לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
בילדים שלנו יש את הסקרנות הטבעית והדחף ללמוד. הילדים שלנו זכאים לכבוד ולהערכה, ובכדי שיוכלו להתפתח, לגדול, ולממש את הפוטנציאל הגלום בם, עלינו, ליצור את התנאים המתאימים עבורם. עלינו לספק את צורכיהם הפיזיים, הרגשיים והרוחניים.
מכיוון שתהליך הגדילה של הילד מלווה בכישלונות וקשיים לצד ההצלחות, אנחנו כהורים צריכים לספק לו ``רשת בטחון`` של קבלה, תמיכה ואהבה. אנחנו, צריכים ליצור עבורו אוירה שתאפשר לו להיענות לאתגרים שהחיים מציעים מבלי לחשוש מכישלונות.

איך עושים את זה? איך מטפחים ילד ומאפשרים לו להיות הוא עצמו מבלי שהרצונות, הפחדים והציפיות שלנו
``ישתלטו`` על החינוך? איך מדברים עם ילדים כך שתהיה החלפת דעות הדדית, הבעת רגשות וחשיפה אישית?

כל אלה ושאלות רבות נוספות הן עניינה של קהילה זו. ננסה ללמוד, תוך כדי הקשבה ופתיחות, אחד מהשני. אין דרך אחת שהיא טובה מהשניה, לכל ילד והורה מתאימה דרך ייחודית שלהם ו``הצלבת`` הדעות תאפשר (כך אני מקוה) לכל אחד מאתנו למצוא את שביל הזהב בינו לבין ילדו.

הפורום מיועד לדיונים בנושא חינוך לגיל הרך.
הוא נועד לכל מי שיש לו או לה משנה חינוכית, או המעוניינים לגבש לעצמם משנה כזו, או להתלבט בנושאים הנוגעים למשנה כזו.
כל דיון הקשור במישרין לנושאי חינוך לגיל הרך שייך לפורום הזה, ויתקבל כאן באזניים קשובות ולב פתוח.
דיונים הנוגעים לנושאי הורות כלליים, ולא לנושאים הנוגעים בחינוך, אני סבורה שמקומם הנכון הוא פורום "להיות הורים", שחושף את המתייעצ/ת גם לכמות גדולה הרבה יותר של גולשים.
אין צורך להדגיש (אך אדגיש בכל זאת), שכתיבה בפורום כפופה לתקנון תפוז.
מעבר לכך, אלה הם כללי ההתנהגות בפורום "חינוך לגיל הרך":

אין פרסומות בפורום - ניתן לפרסם בלוח המודעות של הפורום. פרסומות מעל דפי הפורום תמחקנה.
יש להמנע מפרסום תמונות של ילדים בפורום - עם כל ההבנה שלי לרצון שלנו להתגאות בילדינו (ויש במה להתגאות!), אבקש להשאיר את הדיונים במסגרת מטרת הפורום, ולא לגלוש לשרשורי תמונות.
יש להמנע משיחות פרטיות וקשקושים מעל דפי הפורום - לשם כך קיימת מערכת מסרים יעילה בתפוז. הפורום נועד לדיונים ענייניים. יש מקום רק ל-15 הודעות בעמוד הראשון של הפורום - הבה נשתמש במקום הזה בתבונה ולנושאי הפורום.
יש להמנע מהתנצחויות בפורום - נסו לשבור את הפרדיגמה לפיה עליכם תמיד לומר את המילה האחרונה.
עלבונות אישיים והתייחסות פרסונלית לגולש/ת ימחקו על פי שיקול דעתי הבלעדי - בהקשר הזה, אבקש אתכם מצד אחד לחשוב מראש, ואף לקרוא שוב, הודעות שלכם לפני שאתם שולחים אותן, ומצד שני, לתת קרדיט לאדם שעומד בצד השני של המסך, שהוא לא התכוון לעלבון אישי, ולנסות לקרוא את הודעתו שוב בעיניים אחרות לפני שמתלוננים.
אפשר, ואתם מוזמנים, לפנות אלי במסרים בנושאים הנוגעים לאמור לעיל, אך אבקשכם להפעיל שיקול דעת לפני שאתם פונים אלי. מאד לא הייתי רוצה לקבל כל יום מסרים מגולשים שנעלבו מגולש זה או אחר.

אני מאחלת לכולנו דיונים פוריים ומעניינים

לאה_מ






מתלבט אם להתחסן? יש לך שאלות בנושא?
30/10/14 12:32
1צפיות
עם בוא החורף, מחלת השפעת מאיימת על כולנו.

מתלבטים אם להתחסן? יש לכם שאלות בנושא? אתם מוזמנים לאירוח מיוחד בנושא :-)


היום בין השעות 16:00-18:00 נארח את ד"ר ליזה רובין מטעם משרד הבריאות שתענה על כל שאלותיכם בנושא.

מוזמנים |@|
אחיותי ואני הכנו סרטון קצר המבוסס על הספר וההצגה שכתבנו נשמח
29/10/14 13:10
8צפיות
לקבל תגובות אחרי שילדכם יאזינו לו. תודה מראש
שניר
ילד של אמא...מבקשת להתייעץ
27/10/14 12:14
37צפיות
שלום בנות!!
בני בן 4. משום מה, הוא עדיין מחובר לחבל הטבור של אמו. הוא לא מוכן ללכת לאחרים, מזמין חברה (אף פעם לא חבר, רק בנות) פעם בחודש הביתה. התחנן שארשום אותו לחוג, נרשם ולא הצליח להיכנס לשיעור הראשון.
הרבה פעמים בגן, נזכר באמא שלו ומתחיל לבכות. הוא לא מוכן להישאר עם אף אחד חוץ מאמא שלו, כולל סבתות, אבא . אי אפשר ללכת לימי הולדת ...
רקע/מה שאני מרגישה:
יש ילד נורמטיבי, התפתחות רגילה (מתלבש לבד, נועל לבד). קצת שובב ומאוד מושפע מהאחרים. אהוב על-ידי החברים שלו בגן....
ייש לו אחות גדולה בת 8.
השאלה שלי היא האם הכל תקין?!?? אני יודעת שבני עדיין צעיר מאוד ואלו כישורים חברתיים שנרכשים, אבל עד איזה גיל אמורים לרכוש אותם??
 
 
זה עניין של אופי
27/10/14 19:16
12צפיות
ומה שיכול מאוד להשפיע הוא עד כמה את באמת מוכנה לשחרר אותו ועד כמה את מגוננת.
לי אישית היה מאוד קשה אם לא הייתי יכולה להשאיר את הילד עם אבא או סבא/סבתא קרובים (מעבר לכך שהזמן האישי מאוד חשוב). והרי לגן הוא הולך ושם נשאר בלעדיך וסה"כ מתפקד. הגיוני להתגעגע לעיתים במשך היום, בעיקר בתחילת השנה ואחרי חגים ואם הוא נרגע ומתפקד זה בסדר.
עד איזה גיל זו שאלה שקשה מאוד לענות עליה מכיוון שזה מאוד אינדיוידטאלי..
כשאת הולכת איתו - הוא משחק עם אחרים?
28/10/14 09:15
12צפיות
 לכו לגן המשחקים או ימי הולדת. את תשבי שם כשהוא ירצה אותך הוא יבוא אלייך, ואני מקווה שככל שמצד אחד ייהנה עם חבריו, מצד שני יראה שאת שם כשהוא צריך - הוא יירגע ויפסיק לבוא.
 
תיזהרי מלגרום לו לחשוב שזה גורם לך אושר העניין הזה. אם הוא אומר שהוא לא מוכן להישאר עם אבא ואת בתגובה מחבקת אותו או אומרת עליו ליד אנשים "זה ילד של אמא" - זה משדר מסר כפול. כאילו זה נחמד בעיניך.
 
לגבי שהוא לא מוכן להישאר עם אחרים - לדעתי, קצת טעיתם בזה שהגעתם עד הלום. כי הילד קיבל שליטה מדהימה על סדר היום גם שלך וגם של אביו. ילד בן 4 - אסור שתהיה לו שליטה כזאת. הוא בעצם קובע שאת לא יכולה לצאת מהבית? וזה אומר גם שאת ובעלך לא יכולים לצאת לבילויים? לא בסדר. לדעתי - צריך להעמיד אותו בפני עובדה. את הולכת לסידורים או פגישה עם חברה. הוא נשאר עם אבא. אם בא לו לבכות את כל השעתיים שתיעדרי - שיבכה. הוא גדול, בן 4, זו בחירה שלו איך בא לו להעביר את הזמן.
º
תודה רבה!
28/10/14 09:39
4צפיות
באיזה שעה אמור גן ילדים\ מעון ילדים לקבל את הילדים?
27/10/14 14:25
26צפיות
הילד שלי בן 3 והוא בגן ילדים, בגן טוענים ששעת קבלת הילדים היא בשעה 7:30 ושעת סיום זה 3:45. וזה לא מתאים לבעלי כי ייאחר לעבודה אם פותחים רק בשבע וחצי, האם יש חוק שמגדיר את שעת הפתיחה ??
º
מדובר על גן פרטי?
27/10/14 19:11
4צפיות
º
כן זה גן פרטי
27/10/14 20:18
10צפיות
º
אז אין חוק. מה שהם הבטיחו כשרשמתם לגן
28/10/14 09:17
9צפיות
º
תודה רבה
28/10/14 14:34
4צפיות
|שף| סידרנו לך 1,000 ש"ח לשופינג
27/10/14 13:06
1צפיות
|!| ככה פשוט...


תשתפו אותנו בטיפ שלכם לחיים קלים במטבח ואולי תזכו ב - 1,000 ש"ח לקניית דברים טובים למטבח


http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...


בן 3 וחודשיים שנגמל
24/10/14 22:49
29צפיות
איך עוזרים לילד בן 3 שגמול באופן מעולה מפיפי וקקי לא.
מתאפק 3-4 ימים ולא רוצה לעשות מתלונן מכאב ופחד וחומרים משלשלים לא עוזרים לו. קקי הוא עשה רק בתחתונים וגם אחרי 4 ימים של התאפקות הוא רוקד כל פעם שמרגיש ושוב עוצר
בדר"כ עוזר לשחרר...
26/10/14 19:12
8צפיות
לאלדבר על זה, לא לעשטת מזה עניין. כשעושה, להחליף בענייניות ולהזכיר שקקי עושים בשירותים וצריך להחליף (בלי אכזבה או כעס).
אפשר גם להציע סיר.יש ילדים שזה יותר קל להם בסיר כשהם רואים את "התוצר" והרגלים לא באוויר.
במקביל כדאי לקרוא ספרים מתאימים ולתת לו לשחק בחומרי יצירה מלכלכים  (צבעי אצבעות, גטאש, חימר וכדומה) כמו גם להכין ולגעת בבצק (עוגיות, כדורי שוקולד וכדומה) והעיקר- הרבה הרבה סבלנחת,זה תהליך שדורש סמן וסבלנות..
שלבי התפתחות בגיל הרך [אינפוגרפיקה]
26/10/14 15:02
22צפיות
אינפוגרפיקה יפה שמתארת בשלבים את שלבי ההתפתחות השונים אצל תינוקות בגיל הרך
(קרדיט למען הסדר הטוב - מתוך אתר דובדבן מעונות יום)
 
|*|נפתח פורום עגלות לתינוק|*|
26/10/14 10:37
|@|הילד או הילדים הראשונים שלכם גדלים ברגעים אלו ממש בבטן? עליכם להיות ערוכים בהתאם לקראת הגעתם!
חדש בתפוז ? פורום עגלות לתינוק. פורום זה מיועד עבור הורים, משפחה ועוד העומדים לקראת רכישת עגלת תינוק.

