לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!

שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...

התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...

 

כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)

 

אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..

 

ממתינות לכולכם, 

kramerkaren ושושן בשם אחר

 

º
התנהגות אצל חברים מארחים ומתארחים
24/10/14 09:03
153צפיות
משתפת ושואלת
24/10/14 09:16
433צפיות
הגדולה בת 5.5 ואני מוצאת את עצמי לפחות פעם בשבוע מארחת.
כרגע בגלל אילוצי הסעות ועוד 2 קטנות יותר בבית מארחים יותר ממתארחים.
אתמול הגיעה חברה לילדה שלא התארחה אצלנו בעבר.
הילדה מאוד חצופה ולא ממושמעת.
שולטת בבת שלי,משפיעה עליה לרעה.
הבת שלי פתאום דיברה באופן שלא שמעתי ממנה ושלא מקובל עליי כמו:״ איזה דפוקה אני,שכחתי x"
 
רצה בבית,נוגעת בדברים ובחדרים שאסרתי להיכנס,הרגישה יותר מידי בבית. הכוונה היא שלילדות שלי אני לא מאפשרת לדבר כפי דיברה.
דוגמא: החליטה שהיא רוצה לראות סרט.
סידרתי להן מזרונים וכריות מול הטלויזיה והפעלתי סרט.
הילדה:״ בא לי פופקורן״
אני,״עוד מעט אוכלים,אני מכינה לכולן ארוחת ערב״.
הילדה אחרי דקה:״נו כבר,באמת,כמה זמן כבר לוקח לך להכין פופקורן?״
אני:״ ״אנו לא אוכלים עכשיו פוםקורן,עוד 10 דקות ארוחת ערב מוכנה״
הילדה:״ אני רעבה עכשיו!״
והכל באינטונציה יללנית,מפקדת וחצופה.
 
זו דוגמא קטנה...
 
כשאמא שלה הגיעה לקחת אותה ושאלה איך היה,אני רחצתי את הקטנטונת אז האיש מילמל בסדר..
 
הבוקר חשבתי על זה,בתור אמא לי כן חשוב לדעת בכנות איך הילדים שלי מתנהגים בבתים אחרים,גם אם ההתנהגות לא ראויה.
חשוב לי לדעת כדי לתקן,כדי להימנע ממצב שבו לא ירצו להזמין אותן יותר.
 
מה דעתכן?
הייתן אומרות את האמת או פשוט מתחמקות מלארח שוב?
 
תודה
 
לא זה ולא זה..
24/10/14 09:26
351צפיות
היו מקרים שאירחנו והיה סוער, אז אני אומרת שהיה סוער / תוסס / היו נרגשות (תלוי מה היה). הורים מכירים את ילדיהם, וילד לא הופך את עורו כשהוא מתארח.
לא נמנעת מאירוח חוזר, אבל כן מדברת עם הילדה (שלי!) אח"כ, ובקצרה.
אם ילד שמתארח עושה דברים שאני לא מרשה, אני בהחלט אומרת לו, ואם צריך מודיעה שאתקשר להורים. בפועל, מעולם לא הייתי צריכה להפסיק ביקור באמצע.
באסה
24/10/14 12:37
317צפיות
אני עדינה בסיכום האירוע, אומרת דברים כלליים (כמו שמיכל כתבה).
ברור לי שהם מכירים את ילדיהם ולא מתחשק לי להיות הזו שפוקחת את עיניהם אם לא. ועוד יותר ברור לי שהתנהגות כזו לא נוטה להגיע משום מקום.....
 
אני גם לא ממהרת להזמין שוב. ולא ממהרת לקבל הזמנות לבית שלהם שוב. יש ילדים שבהחלט השפעה שלילית על הילדים שלי, ואני לא ממש רוצה אותם סביבי.
 
אגב, אני כן מנצלת סיטואציות כאלה ללימדה אח"כ. אחרי שהחבר הולך. אומרת ששמעתי את הבת שלי אומרת דברים שלא מקובלים עלי, על הדרישה לאוכל, איך מתנהגים אצל חברים ועוד.
 
נושא בעייתי
24/10/14 18:42
187צפיות
הייתי אולי אומרת משהו בעדינות על איך היה "רצתה פופקורן ולא הסכמתי כי עמדנו לאכול ארוחת ערב" ולא נכנסת לפרטים יותר מידי. אבל בגדול מתחמקת מלהיפגש עם אותה ילדה. אני חושבת שזה לא המקום שלנו לומר להורים שהילדים שלהם לא מחונכים. זה בעייתי כי מהכיוון השני הייתי מרגישה נורא אם היו מתחמקים מלהזמין את הילדים שלי אבל מניסיון זה גם עניין של כימיה. אולי להורים אחרים פחות תפריע ההתנהגות של הילדה הזאת. זכותך להחליט שאת רוצה למזער התנהגות כזו ליד הילדה שלך כל עוד את יכולה. 
 
היה חבר אחד של הבן הגדול שלי שהגיע וכל הזמן התסיס אותו נגד האמצעי שלי. הם כל הזמן תכננו נגדו פעולות והרביצו לו. לא עזרה ההתערבות שלי וגם לא של בעלי, הילד הזה חזר מיד להרביץ לבן האמצעי שלי. זאת היתה הפעם הראשונה והאחרונה שהוא היה אצלנו בבית. להורים אמרתי שהם רבו עם הבן האמצעי שלי. זהו. בלי פירוט ובלי האשמות אבל זה מה שהיה. 
אני לא הייתי אומרת לאמא (סליחה, יצא ממש ארוך)
24/10/14 19:51
255צפיות
אני רואה פה שתי אפשרויות -
1- נגיד שבבית היא מלאך, מנומסת ומחונכת, ורק אצלך היא פרקה עול. אז האמא לא תאמין לך שהמלאכית שלה היתה כזאת מפלצת אצלך, היחסים בינכן יתערערו, ושום דבר לא ישתנה אצל הילדה.
2- נגיד שהילדה מתנהגת באותה צורה גם בבית. במצב כזה האמא יודעת היטב איך הילדה מתנהגת. ואז או שההתנהגות הזאת בסדר מבחינתה - ושום דבר לא ישתנה אצל הילדה, או שההתנהגות הזאת לא בסדר מבחינתה והיא לא יודעת איך לשנות אותה - ואז היא אולי תתבייש מאוד ולא תשלח אלייך את הילדה שוב, אבל כנראה ששום דבר לא ישתנה אצל הילדה.
באף אחד מהמקרים אין כאן תוצאה שהיא מאוד חיובית עבורך.
זה לא שתגידי לאמא שהילדה התנהגה לא יפה ובפעם הבאה שהיא תתארח היא תהיה מדהימה. אם זאת היתה בעיה נקודתית, נגיד עלתה עם הנעליים על הספות למרות שאצלך אסור, או התעקשה על ממתקים למרות שאצלך אין, אז היית יכולה להגיד לאמא והאמא היתה מתדרכת את הילדה לקראת הביקור הבא והכול היה מסתדר. אבל את מתארת התנהגות שהיא הרבה מעבר למשהו נקודתי. אז אין בעיני צפי שבפעם הבאה הילדה תתנהג אחרת. אז כבר אין טעם להעיר וסתם להעכיר את האווירה מול האמא.
 
את מתארת מצב שבו את מארחת פעם בשבוע, כלומר לבת שלך יש גם חברות אחרות. במצב כזה הייתי נמנעת מלהזמין את הילדה הזאת שוב.
הייתי נמנעת מלהזמין שוב
24/10/14 23:05
110צפיות
לא מדברת על כך עם האמא האחרת, אבל כן מדברת עם בתי ומסבירה מה בהתנהגותה ובהתנהגות של החברה לא מקובל עליי.
לא מתקרבת לילדים עם השפעה שלילית על ילדיי
25/10/14 00:13
125צפיות
בשביל מה?
(כותבת כאן מעט וקוראת הרבה)
פשוט לא מזמינה שוב
25/10/14 12:49
96צפיות
אני משתדלת שמפגש ראשון של הילדים יהיה אצלי כדי שאוכל לראות את האינטראקציה.כבר היו ילדים שהגיעו ומבחינתי זו הפעם האחרונה שהזמנתי אותם.כאלה שמשתוללים, שמביאים חטיפים בתיק מהבית ואוכלים עם הילדים שלי בסתר בחדראחרי שאמרתי שאני לא מרשה.כזה שפשוט הדליק את הטלויזיה אחרי שלא אישרתי לעשות זאת.בקיצור , לא חסר ילדים שאני אישית לא מוכנה לראות את ההשפעה השלילית שלהם על הילדים שלי ולכן,הם פשוט לא מוזמנים שנית.אין לי מה להגיד לאמא כי אני לא צריכה לחנך אותה או את ילדיה.
קרה לי פעם
25/10/14 21:35
26צפיות
ילדה שאני לא סובלת ולא סובלת את ההשפעה שלה על הבת שלי, אבל הן היו חברות הכי טובות כמה שנים והילדה היתה במצוקה גדולה והבאתי אותה אלי לאחה"צ.
זה היה אחה"צ מהגיהינום. היתה לי אז תינוקת ממש קטנה בבית ומיגרנה. הילדה הזאת לא הפסיקה להשפיט את הבת שלי ואותי, לשכנע אותה להפוך את הבית ולהרוס דברים, לדרוש ממני דברים מופרכים (כמו לנגב לה את הטוסיק כשהיא יודעת לנגב לבד ועוד כל מיני).
בסופו של דבר פשוט צלצלתי וביקשתי שיבואו לקחת אותה. הגיעה המטפלת שהכירה אותי ממקום אחר ואמרה לי: "אבל למה את מזמינה אותה??? את יודעת מי היא ויש לך תינוקת, פשוט אל תזמיני אותה יותר".
ובאמת לא הזמנתי אותה יותר.
עברו שנתיים ואיכשהו היא התגלגלה לכאן, הפעם נחמדה יותר ואולי היה אירוע אחד שבו פרצה המגעילות שלה.
ועברה עוד חצי שנה ולשמחתי העצומה פלוס פלוס, הבנות כבר לא חברות.
יש לי חשש לגבי להסביר לילד שלי
25/10/14 21:40
34צפיות
יש לגדול שלי "חבר" שמאוד לא מוצא חן בעיני. מעבר לזה שסתם הילד, החינוך שהוא מקבל והמשפחה שלו לא מתאימים לראיית העולם שלי, גיליתי לאחרונה שהחבר מעליל על הבן שלי שהוא מכה אותו. גם ראיתי (וגם המורה ראתה!) בעצמי שהחבר יוזם משחק התגוששות, שניהם צוחקים ונהנים ובערב אני מקבלת טלפון מתלונן מהאמא, וגם הילד פשוט סיפר לבן שלי שזה מה שהוא עושה. כלומר הודה בשקר בפה מלא.
אני מנסה כבר שנתיים לאסור על הבן שלי להתקרב לילד הזה ולא מצליחה. כל מה שאני מסבירה לא משפיע. ככל שעובר הזמן והסיפור הזה ממשיך אני מוצאת את עצמי משתמשת בשפה חריפה יותר ויותר כלפי ה"חבר" ובתיאורים הרבה פחות מרוככים של מה שהוא עושה. אני חוששת ממה שיקרה אם הבן שלי ילך לחבר שלו ויגיד לו אמא שלי לא מרשה לי לשחק איתך יותר כי אתה שקרן. מה שאמת לאמיתה, אבל אני בכלל לא רוצה לדמיין לא את השיחה מהאמא השניה ולא את השיחה מהמורה במבצב כזה. זאת האמת לאמיתה, כן? אבל עדיין, כנראה שזה לא דבר שאמורים להגיד לילד על חבר. מצד שני, מתחיל להימאס לי. גם מהמשחק הזה שהוא מסוכן וגם מהשקרים.
 
(מיותר לציין שאנחנו לא מזמינים את הילד הזה, לא מתארחים אצלו, ביקשנו מהמורה לא להושיב אותם יחד ובאופן כללי מתרחקים ממנו כמה שאפשר. אבל בבית הספר אין לי שליטה, מסתבר, כי כמה שאני מסבירה ומתעקשת, אני לא באמת יודעת מה קורה בהפסקה ועם מי הוא משחק, וגם הוא מספר לי ששיחקו יחד).   
אני ויתרתי.
25/10/14 22:21
החלטתי שמה שקורה בבית הספר הוא מחוץ לטווח השליטה והיכולת שלי. אין לי מושג מה הדינמיקה בהפסקות, וכאמור - אין לי יכולת להשפיע.  אני לא אוסרת על שום התרועעות בבית הספר - אבל מתמללת את הדברים - ״ את יודעת שעם זושה כל משחק מסתיים בבכי והאשמות״ ״ את זוכרת שיוכבד משחקת איתך ואז מעליבה״ וממש לא היתה לי בעיה לומר - ״ קח בחשבון שיצחק משקר בנוגע למה שקרה בבית הספר, ואני מקבלת טלפונים מעצבנים מאמא שלו אחר כך״לא אומרת לא לשחק איתו - זה כבר השיקול של הילד בסיטואציה חברתית מורכבת. אבל - האמת מתומללת ומוגשת בצורה ברורה. לגבי השיחות המעיקות מהאמא - את ילדה גדולה. התגובה יכולה לנוע בין - ״ כן כן עייף״ לבין ״ מעניין, דווקא מחמלי סיפר שהוא חטף מבנך אבל לא העלאתי על דעתי להעיק עליך בשיחת טלפון בערב״ לבין ״ את יודעת מה? אני מציעה שתאסרי על בנך הטהור לשחק עם בני בבית הספר, זה באמת לא לעניין שכל אינטראקציה כל כך מכאיבה לו״וודאי לסנן היטב בשעות אחר הצהריים ולקוות להתחברות לילד אחר
שאלה לי אליכם
25/10/14 14:00
216צפיות
ביתי בהריון שני. נכדי בן השנתיים וחצי שואל כל הזמן "איך התינוק יצא מהבטן? האם זה יכאב?
 
מה הייתם עונים לילדון המתוק שלנו?
חמוד
25/10/14 15:16
152צפיות
אני עניתי משהו בסגנון של "לאמהות יש חור מיוחד, וכשהתינוק מספיק גדול הוא בועט באמא ואז יודע לצאת מהחור.
לגבי הכאב, אני מניחה שהייתי אומרת שזה קצ לוחץ\כואב אבל לאמהות לא אכפת כי כל כאב שבזכותו יש תינוק, שווה את זה.
מכירים אולי איזה סרטון
25/10/14 17:32
82צפיות
שמותאם לגילו ואפשר להראות לו?
אני חושבת שאין כמו שיחה
25/10/14 21:45
סרטון זה פתרון קל. מתנצלת אם זה נשמע שיפוטי, אבל את מתארת נושא רגיש שעולה אצל ילד מאוד צעיר. זה לא נכון בעיני להושיב אותו מול סרטון, ולא משנה כמה תואם גיל הוא. נכון יותר לשוחח איתו, להיות ערים לכל מצוקה שהוא מעלה, לענות לכל שאלה, להסביר כל דבר שהוא מתקשה בו. להיות פעילים וקשובים לילד. מול סרטון הוא פאסיבי, אין לכם מושג מה הוא קלט.
תמיד אפשר לצייר לו ציור או להמחיש לו בצורה גרפית עם בובה וכאלה. אבל כשההסבר מוכוון ילד וכשיש מבוגר שמסוגל לתווך את המידע.
 
