00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המטבח של אלינוער

ספורט ואני.........

 
 
לפני כשנתיים נרשמתי למכון כושר הנמצא בקניון גבעתיים . זה היה בעיקר בגלל המצפון . בגלל שאני צריכה.
 
לא שזה השתנה. אני עדין שונאת כל מה שקשור לכושר גופני.....
 
לו יכולתי לשבת על הכסא מול הטלויזיה או המחשב , לעשות הוקוס פוקוס בילי טוכס ובוקוס ולסדר לעצמי שרירים (בלי קוביות בבטן, תודה) בודאי הייתי הראשונה בתור.
 
שוין, אני הולכת למכון. לפעמים.......
 
לפעמים בדחילו ורחימו, הרבה ימים לא הולכת בכלל, לפעמים ממש בא לי , הלו? בא לך? הרגע אמרת שאת שונאת?!!... בימים כאלה מן הסתם זה בגלל איזה וירוס משוגע שסטה מהדרך ונדבק אלי בטעות.
 
 
לפני יותר משנתיים נרשמתי למכון. בתחילה ביקרתי רק את המכשירים השונים (אם לא הייתי יודעת שהאינקויזיציה פסה מהעולם........), הרמתי בידי כל מיני ברזלים שונים, מתחתי גומיות, אפילו עשיתי כפיפות בטן (נגיד :-) וזהו. השתעממתי. הברזלים לא דיברו אלי ואילו אני הסתכלתי עליהם בבוז, במבט הזה שמתחת לריסים, מה לי ולהם בכלל....... לא רק כבדים, גם עלולים לפתח לי איזה שריר או שנים וזה כבר ממש לא לענין.  :-)
 
ואז החלטתי שאני הולכת לחוגים. כרגיל כמו בכל מכון המכבד את עצמו גם בגבעתיים יש מגוון חוגים,  לא הרבה אבל נסבל.
 
יש פילאטיס ויש יוגילאטיס (נשמע כמו מעדן יוגורט, לא? ). מרוב יוגות התבלבלתי לגמרי. יש איינגר יוגה וקונדליני יוגה, ויש אשטנגה יוגה ויש פאוור יוגה ויש גם מתיחות ומדיטציה (באתי לעשות כושר או להתחבר לשאנטי? ). 
 
ויש עיצוב הגוף ויש SHAPE (יחי ההבדל הקטן, כאילו דה! מה, אתם לא רואים את ההבדל? זה בסדר,  גם אני לא :-) .
 
רוצים להוסיף על הבלבול? יש גם בטן-ישבן-ירכיים. נו, וזה לא עיצוב החלקים הבעייתיים של אשת אגן הים התיכון?
 
 
 
יש סלסה, ריקודי בטן ומיני קלאס בטן.  קלאס? איזה יופי. לא שיחקתי קלאס מאז היותי ילדה,  אבל איפה הגיר והאבן משיש שבור?
 
יש גם טאי צ`י (אלה שרוצים לעמוד על רגל אחת כמו חסידה) וקיק בוקס (אלה שבועטים ברגלים, מנפנפים ידים באויר ומשחקים אותה "רוקי" ), יש התעמלות בונה עצם ופלדנקרייז ואם שכחתי משהו, עם המכון הסליחה.
 
 
 
ניסיתי כל מיני יוגה ולא תאמינו שהצלחתי להביא את הידים בהפוכה לתחת ולחבק את הרגליים מהצד. 
 
יש גם לוחמים ביוגה (לא שראיתי מישהו שווה) ויש גם בעלי חיים (כלב שמביט למעלה וכלב שמביט למטה, אבל אני יותר בענין של חתולים כידוע לכם :-).
 
אחרי מספר שיעורים וכאבי גב והכי נורא השעמום זנחתי את היוגות למיניהן לטובת המדרגה.
 
 
 
 
 
 
מדרגה. בודאי שיש לי מדרגות גם בבית. אבל זו מדרגה מיוחדת. מדרגה מפלסטיק קשיח שכשאני עולה ויורדת ממנה, פעם בדילוג ופעם בקפיצה, פעם בסיבוב ופעם סתם בהליכה מתבלבלות לי הרגליים. נהיה לי שם ממש פלונטר רציני.
 
המדריך ושאר הבנות עושים משהוא אחד ואני עושה משהוא שני. כולם הולכים ימינה, אני הולכת שמאלה, כולן מסתובבות, אני הולכת אחורה, אין קואורדינציה ואין נעלים. כמובן שמהפדיחה לא הופעתי שם יותר.
 
נמאס מהחוגים.
 
אני מאמצת לי לאיזה חודש איזה מכשיר שנקרא "סקי" , עאלק מדמה סקי והאמת ניתנת להיאמר שבאותו זמן הישבן שלי דווקא נראה לא רע בכלל.   
 
וככה אני עושה להנאתי סקי דמה ומסתכלת על כל המיוזעים האלה שיוצאים מחדר הספינינג ולא מבינה למה הם מתאמצים כל כך?
למה להזיע ככה? אי אפשר לרכב על אופניים שעומדים במקום בלי להזיע ? כל אחד יוצא משם כשהחולצה דבוקה לגופו והסירחון המתלווה לזיעה..........אוף, אפשר להיחנק.
 
 
 
החלטתי שגם אני רוצה להזיע. למה רק הם? גם לי מגיע, לא?
 
ברור..
 
אני הולכת לשיעור היכרות. המדריך מסביר באיזה גובה צריך להיות המושב, הכידון וכו`............ אני מתיישבת, מכניסה כפות רגלי למקום המתאים ומתחילה לדווש (לא לפני שאני שומעת הרצאה משעממת על האופניים העומדים האלה).
 
אוי וויז מיר, מ`זה? אמאאאאאאאא, כואב. המפשעה ועוד משהוא שורפים מכאבים.
 
 
 
מה, הם נורמלים האנשים האלה? גם משלמים בשביל להזיע וגם בשביל שיכאב להם ? 
 
 
 
 
 
דיוושתי בעמידה ודיוושתי בישיבה ויצאתי משם בידיעה שאני לא באה לשיעור אחד אפילו. גם לעשות כושר וגם לגרום לעצמי כאבים מיותרים שלא לדבר על ההזעה המצחינה מסביבי ....
 
לפעמים אני ממש לא מבינה אנשים. חלקם מזוכיסטים, נשבעת לכם.
 
 
ואז הגיע החיידק הקטן.  החיידק הקטן הזה שקבע חד משמעי שאני הולכת לספינינג.  רגע, לא לדחוף, מה קרה, בסדר, בסדר, אני הולכת.
 
אני הולכת. הולכת ואפילו נהנית. אני מספנגגת לי בסבבה מספר פעמים בשבוע. סוף כל סוף מצאתי משהו שנחמד לי ויש גם סיכוי להתמדה (ye, right) .
 
גם מצאתי לי את ההכי מדריך בעולם שמעביר שיעורים בענין ובסבבה, מה שעזר בהחלט להליכה המשונה והתמוהה הזו מבחינתי לשיעורי ספינינג.
 
באיזה שהוא שלב נמאס לי.
 
ושוב חיפשתי את עצמי במכון. והפסקתי ללכת, ואכלתי ושמנתי......
 
לאחרונה לקחתי את עצמי בידים, הלכתי ל"שומרים", החלטתי (עדין אפשר לחפף לפעמים) שאני משקיעה ביחסי השנאה-אהבה האלה עם האופנים העומדים.
 
 
ומאז אני הולכת למכון, לפעמים בדחילו ורחימו, הרבה ימים לא הולכת בכלל, לפעמים ממש בא לי , הלו? בא לך? הרגע אמרת שאת שונאת?!!...  בימים כאלה מן הסתם זה בגלל איזה וירוס משוגע שסטה מהדרך ונדבק אלי בטעות.
 
 ואפילו חטאתי ונרשמתי לספינינג בשחקים על מנחת המטוסים בגג של עזריאלי.
 
אוי, מנין יבוא עזרי?  (א`ברוך צו מיינע צ`ורס:-)
 
שיהיה לכולם לילה טוב.
 
אני הולכת לצפות ב DVD .
 
אלינוער
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

63 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ליאור המקורית8 אלא אם צויין אחרת