המגוון רחב מאוד וקשה להחליט מהי העגלה עבורכם. איך יודעים מה ההבדלים בין העגלות? האם עדיף להזמין מחו"ל? מהי העגלה שתענה לכם על הצרכים?
כל המידע במקום אחד! היכנסו עכשיו לפורום להתייעץ ולייעץ בנושא:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

תינוק בבית עד גיל 2.7
23/10/14 12:29
27צפיות
אני נורא מתלבטת ואשמח לשמוע מה דעתכן, סליחה על האורך..
בני יהיה בספטמבר בן שנה ושבעה חודשים, הוא בבית עם מטפלת מדהימה ואנחנו מאוד מרוצים ממנה. אני צפויה ללדת במאי, כך שבספטמבר (שאז אצטרך לחזור לעבודה אחרי חופשת לידה) הוא/היא יהיו בני כארבעה חודשים.  
יהיה לנו קשה לממן גם מטפלת לקטן וגם גן לגדול וחשבנו אולי להשאיר את שניהם עם המטפלת. היא מקסימה אבל מבוגרת ואני חוששת שלא תצליח לאתגר מספיק את הגדול לאורך השנה וגם שתחסר לו אינטראקציה חברתית (למרות שאני איתו כמעט כל יום אחה"צ במרכז הקהילתי השכונתי ויש שם חוגים ומשחקיה והוא פוגש שם ילדים, אבל לא את אותם ילדים).
אני גם חוששת מהכניסה לגן בגיל שנתיים ושבעה חודשים. אני חוששת שההסתגלות תהיה לו קשה. אני מניחה שרוב הקטנטטנים בגן כבר נחשפו למסגרות, אולי גם מכירים אחד את השני כבר.
אני גם טיפה חוששת שהקטן ילך לאיבוד כי הגדול ידרוש את רוב תשומת הלב.. 
בקיצור הרבה חששות :) אשמח לשמוע מה אתן חושבות.. תודה רבה למי שהגיעה עד הלום! 
 
להיכנס לגן בגיל שנה ו7, או שנתיים ו7?
24/10/14 15:39
17צפיות
אם אני מנסה להבין - ההתלבטויות הן -
להכניס לגן בגיל שנה ורבע, או שנתיים ורבע
והאם יהיה טוב לשני הילדים ביחד
 
אני חושבת שגיל שנה ורבע הוא מוקדם לגן. לא הייתי שולחת בגיל הזה למסגרת של פחות מ6 ילדים.
 
אני חושבת שזה יכול לעבוד - שני הילדים עם מטפלת אחת, בפרט שאת אומרת שהיא מדהימה. 
 
אני לא חושבת שיש סיבה שמטפלת לא תצליח לאתגר ילד בן שנתיים. היא יכולה לשחק איתו? להקריא סיפורים? לצייר? פלסטלינה?
 
מה שכן - אם שני הילדים ביחד כל היום, יהיה חשוב שאת ובן זוגך תמצאו דרכים לתת לכל ילד גם זמן לבד. 
 
הקטן לא יילך לאיבוד. אולי אפילו להיפך. 
חומר בנושא ארץ ישראל
23/10/14 12:18
23צפיות
צורה
אקלים
מיקום
תרבות
תושבים
אקלים
את מחפשת חומר בנושא?
23/10/14 19:19
8צפיות
לאיזה גילאים?
תוכנה
22/10/14 11:47
10צפיות
שלום רב ,

לצערי לא מצליחה להוריד למחשב ולא לדיסק ולא לנייד .

עזרה בבקשה

תוכנת שובי מספרים וצבעים  ןכן'..
|*| נפתח פורום קצת אחרת |*|
22/10/14 11:18
2צפיות
מי מאיתנו לא מרגיש שונה לפעמים? או מוזר? שקשה לנו להשתלב בחברה.
פורום קצת אחרת נועד לאנשים שמרגישים קצת שונים וחריגים בחברה ורוצים להכיר אנשים שמרגישים כמוהם.

