00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סריגה עם שוקו

סיפור מתכון - אהבה עם ריבה

 
 
אתמול בלילה חלמתי עליו שוב.
כן זה מוזר, כבר כמה שנים טובות מאוד חלפו מהסיפור
אבל אם הוא הגיע כנראה שהיה שם משהו או שרציתי אבל לא העזתי.
ואת מה שלא העזתי אני עושה בחלומות.
 
היא לקחה את קערת המשמשים ובעדינות חלצה את הגרעינים. שפכה אותם
לסיר גדול והוסיפה כוס וחצי סוכר וכוס מים. היא אהבה לראות איך המים שותים את הסוכר והופכים אותו לקרמל.
כמעט ברגע האחרון נזכרה באבא שלה ובמתכוני הריבה שלו, אותן ריבות שאהבה כל כך והיו שוכבות במחסן במדפי ענק צנצנות על גבי צנצנות עם פתקיות תאריכים . כן אבא היא זוכרת. הטעם של ריבת המשמשים שלך עדיין על שפתיה.
והיא עשתה.
 
הוסיפה 3.5 לימונים סחוטים ושתי שקיות סוכר וניל. אולי בהמשך תוסיף גם קנמון.
על אש קטנה היא מבשלת את הריבה באהבה.
 
ואז היא נזכרת......בשיחות שלהם לתוך הלילה ......בהסברים שלו על ההיא
ההיא שלא תמיד אהב להיות איתה ....למרות הילדים, למרות הכל. ....
נזכרה בעוד הרבה דברים נוספים ....בסך הכל השיחות הלילות הללו אותן
קבעו מיום ליום בשעה קבועה ורק בלילה .....במשך חודשים על גבי חודשים
כמעט שנה שלמה ואז לא יודעת למה היא רצתה שיפגשו ..... אך הפגישה לא התקיימה......וזה לא היה בגללה......היא דווקא כן חיכתה במקום המפגש ....באותו הבוקר היא כל כך הסתדרה ומיהרה לשם..... עקבה אחרי כל מכונית שמא אולי רק אולי זה הוא.......אך לא הוא השתפן ברגע האחרון וחבל.
 
הריבה כבר הפיצה ריח בכל הבית, בכף עץ היא מועכת את הפירות בעדינות בסיר, שיתערבבו עם הסמיכות של הרוטב שיהיה ברוטב גם פרי בכמות כמו שהיא אוהבת.
את ריח הלימון המתערבב במשמש אי אפשר להסתיר והוא בהחלט ממלא לה עכשיו את כל הבית. מנמיכה את האש, מערבבת ומחכה......
 
השיחה האחרונה שלהם...... הוא הבטיח.....היא הבטיחה..... הבטחות צריך לקיים נכון.....לצערה זו הבטחה שעד היום לא קויימה. אחרי 6 חודשים הוא פנה אליה שוב בשקט מאחורי הקלעים......היא ענתה לו. הוא שלח לה את כל שירי האהבה בחזרה.......היא הבינה. היתה שקטה.
 
הסתיים לו עוד פרק אחד בחייה. פרק כואב.
 
עברו חלפו להם 4 חודשים נוספים ותזכורת ממנו הגיעה שוב, איך הילדים שאל, .....לא אמרה בליבה.....אתה לא באמת רוצה לדעת......אתה לא באמת רוצה אותי. ואפילו לא טרחה לענות. שוב חולפים השבועות והימים. שנה שלמה עוברת. והנה לפתע הופ שוב מסר ממנו. הפעם כתבה לו דווקא כן ענתה אבל בקשה בשקט הרגיל האופייני שלה לסיים את הסיפור הזה. והוא הבטיח. הבטחה שכן מתקיימת עד היום.
 
אז למה לעזאזל יש לה מדי פעם נקיפות מצפון מתערבבות עתה עם פרוסה לחם לבנה ועליה כף ריבה וכף גבינה לבנה. והיא באמת בוכה......אבל בטוח שלא
על הקשר שלא מוצה.
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של דפנה אלא אם צויין אחרת