00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמנון כרמל - על עתידנות, טכנולוגיה, פילוסופיה והעולם הגדול

רעיונות להקמת סטרטאפ - פינה טלוויזיונית ומאמר של ביל גייטס - רובוט בכל בית

לפני כשנה וחצי הקלטתי פינה בנושאי עתידנות לתוכנית הטלוויזיה "מיקרוסקופ" שמשודרת בערוץ "טבע הדברים".  סוף סוף הצלחתי לשים את ידי על עותק דיגיטלי של התוכנית ואני מביא לכם את הפינה הראשונה בהמשך הרשומה. בפינה הזו התבקשתי לדבר על 3 תחומים שיכולים להיות כר פורה לחברות סטרטרפ חדשות. אני בחרתי להתמקד בשלושת התחומים הבאים:

* משחקי מחשב - קוראי הוותיקים יודעים שאני גיימר נלהב (ע"ע הראיון על קונסולות המשחקים, ההרצאה על תרבות השוליים של משחקי הרשתהיתרונות והחסרונות של משחקי המחשב, ומשחקי המחשב של ילדותי) והשוק הזה לא מפסיק לגדול בקצב מסחרר. זה לא חייב להיות חברה לייצור והפקה של משחקי מחשב, שכן מדובר בתחום שרף הכניסה אליו גבוה מאוד (הפקת GTA4 למשל עלתה כ-100 מליון דולר!). אפשר להתמקד בטכנולוגיה ייחודית למנועים גראפיים, לעיצוב עצים בעולמות מרובי משתתפים, ליצירת אינטראקציה חדשנית או כל מוצר נישה אחר.

* החיבור בין המוח למחשב - כבר כתבתי לא אחת גם על התחום המדהים הזה (ראה למשל כאן וגם פרסמתי מצגת בנושא). ומדובר ללא ספק באחד התחומים הכי מעניינים ומדהימים שנמצאים כיום בחזית המדע ועוברים בקצב מסחרר לעולם המסחרי. זה הזמן להיות חלוצים בתחום ולצעוד קדימה לעולם שנמצא על גבול המדע הבידיוני.

* תחום הרובוטיקה - מדובר בנושא שמעניין אותי מאוד באופן אישית וכבר פרסמתי בעבר סדרת מאמרים בת שלושה חלקים (חלק ראשון, שני ושלישי). במהלך הגשת הפינה הזכרתי מאמר שכתב ביל גייטס ופורסם במגזין סיינטיפיק אמריקן ככתבת שער. נתקלתי במאמר הזה שנקרא "רובוט בכל בית" זמן קצר לפני הקלטת התוכנית דרך רשומה מעניינת בבלוג המצויין של ליאור צורף. המאמר השאיר עלי רושם עז וממש ריגש אותי.
 
אני יודע לזהות ספרים ומאמרים טובים אם אני ממשיך לחשוב עליהם בחודשים שלאחר הקריאה, והמאמר הזה מלווה אותי עד היום. מאז שקראתי אותו לראשונה נתקלתי באיזכורים רבים למאמר הזה בספרים, מאמרים מקצועיים, אתרים טכנולוגיים ועוד. המאמר הזה הפך להיות מעיין יריית פתיחה לגל חדש בתעשיית הרובוטיקה. מכיוון שסיינטיפיק אמריקן הם נותני החסות הרשמיים של הבלוג הזה, פניתי אליהם בבקשה לתרגם את המאמר, אלא שהסתבר לי שהוא כבר תורגם ופורסם. אנשי סיינטיפיק אמריקן היו נחמדים מספיק בשביל לאפשר לי להביא את המאמר המלא והמתורגן כאן בבלוג, ועל כך אני מודה להם עד מאוד.
 