אתם מוזמנים להיכנס כבר עכשיו ולייעץ ולהתייעץ, לחבק ולנחם, לשתף בחוויות טובות ובחוויות לא טובות, לחלוק רגשות ופשוט לדבר.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
מי בודק את הנוכחות של הילד בגן?
22/10/14 10:39
30צפיות
הייתי רוצה להעלות את הנושא של נוכחות בגני ילדים... בעיקר הורים ששולחים את הילדים בהסעה לגן , אין דרך לדעת אם הילד הגיע אלא אם אתם מתקשרים לגננת. למי שמכיר, אתם בעבודה בלחץ ויושבים שעות מנסים לתפוס את הגננת / מנהלת הגן על הקו שתפוס, כי עוד הורים מתקשרים ועל כל הורה שמתקשר היא צריכה ללכת לבדוק אם הילד נמצא - בקיצור, כאב ראש ובזבוז זמן יקר. תארו לכם ילד שנשכח חלילה בהסעה - עד שיבינו את זה שלא נדע מה יקרה. לכן תוכנות לניטור נוכחות בגני ילדים הן חשובות. תחשבו על זה - בבית הספר עושים בדיקת נוכחות כל יום איך זה שבגן לא??? 
 
º
אתה מנסה להעלות דיון או לפרסם משו?
22/10/14 18:57
6צפיות
º
הפרסום בפורום אסור...
22/10/14 18:58
6צפיות
אשמח לעזרה - תאור הבעיה בפנים
18/10/14 18:18
53צפיות
אני מקווה שאני בפורום הנכון
 
משתפת, במצב לא קל.. 
הבת שלי בת כמעט 4. 
רקע - חצי שנה מאוד קשה שלי שבה לא היה לי כוח לכלום (בגלל טיפולי פוריות ודכאון שהם גרמו לי). הייתי איתה המון אבל לא עשיתי בשבילה דברים. (נניח להביא לה מים ללכת איתה לשרותים ללכת איתה לגינה להכין לה אוכל וכאלה. תמיד אבא, אבל הייתי נוכחת כל הזמן במין אמירה של "אמא עייפה"). 
כשקצת יצאתי מזה לפני כמה חודשים והתחלתי להענות לה, נראה שהיא לא מפסיקה לרצות רק אותי ושרק אני אעשה בשבילה דברים. 
במקביל וכנראה בלי קשר או אולי עם קשר, היא כל הזמן מדברת, כל הזמן כל הזמן כל הזמן. לא מפסיקה. שואלת שאלות מסבירה את כל מה שהיא רואה. נניח היא מבקשת משהו וגם אם אומרים לה שמביאים לה או עושים בשבילה, היא ממשיכה לבקש אותו כאילו לא אישרו לה שזה בדרך. התנהגות שבחוויה שלי היא אובססיבית וגם גורמת לי לאובדן קיצוני של סבלנות.
