00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

נגד כולם

קיא של דבורים והפרשות שדי פרה על לשונך. היפה בנשים.

ההסכמה שלי בכלל לנסות לחזור בתשובה קסמה לי בין השאר בגלל שבתור גיימר הוקסמתי מן הדמיון הניבט אלי מן המשחק סוניק סידי לפסקה קצרה בשחרית המפרשת: אלו דברים שאדם עושה אותם, אוכל פירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לעולם הבא... עקב היותי עסוק בשנאה ותיעוב מרים של המין האנושי זכורים לי מהם רק כיבוד אב ואם, השכנת שלום בין איש לאשתו ובין אדם לחברו והשכמת בית הכנסת... ותלמוד תורה כנגד כולם. גם אותם אלו שבחולשת עליבותי אפילו לא טרחתי לבדוק. יחי כנותי העצלה.

 

בתור גיימר נלהב, סלדתי מן הרעיון ללמוד את התורה הגועלית. הרי היא מצוייה בפי כל כך הרבה אנשים בלתי נסבלים... העדפתי לא ללמוד תורה אלא להשכים לבית הכנסת במקום. לכבד אב ואם, להשכין שלום לסוגיו ושאר מעשים טובים שנזכרו... גם הייתי תמים דעין יותר ולא חכמולוג נרפה ועצל למוד תורה גועלית שכמוני... זה הזכיר לי שבמשחק סוניק סידי היו לי שתי אפשרויות להשיג תוצאה טובה. לבקר בכל אחד מהשלבים ולהרוס את מקור הרוע הטמון במימד העבר של השלב כדי לבצע עתיד טוב. באופן ידני... זה כולל ראיה מופלאה של נופים יפים במינם ונגינות שוברות לב ומעוררות רגש למינהן, או לעבור בצורה מושלמת סדרת שלבי בונוס מרשימים גם הם למדי כדי להשיג את כל האבנים המיוחדות שהיו יוצרות אוטמאטית עתיד טוב מוחלט בכל המשחק... הסיכוי להכשל בשתי הדרכים הוא שונה אבל בכל אופן. הדרך הידנית היתה קלה עבורי יותר... אני מנחש שפשוט אהבתי יותר לעשות ולא ללכת... לשלבי הבונוס... אבל זו תהיה התחכמות אין סופית להסביר את המשפט הזה.

 

לצערי. מגוון הישראלים שפגשתי פשוט דרש באופן מטורף בתירוצים שעליהם מעולם לא הצלחתי לענות בדרך מוצדקת שאבחר דווקא בתלמוד תורה ולא בנסיון התמים למדי ידנית לכבד את אמי ואבי, לגרום ליחסי שלום כלליים. להלהיב ולחייך ולהשכים קום בשמחה ואהבה והתלהבות גולמיים ופשוטים לעומת הנסיון המר שלי היום להסביר לאנשים מהי אהבה בכלל או התלהבות... דווקא הנסיון הפשוט, גרם לפראיירים האלו שעדיין לא למדו תורה לחייך ולשמוח... באופן יחסי... התורה החמירה את המצב הזה עוד יותר... בגדול. מצאתי שזה רעיון מענג יותר לרוץ מבית לבית, מעבודה שמחה לעבודה נלהבת עם דיסקמן אשר הפעיל אלבום מלא טראנס נלהב ומלודי או גואה טראנס פסיכדלי אכזר ולעשות מגוון של מעשי חסד אשר לא דורשים שום התחכמות. אחרי הכל. אשה שקשה לה לסחוב סלים תרגיש הקלה גופנית גדולה אם אעזור לה ויחסוך לה תשלום משכורת לפיזיותרפיסט יקר אשר יתבאס מזה מאד בוודאי ויגיע לפת לחם, אך בכל אופן... יש דברים שחייבים לעשות כמובן כמו להאכיל אדם נזקק. בלי לחשוב הרבה כמובן. סיימתם כיתה א'? נכון? זה הרגיש טוב. האמונה שאני אכן מטיב דרך שישה או עשרה דברים כפי שנכתב בגרסאות אחרות של חלק מן הסידורים... אבל פשוטי העם, אנשי הבורגנות המוטרדים ואף הרשעים התעקשו שאלמד דווקא מן הספר ובחברותא ואשתעבד למגוון פקודות מונוטוניות הכוללות הנחת תשמישי קדושה על ידי וראשי ושאר דברים קשים מאד לביצוע ותמרון מסתבך והולך... וכמובן... משום מה להפסיק לרדוף אחרי הכסף עבור תאוותי הגחמניות ומלאות האגו לפרסם עצמי כנער פוסטר של גבורת חסד או לעזור לנשים או זקנים עם הסלים שלהם. הרי לא עם הארץ ולא יוסף מהשוק הם סוניק הקיפוד ואין מצב לקפוץ לקפה אצל סוחבות וסוחבי סלים למינהם... הנה. קריצה. ;-)

גם אהבתי את כל ההנאה המחרמנת מן הסופט קור של רוג' העטלף ואמי רוז ולא רציתי להחליף את העונג הזה היוצר מליוני מסיקים בהמוניהם בבושה הענוותנית של הדת מעמידת המקום מפני שלהביא ביד על נשים יפות בזמנו היה דווקא המוטיבציה לדפוק מסתבר את דעתי יותר כדי שאצא לריצות מטורפות עם דיסקמנים שונים כדי לפזר כסף בנדיבות מטורפת למגוון קופות חסד, נגני רחוב ומיודעי סוחבות סלים אומללות... סוניק ואיימי רוז היו המודל שלי כמו שסמאל ולילית הם המודלים עבור רוקיסטים אדוקים... מי בכלל רוצה להקשיב לאמא ואבא ממורמרים הרי? אמא היא רק כתף סימפטי לבכות עליו אולי כשאתה משחק את השלב של איזור הגשר במשחק הסוניק לגיימגיר ומתחרפן משום מה בעת לחיצת כפתורים ואבא היה אמור להיות שם לנחמה בווד זון שלאחר מכן... רק שהם כבר היו זקנים ממורמרים עם דעת מחורבנת למדי ולא ראו אותי בעצת הפסיכאטרית הסקסית שלי. גילה שן בעין יפה אלא בעיקר הרסו לי את המצב רוח בהאשמות המתנשאות שלהם ובדואט אנחות השיעולים הטורדניים שלהם שהיו בלתי נסבלים עבור אאודיופיל חוצה מימדים שכמוני.

בכל אופן. ההקבלה בין שתי האפשרויות הערוכות מולי הקסימה אותי. הפסקה בסידור אשר נאלצתי לקרוא ולהסיק ממנה כראות עיני מורי אנשי ישראל. כולם עמך שיש לי שתי דרכים לבצע את מאווי לעשות את העולם טוב יותר נראתה לי דומה פלאים לאפשרות לבקר בכל איזור של הכוכב הקטן ולהרוס מכונות עוכרות עתיד או לחלופין לאמץ עצמי מאמץ מטורף לחלוטין באסיפת אבני הזמן בשלב הבונוס... אחת האפשרויות תמיד הרגישה קלה להחריד... אולי בגלל יכולותי לרמות במשחק דרך מניפולציה, אולי כי קל יותר לתרגל את מציאת הרובוטיסייזרים והולוגרמות המטאל סוניק והטכניקות לבקר במימדים ההזויים כדי להרוס אותם. בכל אופן. הייתי קר מדי עבור העצה לעזוב הכל ולשבת מול ספר ומול רב מרצה בלתי נסבל מכיוון שאני מיזנטרופ הזוי, אגומאנייק חרמן וילדותי ושונא אדם. בדיוק הטיפוס שחפץ להרוס לכולם את תוכניותיהם לעתיד... אשר הם רצו... אצטדיונים אלימים והפגנות מתנחלים  זה כיף כמובן. יותר מלהביט על מזרקה משונה באמצע שום מקום... נניח... עד כמה שנעים לסגוד לרב כריזמטי או פסיכאטר מבריק החושב לפוצץ את הערבים ושאר שונאיו עם תדימתו הממלכדת.

בכל אופן. 16 שנה אחרי כן. 12 אשפוזים פסיכיאטרים אחרי וכן. ותלמוד תורה אחד מלא באיומים אשר הרגיזו את נפשי יותר מכל דבר אחר והרסו לי את תוכניותי המרושעות לרקוד מול באמפרים וורודים באופטימיות בחנות בוטיק חמודה, גרמו לי לתהות. למעשה אני די בטוח נכון לכתיבת שורות אלו. שעם תלמוד התורה הגועלי כל כך בעיני ועם נואפי הילדות, המסוממים ומבעירי הצמיגים אשר ממשיכים לדרוש דווקא שאזכה להשיג את מאוויי בדרך תלמוד התורה הזו שלהם, היה עדיף לי כבר לשחק פיינל פאנטזי ולחלום שאני קוסמת לבנה נושאת סלים ומצודדת מראה ולחלל את השבת בחוצפה רבה עם אוברטיים מאשר לחשוב באופן הזוי שאני קיפוד בסניקרס... נניח... אולי אם הורי היו משלמים חמישה דולר יותר על קונדום מפלסטיק גם לא הייתי יוצא לנסות לחבל בשילומת הצדיקים שלכם. אז הייתם שמחים. ואני לא.

אני חפץ בתורה שלכם כמו שדג חפץ באופניים עשויות קיא.

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אוטו המשוגע, הסיפור האמיתי.

גדול וצהוב. זהו פאקמן. והסיפור מאחוריו ידהים אתכם!

יוצר המשחק סוניק די הדג'הוג. יוג'י נאקה נפגש בצעירותו עם ראש צוות התכנות של נאמקו ועם חטיבת פיתוח המשחק פאקמן והלה סיפר לו את מה שמכונה: תנ"ך הפאקמנים.

למעשה פאקמן כלל עלילה מסובכת אשר לא נכללה במקור במשחק מפאת חוסר מקום בזכרון של מחסניות המשחק.

 

תנך הפאקמנים הולך כך.

עוגה צהובה וחביבה היתה ידועה בתחביבה האין סופי לבלוע קוביות סוכר על מנת להעשיר את טעמה ולהגביר את המתיקות שהרי ידוע לכל ילד שככל שממתק הוא מתוק יותר. כך הוא שווה יותר וטעים יותר. ז"א שעוגת גלידת סאנסט אמורה לכלול תמיד וופל בלגי, מרשמלו, דובוני גומי, המון המון סירופ שוקולד ורשימה אין סופית של מיני ממתקים שהזכרון במחסנית המשחק שלנו ועלון המידע לא יוכלו להכיל כדי לספק את תאוותו של ילד בגיל הגן עקב תקציבינו האפסי... מתיקותה המיוחדת של עוגה צהובה וטובה זו. פאקמן, משכה אליה את ארבעת הרטבים המיוחדים של אג'ינומוטו. הספונסר שלנו הידוע בתור יצרן של רטבי מונוסודיום גלוטומט. אך אבוי! כאשר יתפוס כל אחד מן הרטבים את פאקמן הוא ימוסס אותו מכיוון שהוא אינו תואם כלל את המבנה העדין והטבעי ממנה היא עשויה... זה יהיה סופו של פאקמן במרדפו האין סופי למתיקות אין סופית תמימה אשר תשמח את ילדי העולם המתאווים בכל ליבם לממתק בעל מתיקות אין סופית! זהו אסון אם הממתק האהוב שלהם יתמסמס ברטבי האוממי בעלי הטעם המשונה והלא מובן. אינקי. בטעם התות השובב הרודף בתשוקה גדולה אחרי פאקמן ומתאווה לתפוס אותו. בלינקי, בטעם ענבים מתחכם האורב תמיד לפאקמן על מנת לתפסו. פינקי בטעם פונצ' חצוף אשר מתשפת פעולה עם בלינקי במערב ויחדיו תאנוס את פאקמן לקבל חיבור לא רצוי בחגיגה רבת משתתפים וכמובן קלייד אפרסק חושני אשר בהיותו מונוסודיום גלוטומט בטעם תפוז, טיפש מדי לבחור בדרך ערמומית ואינו מודע בכלל למה שהוא עושה ולכן מסתובב באקראיות במבוך. כולם מתאווים להיות רוטב נחשק במאפה  הצהוב אך עשויים ליצור אסון קולינרי והרס עוגות אם יחברו אליו. לעיתים. גלולה ענקית בעלת מתיקות מרובה במיוחד תעזור להכניע זמנית את חוסר האיזון הכימי בין מבנה העוגה לרטבי המונוסודיום הגלוטומט והם יברחו בפחד וכאשר יהיה ניתן לבלוע אותם השאריות הכימיות שלהם יתורו את הדרך חזרה למפעל הרטבים במרכז המסך וייוצרו בגירסה משופרת על ידי הספונסר המכובד שלנו. אג'ינומוטו.

ספלנדיד! איזנט איט?

בכל אופן. יום אחד. בשעה שפאקמן חקר את פסיכולוגיית מבחן הרורשך הקסומה אשר סבר בתקוותו הגדולה כי היא תעזור לו להפטר מכל הרוע על הפלנטה שלו. הופיע פאקמן נוסע בזמן והחליף את אחת מקוביות הסוכר בכדור קוקאין עשיר בT.H.C. וכאשר פאקמן התמים והזללן רדף כהרגלו אחר קוביות הסוכר הנפלאות, הוא מעד לפתע ובלע את גלולת הקוקאין הארורה. מטרתו של הפאקמן הנוסע היהבזמן  למנוע רוע גדול יותר. התמלאות המסך בשטף עצום של חלב לבן אשר היה מטביע לנצח את עולם המשחק ולא מותיר שום תקווה לשחקני הפאקמן התמימים לשחק אי פעם פאקמן בשנית!

תאונת המעבדה המצערת הפכה את משחק הפאקמן לסיוט. תוצאות מבחן הרורשך הוכיחו את עצמן ונתנו למגנווקס אודסי שלנו כוחות פלאיים אשר הפכו אותו לפלייסטיישן 4 העוצמתי אך בזאת פאקמן החביב לא היה יותר אותו הדבר. בין לילה הפך פאקמן לצרכן סמים ופשע נמלט מנוול אשר עסוק כל ימיו ולילותיו בהתמכרות מסוייטת לבליעה של כדורי קוקאין, פרוזק ופנטנול והמלטות משדים אכזריים  המופעים בעת הזיותיו לרדוף אותו בסמטאות מבוך מוסד פסיכאטרי אכזר ומתמשך. רק אכילה של מספיק גלולות קוקאין ופרוזק תגאל אותו מייסוריו ותשחרר את הציניקן המשחק במשחק הפלייסטיישן שלנו מן הצורך לעשות במכנסיו או לאשפז עצמו כאשר יגיע לשלב 256 במשחק שלנו אשר יסתיים במפתיע עקב מחסור בזכרון במחסנית משחק המגנווקס אודסי המקורית.

הסיפור שאתם שומעים תורגם מאוחר יותר עבור משחק אחר המבוסס על התוכנית רחוב סומסום לקונסולת המגה דרייב וכלל הופעת אורח מן התוכנית שביל באמצע שביל בצד. הלא הוא סוניק דה הדג'הוג והוא הותאם לרוח הניינטיז הניו אייג'ית האקולוגית. המסר הוא ברור. מנצחים לא משתמשים בסמים... סתאם. הם כן! נכון שאתם נהנים מן הקוקאין והפרוצות שלי, ווינרים צדיקים וציניקנים שכמוכם? למה מה חשבתם? שיצאתי מונוסודיום גלוטומט בסיפור הזה?

שלכם. גוסטף אדולף פלייטריפ האפנר השני.

או בקיצור, לא משנה איך תסתכלו על זה. יאיר. אדון הרשע.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מה באמת כיף.

ברור שלאנוס ילדות זה כיף גדול. הדבר הכי כיף בעולם כפי שכולכם אוהבים לטעון כל הזמן! להרגיש את הזין הקטן שלך מדגדג בעונג בתחת הקטן והחלק שלהן. לנצל אותן עד תום ולגרום להן לבכות בכי מר ולהרוס את חייהן כאשר אתה מרגיש את העונג המהמם  הזה שאף אחד לא יכול עליך. ברור שכולכם צודקים שזה הדבר *הכי* כיפי בעולם! אני מסכים! עד שהשוטרים באים ונותנים לך מכות, חייך גיהנום במאסר הנצחי, אתה חוטף מקל בתחת מחברים שלך בכלא והם שופכים לך ברוע לב אכזרי ובחדוות רצח את המוח שלך עם מקל המטטא על רצפת התא...

ברור שלתת צדקה לעניים ולגמול חסדים זה טיפ טיפה פחות כיף וממש לא שווה כמו לגמור לילדה קטנה בתחת אבל לפחות אחרי שאתה עושה את זה למישהו לפחות יש משהו לאכול. חייו כבר אינם גיהנום ואם בכל זאת באים אחרי זה שוטרים ודופקים בך מכות אתה יכול להתנחם שלפחות עשית את הדבר הנכון... שזה לא נורא כל כך שהעניים אוכלים ויש לחסרי הבית מזרן נקי לשכב... תכלס זאת הרגשה מענגת מאד בלב לחייך למישהו בחדווה ולהאכיל אותו... כמעט כמו לאנוס ילדות! אולי אפילו יותר!

טיפשי לתת למישהו מקל בתחת ולשפוך לו את המוח על רצפת תא המאסר אחרי שהוא האכיל את העני אבל היי... גם אם זה יותר כיף בעיני כולנו לאנוס ילדות קטנות אני חושב שזה מוצדק מצידו במקרה שאגיע לכלא על פדופיליה ולא מוצדק אם אגיע לכלא על זה שאני גומל חסדים ונותן צדקה...

מקווה שגרמתי לכם לחשוב קצת... אני חושב ששווה יותר לעשות מעשים טובים מלאנוס ילדות ולרצוח ולגנוב כי אתה הולך על בטוח... אם אתה לא אונס ילדה אתה מפסיד כיף גדול. ברור... אבל הכיף הקצת פחות גדול של לעשות ולגמול חסדים מחזיר בסוף את ההשקעה כך שבסוף אתה קצת יותר מתעלה על עצמך בכל הקטע שזה כיף שבסוף עדיף להיות אדם טוב ושוחר שלום מאשר אנס מחורבן ורוצח מגעיל ונתעב. גם אם זה כיף.

בנימה זו אני ממליץ על המשחק ביו-שוק 2. שם ניתן לבחור בין להציל את העולם לבין לאנוס ילדות ולשחוט אותן כדי להתמסטל מהדם שלהן... רמז. האפשרות של להציל את העולם היא העדיפה... ואם לא כמובן אז אני מזמין אותך לקבל מחבריך מקל בתחת בתא המאסר במשחק או במציאות!

 

שלכם. פלייטריפ הפלייטריפיל.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

נינטנדו והשלום החסר.

מה אם אגיד לכם שהאחים סופר מריו 2 לנינטנדו המקורי לא היה אמור להיות במקור משחק בו זורקים ירקות על אויבים?

כבר אמרתי שבמקור, מריו 2 מבוסס על משחק קודם בשם "יומה קוג'ו דוקי דוקי פאניק" בו הדמויות לקוחות מן הסיפור הרוסי "הלפת הענקית". הקרוי גם סבא אליעזר והגזר.

במקור. נינטנדו עבדו על פרוייקט סודי שהיה אמור להיות מחשב בעל שש עשרה סיביות הכולל כונן דיסקטים. המחשב נועד במקור לצרכי שלום וקידום עניינים במזרח התיכון והוא נועד לחינוך של ילדים ישראלים וערבים למען דו קיום.

 לצערינו,באותן שנים ישראל עדיין היתה במלחמה עם אומות ערב ודו קיום לא שרר כאן. לכן נינטנדו ראו ששיתוף פעולה עם ערב ועם הישראלים לא בא בחשבון וגם לא היה בידה משאבים מספיק לייצר את אותו מחשב של שש עשרה סיביות. לכן. באופן מסחרי, הפך המחשב הזה לפאמיקום 8 סיביות שאנחנו מכירים.

למעשה. בעת שלום באותו הזמן, מכשיר השש עשרה סיביות לא היה אמור להיות ביתי אלא מוצג במרכזים קהילתיים ובסיפריות ומוזאונים לצרכי לימוד. לכן בנייתו היתה אפשרית אף מהסיבה הזו, שכן מלכתחילה לא היה אמור ממש להיות לשימוש פרטי וביתי. מפעל החלומות לפאמיקום דיסק סיסטם היה אמור להיות במקור משחק זריזות ידיים חינוכי בשם "מפעל האפונים של חביבה". הדמות הראשית היתה אשה ערביה שלפעמים נקראה חביבה אך היה ניתן לשנות את שמה בהתאם לאיזור הספריה והמוזאון על ידי טכנאי מטעם החברה המורשית מטעם נינטנדו בארץ שלעיתים היה קופץ למוסד החינוכי עם כמה דיסקטים לעדכון גירסאות בהתאם לקצב ואורח הלימוד. המשחק עסק בעבודת כפיים. אפונים היה השחקן זורק לסל ומוציא מהאדמה תוך קפיצה מעל מכשולים כמו עכברים רעבים וקיפודים משוננים. הבעל הערבי היה שולח את חביבה, אשתו למשימות שונות בהן היא היתה צריכה לעמוד כדי לספק פרנסה לביתה. זה היה אמור להיות שעשוע חברותי לילדים בגילאי בית ספר בעיקר. הרבה מסתבר, הוא דווקא מעט!

זה גם  היה אמור להיות המשחק היחיד שיצא עבור המחשב האלמותי ולא היו אמורים להיות עוד משחקים נוספים בפרוייקט הזה מלבד אולי קובץ לומדות חינוכי שהרי, בעת של שלום,העם  הנוכח במזה"ת ובארצות ערב היה עוסק בעיקר בעבודת כפיים ודו קיום והכנת ארוחות משותפות ולא במלחמה. לכן. לקהל שלא ידע יותר מזה. משחק שש עשרה ביט אחד היה מספיק אפילו לשלושים וחמש שנה. הדבר הזה כמובן לא יצא לפועל בשל המלחמות שאנחנו ממשיכים לנהל כנגד שכינינו הערבים והדיכוי שאנו עושים בעזה כנגדם ונגד מבקשי אשרת העבודה, המלחמה עם סוריה וכו' והם מסתמא כנגדינו, בימינו, הטכנולוגיה התפתחה עד כדי משחקי תלת מימד של קול אוף דיוטי על הפלייסטיישן והאקסבוקס האגרסיביים. חשבו לכם שהיינו מסתדרים עידנים עם מכשיר אחד של 16 ביט. פשוט .. תשכחו מסוניק, מריו, קראש בנדיקוט, מאסטר צ'יף ודומיהם ותחלמו חלום רטוב על שלום איתנו ועם הערבים בו אף אחד לא נהרג במלחמה וכולנו היינו משחקים זה עם אלו ומכינים אוכל לארוחות בצוותא.

יפן. בכל אופן מאד חלמה על שלום, והדיסק סיסטם המקורי היה חלום שנגנז. דרים פקטורי, הוא רמיזה עלומה למה שהיה יכול להיות כאן. על מה שהיה יכול להיות המשחק האמיתי שנינטנדו תיכננו לעשות. לכן. מכל. אני מתאווה לשלום שהיה יכול להיות כאן במזרח התיכון.

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

בטעם תות.

הסרט: "חור בקונדום".
סוג: סרט אימה
תקציר העלילה: פסיכיאטר, כנראה נוצר בטעות, החליט לערוך ניסויים אכזריים על מטופליו והופך את חייהם לסיוט. בסרט יש מגוון סצנות הכוללות שעון.
 
מסקנת הסרט. אם נוצרת בטעות. אל תעסוק בפסיכיאטריה. גם אל תקשור מטופלים למיטה באכזריות ותבצע בהם ניסויים אכזריים. עדיף שתלך לבית קפה ותשמע ג'אז.
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל playtrip אלא אם צויין אחרת