00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמא של שושנה

מוסר כפול או- איך אני מושפעת מהבלוג של מילנה...

כמה עניינים על ליבי...

קודם כל, טוב אז למי שלא מצא זה הבלוג של מילנה http://www.tapuz.co.il/blog/net/userBlog.aspx?FolderName=milena9 שאני מאוד אוהבת לקרוא וכל פעם שוכחת ונופלת עליו מחדש:). יש לי קטע עם כתיבה. אני אוהבת כתיבה טובה ואף מקנאה בה... כשאני כותבת מהלב אני הרבה פעמים מאוד אוהבת את התוצאה, כמו למשל כשכתבתי את סיפור הלידה שלנו http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?entryid=2596418. אבל כשאני כותבת צ'יק צ'יק צ'יק זה הרבה פעמים יוצא לי מבולגן, כמו הראש שלי! ואז קצת קשה לי לקרוא את זה בשנית... מה שנקרא כתוב ושרוף! (ואני מאוד בעד שריפה!).

עניין המוסר הכפול התחיל לפעם בי בדיוק לפני שבוע בעקבות פוסט אחר שרשמתי. מאז התחלתי לשים לב לכל מיני מצבים בהם שושנה משקפת לי את המצב שלי ולהיפך- איך שושנה מושפעת מהמצב הרגשי שלי. בעקבות כך התחלתי במין חשבון נפש. מצוין לחודש אלול!

כבר כמה שנים שאני חברת נפש של עבודת מודעות עצמית ומאוד שמחה לגלות על עצמי עוד משהו שאני יכולה לעבוד איתו ולשפר בי- לטובת הדורות הבאיםsurprise אז הפעם חזרתי לעניין הקורבנות. איך הגעתי לזה? חשבתי על זה היום פעמיים- בפעם השנייה כשלקחתי את שושנה לעשות חיסון פוליו (בזריקה! לא הטיפות...) ופחדתי! וביקשתי מחמותי שתבוא איתי להחזיק לי את היד, ועל הכסא במרפאה לחשתי לשושנה דברים חמודים באוזן אבל בתוך תוכי שקשקתי וקיוויתי שהיא לא שומעת את השקשוקים שלי... אבל לפני זה כשחיכינו על הספסל לאחות שבדיוק נסעה לביקור בית נורא התאפקתי לא להתמרמר- למה בדיוק עכשיו היא נסעה? היא הרי יודעת שאני מחכה לה... אני מחכה לה כבר מיום רביעי... חמותי קצת התמרמרה וידעתי שאם אני אמשיך בקו איתה זה לא יועיל ואף יזיק לשושנה ובלעתי. אבל בתוך תוכי צפו ועלו להן "עשו לי" ו"לקחו לי". הפעם הראשונה הייתה בפגישת היערכות שהייתי בה היום בבוקר של כל מורי בית הספר, בה הכריז המנהל שיש אוזן קשבת לכל המורים החדשים ומאוד רציתי להתמרמר לשכן שישב לידי- שהוא מורה חדש- שלי לא הייתה שום אוזן קשבת. אבל שוב הבנתי שאלו הצמד "עשו לי לקחו לי" שצצות ועולות ובכך שאוציא אותן לא אתרום דבר ורק אזיק. אז שתקתי.

אז אני יודעת שיש לי עניין עם קורבנות. אני עדיין לא לגמרי יודעת איך להמשיך לעבוד עם זה. מה גם שזה צץ ברגעים שונים ובעוצמות שונות כל פעם. אני גם יודעת שאני לא רוצה שזה יעבור "בתורשה" לביתי (עיין ערך קיפוח עדתי והתוכנית של אמנון לוי...) אני כן יודעת שאם אני לא רוצה להעביר לה את זה אני צריכה להיות יותר ויותר מודעת לבעיה. לקבל את זה שלפעמים אני מרגישה קורבן. אולי לחשוב איך הייתי רוצה להתנהג במצבים כאלו. או איך הייתי רוצה ששושנה תתנהג... הרי זה תמיד יותר קל על מישהו אחר... אני רוצה שתהיה בה חמלה כלפי "נסיבות" וכלפי אנשים שעושים טעויות או לא שמים לב. אני גם רוצה שהיא תדע לעמוד על זכויותיה ולבקש ואפילו לדרוש את שמגיע לה! ואני גם רוצה שהיא תעשה את זה בחיוך... בנועם הליכות, במאור פנים, מתוך עדינות, מתוך נדיבות, מתוך הומניות וראיית האדם.

הלוואי אצליח להנחיל לה את כל זה! אני אהיה כל כך גאה בעצמי...

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של שושנה אלא אם צויין אחרת