לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:

     



      פורום "הורים ועוד", לשעבר פורום "הורים פלוס" שפעל ב-ynet, שמח להמשיך לפעול בביתו החדש וישמח לצרף לשורותיו משתתפות ומשתתפים חדשים. אין תנאי קבלה, צריך רק להיות אמא או אבא."הורים ועוד" הוא המקום להשוויץ, לפרוק, לשתף, להתייעץ, לרגש,להתרגש. הפורום הוא מקום בו אנחנו כהורים יכולים להגיד הכל – על הילדים שלנו, על ההורות שלנו, על המשפחה שבנינו והמשפחה שסביבנו. כאן המקום לשתף בלבטים הרבים שמלווים אותנו – מטחינת המרק הראשון ובצבוץ השיניים, דרך ההסתגלות למערכות החינוך השונות ועד ליחסים חברתיים של ילדינו ההולכים וגדלים. מטרתנו היא למשוך הורים מכל הגוונים – הורים עובדים, הורי חינוך ביתי, הורים יחידניים, הורים חד מיניים, הורים מאסכולות חינוך שונות, הורים מכל קצוות הארץ והעולם, הורים בעלי השקפות עולם מגוונות, וכל זאת כדי ליצור מקום לרב-שיח שמטרתו אינה לשכנע את האחר בדעותינו, אלא ללמוד ולהרחיב את אופקינו בדרכים וגישות חדשות, לקבל ולהכיל, לחמול ולתת אמפתיה גם אם אין הסכמה. אתם מוזמנים לחלוק אתנו את חוויות ההורות שלכם, את רגעי השיא ורגעי המשבר, לקבל ולתת עצות על הורות ועל החיים בכלל (בשביל זה ה"ועוד").




מכירות את זה שלכאורה משהו שאינו כל כך משמעותי פוגע בכן מאד?
19/12/14 12:53
286צפיות
יותר משבוע אני מסתובבת עם גוש בגרון מעלבון, פגיעה וכעס שנגרם ע"י אביו של החמודי שלי.
לכאורה משהו לא כזה רציני: לא הוזמנתי לערב הדלקת נרות אצלו בבית (כשהילד שלי אצלו). (אתמול בערב), לא זו רק הבעיה. הבעיה היא שהוא בתחילה ניסה להסתיר זאת ממני. כלומר, פגע בי ביודעין. וזה ממש אבל ממש כואב לי.  אפילו הדלקת נרות אחת של אמא ואבא ביחד עוד לא היתה לנו. הוא בחר חברים קודם ולא לכלול אותי.
 
האנשים שהזמין - אני מכירה. אפילו אני מוזמנת (מה אתם יודעים) אליהם למסיבה בערב (והניחוש שלי הוא שאני מוזמנת רק בגלל שאבא של חמודי שם לב שיוצא שזה סוף השבוע שחמודי איתי).
האמת הפגיעה מאד מאד כואבת. מי שתקרא את השורות אולי לא תבין (כי צריך להבין את הקונסטלציה. אנחנו לא גרושים ולרוב לא מתנהלים כמו גרושים - רק מגדלים ילד יחד בשני בתים).
כל השבוע התשובות שלי אליו הן "כן לא שחור לבן" פחות או יותר.
המסיבה של הערב - חשבתי שבכלל לא מתקיימת (הוזמנתי לפני כחודשיים (!)) ועכשיו הבנתי שכן. לא בא לי!  פשוט לא בא לי... אבל קשה לי לפעול מתוך נקמה.
 
היה לי שבוע מגעיל. בד"כ אני אוהבת את חנוכה.
טוב - כותבת כי צריכה לשחרר...
 
תודה על האוזן הקשבת..
שבת שלום
מאוד מאוד מבינה אותך!
19/12/14 13:06
189צפיות
גם לי יש נטיה להפגע מדברים כאלו.
יש מצב לשיחה ישירה? אני בד"כ מתלבטת ביני חביני אם לדבר עם האדם, אבל לא משנה לאיזו מסקנה הגעתי, כשאני פוגשת אותו אני תמיד אומרת. בד"כ בעדינות וברוגע, אבל מדברת. בד"כ זה עובד לי.
 
ואם לא בא לך ללכת היום אז תמיד אפשר לתרץ ב"לא מצאתי בייביסיטר", לא? תעשי מה שבא לך.
תודה הרעיון הוא שהחמודי מוזמן גם... אם אודיע שלא באים,
19/12/14 13:33
194צפיות
זה יהיה משבר אמיתי שאני מעדיפה לא ליצור
בהחלט מותר לך
19/12/14 13:49
204צפיות
אם את חלק מהחבורה את חלק ממנה גם אצלו, ואם את לא- אז גם לא אצלם.
כנראה שהוא מרגיש אחרת בקשר לקשר שלכם (אולי זה חדש), אולי עבורו את רק נלווית לילד כשנדרש.
º
בדיוק כך אני מרגישה.... מאד מעציב אותי
19/12/14 14:36
52צפיות
גם אני מבינה מאוד את הפגיעה. אם לא מתחשק לך ללכת,
19/12/14 16:18
133צפיות
הייתי מוצאת תירוץ כלשהו ומוותרת.
º
תודה. לא, אני אלך. החמודי מאד מחכה לזה...
19/12/14 17:17
45צפיות
19/12/14 13:23
107צפיות
לגמרי מובן שזה פוגע, במיוחד אם מערכת היחסים איתו טובה (בהקשר של הילד), בעיקר כי ניסה להסתיר.
כשתרגישי שאת יכולה לדבר איתו על זה בלי להתרגז יותר מידי/ להתרגש יותר מידי- דברי. זה תמיד כדאי.
השאלה המתאימה להשאל היא-האם אתם חברים?
19/12/14 13:32
163צפיות
או רק הורים משותפים טכנית? (גם אם ביחסים מצוינים עבור זה ושיתוף פעולה מלא)
בהתאם לתשובה צריכה להיות הציפיה שלך.
אם אתם חברים ממש, מתיעצים,נעזרים,משתפים,נתמכים....  אז ברור שיש לך ממה להעלב,  אם לא, אז הציפיה שלך לא מתאימה. הגיוני שיהיו לו חברים שלו שהם לא את.
כן, חשבתי שאנחנו חברים
19/12/14 13:35
206צפיות
נוסעים לחו"ל יחד, מבלים את החגים יחד.
 
העניין הוא שאם החמודי לא היה אצלו אתמול בערב והיה מזמין חברים - לא ממש היה מזיז לי. רק בגלל שהוא ציין במפורש שזו הדלקת נרות שחשוב לו שהילד יהיה (גיליתי בעקבות שיחה על החלפת יום) - וכנראה שלא מספיק חשוב לו גם שאמא של הילד שלו תהיה מה גם שניסה להסתיר ממני
בהתחלה הייתי מאוד נעלבת, ואח"כ מבינה את הנושא:
20/12/14 11:48
83צפיות
אני מזהירה: זה עלול להיות לא נעים!
אולי באמת היה חשוב לו שרק החמודי יהיה.
נסי לחשוב אחורנית ולהבין אם חשובה לו המסגרת המשפחתית עבור הילד או שאת כאדם חשובה לו גם כן.
אם את מסיקה שאת כאדם חשובה לו -אז אולי היתה לו סיבה מסויימת הפעם שלא להזמין אותך, ולדעתי זה לגיטימי, אם כי לא יפה כלפייך.
אם את מתחילה לראות "סדקים" ביחס שחשבת שיש לו כלפייך - הייתי שומרת על הגבולות שלי ולא יוצאת מגדרי ללכת לקראתו. אם זה מתאים לך ולחמודי - סבבה, אבל אם לא - אז לא. אם גבולות וקורקטיות - אז עד הסוף. ולא, זה לא חייב לפגוע בהתנהלות ה'משפחתית' שלכם.
אני יודעת שזה לא תואם את האופי שלך, אבל אני חושבת שעם קצת עבודה עצמית תוכלי לעבור לפסים מעט פחות אישיים-רגשיים במערכת היחסים הזאת.
ועוד משהוא:
תארי לך שהיה לך בן זוג - היית נעלבת באותה מידה? יכול להיות שאת מרגישה ככה כי נשארת לבד בבית וציפית שהוא יחשוב על זה ויזמין אותך בגלל זה? את לחלוטין לא זקוקה לרחמים! יש לך חיים משלך ואת לר צריכה להרגיש בודדה רק כי החמודי מדליק נרות עם אבא שלו. את יכולה ליהנות מערב שקט עם ספר, משינה, מיציאה עם חברים, בקיצור - מכל דבר שאדם שלם נהנה ממנו. ואת צריכה להתייחס אל עצמך כאשם שלם!
 
מקווה שלא הכאבתי, אבל זה מאוד נגע לי ללב, וכ"ריגשית" - אני מאוד מבינה את העלבון
זה בדיוק העניין - שכנרא אני רואה "סדקים" ביחס.
21/12/14 11:00
לדעתי הייתי נעלבת באותה המידה גם אם הייתי בזוגיות. העניין הוא שאם הוא היה מזמין אנשים להדלקת נרות וחמודי היה איתי באותו היום - זה ממש אבל ממש לא היה מזיז לי כהוא זה. אחרי שחפרתי ביני לביני הבנתי שמה שהכי מציק לי כאן הוא שהוא *ידע* שהוא פוגע בי. כלומר, אין כאן תום לב. זה הקטע שמרגיז הכי הרבה.
הוא תמיד משחק אותה שהוא "דואג" לי. אבל במציאות זה לא כך.
מה שגם מציק לי הוא שהוא לא טרח ויזם כלום כדי שחמודי יחווה הדלקת נרות עם אמא ואבא שלו - בראש ובראשונה. סדר העדיפויות שלו לדעתי מעוות - גם כשהוא צריך להסתכל על טובתו של החמודי (שונאת להשתמש בביטוי "טובתו" אבל זה הכי מתאים כאן). כאן המקום להגיד שבכל שנה אנחנו מדליקים נרות יחד והפעם זה לא קרה כך.
 
למסיבה הזו ביום שישי, רק אני יודעת כמה שלא רציתי ללכת. החברים שלו האלה ממש אבל ממש לא מעניינים אותי. הלכתי רק כי החמודי ממש רצה (כי אבא לו הכניס לו את זה לראש). אני יודעת בוודאות שאם זו לא היתה השבת שלי גם לא הייתי מוזמנת, והאמת, שזה גם לא היה מזיז לי (כי זה לא ארוח אצל אבא של חמודי בבית) - בניגוד למה שאמרה מה שאמרה הכותבת בשרשור למטה שלכאורה אני רוצה את "הקשרים החברתיים" שלו - ממש לא. יש לי מספיק משלי.
למה זה לא משרת את טובתו של חמודי בעצם?
21/12/14 15:29
ההורים שלו לא חיים ולא חיו כזוג, והוא יודע את זה טוב מאוד, וטוב שכך.
זה נחמד אם חוגגים אירועים/ חגים יחד, אבל זה ממש לא משהו שחשוב לטובת הילד.
יותר חשוב לו שההורים שלו ישתפו פעולה בהרמוניה בהיבט האחראים המשותפים על גידולו וחינוכו.
כן מדליקים נרות יחדיו או לא? לא קריטי (גם אם מעליב אותך ובצדק לאור העבר), הילד יודע טוב מאוד שיש לו שני הורים בשני בתים נפרדים, וכל בית עם המנהגים שלו (בדומה לילדים להורים גרושים למשל).
אני מסכימה לגמרי
21/12/14 18:48
אקס,
אני ממש מבינה את הפגיעה והעלבון. ובעיקר את תחושת ה"ניצול" (זה השבת שלך, ולכן גם את הוזמנת...)
אני חושבת שאת עוברת התפכחות מאשליה, ובסופו של דבר, זה יהיה טוב.
 
רצית משפחתיות "כלשהי" איתו (אבא ואמא מדליקים נרות ביחד, למשל) והוא בגד בזה. וזה חרא של תחושה. ונשמע שאתם באמת ב"זוגיות" חביבה לגמרי. חברים ושותפים. ועושים הרבה דברים מקסימים כדי שחמודי ירגיש שי לו "משפחה רגילה" כמה שיותר. 
 
אבל כמו שאמרה מייס - עזבי, לחמודי אין "משפחה רגילה" (אני מקווה שאת מבינה את כוונתי ואת הגרשיים, כי אין באמת משפחה רגילה ובטח לא "נורמטיבית"), יש לו אבא ואמא שחיים בנפרד, מנהלים הורות משותפת חלק מהזמן וחלק מהזמן לא. זה מקסים שאתם הולכים להצגה ביחד, אבל זה בהחלט לא חובה. זה מקסים להדליק נרות ביחד (סתם ככה, ביחד. על א. ערב של סלט וחביתה). אבל זה גם לא חובה. אפשר להגיד שלא בא לך על מסיבה מסויימת וזה היום שלך אז מותר לך. ואפשר להחליף ימים אם נורא חשוב לו שחמודי יהיה במסיבה הזאת ואת זורמת עם זה.
 
להבדיל מהטרולית החביבה שצצה פה קודם, אני קצת "מכירה" אותך וברור לי שיש לך חיים חברתיים משלך, ולכן אני באמת חושבת שהמקרה הזה לגמרי צריך ללמד אותך לעשות הפרדת כוחות. השיחה עם האבא צריכה להיות ובעיניי אי אפשר להתחמק ממנה. אבל לא ממקום של "היית צריך להזמין אותי" אלא ממקום של "בפעם הבאה אל תחפור לחמודי על מסיבות שיש בשבתות שלי, בלי לדבר איתי לפני כן)
º
כתבת כ"כ יפה מה שרציתי לומר בעצם
21/12/14 18:52
תודה רבה על המילים החמות והתגובה החמה
21/12/14 23:07
נתת לי בהחלט חומר למחשבה!
º
כן. באסה :(
19/12/14 15:38
35צפיות
מבינה אותך
19/12/14 16:00
137צפיות
זה מאוד מעליב להישאר ככה בצד, במיוחד שאת ראית בכם חברים.
אולי יש מקום להאיר לתשומת ליבו?
אני פשוט חוששת שאם אפתח את זה איתו זה עלול להגרר
19/12/14 17:18
153צפיות
לשיחה מגעילה. לא בא לי על זה
יחד עם זאת, אני משוכנעת שהוא מרגיש שמשהו לא בסדר...
אם אתם ביחסים טובים בסה"כ בעת האחרונה, אין סיבה
19/12/14 20:08
131צפיות
שזה יגרר לריב, הרי הוא לא "חייב" לך את זה, זה פשוט יותר נחמד אם היית מוזמנת בהנחה שמדובר במשהו משפחתי שאת כן חלק ממנו ושאתם כן ביחסים טובים.
אם תציגי את זה בנועם לא מאמינה שיגרר לריב. אל תטיחי בו מה היה, תבקשי להיות מוזמנת להבא אם זה בסדר מצידו.. אני מאמינה שאם אתם ביחסים טובים כך גם יהיה והוא הבין ששגה.
מבינה אותך, זה באמת מעליב
19/12/14 21:01
107צפיות
אבל אני אציג גם את הצד השני (אולי):
סה"כ ממה שכתבת בפורום, בעבר וגם עכשיו, נשמע שאתם ביחסים די טובים סה"כ (חגים ונסיעות לחו"ל יחד זה משהו שאין לרוב המוחץ של הילדים שההורים שלהם גרושים...).
יכול להיות שהוא לא עשה את זה בכוונה? יכול לא חשב שזה משהו שתרצי בו, או סתם... פשוט לא חשב? הרי בסופו של דבר הוא גבר (כן, כן, אני יודעת.... אבל בכל זאת - הוא עדיין גבר, והם יכולים להיות קצת מוגבלים בדברים האלו).
אולי מה שאת פירשת כ"הוא לא הזמין אותי וניסה להסתיר ממני" מבחינתו היה: "זו הייתה סתם התארגנות ספונטנית שאורגנה מעכשיו לעכשיו, לא חשבתי שהיא תוכל להגיע בהתראה כל כך קצרה או סתם שכחתי להזמין אותה עם כל הלחץ של ההתארגנות, ואז הרגשתי נורא רע עם עצמי אז העדפתי לא לספר לה, או סתם שכחתי אז לא אמרתי לה כלום?"
סתם מנסה לראות אם אפשר לתת לו קצת להנות מהספק לפני שקופצים למסקנות ונעלבים... ואני אומרת את זה רק כי באמת נשמע שיש ביניכם יחסים טובים וחבריים, אז זה נראה לי קצת מוזר שהוא בכוונה לא הזמין אותך, ואז בכוונה ניסה להסתיר ממך. ממש לא רואה סיבה למה שמישהו ינהג ככה....
 
ואם זה באמת כמו שאת מספרת, אז כן הייתי מדברת איתו. לא היום או מחר, אלא אחרי שקצת נרגעת. אני חושבת שלגיטימי לגמרי לומר שנעלבת.
ממש לא התארגנות ספונטנית....
20/12/14 22:10
37צפיות
נודע לי על כך 8 ימים לפני. בתחילה הוא אמר ש"הוא עושה משהו עם חמודי ולכן לא יכול לשנות יום" (הייתי צריכה שינוי בגלל אילוץ עבודה). אז אמרתי לו "אז אחרי מה שאתה עושה, פשוט תביא אותו אליי" ואז הוא בעצם סיפר שהוא מזמין להדלקת נרות אצלו בבית ושום מילה בכיוון "למה שלא תבואי"?.
העניין הוא שבהתחלה התחמק מלהגיד כי הוא *ידע* שהוא יפגע בי. מה שאומר, שהוא עשה זאת לא בתום לב. זה הדבר שהכי כואב לי פה. הוא ידע שהוא פוגע בי. בוודאות.
 
מהיכרותי איתו - זה אפשרי שהדבר נעשה בכוונה.
 
 
באמת לא ברור למה שיעשה את זה
20/12/14 22:25
22צפיות
העלבון שלך מובן לגמרי.
ממליצה שתקחי לך כמה ימים להירגע ותדברי איתו על הנושא. תחליטי מראש מה את רוצה להעלות בשיחה ותשמרי אותה עניינית.
הילד שלכם עוד קטן, ויש לכם עוד המון שנים לפניכם. נראה לי שכדאי לדבר על הדברים ולא לאכול את עצמך מבפנים...
ודווקא זה שבן הזוג שלו מחבב אותך זה מצויין. אולי הוא ניחן בקצת יותר רגישות ויראה לו גם את הצד השני של הדברים פה ושם. אבל בכל מקרה, נראה לי שלא כדאי להסתמך על זה ופשוט לדבר. לא אומרת שזה יהיה קל, אבל נראה לי שאח"כ תשמחי שעשית זאת.
 
בהצלחה וחיבוק
אבל למה? יש לך מושג?
19/12/14 23:48
103צפיות

 
לא.... יש לו קטע כזה של "הפרדה" לפעמים. לרוב אין לי עם זה
20/12/14 21:58
40צפיות
בעיה. אבל כשמדובר בחג, זה מאד פוגע.
נראה לי שאין ברירה ואת חייבת לשאול אותו.
21/12/14 00:26
3צפיות
לפחות שתדעי מה הקטע.
רק מעלה השערה
21/12/14 08:42
אולי כששניכם נמצאים חמודי יותר צמוד אליך, ואת יותר דומיננטית מבחינת הקשר איתו. לא שאני מתכוונת שאת עושה משהו שזה יקרה, אלא שזה פשוט ככה. יכולה להגיד שאצל הילדים שלי זה בוודאות ככה.
ואולי זה מפריע לאבא שלו ולכן הוא רוצה שלא תהיי נוכחת בפגישות האלו.
ולגמרי מסכימה עם המסקנה שלך שכשתחזרי להיות רגועה שווה לדבר איתו על זה. יש לכם עוד הרבה שנים של הורות משותפת ולא שווה לנהל אותה עם כעסים שיש מתחת לפני השטח.
מאד יתכן שזה חלק מהעניין. כשאנחנו יחד אני משחררת לגמרי
21/12/14 10:50
אבל כמובן שאני לא אחראית לבחירות של חמודי.
אני מרגישה שהוא מרגיש שהוא כל הזמן בתחרות איתי... ת'אמת
יתכן שזו הנקודה, אבל:
21/12/14 11:28
יתכן שזה פשוט הוא.
 יש לי גם חברה שמשתפת עד גבול מסויים, ולעיתים אני מרגישה שלא בא לי לשתף אותה בדברים מסויימים, כי היא לא משתפת בדברים דומים. זה מרחיק. זה יוצר איזשהוא גבול ו"התחשבנות", אבל ההתחשבנות לא מודעת, אלא פועל יוצא של חוסר הנוחות להפתח יותר כלפיה בגלל הגבולות שהיא מציבה.
אני "מריחה" שיש כאן מקרה דומה, אם כי אולי אני לחלוטין טועה.
אני בניגוד לאחרות, לא חושבת שיש כאן על מה לנהל שיחה. מה, תתבכייני לו על זה שנפגעת? הוא יודע את זה, זה הרי נעשה ב'מטרה' לפגוע בך (כמו שכבר ציינת).
אז תגידי לו שזה לא מקובל עלייך? זה נראה לי מקטין אותך.
לדעתי הכי נכון הוא להסיק את המסקנה ולהתחיל לפעול עפ"י האינטרסים שלך בלבד. יתכן שאחרי פעם-פעמיים הוא יבין שאי אפשר "לשחק" בך. אם יש מקרה כמו המסיבה הזאת שהוא שכנע את חמודי שכדאי לו להגיע אליה - את תזמי פעילות אלטרנטיבית שתהיה הכי כייפית עבור חמודי ולא תלכי איתו. לא נורא.
נכון, יש סיכוי טוב שזה יפגע בקשר בינך לבינו, אבל לפי מה שאת מתארת - הוא היה טוב על פני השטח יותר מאשר במציאות, כך שאני לא רואה בזה הפסד גדול.
לסיכום: לא נעים, אבל זה מה יש ועם זה צריך לנצח. הרימי ראש, חייכי, עברי הלאה - החג עוד לא נגמר ויש לך עוד 3 ימי כייף עם החמודי!
º
תודה יקירתי!
21/12/14 11:31
º
מובן בהחלט
20/12/14 00:03
36צפיות
ואני רוצה להוסיף
20/12/14 19:16
63צפיות
שבמקומך הייתי מדברת איתו למרות אי הנעימות.
פשוט הייתי אומרת לו את כל מה שאני (את במקרה שלנו...) מרגישה,
שחשבתי שאנחנו חברים ונעלבתי , שחשבתי שגם לך חשוב שלילד תהיה הרגשה שיש לו מסגרת משפחתית
ולא רק אבא בנפרד ואמא בנפרד , שנסיונות ההסתרה של כל הענין היו המעליבים מכל... וכו' וכו'.
לא צריך לצרוח עליו אבל כן בהחלט לאמר לו איך את מרגישה. בשקט ומכל הלב. 
למה ?
כי אין סיבה שתחנקי עם הרגשות האלה וכי לפניכם עוד שנים רבות וארוכות של מערכת יחסים מורכבת של גידול ילד 
משותף וכדאי להוציא להלב את הכעסים האלה ולתת לו הזדמנות להגיב.
ולפי התגובה שלו תוכלי לגבש מסקנה איך להמשיך. יכול להיות שתסיקי שיש מקום להנמיך ציפיות ולהפנים שהוא רואה בך שותפה מלאה
לגידול הילד אבל לא חברה. אן שאולי הוא יספק הסבר כל שהוא לענין שכתוצאה ממנו תוכלי להמשיך לנהוג בו כחבר.
 
 
אז עדכון:
20/12/14 22:06
54צפיות
הלכתי למסיבה המדוברת. היה לי מגעיל ברמות
נתחיל מזה, שהייתי כמו "אויר". לא טרח להציג אותי בפני אנשים שהתחבק והתנשק איתם.
(קצרה היריעה כאן מלספר את הרקע אבל מדובר בחברים די חדשים עבורו, המארחים, בעיקר המארחת  שהם בחודשים האחרונים בקשר הדוק ביותר. אני יודעת מה יוצא לו מזה בעיקר (יש להם דירת נופש ליד הים בצפון השרון.. ומארחים אותו שם הרבה והוא מת על זה) - לא יודעת מה יוצא להם מזה). בכל מקרה, זה סוג של מארחים שאוהבים מסיבות גדולות, הרבה חברים ומארחים "בגדול". אני הרגשתי זוועה. היחיד ששם עליי היה בן זוגו של האבא של הילד שלי , שהוא באמת בעל לב זהב (כזכור לכן, מי שלא יודעת, אביו של ילדי מעדיף גברים).
באיזשהו שלב היתה הדלקת נרות, לקח את ילדי לקדמת הדלקת הנרות, וממש עם הגב אליי היתה הדלקת הנרות עם הילד שלי.
מודה שדמעות חנקו את גרוני. רציתי לקום ולעוף משם. מה שהכי הכי מכעיס זה ש*הוא* זה שכועס (כנראה מן הסתם כי הוא מרגיש מאד את הקרירות ממני בשבוע האחרון, לא יכולה לחשוב על סיבה אחרת).
לא הייתי מסוגלת לקום ולקחת את הילד - הוא היה מבסוט וחיכה למשחק "בינגו".
בסוף הערב קיבלתי מעט יותר יחס. בסוף הלכנו.
הבוקר עוד "בילינו" יחד כי היו לנו כרטיסים להצגה. היה קצת יותר מופשר אבל עדיין הרגשתי די חרא. כמובן שבנוכחות החמודי לא יכולתי לפתוח את הנושא וגם החלטתי שאולי העיתוי לא נכון. אני צריכה לפתוח את זה כשאני יודעת שלא אתפרץ, לא אצעק ולא אבכה...
 
תודה על האוזן הקשבת ושבוע טוב
אין לי זמן לפרט אבל הדבר היחיד הברור כשמש מדבריך הוא שמערכת
21/12/14 07:14
1צפיות
החברתית שלכם, לפחות מנקודת הראיה שלך, היא הדבר הכי לא נכון ולא בריא עבורך (ובהתאמה לחמודי).
אתם לא זוג נשוי, אתם הורים שחיים בנפרד, מה לך ולקבוצה החברתית שלו ?? ועוד עם ציפיה לאיזו קבלת פנים חמה ואוהבת...
לגמרי לא ברור מה עובר לאשה אינטיליגנטית בראש כשהיא בציפיה כל כך תלותית ולא מתאימה.
תבני לך את חיי החברה שלך ללא שום קשר לשלו. 
סליחה? את לא יודעת כלום עליי ועל מערכת היחסים!
21/12/14 10:47
למה את חושבת שאין לי חיי חברה?!
את לא הבנת כלום מהפוסט שלי.
רק הצלחת להעליב.
º
לא, שאת מיותרת.
21/12/14 10:54
עוד חיבוק
21/12/14 10:11
מאוד לא אוהבת ולא מקבלת את הטון של זו שמעלי אבל די מסכימה עם הצורך בהפרדה (לפי התיאור של החברים האלו גם מה-זה לא הייתי נמשכת להיות חברה שלהם ). בימים שלך קחי את החמודי לארועים שלך עם אנשים שאת בחרת וסלאמאת כל טוב.
אם יסתדר הדלקת נרות או חגים משותפים כמשפחה, בסדר, וגם אם לא, חבל אבל לא נורא. הבאסה של חמודי אם לא יקרה, פחות משמעותית בעיני מהבאסה שלך במקרים כאלו.
º
שיהיה לך שבוע נפלא ורגוע
21/12/14 20:44
קושי שפתי אצל ילד בן 8
21/12/14 21:07
1צפיות
שלום לכולם.
יש לבן שלי בעיה ואני לא יודעת מי איש המקצוע שיש לפנות אליו - למעשה זו השאלה.  
הבעיה כזו - ילד בן 8, תלמיד כיתה ג. נחשב לתלמיד טוב.  
מעולה בכל הקשור לחשבון, הנדסה וכו.
גם בשאר נחשב לבעל קליטה מהירה, ובכלל, נבון.
אבל יש קושי מגיל צעיר יותר, והקושי הולך ומחריף - הילד לא מסוגל להתבטא באופן ברור.  
אין סיכוי שאצליח לקבל ממנו אינפורמציה על כלום.  
כל מה שדורש ארגון מחשבות ותיאור של משהו שארע - פשוט לוט בערפל.
החל מאירוע שהתרחש בבית הספר ( משהו כמו ויכוח עם חבר, נניח) ממשיך ליכולת לספר מה קרה בסרט שצפה בו ממש עכשיו.
אין בעיית הבנה.  בכלל.
באירועים בהם אני נוכחת - אני יכולה עם שאלות מכוונות לייצר איתו סיפור של ההתרחשות.  
אם מדובר על משהו שאני לא בקיאה בפרטיו - אין סיכוי שאבין.
מיותר לציין שכשהילד מתבקש לכתוב חיבור זה נורא ואיום.  צרחות וצעקות ויללות עד לב השמים, הוא פשוט לא מסוגל לארגן סיפור וזאת למרות מורה משקיענית שלמדה אותם כתיבת אירוע באופן מאוד ברור וסכמתי.
למי פונים?
מי הכתובת ל״ ארגון מחשבות״?
אשמח להמלצות באיזור רחובות.  
לפני הכל - האם התייעצת עם המורה שלו?
21/12/14 23:05
נסי לבדוק אם היא רואה גם את הקושי שלו.
חוץ מזה, אם אכן כן, יש מצב שהיא תדע בדיוק למי להפנות אותך...
 
בהצלחה!
חנוכה, כולם עוזרים ובסוף התשה :(
21/12/14 14:45
אני יושבת בעבודה ומג'נגלת את הסידור של הילדים: הסידור המקורי השתנה מכל מיני סיבות, הילדים צריכים לעבור מיד ליד (מחמותי לאחותי) והשעה והמקום כל הזמן זזים. לא מצליחה להתרכז בעבודה כי אני כל הזמן בתיאומים. בסוף העבודה לא עבודה, חצי משפחה התגייסה לעזור ובכל זאת זה נורא מסובך. אני מתעצבנת ומרגישה שאני כל הזמן מבקשת טובות (שייקחו את הילדים לפה, שיביאו אותם לשם, קצת יותר מוקדם, קצת יותר מאוחר) ובסוף יוצאת מזה רק אנרגיה מזופתת. כאילו לא מספיקים הג'ינגולים בימי שגרה (פעם הוא חולה, פעם היא חולה, פעם הוא חולה באמצע היום ומבקש שנבוא לקחת אותו מבית ספר) - אז החגים! וזה עוד חג קצר ובכל זאת מוציא לי את המיץ :( מצדי הייתי לוקחת חופש וזהו אבל אני במינוס ימי חופשה גם ככה.
חגשמח...
מבינה כל כך לליבך
21/12/14 20:57
1צפיות
תראי שבעוד כמה שנים יהיה כל כך הרבה יותר קל.
תחזיקי מעמד 
|תפוז| מזמינים אתכם לסרט
21/12/14 18:00
|אקשן| יש לכם הזדמנות מצוינת לבוא איתנו להקרנה סגורה ומיוחדת של הסרט בכיכובה של הילארי סוואנק, "כמו שאת" המבוסס על רב המכר מאת מישל ווילדגן.

קייט (הילארי סוואנק) היא אישה מצליחה בשנות ה-30, שחייה משתנים ברגע אחד כשהיא מאובחנת כחולה במחלת ה- ALS, מחלה ניוונית.
קייט ובעלה איוון (ג?וש דוהמל) צריכים למצוא מטפלת במשרה מלאה שתעזור לה. הם פוגשים עשרות מועמדים, ודווקא הבחורה הכי לא מתאימה מדליקה בדל של חיוך בשפתיה של קייט.
מערכת היחסים והחברות בין השתיים, תחזיר את החיוך לקייט ותעזור לבק להתקדם בחייה.

|*|ההקרנה המיוחדת תערך ביום ראשון, ה-28.12.14 - ההקרנה סגורה לגולשי תפוז ותינתן עדיפות לגולשים פעילים.