אם את מאוד רוצה - יש פרק על לידה ב"החיים". לא נכון בעיני. אבל קיים.
º
התפתחות בסימן ריח הסופ"ש המתקרב
22/10/14 17:34
112צפיות
מבקשת המלצה לקלינאי/ת תקשורת לייעוץ פרטי
22/10/14 17:58
188צפיות
באיזור תל אביב / רמת גן.
תודה!
עונה
23/10/14 13:25
58צפיות
אפרת אסיף ברמן בתל אביב. 
אתר מרפאים בעיסוק עונים בפייסבוק
22/10/14 21:17
132צפיות
 
נצל"ש נוסף: פעם היתה אפשרות להכניס קישור ולתת לו שם ולא רק כתובת אינטרנטית. איך עושים את זה עכשיו?
 
לתנולגדול בשקט: עריכת קישור:
22/10/14 23:12
100צפיות
אחרי שכתבת הודעה,
את יכולה לבחור מילה / מילים מתוכה,
ואז משורת הסמלים שבראש תוכן ההודעה,
לבחור אחד שנראה כמו גלובוס שחור ולפניו 2 טבעות משולבות
(זה הסמל החמישי משמאל)
נפתח חלון קטן שאליו מכניסים את כתובת האינטרנט.
בסיום מומלץ לעשות תצוגה מקדימה (ליד שלח/י)
ולבדוק שהקישור אכן עובד.
º
23/10/14 01:08
1צפיות
אשמח להתייעצות לגבי גיל 3 (הנורא מישהו אמר?!)
23/10/14 08:45
280צפיות
היי,
 
הבן שלי בן 3.2 - 3 שנים עברנו עלינו באמת בכיף ובסבבה, הוא היה ילד נהדר
כן אקדים ואומר שאני בהריון עם תאומים, הורמונלית יתר על המידה והוא יודע שהוא מצפה לשני אחים חדשים בעוד מספר חודשים.
העניין הוא שהוא פשוט הפך להיות בלתי נסבל, וזה בא לידי ביטוי בשני אופנים:
1. הוא רוצה לעשות הכל לבד ואני לגמרי מבינה, אבל הוא רוצה לעשות דברים שלא קשורים אליו. למשל אם אני אלך לשירותים והוא ישמע שהורדתי את המים? אבוי לי, הוא מתיישב על הרצפה ומתייפח - אבל אני רציתי! והוא אפילו לא עשה פיפי כן? זה קורה עם השירותים, עם ההכנה של השתייה והאוכל שלו בבוקר (שאנחנו משתדלים מאוד לשתף אותו בכל מה שקשור לדברים שלו), אם בעלי מכין לעצמו קפה ולא שואל אותו אם הוא רוצה להכין לו, ואפילו אם הוא פותח בעצמו את הדלת לפני שהוא יוצא לעבודה ולא מציע לילד לפתוח לו. זה באמת על רמת הבלתי נסבל כבר. לא נראה לי הגיוני שאני צריכה לקרוא לילד שלי כל פעם שאני צריכה להוריד את המים בשירותים. 
2. פחדים. איך מתמודדים עם זה? הוא לא מוכן להיות שנייה אחת לבד! זה משהו חדש לגמרי בשבועיים האחרונים. לך תקח צעצוע מהחדר - אני מפחד, יהיה שם נחש. לך תעשה פיפי - בואי איתי אני מפחד להיות לבד. הוא לא מוכן ללכת לבד למטבח כשאני יושבת מטר ממנו בסלון. מה לעשות? לקום איתו לכל מקום? הוא היה ילד עצמאי עד עכשיו ועשה הכל לבד. הזמן היחיד שהוא מבקש להיות לבד זה כשיש לו מספר 2 בשירותים (ואז הוא גם מבקש שאסגור את הדלת - עד הסוף). אני רוצה מצד אחד לעודד אותו לעשות דברים לבד, ומצד שני לא להוריד לו את הבטחון ולגרום לו להרגיש פחדן.
 
למי שהצליחה עד עכשיו - תודה וסליחה על החפירה
ממני המיואשת 
מזל טוב! הוא קרא את הספר...
23/10/14 09:32
198צפיות
כל מה שאת מתארת, הכל, הוא ההתנהגות הכי הכי הכי תואמת גיל שיש. המשל הגדול הוא שגיל זה משהו די זמני ושהם גדלים ויוצאים מזה.
לא יודעת אם זה עוזר, אבל לפחות צרת רבים....
 
הצורך בעצמאות:
בגיל הזה מחפשים עצמאות, מחפשים להיות גדולים, מחפשים להיות עצמאיים ונפרדים מההורים (ואז נכנסים ללחץ כשזה קורה).
זה גם גיל של הרבה שחור ולבן. הדרך שלי (שלו, יעני) היא היחידה הנכונה וכו.
בעיקר, אין המון מה לעשו חוץ מהדברים שאתם כבר ממלא עושים - לשתף, לתת אפשרויות, להסביר.
אני הייתי עוסקת באסטרטגיות להתמודדות עם אכזבה.
אני מבינה שנעלבת כשאמא הורידה לעצמה את המים (אבוי. להקשר לקדמן? ) אבל זה קרה, וזה עבר. אתה יכול לבחור להתעצבן ולבכות או שאתה יכול לגשת אלי ואני אעזור לך להירגע. בכל אופן - המים הורדו, וזהו זה.
אסטרטגיות להירגעות יכולים להיות שיר, דגדוגים, נשימות, צעקות חזקות, להרביץ לכרית ועוד.
 
גם הפחדים תואמי גיל, בעיקר כי הפתאום מבינים שהעולם מפחיד, ופתאום הם לא תמיד תחת השגחה ופיקוח, והם מתרחקים מאיתנו ואנחנו לא תמיד שם וכו.
אפשר להכין לו שיקוי קסמים שיגן עליו, לתת לו בובות אריה קטנה שתלווה אותו ותשמור עליו, פנס קטן, חרב. כל חפץ "קסום" שייתן לו כוחות.
אפשר ללכת פעם פעמים שלוש (קרי: מליון) ולהראות לו שאין שם כלום
אפשר להתחיל לנתח ממה הוא מפחד. מנחש? באמת? ואיך הנחש נראה? ומה הוא עושה הנחש הזה? ואיך אתה חושב שאפשר לעצור את הנחש? ואם הוא יעשה ככה אז מה אנחנו נעשה?
והסוף של זה, אחד האהובים עלי, הוא להתחבר עם הפחד. רגע, הנחש כועס עלינו? בגלל זה הוא מכיש? אז אולי נחשוב איך להפוך אותו לחבר שלנו? אולי אם נביא לו אוכל ונשיר לו שירים? וכו
 
 
תודה רבה!
24/10/14 11:07
25צפיות
היום בבוקר ניסיתי את גישת האני מבינה שנעלבת ועבר לו דיי מהר... 
פחדים יש עכשיו גם אצלנו
23/10/14 10:34
128צפיות
הוא אומר שהוא שומע את החשמל בכבל מנסה לצאת החוצה או שהוא שומע מישהו מנסה להכנס לבית/לחדר ומפחד.
 
אני משתדלת לתת לו הרגשה שאני לוקחת את הפחדים ברצינות, הולכת לחדר, סוגרת את החלון אם מבקש, עושה בקור רוח ובענייניות את הפעולות שהוא אומר שצריך (לבוא איתו, לגרש את המפלצת, לסגור את החלון שלא יכנס X וכו).
אני זוכרת מהבכור שלי שזה מן שלב כזה שבו העולם הופך פתאון לנורא מפחיד.
ומה עושים עם עניין העצמאות
23/10/14 11:12
88צפיות
כשמופיע כבר בגיל שנה ו-7???
והילד לא מדבר??? אבל כל דבר זה "אני! אני!" ולכי תביני מה הוא רוצה לעשות עכשיו (מצביע על השיש....).
אז אני מרימה על הידיים, ומנסה להבין ממנו מה הוא רוצה לעשות, אבל ברור שהרבה דברים הוא לא באמת יכול לעשות, ואוי ואבוי על הסירוב....
לפעמים הסחת הדעת עובדת, אבל לא תמיד....
עצה לתינוק בן שנה וחצי שעובר את גיל ההתבגרות:)
23/10/14 08:44
197צפיות
אשמח לעצה
****
מאז שהבן שלי (בן שנה וחצי) נכנס למעון הכל השתנה. הוא עד עכשיו היה עם סבתא שלו והכניסה למעון הייתה ממש קשה.
הוא חזר לאכול בלילה והוא פשוט לא ישן! מתעורר בצרחות אבא אמא ולא נרגע! ככה שעות.
(במהלך היום הוא משחק ורגוע, נראה שסך הכל טוב לו במעון)

האמת שאנחנו כבר קצת מיואשים כי זה הרבה זמן ככה...
יש למישהי עצה או הצעה?
זה מאד מוכר בספרות המקצועית
23/10/14 09:48
151צפיות
רואים את זה הרבה אצל תינוקות יונקים שחוזרים לינוק כל הלילה אחרי שמתחילים מסגרת חינוכית או אחרי שאמא חוזרת לעבודה
 
להסתגלות לגן יש כמה שלבים, כשהשלב הראשון הוא באמת העניין של להרגיש נוח בגן.
הרבה פעמים אחרי (או במקביל) להסתגלות בגן ממש, מגיעות התופעות של הבית. ילדים מספיקים לאכול, לישון, יותר עצבניים יותר דביקיים.
צריך להבין שזה הכל חלק מההסתגלות, לוותר במקומות שאפשר (נניח, לתקופה לאפשר לו לישון איתכם) ולהעמיד גבולות ברורים על שאר הדברים (לא לנשוך, גם אם אתה עצבני). כל משפחה והגבולות שלה כמובן.
 
קריאה
23/10/14 11:34
257צפיות
רציתי לשאול כבר הרבה זמן, והשאלה של giraffelle בשרשור מסגרות היתה הטריגר הסופי.
 
הבן שלי בן 3 וקצת ונורא מתעניין בקריאה.
על כל אריזה שהוא רואה הוא "מקריא" מה כתוב, תוך חלוקה להברות (זה ממש חמוד. ומרשים). למשל:
בימי הגשם השבוע הוצאנו מטריה שהיה עליה כיתוב כלשהו והוא אמר: "כתוב מט-ר-יה. זה מתחיל במם"
אין לי מושג מאיפה הוא יודע מה זה מם. חשבתי שהוא יודע רק את אותיות השם שלו, שלא כולל מם. הכיתוב עצמו, אגב, היה באנגלית, כך שהוא לא ממש קורא אבל מבין איך לפרק מילה וכו'.
הוא גם יודע לקרוא מספרים (יודע את כל הספרות, וגם קצת מבין שאם יש שתי ספרות ביחד אז זה מספר אחר)
 
נראה לי נחמד ללמד אותו קצת יותר, בשביל הכיף וכי הוא מתעניין.
איך כדאי לעשות את זה? ומה ללמד?
 
אותיות סביבנו בכל מקום
23/10/14 12:28
272צפיות
יש ילדים שנמשכים לאותיות, אחרים לדינוזאורים או לחלל. זה תענוג וכיף גדול.
במקום לעסוק באותיות, זהן ייצוג גרפי, הייתי מתעסקת בעיקר בצלילים. הייצוג הגרפי יכול להגיע הרבה יותר מאוחר - הקישור לצלילים הוא החלק המהותי יותר. צליל פותח (באיזה צליל מתחילה המלה), צליל סוגר, חרוזים, חלוקה להברות (כמו שהוא עושה, אפשר עם כלי נגינה שמייצג את ההבהרה), מלים דומות וכו.
מעבר לזה - אני הייתי משחקת עם האותיות. מעלה אותן למודעות. קטנאמא עשתה פעילות מקסימה שנה שעברה של אות השבוע ובמשך אותו שבוע התעסקו סביב האות - משחקים, יצירה, אוכל וכו.
עונה על השאלות, מראה לו שהנה, על שקדי המרק כתוב "שקד" כמו שקד מהגן, וכאן יש "ק" גדולה, והנה פה יש עוד אחת וכו.
 
ואם כבר הזכרת אותי
23/10/14 12:47
323צפיות
?אז הנה הקישור לסיכום הפעילות, למי שרוצה להשתמש ברעיונות:
 
 
23/10/14 13:10
126צפיות
תקשיבי, את מעולה!!!
אמנם יש עוד מלא זמן, אבל סימנתי את זה ושמרתי במועדפים עבור התאומים.
תודה
23/10/14 20:38
91צפיות
מוזמנת לגלוש עוד קצת בבלוג. יש שם רעיונות גם לגילאים צעירים יותר. ויום יבוא ואולי אני אפילו אחזור לעדכן אותו...
איזו טעות לגלות את הבלוג שלך!
25/10/14 14:22
66צפיות
את מבינה כמה דברים הייתי יכולה לעשות בכל הזמן הזה!?
עשית לי חשק שהקטן יגדל כבר!
אני שומרת לעתיד :)
כמה קטן הקטן?
25/10/14 16:33
44צפיות
כי אם את מחפשת רעיונות לדברים שאת יכולה לעשות איתו, ממליצה בחום על הבלוג של "אמא עם המצלמה".
יש לה מלא רשומות שמתייחסות לילדים קטנים יותר, וזה אחד הבלוגים שאני הכי אוהבת לבקר ו"לגנוב" רעיונות בשוטף בשביל פעילויות  עם הקטנה שלי. כשאת נכנסת לבלוג שלה תגללי למטה עד שתראי מצד שמאל את הכותרת "אפס עד שלוש". מחכה לך עולם מופלא של רעיונות.
º
מתה עלייך רק שתדעי
23/10/14 15:00
32צפיות
º
די די תמשיכי
23/10/14 20:37
17צפיות
וואוו....התרשמתי!!!
25/10/14 07:39
45צפיות
כל הכבוד!!!!
 
מצדיעה לך בתור אם ומורה לכיתות א"ב.
אין ספק שהילד לא יתקשה בלימוד הקריאה!
גם הבת שלי בשלב הזה
23/10/14 12:34
138צפיות
הם גם עובדים על זה בגן (בת 3.8, גן טט"ח).
היא מזהה אותיות בכל מקום. אני מנסה לעבוד איתה על הצלילים - לחבר לשמות או לחפצים שהיא מכירה.
דווקא עם ספרות אנחנו הולכות ברחוב והיא מזהה את הספרות בלוחיות הרישוי של המכוניות שחונות ברחוב. ממש נחמד לי עם זה.
שאלה
23/10/14 13:20
161צפיות
הבן שלי (בן ארבע וחצי) מעדיף לשחק עם בנות. זה לא מפריע לי כי הם משחקים מאד יפה, אבל תוהה אם לא יחסר לו גם משחק עם בנים. מה דעתכן? האם "לאלץ" להזמין גם בנים למשחק או לאפשר לו להזמין וללכת אל בנות בלבד?
בגדול, אם הוא פוגש בן בגילו או אפילו יותר גדול ממנו, הוא משחק איתו מאד יפה. זה לא שהוא לא מסכים לשחק עם בנים. אבל בגן הוא משחק עם הבנות וגם  אחה"צ תמיד מעדיף להזמין בת או ללכת לשחק עם בת.
מה דעתכן?
בגיל הזה זה סבבה
23/10/14 13:35
117צפיות
לא שבגילאים אחרים זה בעייתי, עד שמגיע גיל שהסביבה (הילדים האחרים) מגדירה את זה כבעייתי.
אני מניחה שזה ילך וידעך בשנים הקרובות, אז אני ממליצה להנות מזה כל עוד אפשר.
º
תודה רבה
24/10/14 10:28
10צפיות
איך משכנעים אותה לישון במיטתה שלה
23/10/14 16:27
234צפיות
מבלי להעליב אותה?
בת שלוש בדיוק. היינו בלינה משותפת מ-אז שנולדה. כשהיתה בת שנה וחצי נפרדתי מאביה (הוא מאד בתמונה והקשר ביניהם נפלא) ומאז זה רק שתינו במיטה הזוגית.
לפני חצי שנה הצמדתי מיטת מעבר למיטה הגדולה. אביה הרכיב אותה והיא קישתה קצת. בשבועות הראשונים היא אהבה לשחק שם ואז טיפסה למיטה שלי. לאחר זמן, היא החלה לישון במיטה שלה. בחודשיים האחרונים היא שוב מעדיפה לישון במיטה שלי.
ניסיתי לעודד אותה בעדינות לישון אצלה, לא עזר. היא מעדיפה לבלות שם לפני השינה, ואז לטפס לזוגית. 
כמובן שאני אוהבת את קירבתה, אבל זה בעייתי כי אינני ישנה טוב בשל התהפכויות שלה במיטה במהלך השינה. זה גם נהייה בעייתי כשאני חולה וצריכה להיזהר שבעתיים שלא להדביק אותה. חוץ מזה, אני חוששת ממצב שהיא תעדיף לישון במיטתי עד שלב מאוחר (5-6?).
אמש התבאסתי וניסיתי לשכנע אותה בדרך מניפולטיבית משהו (לא גאה בעצמי). ניהלתי איתה "שיחה". דיברנו על המיטה, שהיא חדשה ויפה ושאבא הרכיב והיא קישטה, ואיזה כייף שם. שאלתי אותה למה היא לא רוצה לישון אצלה (כי קר שם, מה שאינו נכון), ואם היא לא רוצה לישון שם, אולי היא חושבת שכדאי שניתן את המיטה שלה לילדה מהמשפחה. היא אמרה שלא, וירדה למיטה שלה. אבל הרגשתי כ"כ רע שכביכול הלחצתי אותה שאתן את המיטה שלה, שאז אמרתי לה שהיא יכולה לישון איפה שהיא רוצה, אני לא אתן את המיטה שלה לאף אחד. אחרי זמן קצר, היא עלתה חזרה.
איך עוזרים לה לעבור למיטה שלה בעדינות ובלי לפגוע ברגשותיה?
תודה.
אני מעריצה את העדינות והרגישות שלך
23/10/14 23:29
174צפיות
אבל הייתי רוצה להזכיר לך שאת האמא של הילדה ואת קובעת. זכותך, בתור האמא והמבוגר האחראי, להכתיב כללים ולדרוש שבתך תעמוד בהם. אני חושבת שהשיקול אם הילדה "תעלב" או לא, אינו שיקול במקרה הזה. את צריכה להחליט מה מתאים *לך* במיטה *שלך* ואז להתעקש על זה.
הכיוון שבחרת, של לנהל שיחה (ומדוע במרכאות? היא ילדה בת 3. בהחלט אפשר לנהל איתה שיחה במלוא מובן המילה) הוא הכיוון הנכון. אבל מה שאת אומרת בשיחה צריך להיות שונה. את צריכה להסביר לה בפשטות את מה שכתבת כאן - לכל אחד מיטה משלו. זה לא נוח לך שהיא במיטה שלך כי היא כבר גדולה וזזה ומפריעה לך. זה מפריע לך לישון ואז את עייפה ולא מרוכזת בעבודה והמנהל שלך יכעס עלייך ואת צריכה לנהוג באוטו וזה מסוכן לנהוג עייפים כי עלולים לעשות תאונה ולהיפצע וזה כואב, וכשאת חולה את מפחדת להדביק אותה וזה לא כיף שחולים כי אז צריך לקחת תרופה ואסור ללכת לגן וכו'. ולכן מעכשיו חמודה, אני לא מרשה יותר לישון במיטה של אמא. את יכולה לשבת איתי במיטה הגדולה בזמן שאנחנו קוראות סיפור לפני השינה, ואז חיבוקים וכירבולים ושני שירים, ואז את הולכת לישון במיטה שלך.
אחרי השיחה הזאת, כל פעם שהיא נכנסת למיטה שלך באמצע הלילה את קמה ומחזירה אותה למיטה שלה עם המנטרה "כל אחד ישן במיטה שלו".
אבל זאת צריכה להיות בחירה שלך, התעקשות שלך וביצוע שלך.
 
אגב, אני לא יודעת מה תנאי המגורים שלכן, אבל אני אישית הייתי מעבירה אותה לחדר אחר. נראה לי הרבה יותר קשה לראות את הארץ המובטחת ולדעת שאסור לה להיכנס לשם על פני לישון בחדר משלה עם הדברים שלה ובלעדייך. בלי קשר, נדמה לי שגם את זכאית לפרטיות בלילה.
סליחה על האיחור, חיכיתי למוצ"ש
25/10/14 20:40
23צפיות
המרכאות היו לציין שלא דיברתי איתה על זה כבדרך אגב אלא עשיתי מזה אישיו ע"י ניהול שיחה. את צודקת, אנחנו אכן מנהלות שיחות במשך היום, מהן אני מועשרת לא פחות ממנה .
תודה על תגובתך המושקעת. אני מבינה את הגישה שאת מציגה, שאני צריכה לקבוע עובדה ולא לבקש את אישורה לעניין. אני עושה זאת בדברים מסויימים, בדברים אחרים אני יותר גמישה אבל תמיד מנכסת לעצמי את היותי האמא והמחליטה בסופו של דבר. במקרה הזה, לא יודעת למה זה נראה לי שונה מכל נושא אחר. קשה לי לנקוט איתה ביד קשה - ככה זה מרגיש לי - אלא מרגישה צורך באמת לגמול אותה (כמו שהגדירה זאת איימי) בעדינות ובדרך כזו שהיא תרגיש שהיא בחרה לעבור לשם ולא שהכרחתי אותה.
אולי זה המצפון על היותה במשפחה גרושה שמתבטא כאן. אני מרגישה שהקרבה אליי בלילה הוא צורך חזק שלה, ולא פינוק. לעתים כשהיא חוזרת במוצ"ש משבת אצל אביה, היא בוכה מגעגוע ומעצם כך שהם היו צריכים להיפרד, והדבר היחיד שמנחם אותה הוא שאני מחבקת אותה במיטתי ונותנת לה לפרוק. התחושה שלי היא שהקרבה הזו אליי מוסיפה לתחושת הבטחון שלה במקום בו הוא נפגע בשל הגירושין. בגלל זה אני רוצה שאת המעבר למיטתה היא תרגיש שהיא בחרה לעשות.
 
אנחנו בדיוק באותה הסיטואציה..
25/10/14 17:48
41צפיות
וזה לא קל. אצלנו לינה משותפת מבחירה, אבל סביב גיל 3.5 - לםני חצי שנה- בעלי החליט שזהו. ויש גם תינוקת איתנו. אז קנינו לה מיטה- ושמנו אותה בחדר שלה.
התחלנו מהרדמות במיטה- ואחכ לתת לה לעבור אלינו. ככה כמה חודשים. מתוך היכרות עם זה שהיא ילדה שכל גמילה אצלה היא סיוטי מתמשך, ילדה עקשנית בטרוף. הכל היה עם שיחות. הכנו טבלה עם עשר עמודות, על כל יום שנרדמה במיטתה קיבלה כוכב ואחרי 10 כוכבים (גם לא ברצף!! גם אם היו לילות קשים בדרך) קיבלה מתנה- חד פעמית- וזהו.
והמשכנו לחפור ולפור עד שיום אחד פשוט הבינה ששם היא נרדמת.
ועכשיו- לאט לאט, הסברנו לה שלא קמים יותר וחוזרים אלינו למיטה כי היא כבר גדולה. המון המון הכנה.
 
את צריכה לדעת איזו "גמילה" מתאימה לה כי זו גמילה לכל דבר..
בהצלחה
גם אצלנו הלינה המשותפת היתה מתוך בחירה
25/10/14 20:44
15צפיות
אני האמנתי שדווקא בגלל שזה מבחירה, בסופו של דבר היא לבד תרצה את המיטה שלה ואת העצמאות שלה. אלא שהנסיבות השתנו, התגרשנו, ואולי זה מעכב את העניין מבחינתה, כפי שכתבתי לשושן.
תודה על הרעיונות, אנסה באמת עם חיזוקים למיניהם.
אה, ותודה שציינת כי זו גמילה לכל דבר. לא חשבתי על זה ככה, אבל את צודקת לגמרי.
אני מסכימה. קיבלת תשובה מקסימה.
25/10/14 21:50
זאת אכן גמילה. גם בגמילה יש שיטות שונות, החל מזבנג וגמרנו ועד הכנה ארוכה וכו'.
אולי, אם מיטת המעבר שלה בחדר שלך וזה בסדר מבחינתך, צריך פשוט להתחיל להתעקש שהיא ישנה במיטה שלה. אפשר להצמיד את המיטות ואפילו לתת יד וכאלה, אבל להסביר שכל אחת במיטה שלה ושאת קרובה ושומרת עליה וכו'. אפילו שאם היא צריכה בלילה חיבוק היא יכולה לבוא, לקבל חיבוק ולחזור למיטה שלה. אולי זה יעבוד טוב יותר ויהיה פחות קיצוני עבור שתיכן.
גמילה מחיתולים.. עזרה בבקשה..
24/10/14 06:42
135צפיות
עופרי שלי בת 3 ו3 חודשים, עדיין לא גמולה מחיתול לילה...
מחיתול במשך היום היא גמולה כבר שנה- בלי פיספוסים רבים, ועל פי רוב קיבלתי אותה עם אותם בגדים ששלחתי אותה לגן.. 
אחרי סוכות נשבר לי והחלטתי שזהו... אין חיתול בלילה (טוב.. היא גם ביקשה כמה פעמים לא לשים).
ביום הראשון והשני היא קמה יבשה וחגגנו וצהלנו ושמחנו
ומאז... כבר 3 לילות שהיא קמה רטובה. (והיא אפילו מצליחה לישון ככה עד הבוקר- מבלי שזה יפריע לה...).
 
להמשיך? להפסיק? להעיר בלילה לפיפי? לשים תחתוני גמילה ללילה? 
תודה...
את יכולה להירגע - היא "רק" ב 3.3
24/10/14 08:42
144צפיות
ורב בני גילה (הייתי אומרת אפילו הרוב הגדול) לא גמולים לילה.
למעשה, כ 75% מהבנו יגמלו ללא התערבות עד גיל 5 (מספר שעולה ל- 95% בגיל 7), אז אתם מאד מאד רחוקים מנקודה בה צריך לדאוג\להתערב\לעשות משהו
גמילת לילה היא פיזיולוגית - הגוף מתחיל לייצר הורמון שגורם ליצירת פחות שתן בלילה, במקביל הם גדלים והגוף שלהם לומד להעיר את עצמם כשהשלפוחית מלאה.
נהוג לחכות עד שיש שבוע שלם בו קמים עם חיתול יבש, ואז רק להוריד.
אם את לא רוצה להחזיר חיתול - את יכולה להעיר לפיפי באמצע הלילה, אפשר לשים חיולי גמילה, או תחתוני גמילה אם זה פחות מפריע לה, מה שנוח לך יותר (ופחות גורם למריבות איתה), אבל אין כלל צפי שהיא תהיה גמולה כרגע, זה לא משהו שמתעסקים איתו בכלל בגיל הזה, אלא אם הילד מראה סימנים ברורים.
תודה... ככה זה שיש אחים אחרים בבית
25/10/14 07:24
62צפיות
ורק אליהם אני משווה..., הלילה היא קמה יבשה... נקווה שזו המגמה
טורבו הוריקן ווינטר - האם מומלץ?
25/10/14 11:59
60צפיות

היי!
 
אנחנו מחפשים דרך חסכונית, טובה ונעימה לחמם את חדר השינה (עם תינוקת ).
אין אפשרות להתקין מזגן - אנחנו מתלבטים בין הטורבו הוריקן ווינטר לבין רדיאטור.
 
למישהו כאן יש נסיון? מה אתם ממליצים?
 
תודה!
 
º
רפואה ובריאות לסופ"ש
24/10/14 20:04
7צפיות
האם אתן נותנות תרופה לשלשול
24/10/14 05:47
107צפיות
או שאתן נותנות לזה לעבור לבד. לבת שלי יש שלשול היא בת שנה ושלושה וחצי חודשים וכאשר היא עם וירוס ישר עם שלשולים האם אתן ישר נותנות תרופה שרופא נתן או עדיף לחכות ולתת לזה באופן טבעי לא להכניס דברים לגוף שלה מה דעתכן תודה
אני לא מכירה תרופה לשלשול בגיל הזה
24/10/14 20:03
70צפיות
כלומר תרופה כימית ולא דברים טבעיים כמו מי אורז וכאלה.
אם את סומכת על הרופא שלך את יכולה להתייעץ איתו בפעם הבאה (או אפילו בטלפון) אם התרופה באמת הכרחית או מיועדת סתם להקלה במקרים קיצוניים.
אני לא רואה סיבה להימנע מתרופות בשביל העיקרון, אבל במקביל אני לא רואה צורך לדחוף תרופות סתם. בסופו של דבר זה שיקול שלך כמה את חושבת שהילדה זקוקה לתרופה. זה עניין של איכות חיים ולא הצלת חיים.
במקרה של הרעלת מזון להבנתי לא נותנים תרופה כי השלשול דווקא טוב להוציא את הגורם מהגוף. במקרה של וירוס זה לא ככה.
אגב, מה לגבי פרוביוטיקה?
 
רק שיהיה ברור אני לא רופאה וזאת דעתי האישית בלבד.
 
º
תודה
25/10/14 17:20
3צפיות
º
אני בעד לתת פרוביוטיקה.
25/10/14 17:48
6צפיות
º
מסגרות לאמצע שבוע
22/10/14 08:18
49צפיות
המלצה על גן/תינוקיה באיזור רחובות/גדרה
21/10/14 15:04
98צפיות
שלום, אשמח להמלצה על משפחתון/תינוקיה/גן באיזור רחובות/גדרה והמושבים בסביבה. יש לי תינוקית בת 5 חודשים ואני מתלבטת לגבי מסגרת לעוד חודש-חודשיים וגם לשנה הבאה. דגש על קבוצות קטנות, יחס חם, מטפלות ומסגרת איכותיות (טיולים בחוץ, גינה, הפעלות - לפי גיל, אוכל חם וכו׳). תודה!
נען
22/10/14 06:58
109צפיות
ממליצה לך מאד לבדוק את התינוקיה בנען. הבנות שלי היו שם בגנים כמה שנים. אמנם לא בתינוקיה אבל גם עליה שמעתי דברים מצויינים. בגנים היינו סופר מרוצים.
º
ואם גזר לא רחוק מדי אז גם
22/10/14 21:04
28צפיות
עזרה!!! מציאת פעוטון בתל-אביב צפון-ישן
21/10/14 09:35
78צפיות
היי חברים, 
חייבים את עזרתכם במציאת פעוטון לחמוד שלנו בן 3 חודשים, באזור בזל בתל אביב.
אשמח להמלצות למקומות חמים ואיכותיים.
תודה:)
 
שאלה לגבי מחיר של גן פרטי
22/10/14 09:46
282צפיות
האם נהוג להתמקח על המחיר?
לא נהוג.
22/10/14 10:47
207צפיות
לא יודעת, אבל תמיד כשניסיתי הצלחתי
22/10/14 21:02
184צפיות
להוריד במאות שקלים את המחיר ואני יודעת על לפחות שתי אמהות אחרות בגן שעשו זאת
אמא ל-3 בנות במרכז חולון - פנויה לטיפול בתינוק\ת באהבה
22/10/14 12:34
104צפיות

אמנם יש לי נסיון מעשי בלבד מהבנות שלי ולא במסגרת מקצועית
אבל מנסיוני - חום ואהבה זה מה שהם צריכים בגיל הזה. (וכמובן , אוכל, החלפות, טיולים בחוץ ועוד...)
גרה במרכז חולון  ומטעמי נוחיות גם מוכנה לשמור על מחיר שפוי
 
אם זה מתאים - אנא צרו קשר בפרטי
בהצלחה לכולן!
 
כוכב השבוע בגן- צריכה רעיונות לפעילות
22/10/14 18:49
222צפיות
בגן של הגדולה (טרום חובה כולם סביב ארבע) יש כל שבוע ילד אחר שהוא כוכב השבוע.
אנחנו צריכים לבוא ולהעביר פעילות של שעה עם הילדים. מה שהגננת המליצה זה לעשות מעין הדרכה/הרצאה/מפגש ואז לתת לילדים פעילות שיוכלו לעשות בעצמם.
 
אני באה מתחום המדע ולכן כנראה שנלך לכיוון הזה אבל לא רציתי סתם משהו כללי אלא חשבתי להעביר להם מיני שיעור על מצבי צבירה (נביא קרח רגיל וקרח יבש ונסביר מסביב)
הבעיה שלי היא בפעילות, זה צריך משהו שהילדים יכולים לעשות בעצמם (אז לשחק בקרח יבש לא רלוונטי).
הרעיון היחיד שיש לי זה ציור עם קוביות קרח בצבעים (ותודה לקטנאמא (-: ) השאלה אם זה לא יעשה יותר מדי בלאגן... וכמה זמן זה יעביר? אמור להיות סביב חצי שעה...
 
אשמח לרעיונות לפעילות
 
תודה
את נעולה על מצבי צבירה?
22/10/14 21:10
172צפיות
(מעבר להכל - טכנית, לשמור כ"כ הרבה קרח במקפיא של הגן, זה אופטימי לדעתי...) וקרח יבש לעומת קרח רגיל לא מסביר את עניין מצבי הצבירה. בגיל 4 קרח זה קרח בין אם הוא עשוי ממים או לא.
 
מה לגבי הר געש? או כל דבר עם סודה לשתיה  וחומץ
לקחת כל מיני חומרים שמגיבים יחד, להדגים לילדים, ואז לתת לכל אחד לבנות מבצק הר עם חור, להכניס פנימה כוס ח"פ, למזוג חומץ ולתת להם לפזר את הסודה
או לא מכיוון של ערבוב אלא מדברים מגניבים שאפשר לעשות עם שני חומרים מהמטבח: טיל, ניפוח בלון (יש עוד לא זוכרת בשלוף)
 
כרוב סגול
לדבר על זה שיש חומרים שהם חומציים - כמו לימון, חומץ, חומר כזה או אחר, ויש חומרים שהם בסיסיים כמו חלב וכו. ודרך אחת להחליט אם חומר הוא חומצי או בסיסי הוא בעזרת מיץ כרוב.
לשים כוסיות ח"פ עם כל מיני חומרים שונים וכל פעם ילדים מגיעים, מטפטפים פנימה את המיץ ומנסים לנחש אם זה חומצה או בסיס.
 
אפשר לתת לכל ילד להכין בקבוק בשכבות - מים עם צבע מאכל, שמן, לא זוכרת מה שלישי ששמים, צריך לגגל. משקשקים והכל מתערבב, ואז הכל נפרד שוב. כל ילד יכול לצבוע את המים באיזה צבע שהוא רוצה, להכניס נצנצים פנימה.
 
כתב סתרים - יש כל מיני מתכונים. נותנים להם לצייר ציורים עם דיו סתרים, הם אחרי זה מכניסים הכל לכובע, וכל ילד בתורו שולף פתק ויחד מחממים לראות מה כתוב. סביב זה אפשר לכתוב סיפור רקע של איזו חידה בלשית חמודה.
 
 
 
 
תשמרי מראה במקרר ותני להם לנשוף עליה. אצלי זה מעסיק הרבה זמן
23/10/14 08:56
99צפיות
תני להם להיות החלקיקים במוצק / נוזל / גז ושיצטופפו ויזוזו בהתאם.
את יכולה לעשות ואריאציה על ים / יבשה: אחרי שאת מסבירה את הרעיון את יכולה לשים מוזיקה, כולם מטיילים בחדר וכשאת קוראת 'מוצק' (או 'גז') כולם צריכים להתנהג בהתאם.
ציור עם קוביות קרח צבעוניות זה מצוין.
אם יש לך מכונת גלידה ידנית או חשמלית אתם יכולים להכין, תוך הסבר
אפשר להסביר גם איך נכון להקפיא בקבוקי מים (למה צריך להשאיר מקום) ולהשיט סירות קרח במים עד שהן טובעות :)
אולי ג'לי יתאים, למרות שגם את זה עושים ביחד עם הילדים.
23/10/14 11:14
61צפיות
עשיתי את זה פעם  בבית כדי להסביר על מצבי צבירה,
צריך לפעול לפי ההוראות שעל הקופסה. אם את רוצה להשקיע במיוחד, תכיני כוסות שקופות חד פעמיות עם שכבה אחת של ג'לי בצבע אחד מוכן מראש (נגיד 1/3 כוס ג'לי כתום מוכן), ואז תערבבי בעזרת הילדים עוד ג'לי בעוד צבע בגן. ותמזגו מעל מה שמוכן מראש עוד שכבה של הג'לי האחר.
לשים לב שבחלק מהסוגים צריך לעבוד עם מים רותחים, ואז כמובן לעשות את זה רחוק מהילדים בזהירות וכו' וכו'.
כדי לזרז את התהליך בבית, עשיתי רק את ההמסה של האבקה במים רותחים, וערבבתי אותם לתוך מים חמימים ואז הכנסתי למקרר. לקח כ30 שעה עד שזה היה מוכן. אפשר להכין את זה עם הילדים ולהשאיר במקרר כקינוח או לקחת בסוף היום נניח.
 
ואפשר גם להכין קרטיבים, מים, תרכיז מיץ ומקל בכוס חד פעמית. אצלנו בגן עשו את זה והוסיפו לכוסות גם סוכריות גומי ואז זה היה קרטיב סוכריות.
ושוב, הילדים יכולים לאסוף את זה מהמקרר בסוף היום.
כתיבה בגן
22/10/14 21:22
322צפיות
מה דעתכן?
בגן של הילדונת כותבים המון. היא בת ארבע ורבע ובגן רב גילאי, שרובו ילדי גן חובה.
אין לימודים "פורמליים" אבל יש המון משחקי כתיבה ועידוד לכתוב.
זה לא מוצא חן בעיני במיוחד בגלל שאני מאמינה בחשיבות של כיווניות נכונה בכתיבה.
אני יכולה ללמד אותה בבית לכתוב נכון, אבל ממש לא נראה לי מתאים להושיב ילדה בת ארבע ורבע ולתרגל כתיבה בצורה פורמלית. (אני דווקא כן מלמדת אותה לקרוא כי היא רוצה ויכולה ומאד נהנית).
עד כמה זה מזיק?
אני יודעת שזה יותר קריטי בכתב מאשר בדפוס אבל יש אותיות שדומות בשניהם ואני לא רוצה שתתרגל לכתוב אותן לא נכון.
 
<יש גם בעיה נוספת, בזמן האחרון מרוב התלהבות מכתיבה היא כותבת במקום לצייר. קשה לה עם הציור כי היא לא מציירת ברמה גבוהה והיא מסתכלת על מה שהגדולים מציירים... דווקא הכתיבה יותר פשוטה לה כי היא לא צריכה להיות יצירתית. מצד אחד היא נהנית לכתוב, מצד שני אני לא יודעת זה טוב שהיא בורחת מציור חופשי >
כל עוד היא נהנית וזה בא ממנה,
22/10/14 21:26
232צפיות
לא רואה בזה בעייתיות.
היום לא מתעסקים כל כך בכיווניות נכונה, אלא בכתיבה יעילה. המשחק עם האותיות, עם הכתיבה היא הדרך הטובה לדעתי, להביא להנאה מהכתיבה, הרבה לפני כיתה א' שם זה הופך למטלתי יותר, פורמלי יותר.
 
בגן אני מניחה שחלק גדול מהיום הוא סביב מטלות יצירה\אומנות. אז היא לא מציירת, אבל היא צובעת את ארבעת המינים, וגוזרת קישוטים לסוכה, ומדביקה צמר גפן ופייאטים ועושה גשם.
אם את אומרת שזה לא בעייתי, מי אני שאתווכח
22/10/14 21:40
207צפיות
ממה שאני ראיתי סביבי, כיווניות לא נכונה = כתיבה לא יעילה ו/או כתב בלתי קריא.
אבל מסתבר שממילא אין לי מה לעשות בנידון, אז נשאר רק לסמוך על דעתך שזה לא מזיק ולהירגע
ב-ד-י-ו-ק
22/10/14 22:09
190צפיות
אחרת את יכולה להיות האמא שצועקת על הבת שלה: "אמרתי לך שאני לא מוכנה שתכתבי! לכי תשחקי עם בובות במקום! אני אוסרת עליך לעשות פעילויות אקדמיות!"
I dare you..............................
º
אני אלמד אותה לרקום ולבשל במקום
22/10/14 22:16
37צפיות
בקשר לכיווניות
23/10/14 08:59
170צפיות
הכלל הקטן שאני מלמדת ופותר הרבה מאוד בעיות: אני מלמדת לכתוב 'ר' בצורה נכונה, ואז אומרת שר' היא האמא של הרבה אותיות (זה מסדר את כ, נ, י, ו, ן, ה, ס, ואפילו ד, פ, ם ועוד)
זה רעיון!
23/10/14 09:09
126צפיות
צמצום נזקים במינימום עבודה. ללמד אותה לכתוב נכון אות אחת לא נראה לי נורא, עם כל זה שהיא בת ארבע וצריכה לשחק ולא ללמוד
º
גם אני מלמדת להתחיל מה-ר אבל לא בגיל 4
24/10/14 17:32
26צפיות
כיווניות
23/10/14 01:30
230צפיות
אמנם כן חשוב לדעתי לעבוד על כיווניות - אבל ממש לא בגיל הזה ובכל מקרה זה גם לא כזה קריטי כמו שאת מתארת.
בגיל הזה לאותיות יש פחות משמעות עד שהקריאה מתייצבת והם גם כותבים בכתב ראי. אז איזו משמעות יש לכיווניות אם כותבים פתאום מהצד ההפוך? האותיות הן סוג של ציור גלובלי. כאשר האותיות מקבלות משמעות של אות וצליל וישנה חלוקת מילים להברות שהופכות אז יש להן משמעות וניתן לעבוד על הקריאה.
בכל מקרה כרגע חלק מהמיומנויות הגרפיות כוללות העתקה - אז כאשר כותבים ת שזה כמו ריבוע שהרצפה שלו ברחה הצידה ככה זה הגיוני לכתוב את זה. הכיווניות חשובה רק כאשר יש רצף של אותיות ואז מתפתחת כיווניות אצל כל אדם בדרך משלו. אני למשל יודעת לכתוב בכיווניות נכונה וכאשר אני כותבת לאט ויפה זה אוטומטי בכיוון הנכון. אבל כאשר אני בהרצאה וכותבת מהר הכיוון הוא אחר לגמרי: למשל ת הופכת אצלי לגל שמתחיל מימין וממשיך לשמאל. כל מיני סיבות גרפולוגיות אני מניחה. ותהליך זה קורה גם אצל ילדים. דרך אגב רוב הילדים מתחילים לכתוב מלמטה. ובהחלט יש ילדים שכותבים מהר למרות שהכיווניות לא נכונה.
הממ...
23/10/14 08:18
104צפיות
אז קודם כל אצלה יש לאותיות משמעות - היא כבר חצי קוראת. זו גם הסיבה שהיא מתלהבת כל כך מכתיבה.
כתב ראי יש אצלה אבל יחסית מעט, היא גם ידעה להבחין בין ימין ושמאל בגיל מאד צעיר.
 
אם זה היה באמת רק אות פה ואות שם לא הייתי דואגת.
אבל בגן כותבים מילים שלמות ועושים את זה הרבה. מספיק בשביל שעד סוף השנה כבר יהיו לה הרגלים מקובעים היטב איך כותבים כל אות. אם לא קודם.
וזה קצת מתסכל אותי כי אני לא רוצה שהיא תתרגל לכתוב לא נכון, אבל הדרך היחידה שאני רואה לטפל בזה היא ללמד אותה כבר עכשיו. וזה נראה לי ממש מוקדם מדי לזה.
גם אצלנו
23/10/14 09:18
58צפיות
מלמדים בגן כתיבה גם עכשיו (באותו גיל) וגם אני, כמוך, לא מתלהבת מלימוד כתיבה בגיל ארבע ומייחסת חשיבות רבה לכיווניות הכתיבה.
ממה שאני רואה, כרגע מלמדים אותם רק לכתוב את השם שלהם. כותבים להם את השם והם צריכים להעתיק.
אני מתערבת בבית רק כשהן מבקשות, אני גם לא מתקנת להן את הכיוון בדרך כלל. אני חושבת שהן עוד לא שם, אלא כרגע רק לומדות לזהות את הצורה של האות ומשרטטות את מה שזיהו. זה עדיין לא בפונקציה של כתיבה.
אבל יש פה סיכון
23/10/14 11:26
169צפיות
הבן שלי נדרש "לכתוב" באופן אינטנסיבי מלפני גיל 5, ולמרות ההערות שלי לא היתה התעסקות עם כיווניות מצד הגננת. הילד מאוד נהנה, אבל התוצאה היתה שהוא הגיע לכיתה א' עם הרגלי כתיבה מאוד לא נכונים ובמקביל מאוד מבוססים. בכיתה א', כיוון שכל הילדים כבר הגיעו עם הרגלי כתיבה והכרת האותיות, לא התעכבו על לימוד כתיבת אותיות וכיווניות וכו' (שוב, למרות ההערות וההפצרות שלי), ומיד התחילו להכריח אותם לכתוב והרבה. אלא שאז, גילינו שצורת הכתיבה שלו לא יעילה, מעייפת אותו, מקשה עליו למקם אות ליד אות ואת כל האותיות בשורה וכו' וכו'.
אז, בסוף כיתה א', היה נורא נוח למורה להתעקש שאנחנו *חייבים* ריפוי בעיסוק. כדי לתקן למעשה את הנזק שהיא והגננת גרמו במהלך השנתיים שלפני כן. וכשהתרעמתי ואמרתי שאילו היו מקשיבות לי ומקפידות על כיווניות נכונה קודם, לא היתה בעיה, הן הסכימו איתי אבל אמרו שזאת הגישה עכשיו.
עד שהגענו לריפוי בעיסוק, בכיתה עברו כבר לכתוב אותיות כתב ולא דפוס, ואכן בעיית הכיווניות נפתרה, אבל עכשיו הילד צריך טיפול רגשי, מפני שהוא מסוגל טכנית לכתוב היטב, הוא פשוט כבר כל כך מתוסכל מכל העניין עד שהוא הכניס לעצמו לראש שהוא לא יודע לכתוב.
 
נכון שאנחנו דוגמה קיצונית, אבל את זה אפשר היה למנוע אם הגננת שלו היתה נוהגת כמו הגננת בכיתה המקבילה ומסבירה לילדים שלאותיות יש תקרה ורצפה ומתחילים מלמעלה ויורדים למטה וכו'. היא לא ישבה איתם והכריחה אותם למלא שורות באותיות. ממש לא. היא שרה איתם שירים ושיחקה משחקים וכו', אלא שכשהיא הציגה כל אות היא גם הציגה את צורת הכתיבה הנכונה שלה. כמה פשוט.
אוף, עד שקרן הרגיעה אותי...
23/10/14 11:40
117צפיות
זה בדיוק מה שאני חוששת ממנו.
כלומר אני לא חוששת מתסריט קיצוני כמו שלכם, אבל כן מזה שיתקבעו הרגלים לא נכונים.
אני אישית מאד מאמינה בכיווניות נכונה. זה משהו שתמיד שמתי אליו לב, ותשע שנים באוניברסיטה סיפקו לי הרבה הזדמנויות לראות את זה בבירור, כי כשכותבים על לוח עם גיר זה מאד בולט. מי שלא כותב נכון הכתב שלו הרבה פחות קריא. הרבה פעמים ממש ברמת האות - אות שלא נכתבת נכון יוצאת לא ברורה.
אני איתך. לא באמת יודעת איך לפתור את הבעיה
23/10/14 11:48
102צפיות
הילד האישי שלי גם בטוח שגננת / מורה היא אלוהים, ולא משנה מה אני עושה בבית, הוא טוען בתוקף שהגננת/מורה לא עושות ככה או לא דורשות את זה ולכן הוא לא צריך.
אפילו עם המרפאה בעיסוק הוא התווכח.
(שזה מצוין שלפחות הוא מכבד את הסמכות שלהן, אבל זה מאוד מקשה עלי לנסות ולתקן דברים שלא נעשים נכון במסגרת. ולצערי ההההרבה דברים לא נעשים נכון במסגרת. לא רק כיווניות כתיבה).
אין לי באמת פתרון.
יש חוברות עבודה לנושא הכיווניות. יש כל מיני מנטרות כאלה של רצפה ותקרה ואני לא בדיוק יודעת מה עוד, אבל זה קיים. יכול להיות ששווה לשחק איתה בכל הדברים האלה ולנסות להקפיד על כיווניות נכונה גם אם בגן לא.
אם הגננת היא כזאת שאפשר לדבר איתה אז אפשר לנסות להביא לה את החומרים האלה ולבקש ממנה גם להקפיד, אבל... פה אני קצת פחות אופטימית.
הגננת לא מלמדת כתיבה
23/10/14 13:43
102צפיות
היא באופן כללי לא מלמדת אותם באופן פורמלי ומסודר, רק דרך משחקים וכד'.
וזה דווקא מוצא חן בעיני, ועוד יותר מכיוון שהבת שלי בכלל בטרום חובה.
 
אבל ספציפית לגבי הכתיבה, השילוב של לא ללמד בצורה מסודרת יחד עם לעודד לכתוב הרבה (כחלק ממשחקים), בעייתי מאד בעיני. כתיבה לומדים בצורה מסודרת או לא לומדים בכלל.
 
אולי אני אנסה את השיטה של מיכל10 ואלמד אותה ר, ומה שהיא תקלוט היא תקלוט. יש לה גם ר בשם.
אני חוששת להתחיל "לשבת" עליה עם כתיבה נכונה כי היא גם ככה עם רגשי נחיתות לגבי איכות הציור / שרטוט שלה. אף פעם העיגול לא מספיק מדויק... לא רוצה להכניס נכון ולא נכון לעסק. (הבוקר כשהבאתי אותה לגן היו אמורים לצייר חולצה כחלק מ"הודעה" להורים. היא בכתה לי שהיא "לא יודעת לצייר חולצה מדויקת"). בכל מקרה להושיב ילדה בת ארבע עם דפי תרגול או חוברות לא מוצא חן בעיני באופן עקרוני, אבל אני בכלל לא רוצה להתחיל עם זה עד שמצב הפרפקציוניזם ישתפר. הסבנו את תשומת לב הגננת, נקווה שיהיה שיפור...
הבעיה היא לא בגלל בעיית הכיווניות
24/10/14 18:01
110צפיות
בכיתה א הילד לומד להתמודד עם די הרבה דברים: כתיבה וקריאה באופן רציף, הכרת אותיות ושליפתן, עיצוב אותיות (עם או בלי כיוון), ויסות הגודל של האות, ויסות הרווחים בין האותיות. לכן ישנן מורות שמתחילות לכתוב במחברת חלקה ורק אחרי שליטה בכתיבה עוברים למחברת שורות. ישנן מורות שמלמדות קריאה בדפוס וכתיבה ישר בכתב. ועוד שיטות.
בהתחלה בגלל המאמץ שכרוך גם בהבנת הקריאה - ילד שלא שולט עדיין בקריאה גם הכתיבה קשה לו - בשלב זה מופיע גם לחץ רב על העיפרון והתעייפות גדולה. לפעמים מרוב נסיון לחשוב איזו אות צריך ואיך כותבים אותה - ההתמקמות קשה והרווחים אינם טובים מספיק. זה לא בגלל הכיווניות דווקא. (נראה לי מוזר אגב, שילד חושב שאיננו יודע לכתוב רק בגלל שהכיווניות לא נכונה וקצת קושי ברווחים. או שהקושי יותר גדול אבל אם הוא נפתר מעצמו סביב ב כנראה שזה לא כך, או שמישהו טחן אותו יותר מידי על "בעיית כתיבה" בשלב לימודה בטרם היה צריך להגיע לשלב "ידיעת הכתיבה"). דרך אגב היו אמורים לעבור לכתב עוד בכיתה א במחצית השניה של השנה (סביב פורים פסח).
 
אם לילד יש קושי נוסף בכתיבה אני כן מלמדת גם את הכיווניות הנכונה אבל היא בהחלט לא יוצרת הקושי. וכן - אני חושבת שרצוי היה שמורים יתייחסו לכיווניות בכתה א גם לכיווניות של הדפוס ולא רק של הכתב. גם בהכנה ל-א - אם עושים - אני חושבת שצריך להתייחס לזה. 
אבל לא בשלב הראשוני של הכרת האות בהקשר של צליל ותמונה גלובלית. לפעמים מרוב כניסה לפרטים מאבדים את השלם ואת המשמעות העיקרית של הכתיבה. ועיצוב האות בגיל 4 הוא בדיוק הדרך לאבד את המשמעות האמיתית של הכתיבה. בלמידה של הרבה דברים מתיחסים ללמידה ספירלית: בכל גיל לומדים משהו שרלוונטי אליו ובשלב יותר מאוחר חוזרים אליו שוב אך ברמה יותר מורכבת.
 
בכל מקרה אני חושבת שבגנים אמורים לאפשר לילד ללמוד כתיבה, אבל ממש לא לכתוב באופן אינטנסיבי, שהרי למה נועדה כיתה א'? אז צריך לעשות לפעמים הכנה לכיתה א' אבל תפקידה אינו להחליף את כיתה א'.
  
אני מאוד מסכימה עם הסיומת שלך, אבל לצערי-
24/10/14 19:41
87צפיות
זה לא היה המצב אצלנו. כמו שאמרתי, רוב הילדים הגיעו לכיתה א' כשהם כבר הרבה הרבה מעבר לשלב ההתחלתי של צליל ותמונה וכו'. אלה ילדים שכבר כתבו מתכונים ורשימות קניות וברכות לחברים בימי הולדת וקראו ספרונים קצרים. מה שאומר שבכיתה א' טסו איתם, ותוך חודש כבר נתנו להם לענות על שאלות פתוחות והתעקשו איתם שהם לא ענו תשובה מלאה.
אז כן, טחנו אותו שהוא לא כותב מספיק יפה עוד מלפני גן חובה. בכיתה א' הוא כבר היה אנטי לגמרי.
נדמה לי שזאת המדיניות הרווחת בחטיבות הצעירות. לא חסרים כאן סיפורים על אמהות שחזרו מאספת הורים בגן חובה והתבקשו להביא קלסרים, מחברות וקלמר לגן. מסכימה איתך שזה לא לעניין.
לשון קשורה
23/10/14 13:57
188צפיות
היי,
אני בעיקרון מהפורום של התינוקות (הקטן בן חודשיים עוד מעט), אבל פונה אליכן מכיוון שיש לכן יותר פז"ם כאימהות. (:
השבוע הייתי בטיפת חלב (רופא ואחות) לחיסונים ובדיקה שגרתית. האחות איבחנה לשון קשורה לקטן, משהו שקשור לצורת לב כאשר בוכה. הרופא אישר ואמר להתיר.
הקטן בהנקה מלאה שהולכת טוב (טפו טפו טפו, 555). עולה במשקל ובאורך, יונק כל 3 שעות בערך 20-30 דקות. לי לא כואב בזמן ההנקה.
האם חייבים להתיר?
הבנתי שהדיעות חלוקות. יש שאומרים שחייבים כי זה גורם לבעיות בדיבור ויש שאומרים שיש איבחון יתר ואין צורך.
וגם, אשמח להמלצה על רופא (עדיף שעובד עם כללית מושלם) שיחתוך רק אם צריך. האם ד"ר אייל בוצר עונה להגדרה?
 
ד.א. בעקבות שיטוטיי באינטרנט איבחנתי לעצמי לשון ושפה עליונה קשורות. אמא שלי לא הצליחה להניק אותי (אולי בגלל זה), אבל אין לי בעיות דיבור (המקצוע שלי כולל דיבור אינסופי).
 
לא חייבים
23/10/14 15:57
186צפיות
יש לי בן עם לשון ושפה קשורה. ההנקה הלכה מעולה, היינו אצל בוצר ובחרנו בסוף לא להתיר היום הוא בן 4 ואין בעיות דיבור.
אולי יהיה לו קשה לנשק נשיקה צרפתית... נו שוין.
מצד שני יש לי אחיין בן 5 באותו מצב שיש לו בעיית דיבור והם הולכים להתיר לו את זה עכשיו, אז כנראה שאי אפשר לדעת.
º
וד"ר בוצר המליץ על חיתוך?
23/10/14 16:24
31צפיות
הוא אמר שאם לא מפריע לי בהנקה
23/10/14 17:47
157צפיות
אז הוא לא ממהר להתיר.
 
תומכת בדיעה שלא חייבים
23/10/14 16:40
93צפיות
לי יש, כמוך, לשון קשורה ("מאוד"), לא ינקתי ואין לי בעיה בדיבור. לטענת אימי (קלינאית תקשורת) ה"בעיה בדיבור" עליה מדברים היא ביטוי ל' דגושה, ר' מתגלגלת וכו', שהם צלילים שלא קיימים בעברית.
גם לבן שלי היתה לשון קשורה. הלכנו לבוצר, הוא התיר אותה ובכ"ז ההנקה לא צלחה מסיבות אחרות.
בלי קשר, ממליצה על בוצר. איש מקסים עם גישה נהדרת לילדים (ולהורים שלהם).
 
מצטרפת לנאמר לפני
23/10/14 16:41
81צפיות
לי יש לשון קשורה בצורה שלא תאמן. הרופאה שהתירה לבנות שלי לא האמינה לאמא שלי שאמרה שהיא הניקה אותי בלי שום בעיה. אני חושבת שההגיה שלי קצת בעייתית בצלילים מסויימים.
 
מצד שני, הבנות שלי לא הצליחו לינוק בצורה סבירה (ושאפשר לסמוך עליה), ושלא מכאיבה לאמא המסכנה שלהן, עד ההתרה השלישית שעשו להן (אחת בפגייה, ושתיים באופן פרטי אצל אותה רופאה).
אצלנו אובחנה לשון קצרה
23/10/14 22:26
104צפיות
שזה עוד יותר בעייתי מלשון קשורה וצריך כמה חיתוכים כדי להתיר.
עשינו חיתוך אחד שלא פתר את בעיית ההנקה וראינו שזה ממש לא טוב לילדה אז לא המשכנו בתהליך.
היא לא ינקה (שאבתי נצח וחצי).
היום היא בת חמש וחצי, אין לה בכלל בעיות בדיבור ומעולם לא היו. היא מופיעה על במה מול מאות אנשים בשירה. היא מדברת שפה יפה עשירה גבוהה ובלי שום בעיות היגוי. מעולם לא היו לה בעיות היגוי.
מה שכן, היה לה קשה ללמוד לשתות עם קש ואני רואה שיש משהו קצת פחות "חלק" כשהיא לומדת תנועות חדשות עם הפה. אבל תכלס, לוקח עוד פעם או פעמיים להתנסות ולא קולטת ישר במקום - עדיף בעיני על חיתוך של כל חלק גוף שהוא
מה שכן, בזמנו עשינו לה קרניו סקרל ואז זה שיפר את תנועתיות הלשון.
למה בעצם לא להתיר?
23/10/14 23:05
105צפיות
 
אובחן שיש לילדה לשון קשורה, זה משהו שאת יכולה לראות ולא רק "לסמוך" על הרופא, באם לא תתירי את הלשון יתכן שיהיו לה בעיות בדיבור ובגיל מאוחר יותר זוכרים את זה וזה פחות נעים והכי חשוב זה הליך קל ומהיר, ללא סיכונים.. נכון שזה בטוח כואב להם אבל בדיוק לכמה שניות, את לוקחת להניק אותו ישר אחרי ההתרה והם בדר"כ נרגעים תוך שניות (כמו בחיסון).
 
איך שאני רואה את זה, הבעד מנצח את הנגד.
 
גילוי נאות - אנחנו התרנו לקטנה אצל ד"ר בוצר. מומלץ מאוד.
סליחה - רשמתי בלשון נקבה, ראיתי לקראת הסוף שזה תינוק..
23/10/14 23:06
72צפיות
 
ושכחתי לתקן.. :)
º
ממה שאני רואה: בעיות בדיבור זה מיתוס שגוי
25/10/14 21:37
יקירי עם לשון חצי קשורה ולא התרנו
24/10/14 08:00
123צפיות
הוא אובחן כבר בביה"ח ואח"כ ע"י רופאת הילדים ואחות טיפ"ח. כשאמרו לי בביה"ח שהוא עם לשון קשורה חלקית שאלתי את האחות אם היא בטוחה שהיא מדברת על התאום ולא על התאומה כי הוא ינק נהדר ואחותו טיפונת התקשתה (ב"ה הסתגלה די במהירות).
אנחנו בחרנו לא להתיר כי הוא ינק מצוין וגם בהמשך מהר מאוד ברבר הברות מגוונות מאוד. בנוסף תחילת החיים עם התאומים היתה השרדות נטו והנסיעה הזו לא היתה הכרחית בשבילנו... בינתיים זה לא מפריע לו לכלום, רק כשהילדים מוציאים לשון רואים ששלו קצרה יותר משל האחיות שלו, אולי בעתיד דברים ישתנו ונבחר להתיר.
 
אהה ומזל טוב, גידול  קל, בריאות ונחת
נוטה לכיוון ההתרה
24/10/14 16:22
51צפיות
זה הליך שלא כואב בכלל, והתועלת גדולה.
אומרים שזה עלול לצור בעיות בהמשך גם בדיבור, לכן עדיף בגיל מוקדם כמה שיותר.
הקטנה שלי היתה בת 10 ימים, ולא בכתה בכלל.
לקח בדיוק שניה אחת, כך שאני לא רואה סיבה לא לעשות זאת.
 
 
תודה לכולן על התשובות
24/10/14 16:25
60צפיות
נתתן לי פרספקטיבה על כל העיניין וזה כבר יותר מרגיע.
אכן נקבע תור ליום רביעי אצל ד"ר בוצר. נראה מה יגיד ואז נחליט.
 
לידות בית
57תגובות
23/10/14 09:43
830צפיות
אני באופן אישי נגד לידות בית בגלל הסיכוי שמשהו יסתבך. יש מקרים שבהם ההריון תקין והיולדת בוחרת ללדת עם מיילדת מנוסה בבית וזה נראה לי גם סיכון אבל לפחות נראה שהשקיעו מחשבה וניסו למזער את הסיכונים אל מול התועלת שבלידה רגועה באווירה ביתית.

(המשך...)
אני באופן אישי נגד לידות בית בגלל הסיכוי שמשהו יסתבך. יש מקרים שבהם ההריון תקין והיולדת בוחרת ללדת עם מיילדת מנוסה בבית וזה נראה לי גם סיכון אבל לפחות נראה שהשקיעו מחשבה וניסו למזער את הסיכונים אל מול התועלת שבלידה רגועה באווירה ביתית.
במקרה הזה:
נראה, לפחות מהכתבה, שנלקח סיכון מיותר (מנ"ח עכוז, בלי נוכחות מיילדת) וחבל. אני מקווה שהתינוקת תחלים ותצא בלי נזק.
שלום, אשמח להתייעצות במתנות יומולדת, מה לחלק?
22/10/14 11:22
355צפיות
שלום לכולם, מזמן לא ביקרתי פה... ...
שאלה: לתאומים יש יומולדת בקרוב מאוד, הם בני 5.
האם יש רעיון למתנה שהם יוכלו לחלק לחבריהם מהגן בסוף המסיבה (כ-34 ילדים).
 
כל הצעה תתקבל בברכה
 
 
בכל חנויות השנקל למניהם
22/10/14 12:50
232צפיות
יש מגוון דברים - מחוברות עבודה קטנות, צבעים, כדורים,
אפשר שתיל קטן
גרביים מצחיקים
אצלנו במוזלים יש פאזלים 100 חלקים ב - 5 שקלים. האיכות הפתיעה לטובה.
דוקים, דמקה, דומינו.
אם מזמינים מפעיל
22/10/14 13:09
214צפיות
הרבה פעמים הוא מביא איתו שטויות לחלק. תבררו את זה.
אם לא, אז בכל השנקליות יש דברים, כמו שקרן הציעה. אפשרות נוספת היא לא לחלק ממתקים ביום ההולדת עצמו, ולתת לכל ילד ביציאה קופסה או שקית עם חטיפים. זה מכסה גם את הג'אנק וגם את המתנה. עשינו את זה פעמיים, בסביבה שבה מאוד מקובל לתת המווווון ממתקים בימי הולדת, ועדיין לא היתה עם זה בעיה והרעיון התקבל בברכה גם ע"י הילדים וגם ע"י ההורים שלהם.
עוד שאלת יומולדת - יומולדת או חוגים?
22/10/14 16:00
354צפיות
התחלנו עם ההזמנות למסיבות יום הולדת.
שנה שעברה הרוב הגדול של המסיבות היה בשישי שבת.
עכשיו קיבלנו הזמנה למסיבה באמצע השבוע.
מכיוון שיש לי תאומים באותו הגן שניהם מוזמנים, ולשניהם גם יש חוג באותו היום. כלומר אנחנו בעצם מפסידים שני חוגים, וזה קצת כואב בכיס.. בנוסף אני צריכה לקנות כמובן שתי מתנות, יוצא די תיק.
אז מה עושים? מוותרים על החוג (בתקווה שלא יהיו הרבה ימי הולדת באמצע שבוע) או שמוותרים על יומולדת?
הדיעה האישית שלי - יום הולדת
22/10/14 16:45
365צפיות
יש חוג כל שבוע. לא יהיה יום הולדת כל שבוע. אם יהיה - אז אפשר להתלבט ולהחליט. לא כל ילדי הגן עושים יום הולדת, לא כולם עושים דווקא ביום שני על חוג ג'ודו, לא תמיד נוכל להגיע בגלל אילוצים משפחתיים כאלה או אחרים, וכו וכו וכו.
בעיני הערך הכי חשוב (או בין הערכים החשובים) שאני יכולה להעביר לילדים שלי זה כבוד לחבריהם. ואחד הערכים של כבוד הוא לכבד אותם בשמחות שלהם ולהגיע לשמחות שלהם, להגיע כשהוזמנו.
אני מוסיפה שזה כן משהו שיש עיסוק סביבו בגן, חלוקת ההזמנות, מי בא מי לא בא, מה קנית ולמחרת יש גם שיח סביב המסיבות לפעמים.
(מעבר לסיפורי זוועה וסיוטי קיץ של אביה, ולמצב שזה מגיע שלילד לא פופולארי מגיעים פחות ילדים, ולידה עם הנזלת עוד פחות והפחד הגדול שזה עשוי להיות הילד שלי)
 
 
בדרך כלל זה מה שאנחנו עושים
22/10/14 17:16
273צפיות
שנה שעברה חגגו 95% מהילדים. ככה שהיתה מסה גדולה של ימי הולדת, והגענו לכולם.
זה הגיע למצב שלפני החופש הגדול היו לי 10!! ימי הולדת בחודש אחד. זה הגיע למצב שנאלצתי להכריח את הילדים ללכת כי הם ממש מיצו (והמתנות עלו לי באותו חודש 600 שקל!) זה מטורף.
אז כאמור אני כן מחנכת ללכת לימי הולדת, אבל כשזה נופל על חוג יש עלות כספית, וכשזה נופל על שני חוגים, זה עלות די גבוהה.
יש לנו למשל חוג שחיה כפול (שני הילדים יחד). שיעור כזה עולה לי מעל 100 שקל. ככה בקלילות לזרוק לפח?
תראי, מול שיקולים כלכליים אני לא יכולה לריב
22/10/14 21:22
274צפיות
אבל לרוב אפשר למצוא פתרונות. אפשר להתקשר ולנסות לקבוע שיעור אחר (אצלנו תמיד היו ימים חלופיים), אפשר ללכת לשיעור ומשם ליום ההולדת. אפשר גם לא ללכת ליום ההולדת. אני חושבת שבמאקרו - זה זניח ושולי, לא ההחלטה הקריטית והמהותי שעושים ממנה.
אבל במיקרו - לי זה מפריע. את לא מדברת כרגע על 10 ימי הולדת בחודש. זה באמת משהו שקורה ביוני. בנובמבר יהיה לך 1. 2 גג. את מדברת על ימי ההולדת הראשונים של השנה, על משהו שהוא חדש, על משהו שיהיה שיח סביבו.
 
לי הנושא החברתי מאד מהותי - הן מהצד של האמא של הילדה האחת שפחדתי שיבחרו לא לבוא לימי ההולדת שלה, הן מהצד של האמא של הילדה השניה שיודעת בדיוק מתי יש לכל אחד יום הולדת, מתכננת מראש מה היא תלבש, לקנות לילד משהו שהוא אוהב, מתעסקת עם זה ימים מראש וזה חשוב לה, הן מבחינת האמא של הילד שאם הגננת אמרה שחשוב ללכת לימי הולדת של חברים זה קדוש. באש ובמים.
כלומר - מכל הכיוונים. לכל אחד מילדי זה היה חשוב מסיבות שונות, וזה גם ישב לי על הלב בפחדי הקיץ של אביה שלי.
 
תחשבי על זה ככה - כשמזמינים אותך לברית או חתונה - את הולכת? גם כשלא בא לך? גם כשזה עולה לך הון? נדיר שאני לא אלך, נדיר שלאירוע משמח חד פעמי של אותם האנשים אני אגיד "סליחה, יש לי חוג מקרמה היום ואני לא יכולה לבוא". את תעשי כל מאמץ. בעיני זה אותו הדבר.
 
 
 
 
זה מאפין תרבותי די דפוק אצלנו אגב...
22/10/14 23:07
227צפיות
השכנה / חברה לחוג פילאטיס / מזכירה בקומה ליד מזמינה אותך לברית של הנכד החמישי שלה וכולנו נעמדים בדום. ולא משנה אם לא נוח לנו או יקר לנו או לא בא לנו, אנחנו הולכים כי .... לא יודעת למה.
באמת. לא ברור לי. לא ברור לי למה הזמינו אותי בכלל ואין לי שום צורך ללכת ולשמח / לכבד אדם שהוא למעשה זר לחלוטין.
מתוך 35 ילדים בגן יש חלק שהם חברים וחלק שלא. ממש לא. ואני לפעמים חושבת שנכון לא לשיפ את עצמך בתחתית סולם העדיפויות.
רק דיברתי
23/10/14 08:20
159צפיות
והנה קבעו עוד יום הולדת. באותו השבוע. על עוד יום של חוגים.
אז עכשיו שני החוגים של שני הילדים שלי לא קיימים בעצם באותו השבוע.
לדעתי הצנועה חוגים קודמים ליום הולדת אלא אם מדובר בחבר טוב
24/10/14 09:23
74צפיות
אבל אני אישיות אנטי סוציאלית ידועה....
יופי קרן. עכשיו אני בחרדות שלא יבוא אף ילד ליום הולדת נרניה
22/10/14 23:56
228צפיות
המתוכנן.
יש לי עוד מלאי של חרדות שאני אשמח לשתף בהן,
23/10/14 09:21
192צפיות
אם את רוצה.
את יכולה להתחיל להילחץ מדברים שלא ידעת בכלל שהן אופציה. רק תגידי
 
ואני מחכה לשמוע על יום ההולדת!!
חשבתי שהקונספט יהיה: "להחזיר את האביב לנרניה"
23/10/14 09:33
159צפיות
ההזמנות יהיו בצורה של ארון נפתח ובפנים יהיו כמה משפטים מעוררי סקרנות מהספר + קישור למי שירצה להעשיר את הידע.
 
ואז חשבתי על משחקי חורף - לנשוף בכדור צמר גפן, "לשחרר" חיות קפואות מתוך כוסות פלסטיק, ובסוף תופסת שבה גם אסלן וגם המכשפה תופסים, היא מקפיאה והוא משחרר.
חושבת שמישהו ירצה להיות המכשפה?
 
חשבתי גם על פעילות יצירה של לקשט מגינים ואולי לשחזר את הקרב בין הטובים והרעים, אבל אז שוב תהיתי אם יהיו מי שירצו להיות מהצד של המכשפה ובכלל אולי זה ידרדר למשהו מלחמתי ואלים כזה?
 
 
 
לדעתי יריבו על מי תהיה המכשפה
23/10/14 12:00
109צפיות
(ואם לא אז עורכים הגרלה)
 
הרעיון מדהים. מקסים מקסים מקסים.
 
 
לא יודעת אם הייתי הולכת על קרבות....אבל קישוט המגנים זה מהמם.
אולי במקום זה קרב של חידון? את המכשפה ושואלת שאלות ע"ג חצי רעל (ווטאבר) ומי שיודעת צריכה להרים את המגן שלה? (אפשר גם לעשות קבוצה נגד קבוצה)
 
 
 
 
אני חושבת קצת שונה מקרן
22/10/14 18:48
269צפיות
באופן חד פעמי ואם לא מדובר בחבר מאוד קרוב, אז אני לא חושבת שזאת בעיה להפסיד יום הולדת מדי פעם. זה נראה לי לחלוטין לגיטימי שלילדים יכולים להיות חוגים ותוכניות שלא מתיישבים עם האירוע.
צריך להודיע על ההיעדרות מראש, ואני ברוב המקרים מבקשת מהילד שלי לצייר ברכה ולתת לילד החוגג. אבל מעבר לזה?
אם תראי שהשנה כל ימי ההולדת הם באמצע השבוע אז תצטרכי לקבל החלטות.
רק משתפת בנוגע לענייני המתנות ביוזמה ברוכה אצלנו
23/10/14 11:00
133צפיות
מכיוון שאף ילד לא באמת זקוק ל40 משחקי קופסא/ ערכות יצירה ושאר קשקושים שמקבלים כמתנות יום הולדת אצלנו נהוג לאסוף סכום קבוע  של 15-20 שח מכל ילד ולקנות מתנה משותפת גדולה לבחירתו של הילד מכל ילדי הגן. כך גם להורים הנטל לא כבד מדי וגם ילד היום הולדת נהנה ממתנה גדולה ומשמעותית יותר ( בלי להתעסק עם זיכויים והחלפות במילון חנויות ).
זה עובד נהדר , בעיקר אם מנהיגים זאת בתחילת השנה עם ימי ההולדת הראשונים .
נדרש הורה מתנדב שיארגן את העניין. מניסיון שלי רוב ההורים שמחים לסידור שחוסך התעסקות.
 
ההשתתפות כמובן אינה חובה , אבל ההיענות מאד יפה.
 
במקרה כזה כשאת לא רוצה שהילד יוותר על חוג אפשר גם להשתתף במתנה ( בעלות סמלית, כאמור) ולהודיע מראש על העדרות.
º
אהבתי
25/10/14 22:13
גם אני אמא לתאומים, וזה מה שאני עושה
23/10/14 14:06
126צפיות
אצלנו הרבה ימי הולדת נחגגים בימים בהם יש לילדים חוגים (34 ילדים בגן).
כבר היו כמה וכמה כאלו...
אצלי הם בחוגים שונים, אז מי שאין לו חוג הולך, מי שיש לו חוג מצטרף מייד עם תום החוג.
ימי הולדת אורכים כשעתיים, חוג הוא 45 דק'. אצלנו הכל קרוב ובמרחק הליכה או נסיעה קצרצרה ברכב.
אם הייתי שולחת במקום חוגים, אז היה יוצא שהבייבי שלי היה מפספס מתחילת השנה 4 פעמים חוג, והיד עוד נטויה...
 
מסייגת אבל, אם מדובר בחבר קרוב שמתראים איתו אחה"צ, אז היומולדת של הילד קודמת לחוג.
לא מדובר על חבר כמובן
23/10/14 16:09
83צפיות
אלא על ילדים חדשים בגן (בגלל זה אני דווקא כן נוטה ללכת) שקטנים מהילדים שלי בשנה שלמה, ולכן רוב הסיכויים שגם לא יתחברו עם ילדיי..
לגבי החוגים - אצלנו הכל בנסיעה באוטו. לא מרחקים קצרצרים, וגם אם היומולדת ב 17:30, והחוג ב17, או ב18, אז אני צריכה ממש לתזז הלוך חזור (ויש גם עוד ילדה שנגררת..)
אגב - לי היתה הברקה היום בנושא - כי גם 2 שקלים שלא
22/10/14 23:55
278צפיות
לומר 5 יוצא הרבה במצטבר ל-30 פלוס ילדים.
לקנות סטים!
היה סט של 5 דינוזאורים, לדוגמה שלקנות 6 ממנות ולפרק ולשים אחד בכל שקית, פותר לחלוטין את הבעיה. אבל גם זה היה נראה לי יקר.
אני קניתי מחקים בצורת עוגות ופירות שכל ילד יקבל אחד בשקית + איזו עוגיה אורגנית ללא חומרים משמרים (כלומר פסק זמן ונחש גומי) ומסופקת מזה לגמרי וזה עלה 0.75 ש"ח למחק.
אני ממש מתעבת לקנות דברים, סתם כדי שיהיו בשקית ויתפרקו עוד בדרך הביתה, אז לפחות המחקים חמודים גם בעיני (לא מועילים מיוחד, אבל חמודים).
אולי משהו חורפי?
23/10/14 01:30
174צפיות
מטריה, כפפות, גרביים חמודות.
גם אני עם שאלת יום הולדת
23/10/14 09:54
218צפיות
בימי הולדת שאתם הולכות ונשארות עם הילדים אתם מצפות שיהיה כיבוד גם להורים? קפה וכאלה?
מה מקובל?
בתור בוגרת יומולדת ראשון מהז'אנר
23/10/14 10:01
220צפיות
מהגן של הדובון בהחלט היה כיבוד להורים בזמן ההפעלה. בורקסים, פשטידות וסלטים, שתיה קלה וחמה.
º
גם אצלנו מקובל כיבוד קל להורים
23/10/14 10:51
37צפיות
אני לא יודעת אם אני מצפה, אבל זה נהוג
23/10/14 10:56
169צפיות
בימי הולדת לילדים קטנים אצלנו ממש פותחים שולחן גם להורים. כמו שמיטמיט כתבה - בורקסים, פשטידה/ות, מגש ירקות, שתיה חמה, לפעמים אפילו מתוקים.
ותמיד אם מגישים לילדים "ארוחה" (למשל פיצה, נקניקיה וכדומה) אז יש ספייר גם להורים. לא חושבת שמתכננים ממש כפול (כלומר אני לא חושבת שמחשבים שני משולשים למבוגר כמו במסיבה רגילה, אבל בהחלט שומרים ספיירים גדולים. ופיצה הורים אוכלים. נקניקיות הרבה פחות.)
אני מדברת על ימי הולדת לקטנטנים כשברור לגמרי שכ-ל ההורים נשארים. עם הגיל, כמות הכיבוד יורדת כי פחות הורים נשארים, וזה מצטמצם לבורקסים/עוגיות ושתיה חמה וקרה. בימי הולדת של בי"ס כבר אין שולחן להורים כי אף אחד לא נשאר.
תמיד יש
23/10/14 12:03
141צפיות
לא מצפה לזה, אבל תמיד יש. תכלס - יש הרבה מבוגרים שנשארים, לא רק של ילדי הגן - חברים משפחה וכו.
 
בעיני מספיק פירות, עוגה\עוגיות ושתיה. לרוב יש יותר.
ממליצה בחום לעשות את זה במקום מרוחק מהילדים, אחרת יש כאלה שנכנסים לאובססיה סביב זה ולא מרפים.
 
º
מחממי אוזניים/כפפות
23/10/14 09:56
39צפיות
תודה על התגובות. שבוע הבא אלך וארכוש מתנות
23/10/14 14:03
101צפיות
ליומולדת הצפוי
שטחיות זה כאן - עיצוב החדר
23/10/14 18:55
320צפיות
צבענו את החדר של הילדים בכוונה להחליף איתם חדרים ובסוף זה לא יצא לפועל. אז הם נשארו בחדר שלהם, אבל הורדנו את מדבקות הקיר שהיו. רציתי לתת להם לבחור מדבקות חדשות אבל הקטן מתעקש שהוא רוצה בדיוק מה שהיה לו. מה שהיה לו זה מיקס של שני הסטים האלה:
http://www.aliexpress.com/item/Animals-Zoo-Monkey-...
 
כעקרון לא אכפת לי לעשות לו בדיוק מה שהיה, אבל אני קצת מוטרדת שזה תינוקי מדי. עשינו את זה כשהוא היה בן שנה, עכשיו הוא בן 4.5, התכנון הוא שישאר בחדר הזה עוד שנתיים ככה. נראה לי כבר לא תואם גיל... 
והמדבקות האלו (כך גילינו...) מורידות את הצבע. אז הרעיון לשים עכשיו את אלו ובעוד שנה להחליף לא ממש יעבוד. הצבע של הקירות הוא לא לבן ואני לא הולכת לקנות צבע במיוחד בשביל לצבוע שוב וכו'. 
מה אתן אומרות? תינוקי מדי ולנסות להלהיב אותו על משהו אחר או לוותר ולעשות לו מה שהוא רוצה? 
וכיוון שאני ממש אובססיבית לפעמים, אז אני אבהיר
23/10/14 19:11
251צפיות
שמה שהיה לו זה המיקס הכי פחות ילדותי מכל המדבקות האלו - היה עץ עם קופיף, ציפור, הג'ירפה שנראית יותר ריאליסטית מהשניה, הסנאי שנראה יותר ריאליסטי והנחש.
אני לא בעניין של פילים כחולים וכאלה.
ועדיין...
º
הייתי מנסה להלהיב אותו על משהו אחר
23/10/14 20:22
55צפיות
ג׳ירפות זה העניין?
הודעה זו מכילה תמונות
23/10/14 20:43
269צפיות
מה עם ג׳ירפה מד גובה כפשרה?
תודה, לא, הג'ירפות הן לא המפתח כאן. זה הילד.
23/10/14 21:23
174צפיות
הוא שונא שינויים. ואני מבינה אותו כי גם אני לא מתה על שינויים, אלא אם כן אני יוזמת אותם. השורה התחתונה היא שהוא רוצה "כמו קודם".
אבל תודה, מד גובה מקסים!
אני הייתי מנסה לשכנע אותו למשהו אחר
24/10/14 08:53
126צפיות
וכשאני אומרת לשכנע - אני מתכוונת ל- "אוי חמוד, אי אפשר להשיג את המדבקות האלה יותר, בואי נסתכל [בעשרת הלינקים שאמא כבר בחרה מראש] ונבחר משהו אחר"
יש לי הצעה עבורכן
22/10/14 13:29
581צפיות
עלה לי רעיון להקים קבוצת ווטסאפ של אמהות על מנת שנוכל להתייעץ באונליין על נושאים שונים,לאו דווקא הורות אלא כל דבר . זה יותר נוח מהפורום שלוקח זמן עד שעונים ,ככה מקבלים תשובה באותו הרגע וכל אחת תורמת מניסיונה האישי. מי שמועניינת להצטרף יכולה לרשום לי פה או לשלוח לי למספר :050-2078699 . מה אתן אומרות??
º
נשמע מחרפן משהו
22/10/14 13:38
82צפיות
לא מציעה לך לכתוב כאן את הטלפון שלך
22/10/14 13:43
506צפיות
יותר מידי אנשים משונים מסתובבים בפרדס. או בגוגל. את ממש חופשה לכל ככה.
º
חשופה. אבוי.
22/10/14 13:43
84צפיות
מה שקרמר אמרה - ובנוסף :
22/10/14 13:49
377צפיות
וואטסאפ זה לא מקום לדיונים ארוכים, אין את הסדר של מי עונה למי על מה.
הקבוצה יכולה להיות אינטימית וככה
23/10/14 22:29
142צפיות
לא תהיה חפירה יותר מדי. לדעתי זה כמו בפורום רק יותר נגיש ונוח. לא חייב לקרוא הכל אלא רק מה שמעניין אותך...מי שרוצה להצטרף אנחנו נשמח
º
הקבוצה כבר פעילה , מי שרוצה להצטרף מוזמנת
24/10/14 22:03
16צפיות
º
off לסופ"ש
23/10/14 13:38
27צפיות
זקוקה לעצה - איך מנחמים חברה שעברה לידה שקטה
23/10/14 13:38
291צפיות
הי, חברה טובה עברה לידה שקטה בשבוע מתקדם בשל מחלה של העובר. 
אני כואבת את הכאב שלה ומנסה לנחם אותה. 
אשמח לשמוע עצה טובה, מה אומרים, מילות עידוד.
מאמינה גדולה במה שבא מהלב נכנס אל הלב. 
תודה. 
כמה דברים
23/10/14 14:03
196צפיות
קודם כל כל הכבוד שאת משקיעה בזה מחשבה והתחשבות
 
יש בתפוז פורום אבדן הריון - מציעה לך לשאול גם שם.
 
עוד נקודה היא שאי אפשר באמת לתת עצות מה להגיד כי דברים שמעודדים אחת יכולים מאד לפגוע בשניה...
 
מה שא מהלב נכנס אל הלב - בגדול מאד נכון, אם מרגישים כוונה טובה אמיתית אז פחות משנה אם התוכן לא בדיוק מתאים. אבל עדיין עדיף להיזהר כי אפשר לפגוע גם עם כוונות טובות.
 
כדאי לברר אם היא מעוניינת לדבר או להיפך, מעוניינת שיעזבו אותה בשקט בינתיים. אפשר לחשוב על תשומת לב לא מילולית כמו סלסלת שוקולדים או ארוחה חמה, עזרה עם הילדים אם יש, וכד' - זה מביע אמפתיה בשקט.
 
השנקל שלי הוא שרצוי לתמוך בכאב ולא לנסות לעודד או לנחם. ניסיונות לעודד מועדים מאד לפורענות מבחינת האפשרות שזה דווקא יפגע. אני מתכוונת לכל המשפטים בסגנון - עוד מעט יהיה לך ילד אחר, עדיף ככה מאשר שיוולד ילד חולה, תתנחמי בילדים שכבר יש לך, ועוד כהנה וכהנה. יש כאלו שזה באמת עוזר להן ויש כאלו שרק פוגע. תראי לה שאת כואבת את כאבה, ותני לה לקבוע את הטון להמשך.
חברה שלי גם עברה לידה שקטה, מניסיון שלי מולה היא נזקקה יותר
23/10/14 14:18
233צפיות
שיקשיבו לה ולתחושות שלה, רצתה שיתנו לה להוציא את הכעס והאיכס שהיא הרגישה. העידודים השונים ממש לא סייעו לה, נהפוך הוא.
יש לנו רצון טבעי לתקן כל הזמן, ולהדגיש שהזמן יעשה את שלו, וכו'... זה כנראה לא מה שרוב הנשים רוצות לשמוע באותו הרגע.
באופן כללי, תגידי לה שאת שם בשבילה, גם רק לחיבוק, הקשבה או כל מה שהיא זקוקה לו. 

אני לא מומחית, ומציעה שגם תשאלי בפורום אובדן הריון.
 
 
אי אפשר לנחם על כזה כאב
23/10/14 14:20
213צפיות
חברה שלי שעברה לידה שקטה בשבוע 22 כתבה בלוג
ואחד הדברים שהכי זכורים לי זה שהיא כתבה שכל הניחומים רק עשו לה רע
כל מי שאמר לה שיהיה בסדר ושתהיה חזקה, הכעיסו אותה
כל מי שאמר לה שהיא צזכה בילד בקרוב והכל לטובה הטריף אותה.
ורק חברא אחד שאמר לה : "אין לי מושג מה להגיד, אין לי יכולת להבין את הכאב, רק רציתי שתדעי שאני כאן גם אם את רוצה רק לשתוק וגם אם את רוצה לדבר, אני כאן בשבילך" זה הדבר היחיד שעשה לה "טוב"
 
כשאני עברתי הפלה שזה לא לידה שקטה, כל מה שרציתי זה שיהיו איתי, שיאפשרו לי להישבר, שיאפשרו לי להתאבל ולבכות, בלי מילים מעודדות... כי אין איך לעודד. זה כואב וזה תמיד יכאב, רק רציתי שיתנו לי לגיטימציה לכאב.
º
תודה לכן - ריגשתן אותי בתשובותיכן
23/10/14 20:24
38צפיות
מסכימה עם מה שנכתב בתגובות הקודמות
23/10/14 22:26
95צפיות
מנסיון אישי של לידה שקטה יזומה בשבוע 21, שום דבר לא יכול לנחם.
לא העובדה שיש לי ילדה מדהימה, לא ה"מזל שגיליתם את זה עכשיו", לא "את עוד צעירה", לא העובדה שאפשר לעשות PGD בהריון הבא.
שום דבר לא מנחם בהתחלה. ואולי גם לא אח"כ.
 
אז מה כן אפשר לעשות? להיות אוזן קשבת, לא שיפוטית, בלי לדבר על מה הלאה, אלא אם כן היא יוזמת את זה.
להקשיב לסיפור שלה.
לדאוג שיהיה בשטח אוכל מזין אבל לא לכעוס אם היא לא רוצה לאכול ממנו.
לחבק אותה אם היא רוצה.
לזכור שגם אם אין תינוק, היא אחרי לידה ושמעבר לאבל ולכאב העצום היא גם מוצפת בהורמונים כמו כל אישה אחרי לידה.
 
 
מברכת אותך על המחשבה והרגישות.
 
מיני עסק
22/10/14 16:59
359צפיות
ב"ה

אנחנו גרים במושב מרוחק מהעיר וממה שהיא מכילה 
ורוצים  למצוא מקור הכנסה נוספת, חשבנו למכור משהו מהבית
והשאלה אליכם היא- מה?.......
ניסינו לחפש כל מיני רעיונות ואפילו עלו כמה אבל אין לנו מושג איך יוזמים אותם,
איך מגיעים לסוכני המכירות ולחברות...
 
כמה פרטים לפני שאתם עונים בהמוניכם
. האוכלוסיה פה לא גדולה, כך שזה חייב להיות משהו שישמש את כולם כדי שיהיה שווה.. ז"א אי אפשר למכור לדוג' חפצי אומנות שמענינים אחוז קטן
לא רוצים לקחת סיכונים של השקעה גדולה, אלא לנסות, אפילו בקטן וללכת על בטוח...
יש פה סופר.. (א"א לפתוח עוד אחד מקום כזה קטן =)
צריך לקחת בחשבון את כל ה"יבוא" של הסחורה, כנראה מהעיר, כנראה ברכב, ומסתבר שגדול
אין לנו רכב =)
אודה כם מאוד אם תעזרו לנו....
המשך יום טוב....

נחנו גרים במושב מרוחק מהעיר וממה שהיא מכילה 
ורוצים  למצוא מקור הכנסה נוספת, חשבנו למכור משהו מהבית
והשאלה אליכם היא- מה?.......
ניסינו לחפש כל מיני רעיונות ואפילו עלו כמה אבל אין לנו מושג איך יוזמים אותם,
איך מגיעים לסוכני המכירות ולחברות...
 
כמה פרטים לפני שאתם עונים בהמוניכם
. האוכלוסיה פה לא גדולה, כך שזה חייב להיות משהו שישמש את כולם כדי שיהיה שווה.. ז"א אי אפשר למכור לדוג' חפצי אומנות שמענינים אחוז קטן
לא רוצים לקחת סיכונים של השקעה גדולה, אלא לנסות, אפילו בקטן וללכת על בטוח...
יש פה סופר.. (א"א לפתוח עוד אחד מקום כזה קטן =)
צריך לקחת בחשבון את כל ה"יבוא" של הסחורה, כנראה מהעיר, כנראה ברכב, ומסתבר שגדול
אין לנו רכב =)
אודה כם מאוד אם תעזרו לנו....
המשך יום טוב....נחנו גרים במושב מרוחק מהעיר וממה שהיא מכילה 
ורוצים  למצוא מקור הכנסה נוספת, חשבנו למכור משהו מהבית
והשאלה אליכם היא- מה?.......
ניסינו לחפש כל מיני רעיונות ואפילו עלו כמה אבל אין לנו מושג איך יוזמים אותם,
איך מגיעים לסוכני המכירות ולחברות...
 
כמה פרטים לפני שאתם עונים בהמוניכם
. האוכלוסיה פה לא גדולה, כך שזה חייב להיות משהו שישמש את כולם כדי שיהיה שווה.. ז"א אי אפשר למכור לדוג' חפצי אומנות שמענינים אחוז קטן
לא רוצים לקחת סיכונים של השקעה גדולה, אלא לנסות, אפילו בקטן וללכת על בטוח...
יש פה סופר.. (א"א לפתוח עוד אחד מקום כזה קטן =)
צריך לקחת בחשבון את כל ה"יבוא" של הסחורה, כנראה מהעיר, כנראה ברכב, ומסתבר שגדול
אין לנו רכב =)
אודה כם מאוד אם תעזרו לנו....
המשך יום טוב....נחנו גרים במושב מרוחק מהעיר וממה שהיא מכילה 
ורוצים  למצוא מקור הכנסה נוספת, חשבנו למכור משהו מהבית
והשאלה אליכם היא- מה?.......
ניסינו לחפש כל מיני רעיונות ואפילו עלו כמה אבל אין לנו מושג איך יוזמים אותם,
איך מגיעים לסוכני המכירות ולחברות...
 
כמה פרטים לפני שאתם עונים בהמוניכם
. האוכלוסיה פה לא גדולה, כך שזה חייב להיות משהו שישמש את כולם כדי שיהיה שווה.. ז"א אי אפשר למכור לדוג' חפצי אומנות שמענינים אחוז קטן
לא רוצים לקחת סיכונים של השקעה גדולה, אלא לנסות, אפילו בקטן וללכת על בטוח...
יש פה סופר.. (א"א לפתוח עוד אחד מקום כזה קטן =)
צריך לקחת בחשבון את כל ה"יבוא" של הסחורה, כנראה מהעיר, כנראה ברכב, ומסתבר שגדול
אין לנו רכב =)
אודה כם מאוד אם תעזרו לנו....
המשך יום טוב....
 
ראיתי שאביה סבונים רוצה למכור את העסק
22/10/14 17:23
260צפיות
אולי שווה לכם לבדוק!
רעיונות
22/10/14 17:28
188צפיות
1. כמו חנות כזאת של מכשירי כתיבה, חומרי יצירה וצעצועים. אלו דברים שמתכלים וקונים כל הזמן (אני בכל אופן כל הזמן מחדשת את מלאי הבר בצק-גואש-צבעים-מדבקות וכו). 2. כלים חד פעמיים. ההורים שלי קונים אצל שכנים שמוכרים בבית. בהצלחה!
אני מבינה שאתם בונים על האוכלוסיה המקומית?
22/10/14 20:11
162צפיות
כי בעידן ה etsy והאיביי ההעדפה אולי צריכה להיות משהו מאוד, אבל מאוד מיוחד ולפנות לשוק הבינלאומי. אבל אני לא אחת לתת עצות בנושא.
 
מה אופי האנשים שגרים בישוב שלכם? היכן הם עובדים ? האם הם עובדים בעיקר בתוך הישוב? או שיש לפחות אחד בכל בית שיוצא החוצה?  האם יש לכם רישיון ( ויכולים לשכור רכב, אפילו ליום בשבוע)? האם חובה רק למכור, או שיש אפשרות לחשוב על עסק אפיה קטן ( פיצה לדוגמא)?
חייבים למכור מוצר? מה עם לספק איזשהו שירות?
23/10/14 11:35
105צפיות
לא יודעת אילו מיומנויות יש לכם, אבל בסופו של דבר אפילו שמירה על ילדים מספקת הכנסה נוספת חביבה.
שיעורים פרטיים, הקלדה ותרגום
23/10/14 14:07
144צפיות
אם אתם יכולים להעביר שיעורים פרטיים, זו הכנסה מצוינת, במיוחד אם זה במקצוע מבוקש כמו מתמטיקה או לשון.
תרגום זו גם עבודה מכניסה למדי, ואתם לא מוגבלים גיאוגרפית.
הקלדה זה משהו שכל אחד יכול לעשות ותמיד יש ביקוש, וכמו התרגום, אין מגבלה גיאוגרפית.
רק שהייתי רוצה לציין שתרגום זה מקצוע
23/10/14 16:09
174צפיות
כל מי שרוצה יכול לעשות עבודות הקלדה או תמלול. מקסימום - יקח לו הרבה יותר זמן מלקלדן מקצועי ויצא לו לא משתלם. אבל תרגום הוא מקצוע לכל דבר ולא ראוי בעיני לעסוק בו ללא הכשרה ראויה.
וכן, אני יודעת שרוב מי שעושה תרגומים לסטודנטים אינו בעל הכשרה בתחום, וזה גם סוג של סביר מפני שזאת תחתית שרשרת המזון של התרגום והדרישות מהתוצר די אפסיות. אבל זה גם מאוד לא משתלם. אם אנשים חסרי הכשרה מצאו את עצמם מתרגמים מסמכים קצת יותר חשובים ממאמרים בסוציולוגיה, הם עלולים לגרום נזק של ממש.
טוב, אני מודה באשמה. אני עוסקת בתרגום חובבני
23/10/14 17:56
143צפיות
לא מתיימרת להיות מקצועית ולא לוקחת טקסטים שלא מסוגלת לעשות עליהם עבודה טובה.
אני גם מתרגמת עבור מוסד מסוים והגעתי לזה די במקרה, אני לא מנסה לפרסם את עצמי ולהשיג לקוחות.
 
If I say so myself, אני עושה עבודה טובה ומקבלת פידבק חיובי.
 
לי זה משתלם, פחות משיעורים פרטיים אולי (מתמטיקה זה מקצוע מכניס ) אבל לא רע לעבודה שאפשר לעשות בערב בזמני הפנוי.
אני מודה באשמה - עוסקת בתרגום חובבני
23/10/14 18:02
107צפיות
<אם זה מופיע פעמיים זה אשמת >
אני לא מתיימרת להיות מקצועית, ואני לא לוקחת עבודות שאני לא מסוגלת לעשות טוב.
אני מתרגמת עבור מוסד מסוים, הגעתי לזה במקרה ואני לא מנסה לחפש לקוחות.
 
if I say so myself, אני עושה עבודה טובה ומקבלת פידבקים חיוביים.
(וראיתי גם מתרגמים מקצועיים שעשו עבודה גרועה)
 
לי זה גם משתלם למדי, במיוחד בתור עבודה צדדית שאני יכולה לעשות מהבית בזמני הפנוי. זה אולי פחות משתלם משיעורים פרטיים במתמטיקה, אבל לא רע בכלל.
תשמעי, אני לא אבוא ואגיד לך לא להתפרנס
23/10/14 18:43
147צפיות
ובהנחה שאת מציגה את הכישורים שלך בפני הלקוחות ומבהירה שאת X ולא Y, אז בסדר, בעיה שלהם בסופו של דבר.
בתור מי שעושה את זה באופן מקצועי, קשה לי עם ההמלצה שנתת. זאת זילות של המקצוע בעיני. אבל - מדינה חופשית.
 
אני לא מזלזלת בתרגום מקצועי
23/10/14 19:01
113צפיות
דווקא בתור מי שמתעסקת בזה ורואה כמה תרגום יכול להיות גרוע...
אבל יש לא מעט מקום לתרגום של דברים פשוטים יחסית, שלא מצריכים ידע מקצועי ולא רמה מאד גבוהה.
ואנשים שלא רוצים לשלם תעריפים של תרגום מקצועי בשביל דברים פשוטים. (סורי )
לא שכל אחד יכול לתרגם, כן? אבל יש לא מעט עבודה שמתאימה לחובבן טוב.
º
איך מגיעים לעבודות של הקלדה?
23/10/14 20:25
26צפיות
אם השאלה מופנית אלי, אז אין לי מושג
23/10/14 20:51
80צפיות
אין לי מושג גם איך מגיעים לעבודות תרגום, העבודה שלי הגיעה אלי ולא להיפך.
 
אם גרים ביישוב קטן אולי יש רשימת מייל ישובית? במייל הישובי שלנו מקובל לפרסם עסקים קטנים כגון זה.
אפשר גם לתלות מודעות במקומות כמו אוניברסיטאות ומכללות. אני רואה מדי פעם מודעות באוניברסיטה על דברים כמו תרגום, תמלול והקלדה.
סבתות עובדות- ראיתם את הכתבה הזו?
23/10/14 11:46
426צפיות
מעניין אותי לשמוע מה דעתכם...
 
אני חושבת סבתות עמוסות, והורים עמוסים
23/10/14 12:20
360צפיות
הסבתות (סבים) בכתבה כולם לקחו את התפקידים האלה מרצונם.
אני חושבת שכולנו חווים היום יותר עומס ממה שהיה בדורות קודמים, ואני חושבת שמהות של משפחה זה בדיוק זה - כולם עוזרים לכולם. אז היו היא עוזרת לילדים, נמצאת עם הנכדים, מטפלת באמא, מחר אני אעשה את אותם הדברים עבורה ועבור הילדים שלי.
בעבר הרחוק - כל השבט גידל את הילדים. ידע עבר מדור לדור. הורים עזרו ותמכו וסייעו. אף אחד לא התחשבן אחד עם השני על מי הרג יותר ממוטות, ומי ליקט יותר עצים למדורה. כולם עבדו. כולם גידלו. כולם טיפלו.
אני כל הזמן אומרת שאני מחכה שהאיש מהמדליות האולימפיות יגיע וייתן לי מדליה על הורות. כנראה שזה ממשיך גם כשאנחנו נהיים הורים של הורים.
והערה אחרונה - הילדים בתמונה הראשונה - מהממים!
 
º
כל מילה
23/10/14 12:39
29צפיות
היתה כתבה דומה לא מזמן בטלוויזיה
23/10/14 12:39
151צפיות
על סבים שעברו מקומות מגורים כדי להיות קרוב לילדים ולנכדים, ואחת הסבתות שם אמרה משפט יפה - "אני לא מוותרת על הזמן שלי, הזמן עם הנכדים הוא הזמן שלי".
אני יכולה לומר שאנחנו שמחים ומודים על כל עזרה שאנחנו מקבלים מההורים שלנו עם הילדים, ולפעמים היינו שמחים ליותר, אבל ברור לנו שיש להם חיים משלהם, עבודות, מחויבויות וגם בילויים והנאות, והם עושים את השיקולים כמה ומתי מתאים להם לעזור.
אנחנו בחו"ל וכל כך חסרים סבא וסבתא לילדה
23/10/14 14:13
149צפיות
עברנו לפני כמה חודשים. אמנם בארץ שני זוגות הסבים/סבתות עדיין עובדים וראו אותם מידי פעם אחרי צהריים ולפעמים בסופי שבוע אבל עכשיו זה כל כך חסר. ולא ברמת הבייביסיטר כי אני מעסיקה עוזרת שזמינה לבייביסיטר, אלא ברמת האהבה המיוחדת שסבא וסבתא נותנים. כשהם ביקרו לאחרונה הילדה פשוט פרחה והיא רק בת שנה וארבעה חודשים. זה סוג של אהבה עוטפת כזאת אבל לא בהכרח קשוחה ומחנכת כמו ההורים. אחד הדברים שהכי כואבים לי בזה שאנחנו כאן (אנחנו בשליחות לעוד 4 שנים) זה שלקחתי מהילדה את הסבים שלה (ולא להיפך כמו שהם דואגים להזכיר לי כל הזמן "שלקחת להם- אותה, אלה אותם לה).  אני חושבת שמערכת היחסים בין נכדים לסבים מאד מיוחדת ומאד תורמת לילדים. 
º
שרשור פנינים
41תגובות
20/10/14 19:11
421צפיות

(המשך...)

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


הריון ולידה

Flix
מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה