי למעשיו.

 

זה מוזר, איכשהו. סביר למדי שכאשר המומחה מוזמן מטעם התביעה הוא יודע מראש לאן יכוון את הבדיקה שלו. וכך גם המומחה מצד ההגנה. כלומר, במקרים הללו הפסיכיאטרים למעשה קובעים עמדה בסיסית עוד בטרם בדקו את הנאשם!

 

ואז מעלים במשפט את העדויות של שני המומחים. האם הם בדקו את אותו האדם? האם הם באים בכלל מאינסטנציה דומה?

 

כאן בודאי יטענו המומחים שיש מקום גם להתרשמות אישית. האם היא תלויה במשלם את עלות הבדיקה?

 

אני מרשה לעצמי להגיד בריש גלי, כי פסיכיאטריה אינה מדע. כי אם היתה, לא יכול היה להווצר מצב שבו שני מומחים אומרים דבר והיפוכו.

 

אם הרופא שלי ישלח אותי לעשות ספירת דם, אני יכולה לפנות לשלוש מעבדות שונות ומכולן אקבל תשןבה זהה (עם טולרנס זעיר לפה או לשם). זה מדע.

 

מאחר שכולנו מכירים את הנוהל המשפטי לגבי עדויות על שפיות, אנו בוחרים לסמוך על האינסטינקטים שלנו. והאינסטינקטים שלנו אומרים "האמא הזאת משוגעת"

 

האומנם משוגעת? והאבות הרוצחים שפויים? אני זוכרת את הרוצח פימשטיין, שרצח את בתו הפעוטה הודיה. עיתונאים ניסו למלט הצהרה מפיו כאשר הועבר ממתקן כליאה לבית המשפט. הוא עצר, פנה לעיתונאים וביקש שיניחו לו כי "אני באבל, זה עתה שכלתי את בתי.” זה נורמלי? אבל הוא קיבל בכל זאת מאסר עולם, כיאה וכנאה לו.

 

לגבי האם הרוצחת, כולנו שבויים עדיין במיתוס האמהות. “אין אהבה כמו אהבה של אמא" האומנם?

 

יש אמהות מתעללות, יש אמהות מרעיבות, יש אמהות ששורפות ילדיהן במגהץ.

 

אבל אמא רוצחת חייבת להיות משוגעת. זה מחזיר את הסדר על כנו במחשבותינו המסוכסכות. זה מחזיר את העולם שלנו לתקנו.

 

מכאן שאפשר לרחם קצת על המסכנה. גם השופט נפל בפח הזה. מי שחש כך תופש את הילד כשלוחה של אמו, סוג של הרחבה שלה. היא והילד חד הם, ובעצם היא הענישה את עצמה. אולי זה בכלל בינה לבינה, או בינה לבין בעלה.

 

ולא היא! הילד אינו רכושה של אמו. מרגע שהוא נולד, הוא אדם אוטונומי בזכות עצמו. יש לו קיום וצריך להיות לו קיום, יש לו זכויות משלו, וצריך שתהיינה לו זכויות.

 

חייו אינם הפקר. השופט לא צריך ואסור לו לרחם. תפקידו לעשות צדק: עשיית צדק כלפי הילד הקטן, שהוא הקורבן האמיתי של הפרשה. הייתי מצפה שהשופט יראה לנגד עיניו את כפו הקטנה של הילד, שמחזיקה באימון מלא בידה של אמו , בשעה שהיא מובילה אותו להמיתו במים רבים.

 

יהי זכרו ברוך.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

18 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המיזנטרופית אלא אם צויין אחרת