22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המסע לעמק החלומות

ההזמנות שלי


משפחתה של הגברת הפלפלת

"תחרות סיפורי משפחה"
 
 
 
 
 
 
 
בתפוז יש תחרות "סיפורי המשפחה שלי" והחלטתי בכיף לשתף.
 
אשמח שתקראו ואם אתם חושבים שהסיפור שלי ושל משפחתי יפה אשמח אם תמליצו.
 
 ההמלצה בלחיצה על אהבתי ובתגובות.
 
 
 
אז ככה אני פלפלת ויש לי אחות אחת שהיא גברת
לאחותי שלושה ילדים מקסימים שתי בנים שהם "מארגון החיזבאלה"
ונסיכה מדהימה.
 
ואופס איך שכחתי את שוקו הכלב השובב.
 
ברבות השנים, גדלה משפחתי האהובה , נשמתי ומשפחתו התווספו
למשפחה, והנסיכה המתוקה שלנו נישאה ולאחותי יש חתן מקסים ומדהים
ומשפחה נפלאה, ולא אדבר על כל הדודים והדודות והבני דודים
וכולנו מאוד מלוכדים ואוהבים., ועוד מעט גם הנסיכה שלנו עומדת
ללדת ולהביא לעולם עוד נסיכה קסומה ומדהימה.
 
אני נחשבת השובבה של המשפחה, כן, "זקנה" בגיל אבל יותר גרועה
מילדה, ולפעמים אומרים שאני "נסארללה ראש החיזבללה".
 
קופצת לשלוליות, מרטיבה את נשמתי, מציקה לאחינים שלי, משחקת
כדור, משתוללת, והרבה פעמים מאיימים עליי שבסוף יענישו אותי.
 
שלא לדבר על כך שאני שורפת אוכל, שוברת כלים, וגם אם אני מכינה
קפה לפעמים, חייבת לשרוף את הידית של הפינג`אן.
 
הבדיחה המשפחתית שלנו, שהיחיד שלא יעבור אותי בגובה הוא
שוקו הכלב השובב והחמוד.
 
במשך כל שנותיי, תמיד החגים גרמו לי להתרגש, לפעמים בכאב
ולפעמים משמחה.
 
הייתי בת עשר כשאבי נפטר, זה היה שבוע לפני ראש השנה,
וזה היה בדיוק לפני עשרים ושמונה שנים.
אני אחותי ואמי, עצובים, בבית בחג, אימי לא הייתה במצב רוח
להתארח אצל אף אחד, ואת החגים בשנה הראשונה היינו
שלושתנו לבד בבית.
 
אמי מעולם לא החסירה מאתנו כלום, טיפלה בילדים, וחינכה אותנו
בחנוך מעולה ומדהים שהנתיב העיקרי הוא אהבה וכבוד גם ביננו
וגם כלפי סביבתנו.
 
וגדלנו לתפארת בחינוך ובמקצוע והקמנו משפחות יפות, ודרכנו
דרך האהבה לנו ולסביבתנו.
 
אני ואחותי נחשבים לאחד, כל יום מדברים, כל יום בקשר, שבתות
וחגים קבוע איתה אם אנחנו בארץ, מתיעצים מספרים, פשוט אהבת
אחיות מדהימה, אחת מוכנה למען השניה למכור את נשמתה.
 
עוד חג שמכאיב לי נורא, זה חג הפסח לפני 14 שנים, שבועיים
לפני החג, אמי נהרגה, ורק בשנים האחרונות בזכותו של נשמתי
ובזכות המשפחה הגדלה, טראומת החגים חלפה.
 
השנה בראש השנה, נשמתי חגג יום הולדת, כולכם יודעים
ובאהבה גדולה אותו ברכתם.
שיחקנו אותה ,שכחנו" ועשינו לו מסיבת הפתעה ערב החג
עם כל המשפחה ביחד, מנינו 66 אנשים אהובים ויקרים.
 
בצוהרי יום שישי, נסעתי לאחותי, לעזור לה להכין עוגה,
נשמתי נשאר בבית, התעסק באימלים ובשיחות לחו"ל.
 
ואני, עם ידיי השמאליות, במקום לעזור, יותר הצקתי
ואחותי "איימה" עליי שאם לא אחזור מיד לבית היא תרים
טלפון לנשמתי, בלית ברירה, נסעתי חזרה הבייתה.
 
ערב החג הגיע......
כל המשפחה חיכתה בחצר הענקית בחושך, וכשהגענו
נדלקו האורות וכל המשפחה פרצה בשירה היום יום הולדת
נשמתי נורא התרגש, חיבוקים ונישוקים ואין סוף מתנות וברכות קיבל.
 
ואני בהמולה, חייבת להשתולל, חייבת להציק ולא רק לנשמתי
אלא גם לסביבתי האהובה.
 
טוב הייתי נחמדה, ורציתי לעזור ולאסוף את כל הבלגן, רק קמתי
וכוס כבר שברתי, שתקו, המשכתי לאסוף, עוד כוס נשברה בכיור
כבר כולם החלו לזעוק, עזבי עזבי הכל, שבי תנוחי, הכל בסדר
נסתדר, רק הניחי לכלים שישובו בשלום לארון.
 
ישבתי.....
 
כל המשפחה כל הזמן שואלת אותי כזו קטנה ? וכזו רעש את עושה
אם היית גדולה מה היה קורה.
וכששואלים אותי איך זה שאני כזו קטנה, אז אני עונה, שהייתי
נורא מנומסת ולא נדחפתי בטור של הגובה, וכשהגיע טורי
כל הגובה כבר חולק.
 
רק אומר לכם:
שהמשפחה שלי גבוהה, אחותי 167 ס"מ, אבא שלי ז"ל היה 190 ס"מ
אמי הייתי גם 167 ס"מ, אז זהו הייתי אחרונה בטור, נשארו 143 ס"מ
ואותם לקחתי לי., זה מה שנותר.
 
הרבה סיפורים מצחיקים יש לי לספר, גם בימי חולין ולא רק בימי חג
אבל אם אתחיל לכתוב, לא יהיה סוף, ולכן אסיים את זה הסיפור.
 
ואולי באחד הערבים אפתח פוסט על קוריוזים משפחתיים,
תוכנית פספוסים תהיה קטנה ליד מה שאספר.
 
מקווה גם בשנים הבאות נחגוג באהבה ובשמחה את החגים
וכולי תקווה ותפילה שגם אנחנו נרחיב השנה את משפחתנו הקטנה
ונחבוק באהבה את פרי אהבתנו.
 
חג שמח לכם יקיריי ותודה שקראתם.
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

113 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
ההזמנות שלי

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הלב מזהב אלא אם צויין אחרת