עוד מופע של האינטנסיביות הזאת זה נניח שהולכים איתה לחנות כדי לקנות משהו לבית היא מוצאת מליון דברים שהיא רוצה ולא מפסיקה לבקש. הסרובים כמעט לא נתקלים בבכי או בסצינה אלא בחפירה בלתי פוסקת של רצון בדברים האלו או בדברים אחרים כשהבעיה הגדולה היא כמות הדיבורים, כמו מלחמת התשה. אין ממש זמן לעשות משא ומתן על חפץ מסוים או לדון איתה בכך שכבר קנינו לה משהו דומה כי מיד היא עוברת לדבר הבא. 
היא מבקשת רק ממני, ואם אבא שלה נכנס ואומר - אני אתן לך \ אעשה בשבילך את הדבר, היא עושה סצנה. בזה אנחנו לא מוותרים. גם כי אני מותשת ממנה וגם כי זו ההחלטה שהחלטנו בנינו. 
התגובה שלי לכל אלו היא נסיון להתמודד עם כל הרצונות במענה או בסרוב (תלוי בבקשה הספציפית) אבל בהרגשה שלי גם אם הכלתי את הבקשה "את מאוד רוצה כדור חדש, יש לך כדור כזה בבית" אז היא תעבור לדבר הבא ולבקשות בלתי פוסקות. כלומר מה שאני אומרת לא משנה. 
בהרגשה שלי היא לאו דווקא רוצה את הדבר עצמו אלא רוצה ממני משהו שאני לא יודעת מהו. אני בודקת איתה בכל מיני סיטואציות "את מתוסכלת עכשיו" "את כועסת עכשיו" "את רוצה את אמא" היא אומרת שכן (על רוצה את אמא) או לא (על כל השאר) וממשיכה לדבר, לבקש, להסביר, לספר, לסרב שאבא שלה יספק חלק מהרצונות שלה ("רק אמא"). אני מחבקת ומנשקת אותה המון אז לא נראה לי ששם החסך. 
אני במצב מאוד מרוט מכל זה. 
הדבר היחיד שפותר סיטואציה כזאת וזה כבר קורה כמה פעמים בשבוע לאחרונה זה שאני צורחת עליה שדי כבר שאני לא יכולה יותר. שתהיה בשקט. שאני לא יכולה יותר לשמוע אותה. ואז אחרי שהיא בוכה ורוצה לדבר איתי ואני מסרבת (כי אני באמת לא יכולה יותר בשלב הזה) פתאום חוזרת הילדה שאני מכירה שלפני שהתחילה הבעיה הזאת. שהיא מקסימה ונעימה ומדברת באופן שאני חווה כ"נורמאלי" (לא חופר או אובססיבי). 
אני רוצה לציין שבימים הבודדים שהיא מתנהגת יפה בלי שהיתה התפרצות לפני כן אני משבחת אותה ללא הפסקה. וכשביום הבא שוב קשה אני מתחילה מלהזכיר לה - את זוכרת איזה כיף היה כשהיית רגועה והקשבת לנו? זה קצת עוזר אבל לא מונע. 
ודבר אחרון, ההתפרצות שלי לא מגיעה כהפתעה, אני מזהירה אותה לפחות 3 פעמים שדי, קשה לי ככה עם ההתנהגות הזאת ועם כמות הדיבורים ועם הויכוחים על כל דבר. אני אומרת לה שאני מאבדת סבלנות. כלומר זה לא מגיע כהפתעה. והיא ממשיכה כאילו לא אמרתי כלום. בגלל זה נראה לי שמשהו בה מעונין בהתפרצות הזאת...
אני ממש מיואשת.. 
 
תודה!
אתמול כתבתי הודעה ארוכה ומפורטת אבל תפוז לא העלה אותה!
20/10/14 14:22
28צפיות
אז מכיוון שאני כבר ממהרת לצאת, אכתוב לך בקצרה:
 
קודם כל זה נשמע ממש ממש מתיש, בעיקר לנוכח העובדה שאכן עברתם תקופה מאוד לא פשוטה ואני בטוחה שזה לא מקל. אני מקווה שאת מלווה בעזרה מקצועית כי נשמע לי שכשאי שיהיה מישהו בשבילך שיוכל לעזור לך להתמודד עם הדברים ולהקל עליך.
כמו כן, לצערי הדיבור הבלתי פוסק הוא לגמרי תואם גיל וזה יכול לחרפן כל אדם שפוי. צריך לפעמים למר לילד שאת צריכה זמן קצת בשקט ואם היא לא מסוגלת שלא לדברף אילו לומר לה שהיא יכוהל לראותעכשיו פרק של סדרה או לשחק משחק ושאת הולכת לחדר ל 10 דקות כדי לנוח. גםלך כאמא יש צורך לפעמים בשקט וזה בסדר גמור. לגבי הדברים האחרים:
1. תיאום ציפיות- דברו מראש על מה אתם קונים ומה לא ואפילו הכינו רשימה. אימרי לה שהיא יכוהל לבחור דבר אחד בלבד ושכשתחליט מה הוא שתאמר לך.
2. אם היא שואלת שאלה ונתת לה תשובה אימרי לה שכבר ענית לה ואת לא מתכוונת לומר את אותו הדבר שוב ושוב
3. מי שמחליט מי יכול לעזור לה או לעשות איתה דבר מה זה בסופו של דבר אתם. אם את יכולה ורוצה את יכולה להיענות לה אבל אם המצב לא מאפשר יש לה 2 אפשרויות- לחכות שתתפני (אם זו אופציה) או שאבא יעזור לה...
4. נסי לעשות לה זמן מיוחד שהוא רק שלה. אחת לשבוע סיגרי את הטלפון ותני לה לבחור מה היא רוהצ לעשות איתך (במסגרת הזמן והתקציב שיש לך באותו השבוע). זה יכול להיות גם ללכת ביחד לגינה, להכין ביחד עוגיות או כל דבר אחר. זה לא חייב להיות יציאה לסרט, ג'ימבורי ופיצה...
5. סבלנות והמון ואם את מרגישה שאת לא יכולה יותר, בקשי עזרה, קחי ביביסיטר אחת ל.... (אפילו שתהיה שם בנוכחותך) ותתאוורי קצת כדי שתוכלי לחזור בלי להתפרץ עליה.
את כמובן מוזמנת להמשיך ולעדכן
המון תודה!
20/10/14 21:37
10צפיות
אני אכן מלווה בעזרה מקצועית ובזכות זה יצאתי מהדכאון ואני במצב די טוב לנוכח הנסיבות (שאני עדיין לא בהריון וקרו לי המון דברים רעים במסע הזה....)
לגבי הבת שלי אעדכן. כתבת פה כמה דברים שנראה לי שיעבדו.
 
שוב תודה!
היא בעיקר נורא רוצה את תשומת הלב שלך
24/10/14 15:44
6צפיות
דברים שאפשר לעשות - 
להזמין אותה לשבת איתך כשאת, למשל, מקפלת כביסה. ותיכנסי לmode של חצי האזנה... 
 
להזמין אותה להיות איתך בפעילות מאד שקטה. נניח - לצפות ביחד בסרט. כשאתן שוכבות במיטה, ואת מחבקת אותה. אני מקווה שהקירבה אלייך תיתן לה את מה שהיא מחפשת, וממך זה לא דורש הרבה (רק לשכב ולחבק).
 
ולהגיד לעצמך כל הזמן שזה רק שלב. הילדה מנסה למלא חסך בתשומת לב מאמא. אז היא מדברת מדברת מדברת, אבל עם הזמן הצורך יירד בהדרגה. היא כבר תתרגל שאת שם בשבילה. 
הורים מרגיזים לחבר
18/10/14 05:19
50צפיות
הילד שלי בגן חובה משחק כל הזמן עם אותו הילד.. אלא שההורים של הילד מגעילים ולדוגמה כשניסיתי להזמין אותם להפגש איתנו בגינה  (בשעות הבוקר) הם יצרו תחושה שיתקשרו אחרי הצהריים כדי להפגש ולא התקשרו  (גם דפקו לנו את היציאה של הבוקר לגינה וגם תקעו אותי בבית אחרי הצהריים.. )איך אפשר לגרום לילד למצוא חברים אחרים? אני מבינה ממנו שהוא קצת בבעיה בנושא..
לקבוע להפגש אחה"צ
19/10/14 19:06
21צפיות
אני היתי מנסה לקבוע להףגש עם ילדים אחה"צ.
גם הייתי נותנת הזדמנות נוספת לחבכ שת הבן שלך. אולי ההורים שכחו או לא הסתדר לכם או היתה חוסר הבנה.
דרך נוספת היא לשלוח אותו לחחג ולאפשר לו חפגוש גם שם חברים אבל נראה לי הכי טוב לתווך לו ולהציע חהזמין חברים הביתה או לגינה
רונית כהן זמורה - מנהלת פורום טיפול זוגי ומשפחתי

פורום טיפול זוגי ומשפחתי

מענה על כך שאלה בדיסקרטיות היכנסו עכשיו >>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


הריון ולידה

Flix
מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה