00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מאבד מידע

ים - יבשה

דרום אמריקה באוזניות (חלק ב`)

 
 דרום אמריקה באוזניות (חלק ב`)
 
שני פרויקטים הוגשו, הסמסטר המוטרף והלא ברור הזה מגרד את הסוף ואני לוקח לי כמה רגעים משלי כדי להרגע. אני נשען אחורה ונותן לקולות ולצלילים לקחת אותי חזרה לשם. למקומות שבהם ירד עלי גשם חם כשהייתי בתוך מי הים בשקיעה, למקומות שבהם המים היו בצבעים שלא חלמתי שאראה, להרים המושלגים והקרירים, למראות עוצרי הנשימה וכמובן לקולות ולצלילים. אני שם.
 
חצי שנה אחרי החלק הראשון (והדי מוצלח) של המסע המוסיקלי בדרום אמריקה ושניה לפני שהמבחנים מתנפצים עלי, אני מזמין אתכם למסע לטיני, מוסיקלי נוסף. הפעם אנחנו ממשיכים לשוטט בנבכי התרבות המוסיקלית של היבשת ואחרי שבפעם הקודמת טעמנו קצת מהרוק של ארגנטינה, אורוגווי ומקסיקו, הפעם אני אתן לכם טעימה מהמגוון המוסיקלי המטורף של ברזיל, מהמייצגים הגדולים של קובה וגם פופ לטיני כובש מהאיים הקאריבים.
אז קדימה, להגביר את הרמקולים, ללחוץ על הקישורים ולפתוח עולם מוסיקלי חדש. ממריאים.
 
 
ברזיל
 
brazilבנסיון לכתוב משהו על מוסיקה ברזילאית אני לוקח סיכון ענק. למה סיכון? כי אין באמת סיכוי להעביר ולא במעט את העושר המוסיקלי והתרבותי של המדינה הזו. זו המדינה החמישית בגודלה בעולם ויש בה עירוב תרבויות מרתק שכולל את תרבות הילידים האינדיאנים המקומית, תרבות פורטוגזית (אשר גילו וכבשו את ברזיל), תרבות אפריקאית שהגיע מהעבדים של אלו האחרונים ואל כל אלה מצטרפות השפעות מאירופה וארה"ב שהגיעו באופן טבעי במשך השנים. את כל העומס התרבותי הזה לקחו הברזילאים והתיכו אותו לכדי תרבות מגוונת וחסרת גבולות. 
 
אז הפעם נטעם מאחד הסגנונות המייצגים הגדולים של ברזיל - הבוסה נובה.
קשה לתרגם את את השם אבל בתרגום קצת עקום אפשר להגיד שזה "חן (או קסם) חדש". הסגנון הומצא בשנות החמישים של המאה ה-20, ע"י ג`או ג`ילברטו ואנטוניו קרלוס (טום) ג`ובים וכדי לא להכנס להגדרות מפולפלות ולויכוחים היסטוריים, אני אגדיר אותו  כשילוב בין הסמבה הברזלאית לג`אז האמריקאי שהתפתח באותם שנים בחוף המערבי של ארה"ב. בוסה נובה לקחה את המגוון המוסיקלי של הסמבה וביססה אותו על המקצבים וההרמוניות השקטות של ג`אז. המנגינה נשלטת על יד גיטרות וכלי הקשה עם אלמנטים רבים ומגוונים של כלי נשיפה וכלים נוספים והשירה היא לרוב שקטה ונוגה. האווירה הכללית בשירים היא של רוגע, אושר והשלמה עם הטוב והרע שבחיים, דבר המייצג מנטליות ברזילאית קלאסית.
 
הבוסה נובה כאמור, הוא אחד הסגנונות המזוהים ביותר עם ברזיל ומספר שנים לאחר הפצתו בברזיל החל מחלחל חזרה לארה"ב שם התערבב חזרה עם הג`אז ויצר השפעה חוזרת. אחד השירים המייצגים והמפורסמים ביותר של הבוסה נובה הוא השיר The girl from Ipanema (בפורטוגזית Garota de Ipanema)  שנכתב ע"י ויניסיוס דה מוריאס (אחד הכותבים הגדולים של ברזיל שכתב בין השאר מחזות, ספרים ושירים) והולחן ע"י אנטוניו קרלוס ג`ובים. השיר שיצא בשנת 1963 הפך ללהיט ענק וזכה במשך השנים לאין ספור גרסאות וחידושים בשלל שפות ובוצע בין השאר על ידי פרנק סינטרה ואלה פיצג`רלד.
 
בהמשך התפשט הסגנון בכל רחבי העולם והיום ניתן למצוא הרכבי בוסה נובה השרים במגוון שפות. גם בישראל זכתה הבוסה נובה (כמו גם עוד סגנונות ברזילאים) להכרה כאשר בשנת 1977 יוצא המופע "ארץ טרופית יפה" שהיה מופע מחווה לסגנונות המוסיקלים הברזילאים בהשתתפות אמנים כמו יהודית רביץ, מתי כספי, קורין אלאל ועוד שלל אמנים שהיו אז רק בתחילת דרכם. השירים תורגמו לשפה העברית ע"י מתרגם ואת העיבודים עשו אהוד מנור זצ"ל ומתי כספי שעשו את המיטב על מנת לשמר את הרוח הכללית של השירים. המופע והאלבום שבעקבותיו, זכו להצלחה רבה ולאחריו יצאו עוד מספר אלבומים בהשראת המוסיקה הברזילאית כמו "בוא לריו" המפורסם של יהודת רביץ. המופע והאלבומים הביאו לגל של התעניינות במוסיקה הברזילאית שנמשך עד לאמצע שנות השמונים ומאז קצת דעך.
 
 
 
קובה
 
Cuban flagהאי הקובני מכיל בתוכו היסטוריה עשירה מאוד באירועים ובמקביל גם השפעות תרבותיות רבות, לפיכך המוסיקה שלו היא עשירה ומורכבת. מתוך כל המגוון המוסיקלי אני אתמקד באחד המייצגים הבולטים של קובה הרי הוא ה Buena Vista Social Club. בואנה ויסטה סושייל קלאב הוא הרבה יותר משם של מועדון הרכב אלבום אלא תופעה תרבותית מרתקת. הכל התחיל בשנות ה-40 של המאה ה-20 אז היה בואנה ויסטה מרכז תרבותי ומוסיקלי בהוואנה, בירתה של קובה. מאחורי צמד המילים "מרכז תרבותי" עומדת אמת אפלה שכן המועדון הזה היה חלק ממדיניות האפליה הרישמית אשר הפלתה בין קובנים-ספרדים לבין קובנים-אפריקאים דבר אשר אילץ את האחרונים לפתח לעצמם תחליפי תרבות וחברה. המועדון פיתח לעצמו מסורת מכובדת של נגינה ושירה והיה מקור לשירי עם מסורתיים שהיו שגורים בפי כל.
 
כחמישים שנה לאחר מכן מגיע לקובה גיטריסט אמריקאי בשם ריי קודר כדי להקליט אלבום בהשתתפות אמנים מקומיים. קודר נחשף לתופעה ששמה בואנה ויסטה ומחליט לאסוף סביבו את האמנים שרובם לא ניגנו מזה שנים וחלקם עסקו בעבודות אחרות לגמרי (להמחשה ניתן לקחת את איברהים פרר, הסולן עם הקול המלטף ונגן גיטרה ופסנתר, שעסק בצחצוח נעליים ברחוב). האלבום שהוקלט בשישה ימים בלבד בהשתתפות כ-20 נגנים, יצא לאור בשנת 1997 וזכה להצלחה עולמית מסחררת ומפתיעה. אחד השירים הכי מזוהים עם ההרכב הוא השיר "צ`אן צ`אן" שמבוסס על סיפור איכרים קובני ישן והפך להיות כרטיס הביקור של ההרכב וללהיט ענק.
 
לאחר יציאת האלבום חזר קודר לארה"ב והחל לעבוד על פסקול לסרט של המאי הגרמני ווים וונדרס אך לא יכל להתנתק מהחוויה החזקה שעברה עליו בקובה. וונדרס נשבה בקיסמו והחליט לצלם סרט תיעודי על בואנה ויסטה. הסרט המקסים זכה לפרסים ולשבחים רבים בעיקר בזכות האווירה הקובנית האוטנטית שהוא מצליח להעביר. עם יציאת הסרט החלה ההתעניינות הגדולה בהרכב שיוצא לראשונה לסיבוב הופעות עולמי מצליח.
 
 
הרפובליקה הדומיניקנית
 
dominican flagלסיום, עדיין נשארים בסביבת הקאריבים והפעם אני בוחר באופן מפתיע בלהקת הבנים (כן כן שמעתם נכון) - Aventura. הרכב ממוצא דומיניקני אבל פועל מארה"ב והתפרסם בארץ ובעולם בעיקר בזכות הלהיט הענק שלו Obsesion. ההרכב שכולל ארבעה חברים מהם שני אחים ושני בני דודים (ללא קשר בין הצמדים) ששרים בשילוב של אנגלית וספרדית ונחשב לאחד מהרכבי הפופ הלטינים המצליחים בעולם. הצלחתם נובעת מהשילוב של סגנון הבאצ`טה הלטיני עם רית`ם אנד בלוז (Rn`B) והיפ-הופ האמריקאי, דבר שהפך אותם למוצר נחשק בשוק הלטיני כמו גם בשוק העולמי.
 
הבאצ`טה היא ריקוד וסגנון מוסיקלי שעוסק בעיקר בנושאים רומנטיים ושוברי לב (מקביל לבלוז מבחינת נושאי שירה) ומאופין בגיטרה דומיננטית וקצב שקרוב למרנגה וסלסה. למרות ה"פופיות" של השירים של אוונטורה הם נשארים נאמנים לעקרונות הבסיסיים של הבאצ`טה (קצב, נושאי שירה) ועל כן הם מצליחים לשמור על הצליל האוטנטי שלהם. עם התפשטות הראגאטון מאזור פנמה וקוסטה ריקה לדרום אמריקה ולכל העולם, גם השירים של אוונטורה הושפעו והתקרבו לסגנון הפופולרי. ההרכב אף שיתף פעולה עם אמני ראגאטון אך הצליח לשמור על הייחודיות שלהם ועל סגנון הבאצ`טה שלהם. 
 
 
 
 
 
נוחתים חזרה
אין ספק, כמעט שנתיים אחרי ואין לי סיכוי לשים את היבשת מאחורי. השירים עדיין מתנגנים אצלי מידי יום  ואני מנסה להתעדכן כמה שאני יכול במוסיקה חדשה. לסיום הנה קטע של זמרת ברזילאית נפלאה שפועלת כאן בארץ ושמה אליזט רטר, שהספיקה להוציא שני אלבומים והיא ממש מקסימה ומומלצת.
 
 
 
אני מקדיש את הרשומה הזו לכל מי שכבר שם, למי שחזר ובמיוחד לך שאוטוטו שם... שיהיה טיול מוסיקלי וטוב (לא לשכוח להביא מוסיקה חזרה).
אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אה ידשע ראסטמן אלא אם צויין אחרת