לכל הפרטים ומימוש ההזמנה:
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?Ent...


|שמאל| את בלוג בחירות 2015 הכרתם?
משה פייגלין שפרש לאחרונה מהתמודדות לרשות הליכוד, רוצה לספר לכם עוד כמה דברים בטור מיוחד בבלוג הבחירות בתפוז.

מוזמנים להיכנס כבר עכשיו:
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?Ent...
עוד תת"פ תינוקות - מדחום לאוזן/מצח/פופיק
18/12/14 15:16
101צפיות
כלומר כזה שלא צריך להכניס לשום מקום ולהחזיק בסבלנות... לא חשבנו על זה בכלל עם הגדולים, שנתנו למדוד להם חום בקלות יחסית. באה הפושטקית והסבירה לנו למה בכלל המציאו את המדחומים המשוכללים האלה.
משהו מהם שווה משהו? מדחום לאוזן עובד גם אם יש דלקת אוזניים או שזה משבש את התוצאה? תוחלת החיים שלה סבירה בהתחשב במחיר? או שאין מנוס מלהסתדר עם מה שיש?
ואל תמליצו לי על מדחום-שפתיים-של-אמא. אני לא מספיק טובה בזה ואני כן רוצה לדעת יותר מ"בטוח אין חום"/"אולי קצת"/"לוהטת".
 
יש לנו מד חום בראון..לאוזן..
18/12/14 15:59
66צפיות
קניתי לפני 8 שנים במבצע 
בד"כ אני יודעת שיש חום רק מלהסתכל על הילדים שלי...משהו במבט בעיניים..
הוא מספיק לי , ונותנת תרופה רק אם עובר את 38.8 ומעלה...
והתוחלת חיים שלו כבר אמרתי...
 
רק בריאות!
 
 
לא הסתדרנו עם מדחום לאוזן
18/12/14 16:13
63צפיות
בכל פעם הראה תוצאה שונה.
 
 
היתה תקופה שהסתדרתי איתו ואז החמודי ממש התנגד.
18/12/14 19:52
75צפיות
במיוחד כשיו דלקות אוזניים.
בסופו של דבר סמכתי על ההרגשה שלי, מגע וכו'
 
לנו יש מדחום מצח
18/12/14 21:09
50צפיות
(הי, אני בד"כ רק קוראת אתכן...)
 
יש לנו מדחום מצח. אין סיכוי שהילדון נותן לי להכניס לו משהו לאוזן.
הוא פחות-או-יותר אמין. צריך למצוא איפה הכי כדאי למדוד (אני תמיד מודדת מצח+2 רקות כדי להיות בטוחה. יש רקה אחת שחמה יותר מהשניה.)
הוא אמין מספיק בכדי לאפשר לי להבחין בין: אין חום, חום נמוך-בינוני, חום גבוה, ו-סעו למיון!
קניתי את של סופרפארם, הכי זול שהיה. החברה היא מיקרולייף.
לנו היה מדחום אוזן של בראון וכמעט לא השתמשנו בו בכלל
18/12/14 21:38
64צפיות
קנינו אותו כשהבכור נולד, אבל תמיד היתה לי הרגשה שהתוצאה שמתקבלת לא מדוייקת.
אני ממליצה לילדים חסרי סבלנות על מדחום דיגיטלי. הוא לא מדוייק לגמרי, אבל נותן תמונה די קרובה לאמת ברוב המקרים.
כשהילדים היו קטנים מדדתי להם חום בבית השחי. השיטה שלי היתה לשבת כשהם עלי, ואני מחבקת אותם ובחיבוק הזה מצמידה את היד לגוף בזמן שמודדים חום.
תודה. אם כך, נוותר על התענוג. גם אני עכשיו מודדת לה
18/12/14 22:22
66צפיות
בבית השחי עם חיבוק של היד, רק שזה כולל גם כמה דקות של צרחות רמות.
מה עם מדבקת מד חום?
19/12/14 01:16
72צפיות
המלצתי כבר בעבר, לדעתי. שימש אותנו נחמד במקרי הצורך הלא רבים שהיו. מדייק ברמת החצי מעלה שזה מספיק ודי, ונחמד שזה נמצא כל הזמן ואפשר לעקוב בקלות אחרי מצב החום...
כזה:
אפשר לקנות בכל פארם...
תודה, לא היכרתי. נראה מעניין. זה לא מציק להם
19/12/14 07:55
56צפיות
והם לא יכולים להוריד את המדבקה?
אני הדבקתי באחד מצדי החזה מתחת לחולצה....
19/12/14 14:08
59צפיות
זה לא מציק במיוחד ולכן שוכחים מקיומה ולא מורידים.
לנו היה מד חום אוזן כשהבנים היו קטנים
20/12/14 19:23
28צפיות
לקח לי כמה שבועות ארוכים ומעצבנים ללמוד להשתמש בו כמו שצריך כי בהתחלה לא הכנסתי מספיק לאוזן
אבל ברגע שנפל האסימון מדידת החום הפכה לענין זריז להפליא ולא מציק לילד כך שאני ממליצה בחום.
עברו מליון שנה מאז כך שלא זוכרת את שם החברה . אולי בראון ? חייבת רק להתוודות שיחסית היו אצלנו מעט מאוד דלקות אוזניים
כך שלא נתקלתי בבעית הצורך למדוד כשיש דלקת אבל נראה לי הגיוני שברוב המקרים מדובר בדלקת באוזן אחת
ואז פשוט מודדים בשניה.(אם הילד מתלונן שמכאיב לו)
פחח... אצלנו מתמחים בדלקות אוזניים דו-צדדיות
20/12/14 21:48
10צפיות
והאמת היא שאני בכלל לא בטוחה שהיא תתן לדחוף לה מדחום לאוזן, עם או בלי דלקת. כך שבינתיים נוותר, תודה.
º
אז עדיף לוותר. מדחום רגיל בבית השחי ?
21/12/14 20:46
בלת"ק. הנסיון שלי
20/12/14 21:52
19צפיות
עם הגדולה קניתי אחר כבוד מדחום אוזן ב 400 ש"ח.
לא הסתדרתי איתו. אפילו לעצמי לא הצלחתי למדוד איתו. אם הוא עדיין קיים הוא שלך
עם ה'קטן רכשנו באיזה קופון כלשהו מדחום לייזר למצח במאה וקצת ש"ח. התלהבנו ממנו בטירוף.... אלא שאחרי כמה מחלות שעברו להם.... היה נראה לי מוזר שתינוק כל כך לוהט הוא רק 38,3 בדקתי בטוסיק וחשכו עיניי החום היה 40,3!!
 
מאז רק טוסיק וזהו. אני לפעמים מתמשת בלייזר רק כדי לבדוק אם החום ירד. כי כשאין חום לגמרי הוא בסדר, אבל ברגע שיש המדידה בכלל לא מדויקת (ז"א הוא מזהה 0 או 100 יש או אין. זהו).
שרלוקה תסלחי לי ..אבל אני לא בעד
20/12/14 22:00
23צפיות
אני ממש לא אוהבת את המדידה דרך הטוסיק ואני לא משתמשת בה.
 
תודה גם לך. הלוואי שהיא הייתה נותנת למדוד לה
20/12/14 22:00
18צפיות
בטוסיק. כשהם מאפשרים - זה שתי דקות ודי והכי מדויק, אבל היא ממש לא מאפשרת. נמשיך למדוד בבית השחי עם חיבוק ועם בכי...
º
מסכימה. קטנים בטוסיק, גדולים מתחת ללשון וזהו.
21/12/14 20:59
אין לי ניסיון עם מדחומים מהסוגים האלה
21/12/14 10:04
אבל שני דברים שקצת עזרו אצלנו:
 
1. בסופר-פארם מוכרים מדחום (של מותג הבית שלהם, אבל בטח יש עוד חברות שמייצרות כאלה) שאמור למדוד תוך 10 שניות, הוא אמנם לא באמת עושה את זה תוך 10 שניות אלא קצת יותר, אבל הוא בהחלט יותר מהיר ממדחומים דיגיטליים סטנדרטים אחרים שניסינו.
2. אצלנו מה שקרה זה שאחרי כמה פעמים שלא החזרנו את המדחום מייד למקום, היא התחילה למדוד חום לבובות, לאח שלה, לאבא ואמא, וכו' כך שזה הפך לאיזשהו משחק, מה שהפחית במשהו את ההתנגדות שלה לעניין (גם אם לא לגמרי).
 
בהצלחה, והרבה בריאות
º
הרעיון של למדוד חום לבובות נשמע טוב פרת . שווה לנסות
21/12/14 20:47
היה לנו מדחום אוזן של בראון- דיסהמלצה
21/12/14 10:33
הוא מאוד לא מדוייק, נותן תוצאה שונה משמעותית בכל מדידה (מעל מעלה הפרש).
למרבה המזל, שלושתם אצלי היפוכונדרים כמו אמא ושמחים למדוד חום בכל הזדמנות.
העיקר בעיני זה לקבל אינדיקציה
21/12/14 15:04
לא השתמשתי במיוחדים. משתמשת בכספית או אלקטרוני (?) בבית-שחי. בעיקרון אמורים להעלות כחצי מעלה.
 
אם היא מקווצ'צ'ת אני אתן לפעמים משהו להורדת חום ושכוך כאבים גם אם יש רק 38 מעלות.
מצד שני, לפעמים גם אם יש 39 מעלות והיא חביבה אחכה עם המשכך.
גמילה מכדורים נגד דיכאון - מי מבינה בזה? לא לציטוט
21/12/14 08:58
1צפיות
חברה יקרה שלי שיתפה אותי לפני כ-4 שנים שהיא התחילה לקחת כדורים נגד דיכאון, אחרי שבמשך תקופה סבלה מאוד מהתקפי חרדה (ונדמה לי שגם מסוג של דיכאון, אבל אני לא בטוחה). הכדורים השפיעו לטובה והיא מאוד מאוזנת, לדבריה. היא גם שילבה את הטיפול התרופתי בשיחות קבועות עם פסיכולוג. בשלב מסוים, לפני כשנתיים היא החליטה להפסיק על דעת עצמה עם הכדורים (בלי ליווי של רופא שיוריד את המינון בהדרגה - פשוט הפסיקה ביום אחד) ולא היתה לזה שום השפעה, עד שפעם אחת, בבת אחת, היה משבר מסוים שגרם לה לחזור לתרופות. 
מבחינתה, התרופה היא משהו שהיא יכולה לחיות איתו כל חייה, אבל בתקופה האחרונה היא השמינה בצורה קיצונית. בערך 15 קילו לעומת מה שהיתה קודם, והגרוע מכל - בדיקות הדם מראות עליה מדאיגה בכולסטרול ובשומנים בדם. זו בחורה שהמראה החיצוני שלה מאוד חשוב לה, ועכשיו לא ברור אם בגלל ההשמנה הקיצונית והסיכון הבריאותי הנלווה היא לא תיכנס לדיכאון מסוג אחר.
 
לא יודעת איזה סוג תרופה היא לוקחת ואם יש אלטרנטיבות טובות יותר שיש להן תופעות לוואי אחרות, אבל הייתי שמחה לעודד אותה ולספר לה על מקרים בהם אנשים שנזקקו לתרופה לתקופה מסוימת הצליחו להגמל ממנה בהדרגה (מכירה אישית רק מקרה אחד, של קרובת משפחה שלי).
 
לא לפרסם בעמוד הראשי. לא מחפשת כל מיני תגובות שמפרסמות מוצרים "טבעיים". פשוט סיפורי הצלחה שאתן מכירות באופן אישי, על גמילה מהתרופה או הורדה דרסטית במימונים שתעזור קצת למצב.
תודה מראש!
 
וברור שכל השינויים הפיזיים הם בגלל התרופה שהיא לוקחת?
21/12/14 09:37
אולי יש בעיה אחרת למשל תת פעילות של בלוטת תריס שגרמה להשמנה?
אולי ההשמנה בגלל שינויים הורמונליים?
את ההפסקה בכדורים היא יכולה לנסות בצורה יותר הדרגתית מהפעם הקודמת?
 
 
לא בטוח, אבל נראה ששאר ההרגלים שלה נשארו קבועים
21/12/14 09:51
המקרה היחיד שיצא לי להכיר מקרוב הוא באמת של מישהי שהפסיקה הדרגתית במשך כמה שבועות או חודשים, והצליחה להיגמל בצורה חלקה. הבעיה במקרה הזה הוא שנראה לי שהיא מאוד חוששת להיגמל לאור הגמילה הלא מוצלחת הקודמת שלה...
אני כנראה לא מבינה את הזמנים שאת מתארת לפי מה שכתבת
21/12/14 10:20
כתבת שהיא הפסיקה ביום אחד ולא היתה לזה שום השפעה. כמה זמן היא החזיקה בלי כדורים עד המשבר?
בת כמה החברה שלך?
היא עושה ספורט?
 
בכל מקרה בדיכאון בינוני קל ההשפעה של תרופות היא כמעט כמו פלסיבו (לפי מחקרים). כך שהבעיה בהפסקה היא כנראה פסיכוסומטית. זה לא ממעיט מהבעיה אבל אולי יכול לעזור להבנת התהליך.
 
בערך 3 או 4 חודשים בלי כדורים מהפסקת הנטילה ועד למשבר הנוסף
21/12/14 10:53
היא כמעט לא כעושה ספורט. היא עובדת במשרה מאוד בכירה (חלק מהסטרס הראשוני החל אחרי שהיא קיבלה תפקיד ניהולי בכיר שהיא מאוד חיכתה וציפתה לו, ומאידך - הכניס אותה להמון לחץ. אז היה המשבר שגרם לה הלתחיל בנטילת התרופות). חלק מהענין הוא שספורט יכול לשפר מצב רוח ולהעלות רמות סרוטונין בגוף, אבל בגלל שאין לה טיפה של זמן מיותר זה לא על הפרק, וחבל.
מה לגבי קורס בדימיון מודרך/ NLP/מדיטציה?
21/12/14 11:22
משהו שיתן לה כלי חליפי לשליטה בחרדות במקום הכדורים?
 
לגבי ספורט, מי שמחליט שספורט הכרחי בשבילו גם אם הוא בכיר מאוד (אובמה), מוצא זמן, אבל כמובן מי שלא רגיל, יתקשה לשלב את זה. אז תלוי איזה טיפוס היא. יש כאלו שקמים בחמש וחצי בבוקר בשביל ספורט אני חושבת שאפילו בפורום יש כאלו
 
בכל מקרה אורח החיים שלה לפי מה שאת מתארת אולי יכול להסביר עליה במשקל (עבודה תובענית, מעט פעילות, עליה בגיל...) בלי קשר לכדורים. איך שעות השינה שלה, ארוחות....? אז אולי אין ממש צורך להפסיק אלא לחפש איזון בדרך אחרת?
 
º
תודה על התשובה המפורטת
21/12/14 15:28
לא חייבת להגמל, אפשר להחליף סוג
21/12/14 10:16
1צפיות
אני יודעת שיש תרופות מסויימות שגורמות לתאבון גדול  יותר/פחות, חילוף חומרים מהיר/איטי יותר וכד'.
בכוונה לא כותבת תופעות לוואי מכוון שיש אנשים שדווקא יכול לעשות להם טוב תאבון גדול יותר כמו שיש מי שתאבון פחות יעשה להם טוב.
אני חושבת שאם התרופה עוזרת אז כדאי להמשיך.
אם תפסיק שוב, תהיה כל הזמן בחשיבה ואף מתח, מה יהיה הארוע הבא ש"יפיל" אותה.
שתפנה לפסיכיאטר, עם בדיקות הדם ויראו מה ניתן לשנות / להחליף
שלום,
21/12/14 10:19
במקרה של הפסקת טיפול תרופתי, רצוי מאוד להתייעץ עם איש מקצוע ולא לעשות זאת לבד, כיוון שהגמילה היא תהליך לא פשוט וצריכה להיות מלווה בייעוץ מקצועי.
אגם
º
פסיכיאטר?
21/12/14 10:53
בלת״ק - לא רעיון טוב.
21/12/14 11:13
ובטח שלא במכה.
 
ראשית - אם היא באמת זקוקה לעזרה של התרופות, שזה לגיטימי ביותר וחשוב מאוד וחלק לא קטן מהאוכלוסיה גם נזקק - אז להפסיק רק בגלל ההשמנה זה לא רעיון טוב. שתלך לפסיכיאטר שיתאים לה סוג שנכון לה.
 
והיה ובאמת יש מקום לגמילה - גמילה צריכה להיות הדרגתית. גם במקרה זה כדאי לעשות את זה עם פסיכיאטר שיבקר את הגמילה.
 
בקיצור - שתיגש לפסיכיאטר שיעזור לה להתאים את כל מה שנדרש... יש המוני אלטרנטיבות, תרופתיות ואחרות.
º
תודה!
21/12/14 15:15
מטפלת משפחתית, למי יש המלצה?
21/12/14 10:28
מחפשת אחת טובה, נעימה שתצליח לגעת בכל אחד מאיתנו, שלא דוגלת בטיפול ארוך וליווי מהיום ועד החתונה שלהן אלא יותר כלים ותובנות להמשך הדרך, לכל אחד מבני המשפחה.
עדיפות לאזור קרית אונו, פתח תקווה, גבעת שמואל.
כמובן שעדיף לא יקר אך אין לי בכלל הבנה בטווחי המחירים. ולא נראה לי שיש משהו דרך הקופות.
אשמח אם יש לכן המלצות, אם יש ניסיון אם תוכלו לשתף.
 
המון תודה
עזרה - בצק לפיצה
18/12/14 12:25
141צפיות
הו פורום יודע כל! (תמיד רציתי לכתוב את זה...)
 
עשיתי לפני כחודש פיצה מבצק שהוכן מכ- 2/3 קמח לבן וכ- 1/3 קמח כוסמין מלא. יצא מעולה, עבר הקפאה והפשרה מעולה, בקיצור - הצלחה. 
בוודאות אני יודעת שהמתכון נלקח מהאינטרנט, אבל לצערי אין לי שמץ של זיכרון לגבי מקור המתכון. 
לא מצאתי באף אחד מהאתרים מהם אני שולה מתכונים בקביעות, אז חשבתי שאולי נלקח מפה. 
הוא לא היה וואריאציה של מתכון הבצק של הפיתות של השריף (כי באפייה אני לא מנסה וואריאציות על דעת עצמי, זה מסוכן לכל הנוגעים בדבר). 
מישהי מכירה? העלתה בעבר מתכון כזה? או יכולה לתת קישור למתכון כזה?
 
אודה לכל קצה חוט!
בברכת חנוכה שמח ומלא פחמימות (של פיצה או אחרות), 
וואזובנדו
אולי זה מתכון הבצק שלי? ... הקפאה והפשרה ללא בעיות.
18/12/14 19:58
85צפיות
המתכון הבא (לשתי פיצות בינוניות):

4 כוסות קמח (או 500 גר) -  רצוי שטיבל 2
1.5 כוסות מים + שתי כפות מים (225 מ"ל) (ובעצם, כמה שתופס)
2 כפיות מלח (10 גרם)
2 כפיות שמרים יבשים (10 גר) או 4 כפיות שמרית (20 גר' שמרים טריים)
2 כפיות גלוטן (אם יש)

כן, אין טעות: ללא שמן זית וללא סוכר!
אפשר להמיר לקמחים אחרים אלא שאז יכול להיות שצריך כמות קצת שונה של מים.

מכינים בצק. לשים 5 דקות. נותנים לבצק לנוח. לשים עוד 5 דקות ושוב נח ושוב כ 5 דקות. מפעם לפעם הבצק הופך להיות יותר רך ונעים לעבודה
נח לו כאמור 48 שעות במקרר. אבל גם 12-16 שעות זה טוב, או שעתיים בטמפ' החדר (גם שעה יהיה בסדר... וגם 6 שעות..). התפחה ארוכה עושה לבצק רק טוב. וגם עובר הקפאה מעולה

לגבי אופן האפייה:
לחמם תנור לחום הכי גבוה האפשרי עם אבן אפייה במרכזה אם יש או תבנית תנור ריקה מונחת באמצע התנור.
את הבצק לרדד על נייר אפייה (לפי העובי הרצוי והאהוב עלייך) ובזהירות, לאחר ההכנה, להחליק על אבן האפייה החמה או התבנית החמה. באופן זה הפיצה תאפה באופן אחיד והאמצע לא יהיה "מידלדל" וחצי לא אפוי
תודה על המתכון, אבל זה לא זה, לצערי...
19/12/14 13:04
52צפיות
שם בוודאות היה קמח כוסמין מלא (השתמשתי בו אז לראשונה והייתי מאוד גאה בעצמי שיצא כ"כ מוצלח). 
אבל תודה! המתכון שלך יישמר וינוסה אם לא אמצא את מה שחיפשתי. 
 
חג שמח  
º
בכיף... החלפתי לקמח כוסמין חלק וגם לקמח מלא.. יצא מעולה
19/12/14 17:21
8צפיות
בעל השולחן יש בצק של לחמע'גון דומה..למה שכתבת..
20/12/14 10:02
28צפיות

להכנת הבצק אני אוהבת להשתמש בקמח בלאדי. אפשר להמירו בקמח מלא מנופה או בתערובת של 2/3 קמח לבן ו-1/3 קמח מלא. מומלץ לכוון את התנור הביתי לחום הגבוה ביותר. כך יושג חום שמתקרב לזה של הטאבון שיש אצלנו במסעדה. אם יש לכם לבנת שמוט, זה הזמן להכניס אותה לפעולה.
חומרים ל-4 מנות:
לבצק:
280 גרם (2 כוסות) קמח
1/4 קובייה שמרים טריים (או 1/2 כף יבשים)
210 מ"ל (1 כוס פחות 2 כפות) מים
1 כפית מלח
 
אולי השתמשת במתכון הזה? 
אז מתי לוקחים את הילד לאבחון?
16/12/14 23:20
638צפיות
בכיתה א׳ אמרו לי ששגיאות כתיב זה בסדר
בכיתה ב׳ כאלה שגיאות כתיב זה קצת מוזר אבל עדיין בסדר
הילדה בכיתה ג׳. שגיאות כתיב ברמה של ילד בן 4 שמנסה לכתוב. יכולה לכתוב לחה ( במקום לך) החות ( במקום אחות)
אי אפשר להגיד שהיא לא קוראת. לא הרבה אמנם אבל נניח ספר בשבוע. קוראת מהר, יופי של הבנת הנקרא, התשובות שלה למבחנים מנוסחים היטב אבל מה? אין לי מושג אין המורה מצליחה להבין מה שהיא כותבת.
לאיזה איש מקצוע בכלל לוקחים כדי לבדוק האם יש לה בעיית דיסגרפיה או בעיה אחרת. גם הכתב שלה די מזעזע.
בקיצור מתלבטת אם למשוך עד סוף כיתה ג׳ לתת לה לקרוא יותר או בכל זאת לגשת לאיש מקצוע ולהבין מאיפה נובע הקושי.
תדברי עם המורה שלה
17/12/14 06:13
239צפיות
היא תדע לתת לך יותר פרטים על הילדה, ואיך היא בהשוואה לשאר הכיתה, וגם תדע להפנות אותך הלאה,
אם צריך טיפול.
 
לפני האבחון..אני חושבת..
17/12/14 06:45
408צפיות
הילדות שלנו באותו גיל וכיתה.
אני נורא מתחברת למה בכתבה שצירפתי.
היה לי ויכוח ארוך באסיפת הורים הראשונה לכיתה ג' בנושא ההכתבות והכתיבה מהלוח להמשיך ולתת להם כי עוד שנתיים הם עוברים ללימוד מתוקשב = זאת אומרת ירידה משמעותית בכתיבה ולדעתי האישית חייב את הבסיס הטוב.
 
הנה כתבה שמאוד התחברתי אליה ואני מסכימה איתה.
"לעתים קרובות אני שומעת את הטענה כי "הילד לא קורא ולכן הוא כותב בשגיאות". זוהי טעות. גם מתוך הניסיון בשטח וגם מתוך מחקרים* עולה שאין קשר בין שליטה בקריאה לשליטה בכתיבה. ילדים יכולים לקרוא היטב והרבה, ובכל זאת לכתוב בצורה משובשת ובשגיאות כתיב איומות. הסיבה העיקרית לכך היא שפעולת הכתיבה מצריכה כישורים ויכולות שונות מפעולת הקריאה. כך למשל, כתיבת מלה ללא שגיאות, כרוכה ביכולת לזכור את האופן בו היא נכתבת, היינו: בהפעלת זיכרון חזותי. ילד יכול לקרוא היטב את המלים, ולא לזכור איך כותבים אותן. אם לא יכוונו אותו לזכור את האופן בו המלים כתובות  – הוא גם לא יידע לכתוב אותן בצורה מדויקת.
התרגיל הפשוט  והיעיל ביותר הוא לאמן את הילדים מדי יום בזכירת הכתיב של  10-20 מלים. נותנים בידיהם רשימת מלים ומנחים אותם להתבונן בהן ולנסות לזכור אותן. לאחר מכן, הילדים צריכים לכסות את המלים ולכתוב אותן מהזיכרון. עם סיום הכתיבה, כל ילד בודק בעצמו מה שכתב ומשווה למלים שקיבל. במידה שהוא מאתר שגיאה, עליו למחוק את מה שכתב ולכתוב את כל המלה מחדש בצורה נכונה, ללא שגיאות, וזאת על מנת שהכתיב הנכון של המלה ייחקק בזיכרונו.
כאן המקום להפריך את הדעה המקשרת בין כתיבה מבולבלת ורצופת שגיאות לבין יכולות שכליות. באופן חד משמעי יש לחזור ולהדגיש שילדים בעלי יכולות שכליות טובות ואפילו מצוינות, יכולים לגלות קושי בכתיבה ולכתוב בשגיאות. אצל אחוזים גדולים מאוד מהילדים ניתן גם למצוא פערים גדולים בין היכולת להתבטא בעל פה לבין היכולת להתבטא בכתב, והסיבה לכך היא, בין השאר, שבתי הספר לא מקדישים די זמן כדי לאמן את הילדים בכתיבה."
 
זה רק חלק כדאי לקרוא את השאר.
בהצלחה
 
º
17/12/14 06:48
22צפיות
כל מילה בסלע!!! מנסיון
19/12/14 09:53
90צפיות
צריך גם לראות היכן שגיאות הכתיב שלה. אם הן פונולוגיות או אורתוגרפיות זה משמעותי.
 
 
אני מציעה לך בהתחלה לתת לה שתם כתרגיל מספר מילים ולתת לה לזהות היכן שגיאות הכתיב. למשל:
היצלחנו/הצלחנו
בנו/באנו
חבריו/חברב
ארגשה/הרגשה
משחק/מסחק
בצפר/בית ספר
אימא/אמא
הצטיין/הצתיין
בנות/בנוט
הולכים/הולכם
הקרא/אקרא
מצה/מצא
 
אם היא לא מזהה, זה אומר שיש בעיה וכדאי לקחת לאבחון
אם היא מזהה, זה כנראה עניין של תשומת לב. ואז כדאי לספר לה שאם היא רוצה שיבינו אותה היא חייבת לכתוב נכון. בדיוק כמו שאם היא תגיד "אני כדורגל משחק  הולכת אבא עם מחר" לא באמת יבינו ואם היא תאמר :אני הולכת מחר עם אבא למשחק כדורגל - יבינו אותה. 
תני לה לקרוא את המשפט הזה : "המרה ביקשה מאבנות לנקת את אשולחנת והבנות איסקימו" (המורה ביקשה מהבנות לנקות את השולחנות והבנות היסכימו), והיא תראה שקשה לה בעצמה להבין מה נאמר בגלל שגיאות הכתיב.
 
ואז להתחיל באמת לעשות הכתבות. אני הייתי נותנת לה חיבוק ונשיקה בכל פעם שיש יותר כתיבה נכונה משגיאות, כדי להמריץ. אבל לא הייתי נותנת ציונים. תתחילים עם שלוש מילים בהכתבה. למחרת תוסיפיה עוד מילה בנוסף לשלוש שכבר עשתה, וכך בכל יום עוד מילה ובכל יום יהיו מילים שהיא כבר יודעת. ביום העשירי תורידי את המילה הראשונה כך שתשארו על 10 מילים. אם יש ימים שלא בא לה, לא ללחוץ. גם פעמיים בשבוע זה בסדר.
קחו מילים שיש באותו רגע ושעשעו אותה. למשל אם קילפתם מללפון, תשתמשו במילים האל - קילוף, מלפפון,
אם היתה בדיחה שצחקתם ממנה - ללכת על מילים מהבדיחה. כך יש לזה הקשר משמעותי.
 
כדאי אולי גם להכיר לה את אותיות השורש שהן הבסיס לכתיבה נכונה וחוזרות המשפחות מילים. אבל לדעתי זה נמצא בתכנית הלימודים בכיתה ג.
 
 
מקווה שעזרתי. 
 
כמה הערות קטנות - לא הייתי נותנת חיבוק ונשיקה כתמריץ
19/12/14 11:11
76צפיות
מילה טובה כן, אבל חיזוק של חיבוק ונשיקה נותן תחושה כאילו האהבה שלך תלויה בזה שהיא תכתוב נכון (או כל פעולה שאת מעוניינת לחזק כך) - ולא נראה לי שזה קישור שנכון לעשות.
 
כמו כן, אני לא בטוחה שלזהות שגיאות כתיב זהה ללהיות מסוגל לכתוב את המילים כמו שצריך בעצמך. אה, ואיזו מילה מבין אימא/אמא אמורה להיות שגיאה? כי נראה לי ששתיהן נכונות, רק אחת בכתיב מלא.
(וגם מצה/מצא, הקרא/אקרא, בנו/באנו הם זוגות שבהם שתי המילים קיימות - מה שנכון תלוי בהקשר, ולכן זה לא הגיוני בתור חלק מרשימה של מילים, אלא רק אם המילים בתוך משפטים).
אם זה משמח את אמא - התמריץ הכי טוב
19/12/14 11:32
53צפיות
הרבה יותר טוב מתמריץ חומרי לדעתי.
אבל כל אחד ודעתו.
"משמח" זה לא אותו דבר כמו חיבוק ונשיקה
19/12/14 11:41
55צפיות
האמא יכולה לחייך, להגיד כל הכבוד, וכו' - חיבוק ונשיקה הם ביטויים של אהבה, לא של שמחה - או לפחות לא רק של שמחה.
º
19/12/14 14:03
5צפיות
מייס,
19/12/14 14:05
47צפיות
יש סוגים שונים של דיסגרפיה ולכל אחד מהם יש טעויות כתיב המאפיינות אותו ולכן השיטה שהצעת לזיהוי האם יש בעיה או לא, לא נכונה.
לי לדוגמה אין שום בעיה להגיד לך מה המילה הנכונה בכל צמד ועדיין יש לי דיסגרפיה (מאובחנת כוללת התעלמות משגיאות כתיב וזה לפני התקופה שחילקו לכולם).
 
º
לא מבינה בזה, סתם אהבתי את המאמר שמקרוני צירפה
19/12/14 15:14
8צפיות
נושי..
20/12/14 21:58
5צפיות
יכול להיות שאולי קיימת בעיה ותצטרך אבחון ויוחלט על אבחון אבל עד לאבחון יש מה לעשות.(כי זה לוקח זמןןןן)
 
בהודעה נשאלה שאלה - מתי צריך אבחון? וזו רק תחילתה של דרך להבין אם קיימת בעיה כלשהי בגלל עירנות ודאגה של האמא.
ולכן אני בעד שעד לאבחון (אם תחליט לאבחן..) ניתן לעבוד עם הילדה ולתרגל ולוודא האם באמת מדובר בבעיה כלשהי.
 
ולכן צירפתי את המאמר שאני מאוד מתחברת אליו ולגישה. 
 
 
 
 
 
 
 
אני לא אומרת שאי אפשר או כדאי לעבוד
21/12/14 14:03
אני רק אומרת שהדרך שמייס הציעה לבדוק האם זו "באמת" בעיה לא נכונה ואי אפשר להסיק לפיה כלום.
º
המורה מתקנת את שגיאות הכתיב שלה?
17/12/14 08:00
73צפיות
עונה. המורה שנה שעברה אמרה שכמות
17/12/14 08:13
330צפיות
שגיאות הכתיב שלה חריגה. לא מתקנים לה אבל הוציאו אותה כבר פעם פעמים לדעת תגבור כדי לטפל בזה. כלומר גם הצוות מודע לכך שיש בעיה. אבל לא הפנו אותנו לשום איש מקצוע. הילדה לא בעייתית, אז לא ממהרים לשלוח לאבחון.
קראתי את הכתבה. העניין שהיא מילה אחת תכתוב שלוש פעמים בצורה שונה באותו משפט. גם מילים שהיא מכירה ועל פניו אמורה לדעת איך כותבים.
העניין שלא ברור לי מי מטפל בזה. האם קלינאית תקשורת עוסקת בזה? מורה להוראה מתקנת?
גם הכתב שלה אגב מזעזע וגם פה הצוות תמיד אמר שהיא על הגבול מבחינת צריך עזרה נוספת וכל הזמן אמרו נחכה, אולי זה ישתפר. ראיתי את זה עוד בגן כשרמת הציור שלה הייתה שנה שנתיים מתחת למצופה לילד בגילה. אני ממש מצטערת שאז לא לקחתי אותה למרפאה בעיסוק כדי לשפר את הכתב.
תדמיינו ילד בן 5 כותב. זאת רמת הכתב ורמת השגיאות. והילדה בת 8.6 בכיתה ג. אין לה כמעט מילים שיהיו כתבות ללא שגיאות כתיב.
ניסית לקרוא פעם כתב יד של רופא..
17/12/14 08:44
220צפיות
ומזל שהם עברו למחשב כי בזמנו לא היה ניתן לפענח כלל מה נרשם בסיכום או מרשם..
 
בביה"ס אמורים לתת לך מענה לגבי בעלי המקצוע המתמחים בנושא אבל אם לא תתעקשי או "תציקי" הם ימשיכו לישון.
הייתי מנסה לעבוד איתה על 10 מילים בבית כמה פעמים בשבוע - מן הכתבה ואז לאחר שבוע מבקשת ממנה לכתוב קטע קצר עם השימוש באותן מילים שעבדתם עליהן וחזרתן עליהן כמה פעמים באותו השבוע ואז בודקת האם מדובר באותה כמות טעויות. 
 
ומה לגבי הביה"ס - יש להם הכתבות? מעתיקים קטעי כתיבה מהלוח. איך המורה עובדת איתם על הכתיבה.
 
להמון ילדים יש טעויות כתיב, אני לא מנסה לומר שזה תקין או בסדר לא לטפל אלא רק שאתן ממש לא לבד בעניין 
 
בהצלחה.
 
 
 
נו, תמיד ידעתי שהילדה תהיה רופאה חחח
17/12/14 08:51
173צפיות
העניין שהכתבות היא עושה מצוין. ואחרי דקה תכתוב שוב עם השגיאות.
למה אני זוכרת שאת המילה אחות היא יכולה לכתוב לא נכון? כי הם למדו להכתבה והיא ידעה.
עוד מעט יש אסיפת הורים. אשאל את המורה מה קורה אבל גם אם מבחינת בית הספר זה בסדר, אין סיבה לא לטפל בזה אם אפשר. לצערי, בן אדם שכותב עם שגיאות כתיב נחשב לעילג ולא חכם במיוחד, ואם אפשר לעזור לה כבר עכשיו, אז למה לא לעזור?
לדעתי את מתארת שילוב של קשיים
17/12/14 09:14
158צפיות
נושא הזכרון של האיות, הכתב, השגיאות הלא חוזרות, רמת הכתיבה והציור.
כל אלו יכולים להעיד על כמה לקויות למידה שונות.
 
הכי טוב יהיה לבצע אבחון דידקטי (או פסיכודידקטי - שיתן תמונה יותר רחבה), שיוכל להצביע על הבעיות הללו ולהמליץ על טיפול.
אם אתם רוצים להתחיל טיפול לפני אבחון, שווה לבדוק הוראה מתקנת. זה יעזור גם לנושא שגיאות הכתיב, וגם לכתב היד. ובכלל, זה יתן לה טכניקות למידה שיוכלו לעזור.
כדאי להתייעץ עם מרפא בעיסוק לגבי אחיזת עפרון וטכניקת הכתיבה. יכול להיות שהיא מחזיקה את העפרון לא נכון (בכף היד או בתנוחת הזרוע), או מפעילה לחץ לא נכון על העפרון. כל אלו משפיעים מאוד על הכתב, ובעזרת ריפוי בעיסוק אפשר לתקן את האחיזה ולשפר את הכתב.
 
אצלנו הכתב השתפר לאחר החלפת עיפרון לעיפרון מיכני
17/12/14 09:18
121צפיות
השיפור דרמטי מאד.
קניתי עפרונות מכניים זולים מאד  (קלי משקל) והיא התלהבה מהצבעים שלהם.
הכוונה הייתה אם היא מסמנת את השגיאות
17/12/14 09:40
129צפיות
היא לא חייבת לכתוב מה כן נכון, אבל כן שיש פה שגיאה. כי כשנותנים לה לכתוב עם שגיאות ואין לזה שום השלכות, קל להבין למה היא ממשיכה לעשות כך.
הבת שלי מאייתת מעולה, למשל (באנגלית, כי זו השפה שבה היא למדה לקרוא ולכתוב). אבל הדרך לשם הייתה "מעניינת", בואי נגיד. היא לא הייתה מוכנה לכתוב מילה שהיא לא יודעת לאיית אותה (על אף שבבית הספר מעודדים את הילדים לכתוב גם עם שגיאות). אז כשהיא הייתה בבית ונדרשה לכתוב משהו, היא שאלה אותי איך כותבים, ואני עניתי תמיד ב"מה את חושבת?" והיא הייתה מאייתת, ואז אם הייתה לה שגיאה הייתי אומרת לה שזו לא האות הנכונה והיא הייתה ממשיכה לאפשרות הבאה. לפעמים הייתי כן עוזרת אם זה קשה מדי, והיינו דנות בכך שמדובר באיות מיוחד (למשל מילים כמו laugh, וכו'). בינתיים היא גם באמת קראה הרבה, ולמדה איך לאיית מילים רבות. בסופו של דבר בכיתה ג' היא הייתה ברמה מעולה באיות (וגם היא ילדה שלא אוהבת לכתוב, מתעייפת וכו' - אבל זה לא היה משנה כי כשדיברנו על האיות היא אמרה הכל בעל פה...) - כמעט ולא הייתה צריכה להתכונן בכלל להכתבות (רק מילים ספורות פה ושם), וכו'.
יכול להיות שמורה מתקנת תעזור. לנו היה ניסיון לא כל כך טוב עם מורי עזר (לפחות כאלה מטעם בית הספר) ובסופו של דבר כמעט כל דבר אני עושה איתה בבית בעצמי.
איך הבת שלך בעברית?
18/12/14 11:32
74צפיות
אין לבת שלי שגיאות באנגלית, והדרך היתה מאוד חלקה. בעברית יש לה המון שגיאות, אבל אני רואה שגם החברות שלה שלמדו בישראל, כותבות בשגיאות כתיב מרובות. אני מעירה כשמדובר במילה שהיא לא תבטא נכון, כמו בלבול בין ה' לא', או במילים נפוצות מאוד. אני מתלבטת אם צריך לעשות יותר. האם העובדה שהיא למדה לאיית באנגלית בקלות, מעידה שגם בעברית יהיה בסדר? כי לקרוא היא כבר קוראת גם בעברית ברמה לא נמוכה.
אנחנו פשוט חוזרים על אותו תהליך
18/12/14 12:03
70צפיות
בעברית - היא קוראת ספרים, היא שואלת אותי על האיות של מילים שהיא לא יודעת, וכו'. תכלס נראה לי שבעברית זה צריך להיות יותר קל, כי ברגע שהם תופסים את המבנה של השפה זה פשוט - יש מבנה הרבה יותר ברור מאשר באנגלית (עם שורש, בניינים, וכו') - ואז כבר לא מתבלבלים בין ת ל-ט וכו'. כרגע היא ממש בהתחלה (היא כבר יודעת לקרוא ולכתוב, אבל עוד בקושי לאיית, וגם לא קוראת הרבה בעברית), אז אני לא יודעת מה בדיוק יהיה.
אצלי היא גם לא למדה לאיית באנגלית בקלות - רק בכיתה ב', כאמור, היא התחילה לכתוב ואז היא ידעה לאיית מעולה, אבל היו שם שנה וחצי באמצע שהיא הייתה אמורה לכתוב ולא הסכימה - אני מניחה שאצלכם התהליך היה שונה, אז אני לא יודעת אם המקרה שלנו רלבנטי לכם.
גם אני נתקלתי בילדים ישראלים שכותבים בשגיאות כתיב מרובות - הנחתי שזו בעייה של מערכת החינוך היום, אבל אולי זה לא נכון.
אני מניחה שזו באמת בעיה של
18/12/14 16:23
40צפיות
מערכת החינוך. אני מקווה להתגבר איתה על השגיאות האלו בקרוב.
החלטתי שכנראה אין לה בעיה אמיתית, אחרת היינו רואים את זה כבר כשהיא למדה אנגלית. היא עדיין לא קוראת עברית ברמה דומה לקריאה שלה באנגלית, אבל הבנתי שהיא נחשבת בין הבנות שקוראות הרבה וברמה טובה יחסית לבנות השיכבה שלה. היא קוראת 3 או 4 ספרים בעברית בשבוע .
מה שאנחנו למדנו
17/12/14 08:44
180צפיות
אנחנו בדיוק לומדים את הסוגיה (גיל 9).
אצלנו גם לא מסוגלת להעתיק מספר משפט בלי שגיאות ומתעיפת בכתיבה.
החלטנו לאבחן למרות שהמורה טענה שצריך לחכות. מסתבר שזה הולך הרבה עם הפרעות קשב שהתגלו אצלנו. מה שצריך באמת זה אבחון דידקטי (שמטעמים טכנים אנחנו לא יכולים לעשות).
 מורה מתקנת עוזרת,  ומליצו לי גם על פזיוטרפיה של כתיבה במכון להתפתחות הילד (דרך קופ"ח), טרם נוסה. 
משהו נחמד שעזר אצלנו
17/12/14 09:16
245צפיות
וואטסאפ!
כותבת לחברות, דודות,סבתא והתוכנה מתקנת לה שגיאות כתיב.
מאז כמות שגיאות הכתיב ירדה משמעותית גם בבית הספר.
צריך רק לשים לב שם שאם האות הראשונה שגויה - זה לא יתקן. אז בהתחלה צריך להיות לידה.
גלוי נאות - מדובר בתולעת ספרים רצינית עם תעודות כך שאולי גם זה משפיע (עדיין לא קראתי את הלינק המצורף)
גם אנחנו בנינו על זה : ) אבל אכן לפעמים האות הראשונה שגויה
17/12/14 11:55
129צפיות
או שסתם לא נותן את האפשרויות או
שהן למדו את אופצית ההקלטה.
 
אופציית ההקלטה מיועדת אצלנו רק להקלטת שירים ;)
17/12/14 12:53
77צפיות

 
אני עם שרון של אופיר
17/12/14 09:37
125צפיות
לכתיבה יותר ברורה - מרפאה בעיסוק , או אם תמצאי מישהי שעובדת שטיפול בפסיכותרפיה קשה מאוד למצוא כיום .
 
לגבי שגיאות כתיב הייתי לוקחת אותה ישר לאבחון פסיכודידקטי כי אבחון דידקטי יראה על הבעיות אבל היא לא תוכל לקבל עזרה בבי"ס דרך ו. שילוב = הוראה מתקנת בבית ספר , התעלמות משגיאות כתיב ועוד .
 
בהצלחה הילדון שלי בכיתה ח' ועדיין קשה לו בשל לקויות הלמידה . עם הפקעת הקשב וריכוז הוא מתמודד הרבה יותר יפה ..
 
לכי מהר לאבחון של ריפוי בעיסוק-זכאות לטיפולים עד גיל 9
17/12/14 09:57
206צפיות
איך היא אוכלת עם סכין ומזלג? מתקשה לחתוך בסכין?
יש טפסים להורדה באתר הכללית. אחדלמורה ושני להורים. תמלאו ואז לכי איתם ועם הילדה לרופאת הילדים. משם הטפסים, ביחד עם המלצת הרופאה, עוברים לאיזו ועדה ואחרי כשבוע את מקבלת תשובה האם אישרו אבחון וטיפולים.
בהצלחה
בכללית הזכאות עד גיל 18
17/12/14 10:23
168צפיות
הבעיה שאין בכלל מרפא בעיסוק באזור. הכי קרוב זה בבני ברק.
לא לפי מה שאני קראתי. אולי את מתכוונת דרך הביטוח המשלים?
17/12/14 10:31
119צפיות
אנחנו הלכנו למרפאה בתל אביב, ליד ככר דיזנגוף (אסתר המלכה).
º
שלחתי לך בפייס קישור לדף של הקופה עם כל ההסברים.
17/12/14 10:38
27צפיות
אוי, אלו הבנות שלי. : ) אני גם היתי משתגעת מזה
17/12/14 11:39
179צפיות
שאותה מילה יכולה להכתב בכמה וריאציות שונות (שאף אחת מהן אינה הנכונה) באותה תשובה של 2 שורות.
היום בכתה ד, יש שיפור גדול.
גם בכתב ובסדר במחברות וגם בשגיאות.
גם הן מעולות בהכתבות, לימוד קצר יחסית מניב תוצאות מעולות, יודעות לחפש עוגנים (כל מיני דברים שיעזרו להבדיל בין ט' לת' וכד)
אנחנו עבדנו איתן הרבה על לפרק מילים להברות.
כי אחת הטעויות הגדולות שלהן היא השמטת אותיות שלא כל כך נשמעות .
יחד עם זאת אני רואה שהרבה פעמים הן פשוט לא הוגות את המילה כמו שצריך, ומכאן הטעות. הרבה פעמים ששואלות איך כותבים אני מחזירה אליהן את השאלה ואז שהן הוגות את המילה לאט אני קולטת שהן כתבו נכו מבחינת ההגיה שלהן אך לא מבחינת איך שאמורים להגות.
(לא מצליחה לחשוב על דוגמא כרגע)
יש הבדל בין דיבור שוטף ורצוף לבין אמירת מילה אחת.
יחד עם זאת בכתיבה שוטפת מאוד קשה להגות כל מילה מה עוד שהן לא נתקעות ולא בטוחות איך כותבים, הן כותבות ברצף.
מה שעזר מאוד לאחת זו המורה להוראה מתקנת. שסך הכל אמרה לה כל מה שאני אמרתי מאז כתה א' אבל כנראה שם נקלט יותר (או שהילדה היתה בשלה יותר)ואני רואה שיפור ענק הן בשגיאות והן בכתב היד.
לא מבינה באבחונים, אבל קודם
17/12/14 11:45
182צפיות
א. ניסית לעשות לה תרגילי איות בע"פ? אחיינית שלי הייתה יודעת לאיית יופי בע"פ אבל טועה באותן מילים כשהייתה כותבת אותן (גם זה עבר לה). תבדקי את זה כדי לדעת למקד איפה הקושי.
ב. אולי מקרוני צודקת וקריאה לא מבטיחה כתיב תקין, אבל היא בוודאי עוזרת ומגדילה את הסיכוי. הבכור היה כותב עם המון שגיאות בכיתה ב' והתחלתי לראות ירידה משמעותית כשהתחיל לקרוא ממש ברצינות. אצל אחיו זה קרה יותר מהר (עוד יש שגיאות פה ושם, אבל מעטות). יש כאלה שלומדים את הכתיב אחרי 5 חשיפות למילה, יש כאלה שאחרי 500... בקיצור - אם היא יכולה לקרוא יותר זה לא מבטיח שהשגיאות יעלמו, אבל יכול לעזור (ולא יכול להזיק).
ג. עצה שקיבלתי פה בזמנו והייתה נחמדה - מחברת התכתבות ביני ובינו - בתשובות שלי למכתבים שלו השתמשתי במילים שהוא כתב לא נכון בצורתן הנכונה. 
בת שלי באותו גיל :)
17/12/14 11:56
164צפיות
כותבת:
-אחשב - (עכשיו)
האבה - (אהבה)
 
מתקנת ונותנת לה לכתוב את המילה 4 פעמים נכון (שיטה הרוסית  ) נראה לי עוזר
אצלי  היא לא קוראת הרבה  :(
מחכה בנתיים.
כדאי לפנות לאבחון של מרפאה בעיסוק,
19/12/14 13:08
33צפיות
בעניין הכתב הלא קריא.
 
מה מטרת האבחון?
20/12/14 10:16
16צפיות
אבחון דידקטי יתכן ויאשר את הבעיה, אבל את זה את כבר יודעת, צריך לחשוב מה המטרה באבחון? בית הספר כבר רשאי לתת לה את ההקלות כגון התעלמות משגיאות כתיב במבחנים)  ועזרה בלימודים (כמו שכנראה הם עושים כבר) ועכשיו צריך שיטת לימוד שתעזור לה לשפר ואולי אפילו לעקוף את הקושי, אין שיטה אחת שמצליחה, צריך לראות מה מתאים לילדה, אולי לשקול הוראה מתקנת.
מה שכן, זה לא נראה קושי שיחלוף מעצמו.
יתכן שלקראת לימודים יותר גבוהים, אם עדיין תהיה בעיה תצטרכי לעשות אבחון דידקטי (עדיף פסיכודידקטי) ואת זה אפשר לעשות גם בהשתתפות קופת חולים במכון מקצועי (כל העניין של אבחונים דידקטים והצורך בהם השתנה בשנה האחרונה)
בגלל שאמרת שלפעמים היא יכולה לכתוב מצוין בהכתבה ואחר שוב לעשות שגיאות יתכן והבעיה יכולה להיות ריגשית (רק השערה!)
מה שכן זה מראה על זכרון צילומי טוב שבהחלט יכול לעזור לה בשיפור ההבעיה (לקות?)
 
ואחרי כל מה שכתבתי כאן - נתנו לך פה הרבה עצות, אבל תסמכי על עצמך, את כאמא מכירה את הילדה שלך הכי טוב ולכן צריך לבחור את העצות שהכי נראות לך, אל תחליפי את שיקול הדעת שלך כאמא בשל אף אחד אחר (כולל שלי) , יש איזו "תחושת בטן" להורה שאף אחד לא יכול להתחרות בה.
אולי לפני אבחון תנסי
20/12/14 19:19
10צפיות
הוראה מתקנת פרטנית ? מורה מוסמכת בנושא שתשב עם הילדה על בסיס קבוע פעמיים בשבוע.
לא זול אבל הרבה פעמים אפקטיבי.
º
כדאי לשקול פנייה גם לקלינאית תקשורת
21/12/14 14:44
כל הילדים בהירים ויפים
41תגובות
15/12/14 20:01
595צפיות
אולי זה רק לאחרונה, אבל שמתי לב שכאשר יש קישור בתפוז (בעמוד הראשי או בעמוד של הפורומים) להודעה מאחד מפורומי ההורות אז שמים תמונה של ילדים בהירים, לרוב בלונדינים.
אולי אני מדמיינת אבל ככה התרשמתי.

(המשך...)
אולי זה רק לאחרונה, אבל שמתי לב שכאשר יש קישור בתפוז (בעמוד הראשי או בעמוד של הפורומים) להודעה מאחד מפורומי ההורות אז שמים תמונה של ילדים בהירים, לרוב בלונדינים.
אולי אני מדמיינת אבל ככה התרשמתי.
תגידו, יש סופגניות מהירות הכנה כמו סופגניות היוגורט
17/12/14 20:19
212צפיות
הידועות, אבל בגרסה לא חלבית?
הנוער דורש אפיית סופגניות, לאמא אין זמן וכוח להסתבך והיא אומרת שאם כבר מכינים - שגם שהקטנה תוכל לאכול.
 
(אם תגידו לי שאין כאלה, גם לא נורא. לפחות אני אוכל לומר להם בלב שלם שהשנה אי אפשר להכין).
כן, יש
17/12/14 20:50
204צפיות
סופגניות המיץ של יעלה
 
http://www.kisi.co.il/128033/סופגניות-מיץ-מהירות-1
לינק אחר
17/12/14 20:54
165צפיות
מעולה, תודה! שוב הוכחת
17/12/14 21:01
168צפיות
שאת מנוע חיפוש יותר יעיל מגוגל...
נראה בדיוק מה שחיפשתי.
º
17/12/14 21:36
10צפיות
זה אומר שאפשר להכין את הסופגניות אשל עם יוגורט?
18/12/14 15:08
71צפיות
זה יכול לחסוך לי הליכה לסופר...
 
תודה וחנוכה שמח
אני הכנתי רק עם יוגורט. אשל אני חושבת
18/12/14 15:17
102צפיות
שלא ראיתי 3221כבר
לא הייתה אמורה להיות אפשרות לערוך
18/12/14 15:18
98צפיות
הודעות שהתינוקת חרבשה לי?
התכוונתי שלא ראיתי אשל כבר 30 שנה.
בטח שיש אשל קופסא ורודה של תנובה
18/12/14 15:53
80צפיות
אשל וגיל עדיין קיימים....אני מדיי פעם שותה אשל. מאוד אוהבת.
אני יודעת שהם קיימים, סתם לא מוצאת סיבה
18/12/14 16:41
96צפיות
לחפש אותם, כשאפשר במקום לקנות יוגורט, שזה על אותו עיקרון רק טעים.
º
הגדרה קולעת (באשל נתקלתי לאחרונה בגיל 10 אצל סבתא ז"ל)
18/12/14 21:24
13צפיות
אני קונה אשל פעם בשנה
18/12/14 16:03
86צפיות
כדי להכין סופגניות
חנות לכלים חד פעמי/עזרי אפיה באזור קניון אילון
17/12/14 14:26
115צפיות
אני צרכה לקנות פריט פשוט וקטן (מקלות של סוכריה על מקל) ואהיה באזור קניון אילון היום (ממול ליד טמבור)
מכירים שם חנות שיש סיכוי שיש לה וכך אתפוס שתי ציפורים במכה?
תבדקי גם בחנויות של מוצרי אפייה וכו'- לא יודעת אם יש בקניון
17/12/14 14:51
68צפיות
אבל בד"כ מוצאים את המקלות האלה גם שם.
מול קניון איילון יש חנות גדולה של max סטוק
18/12/14 13:22
65צפיות
יש להם גם כלים חד פעמיים ועזרי אפיה - אולי תמצאי שם
º
תודה, זה היה אתמול. ואכן מקס סטוק אהוב עלי
18/12/14 14:13
19צפיות
תת"פ תינוקות אנא עזרתכן!!
16/12/14 15:29
430צפיות
שלום יקירות.
ימבה זמן לא הייתי פה... עברתי גמילה מאסיבית, לאו דווקא מרצון.
כבר שכחתי את הסיסמא שלי, אבל האמינו לי שאני זה אני
 
חייבת התייעצות לגבי צעיר הילדים שעוד מעט חוגג שנה (!)
אז ככה, עברנו איתו מסיכת יסורים של שינה לא רציפה, האכלות לילה תכופות (גם כשהפסקתי להניק כליל). הגענו ליועצת שינה, שנתנה את משנתה הדי "סובייטית" ויצאנו לדרך - לקח המון זמן (לטעמי, כמעט שלושה שבועות) עד שהגענו לתוצאה הרצויה של שינה לילה רצוף. עד חמש בבוקר... אבל חמש בבוקר זה לא הספיק לי!, והמשכנו בתהליך עד שישן עד שש וחצי. יופי לנו.
ואז התחיל להיות חולה... כל פעם משהו אחר. וירוס כזה, ודלקת עיניים, ווירוס אחר ועוד דלקת עיניים.... ושלשולים, וחום נמוך-גבוה של שיניים.... ועוד ועוד.... הילד היה המון בבית (מי אמר ילד שלישי עושה בית ספר? דוקטורט הוא עושה לנו!). שוב התעוררויות לילה. היינו אובדי עצות מה אמורים לעשות איתם (לפי משנתה של היועצת שינה - אקמולי וזהו. מכסימום מיים, אבל לא מבקבוק). לי זה לא היה נראה. הילד עם חום, משתעל, צריך לטפוח על גבו לפעמים שישתעל כמו שצריך. צריך מיים.... חזרנו לקימות הסופיות של חמש בבוקר (סיוט). והאמת שכל פעם כשהוא הרגיש יותר טוב, הייתה הקלה משמעותית בשינה, אבל הוא לא חזר לישון רצוף עד שש כמו שהיה מספר ימים עד שהתחילו כל המחלות, וחזרנו לחמש בבוקר,... חמש וחצי... התעוררות אחת בלילה, או אפילו שתיים.
והדבר הבעייתי העיקרי הוא שאם לפני כן היה לי איך לעזור לו באמצע הלילה (בקבוק, מוצץ, ווטאבר) אז עכשיו הוא לא רוצה כלום. הוא בעצם עבר גמילה מהמוצץ בעקבות התהליך. בקבוק עם מטרנה בכל מקרה לא אביא לו באמצע הלילה. לפעמים עוזר בקבוק עם מיים, אבל גם לא תמיד.....
 
בעצם, מלבד ההקפדה של "לא להאכיל בלילה" עברנו את כל ה"לאו-ים" של היועצת, כי אני פשוט רוצה שיירגע! אבל זה לא קורה.... 
מה עושים? יש למישהוי רעיונות? סיפורים אופטימיים? נכון, היו ימים של חום (אבל לא גבוה, נגיד 37.8 או 38.2), נתנו אקמולי/נורופון/נובימול ווטאבר. ועדיין הילד מתעורר בצרחות, ועדיין הקימה הסופית היא בחמש בבוקר במקרה הטוב....
אנחנו מרגישים שאנחנו חיים ללא הפסקה. ללא כל מנוחה. אין זמן "לטעין מצברים" בעלי לקח ביום שישי את כולם ואני ישנתי שנ"צ בבית ריק, בשכונה די שוממה ביום שישי. לא נעים להגיד, אבל זאת השינה הכי משמעותית שהייתה לי בשנה האחרונה....
 
עצות יתקבלו בברכה.
 
(ומי שתנחם ב "בסוף זה יעבור" שתנקוב גיל מדוייק מתי זה בדיוק יעבור!! אני לא מכירה את זה. אצל הגדולות שלי, מרגע שהפסקתי להניק, מכסימום שבועיים אחרי, הן התחילו לישון עד שבע פלוס).
 
את יודעת מה הכי עוזר...
16/12/14 16:39
188צפיות
להפסיק לעשות השוואות...
 
הילדה שלי  (בת 8 ) היתה ילדה די רגועה, הייתה קמה בחיוך, נינוחה ויכולה להישאר רעבה בבוקר ולא בכתה מעולם לאוכל.
הייתה משחקת ומעסיקה את עצמה עוד לפני שידענו שהיא בכלל ערה במיטה שלה...
במהלך היום העסיקה את עצמה המון ולא נגעה במגירות, שידות, וניסתה לטפס ...
 
והחמודון שלי (נס חנוכה ה-2 שלי) שחוגג עוד כמה ימים שנה נולד עם פלפל....
איך שהוא קם הוא בוכה ולא משנה מה נעשה ...הוא בוכה - זה הבוקר טוב.
מבעוד מועד אני מכינה את הבקבוק בוקר (כשאני מקיצה קצת לפני שש, שש) ומניחה בצד כי הוא מתעורר משש והלאה ואם הבקבוק לא מוגש לא מהר אז הסירנדות לבוקר מתחילות לפני שהבית התעורר...  
(והייתה תקופה ארוכה שקם בחמש וחצי - רבע לשש והשינה הכי טובה שלי בין 4:00-6:00 בבוקר )
אין דבר כזה שינה רציפה, כל הזמן הוא זז, לא אוהב שמיכה, המוצץ בורח...וכן כן הוא יודע היכן הוא בדיוק אבל חייב את אימא...
קצת בהתחלת הערב יש תיזוזים פה ושם ואחכ רוב הזמן מצליח לישון עד שש לערך.
ויש לו כוס שתייה שלא נשפכת עם מים וזה עזר לנו מאוד כי שותה במהלך הלילה וגם לפנות בוקר וכך החל לקום רגוע ולא לבכות בבוקר ויש יותר מרווח עד לבקבוק בוקר השכמה היחיד כי הוא כבר לא רוצה תמ"ל ולא שותה מעבר לבקבוק זה.
 
והוא מטפס ופותח מגירות ורוצה לרוץ מגיל כלום כדי להספיק...(אין לי מושג לאן הוא ממהר) ומאתגר והוא כבר הולך..
.אז אין רגע דל עם השובבון הזה שהראה לי שיש גם ילדים אחרים עם טמפרמנט שונה וקורע אותי מצחוק.
 
לגבי המחלות אין לי תובנות כי הוא לא במסגרת אז שולחת לכם טונה של בריאות ותחזיקי מעמד...
אני יודעת שחוזרים לישון טוב לקראת גיל 3-4 ....הצחקתי אותך לא??
 
בינתיים גונבת מדיי פעם שינה של 20 דקות כשמתאפשר אבל לישון בגילאים הללו...אני אף פעם לא ישנה רגועה יש לי שינה קלה ואני שומעת כל פיפס...ואפילו אם מישהו עומד לידי בשקט אני פוקחת עיניים...
אז גם אני לא ישנה משהו משהו אז לפחות תדעי שאת לא לבד 
 
 
 
אין לי מושג, אבל חיבוק
16/12/14 16:46
108צפיות
גם הגדול שלי (כיום בן 22...) היה כזה. עד גיל שנתיים  וחצי שלו הייתי טרוטת עינים תמידית, קם המון פעמים בלילה.
מה עזר אצלנו בסופו של דבר? התובנה הבאה שאני לא זוכרת איך נחתה עלי:
אני הייתי יוצאת לעבודה מאוד מוקדם. הוא כנראה חשש להפסיד אותי ולכן דגם כל שעה. הבטחתי לו שלפני שאני הולכת אני אעיר אותו ואתן לו בקבוק וזה עבד. התחיל לישון לילות מלאים.
אף ילד שלי לא ישן עד שבע פלוס
16/12/14 20:32
141צפיות
כנראה זה שונה מילד לילד, גם באותה משפחה.
 
מכירה מקרוב המון הורים שהצליחו לעשות תהליך כמו שאת מתארת עם יועצת שינה, וגם אצלם חלה נסיגה אחרי המחלה (או סדרת המחלות) הראשונה.
הקרבה להורים היא צורך פיזי אצל תינוק. זו דעתי, ואני בטוחה שיש הורים רבים שחולקים עליה, או שמסרבים להאמין בזה כי זה מאוד לא נוח. כשילד חולה או כשהוא סובל מכאבי בקיעת שיניים הוא זקוק לנחמה מעבר לתרופה לשיכוך כאבים ולהורדת חום - הוא זקוק לקרבה להורים. לא הייתי מונעת ממנו את זה כי יועצת השינה אמרה.
בואי נגיד שאחרי סוף השנה הראשונה בגן ולאחר צמיחת כל השיניים יש שיפור משמעותי במספר היקיצות בלילה, ובאופן טבעי הם מתחילים לישון רצוף וטוב.
 
גיל מדויק? שלוש ושלושה חודשים, וגם זה אחרי
16/12/14 20:54
120צפיות
גיבושון. כיום (בן חמש) קם לפעמים לפנות בוקר לפיפי ומבקש לבוא אלינו. אם זה לפני ארבע - אני מחזירה אותו למיטה שלו והוא נרדם; אם אחרי - מסכימה שיבוא.
גם אצלנו זה השלישי, והכי קשה, אם כי גם עם האחרים לא היה קל כמו שאת מתארת.
קודם כל - פרופורציות
16/12/14 21:45
128צפיות
כשאת משווה את המצב הנוכחי לתקופה הקצרה שישן לילות שלמים זו נראית הדרדרות, אבל אם תיזכרי כמה רע הוא ישן לפני שעשיתם את "סדרת החינוך" תראי שעכשיו יותר טוב. גם אם תשווי לתינוקות אחרים - תגלי שרובם לא ישנים לילות שלמים בגיל שנה, וכשמתחילים לישון יותר טוב בלילה, חמש-חמש וחצי היא שעת השכמה פופולרית (אם זה עוזר - אני עוד מיניקה פעם אחת באמצע הלילה ושוב בסביבות חמש וחצי -שש, ובפעם האחת שהיא ויתרה על הנקת הלילה היא הכריזה על בוקר בחמש, ועכשיו היא שוב משתעלת ומתעוררת לליטוף ומוצץ עוד כמה פעמים)..
שנית, התקופה הזו שהם חולים כל הזמן מבאסת נורא והורסת להם את השינה וזה טבעי. עם האמצעי שלי שהיה חולה נון סטופ בין גיל חצי שנה לשנה הגענו גם ללילות נוראיים והצלחנו להביא את עצמנו לשים לזה סוף רק כשהפסיק להיות חולה. 
אז נשאר לך רק למצוא איך להרגיע אותו (מודה שזה יותר קל עם מוצץ). ליטוף? טפיחות על הגב? להחזיק לו את היד?
וכמובן - אם הוא צורח באופן מיוחד ונראה סובל - לבדוק אם יש סיבה רפואית (אצלנו זה תמיד מתגלה כעוד דלקת אוזניים).
 
 ללילות שקטים וטובים
ליבי איתך
16/12/14 23:28
96צפיות
התקופות בלי שינה הן ממש ממש קשות וההשכמות של חמש וחצי וגם שש זכורות לי כסיוט.
 
אי אפשר לעשות חלוקת השכמות בינכם? אצלינו כל פעם מישהו אחר קם (עד היום) ובנ הזוג יכול היה לישון עד שעה נורמלית.
 
אני גם מאלו שחושבות שילד בגיל שנה צריך להיות לפחות באותו החדר עם ההורים בלילה בטח ובטח כשהוא חולה.
היתרון הגדול שאת לא צריכה לצאת מהמיטה באמצע הלילה, רק להושיט יד ולגעת או לדבר איתו והוא ירגע. או לתת איזה צעצוע בבוקר שיתעסק איתו עד שתקומו.
 
אצלינו ישנו איתנו בחדר עד גיל 3 בערך.
הוא איתנו בחדר
17/12/14 23:10
54צפיות
אבל הוא לא צמוד אליי. המבנה של החדר לא מאפשר את זה.
כך שבכל מקרה תמיד צריך לצאת מהמיטה. שזה מבאס !!
אנחנו עושים תורנויות - הבעיה היא שהוא איתנו סידר. אז גם זה שלא בתורנות סובל.
בימי ההשכמה המוקדמת של שש
18/12/14 12:21
28צפיות
מי שהיה בתורנות לקח את הילד ויצא מהחדר.
אחרת באמת אין טעם
 
תנסי להגביה מזרון אם הוא מצונן ומשתעל?
 
כמו שאמרת בסוף זה עובר.
נכון שהתקופה הזו היא כמו נצח. אבל אז פתאום מתחילים להצטבר ימים שהם כן ישנים.
 
 
כל התינוקות שלי
17/12/14 06:10
104צפיות
היו מתעוררים קבוע ב 5 בבוקר ודורשים מיד לאכול, כולל הנוכחית בת השנתיים,
את בת הארבע שלי כבר צריך להעיר בכוח...
להתעורר רק פעם פעמיים בלילה לתינוק בן שנה נראה לי סביר ביותר.
אצלי הילדים התחילו לישון רצוף רק לקראת גיל 4! וגם זה משתנה כשחולים.
 
ילד בן שנה שהתחיל מסגרת, צפוי שיהיה כל הזמן חולה, בת השנתיים שלי נמצאת כבר שנה שניה במסגרת, ועדיין כל הזמן חולה.
גם זה משתפר לקראת השנה השלישית בגן.
 
לא יודעת אם זה יכול לנחם. כי כשעייפים ומותשים קשה להתנחם, אבל זה באמת עובר, לקראת גיל 3/4
ומה שאת עוברת זה בהחלט צרת רבים.
אני רק לומר שאם אינני טועה חמש שעות שינה רצופות נחשבות
17/12/14 06:47
163צפיות
לילה מלא אצל תינוק (כמה שזה מעצבן).
השאלה מתי כבר לא מוגדר תינוק...
תינוק-פעוט..
17/12/14 07:12
115צפיות
ממה שבעבר קראתי...
תינוק  בד"כ 0-12...ופעוט משנה עד גיל 5 לערך...ההגדרה לפעוט כשהוא מתחיל ללכת ולדבר (מילים, לא משפטים..)
 
 
 
º
השאלה אם אמרו לו שהוא כבר אוטוטו פעוט וצריך לישון יותר
17/12/14 08:44
30צפיות
אצלי הוא כבר פעוט
17/12/14 08:48
85צפיות
שלי הולך ומפטפט מגיל 9-10 חודשים אז הוא כבר פעוט....אבל הוא לא ישן ברציפות וזה לא עוזר שלאימא יש שינה קלה.
אבל שוב גם עם הילדונת שלי לא היה כזה דבר שינה רציפה עד גיל 3-4 ...
 
 
 
 
 
אני מוחה באופן רשמי תינוקות זה עד גיל שנה וחצי
17/12/14 11:53
80צפיות
לפחות, ואני דורשת את הזכות לקרוא לה תינוקת לפחות שנתיים-שלוש. יהיה לה מספיק זמן להיות ילדה. אל תקחו לי את התינוקת!
º
התינוקת שלי בת ארבע וחצי
17/12/14 13:44
18צפיות
º
מזדהה (והם גדולים יותר)
18/12/14 21:26
3צפיות
אחת מבנותיי - לילה רצוף רק מגיל שנתיים.
17/12/14 08:41
88צפיות
היה קשה.
 
באמת תנסי שפעם בשבוע מישהו ייקח את הילדים וייתן לך להשלים.
וואו, כנראה שאצלנו חריגים (גם הילדים וגם ההורים - בגישתם)...
17/12/14 09:21
240צפיות
ישנים לילות מלאים מגיל 10 חודשים (תאומים, היום בני 1.9). מגיל 5-10 חודשים היו מקבלים הנקת חלום: בהתחלה היו מתעוררים אחרי ההנקה, והיינו עוזרים להם לחזור לישון. לקראת סוף התקופה כבר היו חוזרים לישון לבד אם בכלל היו מתעוררים.
ולא, לא כי הם מלאכים או כי יש לנו מזל, אלא כי עבדנו איתם על שינה מגיל צעיר. בעיני שינה (של כולנו - של הילדים ושל ההורים) היא אחד מהדברים שלא ניתנים לפשרה. קראתי הרבה ברשת, ואת הלוחשת לתינוקות (שלחלק מגישתה התחברתי ואימצתי, ולחלק לא - וממנו התעלמתי), התייעצתי בקבוצה של יועצות שינה בפייסבוק, ויישמתי את מה שלמדתי. וואלה - עבד.
ברור שמחלות וקשיים (כגון שיניים ולמידת יכולות חדשות) גורמים לרגרסיות, ובתקופות האלה עשיתי כל שביכולתי כדי לעזור להם לישון ולנוח, כולל ידיים, נענוע, שינה משותפת איתנו, משכחי כאבים לפי הצורך - וואטאבר. אבל האמנתי בדרך שבחרנו, ודבקנו בה לאחר שעבר המשבר, והשינה חזרה לסדרה.
אתם לא חריגים אתם פשוט עוד צעירים (כהורים)
17/12/14 10:11
205צפיות
ולכן מתייחסים ליכולת השינה של הילדים שלכם כמשהו שקשור למה שאתם עשיתם.
אתם "הצלחתם" בדרך שלכם כי הילדים שלכם שיתפו איתכם פעולה (זאת אומרת קיבלתם ילדים מהזן שפחות מתעורר בלילה) אם הייתם מקבלים ילדים מזן אחר אולי הייתם פחות מצליחים בזה.
לי יש שלושה : 
הראשון, ישן לילה שלם (אם מתייחסים ללילה כחמש שעות כמו שאמרו לי בבית חולים וכמו שמייס ציינה למעלה) מהיום הראשון ואחרי 6 שבועות התחיל לישון 10-12 שעות רצוף. עד גיל שנה וקצת לא ישן אף פעם במיטה שלנו. רק מה, עד שהוא נרדם היה נצח (גם היום כשהוא בן 9).
השניה, כבר מהלילה הראשון הראתה לנו שהיא מתכננת להיות אחרת והיתה ערה בין 11 לשלוש בלילה.
היא היתה נרדמת בציק. רק מה, איך שהטוסיק הענוג שלה נגע במזרן של העריסה/מיטה היא היתה מתחילה להתקמר (מה שאומר שהלכה השינה ולא משנה כמה עמוקה היא היתה קודם) ולצרוח עד לב נשמתה. שנה וחצי היא ישנה איתנו במיטה. התעוררה בערך 6 פעמים בלילה כולל התעוררויות של חצי שעה עד שעתיים ובגדול כמעט וביטלה את ילד מספר שלוש בגלל הייאוש.
ילדה מספר שלוש עדין פיצית אז לא נזמין את מרפי. רק נאמר שבנושא השינה היא השילוב המוצלח בין השניים הראשונים.
 
 
נכון, זה כ"כ תלוי ילד (מעבר להרגלים שההורים מקנים ע"פ
17/12/14 10:18
114צפיות
תפישת עולמם)
הקטע היפה בתאומים, הוא שמדובר בשני ילדים שונים
17/12/14 10:56
196צפיות
ובעוד אחד מהם ישן מצויין כבר מהתחלה, לשני בהחלט היינו צריכים להקנות הרגלי שינה.
אז כן, אנחנו לגמרי *הצלחנו* (ולא במרכאות).
זה שאנחנו צעירים כהורים, לא אומר שאנחנו קלולס, לא אומר שאנחנו לא יודעים מה חשוב לנו ומה לא (ומוכנים לעבוד קשה בשביל להשיג את זה), ובהחלט לא נותן לך או לכל אחד אחר את הזכות להתנשא עלינו.
שיהיה בהצלחה
17/12/14 11:17
159צפיות
מה שיפה בהודעה שלך שאת חושבת שמתנשאים עליך (זה בכלל לא צירוף מילים תיקני אבל לא נורא) ואת לא שמה לב איך את עושה את זה לאחרים.
הרי כל ההודעה שלך היתה התנשאות (בניגוד להתנסות) אחת גדולה. של אם תאימיני בדרך שלך אז זה יקרה. 
החיים והניסיון עם ילדים מלמדים שלפעמים זה אכן קורה ולפעמים לא.
 
º
18/12/14 18:35
º
שני ילדים זה לא בדיוק מדגם מייצג...
17/12/14 11:18
43צפיות
º
בפעם האחרונה שבדקתי, גם 3 הם לא מדגם מייצג
17/12/14 15:37
26צפיות
גם אני אמא לתאומים, והתאומים שלי שניהם חרפנים מעולים, אך אני
17/12/14 14:58
157צפיות
מסכימה עם נושי (יש לי עוד אחת למדגם )
º
הכי יפה להתנשא ואז להאשים אחרים בהתנשאות.
17/12/14 21:22
32צפיות
מה שפספסת בהודעה שלי
17/12/14 23:28
124צפיות
הוא שאני בדיוק כמוך (הייתי).
בילדה הראשונה קראתי הכל. הכנתי תכנית פעולה. היה קשה, אבל בסוף השתלם. מגיח 10 חודשים ישנה עד שבע. וזה אחרי שלפני כן קמה פעם אחת להנקה (בחמש בבוקר. אז חשבתי שזה לילה )
 
השנייה נהגנו אותו דבר. הלך אפילו יותר בקלות. אנחנו לעצמנו על השכם.
צחקנו על הורים אחרים. ואז הגיע השלישי. שמההתחלה היה ילד נוח יותר משתי אחיותיו... וישן מגיל ממש צעיר עד חמש בבוקר.... ואז הכל התהפך. ולא עזר כמה קראנו. והלכנו ליועצת שינה -כלום.
 
מה שפספסת זה בדיוק את זה. שהייתי כמוך והנה התבדיתי.
אולי את צעירה בהורות שלך ותתבדי כמוני (לא סתם אומרים שהשלישי עושה בית ספר)
ואולי לא תתבדי. מאחלת לך שלא תתבדי.
 
אני מסכימה איתך ששעות השינה הם חשובות. ואני בעד הקניית הרגלי שינה מגיל צעיר. לכן הלכנו לייעוץ שינה נ
אני האמנתי בכל לבי בכך. והאמנתי לדרך של יועצת ההנקה ואני עדיין מאמינה. אבל למרות שאני מאמינה הוא לא ישן. אין לי מושג למה ואיך להחזיר אותו לישון רצוף.
איך היה אומר הבוס שלי
18/12/14 08:21
126צפיות
שקיבל שני ילדים שלא ישנו
"מה את חושבת, שלא ניסינו את כל השיטות? שלא קראנו את כל הספרים? שלא התמדנו?"
 
תאמיני לי שאתם לא היחידים שקראתם את הספרים ויישמתם את השיטות, המזל שלכם הוא שהילדים שלכם שיתפו פעולה, יש ילדים שאיתם זה לא עובד.
עבדה איתי מישהי שסיפרה שהבן שלה מעולם לא ישן לילה אחד רצוף, והוא כבר בן 24 (שנים, לא חודשים).. תאמיני לי שגם אם הלוחשת לתינוקות היתה באה ועושה לו נעים בגב כל הלילה הוא גם אז לא היה מצליח לישון רצוף.
שרלוקה!.
17/12/14 09:40
183צפיות
תשמעי. אצלנו בית הספר היה עם ציפורת. אחרי שמתוקית מגיל 6 שבועות ישנה לילה שלם, מ-23 ועד 9 בבוקר (!) רצוף, באה הציפורת, ועד גיל שנה וחצי פלוס לא ישנה יותר משעתיים רצוף. למרבה הצער אני יכולה להגיד שגם היום, ממרומי גיל 3.5, היא הישנה פחות טוב בבית, מדברת בשנתה, חולמת לא מעט ובכללי ישנה לא רגוע. אין לי תובנות מה ולמה, והיא גם זאת שבכל לילה שני נודדת למזרון על רצפת חדר השינה שלנו. 
כן יכולה להגיד לך מתובנות מתוקית שבתקופות של שיניים השינה שלה התערערה להפליא אבל ברגע שהסדרה הרלוונטית (כלומר, כל הארבע מאותו הסוג) היו בחוץ - זה נגמר וחזרנו לשגרה של מקודם. זכורות לי לרעה במיוחד הניבים, שלקח 4 חודשים של עינוי מתמשך לכולנו (בין גיל שנה וחודשיים ולשנה ומחצה).
עוג, לעומת זאת (היום בן חצי שנה, את מאמינה???), נמצא כמו בהרבה דברים באמצע בין שתיהן: הוא לא ישן רע כמו ציפורת, הוא לא ישן טוב כמו מתוקית. עד גיל 4 חודשים הוא היה ישן רצוף 7-8 שעות ובגיל 4 חודשים נוספה יקיצה באמצע אז הוא קם לינוק כל 4-5 שעות (בד"כ פותח בתחילת הלילה 6), למעט חריגות כשהוא חולה או שמשהו מציק לו. מה שכן מקל עלי זה שאנחנו בלינה משותפת ואני ככה עם כל הילדים עד שהם לומדים לעמוד בסביבות גיל 10 חודשים. יש פעמים שאני אפילו לא זוכרת שקמתי להניק, יודעת שאכל רק לפי זה שמתעוררת והחולצה שלי סתורה. אולי שווה לשקול לתקופה הקשה, או שאת מפחדת שלא תצליחו להוציא אותו אח"כ בחזרה?
היום הוא עבר למיטתנו. נראה איך יהיה
18/12/14 07:40
92צפיות
הוא משתעל נורא. מעדיפה שיהיה לידי. שיעולים ממש מלחיצים. אני כותבת והוא לידי מאוד לא רגוע. אני לא בטוחה שנשרוד את הלילה.
 
נראה לי שעזרתן לי. כרגע זה לא זמן לסדרות חינוך. אבל אני כבר יודעת איך עושים זאת, יתחזק ונחזור לזה. אל ייאוש!
º
רק בריאות!
18/12/14 07:59
10צפיות
º
רפואה שלמה!
18/12/14 10:43
6צפיות
וגם אדים בחדר לפעמים עזרו להעביר את הלילה
18/12/14 12:22
34צפיות
אני יודעת שזה שנוי במחלוקת נושא האדים הקרים, אבל עם מסנן נקי ואוויר כרגע מאוד יבש אולי זה גם יעזור
שינה רצופה עד הבוקר - אצלנו
17/12/14 11:13
157צפיות
תכלס רק מלפני חודש ורק בזכות מגה פיתוי שהשאיר אותו במיטה.
 
 
סוריי.
ליבי איתך
שולחת חיזוקים. ומצטרפת לעצות שכבר ניתנו פה ונראה לי
18/12/14 08:48
78צפיות
שאתם ממילא מיישמים - לקחת אליכם למיטה, ולתת לאנשים אחרים לקחת את כל החבורה ולתת לך לישון. אפילו תלכי לישון מדי פעם לילה מלא במקום אחר ושקט (אצל אמא או חברה) כדי להתאושש קצת.
 
 
עדכוני המשך
21/12/14 18:38
תודה לכולן על התגובות.
 
אחרי סיום המחלה (כבר יומיים, נקווה שימשיך... הוא עדיין משתעל ברמות) חזר לישון רצוף עד חמש בבוקר. מקבל בקבוק במיטה ומתנמנם עד לחמש וחצי.
 
בעקבות עצותיכן שיניתי כמה דברים - המיטה שלו נמצאת בצמוד למיטה שלנו (קודם לכן היא הייתה למרגלותינו, כי אין ממש מקום בחדר) . יש "תורן לילה" ו"תורן בוקר". תורן הלילה ישן בצמוד אליו ואז לשים מוצץ ללטף וכו' לא מצריך קימה ולא מטריד כמו קודם. השינוי העיקרי הוא שכל פעם תורן הלילה ישן בצמוד אליו. (מה שאומר שכל יום משנים את המקום במיטה. די מוזר למי שחי 13 שנה בדיוק בדיוק באותו המקום )
 
בקיצור - חזר לישון. עדיין מותשים. אבל הבנתי בהחלט שסדרות חינוך זה לילדים בריאים. בדגש על ילדים ולא תינוקות (אגב, ההגדרה הרדמית לפעוט זה 1.5-4 )
נראה לי שהתובנות שלך הגיוניות ונכונות
21/12/14 21:06
אין לי הרבה מה לתרום לך חוץ מאשר לבשר לך שיום יבוא ותתגעגעי לימים שהוא קם כל כך מוקדם......
זה יקרה בשביעית ובשמינית כשלא תצליחי להעיר אותו בבוקר לבית ספר 
החג של החגים בואדי ניסנאס... המלצות?
18/12/14 11:31
65צפיות
לא לציטוט.
 
היינו לפני 4 שנים ומאז כל שנה רוצים לנסועואיכשהו לא יוצא.
רוצים לנצל את המחר לנסוע עם הילדים...
מישהי יכולה לעזור ולהמליץ?
חשבנו להסתובב בשוק כדי לספוג קצת אוירה אבל לא מצליחה להבין לאן צריך להגיע.
 
אשמח להמלצות והכוונות :)
אולי הקישור הזה יעזור
18/12/14 11:37
52צפיות
 
מודה שלא התעמקתי בו כלל וכלל אך עושה רושם שסוקר את כל האירועים
אני עצבנית על בית הספר!
16/12/14 12:17
489צפיות
ילדון בכיתה א, אצלנו יש חטצ כלומר גן חובה + כיתה א יחד. 
וויתרתי על הגן, הלך לגן חובה רגיל, מהרבה שיקולים, השנה הצטרף לכיתה א.
מעבר לקשיים החברתיים - לא מכיר כמעט ילדים מהשכונה בגלל הגן המרוחק, אני מרגישה מרומה, מכרו לי את החט"צ הזה כדבר הכי נפלא עלי אדמות, שכנעו אותי שילדי א לומדים חלק מהיום יחד וחלק בקבוצות כשקבוצה אחת משחקת עם ילדי הגן והשנייה לומדת בקבוצה קטנה עם המחנכת - בפועל זה לא קורה, יש להם כיתה פיצית ללא חלון במתחם הגן, אין אוורור, מזגן מרעיש, צפוף ברמות - אחד פותח חוברת מפריע לשכן שלו, כיתה ברמת תחזוקה נמוכה מאד ולומדים יום מלא. עפים על החומר, הכתבות כבר מלפני חודש והכתבות קשות!
אתמול הייתה שיחה עם המורה, המורה לא מחוברת בכלל למציאות, לא מכירה את הילד והדרישות שלה מילד בכיתה א 3 חודשים לתוך שנה"ל גבוהות מידי לטעמי. למשל אומרת שבשיעור מדעים הוא חולם וקשה לו לשבת, פעמיים בשבוע יש מדעים בשעה חמישית, כבר קשה לו וזה הגיוני בעיני. לפני חצי שנה עוד שיחק בגן רוב היום - איך מצופה ממנו להצליח לשבת חמש שעות לימודים ולהסתגל תוך 3 חודשים? אני מגזימה?
זה לא שאוציא אותו בגלל זה לבית ספר אחר, יהיה לו מאד קשה חברתית שוב, אבל אני מאד מבואסת וכעוסה.
 
איך אצלכן כיתה א'? 
עונה לך במעורבב
16/12/14 12:32
301צפיות
גם על ילד בחטיבה צעירה
וגם על ילד שלא מזמן סיים א
דבר ראשון לגבי הקושי בשעה החמישית
במה הוא מתבטא?...
הוא מפריע?... קם מהכיסא?...
לגבי ההכתבות גם אצלנו היו
כשאת כותבת קשות למה את מתכוונת?...
מה ההתרשמות שלה מהילד מלבד שיעורי מדעים?...
הילד הולך בכייף?...מצליח לעשות שיעורי בית?...
נניח שלי..זה שבחטיבה יכול גם לשבת תשע שעות
הוא מאד מרוכז וממוקד
הגדול יותר לא...הסבלנות שלו נגמרת מאד מהר
והכל זאת הוא יושב בשעה החמישית ומתמזג עם כולם
לגבי הכתה אין הרבה מה לעשות
לא נראה לי שיהיה לאן להעביר אותם
עונה
16/12/14 13:41
224צפיות
קשה לו לשבת. קשה לו לשבת גם בבית נניח בזמן ארוחה. הכי מתסכל אותי לראות כשהוא כן מצליח לשבת שהוא יושב בדיוק כמוני - עם רגל אחת מקופלת מתחת לישבן....
בסוף היום הוא יושב חולמני או איטי או להיפך - קשה לו לשבת והוא זז כל הזמן.
הסברתי למורה שקשה לו בעיקר בסוף היום, הצעתי לה כשהיא רואה שהוא לא נינוח או חולמני מידי לשלוח אותו לעשות תרגיל סופני כלשהו רצוי בכיוון חגורת כתפיים - זה עוזר לו.
הכתבה קשה בעיני זו הכתבה עם הרבה מילים שיש פוטנציאל טעויות בהן: סבתא, טעים, וכאלו.
כמה מילים יש בכל הכתבה?...
17/12/14 09:55
97צפיות
מה עם חטיף אנרגיה בשעה 12 ככה?...
 
בפעם האחרונה היו 8-9 מילים
17/12/14 10:09
110צפיות
מתוכן 3 קשות, 3 ארוכות והשאר קלות וקצרות.
 
אין לו זמן לחטיף אנרגיה, אין לו הפסקה בשעה הזו. אתמול סיפר לי שפעמיים ביטלו להם את ההפסקה הגדולה, לא הבנתי למה - אברר בהמשך.
 
זה הגיל הזה שצריך להיות כמו כולם, אז אם כולם לא אוכל חטיף אנרגיה בצהריים גם הוא לא יאכל
16/12/14 14:49
164צפיות
המערכת הרגילה כ"כ לא מסוגלת להכיל ולעזור לילדים שטיפונת מתקשים אלא מגלה חוסר סובלנות.
אני לא מכירה את זה אישית אלא מדברת מתוך ניסיון עם בני משפחה והחוסר קבלה מצד המחנכות שלהם ובכלל הביה"ס.
וגם מחברה טובה שהמחנכת השנה לא מסוגלת לקבל את הבן שלה שהוא שונה ולא כמו כולם ובכוח מנסה להכניס אותו למסגרת ומייאשת אותו.
 
אני אישית לא אוהבת ולא מתחברת לביה"ס עם חט"צ.
על מנת לעזור לילד שלך ול"הציל" אותו עלייך להתחבר עם המורה (בין אם יש כימיה או אין) ולומר לה שאת היית רוצה ששתיכן תעזרו לו ותעבדו במקביל ובמשותף.
 
מוזר לי לשמוע שדווקא בכיתה משולבת עם גן כיתה א' נשמעת כמו שכתבת כי אצלנו זה היה ממש חממה.
לקח זמן עד שבאמת למדו ואם למדו זה היה בצורה יותר כיפית וחוויתית ואח"כ חולקו לקבוצות עפ"י רמות.
כיתות א ו- ב' היו ממש גן לעומת השינוי (המקפצה) של כיתה ג' שמצופה מהם לשבת וללמוד והחומר רב וגם השיעורים.
 
אני דווקא כן הייתי ממליצה לך לוודא שבאמת הביה"ס הזה מספק את הנדרש עבורו כי עדיף מעבר עכשיו ולא בכיתה יותר מתקדמת ויש לו להמשיך עד ו'...בביה"ס הזה.
 
 
 
º
16/12/14 16:26
15צפיות
כיתה א' הכי קשה הכי הרבה ש"ב וחומר ללמוד
17/12/14 09:48
173צפיות
לא מכירה חט"צ אין אצלנו אבל אין ספק שקשה להם מאוד לרוב הילדים לשבת כל כך הרבה שעות ללמוד והם אמורים ללמוד את כל האותיות וכל המספרים יש המון חומר ללמד אותם . לא תמיד בסוף כיתה א' כל הילדים יוצאים עם כתיבה וקריאה שותפת תלוי במורה , תלוי בצורת ההוראה ותלוי בילד .
 
יש אפשרות לברר עם המורה אם אפשר לעשות לו דיאטה סנסורית ? כל 45 דקות לעשות איזו שהיא פעילות גופנית אפילו שיהיה עוזר המורה ויזרוק את הפח של הניירות ו יילך להנהלה למסור חומר לצילום ?
רעיון טוב - אבדוק את זה
17/12/14 10:01
104צפיות
זה פתרון שיכול לעבוד.
אני מרוגזת עוד מלפני זה כי הובטח לי שלא יהיה ככה, מרגיז אותי שצריך למצוא פתרונות שיהפכו אותו לקצת חריג ולכזה שזקוק ליותר תשומת לב או השגחה בגלל שלא מקיימים את ההבטחות ...
צודקת לא?
º
ברור וזה רק כיתה א'
17/12/14 10:25
21צפיות
חשבתי שזה בדיוק ה"קטע" של חט"צ!
17/12/14 10:06
194צפיות
אצלנו כיתה רגילה בבי"ס רגיל, אין הכתבות ועומס לימודים סביר, אבל מצד שני מתוקית מאד אוהבת ללמוד אז יכול להיות שזה לא מפריע לה, ולילדים אחרים כן. המורה שלהם כן מאפשרת למי ש"מאבד את זה" לעשות דברים אחרים כמו לקרוא ספר בצד או לשחק במשהו כשזה לא משהו שמוגדר למידה משמעותית. 
הבנתי שבשיעורים אחרונים כשקשה המורה עושה להם הפעלות פיזיות לא מעט, מה שמאפשר להם קצת לזוז ולהתעורר. הרעיון של לתת לו הפעלות יזומות נוספות נשמע לי נכון.
גם אני, ולכן המירמור
17/12/14 10:16
138צפיות
חשבתי שבדקתי הכי לעומק שיש והגילוי הזה שאין קשר בין ההבטחות למציאות מעצבן מאד.
 
 
הוא נהנה ללמוד, מאד, אפילו מצליח לא רע, אבל היום הארוך מעייף, הצפיפות בכיתה המאד לא תקנית מקשה מאד על מי שגם ככה סובל מקושי בוויסות חושי, צפוף, רועד, מחניק ואני לא חושבת שהוגן להעמיד ילד בן שש וחצי בהתמודדות כזו.
לא כיוונתי לזה.
 
חוצמזה כיף לפגוש אותך פעם ב... מה שלומכם?
הילד בכיתה א
17/12/14 10:19
112צפיות
איך זה קשור לגן חובה?..
יש שעות שהם יחד?...
גם אצלי הוא בחטיבה 
אבל האנטרקציה היחידה עם כיתות א היא בהפסקות ובטקסים
כשבדקתי בתי ספר הוסבר לי
17/12/14 11:11
153צפיות
שהייתרון הגדול של החט"צ הוא שבחלק מהזמן ילדי הגן לומדים תכנים משותפים עםם ילדי א, ובחלק מהשיעורים ילדי א מתחלקים לקבוצות, חלק לומדים בקבוצות קטנות עם המחנכת וחלק משתתפים בפעילויות בגן.
ככה המעבר מהגן לבית הספר הדרגתי.
 
זה היה אחד השיקולים המרכזיים להרשמה בבית הספר הזה דווקא.
בפועל המציאות שונה לגמרי, יש להם שיעור פרטני (יותר נכון פחדני כמו שהוא אומר בטעות) עם המחנכת אחרי שעות הלימודים ולפני ארוחת צהריים - כשממש עייפים ורעבים.
וואו לא פשוט
17/12/14 11:14
106צפיות
אצלנו זה מאד שונה
זה גן לכל דבר
הם נפגשים בהפסקות ובטקסים
יש קבוצות למידה אבל זה בקטנה
זיהוי אותיות וספרות
לא יותר מזה
חזרתי בשבוע שעבר לעבודה = אני מול מחשב = אני שוב פה
17/12/14 16:38
134צפיות
היה לי מאד לא נוח לגלוש במהלך החל"ד מהנייד או האייפד, ולכן הייתי פה הרבה פחות בחצי השנה האחרונה.
אבל שבתי ואת מותק שאת מתעניינת 
 
אגב, אפרופו שוני בין ילדים ועניינים - כמה שמתוקית נכנסה לבית הספר כאילו מאז ומעולם היתה שם, אני צופה חוויה מעניינת עם הציפורת...שניה אחת היא לא מסוגלת לשבת על הטוסיק בשקט. ילדה מבריקה אבל מאתגרת ללא ספק. תנחומיי למורה שלה - לא מספיק הפלפל בטוסיק, היא מקבלת ילדה שיודעת חשבון פשוט כבר מגיל שנתיים, סוג של קוראת כבר עכשיו ובאופן כללי משוכנעת שהיא בגיל של אחותה הגדולה רק נמוכה באופן יוצא דופן...חחח. 
ולכן מבינה מאד את התסכול שלך עם הקושי, כי המערכת הציבורית לתחושתי באמת פחות נוחה ופתוחה לילדים שזקוקים לגירוי אחר, אלא אם ההורים מעורבים בזה בצורה יותר דומיננטית. 
מקווה שיימצא פתרון ושהמורה תזרום אתכם!
אמן ותודה
18/12/14 11:02
39צפיות
מחכה לטיפונת זמן להתעדכן מה קורה אצלך.
כרגע אין

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


Flix
מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה