00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

על חגים והגיגים

שה"י פה"י, כתב דורון רוזנבלום בטור שלו במוסף "הארץ". כלומר - "שבת היום, פסח היום". הוא התייחס לתופעת "אחרי החגים" הנפוצה במקומותינו, שמאפשרת לדחות דברים עד אינסוף, למעשה. אבל אני אנצל את ההזדמנות כדי להתייחס לרשומה שכתב קולגה שלו, יורם מלצר, בבלוג שלו.

נורא קל ללגלג, זה סוג הרשימות שממש קולחות, כמעיין המתגבר, בלי שום מאמץ. "יום השואה של ynet, יש עתיד!" כותב מלצר בכותרת הכה-שנונה. הוא ממשיך ברוח שנינות זו וכותב:

"וכך מגיע YNET, כלי תקשורת בולט ונצרך מאוד של קונצרן "ידיעות אחרונות" (“העם"), ומתמודד עם יום השואה. להזכיר ולא להרתיע. לאחוז בקהל ולהובילו בממלכתיות ממוסחרת, ובלי להרחיק אותו פן ייחשף לפרסומות של המתחרים. משימה לא פשוטה. אבל גם ביום השואה YNET צריך להיות YNET, כי הוא מותג, מוצר מזוהה, אתר שחדריו מוכרים לקוראים, סופרמרקט שמבקש לספק את כל הצרכים, רק שלא נלך למקום אחר. ואכן, לא אלמן ישראל. השנה, עורכי YNET התעלו מעל ומעבר והציעו לקוראים מכל טוב.

מה היה לנו שם, במכולת?"

אז בתור אחת מעורכות ynet שהתעלו מעל ומעבר (מלצר מצא לנכון ללגלג על שלושה אייטמים שהתפרסמו היום בערוץ יחסים), וכיוון שקליוסטרו, ברוב קסמותו, הלשין לי על מלצר, אני חייבת להתייחס.

להגיד שזה קל למצוא בכל חג כתבות וטורים מתאימים? זה לא. להגיד שזה לא מרגיש לפעמים מאולץ? לא אוכל להגיד זאת בלי להניד עפעף. אבל כיוון שהחגים אצלנו כל כך גורפים, כל כך סוחפים, כל כך גודשים כל עיתון, כל מוסף, כל תוכנית טלוויזיה, אין לנו ברירה אלא להצטרף לכך. עכשיו, כשאני יושבת וכותבת את זה, בדיוק נגמר "החיים יפים" של רוברטו בניני בכבלים ומתחיל סרט לפי הספר המדהים של ג`ונתן ספרן פויר "הכל מואר". בערוצים הממלכתיים שודרו טקסים, ואחר כך תוכניות על מוסר השילומים וכדומה. בקיצור, שואה בכל מקום.

ורק ynet אמור להמשיך כאילו כלום.

אז בדיוק נמצא לי זוג מקסים שהכיר בכנס ב"יד ושם" לקראת משלחת סטודנטים ל"מצעד החיים" בפולין, והתחתן.

וקליוסטרו הקוסם סיפר על הוריו, ניצולי השואה, ועל האהבה שלהם, שהיא לא האהבה שלו.

ומה לעשות, אפילו הזדמן לי טור של טל איתן על דייט עם גרמני (נשמע קצת מופרך, אבל שוב, ב"יד ושם", כפי שרצה זאת הגורל).

שאני אזרוק את זה? שאפרסם את זה בשמחת תורה או בפורים? תגידו אתם.

עכשיו אני הולכת לראות את "הכל מואר" (מעניין איך עשו מזה סרט) ואחר כך שוב את "בחירתה של סופי". כי יום השואה היום.
שלכם,
 
שרית Perkol.com
 
 
נ.ב.
- הסרט של "הכל מואר" מוזר, אבל יפה. עשה לי חשק לקרוא שוב את הספר.
- "החיים יפים" מקסים בכל צפייה וצפייה. פנינה.
- "בחירתה של סופי", אחרי כל השנים האלה, לא נס לחו. ואיך הצלחתי, כדרכי, לשכוח את הסוף שלו.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת