00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

מלכוד 22

בילדותי, הכי אהבתי את ספרי המלחמה מהספריה של אבא שלי. "זעקת הקרב", "כפירי אריות", "מעתה ועד עולם", "העמק ה-13", "מלך עכברוש", "הערומים והמתים". אלה היו ספרים עבי-כרס, בדרך כלל מסדרת "מועדון הספר הטוב". ואני צלחתי גם את תיאורי הקרבות, אבל מה שבאמת עניין אותי היו סיפורי החיים המרגשים של החיילים. גם "מלכוד 22", כמובן, כיכב בין הספרים המלחמתיים האלה, ובו נוסף על העלילה והגיבורים גם ההומור השחור, על הרקע הסוריאליסטי של המלחמה.

 

בגלל הסיפורים של החיילים אני אוהבת לצפות גם בסרטי מלחמה טובים. שוב, ה"אקשן" עצמו לא מעניין אותי, אבל סיפורי החיילים ב"פלאטון", "פול מטאל ג`קט", "להציל את טוראי ראיין", וכמובן, "אפוקליפסה עכשיו" ו"ציד הצבאים" - מרתקים. היי, אפילו "יוסי וג`אגר", אם כבר מדברים.

משהו ברקע הזה, של המלחמה, הופך אפילו את החיים הקטנים ביותר להירואים.

 

ועכשיו, אני מסתכלת בטלוויזיה כמו בסרט מתח. הייתי רוצה לזפזפ מעל תיאורי הקטיושות, הקסאמים, הזילזלים ושאר הנאחסים שהבני-זונות האלה מפעילים נגדנו, או זוממים להפעיל נגדנו, ולהיכנס לתוך הסיפורים של החיילים.

 

 

ולא, אני לא רוצה לחכות עד שהם ימותו, חלילה, כדי לשמוע שהם היו נשמות טובות, שאהבו בעלי חיים, את החברה ואת האחים הקטנים. אני לא רוצה לשמוע רק אחרי מותם שהם עזרו לחברים, שהם כתבו שירים, שהם הפליאו לנגן בגיטרה.

 

 

הרשימה הזאת נולדה בעקבות כתבה שאני רואה עכשיו בערוץ 2, על גיוס חיילי מילואים. הם הגיעו לבי"ס בשיכון בבלי, התכנסו בחדר המורים. הגיע גם אחד, עם עגילים ועם פירסינג בלשון וזקן קטן. אפילו לא התקשרו אליו, אבל הוא שמע שהמ"מ שלו כבר שם, בצפון, אז הוא בא. פרגמנט קצרצר מסיפור של חייל שנראה לי מתאים יותר לאיזו מסיבת פול מון בחוף תאילנדי קסום. שיהיה בריא.

 

 

רגע לפני כן שמעתי ראיון עם קרנית, אשתו הטרייה של החייל החטוף אהוד גולדוואסר. היא אמרה שברור לה לגמרי שהוא חזק, מפני שהיא אהבת חייו, והוא אהבת חייה, וזו המטרה שלו. 

 

 

שיהיו בריאים כולם, ושלא נשמע את הסיפורים שלהם.

 

 

שלכם,

שרית Perkol.com

שיהיה שלום מיד אחרי שנגמור לכסח לרעים את הצורה!

 

 השיר של המלחמה (ויפה ירקוני שותקת!)  

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

7 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת