00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שיעור 9 תחקירים

ועדת חקירה היא אולי הביטוי השנוא ביותר במערכת הפוליטית הישראלית, וסבורני שגם בצבא.

בישראל ארבעה סוגי ועדות חקירה:

וועדות חקירה ממלכתיות שהוקמו בישראל סקרו אירועים בטחוניים כמו סברא ושתילא או הסיבות לפרוץ מלחמת יום הכיפורים מחד, עם וועדות כגון זו של עציוני מ1971, שחקרה שמועות בעניין מתן תשלומים על מנת להטות תוצאות משחקים בליגה הלאומית לכדורגל, לא פחות, מאידך.

וועדות חקירה פרלמנטריות חקרו את נושא המגזר הבדואי בישראל, או המצוקה הכספית המתמשכת של הרשויות המקומיות

נראה כי לא היו הרבה וועדות בדיקה ממשלתיות: ידועות מביניהן הן וועדת זיילר שבדקה את פעילות המשטרה בפרשת משפחת הפשע פריניאן, וכן וועדת וינוגרד שבדקה את אירועי המערכה בלבנון בשנת 2006.

ועדות חקירה של צה"ל נדירות כנראה עוד יותר, או שמא עצם הידיעה על הקמתן של וועדות כאלה היא סודית, שכן הדבר היחיד שהצלחתי למצוא בנושא היה את וועדת שמגר שבדקה את מקרי המוות של הצוללנים והקשר שלו לזיהום נחל הקישון.

כאזרחית ישראלית, עלי לומר בצער שאמון הציבוא הוועדות אלה לסוגיהן הוא קטן מאד. אנו רגילים יותר מכל לוועדה שחוקרת דבר מה ואף מגישה המלצות, רק כדי שיתעלמו מהן. לא פלא אם כן, שממשלת ישראל לא יכולה לקבל את התואר "ארגון לומד", כאשר היא מתעלמת באופן עקבי מהמלצות וועדות שהיא עצמה הזמינה.

מקור:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

פרק 8 הארגון הלומד

הארגון הראשון שחשבתי כי יענה על כל התנאים של "ארגון לומד", גוף אורגני אשר עובדיו לומדים בכל יום משהו חדש, פועלים יחד בשיתוף פעולה מלא, מטמיעים חומר ולומדים מתוצאות העבר- עם כל רצוני לענות שבוודאי מדובר בגוף אקדמי כגון האוניברסיטה העברית, עלי להודות שהחברות העונות על כל תנאי הארגון הלומד אינם גופים ביורוקרטיים כלל וכלל.

מקומות כמו גוגל או פייסבוק, הם הארגונים שמחברי הספרים על "הארגון הלומד" בשנות התשעים חלמו: הם לומדים מטעויות, מלאים באנשים יצירתיים, אשר מצייתים לא בחוסר רצון או מתוך חוסר ברירה, אלא מתוך הבנה אמיתית ומחויבות לערכי החברה ולחזונה.

אך בחברות מסוג זה, לא מדובר רק במאמץ שהעובדים משקיעים, אלא גם ביחס ההנהלה כלפיהם: מקום עבודה אשר נותן לעובד להשמיע את קולו ודעותיו, שאינו מגביל אותו בתוצאות כפי שהתרגלו אליהןן, אלא מעודד ומאתגר אותו להשיג את הדברים טוב יותר, גם אם זה נעשה בצורה שונה מזו שהתרגלו אליה, ארגון אשר מספק לעובדיו גב ובסיס יציב, ולוקח יחד עימם אחריות על תיקון שגיאות, במידה וקרו כאלה- ארגון כזה יכול לקרוא לעצמו "ארגון לומד" ולקצור את פירותיו. לא פלא שרוב הנשאלים בסקרים על העדפת מקומות עבודה, עוניפ תמיד כי המקומות המועדפים עליהם הם גוגל ופייסבוק. לא מדובר כאן רק בהילת ההייטק היוקרתית,שכמוה יש בחברות נוספות למכביר, אלא הידיעה שמדובר במקומות פורצי דרך מבחינת חדשנות, ששמים את העובד במרכז ולא כמס שפתיים.

נאה שוודקא בשנת 2019 השכילו כמה חברות שאינן הייטק לייצב את עצמן היטב כארגון שהוא לטובת העובד. כך למשל מסקר של דה מארקר, נמצא כי החברה הטובה ביותר לעבוד בה הייתה אינטל, אחריה גוגל ומייקרוסופט.כאשר פייסבוק ירדה למקום השישה עשר, אחרי חברות כמו חברת החשמל ושטראוס, והיא נשרכת מאחורי חברות הייטק ישראליות כגון רפאל והתעשייה האווירית, חברות שעובדות עבור צה"ל ומטבע הדברים יצרו רושם של מקומות ביורוקרטיים במיוחד, בדומה לצבא עצמו. מי יודע? אולי גם לאוניברסיטה העברית יש תקווה להפוך לארגון לומד ונחשק בעתיד.

 

מקור:

https://www.themarker.com/career/EXT-INTERACTIVE-1.7212930

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

שיעור 7 שוקי תחזית

יותר מכל דבר אחר, שווקי התחזית הזכירו לי את הימורי הבורסה לניירות ערך, או את תחזיות הזוכים באוסקר: כמות מסוימת של אנשים אנונימיים שנותנים תחזית מטעם עצמם לגבי מאורעות שיתרחשו בעתיד או לא, והסיכויים לכך. סוחרי הבורסה עוקבים למשל אחרי תחזיות לגבי עליית מחירי מנייה או ירידתה, ומבצעים רכישות על פי תחזיות אלה. על פי החוק, אסור לחברה עצמה לתת תחזיות לגבי המניות שלה, מכיוון שמדובר ברמייה.

בישראל קיימת חברה שמייעצת למשרד התחבורה בנושא כדאיות פרויקטים עתידיים ודרך יישומם, חברה שלא ידעתי על קיומה או על פועלה עד היום.  

באתר הבית של החברה

https://www.matat.com/

היא מספקת מידע על הפרויקטים בהם השתתפה, ביניהם מרכז לעריכת תחזיות תנועה ובדיקת הכדאיות הכלכלית לפני סלילת כביש 6. כמו כן עסקה החברה בסקרים, מחקרים ועבודות בנושאי בטיחות, דו"ח על מצב התחבורה העתידי בישראל או עלויות הובלת מטענים ברכבת. כמובן שבמקרה זה מדובר בחברה רצינית ולא בקבוצת אנשים אנונימית, אך התוצר נראה לי זהה: מתן הערכה לגבי פעולות עתידיות בתחום מסוים.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

שיעור 6 ויקי

 

אף שוויקיפדיה היא ענקית מידע, והמקום הראשון אליו פונים על מנת לחפש חומר ברמה הבסיסית ביותר, הייתי רוצה להאיר מנקודת מבטה של גיקית (חובבת פנטזיה ומד"ב) את הויקי הפחות מפורסמת, אבל השימושית יותר בקרב חברי לפאנדום: וויקיה.

WIKIA

היא גירסת ויקיפדיה שנועדה לספק מידע (בעיקר למעריצים) על דמויות בסדרות מד"ב ופנטזיה פופולריות, לתת רקע ופרטים נוספים על דמויות מעולמות הקומיקס ואף מהגיימינג, ולספק למעריצים תשתית פשוטה, מובנת ומלאה שבה יוכלו לבדוק את כישוריו של סופרמן, למשל, או כמה פעמים הופיע ת'ור בסדרה מסוימת ומי היו חבריו לצוות הנוקמים על פי שנים או כותבים.

מכיוון שמדובר בפלטפורמה למעריצים, התרשמותי היא שאין דגש רב במיוחד על מקורות. לפעמים תופיע חוברת מסוימת כמראה מקום, או משפט שאחד היוצרים אמר, אך כעקרון זוהי פלטפורמה מורכבת פחות מבחינה אקדמית, שמטרתה לתת מידע זמין ומהיר על מגוון דמויות, למי שחסר לו הידע המקדים הדרוש.

משעשע למצוא את המידע על ויקיה בעמוד של ויקיפדיה:  https://en.wikipedia.org/wiki/Wikia

הפלטפורמה נוצרה אם כן בידי מעריצים ועל ידי מעריצים. החברה מוכרת גם שירותי תוכן ופרסומות, ומשדרת חדשות בנושא בידור, תרבות פופ וגיימינג. כאשר גיקים מתחילים מביעים עניין בפאנדום (בסיס מעריצים) מסוים, המקום הראשון לחפש בו מידע הוא ויקיה.

אם יורשה לי להוסיף מילה אישית בנושא, מדובר באחד האתרים האהובים עלי במיוחד, ואני יכולה לשקוע בו שעות, תוך שאני מוצאת עוד ועוד דמויות שמעולם לא הכרתי, ומבררת עליהן מיד הכל.

 https://www.fandom.com/

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

שיעור 5 מיקור המונים

כהרגלי, אשמח להאיר את נושא מיקור ההמונים דווקא ביפן, בחברה שאולי פחות מפורסמת בעולם,  

YAHOO JAPAN אך אתר האינטרנט היפני שלה הוא המפורסם והמשומש ביותר במדינה :

למרות שמנוע החיפוש של יאהו פחות פופולרי במדינות אחרות, ובארה"ב ואירופה מעדיפים את זה של גוגל על פניו, ביפן הוא סנסציה של ממש. יאהו, שמאוחר יותר התפרקה בארה"ב לחברות ווריזון  ואלטבה, השכילה לעשות שיתוף פעולה עם ענקית התקשורת הסלולרית סופטבנק , ששירותי האינטרנט שלה הם הנמכרים ביותר במדינה. כך הפך הפורטל לשימושי ביותר, והמחזור השנתי של הרשת עומד על 92,174 מיליון יין.

אחד השימושים החשובים של יאהו ביפן, שמבדיל אותו משאר המדינות, הוא השימוש הנרחב שנעשה במיקור המונים: ניתן לשאול כל שאלה שהיא במנוע החיפוש, ומיליוני תשובות תופענה מיידית, כאשר רוב מוחלט של התשובות הן של משתמשים אחרים ביאהו, שתורמים מזמנם ומהידע שלהם על מנת לעזור לאחרים.

זהו מצב של 100% רווח לחברה, כאשר כל שנדרש הוא לספק את הפלטפורמה, ואחרים יעשו את העבודה. מכיוון שלא מדובר בעובדי החברה שעונים על השאלות, אין שום אחריות שנופלת על יאהו במידה והפתרון היה גרוע. לעומת זאת היא גורפת בקלות את אהדת הקהל על הפלטפורמה הנוחה שפיתחה, על מיעוט הפרסומות ועל שירותי המדיה שהיא מספקת (למשל האפשרות לחלוק סרטונים דרך האתר, בדומה ליוטיוב).

אמנם ניתן לקבל תגובות גולשים גם דרך גוגל, אבל הפורמט שם מסובך יותר, יש לשאול שאלות בצורה ברורה, והתשובות לא ניתנות בדומיין של גוגל עצמה, אלא באתרים שונים על פי השאלה ששאלנו. יאהו השכילה לרכז את כל הפעילות הזו בדף אחד נוח, בשפה היפנית. מיקור ההמונים הזה מוכיח את עצמו מדי יום, ולא נראה שיאהו עומדת להפסיד את השוק היפני לטובת גוגל בקרוב.

מקור:  

 https://www.japanpolicyforum.jp/archives/economy/pt20160215133225.html

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל EvelynKo אלא אם צויין אחרת