הנה הפינה המוקלטת במלואה. חשוב לי לתת קרדיט לעריכה המקצועית והמצויינת של איתן ביגל ששילב היטב בפינה גם כמה סרטונים ממאגר סרטוני הטכנולוגיה הפרטי שלי. אני מתנצל על מהירות הדיבור - התבקשתי לדחוס כמות מידע אדירה לתוך 4 דקות בלבד:



 
 
*************************************************************************************
 

רובוט בכל בית

מאת ביל גייטס

 

מנהיג מהפכת המחשבים האישיים חוזה: התחום החם הבא יהיה רובוטיקה

 

    דמיינו את עצמכם נוכחים בעת לידתה של תעשייה חדשה. תעשייה המבוססת על טכנולוגיות חדשות פורצות דרך, שבמרכזה עומדים כמה תאגידים מבוססים המוכרים התקנים מותאמים לשימוש עסקי, ולצדם פועלות חברות הזנק, שמספרן גדל במהירות, המייצרות צעצועים חדשניים, אביזרי תחביב ומוצרי נישה מעניינים נוספים. אלא שהתעשייה מפולגת ביותר ויש בה מעט מאוד פלטפורמות או תקנים משותפים. הפרויקטים מורכבים, ההתקדמות איטית והיישומים המעשיים נדירים יחסית. למעשה, למרות כל ההתרגשות וההבטחה המסתמנת, איש אינו מסוגל לומר בביטחון מתי, או אפילו אם בכלל, תגיע תעשייה זו למסה קריטית. יחד עם זאת, אם היא תצליח בכך, היא תשנה את העולם.

הפִסקה הקודמת יכלה בוודאי להתאים לתיאור תעשיית המחשבים באמצע שנות ה-70, בערך בתקופה שבה פול אלן ואני ייסדנו את מיקרוסופט. באותם ימים, מחשבים מרכזיים גדולים ויקרים ניהלו את התוכנות המשרדיות של חברות גדולות, משרדים ממשלתיים ומוסדות אחרים. חוקרים באוניברסיטאות מובילות ובמעבדות מסחריות יצרו את אבני הבניין הבסיסיות שאפשרו את עידן המידע. חברת אינטל זה אך הציגה את המיקרו-מעבד 8080, וחברת אטארי מכרה את המשחק האלקטרוני הפופולרי פּוֹנג. בחוגים ביתיים, התאמצו משוגעי המחשבים לגלות מה בכלל אפשר לעשות בטכנולוגיה החדשה הזאת. 

אבל אני התכוונתי למעשה למשהו עדכני הרבה יותר: הופעתה של תעשיית הרובוטיקה, שמתפתחת באופן דומה לזה שבו התפתחו עסקי המחשבים לפני 30 שנה. חִשבו על הרובוטים המשמשים לייצור תעשייתי של כלי רכב כעל מקביליהם של המחשבים המרכזיים של אתמול. מוצרי הנישה של התעשייה כוללים זרועות רובוטיות שמבצעות ניתוחים, רובוטים צבאיים המופעלים בעירק ובאפגניסטן לנטרול מטעני צד, ורובוטים ביתיים ששואבים אבק מן הרצפה. חברות אלקטרוניקה מייצרות צעצועים רובוטיים שמחקים בני אדם, כלבים או דינוזאורים, ואנשים שזה תחביבם משתוקקים להניח ידיהם על הגרסה האחרונה של מערכת הרובוטיקה של חברת לגו.

בינתיים, כמה מן המוחות המעולים בעולם מנסים לפתור את הבעיות הקשות ביותר ברובוטיקה, כגון זיהוי חזותי, ניווט ולמידת מכונה, והם מצליחים בכך. במירוץ "האתגר הגדול 2004" של הסוכנות האמריקנית למחקר ביטחוני מתקדם (DARPA), שמטרתו הייתה לעודד את פיתוח כלי הרכב הרובוטי הראשון שיוכל לנווט באופן עצמאי לאורך מסלול קשה בן 227 קילומטרים במדבר מוהבי, הצליח המתחרה המוביל לעבור רק כ-12 קילומטרים לפני שהתפרק. בשנת 2005 לעומת זאת, הגיעו חמישה כלי רכב לקו הסיום, והמנצח עשה זאת במהירות ממוצעת של 30.5 קמ"ש (עוד זיקה מעניינת בין תעשיות הרובוטיקה והמחשבים היא מקור המימון: DARPA מימנה את הפרויקט שהוביל ליצירת Arpanet, שקדמה לאינטרנט.)

יתרה מזאת, האתגרים שעומדים בפני תעשיית הרובוטיקה דומים לאלו שהתמודדנו עמם בתחום המִחשוב לפני 30 שנה. לחברות הרובוטיקה אין מערכת הפעלה תקנית שתאפשר הפעלה של תוכנות פופולריות במגוון התקנים. כמעט שאין תקן למעבדים רובוטיים ולחומרה אחרת, ומעט מאוד מקוד התוכנה שמשמש במכונה אחת אפשר להפעיל באחרת. בכל פעם שמישהו מעוניין לבנות רובוט חדש, עליו להתחיל כמעט תמיד מאפס.

למרות קשיים אלה, כשאני מדבר עם אנשים שעוסקים ברובוטיקה - מחוקרים אקדמיים ועד ליזמים, חובבים ותלמידי תיכון - רמת ההתרגשות והציפיות שלהם מזכירה לי מאוד את הימים שבהם פול אלן ואני ראינו כיצד משתלבות הטכנולוגיות החדשות זו בזו וחלמנו על היום שבו יהיה מחשב על כל שולחן כתיבה בכל בית. כשאני מסתכל כעת על המגמות שמתחילות להסתמן, אני יכול לשוות לנגד עיני עתיד שבו התקנים רובוטיים יהיו חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום שלנו. אני סבור שטכנולוגיות כגון מחשוב מבוזר, זיהוי קולי, זיהוי חזותי וקישוריות אלחוטית בפס רחב יפתחו את הדלת לדור חדש של התקנים עצמאיים שיאפשרו למחשבים לבצע עבורנו משימות בעולם הפיזי. אפשר שנעמוד בקרוב על סִפו של עידן חדש, שבו המחשב האישי יקום מן השולחן ויאפשר לנו לראות, לשמוע, לגעת ולתפעל חפצים במקומות שבהם גופנו איננו נוכח.

 

ממדע בדיוני למציאות

המחזאי הצ`כי קארל צ`אפק הפך את המילה "רובוט" לחביבת הכול בשנת 1921, אך אנשים חלמו על יצירת התקנים דמויי רובוטים זה אלפי שנים. במיתולוגיה היוונית והרומית, בנו אלי חרושת המתכת משרתים מכניים עשויים זהב. הירון מאלכסנדריה, המהנדס הגדול שנחשב לאיש שהמציא את מנוע הקיטור הראשון, תכנן במאה הראשונה לספירה אוטומטונים מעניינים, ובהם אחד שנאמר עליו שהוא יכול ללכת. ליאונרדו דה-וינצ`י שרטט ב-1495 אביר מכני שיכול להזדקף במושבו ולהניע את ידיו ורגליו, שרטוט שנחשב לתכנית הראשונה לבניית רובוט דמוי אדם.

במאה השנים האחרונות, נעשו מכונות דמויות אדם לדמויות מוכרות בתרבות ההמונים בזכות ספרים כמו "אני, רובוט" של אייזיק אסימוב, סרטים כמו "מלחמת הכוכבים" וסדרות טלוויזיה כמו "מסע בין כוכבים". האהדה לרובוטים ביצירות בדיוניות מלמדת שבני האדם בשלים לרעיון שיום אחד יתהלכו ביניהם מכונות כאלה וישמשו כעוזרים ואפילו כבני לוויה. אך על אף שרובוטים ממלאים תפקיד חיוני בתעשיות כמו ייצור כלי רכב - שבהן יש רובוט אחד על כל עשרה עובדים - עדיין רחוק היום שבו רובוטים אמיתיים ידביקו את עמיתיהם מן המדע הבדיוני.

סיבה אחת לפער זה היא הקושי, הגדול מהצפוי, להעניק למחשבים ולרובוטים יכולת לחוש את סביבותיהם ולהגיב במהירות ובדייקנות. מתברר שקשה מאוד להקנות לרובוטים יכולות שאנו, בני האדם, מקבלים כמובנות מאליהן. לדוגמה, קשה להם לכוון את עצמם בין החפצים בחדר, להגיב לצלילים, לפענח דיבור ולאחוז בחפצים בעלי גודל, מרקם או דרגת שבירות שונות. רובוט יתקשה מאוד אפילו במשימה פשוטה כמו להבדיל בין דלת פתוחה לחלון.

אך החוקרים מתחילים לגלות את התשובות. מגמה אחת שסייעה להם בכך הייתה הגדלת הזמינות של כוח חישוב אדיר. מגה-הרץ אחד של כושר עיבוד, שעלה יותר מ-7,000 דולר ב-1970, נמכר היום בפרוטות. גם מחירו של מגה-ביט אחד של אחסון ירד באופן דומה. הנגישות לכוח מחשוב זול אפשרה למדענים לעבוד על רבות מבעיות היסוד הקשות של הפיכת הרובוטים לכלים מעשיים. לדוגמה, תוכנות לזיהוי קול מסוגלות היום לזהות מילים בהצלחה ניכרת. עם זאת בניית מכונות שיבינו את משמעות המילים בהקשר הנכון היא אתגר גדול הרבה יותר. ככל שיכולת החישוב תגבר, יקבלו מתכנני הרובוטים את כוח העיבוד הדרוש להם כדי להתמודד עם בעיות מורכבות עוד יותר.

מחסום נוסף שעצר את התפתחות הרובוטים היה מחיר החומרה. כגון חיישנים לקביעת המרחק בין הרובוט לבין חפץ מסוים או מנועים ומנועי סרוו המאפשרים לו לטפל בחפץ בכוח או בעדינות. אלא שהמחירים צונחים במהירות. מדי טווח לייזר, המשמשים ברובוטיקה למדידה מדויקת של מרחקים, עלו כ-10,000 דולר לפני שנים ספורות. כיום אפשר לרכוש אותם ב- 2,000 דולר.חיישנים חדשים ומדויקים אף יותר המבוססים על מכ"ם בפס רחב מאוד, נמכרים במחיר זול עוד יותר.

כיום יכולים מפתחי הרובוטים להוסיף במחיר סביר גם שבבים של מערכת המיקום העולמית (GPS), מצלמות וידאו, מערכי מיקרופונים (שיכולתם להבחין בין דיבור לבין רעש רקע טובה מזאת של מיקרופונים רגילים) ומגוון חיישנים נוספים. השיפור המתקבל ביכולות, יחד עם כוח העיבוד החזק ונפח האחסון המורחב, מאפשרים לרובוטים של היום לבצע משימות שמכונות בייצור מסחרי לא היו מסוגלות לבצע עד לפני שנים ספורות בלבד, כמו שאיבת אבק בחדר או סיוע בנטרול מטעני חבלה.

 

גישת BASIC

בפברואר 2004 ביקרתי בכמה אוניברסיטאות מובילות, ובהן אוניברסיטת קרנגי מלון, המכון הטכנולוגי של מסצ`וסטס (MIT), אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת קורנל ואוניברסיטת אילינוי, כדי לדבר על התפקיד החשוב שמחשבים יכולים למלא בפתרון כמה מן הבעיות הדחופות ביותר העומדות בפני החברה. מטרתי הייתה לסייע לסטודנטים להבין עד כמה מרגש וחשוב יכול מדע המחשבים להיות, בתקווה שאוכל לעודד כמה מהם לחשוב על קריירה בתחומי הטכנולוגיה. בכל אוניברסיטה, לאחר שנשאתי את הנאום, הייתה לי הזדמנות לראות במו עיני כמה ממיזמי המחקר המעניינים ביותר במחלקה למדעי המחשב של המוסד. בכל מקום, וכמעט ללא יוצא מן הכלל, הראו לי מארחיי לפחות פרויקט אחד שעסק ברובוטיקה.  

באותו זמן פנו אל עמיתיי במיקרוסופט אנשים מן האקדמיה ומחברות רובוטיקה מסחריות, שהתעניינו לדעת אם החברה שלנו מבצעת עבודות כלשהן בתחום הרובוטיקה שעשויות לסייע במאמצי הפיתוח שלהם. לא עסקנו בזאת, ולכן החלטנו להתעמק בכך יותר. ביקשתי מטאנדי טראוור, חבר בצוות האסטרטגי שלי ובעל ותק של 25 שנים במיקרוסופט, לצאת למשימה רחבת היקף כדי לאסוף מידע ולדבר עם אנשים בכל רחבי קהיליית הרובוטיקה. הוא מצא התלהבות כללית מן הפוטנציאל הטמון ברובוטיקה, וצורך של התעשייה בכלים להקלת הפיתוח. "רבים חושבים שתעשיית הרובוטיקה מצויה בנקודת מפנה, שבה המעבר לארכיטקטורה של מחשבים אישיים נראה הגיוני יותר ויותר," כתב טאנדי בדוח שהגיש לי בתום המשימה. "כפי שאמר לא מכבר רד ויטאקר, ראש הצוות [של אוניברסיטת קרנגי מלון] במירוץ `האתגר הגדול` של DARPA, היכולות בתחום החומרה כבר כמעט כאן; הבעיה כעת היא להתאים את התוכנה באופן הנכון."

בימיו הראשונים של המחשב האישי הבנו שנזדקק לגורם שיאפשר לכל העבודה החלוצית להגיע למסה קריטית ולהתגבש לכדי תעשייה אמיתית, שמסוגלת להפיק מוצרים מועילים באמת בקנה מידה מסחרי. התברר, שהדבר הדרוש היה שפת התכנות BASIC של מיקרוסופט. כשיצרנו את שפת התכנות הזאת בשנות ה-70, סיפקנו בסיס משותף שאפשר לתכניות מחשב, שפותחו בשביל סוג מסוים של חומרה, לפעול גם בסוגים אחרים. שפת BASIC הקלה מאוד על תכנות המחשבים והביאה עוד אנשים אל התעשייה. אין ספק שאנשים רבים מאוד תרמו את תרומתם החיונית להתפתחות המחשבים האישיים, אך BASIC של מיקרוסופט הייתה אחד הזרזים העיקריים לחידושי התוכנה והחומרה, שהפכו את מהפכת המחשבים האישיים לאפשרית.

לאחר קריאת הדוח של טאנדי, היה ברור לי שתעשיית הרובוטיקה, כמו תעשיית המחשבים האישיים לפני 30 שנה, חייבת למצוא את הרכיב החסר כדי לבצע קפיצת מדרגה דומה. ביקשתי אפוא מטאנדי להרכיב צוות קטן שיעבוד עם אנשים בתחום הרובוטיקה וייצור אוסף בסיסי של כלי תכנות שיאפשר לכל מי שמתעניין ברובוטים, ויש לו הבנה בסיסית בתכנות מחשבים, לכתוב בקלות יישומים רובוטיים שיפעלו עם סוגים שונים של חומרה. המטרה הייתה לראות אם אפשר לספק את אותו בסיס משותף וראשוני לשילוב של חומרה ותוכנה הדרוש לתכנון רובוטים, כפי ש-BASIC של מיקרוסופט הייתה למתכנתי המחשבים.

קבוצת הרובוטיקה של טאנדי הסתמכה על כמה טכנולוגיות מתקדמות שפיתח צוות בהנהלת קרייג מונדי, הממונה הראשי של מיקרוסופט למחקר ואסטרטגיה. טכנולוגיה אחת כזאת תסייע לפתור את אחת הבעיות הקשות ביותר שעומדות בפני מתכנני רובוטים: כיצד לטפל בו-בזמן בכל הנתונים שמגיעים מחיישנים מרובים ולשלוח את הפקודות המתאימות למנועי הרובוט, אתגר הידוע בשם בו-זמניות. גישה מקובלת אחת היא לכתוב תוכנת מחשב יחידה ורגילה - לולאה ארוכה הקוראת ראשית את כל הנתונים המגיעים מן החיישנים, לאחר מכן מעבדת את הקלט הזה, מספקת פלט הקובע את התנהגות הרובוט, וחוזרת שוב להתחלה לסיבוב נוסף. החסרונות ברורים מאליהם: אם הרובוט מקבל נתונים חדשים מן החיישנים, המורים שהוא עומד על סף תהום, אך התוכנה, שעדיין מצויה בראשית הלולאה, מסובבת מהר יותר את הגלגלים על סמך המידע הישן המצוי ברשותה, סביר שהרובוט ייפול לפני שיספיק לעבד את המידע החדש.

בו-זמניות היא אתגר מרתק גם מחוץ לתחום הרובוטיקה. כיום, כשיותר ויותר יישומים נכתבים בשביל רשתות מחשבים מבוזרות, מתכנתים נאבקים להבין כיצד לתזמן בו-בזמן קוד שפועל בשרתים שונים ורבים. כעת, כשמחשבים בעלי מעבד יחיד מוחלפים במחשבים מרובי- מעבדים או במחשבים בעלי מעבדים מרובי-ליבות (מעגלים משולבים שבהם משובצים שני מעבדים או יותר לביצועים משופרים), יזדקקו מעצבי התוכנה לדרך חדשה לתכנות יישומים ומערכות הפעלה למחשבים שולחניים. כדי לנצל במלואה את העוצמה של מעבדים הפועלים במקביל, על התוכנה החדשה להתמודד עם בעיית הבו-זמניות.

גישה אחת להתמודדות עם בו-זמניות היא לכתוב תוכניות המתמודדות עם ריבוי מטלות (multithreading) ומאפשרות לנתונים לנוע בנתיבים רבים. אלא שמשימה זו, כפי שיעיד כל מפתח שכתב קוד מרובה-מטלות, היא אחת הקשות ביותר בתכנות. התשובה שנתן הצוות של קרייג לבעיית הבו-זמניות מכונה לעתים בשם "בו-זמניות ותיאום של זמן ריצה" (CCR). מדובר בספריית פונקציות מחשב, רצפי קוד תוכנה המבצעים משימות מוגדרות, שמקלה על כתיבת יישומים מרובי מטלות, שמסוגלים גם לתאם כמה פעולות בו-זמניות. ה-CCR, שעוצב כדי לסייע למתכנתים לנצל את כוחן של מערכות מרובות מעבדים ושל מערכות בעלות מעבדים מרובי-ליבות, התגלה כאידיאלי גם לרובוטיקה. מתכנני רובוטים שיסתמכו על ספרייה כזאת בכתיבת תוכניותיהם יכולים להפחית במידה ניכרת את הסיכוי שתוכנה העסוקה בשליחת פלט לגלגלים, תגרום לרובוטים שלהם להתנגש בקירות מפני שהיא אינה יכולה לקרוא בו-זמנית קלט חדש מן החיישנים.

מלבד ההתמודדות עם בעיית הבו-זמניות, העבודה שביצע הצוות של קרייג תפשט גם את הכתיבה של יישומים רובוטיים מבוזרים באמצעות טכנולוגיה שנקראת "שירותי תוכנה מבוזרים" (DSS). הגישה הזאת מאפשרת למפתחים ליצור יישומים שבהם תוכנות שירות, האחראיות למשל, על קריאת המידע המגיע מן החיישנים או על שליטה במנוע, פועלות כתהליכים נפרדים. אפשר לתזמן אותן כמו שמתזמנים שילוב של מלל, תמונות ומידע מכמה שרתים בדף אינטרנט יחיד. מכיוון ש-DSS מאפשרת לרכיבי תוכנה לפעול בנפרד זה מזה, אפשר לכבות רכיב שכשל ברובוט ולאתחלו מחדש - או אפילו להחליף אותו - ללא צורך באתחול המכונה כולה. ארכיטקטורה זו, בשילוב עם טכנולוגיית אלחוט בפס רחב, תאפשר לפקח מרחוק על רובוטים ולכוונם בקלות באמצעות דפדפן אינטרנט.

יותר מכך, לא חייבים להתקין בתוך הרובוט עצמו את כל מרכיבי יישום ה-DSS השולטים בו, אלא אפשר לבזר אותם בכמה מחשבים. בשל כך, הרובוט עשוי להיות התקן זול יחסית המעביר את משימות העיבוד המורכבות לטיפולה של חומרה בעלת ביצועים גבוהים כמו זו המצויה במחשבי השולחן של היום. אני סבור שהתקדמות זו תסלול את הדרך לסוג חדש לגמרי של רובוטים, שיהיו למעשה התקנים נלווים ניידים ואלחוטיים, שיתחברו למחשבי השולחן החזקים כדי לטפל במשימות תובעניות מבחינת כוח עיבוד, כגון זיהוי חזותי וניווט. כיוון שיהיה אפשר לחבר התקנים כאלה ברשת, אנו יכולים לצפות להופעתן של קבוצות רובוטים שיעבדו ביחד להשגת מטרות כמו מיפוי קרקעית הים או זריעת תבואה. 

טכנולוגיות אלה הן חלק מרכזי ב-Microsoft Robotics Studio, אוסף כלים לפיתוח תוכנה שנבנה על ידי צוותו של טאנדי. האוסף כולל גם כלים שעוזרים לכתוב יישומים רובוטיים במגוון רחב של שפות תכנות. דוגמה אחת היא כלי הדמיה, שמאפשר לבוני רובוטים לבחון את היישומים שלהם בסביבה וירטואלית תלת-ממדית לפני שינסו אותם בעולם האמיתי. מטרתנו היא ליצור פלטפורמה פתוחה במחיר סביר, שתאפשר למפתחי רובוטים לשלב בקלות חומרה ותוכנה בעיצובים שלהם.

 

האם עלינו לקרוא להם רובוטים?

מתי יהפכו הרובוטים לחלק מחיי היום-יום שלנו? לדברי הפדרציה הבינלאומית לרובוטיקה, ב-2004 נעשה ברחבי העולם שימוש בכשני מיליוני רובוטים אישיים, ועד ל-2008 יותקנו שבעה מיליון נוספים. משרד המידע והתקשורת של דרום קוריאה מקווה להציב רובוט בכל בית במדינה עד 2013. איגוד הרובוטים היפני צופה שעד 2025 יהיה שווי תעשיית הרובוטים האישיים העולמית גבוה מ-50 מיליארד דולר בשנה, לעומת כ-5 מיליארדי דולר כיום.

בדומה לתעשיית המחשבים האישיים בשנות ה-70, אי אפשר לחזות במדויק אלו יישומים יניעו את התעשייה החדשה. עם זאת, הדעת נותנת שרובוטים ימלאו תפקיד מרכזי בהענקת סיוע פיזי ואפילו יארחו חברה לקשישים. התקנים רובוטיים יסייעו כנראה לאנשים מוגבלים, ויגבירו את הכוח ואת הסיבולת של חיילים, עובדי בניין וצוותי רפואה. רובוטים יתחזקו מכונות מסוכנות במפעלי תעשייה, יטפלו בחומרים מסוכנים וינטרו צינורות נפט מרוחקים. הם יאפשרו לעובדים בתחום הרפואה לאבחן מחלות ולטפל בחולים שעשויים להימצא במרחק אלפי קילומטרים מהם, וימלאו תפקיד מרכזי במערכות אבטחה ובפעולות חיפוש והצלה.

כמה מן הרובוטים העתידיים ייראו אולי כמו ההתקנים דמויי-האדם של "מלחמת הכוכבים", אך רובם לא יהיו דומים כלל ל-C-3PO. למעשה, עם התפשטותם הגוברת של ההתקנים הנלווים הניידים, אולי נתקשה לומר מהו בדיוק רובוט. כיוון שלהתקנים החדשים יהיו נפוצים כל כך, ישמשו למטרות מוגדרות מאוד ויהיו שונים מאוד מן האוטומטונים הדו-רגליים של המדע הבדיוני, עד כי סביר שלא נקרא להם רובוטים כלל. עם זאת, ככל שהתקנים יהפכו לזמינים יותר ללקוחות, תהיה להם השפעה מרחיקת לכת על האופן שבו אנו עובדים, מתקשרים, לומדים ומבלים - בדיוק כפי שהמחשבים האישיים משפיעים על חיינו ב-30 השנים האחרונות.

 

*************************************************************************************

לעמוד הראשי של הבלוג: www.AmnonCarmel.com

 

התמונה הראשית היא של הרובוט ASIMO מתוצרת הונדה (מתוך וויקיפידה)

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

24 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמנון כ אלא אם צויין אחרת