לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:

     



      פורום "הורים ועוד", לשעבר פורום "הורים פלוס" שפעל ב-ynet, שמח להמשיך לפעול בביתו החדש וישמח לצרף לשורותיו משתתפות ומשתתפים חדשים. אין תנאי קבלה, צריך רק להיות אמא או אבא."הורים ועוד" הוא המקום להשוויץ, לפרוק, לשתף, להתייעץ, לרגש,להתרגש. הפורום הוא מקום בו אנחנו כהורים יכולים להגיד הכל – על הילדים שלנו, על ההורות שלנו, על המשפחה שבנינו והמשפחה שסביבנו. כאן המקום לשתף בלבטים הרבים שמלווים אותנו – מטחינת המרק הראשון ובצבוץ השיניים, דרך ההסתגלות למערכות החינוך השונות ועד ליחסים חברתיים של ילדינו ההולכים וגדלים. מטרתנו היא למשוך הורים מכל הגוונים – הורים עובדים, הורי חינוך ביתי, הורים יחידניים, הורים חד מיניים, הורים מאסכולות חינוך שונות, הורים מכל קצוות הארץ והעולם, הורים בעלי השקפות עולם מגוונות, וכל זאת כדי ליצור מקום לרב-שיח שמטרתו אינה לשכנע את האחר בדעותינו, אלא ללמוד ולהרחיב את אופקינו בדרכים וגישות חדשות, לקבל ולהכיל, לחמול ולתת אמפתיה גם אם אין הסכמה. אתם מוזמנים לחלוק אתנו את חוויות ההורות שלכם, את רגעי השיא ורגעי המשבר, לקבל ולתת עצות על הורות ועל החיים בכלל (בשביל זה ה"ועוד").




מכונת קפה
30/10/14 16:15
150צפיות
האם למישהי יש נסיון  או דעה לגבי המבצע של אספרסו קלאב? בגדול הם מציעים מכונה תמורת התחיבות לקנות קםסולות ב 800 ש"ח.
כבר פעמיים נפלתי בפח (לא שלהם) וקניתי מכונה בגלל מבצע או מחיר טוב ואח"כ היא עמדה כאבן שאין לה הופכין.
הפעם החלטתי שאני אקנה בדיוק מה שאני רוצה. הבעיה היחידה שאני לא יודעת מה אני רוצה...
אם זה משנה - אוהבים קפה טעים אבל לא מקצוענים ולא בררנים מדי.
לא מכירה
30/10/14 18:43
64צפיות
 ממליצים מכירים ומכורים לנספרסו
להורים שלי ושל בעלי יש את האוטומטית שלהם
30/10/14 19:59
79צפיות
אני לא טעמתי את הקפה אז לא יודעת להגיד, יודעת שאצליהם זה בשימוש קבוע והם מרוצים, ואם צריך אז שירות הלקוחות שלהם זמין.
היתרון שלהם על חברות אחרות זה שיש קפסולות של שוקו ותה.
לנו יש נספרסו ואנחנו מרוצים
למה שתי המכונות הקודמות עמוד כאבן שאין לה?
30/10/14 20:29
84צפיות
אני נאמנה למקינטה בינתיים, אז אין לי ניסיון עם מכונת קפסולות.
משפריצות לכל עבר, תיקון לא עבד, מסורבלות...
31/10/14 08:54
50צפיות
ודוקא עם קפה טחון ולא קפסולות.
בן זוגי לא ממליץ. הוא אומר שהקפה פחות טעים מנספרסו ויש
31/10/14 08:29
80צפיות
לאספרסו קלאב בלעדיות בקפסולות שמתאימות למכונה והן יקרות.
לגבי הטעם אני מאמינה, הקפסולות דוקא יותר זולות
31/10/14 08:55
58צפיות
אבל אם שוב אני אתקע עם מכונה לא מוצלחת אז יצא שכל כוס עלתה לי עשרות שקלים...
קפסולות של נספרסו 2.5 שקלים ושל אספרסו קלאב
31/10/14 12:13
55צפיות
2.1 שקלים אבל בסופר, באילנ׳ס ובמשביר נמכרות תואמות נספרסו במחיר של שני שקלים ואף פחות מכך. ככה את לא לקוחה שבויה וגם יש מבחר הרבה יותר גדול. בשביל תואמות אספרסו קלאב תיאלצי לקנות באירופה (למשל ב-tchibo).
אגב יש קפסולות חדשות של קפה ג'ו
31/10/14 13:50
37צפיות
לא רעות בכלל 40 קפסולות ב60 שח
למידה מהצלחות או למידה מכשלונות?
29/10/14 16:23
304צפיות
לפני כמה שנים היינו בייעוץ אצל מטפלת משפחתית (בשיטת אדלר) שאמרה שכולנו לומדים מכשלונות וזה מה שמניע אותנו בחיים. היא דיברה על זה שצריך לאפשר לילד להיכשל או לחוות חוסר הצלחה בלימודים (למשל, לא לריב איתו שילמד למבחן אם הוא לא רוצה למרות שברור לנו שהוא יקבל ציון נמוך). כי מתוך הכשלונות האלו יש מוטיבציה להצליח. 
אתמול בערב היתה פגישה עם יועצת בית הספר, ובין שאר הדברים שהיא אמרה היא דיברה על הצורך לאפשר לילדים לחוות הצלחות. ואמרה שאם ילד לא מצליח בלימודים זה מתסכל אותו וגורם לו לוותר ולא להתאמץ להצליח. 
אז מה באמת מניע אותנו? התסכול שיש בעקבות הכשלון או החוויה הטובה של ההצלחה?
אני מאמינה בהצלחות
29/10/14 16:27
200צפיות
הקטנה שלי קיבלה עבודה באנגלית. בהתחלה הכינה משהו מצ'וקמק, באמת בושה של עבודה. העיקר להכין. אמרתי לה שהיא לא יכולה להגיש כזאת עבודה ושתכין חדשה.
ישבה והכינה מצגת מושקעת ובאמת מכובדת, אומנם עם קצת עזרה מאחותה אבל עדיין את רוב העבודה היא עשתה.
היום היא הגישה את העבודה בכיתה. שאלתי איך היא הרגישה כשהייתה צריכה להגיש את המצגת ואיך לדעתה הייתה מרגישה לו הייתה מגישה את העבודה הראשונה שלה. אני חושבת שהיא למדה כאן שיעור ולא בדרך של שלילה, אלא להפך, היא תרצה לחוות שוב את ההרגשה הטובה ואין ספק שהיא נהנתה מהצגת העבודה והייתה גאה בעצמה.
ועוד משהו
29/10/14 16:46
155צפיות
שתי הבנות שלי בנבחרת. הקטנה פחות טובה מהגדולה ופחות טובה משאר בנות הנבחרת. בעיקר בגלל שהיא מהקטנות אבל גם כי לא אוהבת להתאמץ. שנה שעברה רצתה כל הזמן לפרוש. מה שהחזיק אותה זה הרצון לנסוע עם הנבחרת לאילת. לקראת סוף השנה היא התחילה להשתפר. השנה היא כבר מצליחה ממש. ופתאום היא לא רוצה לפרוש ומוכנה לעבוד יותר קשה ויותר רצינית. למה? כי היא מצליחה. דווקא האי הצלחה גרמה לה לאבד מוטיבציה וכשראתה את כל הבנות האחרות מצליחות, ממש לא הוסיף לרצון להשאר בקבוצה. וכאמור עכשיו, כל הגישה שלה השתנתה. היא נהנתה הרבה יותר וחוזרת ממש מאושרת מאימונים.
אני לא אומרת שצריך למנוע בכוח מהילד להכשל, סה"כ החיים לא תמיד יאירו לו פנים, צריך ללמוד לא להשבר מכשלונות , אבל עדיין אני חושבת שמה שמדרבן אותנו להשקיע, זאת דווקא ההצלחה ולא הכשלון. אבל כן צריך לדעת להמשיך ולא להשבר בגלל אי הצלחה.
לדעתי זה שילוב ומינון
29/10/14 18:34
124צפיות
אני חושבת שכשאתה מצליח זה בהחלט גורם למוטיבציה להמשיך ולהתאמץ כדי להצליח... ההרגשה הטובה והרצון להרגיש ולחוות את זה שוב.
לצד זה גם כשלונות במידה  גם מעודדים להתאמץ , להשתפר ולא לנוח :))
לצד זה זה גם מאוד אישי... מה מדרבן אותך מבפנים
אצל ילדים לדעתי ההצלחה הרבה יותר מדרבנת מהכישלונות שמסתכלים ולאו דווקא מאתגרים
º
גם וגם. לא?
29/10/14 18:34
41צפיות
º
נכון.גם וגם.
29/10/14 20:34
18צפיות
גם אני חושבת שזה לא סותר
29/10/14 20:28
91צפיות
ושאמירות ש"צריך לתת לילד להיכשל" ו"צריך לתת לילד לחוות הצלחה" לא נאמרות באותו המישור.
ב"לתת לילד להיכשל" הכוונה היא שלא בכל מקרה צריך להתערב כדי למנוע כישלון. לא צריך ליזום כישלון או לגרום לו רק למען המטרה החינוכית, אבל גם לא נורא אם הילד לא מצליח לפעמים ולומד דרך הכישלון. כמובן שיש מקומות שבהם כדאי להתערב ולא צריך לתת לילד להיכשל כל הזמן. דוגמה לזה יכולה להיות למשל אם ילד נזכר בתשע בערב שיש לו מחר הכתבה לא להתגייס לעזור לו או לשבת ללמוד אתו מהר, אלא לומר לו שזה מה יש, ואם הוא לא מצליח - שילמד להתכונן מראש, אבל גם דברים שלא קשורים ללימודים דווקא - כמו הפסד במשחק.
ב"לתת לילד לחוות הצלחה" הכוונה היא שלפעמים צריך להתערב כדי לייצר הצלחה, כדי לתת לילד תחושה טובה ומוטיבציה לחוות עוד הצלחות שהוא מייצר בעצמו. זה יכול להיות על ידי עזרה בעבודה לבי"ס אם זה ילד שמתקשה בכך ובד"כ מקבל הערכות לא טובות ואם יקבל ציון טוב זה ייתן לו חשק לעבודה הבאה, וזה יכול לבוא בהקשרים אחרים (לשחק "חלש" כדי לעזור לו לנצח לפעמים, או לעזור לו בעבודת יצירה כדי שירגיש שגם לו יכול לצאת יפה).
שתי החוויות חשובות באותה מידה לדעתי
29/10/14 20:57
70צפיות
אם יש תחום שהילד חווה בו כשלונות רבים (למשל - התחום הלימודי), חשוב שאנחנו כהורים נמצא לו מסגרות נוספות בהן תהיה לו חויה חיובית, כדי לבנות את בטחונו העצמי (למשל - חוג ספורטיבי). 
מלבד הלמידה מכישלונות ומהצלחות, שחשובה להתפתחות של הילד, אני חושבת שיש משהו חשוב בלמצוא את התחום שבו הילד שלנו טוב - זה מראה ששמנו לב לייחודיות שלו, לכישרון המייחד אותו ובעצם "ראינו אותו".
 
אני לגמרי מסכימה עם הגישה שאומרת שילד צריך לקחת אחריות על ההחלטות שלו - אם החליט לא להתכונן למבחן, וקיבל ציון בינוני - זה לקח חשוב, שעדיף שיילמד בגילאים המוקדמים ולא לקראת הבגרויות :).
גם לדעתי יש פה שילוב
30/10/14 08:53
25צפיות
של החמיצות של הכישלון מול טעמה המתוק של הצלחה.
שתי ההתנסויות, החיובית והשלילית , מניעות יחד את המוטיבציה. גם אצל מבוגרים כמובן.
(עונה בלת"ק) בהחלט גם וגם
30/10/14 09:12
111צפיות
מקווה שלא חוזרת על דברי קודמותי...
על פי אדלר - האדם הוא יצור מטרתי ומה שמניע אותנו זו המטרה שהצבנו לעצמנו.
האמת שאני לא כל כך מבינה את האמירה של "לאפשר לילדים הצלחות". אם הכוונה "לעזור" להם, לעגל פינות, לוותר במודע כדי שהם "יחוו הצלחה" אז אני חושבת שהם קצת יותר חכמים מזה. ילד שמעגלים למענו פינות כדי ש"יחווה הצלחה" קולט את זה מהר מאד, ובסופו של דבר מבין שאין כאן הצלחה אמיתית, אלא כיפוף המציאות למענו כדי שירגיש כאילו שהוא הצליח בעצמו. ילדים מרגישים את זה ובעיני זה קצת מעליב, כי זה משדר כלפיהם חוסר אמון בבחינת - "לא הייתי סגור על זה שתצליח להתמודד ולהצליח עם האתגר (ולחילופין ולא פחות חשוב - שתדע להתמודד גם עם הכישלון...) ולכן ארגנתי לך כאן הצלחה מתוזמנת כדי לעודד אותך".
הצלחה לא צריך "לאפשר". אם זו הצלחה אמיתית - היא פשוט מתרחשת גם בלי שאני אאפשר אותה. אם אני זו שצריכה "לאפשר" זה סימן שזו לא באמת הצלחה של הילד אלא בימוי מוצלח שלי.
לגבי כישלון - אז בהחלט לומדים מכישלונות. למעשה אין דרך טובה יותר מללמוד מכשלונות. כשאנחנו "מאפשרים לילד הצלחה" אנחנו בעצם מונעים באופן מלאכותי כישלון, מה שאומר שיש מצב שאנחנו עושים את ההפך ממה שהתכוונו אליו...במילים אחרות - אני חושבת שאם רוצים שהילד ילמד באמת צריך לתת לו להתמודד. 
ראית פעם תינוק שמנסה ללמוד ללכת? הוא נופל וקם ושוב נופל ושוב קם. אם אני אחזיק אותו בכל פעם שהוא נופל - הוא לא ילמד ללכת בעצמו. הנפילה מלמדת אותו על שיווי המשקל שלו, על אומדן מרחק, על קצב, על איזון. הנפילה לא גורמת לו לתסכול, היא מאתגרת אותו. וגם אם הוא בוכה כי קיבל מכה - אני אנחם אותו ואתן לו שוב להתמודד עם זה עד שיצליח.
אז ילד שחווה כישלון, אם אני לא אבהל מזה שקשה לו ואאמין בו שהוא כן מצליח ויכול לעמוד באתגרים ואשדר לו שבפעם הבאה הוא יתאמץ עוד קצת ויצליח - הוא ינסה שוב ולא ממקום של תסכול אלא ממקום של למידה בריאה. ככה עובד העולם ולא תמיד אני אהיה שם כדי לרפד אותו בעבורו...הכלי הכי טוב לחיים שאני יכולה ללמד אותו זו הידיעה הוודאית שמאמצים משתלמים בסוף.
בנוסף, אני חושבת שהערך העצמי של הילד והביטחון שלו בעצמו יהיה גבוה פי כמה אם הוא ישיג את ההצלחות שלו בעבודה קשה ולא בגלל שאני סידרתי לו קומבינה.
וכמובן שלומדים גם מהצלחות. נראה לי שעל זה אין ויכוח.
בעניין ייצור הצלחות, אני חושבת שאפשר בהחלט לעזור לילד
30/10/14 13:45
76צפיות
ולא רק לילד להגיע להצלחה, בלי לעגל פינות. פשוט על ידי יצירת תנאים מתאימים והקדשת תשומת לב. למשל, אם המפגשים החברתיים של הילד לא מוצלחים, זה הזמן להקדיש מחשבה לעניין, לראות מה לא הלך טוב, לתכנן איתו את המפגשים הבאים (אולי לבחור פעילות שמתאימה גם לילד וגם לאורח, אולי לדאוג שיהיו בפנים/בחוץ, אולי להסב את תשומת לב הילד איך לארח בצורה יותר נעימה...). וואלה - יש לקוות - מפגש מוצלח.
 
אם הילד לא מצליח בחשבון - לסייע לו ללמוד, ליצור סביבת למידה נוחה (שעה קבועה, מיקום שקט), לבדוק מה לא מבין, לשבת איתו בסבלנות ולוודא שמכין את כל השיעורים, כותב בצורה מסודרת וכו', וזו גם ההזדמנות לגלות אם הוא תקוע באיזה מקום ולעזור לו להבין.
 
אף אחד לא עושה כלום בוואקום. גם בעבודה לא נצליח בלי שיתוף פעולה ותנאים מתאימים. ברור שעזרה ותשומת לב לא יעזרו לכל אחד להצליח בכל דבר, אבל במשימות החיים הרגילות, בטח שכן :)
מה שאת מתארת זה לא לייצר תנאים כדי שיצליח
30/10/14 14:20
102צפיות
אלא ללמד אותו כישורי חיים, ללמד אותו איך מצליחים. את ההצלחה הוא ישיג כבר בעצמו.
אם הילד שלי מתקשה בחשבון - אעזור לו להשלים את החומר או אשלח אותו לשיעור פרטי, ובסופו של דבר הוא זה שילמד וידע\לא ידע את החומר, אני לא אעשה במקומו את השיעורים או אלמד למבחן שלו. אם הוא לא יודע איך לומדים למבחן או איך מסדרים מערכת - אני אלמד אותו כדי שידע לעשות את זה בעצמו. אם הילד שלי לא יודע לארח חברים - אשוחח איתו על זה ואסביר לו איך כדאי לו להתנהג בפעם הבאה שיבואו חברים. אני אמא שלו ומי אם לא אני אלמד אותו איך מתנהלים בעולם. אבל את ההצלחה הוא ישיג בעצמו בסופו של דבר.
לייצר תנאים מתאימים (כמו שאני מבינה את המושג הזה)=לשנות את המציאות כדי שהילד יצליח. למשל - כיום יש בתי ספר שבהם כשיש מבחן בכיתה (לא בהקבצה. הכוונה למקצועות כלליים שבהם לומדים כולם ביחד) יש כמה רמות של מבחן ולא כל התלמידים מקבלים את אותן שאלות, אלא מבחן שמתאים לרמה הספציפית שלהם. המטרה היא שכולם יחוו הצלחה בלימודים. זה יוצר מצב אבסורדי שבו הילד נשאר באותו מקום שבו היה קודם, הוא לא מנסה להתקדם כי הוא קיבל 100 במבחן, אבל המבחן לא משקף את הרמה המצופה ממנו בגילו. הפחד של המערכת שהוא יחווה כישלון וזה יגרום לו להרגיש רע גורמת לזה שבסופו של דבר כשהוא יגיע לחיים האמיתיים הוא יתחיל אז לחוות את הכישלונות, כי מה לעשות - בחיים האמיתיים אין התאמות והקלות (נפגשים עם זה די מהר - בגיל 18 במערכת הצבאית).
º
כ"כ כ"כ מסכימה עם דברייך
30/10/14 19:26
11צפיות
בעקרון הדרך האופטימלית
30/10/14 19:50
41צפיות
היא לתת לילד אתגר שהוא קצת מעל הרמה שהוא הגיע אליה קודם. כלומר, כשאת נותנת לילד מבחן/צעצוע/משימה קלים מדי או קשים מדי, זה מפריע לו להתקדם, אבל כשאת נותנת לו משהו שמאתגר אותו אבל הוא מסוגל לבצע אותו בסופו של דבר, זה מקדם אותו. זו הכוונה בייצור הצלחות - בהתאמת המשימה לילד, שלא תהיה קלה או קשה מדי.
אבל יש הרבה מרחב תמרון בין להסתפק במתן תנאים
31/10/14 09:21
24צפיות
שיאפשרו הצלחה לקמבון המערכת במטרה למנוע כשלונות.יש דרך באמצע - נניח לעזור לילד במשימה שהוא עושה, כך שעדיין תהיה שלו בעיקרה, אבל הוא יצליח לסיים אותה בהצלחה.לא תמיד הצלחה היא רק פונקציה של  מאמץ.
הנה עוד דוגמה שחשבתי עליה - לפעמים אני יושבת לקרוא עם הבן שלי אנגלית (כי הם לגמרי לא קוראים מספיק בבי"ס). אנחנו קוראים ביחד דברים שאין לו צ'אנס להתמודד אתם לבד. אני דורשת ממנו הרבה ודברים שיש לו כלים להבין אני מתעקשת שינסה להד, אבל במקומות שגדולים עליו אני עוזרת ואם הוא לא מצליח להיזכר במילה, אני אגלה לו גם אם הוא אמור להכיר אותה - כי שנתקדם והוא ירגיש שיש טעם והוא מצליח לקרוא קצת באנגלית. אם אני לא אעזור והוא לא יצליח וסתם ניתקע - הוא פשוט לא יקרא אנגלית בכלל, אז מה הטעם?
כמו שכתבתי גם למיישר
31/10/14 10:31
20צפיות
זכותו של כל הורה להתנהל בדרך שנראית לו נכונה וכל הדרכים הן טובות. אני לא אומרת שמה שמישהו אחר חושב או עושה זה לא בסדר, להפך! אני בעד להקשיב לאינסטינקטים ולעשות מה שמרגיש לך כאמא מתאים. 
אבל *אני* חושבת שלמידה בדרך של ניסוי וטעיה זו הדרך הנכונה ללמידה. קודם כל נקודת המוצא שלי היא שהילד כן יצליח אם הוא יתאמץ. אולי זה יקח יותר זמן מאשר כשאני אעזור לו, אולי ההשגים יהיו בהתחלה נמוכים יותר, אבל ככה הוא יצליח לגדול יותר, וטעם ההצלחה יהיה מתוק יותר אם הוא יעשה את זה לבדו.
שנית, אני לא יוצאת מנקודת הנחה שאם לא אעזור הילד יתייאש ולכן ההצלחה שלו תלויה בי. נקודת המוצא שלי הוא שהוא רוצה להצליח, שהוא מסוגל להצליח ושהוא רוצה לשתף פעולה עם הדרישות שלנו ממנו. הדוגמא שלך עם האנגלית היא דוגמא מצויינת - אני גדלתי בבית שבו ההורים סרבו לגלות לי פירושי מילים שלא ידעתי ודרשו שאפתח מילון כי אמא שלי האמינה שהלמידה הכי טובה זה כשאתה מתמודד לבד, מעיין במילון, ועל הדרך לומד עוד מילים שלא היית נתקל בהן אם היו מגלים לך, לומד את סדר ה ABC, מפתח אינסטינקטים להבנה טובה יותר של מבנה השפה וכו'. לא הייתי טובה כל כך באנגלית והיה לי הכי נוח שיגלו לי כשאני נתקעת, אבל לא היתה לי אופציה אחרת ובלית ברירה ישבתי עם מילון להכין שיעורי בית או לקרוא אנגלית. כיום אני מודה לאמא שלי בכל לב שהיא התנהלה ככה ואני מבינה עד כמה זה תרם לי. אז למרות שהתבאסתי כילדה שלא עוזרים לי כמו שאני רוצה ומקלים עלי - א. נאלצתי להתמודד לבד כי פשוט לא היתה לי אופציה אחרת, היה לי ברור שאני צריכה להתמודד עם זה בעצמי, ולא רציתי להגיע לכיתה בלי שיעורי בית. היתה לי מטרה - גם לעשות את המוטל עלי מביה"ס וגם להצליח, ונלחמתי להשיג אותה. ב. למדתי הרבה יותר טוב ממה שהייתי לומדת אם היו מנסים להקל עלי ולעזור לי. בעיני, גם בעיני כילדה אי-אז וגם כיום כאדם בוגר - הרווחתי בענק! אם היו עוזרים לי יתכן שהייתי מגיעה להישגים נמוכים יותר.
אני, בהתאם להשקפה שלי, אין לי טיפת ספק שהילדים שלי, אם רק ירצו, יצליחו בכל דבר ויעברו כל מכשול גם אם לא אעזור להם, ובזה שהם מתמודדים לבד אני רואה ערך לימודי נוסף. אני גם בטוחה שהם רוצים בעצמם להצליח ולכן אין לי חשש שכישלון ירפה את ידיהם אלא להפך - כישלון יכול להפוך למקפצה.
 
 
אני לא מסכימה אתך לגבי "ייצור הצלחות"
30/10/14 14:18
81צפיות
ודווקא את הדוגמה שלך אפשר לקחת גם לכיוון האחר - ילד שלומד ללכת - קם ונופל כל הזמן. הוא יכול לקום, לעשות צעד שניים וליפול ובסוף ילמד גם בלי שנתערב. אבל אם ניתן לו יד כשהוא מנסה ללכת והוא יצליח ללכת לצד השני של החדר על שתי רגליים - זה לא ידכא את הרצון שלו לנסות לבד. זה יעשה לו חשק.
אני חושבת למשל על אוריגמי, שהילדים שלי מאוד אוהבים. לפעמים עושים אחד קשה ונתקלים בשלב קשה באמצע ומבקשים את עזרתי. אני יכולה לעזור להם לעבור את השלבים הקשים, כשעדיים הם עושים את הרוב - ובסוף יש להם איזה דינוזאור אוריגמי מגניב שהם גאים בו וזה עושה להם חשק לעשות עוד, ובהדרגה הם פחות צריכים את עזרתי. ואני יכולה לומר רק "תמשיכו לנסות" ויימאס להם, וכשהם יתקעו עם המון דגמים עשויים למצה שהם לא הצליחו לסיים לא יהיה להם יותר חשק לנסות.
 
לייצר הצלחות זה לא אומר לסדר קומבינות, אבל לעזור כשצריך זה בסדר גמור.
º
ראי תגובתי לאמא של היידי
30/10/14 14:21
16צפיות
בדיוק אתמול התחלתי חוג טניס עם שתי חברות
30/10/14 15:00
87צפיות
אחת עם קצת נסיון והשניה בכלל בלי. גם אני בחיים לא שיחקתי טניס אבל אני דווקא הצלחתי בסדר לפעם הראשונה. החברה שלא שיחקה, בקושי הצליחה לפגוע בכדור. לקראת סוף השיעור היא כבר נשמעה ממש מיואשת ועשתה קולות של פרישה. נכון שכולה מדובר בחוג, אבל עדיין מבאס להכשל. וכמו שאני כותבת תמיד, אני בעד חינוך. אני לא חושבת שאני צריכה לתת לילדה בת 8 לקבל כל החלטות לבד. אני כן בעד להיות מעורבת בחייה וכמו בדוגמה עם העבודה באנגלית. יכלתי לתת לה להגיש את העבודה שהכינה בהתחלה. עבודה מרושלת ולא טובה. ואז הייתה מתמודדת עם התוצאות. לא בטוחה בכלל שזה היה גורם לה להתאמץ יותר בפעם הבאה. ויכולתי וגם עשיתי, לגרום לה לעשות עבודה חדשה ומושקעת. כן ללמד אותה שצריך לעבוד בשביל לעשות עבודה טובה ובעיקר לא לוותר לעצמך ולא להסתפק במשהו כשיש לך יכולת לעשות את זה טוב יותר. ואני מאמינה שגם בפעם הבאה תרצה להגיש עבודה מושקעת, כי היא קיבלה פידבקים חיובים והייתה מרוצה מעצמה.
אני חושבת
30/10/14 15:28
60צפיות
שיש אנשים שהם בדיוק ההפך מהחברה הזו - כשלא הולך להם בקלות זה מאתגר אותם דווקא לנסות שוב ושוב עד שיצליחו. יש אנשים מצטיינים בתחומם (ספורט, מדעים, אומנות או וואט אבר) שבפעם הראשונה ואולי גם יותר מהפעם הראשונה שניסו לא הצליח להם. תארי לך שהם היו נכנסים לייאוש ומוותרים בגלל הכישלון - העולם היה מפסיד המון! לא רק מי שנולד עם "כישרון טבעי" יכול להצליח. יש חשיבות עצומה לתרגול, לעבודה קשה, כדי להוציא את היכולות שלך החוצה. לכן אני משתדלת ללמד את ילדי לא לוותר, גם כשקשה. דווקא מהקושי צומחים, מצליחים הרבה פעמים להגיע להשגים גבוהים יותר. מי שזה בא לו בקלות לא תמיד מעריך את התירגול ולכן לפעמים דווקא המוכשרים ביותר מוותרים לעצמם ובסופו של דבר מצליחים פחות...
 
לא אמרתי שמה שעשית לא טוב. עשית מה שנכון בעינייך, את אמא שלה ואת יודעת הכי טוב מה נכון לך ולה. אין "נכון" ו"לא נכון" אובייקטיבי. יתכן שבאותה הסיטואציה הייתי נוהגת אותו הדבר כמוך - אם נראה לי שהילד שלי לא מודע לאיך מגישים עבודה ואם הוא פונה ומבקש את עזרתי - אכוון אותו ואעזור לו.
אני מאמינה שבמה שכתבתי וככה אני גם מחנכת את ילדי. אני לא מנסה להקל עליהם, אני כן מסבירה ומלמדת והם יודעים מה מצופה מהם, אבל אם הבחירה שלהם היא לא לעשות שיעורי בית או לא ללמוד למבחן או לעשות עבודה מרושלת - זו הבחירה שלהם והם מתמודדים עם התוצאות. אני לא ארדוף אחריהם ולא אעשה במקומם את תפקידם. אני כן אגיש עזרה כשהם מבקשים.
תראי, בכורתי בדיוק מהזן הזה שלא מוותרים לעצמם
30/10/14 19:14
51צפיות
אבל ממה שאני רואה סביבי, היא דווקא המיעוט. ילד שנכשל פעם, פעמים, שלוש- לרוב ירים ידיים. אני גם לא שיחקתי כמו מקצועית אבל עצם ההצלחה של רק לפגוע בכדור כבר גרמה לי הנאה ורצון להמשיך.
אני מאמינה שרוב האנשים לא אוהבים לחוות תחושות לא נעימות ותחושת כשלון היא בהחלט לא נעימה ובפעמים רבות פשוט יעזבו אחרי כמה נסיוניות אלא אם הדבר הזה ממש בוער בעצמות שלהם. ואכן, אנשים נחושים בד"כ יעשו שוב ושוב עד שיצליחו. כאמור אני אפילו מגדלת אחת כזאת בבית. אבל גם היא בעיקר מוכנה להתאמץ ככה רק בתחומים שהיא ממש אוהבת. לא מעבר.
לגבי העבודה של הקטנה, ולא רק העבודה- אני אף פעם לא אעשה עבודה במקום הבנות שלי, אבל אין מצב שאגיד שלעשות עבודה מרושלת זאת הבחירה שלה ואעמוד בצד- בטח בטח לא בתחילת ג'. לקטנה שלי יש נטיה לוותר לעצמה ולעשות לעצמה חיים קלים ואני לא אסכים לזה בשלב הזה של חייה. אני לא מתערבת בכל החלטה שהבנות שלי מקבלות, הרוב יגידו שאני נותנת יותר מדי חופש, אבל עדיין כיוצאת יהדות ברית המועצות שתמיד ראתה בלימודים והשקעה ערך עליון- לזה אחנך גם את הבנות והן יודעות שהציפיה מהם היא שיעשו את מה שהן צריכות לעשות- הכי טוב שהן יכולות. כי כשיש לך את היכולת ואתה רק מתעצל, לא אקבל את זה בכלל. זה לא אומר לצעוק או להעניש אבל כן להדריך וכן ללמד את החשיבות שהעניין. אבל זה כבר סוטה לחלוטין מהעניין של הצלחות וכשלונות אלא עובר לנושא אחר לחלוטין.
מכיוון
30/10/14 20:29
41צפיות
שאני מאמינה שההתנהלות של האדם בעולם היא מטרתית ולא סיבתית אני לא מסכימה איתך בנוגע לכישלון כגורם להפסיק לנסות. אדם שמוותר לעצמו זה לא בגלל שהוא נכשל ואדם שימשיך להלחם, כמו הבת הגדולה שלך, זה לא כי הוא "כזה" (נחוש, עקשן וכו'). מאחורי ההתנהלות האנושית, כמו שאני רואה אותה, יש מטרות, לא בהכרח מודעות, ודרך ההתנהלות היא בחירית. בעצמך כתבת שגם הבת שלך בוחרת על מה להלחם ולהשקיע ועל מה לא. את מפרשת את זה בגלל סיבה (כן מעניין\לא מעניין, למשל) אני מאמינה שזה נובע ממטרה שהאדם רוצה להשיג בסופו של דבר. בנוסף, נקודת המוצא שלי היא שהילדים שלי, אם רק ירצו, יוכלו לעשות הכל. וגם אם ברגע ספציפי הם לא משקיעים במשהו שבעיני חשוב והם לא נוחלים הצלחה בתחומים מסויימים - אני יודעת שברגע שהם ירצו את זה ויסמנו את זה כמטרה - הם יתאמצו וישיגו את זה, לא כי הם מוכשרים יותר מאחרים, אלא כי לדעתי כל אחד יכול. אחד יצטרך להשקיע יותר ואחר פחות אבל זה אפשרי. אני לא יכולה לרצות משהו במקומם, אני לא יכולה להכריח אותם לעשות דברים (אני יכולה להכריח רק את עצמי...) אני מסבירה למה זה חשוב ולמה זה שווה השקעה אבל זו הבחירה שלהם בסופו של דבר.
לגבי הקטנה שלך - האמת שזה לא היה הנושא של השאלה המקורית של תמי אבל בכל מקרה אם זו ההתנהלות שמתאימה לך וכך את רואה את תפקידך כאמא שלה - מצויין! הבעיות מתעוררות רק כשהורה מרגיש שזה לא מתפקידו ושהילד "שואב" אותו להתעסקות עם הלימודים שלו. לי גם אין בעיה לשבת עם הילדים נקודתית וללמד אותם איך כותבים עבודה איך לומדים למבחן וכו'. אני רואה את זה כתפקידם ללמוד ממני ואז ליישם בעצמם, אבל לעניות דעתי כל הורה צריך להתנהל איך שמתאים וטוב לו. אין "נכון" ו"לא נכון". בד"כ הבעיות הן כשההורה רוצה שהדברים יתנהלו בדרך מסויימת והילדים לא משתפים עם זה פעולה...
 
בדיוק אתמול התחלתי חוג טניס עם שתי חברות
30/10/14 15:00
48צפיות
אחת עם קצת נסיון והשניה בכלל בלי. גם אני בחיים לא שיחקתי טניס אבל אני דווקא הצלחתי בסדר לפעם הראשונה. החברה שלא שיחקה, בקושי הצליחה לפגוע בכדור. לקראת סוף השיעור היא כבר נשמעה ממש מיואשת ועשתה קולות של פרישה. נכון שכולה מדובר בחוג, אבל עדיין מבאס להכשל. וכמו שאני כותבת תמיד, אני בעד חינוך. אני לא חושבת שאני צריכה לתת לילדה בת 8 לקבל כל החלטות לבד. אני כן בעד להיות מעורבת בחייה וכמו בדוגמה עם העבודה באנגלית. יכלתי לתת לה להגיש את העבודה שהכינה בהתחלה. עבודה מרושלת ולא טובה. ואז הייתה מתמודדת עם התוצאות. לא בטוחה בכלל שזה היה גורם לה להתאמץ יותר בפעם הבאה. ויכולתי וגם עשיתי, לגרום לה לעשות עבודה חדשה ומושקעת. כן ללמד אותה שצריך לעבוד בשביל לעשות עבודה טובה ובעיקר לא לוותר לעצמך ולא להסתפק במשהו כשיש לך יכולת לעשות את זה טוב יותר. ואני מאמינה שגם בפעם הבאה תרצה להגיש עבודה מושקעת, כי היא קיבלה פידבקים חיובים והייתה מרוצה מעצמה.
כשלון יכול להיות פסיבי, הצלחה לא. (בלת"ק)
30/10/14 10:02
92צפיות
כדי להיכשל מספיק שלא תעשה. לא תלמד למבחן, לא תנסה להתקבל לתפקיד מסוים, לא תשקיע בזוגיות, וכו'.
כדי להצליח, אתה חייב לעשות משהו. אתה לא יכול להצליח במבחן אם לא תלמד קודם את החומר, אתה לא יכול להיות רופא אם לא תנסה להתקבל קודם, וכו'.
"הצלחה" שאיננה תוצאה של עבודה כלשהי, איננה הצלחה, אלא "מזל". (אתה יכול להיות עשיר כי נולדת עשיר, אבל לא הצלחת להיות עשיר במקרה הזה, אלא התמזל מזלך)
 
כך שאם נכשלת - הלימוד שלך הוא "לא עבדתי מספיק בשביל X, ולכן לא הצלחתי" במקרה והיית פסיבי מדי / לא השקעת מספיק (כש"מספיק" משתנה מאיש לאיש לפי יכולותיו), או "ניסיתי כמיטב יכולתי, וכנראה שזה לא בשבילי / לא נועד לקרות" במקרה שניסית, ועבדת, והשקעת 100% ולא הצלחת. כך שבפעם הבאה - התוצאה תהיה שתשקיע יותר או שתפנה את ההשקעה לאפיקים יותר מותאמים.
 
לעומת זאת, אם הצלחת (ולא אם סתם יצא לך בפוקס), הלימוד הוא שעבדת מספיק, והשקעת מספיק, ושהתוצאה כנראה שווה את זה. כך שבפעם הבאה תזכר בתחושה הטובה ובסיפוק, ותרצה שוב.
 
כך שגם הצלחה וגם כישלון יכולים לשמש כמוטיבציה, ושניהם חשובים. בעיני ולדעתי האישית, כשלונות יותר "קורים", דווקא בגלל עניין הפסיביות. על הצלחות צריך לעבוד קשה יותר. לכן כאמא, אכוון את בנותי להתמודד עם כשלונות, אבל בעיקר לשאוב הנאה וסיפוק מהצלחות (שכאמור, צריכים לעבוד בשבילן), כך שיהיה להן גם טריגר לעבוד ולהצליח, ולא רק לדעת להתמודד עם דברים שקורים.
 
 
סליחה שנעלמתי
30/10/14 18:53
84צפיות
אני רק רוצה להגיד שקראתי את כל מה שכתבתן והיה לי מאוד מעניין. בעיקר כי זה חידד יותר מה עומד מאחורי המושג של ליצור חוויות חיוביות ותסכול כגורם מניע.
אני באמת חושבת שזה שילוב של שני הדברים, ולא אחד על חשבון השני.
פתרתן לי את החוסר הבנה
תודה שהעלת את הנושא. שאלתי גם את הבנות מה דעתן
30/10/14 19:36
98צפיות
שתיהן ענו בפה אחד שמה שהצלחה מייצר מוטיבציה ומוטיבציה גורמת לך להשקיע. בכורתי אף הזכירה את השף שהתאבד בגלל אובדן כוכב מישלן. כלומר כל עוד הצליח, השקיע והייתה לו מוטיבציה להתקדם. ברגע שחווה כשלון, פשוט לא הצליח לעמוד בזה. במקום להשקיע ולהשתפר- פשוט התאבד. והוא לא הראשון ולא היחיד.
כלומר אני חוזרת למה שאמרתי בהתחלה. מה שמדרבן אותנו להשקיע זאת ההצלחה. אבל צריך ללמד את הילד לא לפחד מהכשלנות. שהם לא יגרמו לו להרים ידיים ולהתייאש.
הסיפור של השף
31/10/14 09:01
59צפיות
זה בדיוק הסיבה לחוות כשלונות..
לגמרי מסכימה עם מוציבטיה של הצלחה וכו'
אבל למידת התמודדות עם כשלונות בגיל צעיר (כמובן בהדרגה ומותאם לגיל) דרוש כדי להתמודד עם כשלונות גדולים של הבגרות.
שאלה אשמח לייעוץ
30/10/14 00:51
327צפיות
שלום לכולם,
לא יודעת אם השאלה קשורה לפורום הזה אבל אשמח לקבל עצות, יש לי דילמה מאוד גדולה לא ידעתי באיזה פורום לרשום אז אנסה את מזלי:(
הסיפור די מורכב.
יש לי אחות שגרה אצל אמא שלי עם משפחתה, יש לה ילד בן 7 ילדה בת 3. היא נשואה, בעלה ישן איתם בבית אבל מתקלח, אוכל ובעצם עושה הכל אצל אמא שלו. אחותי לא עובדת, ילדיה במסגרות ובעצם כל היום היא לא עושה כלום.
היחסים שלהם אף פעם לא היו ״נורמאליים״ כלומר מעולם לא היו משפחה רגילה של הורים שמגדלים את ילדיהם. גם בשבת האב לוקח את הילדים לשעה לפארק לדוגמא ואז הולך לאמא שלו וחוזר בלילה (זהו רקע קצר) האדם הזה לא הכי נורמלי והוא ואחותי שבוע ביחד שבוע לחוד.תמיד יש מריבות סביב המשפחה שלו..
אתן דוגמא עד כמה היחסים לא נורמאליים- בנם היה מאושפז כמה ימים בבית החולים והאבבגלל שהיה בריב עם אחותי לא הסכים בכלל לבוא אליו...אמא שלי הלכה אליו הביתה והתחננה אליו שיקח את ילדתם הקטנה לשעה או שעתיים שתוכל לנוח (היא ישנה בבית החולים עם אחיין שלי) והוא אמר לה ״שתעוף״ משם שהילדים האלה לא מעניינים אותו! אמא שלי נשבעה לי שלא תיתן לו להכנס לבית שלה.. מיותר לציין שאחרי כמה ימים חזר לשם... כל זמן שאחותי היתה עם הילד בבית החולים היתה עסוקה רק בלהתקשר לבעלה ולקלל אותו.
אנחנו מאוד שונות וכל המנטליות שלה קשה לי מאוד..
לי יש ילדה קטנה בת שנה ואוטוטו אני  צריכה ללדת.
אמא שלי היא על תקן משרתת של אחותי והיא בעצם עוזרת לה המון בגידול הילדים ובטיפול בהם.
אני אחת שלא מבקשת כ״כ עזרה (לדוגמא שבעלי היה חודש במילואים במבצע האחרון בעודי בחודש שישי להריון עם ילדה חולה הסתדרתי בעצמי טוב מאוד) משתדלת להסתדר בעצמי וברוך ה׳ אין תלונות.
אמא שלי הבטיחה לעזור לי אחרי הלידה להוציא את הילדה מהגן ולהביא אותה הביתה וקצת להיות איתה פעמיים בשבוע.
לפני כמה ימים אחותי התקשרה לבשר לי שהיא בהריון! ברור שלא שמחתי בשמחתה ואני גם לא אשמח כי לדעתי היא חוצפנית.. (אבל בכל זאת זכותה לעשות מה שבא לה) ואמא שלי גם ביקשה ממנה שלא תביא עוד ילד ותגדל אותו אצלה ואחותי פשוט התעלמה מהבקשה..
העניין שבגינו התעצבנתי- אמא שלי, היום אמרה לי שתבוא איתי להוציא את הילדה מהגן ולהיות איתה. אספתי אותה מהעבודה ובדרך אחותי התקשרה ואמא שלי אמרה לה שהיא תוציא לה את הילדה מהגן.. ואז ששאלתי אם היא לא באה לעזור לי אמרה שהיא תבוא יותר מאוחר ועם אחיינית שלי. אמרתי לה שאין צורך. אמרה לי שאחותי מסכנה לא מרגישה טוב.. ושאני מרגישה לא טוב זה בסדר לא לעזור לי..
בעלי חוזר כל יום בסביבות 21:09 ואני עושה הכל לבד בלי טיפת עזרה. וזו הפעם השניה שביקשתי שתבוא קצת..
ואז פתאום נפל לי האסימון.. שהילד ייוולד בעזרת ה׳ היא בכלל לא תעזור לי, כי תמיד היא מבטיחה וברגע האמת היא צריכה להיות שם בשביל הילדים של אחותי. ובכלל שאחותי עכשיו בהריון היא כל הזמן תרגיש לא טוב ואז היא תמיד תצטרך להיות שם בשבילה ואני כמובן אוויר.
אז ברוך ה׳ יש לי בעל נפלא, אנחנו מתפרנסים בכבוד, יש לי בת נהדרת ואני מודה לה׳ כל יום.
כמו כן אני עובדת כעת בעבודה זמנית, אחרי שתסתיים חופשת הלידה אצטרך לחפש עבודה וגם שם אמא שלי הבטיחה לעזור בצהרים עם הילדים בהוצאה מהגן פעם פעמיים בשבוע.
התעמתי עם אמי בטלפון שאני יודעת שאצטרך אותה היא לא תהיה שם בשבילי, ושזה לא פר שהבטיחה סתם שתעזור.. שיכלה להגיד שלא תעזור והייתי מוצאת בייביסיטר שתבוא לעזור לי. היא אמרה שאני חוצפנית שכל הזמן רק עוזרת לנו (לי ולאחותי) אז אני אמרתי שזה לא פר שאומרת לנו כי היא תמיד עוזרת לה... וגם אחרי לידת בתי הבכורה הבטחה שתעזור לי.. ועזרה קצת שבוע שבועיים באה לשעה יום כן יום לא ומהרה לחזור לבית שלה לסדר ולנקות אחרי אחיינים שלי.
נכון שיש הורים שלא עוזרים וזכות כל אדם לעשות מה שבא לו..
אבל האם זה פר לאחד לתת הכל ולשני כמעט כלום? האם אני כפוית טובה? האם אני צודקת?
אני ממש כועסת עליה, וממש נעלבתי ממנה.
אמרה לי שהיא עובדת כמו חמור מהבוקר עד הלילה, אבל מה אני אשמה.. היא בקושי רואה אותי ואת הבת שלי פעם פעמיים בשבוע.. והיא עובדת כמו חמור רק בשביל אחותי וילדיה..
אמרתי לבעלי שמבחינתי לנתק איתם את הקשר.
בשיחת טלפון היתה לא נעימה במיוחד והסתיימה בניתוק אחרי שאחותי לקחה לה את הטלפון והתחילה לצרוח עלי.
אני ממש רוצה חוות דעת אם אני לא בסדר?
אמא שלי אמרה לי שזה לא הגיוני הקנאה! אבל באמת שאני לא מקנאה אני פשוט אוכלת את עצמי מעילבון שלעולם לא תהיה לי עזרה מאמא שלי.. כי יש כאלה ״שזקוקים לה יותר״
עם כל הקשיים תשמחי שאת בצד שלך ולא של אחותך
30/10/14 06:16
192צפיות
שאת ובעלך מנהלים חיי משפחה נורמלים, מגדלים ילדים ביחד ומתפרנסים בכבוד.
נכון שזה לא כיף שאין עזרה מאמא ביייחוד כשהיא עוזרת לאחותך כל הזמן, אבל את בעצמך מבינה שהמצב שם חריג.
אין מה לעשות, אנחנו לא בוחרים את המשפחה שלנו וצריך להסתדר עם מה שיש. את חייבת להבין שאת לא יכולה לסמוך על אמא שלך שתיתן עזרה ולא בגלל שהיא לא רוצה אלא בגלל שהיא לא יכולה. העומס הנפשי והפיזי שיש עליה מצד אחותך גומרים לה את כל הכוחות. אל תקחי אותה בחשבון מבחינת עזרה. או שתקחי עזרה בכסף או שבעלך יבוא לפחות יום אחד בשבוע מוקדם יותר אם מתאפשר לו.
וכמה שאת זקוקה לאמא שלך גם היא זקוקה לך. תזמיני אותה אליכם פשוט להיות עם הילדים שלך ולא בקטע של עזרה, אלא בקטע של להנות מנכדים כמו סבתא ולא כמו שהיא מגדלת את הילדים של אחותך ולא באמת נהנית מהם כמו סבתא.
מותר להתעצבן אבל תאמיני לי שאין לך מה לקנא באחותך ואת יודעת את זה. אל תנתקי את הקשר עם אמא שלך, כי את מענישה את עצמך, את הילדים שלך וגם את אמא שלך על דברים שאחותך עושה.
גם אחותך וגם אמא שלך מסכנות
30/10/14 08:21
187צפיות
ואין מה להיעלב. הרי זה לא שאת אחותך אוהבים יותר. להיפך. 
 
מה שקורה שם בבית לא נשמע משהו, תשמחי שאת לא חלק מזה, ושאת ובן זוגך מנהלת משפחה נורמלית
 
אני לא בעד לנתק הקשר. כי אז את בעצם תהיי דומה לאחותך... אחת שסוחטת עזרה. "אם לא תעזרו לי בלהוציא את הילדה מהגן - אני אחרים אתכם". למה? דמייני שאחותך ואמא שלך חולות. היית מחרימה אמא חולה רק כי היא לא עוזרת לך?
בקרי לפעמים, טלפני לאמא, שמרי על קשר נורמלי. בלי לצפות לעזרה. 
אין כאן "סחיטת עזרה" כי אם עלבון:
30/10/14 13:52
127צפיות
כי אם 'אמא' נותנת רק לאחת ולא לאחרת, האחרת מרגישה שהיא הרבה פחות אהובה ורצויה, ופשוט אין לה רצון בקשר עם ה'אמא' הזאת. זה לא נובע מ"אם - אז", אלא מחוסר יכולת לשאת בכאב הזה יותר.
אבל ככה זה עלול להיראות
30/10/14 14:21
96צפיות
אני מבינה את הרגש, אבל אני ניסיתי לתאר איך זה יכול להיתפס על ידי האמא
יתכן בהחלט.
30/10/14 14:24
77צפיות
רק שיש שלב בחיים שבו זכותנו לחשוב גם על עצמנו ולא רק על "מה יגידו" ו"איך זה יראה". הבחורה נשמעת גם היא תשושה נפשית ופגועה מאוד.
את צודקת רק שזה לא יעזור לך
30/10/14 08:48
167צפיות
כן, אמא שלך הבטיחה לעזור לך ואין לי ספק שהיא לא תקיים את ההבטחה שלה.
המצב שם נשמע חולני ואמא שלך נשאבה לתוכו.
אין לך מה לעשות, מזלך הגדול הוא שאת לא בתוך כל זה. אל תצפי לשום דבר אבל אל תנתקי את הקשר כי זה יהרוס גם אותך ויגבה ממך כוחות ואנרגיות.
האמת, אני מרחמת גם על אמא שלך, העניין לא לגמרי בשליטתה. הרי אם היו מאבחנים את אחותך עם מחלת נפש כלשהי, היית מבינה שזה מצב מיוחד ושהיא צריכה עזרה מיוחדת ולאמא שלך אין ברירה. אז תתייחסי לזה ככה כי העסק שם ממילא לא נשמע בריא במיוחד.
 
 
תודה לכולם על העידוד!!
30/10/14 13:39
119צפיות
אין ספק שהורמונים של חודש תשיעי לא תורמים למצב:)
תודה על העידוד והחיזוק:)
אני חושבת שאמא שלך נסחטת רגשית, בין אם במודע ובין אם לאו.
30/10/14 14:00
117צפיות
רציונאלית - את יכולה להבין מאיפה זה בא. אמא שלך חושבת בצורה הבאה:
האחות "זקוקה" לה יותר, חייה יציבים פחות, היא פחות 'מסודרת' כלכלית, "אין" לה פתרון אחר, ואילו את 'מסודרת': את נשואה באושר, יש לך ילדה בריאה, אין לכם בעיות כלכליות, כך שכל מה שתבקשי הוא בגדר פינוק ומותרות, ולכן זו חוצפה מצידך לדרוש את זה. היא תעשה מה שתוכל וכשתוכל, ואם זה לא קורה - זה פשוט בגלל שהיא לא יכולה, וזו חוצפה שלא להתחשב בעייפות שלה ולצפות לזה ממנה.
 
מבחינה שכלתנית - אפשר להבין אותה.
מבחינה רגשית - זה קורע.
 
אבל אני אגלה לך את הסוד: זה מה יש! את לא תשני לא את אחותך ולא אותה. את יכולה לנתק את הקשר איתה, אבל אז את צריכה להביא בחשבון שהבת שלך תפסיד סבתא, שאולי בשבילה היא נהדרת, ועד כמה שיש כאלה כאן שזה ישמע להן נורא: את גם עלולה להפסיד ירושה עתידית של מחצית מדירתה. ההתנתקות היא משהוא אימפולסיבי שיש לו השלכות, כך שחישבי עליהן טוב טוב.
דרך אחרת היא לצמצם את הקשר למינימום ההכרחי - בעיקר ביקורים של הילדה ומה שקשור אליה, כדי שהיא תרגיש כחלק מהמשפחה, וכן כדי להוות דוגמא: כדי למנוע מצב שבבוא היום היא תתנתק ממך כי אם את עשית את זה - כנראה שזה בסדר.
 
זה מאוד מורכב, כך שאני יכולה רק לחזק אותך ולאמר לך שאת לא היחידה שמתמודדת עם מצבים כאלה.
כתבו לך כל מה שרץ לי בראש כשקראתי אותך וגם
30/10/14 14:26
175צפיות
רציתי לכתוב לך שאני מבינה אותך.
שגם אני היתי מרגישה תחושות כאלו
שנכון שההגיון והראש והשכל יכולים להגיד הכל
אבל יש רגעים שהרגש משתלט ושאנחנו חוזרים לתחוש וחשיבה של ילדים קטנים.
בלי קשר אם הורים אמורים או לא אמורים לעזור
אני יכולה להבין את הקושי שאחת מקבלת והשניה לא
אבל תחשבי, אם אחותך חלילה היתה חולה באיזו מחלה נוראית שמונעת ממנה לתפקד באופן מלא??
סביר להניח שהית מקבלת בהבנה שהיא צרכה הרבה יותר עזרה, אלי גם הית מתגייסת
כרגע אחותך חולה אבל לא במחלה מוגדרת
לא נראה לי שהיא מנהלת את חייה כך מתוך מחשבה שזה האידיאל או הנכון או המקובל
אני מניחה שהיא בתוך המצב הזה לא מבחיה מלאה
תנסי לחשוב על זה כך ואולי יהיה לך יותר קל לקבל את זה שהיא מקבלת יותר.
בנינו, אני בטוחה שאמא שלך יותר גאה בך, בטוחה שאת יכולה ומסוגלת ו"עשתה עבודה טובה איתך" ולכן "משחררת".
אל תצפי,, אל תתני לה להבטיח דברים שלא תוכל לקיים תסתדרי בעצמך (בעלך, משפחה שלו, עזרה בתשלום)
אבל אל תנתקי קשר, כי מעבר לאכזבה שלך כל פעם בנושא אני מאמינה שכן יש דברים טובים בקשר שלכם
 
מסכימה עם הכל - עד המשפט האחרון.
30/10/14 15:44
118צפיות
לעיתים אין בקשר עם ההורים שום דבר טוב.
מה שיכול להיות טוב - כמו שציינתי - זה הקשר עם הנכדים, ואז צריך להחליט אם למען ילדינו אנחנו משמרים קשרים שעושים לנו רע או לא. לכל דבר יש מחיר וצריך להביא אותו בחשבון בשקלול הסופי. ואגב, אם הקשר עם ההורים רע לנו - הילדים שלנו קולטים את זה טוב מאוד, וגם לזה יש השלכות.
תודה רבה על התגובות :)
30/10/14 22:12
87צפיות
ללא ספק שיפרתם לי במעט את המצברוח!
ויש לזכור שההורמונים ללא ספק משתוללים בלי הגבלה��
לקחתי לתשומת ליבי את המסקנות והעיצות��
דרושה המלצה למתנה לבנים גיל 8..
29/10/14 11:39
178צפיות
העדפה לספרי קריאה מומלצים..וטובים 
או משחק כלשהו בסדר גודל של 40-50 ש"ח 
יום הולדת כיתה ..
 
 
אצלנו הולך חזק הסיפור המושלם
29/10/14 14:37
152צפיות
ספר נפלא!
וגם לגואים יש את השקיות לגו של המפלצות, קניתי השבוע בעידן 2000 ב 29.9...
º
וגם הסדרה של גלילה רון פדר, משימה עולמית
29/10/14 18:36
26צפיות
ממליצה בחום על ספרי פרסי ג'קסון. הילד מרותק ואני נהנית מהם
29/10/14 15:05
102צפיות
מאוד בעצמי
º
יופי. תודה לכן. עזרתן מאוד.
29/10/14 15:24
15צפיות
º
גיל 8? "דוד אריה" על ספריו השונים יכול להיות מהנה מאוד
29/10/14 19:45
23צפיות
בגיל הזה אפשר גם קלפים
30/10/14 08:55
51צפיות
50 שח למיטב זכרוני היא העלות של חבילת קלפי טאקי או חתחתול או קלפים אחרים בסגנון.
אמנם תלתלית היא בת אבל ספרי קומיקס הולכים פה חזק
30/10/14 17:30
48צפיות
בעיקר יומנו של חנון
נייט הגדול
חיוך
כל הספרים של איזי
מחפשת המלצות מוזיקליות לילדים (בני 8 ו-11)
29/10/14 20:40
225צפיות
הילדים חורשים כאן את כל הטרקים הכי נידחים של "כוורת בקופסה" ברמה כזו שאפילו לי כבר מתחיל להימאס. אני מחפשת מה עוד יכול להלהיב אותם.
הם שומעים ואוהבים מוזיקה קלאסית, מכירים אריק איינשטיין והייתה תקופה שחרשו גם עליו. מביאים שירים שלומדים בבי"ס (הגדול בעיקר שר שירים מהמקהלה, אבל אלה לא דברים שהוא מקשיב להם בשגרה). שמעו קצת ביטלס, אוהבים מיוזיקלס, אבל לא מבינים אנגלית ובבירור מעדיפים שירים שהם מבינים את המילים שלהם ויכולים גם לשיר.
עוד לא הביאו דברים שהם אוהבים שהכירו דרך חברים בבי"ס, וסולדים ממוזיקת מסיבות ריקודים רעשנית.
 
תוהה מה עוד יכול להלהיב אותם ככה בשביל הגיוון. עוד עושים היום מוזיקה הומוריסטית? דברים בעברית שידברו אליהם? (ושלא יהיו רק שירי אהבה. הם לא מבינים למה 90% מהשירים בעולם חייבים להיות שירי אהבה...).
º
הגשש החיוור,גזוז. זה הכיוון?
29/10/14 20:47
27צפיות
גזוז מכירים (אני סופרת יחד עם כוורת)
29/10/14 20:53
96צפיות
הגשש החיוור זה רעיון. אני באמת צריכה לחפש את השירים שלהם.
מהעידן ההוא יש גם בצל ירוק.
 
אני תוהה אם יש משהו יותר מודרני שממלא את המשבצת הזו.
אני לא מקשיבה למוסיקה של היום כמעט בכלל
29/10/14 21:25
91צפיות
עוד רעיונות:שירי להקות צבאיות, גשר הירקון,החלונות הגבוהים
אולי משינה?
29/10/14 21:00
98צפיות
למיטה זכרוני בערך בגילו של הצעיר שלך התחלתי לחבב את משינה. אולי ידבר גם אליהם, בעיקר האלבומים המוקדמים.
º
29/10/14 22:22
7צפיות
º
30/10/14 10:26
2צפיות
חפשו את "שממל"
29/10/14 21:26
140צפיות
זה כאילו בידורי אבל בעצם מחאתי. הילדים שלי ואני בעקבותיהם אוהבים אותם.
 
"אמרת שכשנפוליאון יכבוש את עכו את תהיי שלי"
"הליום להמונים"
º
אני חושבת ש״הבילויים״ הם עדיין קצת הארד-קור לגיל כזה...
29/10/14 21:33
42צפיות
אלו אמנם שתי להקות שונות, אבל יש מצב שאת צודקת לגבי שתיהן
29/10/14 22:01
84צפיות
מעניין באמת מה פרת תחשוב על זה.
º
לא, נו, נפוליאון כובש את עכו אצל הבילויים, לא אצל השממל
29/10/14 23:29
27צפיות
º
סליחה, צודקת (כמעט קיבלתי מכות מהבן שלי עכשיו)
29/10/14 23:35
19צפיות
º
גם אני מכירה את שתי הלהקות בזכות בכורית
30/10/14 10:20
9צפיות
טוב, אז בזכותכן ישבתי לשמוע קצת
30/10/14 08:25
74צפיות
את שממל לא היכרתי בכלל (וגם עכשיו לא עשו לי את זה). את הבילויים היכרתי קצת וזה אכן חמוד בשבילי אבל לא מתאים לילדים (בטח לא לזה שמתעמק בכל מילה בכל טקסט ודורש הסבר לכל מילה שהוא לא מכיר). הם צריכים דברים יותר תמימים.
º
למתי כספי יש שירים ומערכונים שיכולים להתאים
29/10/14 22:23
30צפיות
ואללה, אכן אופציה ששכחתי. תודה לכולן על
30/10/14 08:04
81צפיות
הרעיונות.
חוץ מזה אני אשמח לשמוע גם מה ילדים "נורמליים" בגיל הזה אוהבים לשמוע.
ילדים נורמלים מקשיבים לez
30/10/14 08:08
108צפיות
 עכשו רק אל תשאלי אותי מה זה או מי זה... אני יודעת שזה מה שחברים של הבת שלי אוהבים. הוא איזה די ג'יי
 
אצלנו בבית בגילאים האלה אהבו כוורת (על נגזרותיה), משינה,
כשקצת גדלו - ביטלס, קווין, 
יש madness שזו כמו משינה אבל באנגלית
 
מאז 1990 לא נכתב אף שיר טוב 
נכון, מתי כספי זה באמת רעיון מעולה
30/10/14 08:21
92צפיות
מהמוסיקה העדכנית הילדים שלי אוהבים את עידן רייכל, קובי אפללו, אברהם טל. לא זוכרת עוד כרגע.
הם שותפים גם לטעמים המוסיקליים שלנו (שלום חנוך, מתי כספי, שלמה ארצי (סליחה עם האנינות), ובמיוחד סיימון וגרפונקל ).
 
 
תודה לכן. הם כמובן שומעים ונהנים גם מדברים שאנחנו שומעים
30/10/14 08:29
92צפיות
האמצעי ירש עכשיו את ה-MP שהיה לי ובדק את תכולתו וביקש להשאיר כמעט כל מה שיש שם, אבל מה שהם לא מבינים (אנגלית שלא מסבירים להם בפרוטרוט) או לא מדבר אליהם לא ילהיב אותם להתעמק וללמוד בע"פ כמו שהם עושים עם כוורת או עשו קצת עם אריק איינשטיין (אה, ויוסי בנאי הולך פה גם, נזכרתי עכשיו).
אבל קיבלתי רעיונות טובים. אולי עד 2020 הם יתקדמו לשנות השמונים... (אני לא באמת עברתי את המשוכה הזו אף פעם).
את לא לבד, מזמן שמתי לב שרוב האנשים
30/10/14 08:43
82צפיות
נשארים עם הטעם המוזיקלי שהם הכירו בצעירותם, נניח עד גיל 25.
יש מעטים שזה באמת מדבר אליהם וממשיכים להתקדם עם השנים.
אני מה-זה לא ביניהם חלק גדול ממה שאני אוהבת יותר זקן ממני.
איזה כיף לחפש להם מוסיקה
30/10/14 08:52
63צפיות
הייתי בודקת נגזרות של כוורת. כמובן גזוז ודודה, אבל גם אלבומי הסולו של גידי גוב, אפרים שמיר, סנדרסון, ואולי גם קלפטר. הרוח של כוורת עדיין נמצאת שם גם במלים וגם במנגינות ובמקצבים. לכולם גם היו "שירי שטות" באלבומי הסולו שלהם.
 
עוד כיוון של מוסיקה משעשעת זה מוטי דכנה (שהיה גם בגזוז) עם להקת איזולירבנד. 
 
כמובן אם יוסי בנאי מדבר אליהם אז יש לו המון אלבומים, ואולי תוכלי לבדוק מוסיקה קצת יותר תיאטרלית כמו "שוק המציאות" של אילי גורליצקי ויונה עטרי - זה ממש עתיק אבל טקסטים משעשעים של אלתרמן ובכלל קלאסיקה.
 
ועוד אפשרות מצוינת אולי להמשך זה מאיר אריאל, רק שנראה לי שהוא קצת יותר מבוגר והטקסטים שלו יותר מסובכים. אבל יש לו הרבה מאוד שירים עם עלילה והומור.
תודה, מעולה. נראה לי נעשה פינת יוטיוב כל ערב
30/10/14 08:57
57צפיות
ונחפש דברים.
מעניין למה לפני ארבעים-חמישים שנה היה אפשר לעשות מוזיקה הומוריסטית נטו שהיא לא סאטירה או מחאה פוליטית והיום זה כבר לא קיים.
בלי פוליטיקה -
30/10/14 10:02
45צפיות
לאריאל זילבר המוקדם היתה מוסיקה מאוד משעשעת 
 
 
תבדקי גם את השלושרים (שלום חנוך, בני אמדורסקי וחנן יובל) ושלישיית לא אכפת להם (עם מתי כספי)
 
º
30/10/14 09:21
1צפיות
º
אין על סיימון וגרפונקל!
30/10/14 09:18
8צפיות
אצלי היא שומעת את כל מה שאני שומעת..
30/10/14 08:46
58צפיות
עידן רייכל 
יובל דיין
מוש בן ארי
יהורם גאון
מתי כספי
גלי עטרי...
אברהם טל
גידי גוב...
שלומי שבת
אריק לביא..ברוזה...דודו טסה....
משינה,כוורת,תיסלם,ושירי א"י מעורבב...
זה בגדול...
 
לועזי - יש לי את ערוץ הMTV ביס זה 74 נקרא קלאסי שובי הביתה....מזכיר לי את הילדות...מתה על התקופה והשירים 
היא גם מאזינה ואוהבת...
 
 
 
אצלי הם מזמזמים נון סטופ את דני סנדרסון בשיריו ההומוריסטים
30/10/14 09:20
53צפיות
גם אם לא מבינים את כולם ממש
º
החצר האחורית (עם יענקלה רוטבליט)
30/10/14 09:24
14צפיות
º
ואיך שכחתי רמי פורטיס ...
30/10/14 09:27
15צפיות
שמעתי לא מזמן ברדיו שיר פסיכדלי בעברית על רופא שנותן כדור
30/10/14 09:51
81צפיות
שעושה טוב או משהו כזה, ושיש לו אחות. למישהי יש מושג במה מדובר?... השיר היה חמוד.
את מתכוונת לדוקטור יארינג
30/10/14 10:22
66צפיות
º
המון תודה!
30/10/14 11:10
7צפיות
º
דניאלה ספקטור שווה מאוד. גם אריאל זילבר
30/10/14 10:22
19צפיות
דרך אגב, לפני כמה ימים שמעתי עיבוד חדש ל"הדברים שאותי משמחים
30/10/14 10:49
61צפיות
מצלילי המוזיקה. בעיני הוא ממש מיוחד ומרגש וההתחלה הזכירה לי קצת את סוזן וגה...
חפשי את הדיסק/ההופעה של "ילד פעם" מומלץ מאוד.
30/10/14 11:35
50צפיות
הנה קישור לאתר שלהם:
חפשי את "חווה אלברשטיין לילדים"
30/10/14 17:28
32צפיות
תלתלית קיבלה את זה מתנה כשנולדה
היא כבר בת 9 ועוד חורשת על זה
4 דיסקים במארז (אולי 3 ואחד בונוס)
שווה 
עוצו עצה
30/10/14 10:18
222צפיות
להלן הנתונים היבשים:
1. 3 ילדים בבית, הבכור נושק לגיל 7
2. לבכור יש חבר קרוב מאוד שלא גר בשכונה שלנו
3. הבכור והחבר שלו מצאו חוג שנוגע לתחומי הענין של שניהם וביקשו ללכת יחד
4. החוג מרחק נסיעה של 10 דקות (בתוך העיר) והאמא של החבר, ברגישותה, התנדבה להסיע ולהחזיר בכל שבוע בכדי להקל עלי
5. אתמול התברר לי שבמושב האחורי יש לה רק 2 חגורות ולכן, מאחר ואחת מחוברת לכסא הבטיחות של הבן הצעיר שלה, הבן שלי והחבר שלו "עושים תורנויות" על החגורה שיש
(אתמול הוא פשוט אמר "יש! היום זה היום שלי בחגורה" ואז הוא נדרש להסביר את המשפט, לא הייתי מודעת לזה בכלל).
 
עכשיו:
ברור לי שאני לא שקטה עם המצב, יחד עם זאת גם ברור לי שהיא לא תחליף רכב וסה"כ היא עושה לי טובה. אני לא יכולה להציע לה להסיע את הילד שלה כי הרכב שלי מלא בילדים משלי ואין לי מקום לילד נוסף, ולהתחיל להסיע כל שבוע את הבן שלי בנפרד זה גם לא מעשי. הילדים מאווווווד נהנים יחד בחוג. מה עושים?
º
שאחד מהם ישב מקדימה על בוסטר
30/10/14 10:40
48צפיות
º
לא ראיתי את תשובתך
30/10/14 10:50
40צפיות
º
30/10/14 11:47
13צפיות
º
בוסטר + חגורה במושב הקדמי
30/10/14 10:44
56צפיות
º
זה חוקי?
30/10/14 10:50
32צפיות
º
בוודאי
30/10/14 11:13
45צפיות
תודה וסליחה על הקטנוניות...
30/10/14 11:23
159צפיות
איפה מוצאים קישור לכך שזה חוקי?
 
מה שאני מצאתי באתר "בטרם" זה הציטוט הזה:
 
המלצת ארגון 'בטרם' היא להסיע ילדים כשהם יושבים במושב האחורי ברכב עד גיל 13, זהו המקום הבטוח ביותר עבורם. זאת מכיוון שמרבית תאונות הרכב מערבות בצורה כלשהי את חזית הרכב. לכן, כאשר ילדים יושבים במושב האחורי, אנו מרחיקים אותם מאזור הסכנה. כמו-כן, כרית האוויר הקדמית מותאמת להגנה על מבוגרים ועלולה לפגוע בילדים.
ומצד שני... (אני מנהלת דיון עם עצמי )
30/10/14 11:26
130צפיות
זה מה שכתוב באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים:
לילדים בגיל שלוש עד שמונה מותר לשבת במושב הקדמי ברכב, גם אם מותקנת בו כרית אוויר, בתנאי שהם ישבו במושב בטיחות או לחילופין במושב מגביה, המתאים למידתם
 
יש חוק בנושא? או רק המלצות?
זה החוק. ילדים בכל גיל יכולים לשבת במושב הקדמי
30/10/14 11:32
132צפיות
ובלבד שהם נמצאים בכסא המתאים לגילם/מידותיהם.
אם מותקן סלקל/כסא בטיחות נגד כיוון הנסיעה, אסור להתקינו מול כרית אוויר פעילה.
בכל מקרה מומלץ להסיע את המושב הקדמי למצב האחורי ביותר שלו, כדי שיהיה מרוחק ככל האפשר מכרית האוויר ו/או מהשמשה הקדמית.
ההמלצות של בטרם הן בגדר המלצות, והרבה פעמים הן עד כדי כך מחמירות, שלא ניתן לעמוד בהם (הם גם ממליצים לא להשאיר ילד מתחת לגיל 12 לבד בבית. נו באמת...)
ראי כאן, תחת "מושב מגביה"
30/10/14 11:30
158צפיות
 
 
(לפי בטרם רצוי שכולם ישבו מאחור, במושב האמצעי, על כסא בטיחות, לרבות בן/ת הזוג של הנהג. כל זה בהנחה שבן/ת הזוג של הנהג עברו את גיל 28, בו מותר להם לצאת מהבית ללא השגחת מבוגר).
 
אני בדיליי היום...
30/10/14 11:30
110צפיות
ראי את הוראות החוק באותו עמוד למטה.
º
ובלי לאכול צימוקים עד גיל חמש לפחות!
30/10/14 11:47
30צפיות
º
30/10/14 12:44
13צפיות
בלת"ק, אני ביררתי איתם בעבר
30/10/14 14:34
102צפיות
הילדות היו בנות 5-6 לערך ולא יכולתי לשים 3 בוסטרים מאחורה.
ענו לי בבטרם שמבחינה חוקית בכל גיל ניתן לשבת מקדימה כל עוד יושבים על מתקן המתאים לגובה.
מצד שני הסכנה שבישיבה מקדימה היא בעיקר בכלל כרית אויר
אם אי אפשר לבטל אז להזיז כסא כמה שניתן אחורה.
אמרו שעדיף מאחורה בבוסטר מתאים
או מקדימה בבוסטר מתאים ללא כרית
או מקדימה בבוסטר מתאים עם כסא אחורה בגלל כרית
מאחורה ללא בוסטר לא!!
ושימי לב שבכלל לא חשבתי בלי חגורה אלא רק על בוסטר.
תודה
30/10/14 14:38
67צפיות
וככה דבר שהדיר שינה מעיני בלילה האחרון הפך לפתיר ופשוט בזכותכן  
מתלבט אם להתחסן? יש לך שאלות בנושא?
30/10/14 12:34
19צפיות
עם בוא החורף, מחלת השפעת מאיימת על כולנו.

מתלבטים אם להתחסן? יש לכם שאלות בנושא? אתם מוזמנים לאירוח מיוחד בנושא :-)


היום בין השעות 16:00-18:00 נארח את ד"ר ליזה רובין מטעם משרד הבריאות שתענה על כל שאלותיכם בנושא.

מוזמנים |@|
אפשר השווצה?
30/10/14 10:36
271צפיות
זוכרות את ההתלבטות משבוע שעבר, בקשר לבן הבכור שלי וה"נפילה" על ההורים של החברה?
לפני שדברתי איתו על זה, הוא העלה את הנושא! הוא גם דבר על זה עם החברה וביחד דברו עם אמא שלה.
לא להתפוצץ מגאווה? כבר הרבה זמן אני אומרת שהוא לגמרי "מענטש".
ולגופו של עניין: האמא נסחה את זה "נמצא דרך שכולנו נהיה מרוצים", אז נראה לי ששילוב של כל מה שהצעתן פלוס שכל ישר וטקט יהיה בסדר. הראיתי לו את השרשור ואנחנו לומדים תוך כדי התקדמות.
 
º
לגמרי גאווה לשניכם
30/10/14 10:40
26צפיות
º
יפה מאוד! מעורר גאווה
30/10/14 10:50
13צפיות
º
בחור עם אינטליגנציה רגשית זוגתו זכתה!
30/10/14 11:04
14צפיות
º
כל הכבוד! קיבל חינוך טוב.
30/10/14 11:12
12צפיות
º
איזו נחת!
30/10/14 11:14
11צפיות
בפורומי אוכל כשמשוויצים בתוצרת מצרפים גם מתכון
30/10/14 11:35
154צפיות
איך עשית את זה?
מצוין
30/10/14 11:38
139צפיות
אני עצמי לא הצלחתי לחזור על זה. יצאו לי דברים מוצלחים מאוד, אבל שונים לטוב ולרע.
º
30/10/14 12:00
3צפיות
º
30/10/14 12:39
7צפיות
בית מארח
30/10/14 08:44
159צפיות
יש לנו בעוד שבועיים בית מארח בנושא סתיו
כבר הכנו חומרים ליצירת תמונת קנווס בנושא...
אשמח לעוד רעיונות לפעילויות
תודה ויום מקסים
לבשל יחד מרק ?
30/10/14 08:52
80צפיות
להכין סופגניות ? או אולי אחרי עבודת היצירה פשוט לתת להם חצי שעה - שעה לשחק משחקי קופסא או תופסת בחצר.
מובייל או יצירה אחרת עם עלים שתאספו
30/10/14 09:15
72צפיות
הכנת תשחץ עם מילות סתיו
שאלות/חידות על הסתיו
בית מארח...
30/10/14 09:26
78צפיות
בפעם הראשונה זה היה עפ"י הפרוטוקול - התכנסות, יצירה, משחק כלשהו (ים-יבשה, שליפת דגים מגיגית) ופיצות אישיות.
כל אחד קישט עם התוספות.(כיתה א')
 
בפעם השנייה נותרה היצירה אח"כ הם שיחקו משחק חופשי בחדר מה שהם בחרו במשותף, וארוחת ערב.(כיתה ב')
וקיבלו לאחר מכן מאפינס שוקולד אותו הם קישטו בסוכריות ושות' ואכלו...קינוח.
 
היה גם בגן חובה אבל זה היה דומה לפעם הראשונה.
 
אם את רוצה לעשות את הפעילות כל משחק שהוא בצוותא יעשה את העבודה.
קחי בחשבון שתמיד יש ילד שיהיה עייף/יפרוש/לא ישתף פעולה וזה בסדר...מבחינתי נתתי להם חופשיות ולא חייבתי להשתתף.(הם פשוט מגיעים אחרי ביהס+צהרון או חוג וכבר מותשים...)
ולכן הכול צריך להיות קליל וכייפי ולא דורש יותר מדיי התעסקות.
 
בהצלחה.
 
 
 
להכין מתקני אוכל לציפורים
30/10/14 10:18
107צפיות
אוספים אצטרובלים גדוליםקונים גרעינים ועוד מאכלים שציפורים אוהבים לנשנש. בבית מערבבים הכל ביחד עם קמח ומים וממלאים את המרווחים של האצטרובל. קושרים חוט והולכים לגינה ותולים את האצטרובלים על העצים.
º
נשמע מעולה
30/10/14 11:49
18צפיות
תסתכלי כאן:
30/10/14 10:29
84צפיות
|שף| סידרנו לך 1,000 ש"ח לשופינג
27/10/14 13:12
81צפיות
|!| ככה פשוט...


תשתפו אותנו בטיפ שלכם לחיים קלים במטבח ואולי תזכו ב - 1,000 ש"ח לקניית דברים טובים למטבח


http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...


משחק החוליה החלשה - סדרות בריטיות
29/10/14 09:33
58צפיות
בפורום ערוצי הסדרות של יס - הסבב הרביעי
 
 
לכל מי שיצביע.
כי מי שמצביע משפיע!
 
 
 
בת 4 חזרה להרטיב בלילה
26/10/14 10:22
210צפיות
היי, שאלה קטנה לפתיחת השבוע - האמצעית שלי בת 4 חזרה להרטיב במיטה (רק בלילה, לא כל לילה)
אני לא ממש מצליחה לשים את האצבע על אירוע שהיה יכול לגרום לזה... שום שינוי או משהו בסגנון שהחל דווקא בתקופה הזו. 
היא אמנם עברה קבוצה בגן בתחילת השנה אבל נשארה באותו גן ועם אותם הילדים, והיא אוהבת את הגננת החדשה. 
חברות המליצו לי לחפש מדריכת הורים - מה דעתכם על כך? והאם ייעוץ כזה אפשרי דרך הטלפון או שצריך להגיע אל המדריכה? תודה ושבוע מקסים!
ממתי היא גמולה בלילה?...
26/10/14 10:39
104צפיות
זה יכול לקרות
בטח שעכשיו מתקרר
ממליצה לך לקחת אותה לפני -שאת- עולה לישון
ולבדוק אם יש שיפור
 
º
שמיכה/ פיג'מה עבה יותר יכולה לפתור את הבעיה
26/10/14 11:20
46צפיות
הצעיר שלי נהג לחזור להרטיב כל חורף מחדש
26/10/14 19:42
117צפיות
עד כיתה א' למרות שנגמל מחיתול בגיל שנתיים וקצת. מאחר והיה קטן ורזה ותמיד היה לו קר , היה מתעטף היטב לפני השינה ואח"כ זורק את השמיכה בלילה
מתוך שינה.בניגוד לבכור שהקור היה מעיר אותו והוא היה מכסה את עצמו וממשיך לישון, הקטנציק היה קופא מקור עד כדי בריחת שתן וכלל לא מתעורר.
נהיה הרבה יותר קר בלילות לאחרונה. אולי זה זה ?
º
בנוסף למה שנכתב - אולי תולעים?
26/10/14 20:48
34צפיות
יכול להיות שקר לה?
26/10/14 23:12
86צפיות
תנסו לכסות אותה יותר טוב או להלביש אותה יותר חם ולדאוג שהיא תעשה פיפי לפני השינה.
והכי חשוב-אל תעשו מזה סיפור בפניה, כי זה יכול להעצים את הבעיה.
היא גמולה בלילה מגיל 3, וכבר עברנו לשמיכה עבה
27/10/14 08:52
121צפיות
ולפיג'מה עם שרוולים ארוכים כי הלילות כבר באמת מאוד התקררו... אז אני לא יודעת אם זה זה. 
שאלתי אותה אם קר לה והיא אמרה שלא. 
לורליי - מה זאת אומרת תולעים?
לפעמים כשיש תולעים זה גורם להרטבה
28/10/14 20:16
76צפיות
אם יש תולעים ומטפלים בהן, גם ההרטבה חולפת.
בדיקת שתן!!
30/10/14 13:56
25צפיות
 
לילדה של החברה שלי זה קרה בערך באותו הגיל.
והפלא ופלא, לילדה היה חיידק בשתן.
שום תופעות ושום כאבים, פשוט רק הרטיבה בלילה.
 
 
דברים קטנים שמעצבנים... אפשר לפרוק כאן?
26/10/14 22:27
556צפיות
- כשקוראים לי "חמודה" ביחוד שמדובר במישהי שצעירה ממני ב15 שנה ומתחבאת בתוך החמודה אגרסיביות (פאסיבית)
- כשמכירות/חברות קוראות לי "חמודה"
- כשקוראים לילדים שלי "חמודים"
- כשקוראים לחבורת מתבגרים בני מצווה "החמודים שלנו" 
גורי כלבים וחתולים הם חמודים. 
- כשאומרים לי מה לעשות.
טוב נרגעתי קצת
המשך יבוא
אין יותר גרוע ממלצר (ועוד אמריקאי!) שקורא לך ככה
26/10/14 23:10
413צפיות
אני תמיד מסננת בעברית (גרה בחו"ל): "חמודה תקרא לחברה שלך, לא לי!" .
 
אבל האמת שפה זה מסוכן, מישהו עוד יענה לי בעברית בסוף
פשוט מדהים איזה אפקט יש למילה הטיפשית הזו עלי
27/10/14 08:49
345צפיות
כמובן שתלוי בהקשר... כאילו מישהו חורק בגיר על לוח ממש בתוך האוזן שלי
 
חוץ מחמודה, יש לי אלרגיה לזיופים לשוניים, ביחוד לתאורים מופרזים: מדהים, מהמם, מזעזע, משגע, קריסה, נפלא...
המרחב הציבורי גדוש בריגושים לשוניים. סתם יפה, עצוב, נפילה... לא מספיקים יותר.
º
די מאמי, את מדאימה ומאממת. אל תקחי ללב.
27/10/14 09:24
107צפיות
27/10/14 10:07
192צפיות
הכל נרשם  , חכי, חכי...
ועוד יצאתי ממש פיתה
27/10/14 10:09
278צפיות
בהתחשב בזה שהשתמשתי בתואר "מדהים" בכותרת. - רק עכשיו שמתי לב.
º
"מדהים" אחד זה בקטנה
27/10/14 10:49
46צפיות
כשזה קורה בשעות העבודה
27/10/14 10:43
336צפיות
על רקע יחסים עסקיים זה מטריף במיוחד. אחת העובדות החדשות של סוכן
הביטוח שלנו בעבודה נהגה לקרוא לי "חמודה" או "מתוקה" , פישרית שיכולה היתה להיות בקלות הבת שלי
הערתי לה ולא בעדינות יתרה.
º
אנחנו מזדקנות ?
27/10/14 10:47
58צפיות
º
כן....
28/10/14 18:03
14צפיות
אפשר לתפוס טרמפ על העצבים שלך?
27/10/14 14:44
350צפיות
שלום, אני ותיקה כאן, אך מנצלת את העובדה שהייתי צריכה להחליף מחשב ושכל הסיסמאות שלי אבדו כדי להתחדש גם בכינוי...
 
מעוצבנת כבר יומיים
בני זכה במקום הראשון בתחרות ספורט כלשהי. למרבה ההפתעה, הוא ניצח את הספורטאי המצטיין של השכבה. הרבה אנשים חושבים שמדובר בשגיאה ושבני לא השלים את כל המשימות, אבל יש הוכחות מצולמות שהכול כשר . גם מי שחושב שבני קיבל את הפרס בטעות לא חושב שהיה כאן שקר מכוון, אלא טעות, אבל לי חורה שהרוב חושבים שהוא קיבל את הפרס בחסד, ולא בזכות. העניין הוא שאנחנו לא יודעים איך להעביר את המסר בלי לגרום לאי-נוחות לכולם. ואולי עדיף פשוט לעבור הלאה (זה מה שהילדים עשו).
 
אוף! זה ממש מסתובב לי בבטן!
º
הקיטור בפורום עובד הבוקר הכול נראה לי פחות חשוב. NEXT...
28/10/14 08:43
77צפיות
º
28/10/14 11:07
6צפיות
º
בשביל זה אנחנו פה
28/10/14 18:04
13צפיות
כנראה שלא קראו לך נשמה וכפרה
27/10/14 19:14
249צפיות
צעירים וצעירות ממך, מבוגרים ומבוגרות ממך. נשמה, אל תקחי ללב....דפדפי( למה אי אפשר להוסיף אייקונים בגוף ההודע ה שכותבים מהאייפד)
º
צודקת אבל גם honey מעצבן לא פחות בגרסתו שמעבר לים...
27/10/14 20:12
56צפיות
עזרה בבחירת צימר
הודעה זו מכילה תמונות
26/10/14 15:03
404צפיות
צרות של עשירים
בעלי קיבל במתנה שובר לסופשבוע בצימר מתוך הרשימה המצורפת
 
אני לא מכירה אף אחד מהם ואין לי עדיפות לאזור מסויים- ננצל למנוחה ומילוי מצברים זוגי
אם מישהי מכירה משהו מהרשימה לטוב ולרע אשמח אם תכתבו לי
 
תודה מראש
 
...
26/10/14 15:24
204צפיות
יש משתתפת עבר שהמליצה על טרופיקפלן בבצת. הם קרובי משפחה שלה אבל היא תמיד ציינה גם את זה. אנחנו היינו לפני כשנתיים בצימר אחר בבצת וראינו את טרופיקפלן מבחוץ ונראה מוצלח.
מגיגול מהיר נראה לי שאנחנו היינו בבקתות הוורדים בבצת. היה מוצלח.
וילה תהילה זה אחד הצימרים הראשונים בראש פינה
26/10/14 15:39
262צפיות
לא הייתי בו, אבל הייתי בצימר לידו.
מבחוץ נראה נחמד...
גילוי נאות: זה היה לפני מספר שנים....
אנחנו היינו בדולפין וילג' בשבי ציון
26/10/14 15:44
221צפיות
זה מקום נחמד, אבל לא חושבת עליו כמוצלח לנופש זוגי. זה קצת כמו בית הארחה, יש לא מעט יחידות והן די קרובות אחת לשניה (יש מרפסת צמודה לחדר, אבל אין בה פרטיות)
מצטערת שלא יכולה לעזור עם מה כן, זה המקום היחיד שאני מכירה  מהרשימה
לא הייתי מעולם באף אחד מהם
26/10/14 19:39
274צפיות
בטח כולם חמודים ומה יכול להיות רע בסוף שבוע זוגי ללא ילדים ועוד במתנה ?
תבלו
בדיוק הקטע של ללא הילדים
26/10/14 20:33
303צפיות
אני רוצה לוודא שעד שנצא לסופש זוגי לא תהייה ערימת ילדים על הדשא של החדר השכן
º
26/10/14 21:24
42צפיות
º
מה? אני לא צודקת?
27/10/14 08:20
55צפיות
º
הכי בעולם! לכן צחקתי
27/10/14 10:28
33צפיות
º
אז סעו באמצע שבוע של לימודים ואתם מסודרים לדעתי
27/10/14 10:44
43צפיות
º
וגם - יש צימרים רק למבוגרים. תבררו
27/10/14 10:45
32צפיות
היינו בוילה תהילה, שניר ומרום גולן
26/10/14 20:47
286צפיות
וילה תהילה לוקח ובגדול!
מקום עתיק ומקסים, עם בריכת שחיה מגניבה שמטוהרת ע"י מלחים (ולא כלור). במקום פינת חי וחצר טוסקאנית כזאת. וגולת הכותרת: ספריה עשירה במרתף האחוזה, שאת יכולה לקחת ממנה ספרים לקריאה ולשלוח חזרה בדואר אם לא סיימת לקרוא שם.
מישהי משתמשת בהתקן תוך רחמי - מירנה?
24/10/14 16:21
286צפיות
רגע לפני שהולכת על זה, אשמח לשמוע אם יש תופעות לוואי ?
האם המחזור החודשי הפסיק אצלך לחלוטין ?
עלית במשקל ?
אקנה?
כאבי ראש?
(לאחותי יש התקן מירנה והיא מאוד מרוצה. אין לה מחזור בכלל - אבל היא היחידה שאני מכירה עם התקן. קראתי על תופעות הלוואי השכיחות וזה לא נשמע להיט).
תודה רבה
 
כן
24/10/14 19:09
294צפיות
מחזור - כמעט ולא היה דימום (היה מעט מאוד, ברמה של תחתונית), כן היו התופעות הרגילות (רגישות בחזה וכו').
כל השאר - לא.
ממליצה בחום.
אצלי ההתקנה וההוצאה היו קצת טראומטיות אבל בגלל מבנה ספציפי, לא משהו לדאוג ממנו.
 
משהו מצחיק - זה בא בקופסא מאוד ארוכה כי יש בה את המוליך. בעלי ראה אותה ושאל "מכניסים את זה מהגרון?".
תודה
24/10/14 22:25
199צפיות
והצחקת אותי.
באתן לי בזמן עם השאלות/תשובות בנושאגם אני קניתי היום את
26/10/14 17:04
182צפיות
ההתקן.....
ולא היה לי מקום בתיק
חזרתי הבייתה, ובעלי שאל.....מה זה? איך זה נראה?
 
אני כבר בסבב
26/10/14 09:43
289צפיות
השני, כלומר כ-7 שנים. אין מחזור בכלל, אין תופעות מיוחדות. הכנסה/הוצאה לא כואבת, טיפה לא נעימה (דומה לבדיקת פאפ). אני מרוצה.
מקווה שגם אצלי יהיה כך
26/10/14 17:18
197צפיות
דרך אגב, לקחתן גם אנטיביוטיקה?
º
אני לא לקחתי
27/10/14 08:22
43צפיות
בתור מישהי שזה כבר הסבב השני שלה
28/10/14 12:59
120צפיות
 המחזור נעלם כמעט לגמרי (היה לי מחזור חודשי מאד מאד כבד)
 היתה עליה של 1-2 ק"ג  (יותר מדי נשים אומרות את זה בכדי לא לקשר אותה למירנה)
 התחילה לי הפרשה שקופה יותר מהרגיל - הרופא אמר שזו תופעת לואי ידועה
 נוצרו ציסטות בשחלות - הרופא אמר שזו תופעת לואי ידועה, צריכה להיות במעקב.
 
היתרונות עולים על החסרונות - אבל כדאי לדעת ולהכיר.
יש נשים שלוקח לגוף שלהן כמה חודשים להסתגל להתקן וסובלות מדימומים עד שהגוף מתאזן.
 
|*|נפתח פורום עגלות לתינוק|*|
26/10/14 10:42
24צפיות
|@|הילד או הילדים הראשונים שלכם גדלים ברגעים אלו ממש בבטן? עליכם להיות ערוכים בהתאם לקראת הגעתם!
חדש בתפוז ? פורום עגלות לתינוק. פורום זה מיועד עבור הורים, משפחה ועוד העומדים לקראת רכישת עגלת תינוק.

המגוון רחב מאוד וקשה להחליט מהי העגלה עבורכם. איך יודעים מה ההבדלים בין העגלות? האם עדיף להזמין מחו"ל? מהי העגלה שתענה לכם על הצרכים?
כל המידע במקום אחד! היכנסו עכשיו לפורום להתייעץ ולייעץ בנושא:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


Flix
מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה