00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיים שכאלה

והיום איננו כלה

מה כבר יכול להיות מעניין, בספר המספר לנו, על מסע לוויה בן יום אחד, של זקן קזחי, בערבות הצחיחות, והשוממות, בקזחסטן הקומוניסטית?
אז זהו, שהסופר אייטימטוב צ`ינגיס מצליח לבנות סיפור ענק, מהחומרים הדלילים העומדים לרשותו, צומת רכבות שוממה, הנמצאת בלב מדבר שומם, צומת שאין בה אפילו תחנת עליה- וירידה, שאף אחד אינו רוצה להגיע אליה..אף אחד מלבד שמונה המשפחות אשר גרות בה (וגם חלק מהמשפחות גרות במקום בגלל אילוצים ולא מבחירה) המשפחות הגרות במקום, מתחזקות את מסילת הברזל. כדי שהרכבות ימשיכו לנוע ממזרח למערב, וממערב למזרח, כל השנה, ובכל מזג אויר, בקיץ הלוהט, ובחורף המושלג, ובראשם עומד ידיג`יי יאנגלדין, פועל המסילה הותיק והקשיש ביותר העובד בצומת, בעצם יש אחד קשיש יותר ממנו במקום, קזנגפ אסנודיב, אבל הוא נפטר מיד בתחילת הסיפור, ידיג`יי עומד לקיים את השבועה שהשביע אותו, קזנגפ, ולקבור אותו בבית הקברות "אנה בית" המרוחק כ 30 ק"מ מצומת בורנלי- בוראני, אשר בה הם יושבים...מרחק של יום נסיעה, הלוך ושוב..
וכך יוצאת לה השירה המוזרה הזאת, זקן על גמל, טרקטור, מחפרון, הבן, החתן, וכלב שרץ איתם..לקבור את קזנגפ..
הספר הוא למעשה סיפור הנמשך יום אחד, יום שמתחיל בערבו של היום, ונמשך עד לערבו של היום למחרת, ביום הזה מספר לנו ידג`יי, את סיפור חייו,  חיי המשפחות הגרות בצומת, סיפורים על אהבה עזה, על מוות אכזרי, תיאורים של חיי היום יום הקשים בצומת הנידחת, סיפורים מהעבר הרחוק, וגם שלוש אגדות עם יפיפיות..
בספר ישנה התנגשות מתמדת בין הישן, העתיק, המסורתי, לבין החדש, ההווה, העכשווי, בין האדם הזקן- המבוגר (ידג`יי), לבין הצעיר ( סביטז`אן, בנו של קזנגפ) וכאן אנו מגלים, שלא בכל המקרים, החדש טוב יותר מהישן...
 
הספר גם ממחיש באכזריות, את תקופת השלטון הקומונסטי,  בה אסור היה לאדם שתהיה לו השקפת עולם משל עצמו, מחשבות משל עצמו, ודעה משל עצמו, ומילה שנכתבה על נייר בידי האדם, איננה שלו עוד..
ועוד נקודה חשובה לציון, הסופר הוסיף פרק שלם וארוך, לאחר נפילת השלטון הקומונסטי, פרק שכנראה לא יכול היה לכתוב, בתקופה האכזרית ההיא...
 
בספר ישנו מלבד הסיפור המרכזי, סיפור נחמד נוסף, שלכאורה נראה כמו נטע זר בתוך הספר, זהו סיפור מוזר על תחנת חלל משותפת, רוסית- אמריקאית, בין הסיפור הזה לבין סיפור המסגרת, אין שום קשר, ומלבד פעם אחת בדרך לקבורת קזנגפ, שני הסיפורים אינם נפגשים כלל, (וגם פה הקשר קלוש ביותר) אלה אם כן יש לסופר כוונות נסתרות, שלא הצלחתי להבינם, לא ברור למה החליט להוסיף את הסיפור הזה לספר...(אם כי הסיפור כשלעצמו נחמד מאוד!)
 
זהו בהחלט לא ספר קל לקריאה, אבל הוא ללא ספק פנינה ספרותית, ספר שמסופר עם הרבה מאוד רגש, ובשפה נפלאה, ספר שמעביר לנו בצורה מוחשית, את העבר ההווה וקצת מהעתיד...של אנשים פשוטים ואנושיים המסורים מאוד לעבודתם, ונאמנים מאוד לחבריהם, שכל רצונם הוא לחיות את חייהם, להרוויח את לחמם בכבוד. ושיתיחסו אליהם עם מעט כבוד..
ספר חזק ומומלץ מאוד!
 
והיום איננו כלה
אייטימטוב צ`ינגיס
398 ע"מ
הוצאת עם עובד
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל laniavi אלא אם צויין אחרת