לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!

שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...

התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...

 

כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)

 

אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..

 

ממתינות לכולכם, 

kramerkaren ושושן בשם אחר

 

º
שרשור התנהגות לשבוע חדש
20/10/14 10:49
26צפיות
קושי ומליון שאלות איך להתמודד...
20/10/14 11:06
228צפיות
סורי מראש על האורך....
אני אמא לשניים - בן כמעט שלוש ובן כמעט חמישה חודשים.
בן השלוש התחיל השנה גן,ככה שהחיים שלו "לא קלים" בתקופה האחרונה - אח חדש, גן חדש, אמא שמלהיות 100% איתו, עסוקה הרבה עם אחיו ולא פנויה כמו פעם. אני מבינה שקשה לו. מנסה להכיל את הקושי.אבל כרגע אני מודה שאני מאבדת את זה ואין לי מושג מה לעשות כדי שזה לא יקרה...
דוגמאות: "לא בא לי" נכנס אלינו הביתה לראשונה (הדברים "הטובים" מהגן), רק שזה בהכלללללל. "לא בא לי לשים תחתונים, לא בא לי לצחצח שיניים, לא בא לי לשטוף ידיים לפני האוכל, לא בא לי להתרחץ וכו וכו וכו". מה אני אמורה לעשות??? אני מנסה לבחור את המלחמות, אבל כמה זה נכון להגיד לו משהו (למשל בוא להחליף בגדים וללבוש מכנסיים ותחתונים במקום פיג'מה), לקבל בחזרה "לא בא לי תחתונים" ואז לוותר כי אין לי כוח לעוד מאבק? מצד אחד באמת אין לי כוח לסתם וויכוח ובכי שיגיע מייד אחרי שאמשיך להתעקש,מצד שני - האם הוא לומד ככה שהוא מחליט הכל? ומה עם דברים שכן צריך וחייב לעשות? למשל מקלחת אחרי הגן - הוא חוזר מלא חול ושאריות אוכל ואני רוצה שיתקלח. לפעמים הולך סבבה,לפעמים מתעקש ומתחיל לבכות תוך כדי צעקות לא בא לי. רעיונות יצירתיים באותו רגע לא עוזרים. בחירה בין שני דברים לא עוזרת. להרים בכוח??? להשתמש בכוח??? לקלח בכוח? להלביש בכוח? זו לא יכולה להיות ההתנהלות שלנו מעכשיו והלאה...
הוא גם יכול להכינס לפינות ולהתחיל עם "לא בא לי תחתונים, ואז -אבא ילביש לי, ואז - לא בא לי, ואם אבא מתעצבן ויוצא מהחדר - צרחות של "אבא יבוא", וכשאבא בא - לא בא לי להתלבש.... וככה יכולה להימשך שעה של בכי ותסכול...
קשה לי להכיל אותו, אני מודה. בעיקר כי הוא התחיל להרביץ - לאחיו הקטן, לי, לילדים בגינה. אני מתעצבנת מאוד כשזה קורה ואני כל הזמן כועסת עליו, וצריכה לעצור את עצמי מלהוריד את היד שכבר התרוממה.... וזה הכי מתסכל ומפחיד אותי - שהוא מביא אותי לכאלה מקומות של כעס....
מה עושים? איך לא לכעוס עליו? כי הרי הכעס רק מגביר את ההתנהגות, אבל ההתנהגות כרגע מחרפנת אותי (ואת אבא שלו שאיבד את זה לגמרי). והקטן הזה לוחץ בדיוק על הכפתורים הנכונים ורץ להרביץ לאחיו, לזרוק את הכדור על הטלויזיה, לצעוק חזק חזק בכל הבית. איך מפסיקים את ההתנהגות הזו ואיך לא כל הזמן כועסים עליו ואיך מגיעים לשיתוף פעולה שלו ואיך נזהרים מלא להתדרדר להסלמה בתגובות שלנו אליו... זה לא ממש עוזר שאני אומרת לו לא לצעוק כשאני בעצמי צועקת עליו כשהוא מרביץ....
עצות ורעיונות יתקבלו בברכה!
מנסה
20/10/14 17:19
122צפיות
קודם כל זה גיל כזה.
מתחילים להיות יותר עצמאיים, להבין יותר, לרצות יותר. מפתחים רצון עצמאי ויכולת לבצע אותו. אם תצליחי לראות גם את היופי שבפיתוח האישיות הזה אולי יהיה לך קצת קל יותר.
מעבר לזה הוא גם מנסה למצוא מקום מחדש - בגן, במשפחה. לא קל.
נכון שאומרים שעדיף לברור את המלחמות וכו', אבל מניסיוני, יש תקופות (לפעמים אלה ימים מסוימים) שכדאי למתוח את הגבול ברור וקרוב מאוד. בימים שהבת שלי מתחרפנת (והיא כבר כמעט בת 6) עדיף שאהיה מאוד נוקשה בהתחלה אחרת תהיה הדרדרות מהירה מאוד (בבחינת 'נתנו אצבע ורצתה את כל היד'). בתקופות אחרות, כשהילד מצליח להתארגן על הגבולות בעצמו, אפשר לשחרר קצת יותר.
בגדול, יש דברים שחייבים לעשות. אם חייבים ללבוש תחתונים אצלכם, אז חייבים. הבחירה שלו היא לא כן או לא תחתונים, אלא אילו תחתונים, או אם ללבוש אותם או להיות מולבש בהם. כן, סביר שתצטרכי להפעיל קצת כוח ריסון כשתלבישי אותו, וסביר שזה לא יהיה נחמד לאף אחד מכם. זו לא תהיה ההתנהלות שלכם מעתה והלאה כי - מניסיוני לפחות - אחרי חוויה או שתיים כאלה ילדים מבינים שהרחיקו לכת (וזה לא עניין של לפחד מההורה. כשאת החלטית אבל לא כועסת גם לא צריך הרבה כוח פיזי).
את לא אמורה להתווכח איתו. הסברת פעם אחת (אני מניחה שיש לך סיבה הגיונית ללמה חייבים תחתונים, למשל), אולי פעמיים. וזהו.
בקשר ל'לא בא לי' - למה זה מפריע לך כ"כ? אם זה רק הניסוח אז למדי אותו ניסוח חלופי, אבל בלי קשר לניסוח - מותר לו להביע את אי שביעות רצונו. הוא לא חייב ש'יבוא לו' ללבוש תחתונים, אבל הוא כן צריך ללבוש אותם אם זה מה שעושים אצלכם. 'לא בא לי' לא שווה ל'אני לא מתכוון לעשות מה שביקשת'. גם לבכות מותר, אפילו שזה מעצבן ומטריף ומוציא את החשק.
יש דברים שכדאי לנטרל מראש - אולי הכדור לא צריך להיות נגיש כרגע בבית, אלא רק כשיוצאים לגינה.
מעבר לזה - הוא צריך אתכם מאוד! לנסות כמה שאפשר למצוא דברים שעושים רק איתו, הרבה חיזוקים על התנהגויות נעימות, הרבה חיבוקים ומחוות של תשומת לב.
 
עם כל הקושי, בעיניי ההתנהגות שלו מאוד סבירה לגילו ולמצבו בחיים. הרבה אוויר, וגם זה יחלוף
 
