00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אהבה בימי סגלון

בלוג הצילום שלי

הוא היה כל כך יפה...

 
כן, הוא היה כל כך יפה בעיני, עד לשניה האחרונה של חייו.
 
לאחרונה סיפרה אחות בהוספיס לחברה שלי, כשהיה בהוספיס  היה נפוח מסטרואידים, צד שמאל של הלסת תפוח מגידול שהתיישב עליו, הוא היה עם סטומה שלא לדבר על שאר הצינורות שהיה מחובר אליהם, זה היה מחזה לא מרנין בעיניה ובכל זאת אני חשבתי שהוא יפה.
 
נו באמת? איך אפשר היה להגיד עליו שהוא לא היה יפה... הוא היה כל כך יפה! העיניים הכחולות השיער המלא, שלא נשר לו עד לדקה האחרונה, החיוך שלא פג, למרות. איך לעזעזאל, אפשר להגיד לי שהוא לא היה יפה?!
 
והסטומה... אז מה? מה זה צריך להפריע בלהיות יפה. הוא היה  יפה והגוף שלו היה יפה! למרות שהיה כל כך רזה לקראת הסוף, הוא היה יפה עם הסטומה ובלעדיה!
וזכיתי כן, זכיתי להיות האישה היחידה עלי אדמות ממנה ביקש לרוקן לו את הסטומה.
 
 
לאורך השנים תמיד רוקן אותה לבד, בצורה דיסקרטית, לא עשה מזה סיפור! הסטומה היתה חלק ממנו, חלק מהוויתו, דבר שחייתי איתו באהבה. מעולם זה לא הפריע לי, מהיום הראשון שחזר מהניתוח בשנת 2002. לקח זמן עד שהוא למד לקבל את עצמו כך, אך אני להבדיל, קיבלתי אותו עם זה מהרגע הראשון. לא ראיתי את זה בכלל, ראיתי אותו! הוא חזר אלי מהתופת של הניתוח הראשון ולא היתה מאושרת ממני. הוא חזר אלי, חי אולי פחות שלם, אבל חי וקיים וזה לא היה מובן מאליו בעיני. כך חיינו לנו בהרמוניה נהדרת אני איתו ועם הסטומה שלו.
 
הגיעו ימי הוספיס... ולעיתים כשקראנו לאחיות הן היו עסוקות עם חולים אחרים. באחת הפעמים האלה באה הבקשה הגדולה ביותר שלו, "בבקשה בואי לרוקן לי את הסטומה", אז, כן אז ידעתי שהוא סומך עלי ביותר ממאת האחוזים. את זה הוא מעולם, לא ביקש מאיש, תמיד שמר על הכבוד שלו, על הפרטיות הזו, על הדיסקרטיות האישית, והנה הוא מבקש את זה ממני. ידעתי שאנחנו נמצאים בפסגה של היחסים שלנו, שהאינטימיות שלנו, אין שניה לה. שרק ממני (מלבד האחיות או הרופאים) הוא מסוגל לבקש את זה, רק עלי הוא סומך, באמת סומך(משפחתו תמיד יצאה מהחדר כשהחליפו לו או רוקנו את הסטומה, או כל טיפול אחר שעשו לו... אני לעולם לא יצאתי! הייתי שם תמיד).
היינו בפיסגה ובה נשארנו עד רגע אחרון.
 
וכן, הוא היה יפה גם ברגע האחרון... ברגע שאמרתי לו שלום נצח.
הוא היה יפה, הוא היה יפה כל כך, ושיעז מישהו להגיד לי אחרת!
 
*
הפוסטר הזה הוכן על ידו...

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ר ש פ י ם אלא אם צויין אחרת