00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יומן חסוי

היום השלישי

היום היה היום השלישי שלך בגן.  אם בכלל  אפשר לקרוא לזה כך.
ביום הראשון הייתי יחד איתך במשך שלושת רבעי שעה, אח"כ הלכנו.
ביום השני, הייתי איתך עשר דקות והשארתי אותך לחצי שעה לבד בגן.
 
היום היה היום הראשון הרציני,
שמחתי, חיכיתי, אבל בתוכי חששתי.  בכל זאת, ילדה בכורה, גן ראשון, יום ראשון... בבפנוכו , איפה שלא רואים, ידעתי שאני מפרפרת.
 
רק התקרבנו לבנין וכבר ברחת מהעגלה, רצת לעבר הגן בצעקות שמחה, נכנסת בבטחון רב, חייכת בביישנות וחיכית שהגננת תתפנה אליך.
ראיתי אותך מתיישבת על הרצפה ומתחילה לאכול עוגיות מהתיק בכיף.
עזבתי אותך תוך הוראה לגננת שתתקשר ברגע שנדמה לה. על כל שטות. שלא תחסוך ולא תפחד.
במשך כל הבוקר הגננת לא התקשרה.  לא היה לי מס` טלפון בגן, בדיוק נשרף לה החוט, היתה אמורה לקבל מכשיר נייד במשך היום. כך שהייתי תלויה בטלפון ממנה הבטן שלי התערבלה, מצד אחד לא האמנתי לעצמי.  גם הספקתי ללכת לפאנית <להזכירך, יום קודם סידרתי גבות, אט אט אני חוזרת להיות אשה> גם לסדר את הבית, לטאטא, לבשל, להדיח כלים, לכבס, ו... לשתות קפה 5 דקות ליד המחשב!
מצד שני, מי יודע אם את לא בוכה שם בגן, אם ילד לא לקח לך צעצוע מהיד, אם ילדה לא דחפה אותך, אם הגננת מבינה מה את מחרבשת בשפתך המיוחדת...
לא החזקתי מעמד, הלכתי לקחת אותך למרות שלא הסתיים היום.
לקחתי אותך שעה לפני.  יצא שהיית בגן שלוש שעות.
כשהתקרבתי שמעתי בכי, זיהיתי אותו כבכי שלך, בקושי התפאקתי עד שהגננת פתחה לי את הדלת. ו... הפתעה! זה לא את!!!    את יושבת בשלוה, רגועה.
אפילו בחלומות הכי וורודים לא העזתי לדמיין פוזה שכזאת.
נגולה אבן מעל ליבי.
 
כעת נשארה רק השמחה, טוב לך, טוב לי, טוב לאחיך פיץ שיקבל קצת צומי פרטי, טוב לכולם.  אז למה חיכיתי עד היום?

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

קוביית רשימת הרשומות
קוביית אלבום
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פ י ל פ ל י ת אלא אם צויין אחרת