º
מסכימה עם הכל!
20/10/14 18:38
33צפיות
הבהרות ושאלות נוספות
20/10/14 20:14
73צפיות
לא מפריע לי רצף המילים ״לא בא לי״, מפריע לי שזה על הכללללל.למשל היתה פעם אחת שהוא חזר עם אבא שלו מהגינה, כולו מזיע ומלוכלך, והחליט שלא בא לו מקלחת. לא משנה שאבא שלו הציע לעשות תחרות למקלחת, או לטוס לאמבטיה כמו אווירון, על הכל התשובה היתה לא בא לי, ובעלי איבד את הסבלנות והתחיל להוריד לו את הבגדים בכוח כדי להכניס אותו לאמבטיה, מה שגרר בכי וצרחות שלא נגמרו... אני לא אוהבת את הצורה הזו של הכוחניות מולו...  ומה לגבי המכות שהוא נותן? היום באתי לקחת אותו מהגן והוא דחף חזק ולא יפה את אחת הילדות היותר קטנות ממנו, תוך כדי צחוק וחיוכים.... וגם לאחיו - בכל הזדמנות הוא מכפכף אותו וצוחק. אני עוצרת אותו בזמן לרוב, אבל הוא חוזר שוב ושוב וצוחק... וכש/אם הוא כן הצליח אני כל כך כועסת, אבל ניראה שזה לא חודר אליו בשום צורה.... איך פותרים את זה? איך נכון להגיב?
מנסה
20/10/14 21:25
67צפיות
1. הרבה דברים אצלי הם לא דמוקרטיה. הבחירה היא לעיתים, בסופו של דבר, בין לעשות את מה שאני מבקשת בצורה נעימה או בצורה לא נעימה.
2. לעולם לא לשאול שאלה שאחת מאפשרויות של שובה לא מקובלת עלי. "אתה רוצה שנטוס לאמבטיה כמו אווירון?" לא! ניסוח של "אתה הולך עכשיו להתקלח, אתה יכול לבחור בין תחרות קפיצות לאמבטיה או טיסה כמו אוירון" מוריד בערך 50% מהתנגדויות.
3. אני לא מפחדת מבכי וצרחות. לפעמים זה ברור שזה הולך להגיע לזה, וזה בסדר. מותר לו להתנגד. לפעמים, כהורה, את רואה את התמונה הגדולה יותר.
4. אני רואה שהרבה מהעיסוק אצלך הוא סביב המקלחת. אני לא יודעת אם זה מקרי או לא, אבל הייתי שמה לב לזה. הקונספט של ילדים של נקיון הוא שונה משל מבוגרים, ויכול להיו שיש משהו שמפריע לו סביב המקלחת (אולי אסור להתלכלך אח"כ כי "הרגע התקלחת", או שהמקלחת עצמה לא נעימה לו, או שמסמל לו את סוף היום, בשלב שהוא עוד לא שם?)
5. אלימות זה קו אדום אצלי. לא מוכנה לזה. לרדת לגובה שלו, להרחיק אותו מהמקום, לדבר בקול תקיף. שוב ושוב ושוב.
עניין המקלחת הוא סתם דוגמא טריה :)
20/10/14 22:05
42צפיות
זה ממש לא חייב להיות העניין. זה יכול להיות קשור, וזה גם יכול להיות לא בא לי לישון/ללבוש את החולצות האופציונליות/להפסיק לצעוק/לצחצח שיניים וכו וכו וכו.... קשה לי כל הזמן להיות בלחץ אם הכל יעבור חלק או ששוב יהיה אישו סביב משהו פעוט וקטן... הכל נהייה קשה ומכעיס. בחודש/חודשיים האחרונים הוא מרביץ, עושה בלגן כשאוכל, עושה את כל מה שהוא יודע שאסור או שמכעיס אותנו, צועק בכוונה ליד אחיו בדיוק כשהוא נרדם...  ו
מרגיש לי קצת שונה
20/10/14 22:32
52צפיות
מרגיש לי שהילד באמת מביע סוג של מצוקה. הוא היה כל הזמן עם אמא ועכשיו גם שלחו אותו לגן וגם הביאו לו אח, זאת בגידה כפולה. לא מספיק שהוציאו אותו מהבית, מישהו תפס את מקומו. זה שיא הלא-בטוח.
במקביל, נשמע שהוא נכנס לתקופת הלא-לא (גיל 2-4, הרווחתם שנה...) שבתקופה הזאת כל מה שכתבו לך עד עכשיו מאוד עוזר.
מה שחשוב לי להוסיף זה שבגלל שנשמע לי שיש פה מצוקה אמיתית של הילד וקושי אמיתי שלכם, היתי ממליצה על יעוץ. יכולה להיות שיחה חד פעמית בקו של ויצו, אבל לדבר עם איש מקצוע.
ממש אשמח להכוונה..
20/10/14 21:42
96צפיות
הייתי כאן עם ניק ישן ותמיד קיבלתי עצות מעולות.. נמחק לי אז פתחתי חדש בתקוה לקבל שוב עזרה..
אז ככה הילדה בת ארבע בול. בת יחידה כרגע.. אני בתחילת הריון אבל היא לא יודעת מזה.
מצד בעלי גם נכדה יחידה ככה שמקבלת תשומת לב בלי סוף ללא הגזמה..
אני עובדת מהבית אז אוספת אותה כבר בשתיים..
ומאז אנחנו מבלות ביחד, כמעט כל יום יש חברה לשעה- שעתיים מתי שלא אז יוצאות, יום בשבוע הולכת לסבתא.
היא מאווווווד ביישנית. שנה שעברה לא דיברה עם הגננת כל השנה בכלל. לפני חצי שנה התחלנו תרפיה במוזיקה ורואים שיפור עצום אבל עדיין לא מדברת עם הגננת חופשי אלא רק מה שצריכה או שואלים אותה וזהו.. מבחינה חברתית הגננת טוענת שהיא מעולה. ומדברת עם ילדות חופשי.. יש לה 2 חברות ממש טובות שבאות אלינו המון פעמים וגם נוספות מידי פעם .
אני איתה כל הזמן מאז שנולדה בצורה בלעדית.. אבא שלה עובד המון כך שנמצא כמעט רק בערב לפני שהולכת לישון ובשבתות.
ולאחרונה אני מרגישה שאני מאבדת את השפיות.
אז דבר ראשון היא מדברת בלי סוף..אין רגע מנוחה. והכל על ווליום עוצמתי. חוזרת על עצמה שוב ושוב ושוב. לא משנה שאני אומרת שכבר שמעתי היא תחזור שוב.. אני מגיעה לסוף יום עם כאבי ראש.
דבר שני לא מעסיקה את עצמה לרגע, גם כשמציירת צריכה שאני אשב לידה. ואם רואה שאני מתעסקת במשהו אחר אז גם תבקש שאצייר איתה , לאחרונה נהיה יותר גרוע כי גם כשרואה סרט (מה שלא קורה הרבה.) מבקשת שנשב לידה כי לטענתה מפחדת להיות לבד. בקיצור דבק מגע.. בזמן האחרון אני מרגישה שאין לי אויר היא כל הזמן מדברת, דורשת,  ואין רגע אחד מנוחה. גם יש דברים שיכולה לעשות לבד ולא עושה אלא מבקשת עזרה. איך גורמים לה להיות קצת יותר עצמאית?
דבר שני כל דבר שלא מוצא חן בעיניה מיד נשכבת על הרצפה ולא משנה איפה.. גם על הכביש. היא לא בוכה רק שוכבת על הרצפה עם פנים כועסות. ויש הרבה מאוד דברים שלא מוצאים חן בעיניה. ואני מוצאת את עצמי לא יודעת איך להגיב..זה קורה עשרות פעמים מידי יום על כל דבר הכי קטן.
אם לא ציירתי איתה כמו שביקשה, אם לא הבאתי ממתק שרצתה(מכורה לממתקים למרות שבבית יש רק אחד ביום והיא יודעת את זה) ולאחרונה גם לחברות היא עושה את זה. ושם אני בכלל לא יודעת איך להגיב. אם משהו לא מוצא חן בעיניה אז אומרת: אני לא חברה שלך. ונשכבת. מה נכון לומר לה כשממול יש חברה?
ודבר שלישי כשהיא צובעת ציור מודפס אם יוצא לה מהקוים היא מאבדת עשתונות לחלוטין.. בוכה נשכבת על הרצפה וכו'..
איך מגיבים לסיטואציה כזאת? אני מנסה להרגיע, להציע דף חדש לעזור לא עוזר בכלל.. ניסתי ללמד אותה כל מיני שיטות הרגעה וחיבוקים לא עוזר בכלל כשבוכה. איך מרגיעים אותה? כי היא יוצאת משליטה ומאבדת את זה לגמרי.. כבר לא זוכרת על מה בכתה.
ממש תודה למי שהגיע עד כאן.  ולמי שתוכל לעזור.
תודה רבה ולילה טוב
 
 
וואו,
20/10/14 22:19
70צפיות
זה נשמע שהיא ממש פיתחה תלות ושאת ממש נכנסת למעגל אתה. או במלים אחרות, היא מסובבת אותך לגמרי.
לפני כל העצות החכמות של כולם אני רוצה להציע משהו טכני קטן, ברשותך.
כשהילדות שלי נהיות נודניקיות, דבר ראשון אני בודקת עייפות, רעב, צמא, קור, חום.. ממש כמו לתינוקות. הרבה פעמים קושי ויציאה מפרופורציה קשורים בדברים האלו אז קודם כל מנטרלת אותם.
 
בדוגמאות שאת נותנת לנסיון לפתרונות אז נורא רכה. אני חושבת שהיא צריכה עכשיו קצת יותר קשיחות. הגבולות שלכם התמסמסו וזה מערער על תחושת הבטחון + נותן תחושה מזויפת של שליטה. צריך לגמור עם המעגל הזה. אפשר ברכות, אבל לא לוותר. לא להיכנע.
דברים שקשורים לתסכול שלה עם עצמה, כמו למשל לא להצליח לצבוע בתוך הקווים - אפשר לנסות לעזור טכנית. אבל לא להרשות תגובות כמו לשכב בגלל זה על הרצפה. אני פשוט אומרת: את בטוחה שאת רוצה לצבוע? כי אם את יוצאת מהקוים זה ממש מעצבן אותך? מה נעשה שזה לא יקרה? לפעמים הפתרון יהיה שתעבי לה את הקו של המסגרת, שתעשי חלק יחד אתה במקומה ויש עוד פתרונות. אבל קודם כל היתי פותחת את זה, מציפה למודעות.
דברים שקשורים לתסכול שלה ממך, כמו לא הבאת לה בדיוק את הסוכריה שהיא רצתה, פה היתי ממש מתעקשת. אין מצב. ממש ברמה של תבכה כמה פעמים ותראה שזה לא עוזר. כמובן להיות אתה, לשבת קרוב פיזית, אם היא מוכנה אז לחבק, להיות זמינה, אבל לא להזדהות עם הקושי שלה אלא להכיל אותו.
עכשיו כשאני חושבת על זה ברוב מה שתיארת את הזדהית אתה במקום להכיל אותה, אז היא מחפשת עוד ועוד הכלה ולכן יוצאת בעוד ועוד התנהגויות כאלו ואת נופלת במלכודת הזאת ומזדהה אתה וכך לא יכולה בעצם לתת לה מה שהיא צריכה. זה נראה לך?
ממש תודה על ההתייחסות..
20/10/14 23:09
30צפיות
לגבי הרעב והעייפות אני מאוד מודעת לזה. ואין מצב. זאת אומרת כשהיא רעבה או עייפה אז אני לפחות מבינה מה הגורם.
אבל זה קורה גם כשקמה משינה, וגם אחרי שאכלה.. ככה שלא תמיד זה קשור. אבל אני יודעת שזה מקצין והמון פעמים באמת נרגעת כשאוכלת.
אני לא חושבת שאני רכה, להפך אני השוטר הרע בבית. כי בעלי לגמרי לא יודע להציב לה גבולות ומאוד רך איתה ומוותר לה כנ"ל אצל הסבתא שמקבלת הכל ולא נותנים לה לצייץ.
האמת שכשהוא נמצא אז יותר קשה לי להיות קשוחה איתה כי הוא מרחם עליה והיא יודעת את זה והולכת אליו..
אולי עדיף שהוא לא הרבה בבית
הרעיון עם הציור יכול להיות טוב. אני אנסה.. תודה
בממתקים אני מתעקשת איתה המון. אבל זאת ילדה שמכורה לסוכר והיא יכולה לבכות על רצון לממתק פעם בשעה. גם כשיודעת שאני לא יגיב. יכול להיות ילדה עם סף תסכול נמוך? מה עושים עם זה? גם עכשיו בחגים היו יותר ביקורי סבתות וחגיגות ככה שהרסן שוחרר קצת, והיא מתקשה לחזור לשגרת הממתק אחד ביום וזהו. הבעיה שאצל הסבתא יש כמויות ממתקים אז מקבלת שם יותר ממה שאני מסכימה. ולא, אין עם מי לדבר.. הסבתא נותנת כי לדעתה הילדה "מסכנה"  שאמא שלה המכשפה לא נותנת לה. ומה יש מידי פעם? לכן צמצמתי שם ביקורים לפעם בשבוע ברגיל.
מה את מתכוונת בלהכיל אותה? כי כמו שכתבתי אני כן מציע לה דרכים להרגע, וחיבוקים ומשתדלת לתמלל לה רגשות אבל זה לא עוזר.. יש עוד דרך להכלה?
המון המון תודה.. נתת לי חומר למחשבה
לא להעצים את מה שלא צריך
21/10/14 08:12
כלומר - לא לתת תשומת לב להתנהגויות לא רצויות.
הילדה נשכבת על הרצפה? (למעט באמצע הכביש כמובן) את מוצאת משהו אחר לעשות או יושבת בהתעלמות על ספסל סמוך.
היא מייללת שהסוכריה לא נכונה? סבבה, אין סוכריה אם היא לא רוצה אותה ושום יחס מעבר.
 
במקביל - להגיב בתשומת לב על התנהגויות חיוביות - ״כל הכבוד שהתארגנת מהר הבוקר״, ״כמה את נהנית לצבוע״, ״את ו-x משתפות פעולה נהדר במשחק הזה״ וכו׳
 
לרוב ברגע שמוציאים את העוקץ מהדרמה, הדרמה נעלמת.
 
ורק לגבי הצביעה - אני הייתי דווקא מתרגלת איתה צביעה חופשית יותר. שבי לצבוע איתה וצאי מהקווים בעצמך, תתבלבלי בצבעים וכו׳ - הייתי מנסה לשחרר שם.
התמודדות עם אח חדש
21/10/14 08:02
5צפיות
עוד 6 שבועות מקסימום  אני אמורה ללדת. הילדון בן 5, ילד מדהים, מבין וכו' מתרגש מאוד מהעניין (לפחות ככה הוא אומר ). הוא לא ילד מפונק ואנחנו לא מגדלים אותו לחשוב שהוא מרכז היקום אבל אין לי דרך לצפות אם יהיה שינוי בהתנהגות שלו. בהרגשה שלי שהוא ירצה לרצות אותנו וכל היום יהיה דביקי אליי (מאוד קשור אליי).
אני אשמח לטיפים, בעיקר מבנות שיש להן הפרשים גדולים (3 שנים ומעלה) כי זה לגמרי סיפור שונה בעיניי מהפרשים קטנים....
אני אשמח לטיפים להתנהלות בעיקר בהתחלה עד שנוצרת השגרה...
זה סיפור פחות שונה ממה שנדמה לך
21/10/14 08:18
אצלי יש הפרשים של 3 ו-4 שנים.
נכון שככל שהם גדלים הם מבינים יותר וגם יודעים לתמלל את עצמם טוב יותר, אבל הם עדיין חווים את אובדן המקום שלהם ואת הצורך לחלוק בהורים.
יכולה לספר לך שבת ה-4 (המאד בוגרת ומילולית יחסית) שלי הגיבה בעוצמה מאד גבוהה להצטרפותו של השלישי. היא היתה מאד צומי לאורך חודשים ארוכים.
החשוב בעיני:
- לשתף ולתת אחריות. לתת לגדול להרגיש שהתינוק מצטרף למשפחה כולה ולא רק לאבא ואמא. הוא יכול לעזור בצורה מאד משמעותית.
- לתת תשומת לב פרטנית לבכור, ביחוד זמן פרטי עם אמא בלי תינוק, לפחות פעם ביום. זה יכול להיות קצרצר (סיפור, אמבטיה, התפנקות בהרדמה) אבל שיהיה.
- לא להתרגש מרגרסיות. זה יעבור.
 
ושיהיה בקלות ובמזל טוב!
בן שנתיים אכל סוכרית גומי- מסוכן?
21/10/14 01:16
28צפיות
הי, אחותי שמרה על הבן שלי, בן שנתיים, ונתנה לו 3סוכריות גומי קטנות. עד כמה זה מסוכן? החלק המסוכן הוא בזמן הבליעה או שלשים לבלמשהו בהמשך?
הוא התנהג רגיל והכל נראה תקין בינתיים
לחוצה... אשמח  להכוונה ממי שיודעת
 
הסכנה היא בחנק,
21/10/14 07:47
2צפיות
אם הוא בסדר, אז הוא בסדר. הבעיה עם סוכריות גומי זה שלפעוט קשה ללעוס אותן כמו שצריך בגלל הצמיגיות ולכן יש סכנה של בליעה וחנק. מעבר לזה (ולסוכר, ג'לטין וצבעי מאכל ) הכל טוב.
הסכנה זה בזמן הבליעה
21/10/14 07:49
לסוכריות בכלל יש נטיה להפוך לעיסה ולהידבק. בעיקר למרשמלו ולסוכריות גומי.....
º
התנהגות לסופסוף שגרה
44תגובות
18/10/14 19:35
132צפיות

(המשך...)
סיכומו של חג(ים)
44תגובות
18/10/14 19:55
338צפיות
מי בילה,  מי נהנה?
מי סבל? מי בכה?
מי יצא לפעיליויות וטיולים מגניבים (תשתפו בבקשה, שנוכל להכניס למאגרים שלנו להמשך הימיפ)?
מי לא רוצה לראות יותר את החמות? (ולא לתקן לי לחמיה, זה לא מתאים לחרוז בבקשה)
וקיצור ולעניין - איך היה?????????????????????????????????????
 

(המשך...)
מי בילה,  מי נהנה?
מי סבל? מי בכה?
מי יצא לפעיליויות וטיולים מגניבים (תשתפו בבקשה, שנוכל להכניס למאגרים שלנו להמשך הימיפ)?
מי לא רוצה לראות יותר את החמות? (ולא לתקן לי לחמיה, זה לא מתאים לחרוז בבקשה)
וקיצור ולעניין - איך היה?????????????????????????????????????
 
 
"קודם תיתן לי נשיקה וחיבוק, אח"כ תקבל הפתעה..."
20/10/14 11:44
275צפיות
המשפט הזה עושה לי חלחלה בגוף, כל פעם מחדש.
 
אבל נתחיל מההתחלה.
יש לי ילד בן 3, פיקח, וורבאלי מאוד, דעתן ומהמם. 
לאחרונה אני מוצאת את עצמי חושבת איך והאם זה בכלל הזמן, לדבר איתו על גבולות הגוף שלו,
מי יכול לגעת, למי מותר, באילו תנאים, מה עושים כשמשהו לא נעים לי וכו'...
 
מלבד זה שאני לא יודעת איך לגשת לנושא, והאם זה הגיל,
אני מוצאת את עצמי במבוכה מול המשפחה המורחבת שלנו.
כשאנחנו מגיעים לסבא וסבתא, ברור להם שהילד צריך לתת להם נשיקה.
לי ברור שהוא לא חייב. גם אמרתי לו את זה כמה וכמה פעמים.
הוא כן חייב לומר שלום בצורה יפה, אני מחנכת אותו להיות מנומס, לומר תודה וכו'...
אבל בשום פנים ואופן לא נראה לי הגיוני לחייב אותו לתת נשיקה כשהוא לא רוצה. גם לא מתוך נימוס.
 
אז איפה הבעיה?
הבעיה היא שסבא וסבתא נעלבים.
אבל חמור יותר, כשקונים לו משהו, או נותנים לו הפתעה ואומרים - 
"קודם נשיקה" / "יופי, עכשיו מה נותנים לסבא?" /
"אתה לא רוצה לתת נשיקה? טוב. קניתי לך משהו... אההה... פתאום אתה כן נותן נשיקה"
ועוד פנינים מהסוג הזה שממש קשה לי לשמוע. 
 
אני לא יודעת איך להסביר להם שהוא באמת לא חייב.
ושמעבר לזה, יש כאן מסר חינוכי פגום (בעיניי).
ואיך אני יכולה ללמד אותו לשמור על הגוף שלו, אם הם מעבירים לו מסרים שאפשר לקנות אותו במתנות?
 
ועוד דבר מעצבן,
הרבה פעמים מרימים אותו, או מדגדגים אותו - מתוך רצון לשחק.
אבל הוא לא אוהב את זה.
ויוצא שמרימים אותו - הוא מתעצבן - הוא צועק - מנסה להשתחרר - מרביץ/ מדבר לא יפה- כועסים עליו.
 
האמת, נראה לי הגיוני להגיב באגרסיביות כשמישהו מרים אותך בניגוד לרצונך.
מה אני יכולה להגיד לו? ולמה שאני אכבה אצלו את האינסטינקט הטבעי שלו,
ואת הפעולה ההגיונית שעושים כשמישהו נוגע בך בניגוד לרצונך?
 
בקיצור, (או שלא...)
אשמח לקצת עזרה.
איך מדברים על זה? איך מיישבים את העניין עם המשפחה?
 
בעייתי...
20/10/14 13:32
120צפיות
מניחה שבמקרה שלך הייתי מלמד אותו ללחוץ יד כמו שמבוגרים לוחצים, ומעדכנת את הסבים שהוא מעדיף לחיצת יד כדי להרגיש "גדול". אולי זה יעבוד....
עוד אופציה - לנהל איתו שיחה. להסביר לו את הבעייתיות בכך שהוא לא רוצה לנשק ואז כשמציעים לו משהו חומרי הוא מסכים לכך. להסביר לו שהוא צריך להחליט או שהוא לא נותן נשיקה ומתאפק גם כשאומרים לו שקנו לו משהו, או שמראש הוא נותן נשיקה. את יכולה לומר שאחרת את לא תתני לסבים לתת לו את המתנה שקנו לו גם אם ינשק אותם בדיעבד. כמובן שלפני שמגיעים לסבים לתרגל את הנושא בבית (את הסבא, הבובה הסבתא והוא הילד ואז כמובן להתחלף). יכול להיות שיעור מעניין.
 
ולגבי ההרמה בכפייה - לצערי מוכר (אצלנו חמי מרים ככה וזה ממש מציק לילדים שמגיבים בקול. הוא לא מבין למה והם משתדלים להתרחק ממנו. ממש כיף :/). אין לי פתרון.
ההסבר צריך להיות לגמרי מול המבוגרים ולא מול הילד
20/10/14 14:02
115צפיות
גם החמים שלי נהגו כך ובאופן חד משמעי וחריף קבעתי שאני לא מרשה את זה. לא מרשה התניית מתנה במגע גופני  או בכלל לא מרשה דרישה למגע גופני.
 
הסברתי להם בצורה מאוד פשוטה: זה מלמד אותו שמותר לעשות זאת, מותר לתת מגע גופני תמורת מתנה -ומה עם יבוא דוד אנונימי ויגיד "אם תתן לי נשיקה/תיגע בי תקבל מתנה? הילד צריך ללמוד שזו התנהגות אסורה והם צריכים לעזור לך ללמד אותו כך בכדי שלא יקרו אסונות וטעויות בעתיד.
 
אגב -הגזמתי את ההסבר לחמים בכוונה בשביל ליצור אצלם זעזוע והבנה שמדובר בקו אדום אצלי.
גם אני התמודדתי עם אותו הדבר
20/10/14 14:04
115צפיות
והאמת היא שאחרי שהתעצבנתי, החלטתי שזו הזדמנות מדהימה ללמד אותו להגיב בלייב.
מרימים / מחבקים / מנשקים / מלטפים / מדגדגים אותו בניגוד לרצונו? אני לא מחכה שהוא יעשה משהו אסור. אני יוצאת להגנתו אומרת בקול ממש ברור ורם: " הוא לא רוצה. תוריד אותו. רק XXX מחליט על הגוף של עצמו ולאף אחד אסור לגעת בנו בלי רצוננו". וממש ממש ממש לא אכפת לי מי נעלב. כנ"ל לגבי נשיקה - מבקשים ממנו נשיקה ולא מתחשק לו? אני אומרת בקול הכי רם שאני יכולה, שגם הילד וגם סבא/סבתא ישמעו: "אתה לא חייב לנשק אף אחד. מנשקים רק את מי שרוצים. וגם אם מאוד אוהבים מישהו לא חייבים לרצות לנשק אותו כל הזמן." ועל הסיטואציה של המתנה - "על מתנה אומרים תודה ולא נותנים נשיקה. נשיקה היא לא תשלום". וכמובן שכן, שלא בפני הילד, לגמרי הייתי מסבירה את העניין בדיוק כמו שכתבת: שאת לא רוצה שהוא ילמד לעשות דברים בתמורה למתנות, ואת יכולה גם לומר שבטח גם הם לא רוצים שהנשיקות יהפכו אצלו למשהו ש"חייבים" לעשות אלא משהו שהוא עושה מרצון אמיתי.
להגיד לך שסבא / סבתא לא נעלבו? נעלבו ועוד איך. בצד של בעלי מקובל שמנשקים את כולם בפגישה ובפרידה וזה לגמרי היה אישיו וחמותי ממש נעלבה. אבל ישבתי איתה אחת על אחת, הסברתי בהיגיון, ובסוף היא הבינה והסכימה. עם אבא שלי לעומת זאת הנשיקות עברו חלק, אבל על החלק של לא לדגדג אותו בניגוד לרצונו ולהפסיק כשזה לא נעים אני נלחמת עד היום.
אבל גם זה חשוב - שהוא יראה שאת נלחמת עבורו. שהוא יראה שאת לצידו. ושאם חו"ח יקרה משהו הוא ידע שאת הכתובת לטפל בזה.
איך מיישבים מול המשפחה? מפסיקים להרגיש לא נעים
20/10/14 14:29
86צפיות
ומציבים גבולות. לדבר ולהגיד מדוע את מתנגדת להתניות האלה, כמובן בצורה מכבדת, אבל לא להשאיר פתח להתנהגות הזו. אז יעלבו. נו באמת. אני כבר מזמן הפסקתי להתרגש ממבוגרים שנעלבים. להיפך - אני שמתי לב שכל ההסתרות האלה והמרירויות שצוברים "מתחת לפני השטח" עושים נזק לטווח ארוך הרבה יותר מאשר שחמותך תיעלב קצת. בעיני המפתח ליחסים בריאים זו ישירות כמוסן מנומסת ולא פוגענית. אגב התגובה של הסבא והסבתא מאוד מאפיינת את הדור שלהם. לא חשבו אז על הדברים האלה (שכמובן היו קיימים, רק מושתקים ומאוד לא במודעות). אז הם לא מבינים ואולי גם לא יבינו, וזה לא אמור להוות שיקול.
עם ילד בן 3, בעיני אין מה לקיים שיחות. מסרים מעבירים "תוך כדי החיים". "לא נעים לך - תצעק ותגיד תעזבו אותי". אל תתני להם לכעוס עליו. "תכעסי" בחזרה ותעני להם לידו "את היית רוצה שירימו אותך בניגוד לרצונך וידגדגו אותך"? אסרטיביות ועקביות זה הכל.
יש פה שני דברים שונים
20/10/14 14:41
75צפיות
גבולות הגוף- זה בעיקר אזורים פרטיים (נשיקה על הלחי לא נקרא מבחינתי אזור פרטי או מוצנע) ואת זה כבר אפשר ללמד ומלמדים בגנים גם בדכ.
 את יכולה להסביר לו שזה הגוף שלו ורק לו מותר לגעת במקומות הפרטיים שלו (כמובן לפרט למה הכוונה..כי שוב, אם מישהו נוגע בכתף שלו זה לא ממש נחשב).
לגבי המשפחה- מוכר לי מאוד. הבן שלי גם לא תמיד אוהב את הנישוקים של המשפחה המורחבת אז אמרתי לו שאם זה לא נעים לו אז שיגיד שלא נעים לו. אני לא מכריחה אותו לנשק אם הוא לא רוצה. זה נראה לי לגיטימי ואת יכולה להגיד להם שיעזבו אותו, שלא יכריחו..רב הסיכוי שזה יעבור לו....
במקרה כזה הייתי מדברים עם סבא וסבתא בעיקר
20/10/14 14:47
82צפיות
ואומרת להם שהוא יגיע לחבק ולנשק אותם יותר אם זה לא יהיה בגדר "חובה" כי זה יוצר אצלו אנטי ולכן הוא מגיב ככה.
 
איך לדעתך הם יגיבו אם תגידי להם את זה?
אני מודיעה קבל עם ועדה שלא מתאים לו עכשיו חיבוק
20/10/14 22:45
30צפיות
בשביל ההרגשה הטובה אני אומרת תנו נשיקה לסבא/סבתא ואם הם מסרבים, אז אני אומרת, טוב לא נורא, לא בא להם עכשיו, אז אחר כך. אני יכולה למצוא את עצמי מסבירה בהתלהבות שלפעמים ילדים צריכים מרחק כדי לפתח קירבה וכו וכו
עם סבא וסבתא אני כן יכולה לדבר איתם שיהיו נחמדים יותר ויכבדו בחיבוק אוהב. והאמת, שיש אצלנו את עניין ה"יש לי משהוא טעים להביא לך" כשוחד והוא לא מפריע לי, כמו שאני לא אוהבת שזה ממתק.
מעבר לכך, נושא הפרטיות והחלטה שלך לעצמך, לא לדבר עם זרים בלי אמא/אבא והזהירות מזרים הוא נושא שאנחנו מדברים עליו ללא הפסקה ובעקביות.
º
בריאות לשבוע חדש
19/10/14 09:07
24צפיות
טוב אז הבת שלי ממש פיצפונת.. מה עושים?
19/10/14 09:18
377צפיות
חוזרים לשגרה ואפשר להתחיל לטפל בדברים שמעבר להשרדות בחגים
 
מסתבר שיקירתי בת השנה ו-10 לא עלתה במשקל לפחות מיוני, שוקלת 8.700 גובה 76.5 , עדיין אי אפשר להפוך אותה באוטו לכיוון הנסיעה...  הילדה אוכלת הכל והמון, מתפתחת נהדר גם קוגניטיבית וגם פיזית ובאופן כללי חיונית ביותר, היא פשוט מרוכזת - אושר צרוף של בלונד שבדי עם עיניים כחולות .
 
רופא הילדים החדש שלנו אמר שזה בטח עניין משפחתי (אני 1.60 ונחשבת לגבוהה בין הבנות ) ואין ממש סיבה לדאוג אבל הפנה אותנו לצילום כף יד, אנדוקרינולוג ובדיקת צואה לשלול פרזיטים.
אז מה עושים מכאן? אשמח להמלצות היכן לעשות את הצילום, לאיזה אנדו' לפנות ואיך לוקחים בדיקת צואה לילדה שעושה רק בשירותים??    קופ"ח כללית, כל מקום במרכז עם עדיפות לכפ"ס-פ"ת
 
תודה רבה, חורף בריא לכולם
אצלנו הסתפקו בצילום כף יד
19/10/14 10:57
226צפיות
לא הייתי ממהרת ללכת לאנדוקרינולוג, בטח לא לפני הצילום. אולי לא יהיה בכך צורך (אצלנו למשל הרופאה אמרה שגיל העצמות מתאים לשנה לפני, מה שאומר שיש עוד פוטנציאל גדילה רב ומדובר בלייט בלומר, כך שלא צריך לעשות כלום חוץ מלעקוב).
אגב, בדיקות דם עשיתם? הבנתי שחוסר ברזל (ואולי גם בדברים אחרים) עלול להוביל עיכוב מסוים בגדילה.
לגבי מקום לצילום- אנחנו עשינו בכפר סבא במרפאת בן גוריון. תתקשרי ל *2700 והם כבר יגידו לך איפה יש תור ותראי מה נוח לך. בעיקרון זה צילום רנטגן פשוט ולא מצריך התמחות או גישה מיוחדת.
תודה רבה!! הרגעת אותי
19/10/14 11:54
126צפיות
קבעתי לה צילום ליום חמישי, נראה מה יהיו הממצאים ונזרום משם.
לגבי בדיקות הדם, כשהיתה בת שנה בערך עשינו בדיקת דם מהוריד, לא היתה אנמיה ונשלל ציליאק (למרות שהרופא שלנו עכשיו אמר שהבדיקה לא ממש אמינה לפני גיל שנתיים-שלוש). בינתיים לא שלח אותנו לבדיקות דם נוספות כי דווקא אמר שאולי האנדו' ישלח אותנו גם לבדיקת דם וחבל לדקור פעמיים, נעשה כבר הכל יחד. כאמור, לפי עצתך קודם נצלם אותה ואז נראה איך ממשיכים.
 
תודה רבה! עזרת לי מאוד.
טוב שאתם בודקים
19/10/14 11:15
295צפיות
אבל במלוא הכנות, אם את לא גבוהה, ואם הילדה חיונית, אוכלת ומתפתחת, כנראה שהייתי עוזבת את זה.
לא יודעת לגבי צילום ואנדו. לבדיקת צואה את יכולה לפרוש שקית זבל גדולה באסלה. כיף. שימי לב רק שבדיקת צואה אי אפשר לשמור (כך טוענים במעבדה, לפחות), ולכן צריך שהילדה תעשה קקי בבוקר ואת תרוצי למעבדה למסור את זה. אי אפשר שהיא תעשה אחר הצהריים או בערב ואת תשמרי עד הבוקר שלמחרת. מעולם לא הצלחתי להביא דגימת צואה בגלל זה. מה לעשות שהילדים שלי לא עושים קקי בבוקר?!
הרעיון שלך לאיסוף החומר לבדיקה ממש מלבב...
19/10/14 11:49
204צפיות
תודה!! גם שלי לא עושה בבוקר.. עוד בעיה בנדון... נו שוין, נזרום עם הצילום בתקווה לבשורות טובות ואולי זה יחסך ממנו
 
אני מתלבטת אם המצב מלחיץ אותי או לא, כי היא באמת באמת בסדר אבל היא אוכלת כ"כ הרבה - לאן הכל הולך?? ב"ה היא פעילה אבל לא תזזיתית (אלא אם לביא מסית ומדיח אותה לשטויות שלו אבל זה כבר נושא אחר ) כך שהקלוריות היו אמורות להצטבר איפשהו  אולי כן יש בעיה בספיגה.. אבל אז היתה אמורה להיות גם אנמיה ואין אז נו..   ובהחלט יש סיפור משפחתי אבל גם אחותי הקטנה שבאמת קטנה - נמוכה ורזה (אני אולי נמוכה אבל מפצה ברוחב ), כתינוקת בגיל של הלל היתה בגודל הגיוני ורק בהמשך הפסיקה לצמוח למרות שאוכלת המון. בשלב כלשהו של הבירורים בתיכון הרופא שאל אותה מה היא אוכלת כשהגיעה לארוחת צהרים הוא כבר הפסיק אותה ואמר "בסדר, זה לא כמות האוכל.."
 
בקיצור, לא החלטתי מה דעתי בנדון והעובדה שהיא קטנטונת מאפשרת לי עדיין להרים את שניהם יחד אם צריך (ע"ע אזעקות בקיץ ומקלט 2 קומות למטה )... אז נצלם אותה ונראה. תודה רבה על התגובה
גם שלי קטנה
19/10/14 17:17
110צפיות
היא נולדה במקום טוב באמצע (אחוזון 50) וירדה עד ל23 או משהו כזה.
אבל אצלנו אין ספק שזה גנטי,שנינו לא גבוהים ואפילו נמוכים ואני אמנם מלאה ותמיד הייתי אבל הבן זוג תימני וכל האחיות ורוב האחים רזים.
אז זה מעולם לא היה אישיו אצל הרופאים. אצלי היא ניראת ממש טוב לא רזה מדי,מתפתחת יפה, אוכלת יפה אבל מה לעשות קטנה.
 
אצלנו זה גם הגיעה אחרי הגדול שיש לו מבנה של המשפחה שלי,גם הוא לא גבוהה אבל בהחלט מוצק. היה מוזר שיש פתאום קטנטונת כזאת בבית.
גם אצלנו התאום שלה מוצק - חסון כזה והגדולה בדיוק לגילה
19/10/14 19:09
99צפיות
ורק היא מן פיצפונת שכזו, נולדה 2800, עד גיל 7 חודשים שמרה יפה על אחוזון 25 ואז צנחה יפה מתחת לגרפים...  נראה לי שבעיקר בגלל הצניחה החופשית שהיא עשתה אנחנו יותר במעקב אבל תודה על התגובה, זה מעודד לשמוע.
האמת היא שזה שהיא פיצפונת זה נחמד, היא פרופורציונלית לעצמה, לא רזה מדי ולא שמנמונת, פשוט נו, מרוכזת
אז אצלי היא נולדה 3.5
19/10/14 21:28
63צפיות
ודי מהר פשוט הפסיקה לעלות במשקל. ואז לאט לאט
הכי מצחיק זה שבת דודה שלה נולדה חודש לפניה בערך 2.600 קטנטונת רזה ושדופה ולא עלתה כמעט בהתחלה, שלי נראתה ענקית לידה.
ואז התחילה לקבל מטרנה ובמהירות התחלפו היוצרות ועד היום זה ככה, ואמא שלה היא אחות של הבן זוג ככה ששלי הרבה יותר דומה לה גם בגודל וגם במראה (היא ממש תמניה) ושלה בהירה ויותר כבדה (וגבוהה יותר אבל אבא שלה ממש גבוה) ויותר דומה לי.
אנחנו צוחקים שיש אחד לכל צד (שלי ושלו) ונראה מה יצא עכשיו (עוד חודשיים) מסקרן הילדים המעורבים האלה
טיפ קטן שרופאת הילדים נתנה לי:
19/10/14 12:27
260צפיות
בהחלט אפשר לשמור צואה מיום לפני... פשוט לשים במקרר (כן, דוחה... ), ולהוציא איזה שעה לפני שהולכים למעבדה כדי שזה יגיע לטמפרטורת החדר. וכמובן - כששואלים אותך במעבדה ממתי הדגימה, לשקר במצח נחושה.
º
תודה רבה! עזרת לי מאוד, בזכות הטיפ שלך הדגימה במעבדה
20/10/14 12:00
27צפיות
º
בשמחה (עד כמה שניתן בנסיבות אלו...)
20/10/14 12:32
17צפיות
נראה לי שזה תלוי גישה
19/10/14 12:23
155צפיות
הילדונת שלנו בת 5 נמוכה היא קטנה בחצי ראש עד ראש שלם מכל בנות השכבה שלה בהתחשב בעובדה שאני ובעלי ממוצעים והילדוןבן השנה ושלוש עוד רגע כבר בגובה שלה בערך (לדעתי הבלתי מקצועית כמובן)
אם את שואלת את רופא הילדים שלנו הכל טוב אין צורך בבדיקות והיסטריה
אם את שואלת אותי אני אוהבת לבדוק במקסימום הקדשתי יום לבדיקות לא פולשניות קבעתי תור לאנדרו' בתל השומר (ריבלתי המלצה של אמא חתולה) בשבוע הבא נעשה צילום כף יד ובדיקות דם לקראת התור לאנדרו' . (קחי בחשובן תורים ארוכים אני ביולי קבעתי צור לנובמבר)
 
 
 
כדאי לשים לב לשמירה על אחוזונים
20/10/14 11:54
78צפיות
של משקל וגובה. יכולה להיות צמיחה איטית אבל בפירוש צריכה להיות עליה במשקל ובגובה בגילאים האלה ואם הילד צונח באחוזונים אז כן בהחלט בודקים. אם יש במה לטפל אז מחליטים מה לעשות אם בכלל - אבל לבדוק לדעתי כן חשוב. הדברים האלה יכולים להשפיע על כל מהלך החיים. בריאות!
מסכימה מאוד, לכן מיד אחרי הצניחה עשינו בדיקות דם מקיפות
20/10/14 12:03
58צפיות
ועכשיו כשהיא לא עלתה במשקל בכלל כבר כמה חודשים פניתי שוב לבירורים בתקווה לטוב. תודה רבה
º
בהצלחה
20/10/14 12:52
6צפיות
בעיות גדילה
20/10/14 15:34
23צפיות
אנחנו שמנו לב כבר בגיל שנתיים וחצי שיש בעיית גובה, ולכן פניתי לרופא ילדים שצחק עלי וטען שאני סתם אמא היסטרית (בני היה באחוזון 3 ואנחנו לא ממש נמוכים).
בגלל שהוא לא הסכים לתת לי הפניה לבדיקות ולאנדוקרינולוג קבעתי תור פרטי לאנדוקרינולוגית (100 ש"ח דרך המושלם) ודרכה קיבלנו את כל ההפניות (חשוב חשוב - את צילום כף היד להראות לאנדוקרינולוג ולא להסתפק בפענוח של הרנטגן!!).
כשהגיעו התוצאות קיבלנו הלם, הן היו ממש גרועות והתחלנו סט של בדיקות נוספות.
היום הבן שלי מטופל בהורמון גדילה וכבר הגיע לאחוזון 25. אני יודעת שברוב המיקרים אין מחסור בהורמון גדילה והילדים פשוט גדלים לבד, אבל אני חושבת שאסור להיות שאננים.
זה יכול להיות גם צליאק
20/10/14 16:54
27צפיות
יש סדרת בדיקת דם שבודקים נדמה לי זה נקרא FTT אבל לא סגורה על השם
אנדוקרינולוג הלכנו לשניידר
º
נכון. שווה לבדוק את זה מול גסטרולוג ילדים.
20/10/14 21:59
1צפיות
איך מלמדים פעוטות ללעוס היטב?
19/10/14 12:30
161צפיות
התאומים בני 1.7, ונראה שאחד מהם לא לועס טוב את האוכל (אפשר לראות בצואה בדיוק מה אכל )
יש טריקים איך ללמד אותו ללעוס טוב יותר? כי כשאני מנסה להראות לו מה עושים עם השיניים, הוא נקרע עלי מצחוק, ונראה שהוא מעביר את האוכל בפה מצד לצד ולועס אותו. ובכ"ז... אי אפשר להתווכח עם העדויות שבשטח.
להמשיך להדגים
20/10/14 10:20
68צפיות
יעודד אותך שאני עכשיו חוזרת על "לועסים טוב טוב" עם בת הארבע פלוס כשאני נותנת לה כל מיני "מאכלי גיל חמש" (פופקורן, שקדים/אגוזים קצוצים, גרעינים וזרעונים) בהשגחה?!
כן... יש לי הרגשה שהוא יישאר מהזן של ה"בולעים"
20/10/14 11:24
51צפיות
תודה
º
הי, למישהי יש יש המלצה לרופא אא"ג לניתוח כפתורים? תודה
20/10/14 11:30
12צפיות
º
אזור?
20/10/14 11:48
1צפיות
º
צודקת: ירושלים.. אבל בשביל מנתח טוב אפשר גם אזור המרכז
20/10/14 12:19
3צפיות
מיואשת - למישהי יש פתרון יעיל טבעי נגד תולעים???
20/10/14 16:08
69צפיות
יש גבול לכמה ורמוקס ניתן לתת בתקופת חיים אחת... רק לפני חודשיים סיימנו עוד טיפול ושוב הכל חוזר ובגדול.
ניסינו זרעי דלעת לא קלויים - הילדים לא מוכנים לאכול (צודקים, זה ממש לא טעים)
אנחנו מפחיתים בסוכרים ובצקים - זה אולי עוזר במניעה אבל לא במיגור התופעה.
משהו עבד בשבילכן??? פתוחה כל ההצעות שלא כוללות דחיפת שום לפי הטבעת...
הבנתי שאת זרעי הדלעת אפשר לטחון
20/10/14 17:01
54צפיות
ולהכניס לאוכל.
אבל מבכל מה שחקרתי וראיתי - בסופו של דבר רק הורמוקס באמת עובד. צר לי.
טיפות הומאופתיות
20/10/14 17:16
44צפיות
אם אינני טועה זו תמצית שנקראת CINA
כמובן שלפנות להומאופט (לא מדובר על הטיפות שנמכרות
20/10/14 17:18
33צפיות
בבתי המרקחת)
מהמחקר הקטן שעשיתי פעם
20/10/14 22:27
33צפיות
(ממש קטן) אז שמים לילד וזלין מסביב לפי הטבעת (קוטר של איזה 5 סמ מסביב) ואז בבוקר מנגבים את הטוסיק עם נייר טואלט, זה אמור לנטרל את ההתרבות של התולעים. הן יוצאות להטיל במשך הלילה ואת מנקה בבוקר את הביצים שנתפסו בוזלין.
יש טיפות סיניות שנקראות דרקוני-תול, הן גם למניעה שוטפת וגם לטיפול אקוטי. אני שילבתי בין הוזלין לטיפות האלו.
הטיפול ההומאופתי הוא באמת של הcina, בזמנו אמר לי ההומאופת שזה לא יעיל ב100%.
 
מה שעשיתי זה שנתתי ורמוקס, אבל במשך חצי שנה - שנה המשכתי עם הדרקוני תול לפי ההוראות שלהם (זה לסירוגין, עושים תקופה ומפסיקים תקופה) ובינתיים טפו טפו טפו.
 
מה שעוד צריך לדעת שזה מדבק אימים. ילד אחד שישב בחול ליד ילד אחר, ילד שדחף לעצמו אצבע או ניקה בשירותים ולא שטף ידיים, נגע בפלסטלינה או אפילו בדלת של השירותים והילד שלך נכנס ונגע ביד ואז ניגב את האף... זה אינסופי.
כך שחשוב להשקיע במניעה ובחיזוק.
º
שרשור פנינים
20/10/14 19:11
31צפיות
לך על זה
20/10/14 19:13
112צפיות
חם מהתנור:
אנחנו יושבים ואוכלים ארוחת ערב וכמו תמיד באמצע האוכל הסנדוויצ'ון מכריז: "יש לי פיפי"
החצי עונה לו בחיוך: "לך על זה".
הילדון מתחיל לרוץ לעבר השירותים ואז נעצר ומסתובב: 
"אבא" הוא שואל, "למה ללכת על הפיפי?"
 
º
גדול !
20/10/14 20:01
14צפיות
"גבה"...
20/10/14 20:08
92צפיות
אלה בת עוד שניה שנתיים. מגישה לי את הנייד ומבקשת "גבה".
אני כמובן הרמתי גבה, אבל זה לא עזר, הילדה רוצה "גבה.. אה אה אה".
אני מתחילה לשאול את עצמי מה זה יכול להיות.
הילדה: מוסיקה !
ואז זה הכה בי. הזכרון, לא הילדה, למרות שגם זה לפעמים עוזר...
היא רוצה את עד העונג הבא, של המכשפות.
 
º
חמודה
20/10/14 21:59
2צפיות
יש לי הזויה של תומר
20/10/14 21:29
101צפיות
בן 10, כן? חכם, כן?
הכנסתי ביצים לפינג'ן.
הוא: "מה את מכינה?"
אני: "ביצים קשות", תוך כי גלגול עיניים, כי אני עושה את זה לעתים די קרובות
הוא. מופתע: "באמת??!!"
אני"??????"
הוא:"ככה מכינים ביצים קשות??"
אני:"??????????????"
הוא: "חשבתי שקונים אותן קשות בסופר"
אני:"?????????????!!!!!!!!!!!!!!"
º
מצאת חתן לבת החורגת של mother cat
20/10/14 21:52
18צפיות
º
אשכרה
20/10/14 21:57
13צפיות
חולמת
20/10/14 22:12
56צפיות
הגדולה מתעכבת בבוקר הלחוץ במכונית כי היא מדברת אל הבובה שיצרה מהיד שלה, בובה ששמה מימי על שם התו מי.
אני: תרדי כבר מהאוטו, את חולמת!..
היא: אני לא חולמת! אני מדברת עם מישהו ממשפחת התווים!
מואזין
20/10/14 22:24
48צפיות
מהבית שלנו ניתן לראות מסגד ולשמוע את המואזין.
מהמושב שלה ליד פינת האוכל, האפרוח יכולה לראות את המסגד מחלון אחד ובתים מחלון נוסף.
 
לפני כחודשיים התנהלה השיחה הבאה בזמן הארוחה, כמה דקות אחרי שהמואזין הפסיק לזמר.
אפרוח: איפה מואזין?
אני: המואזין בבית שלו.
האפרוח חשבה מעט והצביעה לעבר הבתים שהיא ראתה בחלון: הנה בית של מואזין.
 
בשבוע שעבר בזמן שהאפרוח אכלה עם אבא שלה, המואזין החל לזמר.
האפרוח הכריזה בשמחה: מואזין. אני אוכלת!
 
ועוד הברקה משבוע שעבר. לאחר נסיעה מלאת יבבות ויללות, הוצאתי את האפרוח מהאוטו וכדי להפיג את האיכס שאני הרגשתי בעקבות הנסיעה, חיבקתי אותה חיבוק גדול.
כנראה שהיה לה ממש נעים, כי היא ביקשה ש"נלך בחיבוק" 
 
º
גמילה לתחילת שבוע של שגרה
19/10/14 07:38
37צפיות
אוטוטו בן 3 ועוד לא גמול
18/10/14 23:55
219צפיות
עוד כחודשיים הקטן שלנו יהיה בן 3 והוא עוד לא גמול. לא שלא ניסינו לפני, פשוט התחושה שלנו שהוא עושה דווקא. גם בגן אין כמעט יום שהוא לא מפספס. נמאס לנו לנקות את הפיפי שלו כל יום מהרצפה ורוצים שייגמל כבר. מה אתם\אתן ממליצים\ממליצות?
למה אתם מרגישים שהוא עושה דווקא?
19/10/14 00:39
141צפיות
היו כן הצלחות (עשה פיפי מיוזמתו/יוזמתכם בסיר או בשירותים) איך הגבתם להצלחות ואיך הגבתם לפספוסים
 
אולי תנסו לעשות את זה בצורה הדרגתית- כל פעםקצת יותר זמן- לא לכל ילד מתאים גמילה בבת אחת. אולי לשלב חיזוקים מילוליים ולשבח כשמצליח, להתעלם כשמפספס ופשוט להחליף ולחזור על המנטרה של "פיפי עושים בשירותים/סיר".
 
בהצלחה ותעדכני איך הולך
"נמאס לנו"
19/10/14 07:47
231צפיות
הבן של השכנה נגמל תוך יומיים פיפי-קקי-יום -לילה. שאר האנושות? לקח להם ימים ושבועות וחודשים (ואני לא רוצה לייאש לחלוטין, אבל יש ילדים שמהגמילה מקקי לוקח להם גם שנה +). אין פתרונות קסם ולייאוש אין הרבה מקום בתהליך. זה לא מניב פרי ולא עוזר לאף אחד. לא רק לא עוזר, זה מזיק, שכן גמילה היא כוח. כוח של הילד. וכל הבע ייאוש שלך נונ לו עוד כוח, עוד כלי נשק.
לומדים לשלוט בצרכים על ידי הפספוסים. אני לא מכירה דרך אחרת.
אז הוא מפספס. אז?
אומרים לו שבפעם הבאה עושים פיפי הסיר\שירותים, מגייסים את העזרה שלו בנקיון של הסביבה ושל עצמו וממשיכים האלה.
לוקחים לשירותים כל 20-30 דקות בתור התחלה, ואם הוא עדיין מפספס - מצמצמים את הרווח.
הוא 3 שנים עשה פיפי היכן ומתי שבא לו. לוקח זמן ללמוד לעשות על פי דרישה.
השאיפה היא שבימים הראשונים הוא יפספס עשרות פעמים, ובהמשך, כל פעם, קצת פחות. שמידי פעם יהיו הצלחות ואז יותר ויותר הצלחות. אחריות שלכם לקחת אותו לשירותים, להזכיר לו ללכת. ממליצה בחום להפוך את הפיפי למשהו שנעשה באופן קבוע במעברים - לפני שיוצאים מהבית, לפני שמוציאים משחק חדש, לפני הצפייה בתוכנית, לפני האוכל. בכל פעם שמסיימים משהו ולפני שמתחילים משהו חדש - עושים (מנסים) פיפי.
אצלנו הייתה גמילה תוך יומיים. טיפים..
19/10/14 08:19
173צפיות
כשמתחילים את התהליך חשוב לראות שהילד במצב מבין ומרוכז, ולעשות את זה איתו באהבה. ולדבר אליו שעכשיו שהוא גדל כל כך יפה אתם רוצים להתחיל איתו גמילה מחיתול. אני דיברתי איתו על זה עוד לפני שהתחלתי את הגמילה. אמרתי לו שכשאנחנו חוזרים מהטיול (היינו אז בטיול במדבר) אנחנו נתחיל איתו גמילה (זה נתפס כמשהו שמח). והוא חיכה לזה. וכנראה גם כבר התכונן בראש. 
 
תקני שקית של פרסים - כל פיפי בשרותים יש פיפי פרס. וכנ"ל לקקי. אני קניתי 24 מכוניות פושטיות כאלה כל אחת בצבע אחר שעלתה לי 12 שקל. 
לשאול אותו הרבה במהלך היום כשהוא בבית יש פיפי? יש פיפי? להכניס לו את המודע הזה לראש. כי הם לא רגילים לחשוב על זה. 
ברגע שהוא רץ פעם אחת לשרותים לעשות פיפי ידעתי שהוא קלט את הרעיון וידעתי שלא יהיו יותר פיספוסים. ועשינו מזה ביג דיל. וואו יופי כל הכבוד!!! אבא?? בוא ראית איך יוני עשה פיפי לבד בשרותים? ואז אבא מגיע ושוב יש וואו.. חחח שמחה גדולה. "הינה אתה רואה שהרגשת שהפיפי מגיע ורצת ישר לשרותים? כל הכבוד!!" (כל זה גם חלק מתהליך הלימוד אפילו שהייתה הצלחה אחת. כדי שהם ישחזרו ויבינו מה בדיוק הם עשו טוב)
תדברו אליו כמו גדול תסבירו לו מה הוא אמור להרגיש. באמת. מאיפה הם אמורים לדעת? תגידו לו שאיך שהוא מרגיש בגוף שבא הפיפי אז לרוץ לשרותים לעשות. וכמובן לא לעשות קולות של אוף הוא עוד פעם פיספס וכל מני כאלה. זה ממש אסור. כי הוא קולט מכם אכזבה וזה עובר אליו והוא נהיה אדיש לדרישות שלכם (אולי כהגנה) לכן יש לך תחושה שהוא עושה דווקא. אז ממש לא. לתפוס אותו ברגע שהוא מקשיב להתקרב אליו וללטף אותו ולהגיד לו ממש בחמידות ובמתיקות שהוא מקסים וחכם ומבין ולכן אתם רוצים שהוא יעשה את הפיפי בסיר/בישבנון. כי הוא גדול! (נתםס כמשהו מאוד טוב בגיל הזה)
לגבי הלילה - שמתי מגן מזרון מתחת לסדין (מבלי שהוא ידע) ואמרתי לו שלא ידאג כי בלילה המוח שלו יגיד לו שיש לו פיפי ולא יתן לו לעשות במיטה פיפי. ובאמת לא היו לנו פיספוסים במיטה אפילו פעם אחת. 
אנחנו אגב לא עברנו דרך סיר אלא ישר ישבנון על השרותים (נראה לי עבודה מיותרת בשביל שני הורים שגם ככה עיפים)
בהצלחה
 
º
יעל, באיזה גיל עשיתם את זה?
19/10/14 20:48
19צפיות
קצת לפני גיל 3
20/10/14 20:03
23צפיות
משהו כמו חודשיים שלושה לפני. חיכיתי לאפריל שיהיה קצת חם.
גמילה בחורף
19/10/14 09:50
185צפיות
הפעוט בן השנתיים וחצי שלי נראה לי כבר די מוכן לגמילה ומה שבינתיים עוצר אותנו מלהוריד לו חיתול לגמרי זה האחות הקטנה החדשה וההורים המותשים בלאו הכי. בינתיים אנחנו מורידים לו חיתול בבית (לא כל יום) ומציעים לו לשבת על הסיר/אסלה מדי פעם. זה בינתיים הולך די טוב ואני מאמינה שעוד חודש ככה של טרום גמילה + גדילה של התינוקת הפרחחית כבר נגמול אותו סופית. העניין הוא שעוד חודש כבר יהיה ממש קר וכבר עכשיו כבר מתקרר. יש טיפים לגמילה בחורף?
אחת הבנות כאן פעם אמרה
19/10/14 11:29
234צפיות
שגמילה בחורך זה הכי להיט שיש כ הכל נספג בפוטרים ולא על הרצפה...
אין בעיה. באמת שאין. לא כזה קר כאן. ממלא כשרטוב מחליפים, הבתים מחוממים. זה לא ישראל של שנות החמישים. רק הכביסה מבאסת יותר, ובבית עם מייבש.....נו שוין. גם את זה שורדים.
אני אני אמרתי את זה אני גמלתי בחורף תענוג
19/10/14 13:30
177צפיות
לא היו שלוליות על הרצפה הכל נספג בטרנינגים
 
מחממים את הבית שמים טרנינג בלי תחתונים ויאללה לעסק
הרבה מכנסיים
19/10/14 13:38
118צפיות
זהו.
לחכות לקיץ
20/10/14 12:28
87צפיות
לנו אין מייבש כביסה, ובכלל אין מצב שאני מתעסקת עם כביסה של פוטרים מלאים פיפי הקטנה שלי יזמה גמילה בשיא החורף {ינואר} לכבוד יומולדת שנתיים (שלה). דיכאנו את היוזמה ביד קשה והיא נגמלה כעבור חודשיים במרץ.  אם עשינו לה נזק בלתי הפיך או נזק סתם זו כבר שאלה אחרת... אבל זה מה שעשינו.
אני רק יכולה להגיד שבן של בת דודה שלי היה מוכן
20/10/14 20:17
41צפיות
ותוך שלושה ימים נגמל. בחורף. אז אם הוא באמת מוכן אני מאחלת לכם בהצלחה
גמילה.....
19/10/14 10:20
131צפיות
בן שנתיים וחצי כמעט, ניסינו לפני כחודש - הורדנו חיתול בבית ושמנו תחתונים. עשה פיפי וקקי בתחתונים בכל פעם.
לא השתמשנו בסיר אלא בישבנון. לצערי נדבק בוירוס והיה חולה, ואחכ סבל מעצירות כמה ימים ולכן הפסקנו את הגמילה.
אנחנו רוצים להתחיל שוב ויש לי מספר שאלות:
*בשבועיים האחרונים בכל פעם שיש לו קקי הוא עושה מזה "דרמה" מסתובב בבית מודיע בקול שיש לו קקי ונראה כי הוא חושש מזה. (אין לו עצירות והיציאות שלו בסדר גמור). אחרי שהוא עושה הוא שמח ונגמרת הדרמה, מודיע ש"הקקי יצא". לפעמים גם כשלא עושה מודיע על כך. האם לחכות שזה יעבור כדי להתחיל גמילה??
* האם אפשר להתחיל גמילה בסופ"ש או שרצוי לחכות לחופשה בה יהיה מספר ימים בבית?
* כשמתחילים את התהליך ועדיין לא עושה בשירותים, שולחים לגן עם חיתול? יוצאים מהבית עם חיתול?
אני ממש רוצה להתחיל ואשמח לשמוע טיפים :)
 
 
למה לא לחזור להורדת חיתול בבית?
19/10/14 11:32
98צפיות
אני מאמינה שזו הדרך הכי נוחה, הכי מכבדת לגמול ילד. לא זבנג וגמרנו, אלא משהו הדרגתי יותר.
אחה"צ מורידים. אם אפשר, אני ממליצה בחום, להוריד את כל החלק התחתון. עירום. תחתונים לוחצים קצת והתחושה מבלבלת ודומה לחיתול ברגעי הלחץ.
אחרי כמה שבועות כאלה, כולל סופי שבוע ושבעו ארוכות בלי כלום, וכמה סיפורי הצלחה - אז מורידים את החיתול לגמרי באיזה חמישי אחד, אפשר אפילו לפנק עם יום כיף בבית בששי, שב בלי כלום וזהו - ביום ראשון, בתיאום עם הצוות, לגן עם ערימת בגדי החלפה והוראו מפורטת.
 
 
זה לא יהיה מבלבל?
20/10/14 14:18
25צפיות
חלק מהזמן עם חיתול וחלק מהזמן בלי?
עונה
20/10/14 17:05
24צפיות
יכול להיות שתהליך יהיה ארוך יותר, אולי. לאו דווקא, אבל מכיוון שהגמילה נעשית בתנאים שמתאימים לך ואת לא צריכה להתחיל לדאוג מפיפי שבורח על הספה של סבתא, או מההצגה שבוע הבא, אז זה לא נורא בעיני שייקח יותר זמן.
בסופו של דבר - אצל ילד שבשל לזה, התהליך יהיה מהיר, אצל ילד שלא בשל - הוא ייקח יותר זמן. בדיוק כמו גמילה "מלאה".
אני אוהבת את השיטה כי היא מרגישה לי יותר נכונה, יותר מכבדת. אני לא אוהבת "הכל או לא כלום" באופן כללי, יותר מתאים לי הדרגתיות והליכה בקצב של הילד. כשאני בבית שלי, בתנאים שלי - אני יכולה להתמודד עם הכל. עם פיפי על השטיח וקקי על הספה. בחוץ אני יותר לחוצה. מעדיפה לדחות את הבחוץ עד שיש הבנה ושליטה.
גמילת לילה
19/10/14 19:08
75צפיות
בת שלוש וחצי. גמולה יום מגיל שנה וחצי, למעט מצבים קיצוניים לא מפספסת ושולטת יפה.
הבעיה היא הלילה-מעולם לא הורדנו חיתול, פשוט לא הייתה סיבה.
החיתולים בבוקר ספוגים עד קצה גבול היכולת שלהם.
אני יודעת שמנגנון היום והלילה שונים, ויודעת שזהו עניין פיזיולוגי ואין באמת אפשרות ללמד את הילדה. אני גם יודעת שלפני גיל חמש זו לא נחשבת בעיה, ולא מאד לחוצה מזה.
השאלה היא מה עושים- פשוט מחכים שזה יקרה מעצמו? עוזרים לגוף על ידי כך שנעיר אותה?
אשמח להארות ותובנות...תודה
בעיני - מחכים
20/10/14 17:06
25צפיות
בטח אם החיתול ספוג בבוקר.
אפשר להתחיל בינתיים עם הקפדה על פיפי מיד כשקמים ולפני שהולכים לישון.
אם היא ישנה צהריים, אפשר להתחיל להוריד אז.
זה מעבר ללהעיר את הגוף, ההורמון המופרש מקטין את כמות השתן המופרש.
אמרה לי רופאת הילדים שלנו
20/10/14 22:22
16צפיות
שאפילו עד גיל 6 לא להתערב.
גמילה של בת שנתיים - אשמח לעצות
19/10/14 20:21
96צפיות
שלום,
הקטנה בת שנתיים בדיוק.
לפני חודשיים בערך (בחופש של אוגוסט)התחלנו גמילה, הורדנו חיתול ונתנו להסתובב בבית עם תחתונים והיינו מושיבים על סיר בזמנים קבועים. בשנ"צ\בלילה היינו שמים חיתול.
עם הפיפי זה עבד יפה, והפספוסים הלכו והתמעטו והיום כמעט בלי פספוסים.  עם הקקי זה קצת יותר קשה (פרטים בהמשך), אבל אני מבינה שזה תהליך וזורמת איתה.
כמו כן בהתחלה ממש העדיפה סיר על פני אסלה עם ישבנון ולכן זרמנו עם הסיר. כשיוצאים מהבית או שלוקחים איתנו סיר או שהיא "משקה את הפרחים" בחוץ
יש לי כמה שאלות:
- היא כמעט ולא יוזמת בעצמה ואנחנו מנסים להקפיד להושיב כדי לא לפספס - אני מתלבטת האם להעביר אליה את האחריות ליזום? אולי היא לא יוזמת כי אנחנו מושיבים ולא נותנים לה הזדמנות? כשקראתי על זה הבנתי שבגילה זה עדיין מוקדם והאחריות היא שלנו אבל מצד שני אנחנו בתהליך כבר חודשיים אז אולי הגיע הזמן?
- לגבי הקקי - היא עשתה רק פעמים בודדות בכל הזמן הזה בסיר, הרוב בטעות נראה לי ובדרך כלל היא עושה קקי כשיש עליה חיתול - או לפני שנרדמת, או מיד כשמתעוררת.  לפעמים נרדמת עם קקי בחיתול (אני בכל מקרה מחליפה לה, לפעמים מתוך שינה שלה). לי זה נראה בסדר בינתיים ואני מבינה שקקי זה עניין יותר רציני בשביל הקטנטנים ולוקח זמן להתרגיל אבל בעלי למשל מאוד מודאג מזה - חושב שבנינו לה הרגל רע לעשות קקי רק בשינה. מה דעתכן על זה?
- השאלה האחרונה והחשובה ביותר היא לגבי הגן - לפני שהתחילה השנה החדשה בגן, דיברתי עם הגננת ואמרתי לה שהתחלנו תהליך גמילה בחופש. היא אמרה שמכיוון שהיא נכנסת לקבוצה חדשה עם צוות חדש, היא לא רוצה להוריד לה חיתול על היום הראשון, כי זה יפחיד אותה, מה גם שהיינו בתהליך רק שבועיים באותו זמן ובאמת הרגשתי שאולי זה יותר מידי . בנוסף יש שם שירותים קטנים והגננות לא רוצות שאני אביא לה סיר כי הן פוחדות שהילדים האחרים יתחילו לשחק עם זה וכו'. אז בהתחלה שלחתי עם חיתול וכל פעם שביקשתי לשלוח אותה בלי - אמרו לי שהם חושבים שהיא עדיין לא מוכנה ופוחדת מהשירותים, וגם היו את כל החגים מה שקצת שבר את השגרה. עכשיו העלתי את זה שוב והם אומרים שהם מושיבים אותה על השירותים והיא לא עושה כלום ולכן לא רוצים להוריד לה עדיין חיתול, לי זה די ברור שזה בגלל שהיא עם חיתול אז אין לה מוטיבציה לעשות. מצד שני היא באמת קצת פוחדת מהשירותים, גם בבית על הישבנון היא יושבת אבל לא עושה כלום ובסוף מבקשת את הסיר.
אני בהתלבטות - אולי צריכה להיות יותר תקיפה מול הגננות ולהציב עובדה שאני מביאה אותה בלי חחיתול + מביאה הסיר? אבל מצד שני אני סמוכת עליהן ולא רוצה לפעול בניגוד להמלצות שלהן ומעדיפה שהיא באמת תעשה שם בשירותים במקום להתעסק עם הסיר.  מה כדאי לעשות לדעתכן?
תודה!
אז ככה
20/10/14 18:45
26צפיות
מבחיני הילדה גמולה, או לכל הפחות ממש בכיוון של אוטוטו-גמולה.
אני הייתי מורידה חיתול ושלחת לגן, עם מלאי בגדים.
נושא האחריות יגיע, לא הייתי מתעסקת בזה כרגע. היא פיצית וזה באמת לא רלוונטי. את יכולה לנסות להצמיד פיפי למעברים (בין פעילויות) ואז זה הופך לאוטומטי (בתקווה).
אין שום בעיה עם הקקי, הוא לחלוטין בשליטה, נעשה במקום שמקובל חברתית. לא הייתי מתעסקת עם זה בכלל.
למעשה, הסיכום שלי - הכל טוב, תמשיכו בדיוק ככה והילדה נפלאה
º
תודה רבה קרן!
20/10/14 23:40
גמילה לילדון בן 2.7
20/10/14 15:20
42צפיות
אחרי שהוא כבר היה אומר לנו שהוא עשה קקי בחיתול לאחרונה הוא לא אומר וגם אומר שלא עשה למרות שכן. נראה לנו שהוא מתבייש בזה. 
אבל לחילופין כאשר מדברים איתו על ללכת לשרותים הוא לא רוצה. לפעמים הוא מגלה סקרנות איך אחיו הגדול עושה פיפי ופעם פעמיים אפילו ניסה לעשות אבל ללא הצלחה. 
כרגע אנחנו חושבים שהוא כנראה עוד לא מוכן נפשית ורק מדברים איתו על זה (כאשר תעשה בשרותים נקנה תחתונים/רוצה לעשות פיפי כמו הילדון הגדול/ וכו'' . 
בנוסף לאחות החדשה שהצטרפה לאמא  איך כוח להתחיל עם זה... חוץ מהעבודה שהוא מאוד עקשן באופיו..
מה דעתכן? 
גמילה היא 50% מוכנות של ילד
20/10/14 18:46
35צפיות
ו- 50% מוכנות של הורה.
 
לא מתאים לך? אז לא. אין חוק שאומר שהוא חייב להיגמל עכשיו, בטח אם גם לו זה לא מתאים וגם לך לא.
חכי. מה בוער?
מחפש כיסויים למקלדת קומפי מהדגם המלבני הישן
20/10/14 22:04
3צפיות
החזרנו לשימוש את הקומפי שיש לנו עוד מהילדים הקודמים אך משום מה לא מצליחים למצוא את כיסויי הגומי,
מדובר במקלדת מהדגם הישן המלבני ובשרות הלקוחות אומרים שאין להם אותן וכמובן ממליצים לי לקנות סט חדש...
למישהו יש רעיון איך ניתן להשיג אותם?
אתם חיייבים לענות לי
20/10/14 21:26
51צפיות
שלום!
  מישהו מכיר את המחברת או המבצעת או המלחינה של השיר: "שתי כפיות, שתי אחיות, דומות זו לזו כמו שתי טיפות. אומרת אחת..."?
או לפחות את שם השיר המדוייק?
º
off ליום שני
20/10/14 08:21
19צפיות
צריכה עזרה בפעילויות למבוגרים
20/10/14 08:22
104צפיות

היי כולן,
אני מאוד מקווה שהחכמות והמנוסות ביניכן יוכלו להושיע אותי
אנחנו מקיימים מפגש מחזור מצומצם של 15-20 איש בערך ואני צריכה רעיונות למשחקים/פעילויות לשבירת הקרח, ומשהו שיחזיק מפגש, כלומר יש לנו כבר רעיון לשניים - שלושה משחקים אבל אני לא יודעת כמה זמן זה יחזיק...
למישהי יש רעיון, מה עושים, איך עושים? אנחנו מאוד רוצים שהמפגש יהיה מוצלח
תודה מראש!
 
משחק שאנחנו תמיד משחקים באירועים של העבודה
20/10/14 20:32
45צפיות
חבילה עוברת, שבכל פעם רשום תן למי ש..
ודוגמאות: אומר תמיד X
הכי לחוץ בית
הכי רכלנית..
הכי נמצא במקצוע הלא נכון..
מביא את הנשנושים הכי טעימים..
 
זה קורע, קל ופשוט, וחוצה שכבות ודרגים.
רגע - הבהרה
20/10/14 21:15
38צפיות
את לא רוצה משחקים לכל המפגש, נכון?
את צריכה משהו אחד קצר, ואז מפגש חופשי בו כל אחד יכול להסתובב ולהשלים חוויות וכו. זו לא פעולת היכרות של הצופים....
גם המשחק, לאור זה שלא נפגשתם הרבה זמן, צריך להיות משהו לא ילדותי מידי,  לא מבוסס על דברים של עכשיו ושכן אפשר ללמוד ממנו משהו על האדם.
 
(אני פשוט חושבת על מפגשי הפורום, או מפגשים דומים ואז זה בעיקר סבב שמות\היכרות קצרה וזהו. התפזרות לתוך אוכל ושיח)
 
אפשר ללכת על החבילה העוברת שכבתו לך, אבל עם דברים מהתקופה בה הכרתם - לתת למצחיק של השכבה, למי שאתה הכי זוכר לטובה, ספר חוויה משותפת לאחד הנוכחים ותן לו וכו.
 
אפשר לאסוף תמונות ישנות (אני מניחה שהכוונה לתיכון, לא?) - מטיולים ואירועים ואז יש כל מיני אופציות:
1. לכתוב לכל תמונה משפט מתאר. לתלו על פלקט אחד את התמונות ועל אחר את המשפטי וצריך להתאים ביניהם
2. לחפש תמונות קבוצתיות גדולות וכל אחד צריך לכתוב כמה שיותר שמות שהוא זוכר
3. כל אחד בתורו מרים תמונה אחת ומספר חוויה\זכרון\משהו שקשורים ישירות או בעקיפין לתמונה
4. כל אחד מרים תמונה ומספר מה לדעתו האנשים בתמונה עושים היום
 
משחק היכרות\שבירת קרח אחר זה שכל אחד בוחר עדש (smartie) בצבע מסויים. יש באינטרנט מלא רשימות של הצבע והאופי שלך, הצבע וחיים שלך וכו. מבקשים מכל האדומים להצביע, מקריאים את הקטע, יש שיח וצחוקים סביב העניין.
 
 
 
הזמנה להרצאה (ללא עלות) על היוגה הנשית ברעננה
20/10/14 12:02
48צפיות
הי כולן,
ביום חמישי הזה, 23/10 בשעה 20:30 תתקיים בסטודיו שלי ברעננה הרצאה על היוגה הנשית על ידי מורתי, מירה ארצי פדן, מייסדת היוגה הנשית.
בהרצאה היא תספר על דרכה (המאד מעניינת כמדריכת הכנה ללידה ומדריכת הנקה, כמורה ליוגה ועד התפתחות היוגה הנשית) וכן תיתן כלים יישומיים לכל אשה להכיר את עצמה, את השינויים המתרחשים בגופה ועל הקשר של שינויים אלה לפן המנטלי ונפשי שלנו. ההרצאה מרתקת ומתאימה לכל אשה בכל גיל!
נותרו עוד מספר מקומות וחשבתי להציע למי מכן שרוצה- להצטרף!
ההרשמה היא דרך האתר שלי www.yogabliss.co.il
יש להיכנס ל"צור קשר", לכתוב בכותרת "הרצאת יוגה נשית" ולמלא את הפרטים. שימו לב- יש למלא גם את כתובת המייל ולחכות לאישור ופרטי הגעה.
אשמח לראותכן!
ענת.
 
תוספת לרישום: מסתבר שיש לי תקלה כלשהי
20/10/14 19:00
27צפיות
במערכת יצירת הקשר, ולכן יש למלא שם באנגלית בלבד, ובשורה של כתובת מייל יש למלא טלפון ולא את כתובת המייל..
מבטיחה לחזור לכולן.
תודה
º
מקבלים הודעת שגיאה....
20/10/14 19:17
4צפיות
גם אם השם באנגלית והכנסת רק טלפון??
20/10/14 19:23
19צפיות
אז תשלחי לי מייל לכתובת yoga.anat@gmail.com 
ונמשיך את הרישום משם.
כן...
20/10/14 20:27
14צפיות
שולחת לך מייל...
תודה!
שרשור ציוד ברוח חורפית
19/10/14 17:35
48צפיות
מקווה שזה בסדר שפתחתי...
כיסוי לתינוק במנשא - יש בארץ?
הודעה זו מכילה תמונות
19/10/14 17:38
286צפיות
לאור הנסיון הראשון והכושל היום לצאת עם תינוק להביא את הגדולה מהגן (תוצאות - ילדה יבשה ומאושרת במגפיים ומטריה, אמא ותינוק במנשא רטובים...), האם יש להשיג בארץ כיסויים כאלה (מצרפת תמונות לדוגמא)? מישהי נתקלה?
או אם למישהי יש רעיון אחר שיכול לעזור לי - גם אשמח.
בזמנו היתה מישהי שתפרה פונצ׳ואים
19/10/14 18:30
155צפיות
עם שני חורים לראש - הסתובבתי עם זה חורפים שלמים.
לא יודעת אם היא עדיין בעניין
תודה. יותר חשוב לי נושא הגשם מהחום
19/10/14 19:41
121צפיות
ולי גם ככה חם כשהוא עלי במנשא, אז נראה לי שזה לא מתאים... אבל תודה!
למה לא להזמין מאיביי?
19/10/14 18:45
117צפיות
יש, למשל, את זה:
מוכר בדירוג טוב, מאנגליה (אז גם יגיע מהר. מנסיוני - בין 5 ימים לשבועיים).
אין לי מושג אם המחיר טוב, אבל את מוזמנת לחפש עוד
חיפשתי baby carrier cover
תודה. אני אבדוק.
19/10/14 19:42
76צפיות
אין לי נסיון עם הזמנות מאי-ביי, אבל התוכנית שלי היא שבמידה ולא אמצא בארץ (במחיר סביר) אז להזמין מאמאזון בנסיעה הקרובה של בעלי לארה"ב (עניין של שבועיים-שלושה ככה שהזמן כבר דומה).
יש שכמיות ייעודיות לעניין, לא השתמשתי אבל נראה נחמד
19/10/14 19:00
120צפיות
מרוב קמצנות ועצלנות פשוט לבשתי מעיל או פליז גדולים וסגרתי את הרוכסן מעל המנשא (עם פתח מספיק גדול לאוויר כמובן), הילד היה עם כובע בכל מקרה ולרוב מכורבל בלופי ומן הסתם התחמם בעיקר מחום הגוף שלי. הילדים שלי ילדי חורף וגדלו במנשא, לכולם שלום.
אם הייתי צריכה כיסוי רק למנשא ולא גם בשבילי בד"כ תקעתי בצדדים שמיכת פליז או חיתול פלנל, ואז באמת יותר נוח כיסויים כמו שהבאת בתמונות.
תודה. גם זו אופציה.
19/10/14 19:44
67צפיות
שוב - חשוב לי נושא הגשם אז שמיכה או חיתול לא מתאימים, אם מעיל שלי יספיק לשנינו זה בהחלט פתרון.
º
אני עוטפת במעיל שלי וזה מספיק
19/10/14 20:24
27צפיות
º
19/10/14 21:05
3צפיות
אני קיבלתי עם המנשא
19/10/14 20:46
124צפיות
המנשא מעולה עבורי למרות שהוא פשוט ועלה 250 שח.
יכול להיות שאפשר לקנות מהחברה שמוכרת אותם בנפרד למי שמאבד או נקרע לו.
תבדקי איזה מהמנשאים באים עם כיסוי גשם ותבררי מולם.
 
 
 
המנשא הוא של בייבי ביורן
19/10/14 20:56
91צפיות
יש להם כיסוי. בארץ הוא עולה יותר משלוש מאות שקל, בארה"ב ארבעים דולר...
לשילב הה בזמנו
19/10/14 21:04
70צפיות
כיסוי נח במחיר סביר
º
קני של חברה אחרת שיכול להתאים לך.
19/10/14 21:22
18צפיות
מעיל ענקי עושה את העבודה
20/10/14 08:32
77צפיות
אני בזמנו (לפני 7 שנים) כשטיפלתי בלולולי הייתי לוקחת את המעיל של אבא שלי מכסה את התינוק ואותי והולכת לאסוף את הגדולה. והוא ישן במנשא הגננות היו מתעלפות עלינו
20/10/14 19:12
84צפיות
אני עייפה אז עשיתי כותרת צעקנית ולא קשורה. שאלה שנראה לי שתתאים לפה, כי קראתי שיש את זה פה להרבה: אופני איזון. ממה שראיתי זה עולה בסביבות 300, ועכשיו בטיול עם נוני בחנות צעצועים נתקלתי בכאלה שעולים 100 (שזה כבר סביר מבחינתי). הם דווקא נראו משילדה מסיבית (טטניום? מה צריכה לחפש?) ולא פלסטיק פושטי. תובנות מישהי?
 
חצי מבינה
20/10/14 20:37
52צפיות
הכי חשוב שיהיו קלות. כמה שיותר קלות. ושיהיו ממש איזון ולא כאלה שקצת יכולות להתייצב לבד
º
מסגרות לתחילתה של שגרה מופלאה
42תגובות
18/10/14 23:10
97צפיות

(המשך...)
אשמח להמלצה על ספר
20/10/14 13:12
121צפיות
בני (היחיד, בינתיים) הוא בן כמעט 5 ואני בהריון (יש תינוקת בדרך). אשמח להמלצה על ספרים מתאימים שיכולים לעזור לי להכין אותו לבוא התינוקת.
תודה!
2 ספרים שעבדו מצויין אצלנו
20/10/14 14:04
88צפיות
אבל שלי הייתה בת 3 בעת ההקראה :) ספר הפלפלים של אלונה פרנקל ובבטן של אמא של תומס סוונסון, האחרון יתאים לכם יותר
 
שיהיה בשעה טובה :)
אצלנו עבד "אחלה אח"
20/10/14 14:08
53צפיות
שלי הייתה בת שלוש שהקראתי לה וממש אהבה. גם היום בגיל ארבע היא נהנת מהספר.
עוד משהו שהומלץ בפורום בעבר ואני יישמתי: לעבור איתו על תמונות שלו בתור תינוק ולהסביר דרך את התמונות על  הדרך לגשת לתינוק - איך החזקתם אותו בעדינות, הרחקתם צעצועים מסוכנים וכו'
º
בבטן של אמא, ספר מקסים!
20/10/14 17:11
19צפיות
יש כמה
20/10/14 19:18
44צפיות
משפחת הפילפילים
האח של פספס
האח החדש של איתמר
 
º
תודה רבה לכולכן!
20/10/14 21:28
5צפיות
קיבלת המלצות מעולות!
20/10/14 19:44
42צפיות
אני הכי אוהבת את ספר הפילפילים,בבטן של אמא ואלונה לא לבד...

מזל טוב!
º
אצלנו היה ספר הפילפילים
20/10/14 22:21
4צפיות
שנת צהריים לגיל 3-4
20/10/14 04:46
105צפיות
האם לוותר על שנת צהריים עוזר להורים על חשבון הילדים, או שבהחלט אפשר  לוותר .
תלוי בילד
20/10/14 07:44
81צפיות
יש ילדים שצריכים את זה, ויש ילדים שזה מפריע לשנת הלילה שלהם. יש ילדים שמתפקדים יופי בלי ויש ילדים שהופכים לשברי כלי אחה"צ.
הפקות וצילום סטודיו אלירון

מחפשים צלם?

אלירון הפקות וצילום-תופסים את הרגע לפרטים והזמנות לחצו כאן >>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


הריון ולידה

Flix
מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה