לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!

שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...

התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...

 

כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)

 

אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..

 

ממתינות לכולכם, 

kramerkaren ושושן בשם אחר

 

º
התנהגות לסופ"ש
01/11/14 06:44
12צפיות
איך מתמודדים עם שניים?
01/11/14 07:09
54צפיות
בבודדת הילדים שלי מקסימים ממש, אבל כשהם באים בזוגות זה קצת יותר קשה. כל עוד הוא בגן, הקטנה חמודה עד מאוד ואפילו ישנה. כשהקטנה ישנה או איננה, הפעוט הוא מותק, דברן ומשתף פעולה, וכשאני לבד עם אחד מהם אני אמא נפלאה בעלת סבלנות אין קץ, עם בגדים לבנים מגוהצים וברק בשיער. ברגע שהם שניהם ערים הם הופכים לנודניקים שאין לתאר ואני הופכת לחסרת סבלנות עם עיניים טרוטות ושיער פרוע.
 
הקטנה לא מצליחה לישון כמו שצריך כשהוא בבית, כי הרעשים שהוא עושה מעירים אותה אחרי 10 דק' שינה ואז היא כמובן עייפה ועצבנית וצריכה להיות או על הידיים או במנשא. הפעוט לעומת זאת, הופך כברירת מחדל לנודניק ברגע שהוא רואה שהיא על הידיים או במנשא ודורש מיד "ידיים!" בבכי/ יללנות אין קץ (וכמובן מעיר אותה אחרי שהיא כבר סוף סוף נרדמה). חוץ מזה הוא נוטה גם להעצים את גיל שנתיים ולבכות/ לייבב/לצרוח או לחילופין לתקוע מזלג בשקע/לקפוץ ראש מהמקרר/להזמין אורניום באינטרנט דווקא כשאני הכי עסוקה איתה או בכלל. לעומת זאת כשאני לבד איתו, הוא פשוט קסם של פעוט.
 
ואגב, העזר כנגדי לא ממש עוזר במקרים האלו- את הקטנה הוא לא מצליח להרגיע יותר מ-5 דק' גג, וכשהגדול במצב נודניק הוא יכול להעביר זמן מה של שעשוע (שבו שניהם קופצים ראש מהמקרר ומזמינים אורניום באינטרנט בשיתוף פעולה), אבל הרבה פעמים זה נגמר בעצבים משני הצדדים.
נשמע כמו הודעה שאני הייתי אמורה לכתוב
01/11/14 08:34
22צפיות
וכראיה- כתבתי הודעה שנמחקה לי בזמם שהקטן הקיא עלי ועל כל המיטה (חיסוני גיל חודשיים) והקטנה החליטה שהיא חייבת קקי ואבא לא יכול לקחת אותה אז היא לא מוכנה לעשות....
זה בטח לא מנחם לדעת שזה בהתחלה נורא קשה לכולם אבל זה באמת לא את או הם.
והנה אני, ממרום גיל חודשיים של הקטנציק, יכולה להגיד לך שזה משתפר.
הוא עדין ישן גרוע אחה"צ, אם בכלל, (ומגיע לשנת הלילה בעייפות יתר, כמובן) ורק עלי כי בעגלה או במיטה הוא כמעט תמיד מתעורר תוך דקה-שתיים. אבל הגדולה (שהיא רק בת שנתיים בעצמה) מתחילה קצת יותר להסתגל ולהפנים את הרעיון של חלוקת קשב של אמא.
מצד שני, אני מנסה כל הזמן להפעיל אותה כשהוא במנשא. עוזר לצאת החוצה לגינה. אז פחות מפריע לה שהוא עלי.
עוזר להביא לה כל מני הפתעות קטנות, מדבקות או כל דבר אחר שילהיב אותה אפילו לכמה דקות.
עוזר לבקש ממישהו לבוא ולקחת אחד מהם החוצה כך שהשני מקבל באמת תשומת לב בלעדית (ואז בדר"כ גם הקטן יותר רגוע בידיים של אבא או סבתא).
עוזר לתפעל את הגדולה.
עוזר להסביר ולתמלל לה את הקושי שלו - הוא מאוד עייף ולא מצליח לישון, הוא רעב, כואבת לו הבטן וכדומה.
אמפ... עוזר לתת לה לטפל בתינוק משל עצמה...
אם זה ממש בלאגן אני אפילו מציעה לה לראות טלויזיה או סרטון קצר בטאבלט (כשאני מבהירה מראש כמה רואים ומתי עוצרים ואז מתזכרת כמה פעמים לפני שסוגרת כדי שזה לא יגרור בכי משל עצמו). לפעמים זה "מאפס" אותה.
בטח יש עוד דברים אבל כרגע לא עולים לי. אם אזכר בעוד משהו, אכתוב. ובטח יש פה חכמות ומנוסות ממני שיוכלו לעזור.

זו תקופה לא פשוטה שעוברת (ככה מבטיחים), ובנתיים- כמה שיותר סבלנות ולשחרר כשאפשר והרבה הרבה שוקולד (כי יין אי אפשר עדין .... ...)
הקטנה שלי בת שלוש ואני עוד לא יודעת...
01/11/14 09:01
16צפיות
אם אני מסכמת מה שלמדתי בשלוש השנים האחרונות (נסיון ראשון שלי, האמת) אז זה משהו כזה:
כל ילד בכל שלב צריך משהו אחר לגמרי
אבל יש שלבים התפתחותיים דומים אצל כל הילדים, אז לפעמים דברים שעשית עם הגדול - צריך לעשות מהתחלה עם הקטנה - ואני נוטה לפספס את זה כי "כבר עשיתי את זה" או כי "אין לי כוח שוב".
אני מוצאת שההורות היא לא במה שעושים עם הילדים אלא ברגעים ש"בין לבין".
כלומר, בקטנות ולא בדברים הגדולים.
 
מבחינתך, בשלב שאת נמצאת... (אני הולכת להגיד משהו שבחיים לא היתי מסכימה אתו לפני שלוש שנים ) אם היא במנשא או בכל מצב אחר שמעורר קנאה ורעש, אבל חיוני לקטנה, היתי "משחדת" בשביל השקט. שזה אומר טלויזיה, תיבת הפתעות, כל דבר שאת יכולה לעמוד בו מוסרית. זה עדיף על פני חוסר סבלנות והטרפת דעת שלך. אני אסביר למה.
בגלל שאני מבינה היום שההורות היא יותר בתגובה שלך אליו כשהוא נטרף והיא עליך ופחות באם שיחקתם ביחד היום ואם הוא אכל אוכל בריא היום וכו', אז כדי שהתגובה שלך אליו תהיה טובה, את צריכה להיות במקום שאת מסוגלת לתפקד בו (רגשית). אז אם מה שיעזור לך זה שבזמן שאת לחוצה עליה - הוא רגוע, לא מעיר אותה, לא מנג'ס לך וכו' - אז תגרמי לו להיות רגוע - ומה שיעבוד יעבוד.
ואז כשהיא ישנה, את יכולה להתפנות אליו (אם את לא הרוסה מדי מעייפות) ואז בזמן הזה הוא לא יהיה נינג'ה אלא תעשו משהו שקט ביחד ואת תרגישי טוב שאת מצליחה לתת גם לו.
 
אני עדין מתאבלת על הזמן שאין לי עם הגדולה, כמו שהיה לפני שהקטנה נולדה, אבל הן משחקות כל הזמן ביחד ואני לא כל כך חסרה להן בזמן הפעילויות ואז אני שמחה שהבאתי לה אחות. הקטנה לא מקבלת עשירית ממה שהגדולה קיבלה, אבל יש לה אחות והיא לא גדלה לבד ויש לה אמא קצת יותר מגובשת עם האימהות שלה, אז היא גם מרויחה.
וכשאני מוצאת זמן וכוח (וזה לא קורה הרבה, בטח שלא כל יום, אולי אולי אולי פעם בשבוע, אם זה שבוע טוב) אז אני קצת זמן בנפרד עם כל אחת מהן. אין לי קשר מדהים עם הקטנה כמו שיש לי עם הגדולה, קשר שנבנה כשהינו רק שתינו עסוקות זו בזו כל היום. לקטנה אין את הפריבילגיה הזאת. אבל (אולי דוקא בגלל זה) היא הרבה יותר מוצלחת בקטע החברתי/רגשי.
 
אפשר לסכם את כל מה שכתבתי במשפט קצר: פחות לחץ על הילדים ומה יהיה אתם ויותר השקעה בכוחות שלך, בחלוקת הזמן שלך ובכיבוי שריפות.
 
אם יש למישהו תשובה טובה יותר, זה בטח יעזור גם לי
בעקבות שאלת השעון הביולוגי בסקר השעונים הגדול!
30/10/14 13:34
430צפיות
רציתי  לקרוא את דעתכן בנושא מתי להביא אח או אחות לבכור/ה....הילדה שלי בת 3 וחודשיים והשעון הביולוגי שלי מחריש אוזניים מזה שנה.. (אולי
בגלל זה כל המיגרנות שיש לי לאחרונה, היום לא הלכתי לעבודה :/)
אני בת 28 וחצי ואל תצחקו עלי אבל איפשהו אני מרגישה שפספסתי בגדול ואיחרתי את הרכבת כי מאוד רציתי שלבכורה תהיה אחות או אח (בסדר הזה) בהפרש של מקסימום 3 שנים כך שיהיו קרובים ויגדלו ביחד. ולאחרונה התחלתי לעשות כל מיני חישובים טיפשיים (או שלא?) שאם אכנס להריון בעוד X זמן, בת כמה תהיה הילדה שלי ובת כמה אהיה אני והריון זה 9 חודשים ומי יודע מתי יקלט..... אז יוצא פער גס של 5 שנים וזה מבאס אותי ממש כי מה לילדה בת 4-5 ותינוקות? 
היא ילדה שגדלה כיחידה וזה לא כמו הפרש של 3 שנים שלרוב הבכורים אפילו לא זוכרים את עצמם כיחידים...אני יודעת שהדינמיקה בין ילדים שקרובים בגיל לילדים שיש בינהם פער היא אחרת. לי יש אח שקטן ממני בעשור וכשהוא נולד אני הייתי בת 10 וממש סבלתי.
האמת שזה ממש מדכא אותי כי חלמתי על 3 ילדים בהפרשים לא גדולים וכל חיי רציתי 3 ילדים בדיוק, לא יותר ולא פחות... (מצד שני גם חלמתי לגור בוילה ענקית  עם בריכה ולהיות מיליונרית....SO?)  ובגלל סיבות כאלה  ואחרות ובגלל שאני לא בהריון וגם לא קרובה להיות, אני חושבת אולי לא להביא יותר ילדים....אני יודעת שזה קיצוני קצת (לא להשאר עם ילדה אחת אלא המחשבה בין הרצון ל-3 ילדים לבין לא להביא יותר ילדים) אבל מאוד רציתי את הדינמיקה הזו של ילדים שקרובים בגיל ומשזה לא קרה, אני חושבת לוותר...
כל הסביבה הקרובה שלי, נשים שהיו בהריון במקביל אלי או אפילו אחרי הן כבר אימהות לשני ילדים והרווחים בין הילדים שנתיים-שלוש....
4 שנים זה נראה לי גם סביר אבל זה אומר שאני צריכה כבר עכשיו להיות בהריון וזה כנראה לא יקרה בחצי שנה-שנה הקרובה... אז מה דעתכן?
האם כדאי להביא בכ"ז ילד נוסף גם בפער של 5 שנים ויותר? זה כבר לגדל כל ילד לחוד ולא ביחד, אולי יש לזה יתרונות להורים אבל נראה לי שילדים יש בעיקר חסרונות...
מה אתן חושבות?
 
 
 
לא חושבת שזו סיבה לוותר
30/10/14 14:41
246צפיות
עצם העובדה שהתכנון לגבי הפרש גילאים קטן בין הילדים לא יצא אל הפועל, לא אומר שצריך לוותר לגמרי על המשך הילודה. נראה פשוט חבל לאור כל מה שאת מספרת:
1. את רוצה 3 ילדים
2. את צעירה
ולדעתי עדיף לילד לגדול עם אח/אחות מאשר לגדול כילד יחיד (גם כשההפרש גדול) וגם לעתיד זה כמובן עדיף כשיש אחים ואחיות.
אולי את קצת רווייה נפשית מהתהליך הזה של הניסיונות להיכנס להיריון. המחשבות מציקות וייסורי המצפון על איך היינו צריכים לעשות את הדברים אחרת כדי שההפרשים יהיו קטנים. בפועל, אנו יכולים לתכנן ולהשתדל אבל לא הכל נמצא בשליטתינו. זו לא סיבה להתייאש ולשבור את הכלים אלא לנסות להרפות ולתת לגוף להשתחרר מהלחץ וזה יגיע, ומאחלת לכם שבקרוב מאוד.
מנצלשת - ילד שני בגיל 37
30/10/14 15:02
402צפיות
הי, בהמשך לסקר השעונים הגדול, אני בת 36 +1 (אוטוטו שנתיים), חושבים לנסות להיכנס להריון בחודשים הקרובים, מה שאומר לנסות להביא ילד בגיל 36.6 - 37.
בימים אלו אני מרבה לחשוב בעניין, ואשמח לשמוע מניסיונכן, עד כמה הגיל הזה הוא פקטור בעייתי בעניין פוריות והצלחה לשמור על ההריון עד סופו? או שזה סובייקטיבי. 
בראשונה לא היו לנו בעיות, אבל כל החברות שלי מסביבי בגילי כבר מתקשות להביא ילד נוסף בגיל הזה ולשמור על ההריון ועובדות על זה קשה.
אז האם באמת ברגע שחוצים את גיל 35, זה כבר הופך את הכל לקשה יותר? 
האם השעון הביולוגי אחרי גיל 35 "מתקתק" באיטיות רבה יותר?!
אשמח לשמוע מניסיונכן
 
 
אני יכולה לספר לך מנסיוני-
30/10/14 15:37
278צפיות
בבית שתי בנות, שבשני ההריונות בעלי התעטש ואני כבר הייתי בהריון. גם בהריון שלישי היה כך, שאותו נאלצתי להפסיק בגלל CMV. הייתי מאד רגועה, בידיעה ברורה שאני נכנסת להריון בקלות ואין בעיות. לקחנו את הזמן, עברה שנה ואני "חציתי" את גיל 35.
ועכשיו...כבר 9 חודשים ולא מצליחים להכנס להריון...
אני לא חושבת שזה אמור להלחיץ, אבל כן צריך לקחת בחשבון שזה שהריונות קודמים באו בקלות לא מעיד שום דבר על ההמשך.
בכל אופן בהצלחה (-:
תשמעי.....
30/10/14 16:21
237צפיות
יש ירידה לאורך השנים בפוריות - של שני המינים, ויש את הנקודה ההתחלתית. סביר להניח שאם שההריון יהיה יותר קשה מהראשון ויותר קל מהשלישי

אני מכירה בנות 30 - שנלחמו על ההריון שלהן ובנות 40- שנקלטו בתוך פחות משלושה חודשים .
אצלי בינתיים זה הפוך
30/10/14 17:51
236צפיות
בגיל 34 התחלנו לנסות להיכנס להריון. לקח כמעט תשעה חודשים והיינו על סף להתחיל טיפולים עד שנכנסתי. 
בפעם הזאת אני בת 36.5 ונקלטתי בפעם הראשונה (כן נדרש רק סקס אחד, אני יודעת כי זה היה היחיד בכל החודש כי בעלי היה בחו"ל בשאר הימים הרלוונטים) שניסינו. פשוט ככה החלטנו לנסות להיכנס שוב להריון והופ, אחרי ניסיון אחד זה קרה. זה היה כל כך מהר שהייתי בהלם. לא הייתי מוכנה לזה בכלל. ויש לי שתי חברות עם סיפור דומה. 
תודה לאל בינתיים הכל בסדר ומקווה בע"ה שהכל ימשיך להיות בסדר. (חודש חמישי)
 
אז לא יודעת אני חושבת שתיאוריות בנפרד ומציאות היא אינדבידואלית לכל אדם. מה גם שהבנתי שגם סטטיסטית להיכנס להריון פעם שניה יותר קל מאשר פעם ראשונה. 
זה כל כך אישי
30/10/14 19:48
160צפיות
כל הנתונים הם סטטיסטיים. אצלי ילדתי את הילד הראשון בגיל 37, השני בגיל 39 והשלישית בגיל 41. דווקא בגיל 41 ההריון היה הכי ארוך (עד שבוע 40). 
 
מאחלת לך שיהיה קל ומשעמם 
הבנות שלי הגיעו כשהיתי בת 38 ו40...
30/10/14 20:48
228צפיות
אז כן, היו הרבה בדיקות והיו גם כמה הפלות, אבל יש לי שתי בנות ואם לא היתי מתגרשת אולי היתי מביאה עוד...
מאוד אינדיוידואלי
30/10/14 21:39
117צפיות
נכון שככל שהגיל עולה כמות הביציות יורדת וכבר לא איכותית כמו פעם אבל זה לא בהכרח הופך קשה יותר, חברות שלי נכנסו ממש בקלות להריון אחרי גיל 35. גם אני חשבתי שיהיה לי קשה אחרי גיל 35 אבל זה הגיע די בקלות (בחודש השני שניסינו).
בהצלחה!
מה הסטטיסטיקות עוזרות לך?
30/10/14 21:48
167צפיות
(ורק שתדעי שגיל 37-39 נחשב לאחוז גבוה של תאומים)
יש נשים שבגיל 25 התקשו, יש נשים שבגיל 35 או 40 נכנסות בקלות.
עבורי הכניסה להריון בגיל 35, וההריון בגיל 35, היה קל כמו שהיה 5 שנים ו 7 שנים קודם לכן. ברמה של "נראה לי שאני רוצה עוד ילד -> הופ אני בהריון".
בסופו של דבר - אם את רוצה עוד ילד, אז לדעת שיש או אין סיכוי כזה או אחר, לא באמת עוזר לך. מנסים עד שמצליחים
 
שיהיה בהצלחה!
הסטטיסטיקה באמת לא תעזור הרבה, אבל מניסיוני...
30/10/14 22:27
129צפיות
הריתי בפעם השניה בגיל 37. הכניסה להריון היתה מאד מהירה, ההריון היה מלא (41+4) וקל, בלי בעיות מיוחדות. הקטנטונת היום בת חמישה חודשים, מהממת ובריאה.
 
שיהיה בהצלחה
תודה רבה לכן - כיף לקרוא את התשובות שלכן
31/10/14 07:25
111צפיות
אתחיל לנסות בקרוב, יש לי סבלנות, אז גם אם זה ייקח זמן, אני נחושה להגיע עד הסוף הטוב;)
חייבת להודות שרק אחרי שהבאתי את הילדה הראשונה, הבנתי כמה להביא ילדים זה לא ברור מאליו.
מצחיק, אני נזכרת בעצמי בגילאי עשרים פלוס, ואז זה בכלל לא היה שיקול כלשהו, חשבתי שהכל הולך בקלות והיה לי ברור מאליו שרק מתעטשים והופ מחזיקים ילד בריא.
רק אחרי שילדתי למדתי להעריך הכל והשתנתה לי נקודת המבט. 
סופשבוע טוב לכולן.
 
 
קשה אבל בהחלט אפשרי
31/10/14 08:05
93צפיות
את הראשון שלי ילדתי כמעט בגיל 40.
לפני שלושה חודשים ילדתי בפעם השניה וקיבלתי אותה מתנה ליומולדת 42.
חברות שלי ילדו גם בגיל 43 ו44.
נכון, זה יותר קשה, אבל זה בהחלט אפשרי.
אם אי אפשר לבד, אז עם עזרה.
בהצלחה.
 
 
ילדתי לפני 5 חודשים, בגיל 36+6
31/10/14 21:42
55צפיות
את הראשונה ילדתי בגיל 33+3 - נכנסתי להריון בנסיון הראשון
בהריון הנוכחי לקח קצת יותר זמן (4-5 חודשים, לא משהו דרמטי), כנראה בגלל שלגוף לקח זמן להתנקות מההורמונים של הגלולות שלקחתי בין ההריונות. ההריון עבר בלי שום דרמות מיוחדות. עשיתי בדיקת מי שפיר ע"ח המדינה בבי"ח ציבורי.
אין חוקים
01/11/14 08:09
3צפיות
בגיל 30 לקח לי שנה להיכנס להריון, בגיל 32 נכנסתי להריון בשנייה ישר כשסיימתי להניק.
בגיל 35 נכנסתי שניה אחרי שהפסקתי את הגלולות.
מה שכן, קשה יותר כשמתבגרים, לחוב הריון ולקום בלילה. אבל מתמודדים
אני בעוד כמה חודשים חוגגת 31 וללא ילדים
30/10/14 16:05
346צפיות
לא בגלל שלא רוצה...
 
לא תמיד מה שאנחנו מתכננים יוצא לפועל. אני למשל הייתי בטוחה שבגיל הזה יהיה לי גן משלי ויהיו לי לפחות 2 ילדים כבר.
אין לי גן משלי (אבל יש עסק קטן בחיתוליו שאני מפתחת ) ואין לי ילדים משלי (אבל עובדת על זה).
 
החיים זה לא תמיד מה שאנחנו מתכננים. תשאלי את עצמך אם אתם מוכנים עכשיו לעוד ילד או שעדיף לחכות. מה בעלך חושב?
שהראייה שלך חד צדדית
30/10/14 17:33
245צפיות
לכל פער יש יתרונות וחסרונות. בפער של שנתיים-שלוש הילדים יכולים להיות "חברים" ועם תחומי עניין דומים, אבל יכולים גם לריב כל הזמן, להיאבק כל היום על תשומת הלב של ההורים וכדומה.
נכון שבפער גדול יחסית תחומי העניין לא תמיד חופפים, אבל עדיין הקשר האחאי יכול להיות מקסים ומספק. אני רואה את זה גם במשפחת המוצא שלי (אחיות שגדולות ממני ב 7-8 שנים ויש לנו קשר נהדר) וגם בין ילדיי שמפרידות ביניהם 4.5 שנים ויש להם אחאות עשירה ומורכבת על כל גווניה.
בעיני הקשר בין אחים לא צריך להיות קשר בין חברים. בשביל זה יש את בני קבוצת השווים, שמהווים חברים פוטנציאליים. מה שנותנת אחאות אי אפשר לקבל בשום מקום אחר. אם לך לא מתאים יותר מילד אחד- סבבה, זכותך. אם את חושבת שהילדה שלך תינזק מאח/ות ברווח גדול יותר יותר מאשר להישאר בת יחידה בעיני את טועה בגדול.
אני חושבת שאת מניחה הנחות ומתייחסת אליהן כעובדות
30/10/14 17:45
195צפיות
לי יש אחות צעירה ממני ב 5 שנים ואחות צעירה ממני ב 12 שנה (כלומר בין האמצעית לקטנה יש שבע שנים) אמא שלי ילדה אותי הבכורה בגיל 21 ולקחת את הזמן בין ילד לילד. ואנחנו האחיות חברות הכי טובות. למרות פערי הגילאים ואולי בגללם.  נכון שבילדות האחיות שלי לא היו מעגל החברות שלי אבל אז מה? לכל אחת היה מעגל חברות אחר וכמובן שרבנו כמו כל קבוצת אחים אחיות אבל עדיין תמיד מאד אהבנו אחת את השניה והגנו אחת על השניה כי זה המסר שקיבלנו בבית. שאין כמו משפחה. מאיפה האובססיה הזאת שילדים ישחקו ביחד כל הזמן? מה קרה אם אחים רחוקים קצת בגיל? זו סיבה לא להביא ילדים? לאמא שלי יש שישה אחים ואחיות והפער בין אמא שלי הבכורה לאחיה הקטן- שימי לב- 22 שנים. נו אז מה? נכון שהיא יותר מרגישה כמו אמא שלו מאשר כמו אחותו -אבל זה עושה אותו לא רצוי ולא אהוב? ועושה אותם לפחות אחים אוהבים?  תפסיקי להטריד את עצמך בשטויות. אם את יכולה להביא ילדים בהפרשים קרובים תביאי ואם לא הולך, אז לא הולך. אז מביאים יותר מאוחר. 
מבחינתי אגב, לו הייתי בגיל המתאים ולא בגיל 36.5 הייתי מחכה לפחות 4 שנים בין ילד לילד. שאחד יהיה ילד והשני יהיה תינוק. 
אני חושבת שלילדים שאוהבים אותם, אין תשובה
30/10/14 21:42
188צפיות
לא נכונה.
אני חושב שלהיות ילדה יחידה זה בסדר, כמו שלהיות עם אחים צמודים, כמו שלהיות עם הפרשים גולים, כמשו שלהיות עם עוד אח אחד או שניים או עשרה.
אני חושבת שכל עוד המשאבים הרגשיים והפיזיים מספקים, כל עוד הילדים מרגישים נאהבים, ההחלטה ההו-כה-גורלית הזו, היא בעצם...חסרת משמעות.
ולכן, אני חושבת שמה טוב או לא טוב לילדה חסר משמעות, כי טוב יהיה לה בכל מקרה, ואי אפשר לעשות ניתוחים של should have, could have, would have.
ולכן - השאלה היא מה *את* (אתם למעשה) רוצה\ים.
משפטים כמו "כל חיי רציתי".... לא מדברים אלי. אם נלך על מה שכל חיי רציתי, אז כיום הייתי מנהלת בית יתומים עם 6 ילדים משלי. הכל חיי של גיל העשרה או אפילו הכל חיי של שנות העשרים והשלושים נורא נורא שונים אחד מהשני. מה שהתאים לי אז, רחוק ממני כיום.
אם את רוצה עוד ילד - אז יאללה. אם את רוצה לחכות (בסופו של דבר את מאד צעירה) - תחכי. אם עוד לא החלטת? תמתיני. תראי מה יהיה בעוד שנה או שנתיים או חמש. אני כן יכולה לעוד ולומר שהקטנה שלי 5 ו- 7.5 שנים קטנה מאחיה, והיא גדלה חיים מאושרים, עם המון תשומת לב מכל הכיוונים. אני יכולה גם להגיד לך שהייתי, ועודני, הרבה יותר פנויה כלפיה ממה שהייתי כלפי הגדולים הצפופים יותר. זה אם את מחפשת יתרונות. יש עוד שפע, אבל בסופו של דבר ילד שגדל בתחושת מסכנות של "אוי יו יו, מה עשיתי לו" יהיה כזה, בעוד שילד שגדל בתחושה של היותו מרכז העולם של משפחתו - יהיה כזה. בלי שום קשר לגילאם של אחיו.
 
 
 
ממה שכתבת עולה ריח חריף של פרפקציוניזם
30/10/14 23:11
182צפיות
"לא יצא כמו שתכננתי? טוב, אז עדיף לוותר לגמרי"
לא שזה לא בסדר להיות עם ילד אחד, חמישה, בלי בכלל, כל עוד החיים שלך תואמים את הרצונות האותנטיים שלך.
אבל את נשמעת כ"כ מבולבלת ו-all over the place שלגמרי לא ברור מה הרצונות דנן.
את רוצה עוד ילד?
אם לא, יופי. אז אל תעשי.
כן רוצה?
יופי. תתחילי לנסות.
מחפשת נואשות כללים וחוקים שתוכלי ללכת לפיהם?
אז זהו, שמפת הדרכים ל"חוקים שאם תחיי את חייך לאורם, תהיי תמיד מאושרת וכך גם כל הסובבים אותך" בדיוק אזלה מהחנויות ואת תאלצי לברור את דרכך תוך כדי הקשבה לאמת הפנימית שלך.
'צטערת.
 
וברצינות - אם את כ"כ מתקשה להחליט שווה להשקיע בזה כמה פגישות טיפוליות שיעזרו לך להבין למה את למשל עוברת מ-אני רוצה שלושה ילדים ל-אבל אם זה לא במרווח ה"אידאלי" אז בעצם אני לא רוצה בכלל.
 
סביר, לא סביר, שנתיים או שלוש או חמש, אני מכירה רק זמן נכון אחד להביא בו ילד - כשהאימא רוצה.
אני מקווה שאחרי שכתבת את זה וקראת
31/10/14 08:01
143צפיות
קלטת כמה שטויות כתבת
 
למה ילדים צריכים להיות מותנים בהפרשים?
מה הקשר?
כל ילד הוא ילד ללא תלות או קשר באחים שלו.
אחים מסתדרים ויכולים להיות חברים גם עם פערים גדולים יותר.
ואם את רוצה שלושה, תעשי את השני והשלישי בפערים קטנים.
ואם לא יצא הער שאת רוצה, אז לא יצא. זו לא סיבה לא להביא עוד ילדים.
אני באמת לא מצליחה להבין את הקשר.
 
יכולה לספר לך על עצמי.
הפער ביני לאחי הוא 12 וחצי שנים!
לאחי שני ילדים בפערים של 10 שנים!
אגב, האחיינים שלי קשורים כל כך האחד לשניה, וזה אולי למרות או בגלל הפער בגיל.
 
ועוד משהו קטן,
לפני שלושה חודשים בדיוק ילדתי את ביתי השניה.
קיבלתי אותה מתנה ליומולדת 42 ואני לא מרגישה זקנה (רק מתפרק ).
 
 
מעבר לדברים החכמים שכתבו לך
31/10/14 10:32
165צפיות
יכולה לספר לך שיש הרבה מחקרים על זה שמבחינת היכולת שלך להשקיע בכל ילד ולספק לו את כל מה שדרוש לו מנטלית והתפתחותית ורגשית, פער של 5-6 שנים הוא האידיאלי ביותר.
כלומר זה נכון שאם היו לך ילדים בהפרשים קטנים יותר היה יותר סיכוי שהם ישחקו ביחד (ושימי לב- סיכוי. זה לאו דווקא אומר שיתממש בפועל. אני עוד מקווה שבני ה- 5.5 ו- 2.5 שלי יגלו שזה כיף לשחק ביחד. כרגע עוד לא ממש קורה), אבל זה לאו דווקא אומר שזה מה שהכי אידיאלי להתפתחות שלהם.
זה נשמע כ"כ נכון
01/11/14 06:42
16צפיות
בדיוק אתמול חשבתי על זה שפער גדול יותר הוא פער אידיאלי (כמובן שהגעתי למסקנה אחרי 20 דק רצופות שבהן ניסיתי להתמודד עם תינוקת אחת צורחת מעייפות ופעוט אחד צורח כי הוא בן שנתיים). ביני ובין אחותי יש פער של 5 שנים ואנחנו חברות מצוינות ובאמת בגיל 5-6 צריכים פחות את ההורים ואפשר למצוא הרבה יותר פניות לתינוק חדש.
נעלי ספורט שספגו ריח שתן בפספוס...
30/10/14 15:58
128צפיות
היי. לא ידעתי לאן לשרשר .הבת שלי בתהליך גמילה. פיספסה פיפי בגן עם נעלי הספורט ואני לא מצליחה להיפטר מהריח...זקוקה לעזרה, הצעות.תודה
פזרי עליהן סודה לשתיה
30/10/14 16:44
111צפיות
תשאירי בשמש
יום אח"כ הכל ייעלם
 
האם למהול את הסודה לשתיה במים או..
30/10/14 21:06
63צפיות
לפזר על הנעל בלי לשטוף ואז לשים בשמש?האם הנעל צריכה להיות רטובה קודם או לא?תודה
לא צריך
30/10/14 22:02
79צפיות
את יכולה אם מתחשק לך אבל זה עובד יבש און רטוב.
כשזה רטוב זה יותר קל למרוח, אבל אני לא טורחת אף פעם.
אולי מכונת כביסה?
30/10/14 16:45
67צפיות
יש הרבה נעלי ספורט שאפשר להכניס למכונה, רק חשוב בכביסה קרה או מקסימים 30 מעלות.
ניסיתי כבר כמה פעמים במכונה. לא עוזר!
30/10/14 21:08
50צפיות
נראה לי שבגלל שהיא פיספסה בגן והם לא שטפו מיד אלא רק שמו בשקית, עד שהגענו לקחתאת הילדה, זה כבר נספג...
חומץ מדולל במים
01/11/14 00:23
9צפיות
החומץ סותר את האמוניה שבשתן ומנטרל אותו. הריח של זה בעצמו לא נעים אבל מתנדף עד מהרה.
בילויים לשבת הגשומה הראשונה
30/10/14 22:08
119צפיות
התחזית - גשם. אפילו גשם של ממש. 
חשבתי שנוכל ליצור לנו מאגר של רעיונות ובילויים לחודשים הקרובים, בסגנון של "מה עושים בשבתות בחורף" או "איך לשרוד את השבת מבלי להתחרפן"
יאללה - שוטו!
יש לי! יש לי! מוזיאון תל אביב לאמנות
30/10/14 22:40
189צפיות
היינו בחול המועד סוכות עם בן שש וחצי ובן ארבע וחצי. נכנסנו עם הפתיחה ב-10 בבוקר והיינו עד 5 אחר הצהריים הזמן פשוט טס ונהנינו מכל שניה! הכי שווה לילדים לדעתי התערוכה של אנדי וורהול, שעוד מעט נגמרת והיא מיועדת לילדים, עם הפעלות אגדיות (קרן אני זוכרת שהייתם גם ואהבתם, נכון?). זו תערוכה צבעונית ושמחה וההפעלות מושקעות ומקוריות. עוד תערוכה שלא מיועדת לילדים אבל שלי ממש אהבו וננעלת בעוד יומיים כך שעכשיו זו ההזדמנות - נמצאת באותה קומה של אנדי וורהול ונקראת "דלפט כחול לבן". אלה הם ציורים בצבעים כחולים על חרסינות עתיקות יותר ופחות (בסגנון העיר דלפט בהולנד, מסתבר... בורה שכמוני לא היה לי מושג איך מבטאים אפילו את המילה המוזרה הזאת). אנחנו הלכנו כי בת משפחה אהובה מאוד עליי ועל הילדים מציגה עבודות שלה שם  ובכלל לא הייתי בטוחה כמה כל השאר יעניין אותם אבל הם היו ממש מרותקים! התערוכה מעוצבת כך שעל קירות כחולים תלויים מיליון סוגים של כלים שונים ומשונים ועליהם ציורים מלאי דמיון של עופות, חיות, פיראטים, בעלי חיים מהפנטזיה ויצורי ים מוזרים ביותר, ומעט פסלים כמו תוכי בשלל צבעים, תמונה ענקית של שור (מובל למשחטה אבל את זה לא גיליתי להם ) ופשוט המון דברים מגניבים. הצעתי לילדים לדמיין כל מיני דברים על הציורים למשל מה האריה מלפני 400 שנה היה רוצה לספר או לשאול את התרנגול מלפני 200 שנה או מה היה קורה אם בלילה כשסוגרים את המוזיאון כל החיות המצויירות היו מתעוררות ויוצאות מהחרסינה... הם שיתפו פעולה יפה מאוד והיה ממש כיף . אח"כ יש עוד כל מיני מיצגים כמו זה שסו ורד שלחה אותנו אליו - צלליות קיר מגניבות ועוד תערוכה של מן דברים זוהרים מפלסטיק - הכל באותה קומה של אנדי ורהוול ודלפט, זו גם קומת הקפיטריה שזה הכי חשוב כידוע   אנחנו נהגנו כאחרוני הקבצנים והבאנו אוכל מהבית, ואז נהגנו כאחרוני הישראלים בתורכיה, ישבנו בקפיטריה והוצאנו את האוכל שהבאנו מהבית  אבל הייתי לבד עם שניהם פלוס תינוק בן חודש ולא היה שום מצב שאני מתחילה להנדס שם ארוחת צהריים של קפיטריות תוך כדי הנקה ושתי ריצות עם הילדים לפיפי באמצע הארוחה  כך שמצפוני שקט . כל זה בקומת מינוס 1, ובקומות שמעל יש כל מיני מיצגים נוספים שלא מיועדים לילדים בהגדרה אבל הם פשוט מגניבים! פסל ענקי שמורכב כולו מאופניים, פסל של עץ שבנוי מחלקי רהיטים שבסמוך לו מוקרן סרט בו רואים את האמן "קוטף" מהעץ ומרכיב את כל הרהיטים (ראינו שלוש פעמים את הסרט..), שטיח ארוג ע-נ-ק שאפשר ללכת עליו יחפים (וסוף סוף להשתחרר מאימת השומרות המפחידות שם וה"לא לגעת!!!!" המלחיץ שלהן.). היו גם כמה ציורים של שאגאל באחד האולמות ושם היה סרט קצר של שיקום ציורים - אותו ראינו פעמיים... ובכלל כל דבר מעניין אותם, גם תמונות מוזיאון "קלאסיות" שאותי ממש משעממות הם התלהבו שרואים ילד מחזיק חץ וקשת או איש שכרתו לו את הראש  או "בנג'מין דיזראלי בעודו ילד" (האמצעי הסביר לי שהוא יושב על כרית בתמונה כי זה היה ממש מזמן כשעוד לא המציאו את הכסאות ) כל מיני כאלה... כיף אדיר. 
 
בכניסה למוזיאון אפשר לשכור אזניות ויש בהן הסברים מותאמים לילדים - תודה לקרן על הטיפ המעולה, אני לא הייתי חושבת שכדאי להשקיע בזה . לקחנו זוג אחד לשני הילדים (בכל זאת 15 שקלים ) והיה אחלה - בכל מקום שרצינו להקשיב להסבר קודם אחד האזין ואח"כ השני, סה"כ הקשבנו להסברים על 4- 5 יצירות שהיו מאוד מוצלחים (אני גם הקשבתי כדי להחזיר את ההשקעה ).
 
אחרי המוזיאון כיף להשתולל קצת בגינת דובנוב הצמודה אליו שהיא ענקית עם מתקנים לכל הגילאים ויופי של דשא ואווירה נעימה, לשם אנחנו הולכים לפעמים בלי קשר למוזיאון, בכל אופן לא יודעת אם זה יתאים מחר אחרי גשם.... אולי בשבת הזאת נלך שוב מי שמגיעה ורואה אמא מותשת מתעלמת מהחבורה החוליגנית הצעירה שבבירור שייכת לה, תבואו להגיד שלום
מוזאון הילדים בחולון
31/10/14 14:53
124צפיות
הייתי עם רוני ערב סוכות וממש נהניתי (והיה מאד ריק). מזמינים דרך האתר וככה רואים מתי יש מקומות פנויים.
לגדולים, אם למישהי רלוונטי, הסיור של דיאלוג בחשיכה היה מעולה, ואמא שלי לקחה את נעם לדיאלוג עם הזמן ושתיהן חזרנו עם המון חוויות ותובנות.
º
אוהל בסלון...
הודעה זו מכילה תמונות
31/10/14 20:48
121צפיות
אוהל בסלון
אין כמו אוהל בסלון, וכולם ישנו בתוכו.
הודעה זו מכילה תמונות
31/10/14 23:51
73צפיות
חדי העין יבחינו בבד של האוהל, כן, זו הייתה סוכה פעם....
º
מצויין!
01/11/14 08:38
3צפיות
º
לסופ"ש, מופעי חנוכה
31/10/14 09:42
30צפיות
צריכה את עזרתכן בהחלטה
31/10/14 09:44
143צפיות
רוצה לקחת את הבת שלי בת השלוש וחצי להופעה בחנוכה
מתלבטת בין: הדרקון המתוק שלי - הצגה של רינת ויובל המבולבל,
מותק בממלכת הקרח
או בכלל לוותר על שניהם ולקחת להצגה רגילה.
מה אתן אומרות? מה נראה לכן הכי מתאים?
º
הדרקון
31/10/14 19:12
11צפיות
º
הצגה רגילה ואיכותית
31/10/14 21:22
10צפיות
הצגה מומלצת?
31/10/14 12:37
144צפיות
הילד: בן 3.5, לא רואה טלויזיה בכלל, כלומר: 1. לא מכיר דמויות, 2. לא רגיל לשבת על כסא ולצפות במשהו למשך שעה +.
מעולם לא היה בהופעה כלשהי. נרתע מרעש.
האמא: לא סובלת דוחק, המולה, צרחות, דמויות צעקניות, מוסיקה רועשת וכו'.
 
מחפשת הצגה/ הופעה נעימה (לשנינו), תואמת גיל, לחנוכה. או שאולי לאור הנ"ל כדאי לוותר?
יש המלצות על פעילות אחרת בחג?
לא הייתי הולכת לדברים של חנוכה
31/10/14 13:35
138צפיות
יש כל כך הרבה הצגות איכותיות מומלצות. הדברים של חנוכה לרוב מאוד קולניים והמוניים. תסכלי על הצגות אורנה פור לגיל הזה - יש דברים מקסימים. הגן של ביאליק, שטוזים ועוד
º
אולי בלט? יש מפצח האגוזים בחנוכה של הבלט הישראלי
31/10/14 15:05
28צפיות
לא מתאים לגיל 3.5
31/10/14 18:32
66צפיות
הייתי מחפשת משהו תואם גיל מהרפרטואר השוטף של התיאטראות לילדים - מחסן השטוזים אולי
למה לא מתאים?!
31/10/14 21:38
40צפיות
זה מאוד תלוי בילד. הבת שלי הייתה בבלט בגיל שנתיים וחודש ומאוד נהנתה. 
אני מתכוונת לקחת אותה גם למפצח האגוזים... אמור להיות מקסים.
הצגות מומלצות
31/10/14 19:15
71צפיות
לאו דוקא חנוכה
מחסן השטוזים של תיאטרון אורנה פורת
השיר של לולה, של תיאטרון קליפה
ענן על מקל
31/10/14 19:54
85צפיות
ובכלל כל מה שתיאטרון ניחותא עושים.
יש עוד תיאטרון שאני אוהבת שנקרא תיאטרון חלום. הם עושים את ג'ק ושיח האפונים ועוד כל מיני.
 
אצלנו יש הצגות בספריה. ההצגות איכותיות, בעלות זולה, 40 דקות
31/10/14 20:33
50צפיות
הילדון בן 3.8 מחכה בקוצר רוח להצגות ושותף פעיל. ממליצה לבדוק אצלכם...
ממליצה על חנלה ושמלת השבת או הבית של יעל
31/10/14 21:23
42צפיות
הצגות חמודות
איך התרגשתי בחנהלה, חבל"ז
31/10/14 23:17
31צפיות
נראה לי יותר מהבנות. גם מהדיסק אגב (20 ש"ח).
אחלה הצגה שבעולם.
º
פנינים לסופ"ש גשום
31/10/14 10:16
31צפיות
אז מה יש בקצה הקשת
31/10/14 10:20
187צפיות
הדובון הורס...
החצי ראה שיש קשת בשמיים ולקח אותו לראות. בדרך החוצה הוא שואל: בקצה הקשת יש חד קרן?
#יותר_מדי_דורה
איברי גוף
31/10/14 12:04
147צפיות
אתמול בזמן ששמתי לו חיתול, הילדון משחק עם בובת מיקי מאוס שלו ומפרט:
"למיקי יש אוזניים. יש לו ידיים. אין בולבול"
פנינית... כי זה חמוד... אבולציה של השפה
31/10/14 20:27
79צפיות
לולי בא לספר לי מה למד באנגלית ואני רציתי לתרגל אותו
אני: נכון, מכונית אחת זה קאר (CAR) אז איך אומרים מכוניות?
הוא: קארים (CARIM)... קאריס (CARIS)... קארס (CARS)...
º
אמא, אני אוהב אותך למצח מצחים (בן 4.5)
31/10/14 22:15
19צפיות
הי חברים... משהו שאני ואחיותי הכנו לילדיכם האהובים... נשמח ל
29/10/14 13:04
516צפיות
קבל תגובות על הסרטון
 
המשך שבוע נפלא
 
 
תודה רבה על תגובות כל 214 הצופים....
31/10/14 00:21
247צפיות
היה תענוג לקרוא אף אחת מכן
אין מה להיעלב, רובנו לא נכנסות ללינקים
31/10/14 10:22
224צפיות
שלא ברור לנו מראש מהם...
º
31/10/14 10:27
17צפיות
אבל כתבתי...זו הקראה של
31/10/14 12:21
209צפיות
ספר ילדים בשפ קרוקודילים מטילים שכתבתי
בעצם צודק/ת... לא כתבתי. אז הנה. כתבתי ספר ילדים בשם
31/10/14 12:24
184צפיות
קרוקודילים מטילים ועכשיו הפכתי אותו לגרסת אודיו מלווה בתמונות וקטעים מהצגה באותו שם....\
שבת מקסימה ואשמח לשמוע תגובות על מה ילדכפ חשב על הסיפור
תודה מראש
 
זה עדיין קישור לא מוכר...
31/10/14 13:36
155צפיות
מדמות לא מוכרת...
 
רובנו לא נכנס לכזה. צר לי.
º
חברות הפורום עייפו מלהיות פלטפורמה פירסומית
31/10/14 19:43
26צפיות
º
אוכל ותזונה לאמצע שבוע
28/10/14 15:40
116צפיות
שלום לכולן
28/10/14 15:42
411צפיות
אני מוצאת את עצמי לאחרונה מכינה פעמיים בשבוע פיצה ביתית ופסטה
הילדים ברננים מאד והמגוון של הרעיונות דל
אני משתמשת בקמח לבן וקונה פסטה אסם 
האם קמח מלא והפסטה היקרה יותר(חיטת דורם אם אני לא טועה..)
עדיפים?...
ובכלל אם יש לכן רעיונות לדברים נוספים שאפשר להחליף
אשמח לקרוא
נסי קמח כוסמין
28/10/14 15:53
274צפיות
הוא הרבה יותר יקר (ק"ג עולה בערך 20 בממוצע) אבל הוא עדין יותר מקמח מלא והרבה יותר בריא. תכלס יוצא הרבה יותר בריא ודי טעים.
אוקיי
28/10/14 16:09
230צפיות
להתנהג איתו רגיל?... כמו קמח לבן.. מבחינת מתכונים...
את יודעת למה קמח לבן פחות מומלץ?....
קמח לבן הוא פחמימה ריקה,
28/10/14 16:30
296צפיות
אין בה סיבים תזונתיים ואין לה ערכים תזונתיים.
בדגנים המלאים כבר יש לך "בריאות" - סיבים, ויטמינים, מינרלים ואפילו חלבונים.
קראתי מאמר לא מזן על איך לחם הפך ממאכל היסוד, לג'אנק. היה מאד מעניין.
º
מעניין! יש לך במקרה את המאמר?
30/10/14 17:35
14צפיות
אמא שלי מחפשך לך, אבל בינתיים מצאתי את זה:
30/10/14 21:55
71צפיות
º
מסייגת שזה פרסומי לחלוטין, אבל המסר מעניין
30/10/14 21:57
13צפיות
לקמח כוסמין צריך קצת יותר מים
28/10/14 23:17
157צפיות
החיטה היום עברה המון הינדוסים גנטיים והשבחות והיא מכילה בעיקר סוכר. היא מאוד אלרגנית ומאוד לא מומלצת. הכוסמין הוא מוצר עתיק מאוד אבל חזר לשוק ממש לא מזמן ועדיין מכיל חלבונים ושאר דברים טובים מלבד הסוכר שבו.
קמח כוסמין כדאי לנפות
29/10/14 08:49
133צפיות
הפיצה לדעתי הרבה יותר טעימה מקמח כוסמין (אני משלב בדכ חצי רגיל וחצי כוסמין). בגלל שהכוסמין כבד יותר לדעתי חייבים לנפות אותו.
ושימי לב שזה כוסמין מלא..
אני ממירה ביחס של 1:1
29/10/14 15:22
87צפיות
פשוט תענוג של קמח.
רעיונות לארוחת ערב
29/10/14 00:07
246צפיות
פולנטה מקמח תירס.
לביבות גבינות
לביבות בטטה/ירקות/תירס
ביצים למיניהם
טוסטים
 
ממליצה לך להיכנס לאתר של ניקי ב אישית תמיד מוצלח טעים קל ומהיר הכנה
שרשור ארוחות ערב מכאן
29/10/14 06:55
217צפיות
פיצות ופסטה
29/10/14 10:00
163צפיות
קודם כל, את יכולה להחליף לפחות חצי מהקמח של הפיצה בקמח מלא. אני עושה לפעמים פיצות גם עם 100% קמח מלא, אבל אולי כדאי שתעשי את השינוי בהדרגה. תתחילי משליש, תעלי לחצי ותראי שזה יוצא בדיוק אותו דבר. מקסימום תצטרכי להוסיף טיפה מים עד לרכות הבצק שאת מכירה.
 
חוץ מזה, קני פסטה מקמח מלא (הדורום לא הופך את החיטה לבריאה יותר. מה שהופך אותה לבריאה יותר זה אם היא נעשתה מקמח מלא). לאוסם יש פסטה מלאה שלא יקרה בהרבה. כך גם למותגים הפרטיים של שופרסל ומגה.
 
היום אפשר לקנות כמעט את כל התוספות הפחמימתיות בגרסה המלאה שלהם, שבריאה הרבה יותר מהגרסה ה"לבנה". למשל קוסקוס, או פתיתים. 
 
אבל מעבר לכל זה, מאוד חשוב מה את נותנת ליד הפחמימות - מהו הרוטב של הפסטה, מה שמים מעל הפיצה, האם יש ירקות ליד?
אני הולכת להיות קצת יוצאת דופן
29/10/14 10:13
483צפיות
בעיני, השאלה החשובה הרבה יותר היא מה עוד יש בארוחת הערב (ובארוחות אחרות במהלך היום), לצד הפחמימה. כי אם הילדים אוכלים פסטה בלי כלום (או עם קטשופ) ומעדן, אז ארוחת הערב שלהם לא מאוזנת, והעובדה שהפסטה תהיה מקמח מלא לא באמת תעזור פה.
אם הם אוכלים פסטה ברוטב עגבניות ביתי שאת הכנת, ולצד זה סלט עם טחינה ופרוסת גבינה צהובה או בולגרית, אז הארוחה שלהם סבבה והפחמימה הריקה צורמת לי הרבה פחות. נכון שהארוחה הזאת תהיה בריאה עוד יותר עם פסטה מקמח מלא, אבל זה שולי מול הירקות, הטחינה והגבינות.
אז אני חושבת שצריך להבין מה זה אומר שהילדים בררנים ואיך נראית התזונה שלהם באופן כללי, לפני שקופצים דווקא לברירה הזאת. וקחי גם בחשבון שילדים בררנים לא תמיד אוהבים קמח מלא, ואז לא הרווחת בזה כלום.
º
מסכימה
29/10/14 10:18
37צפיות
º
29/10/14 13:10
7צפיות
מסכימה
29/10/14 15:21
164צפיות
גם אני מסתכלת על המכלול. ומקפידה שהארוחה תורכב מפחמימה זבל וירקות וחלבון
תודה לכולן
30/10/14 14:43
156צפיות
קניתי ואתחיל ב50-50
נראה איך יהיה
ולשאלתך
הם לא מוכנים לגעת בירקות ופירות
אבל אני מוצאת דרך לדחוף אותם בפשטידות 
בפיצה עם רוטב ביתי וגבינה איכותית
קציצות ועוד
אוקיי, זה בררנים
31/10/14 00:20
101צפיות
אני מודה שלילדים כאלה הייתי מנסה לדחוף בריאות איפה שרק אפשר. אז בהחלט קמח מלא. ובהצלחה!!
º
30/10/14 14:46
2צפיות
ובכן
29/10/14 10:58
168צפיות
אני דוגלת בטעים על פני הבריא. לפיצה, קמח לחם (או חצי חצי עם קמח לבן) יותר טעים לנו. פיצה מקמח מלא לא טעימה (גם לא חצי חצי, ניסינו), וזו ההחלטה שלי. לא ניסיתי קמח כוסמין.
פסטה מדורום, איכותית (בדרך כלל כל אלה שמיוצרות באיטליה הן טובות, זה כולל גם חלק מאלה של אוסם) מאפשרת לך ל"פספס" קצת בזמן הבישול לפני שזה הופך לסמרטוט א-לה-פירה בצורת פסטה. אם את שכחנית כמוני, זה משמעותי (החסכון במחיר הפסטה הלך לאיבוד כשסירים שלמים הלכו לפח). אם לא, תקני מה שטעים לך. יש פסטות מקמח מלא ומקמח אורז ויש כל מיני סיבות בריאותיות להם, אבל הן לא טעימות לי.
גיוונים: בכיוון הפסטה - רביולי וניוקי (קונה מוכן), ולזניה. בכיוונים אחרים - תעשי חיפוש ברשת, יש המון אפשרויות.
חייבת לשתף אתכן בשרשור מעולה!!
28/10/14 21:22
644צפיות
הכותרת של השרשור הזה הזכיר לי. 
בפורום ניהול בית יש עכשיו תחרות של טיפים למטבח. הפנו אותי אליו, וזה אחד השרשורים המעולים שקראתי. מישהי אמרה שהיא מגדלת שם את העלים של הירוקים (חסות וכו) מחדש ואחרי 3 ימים יש לה שוב מספיק, מלא פטנטים ורעיונות. בקיצור - אני מקשרת לכן, ומומלץ. אפילו ראיתי שושני כתבה טיפ מגניב לתבלינים (נדמה לי ששיתפת כאן פעם, לא?)
º
שרשור מצוין. תודה!
29/10/14 08:20
33צפיות
º
שרשור מדהים! מצאתי את עצמי יושבת מולו ונהנית מכל הודעה...
29/10/14 09:22
37צפיות
º
מעולה! תודה:)
31/10/14 16:23
º
בריאות לסופ"ש גשום... :)
30/10/14 14:36
41צפיות
אורולוג ילדים (מכבי) באזור נס ציונה
30/10/14 14:39
67צפיות
הי לכולם

אנחנו זקוקים לאורולוג ילדים באזור נס ציונה והסביבה (שפלה-מרכז).
נשמח להמלצה על אורולוג נחמד, מקצועי ובעל ניסיון ...
תודה!
יוסי לאופר הוא איש מקצוע מעולה
30/10/14 22:06
32צפיות
בזמנו קיבל בסביון.
לא יודעת אם נחמד זו המלה הנכונה, קצת אדיש לטעמי, אבל מקצועית - מעולה.
º
ד"ר עודד קסלר מעולה ומקסים. מקבל בראשל"צ
30/10/14 22:11
16צפיות
º
תודה רבה לכן! :)
31/10/14 07:43
3צפיות
מישהו יודע לאן נעלמו הופעות הפסטיגל בחנוכה?
30/10/14 10:32
215צפיות
לא ניתן להשיג כרטיסים לימי החופש אלא רק לפני או אחרי.
לדעתי אחת משתי הסיבות (או שתיהן):
1. כל ההופעות ה"טובות" נמכרו לועדי עובדים - האם מישהו מכיר?
2. פתחו למכירה קודם כל את ההופעות הפחות טובות ואחרי שיתמלאו יפתחו את הטובות שיותר קל למכור.
איפה את גרה?...
30/10/14 11:05
168צפיות
לדרום באופן קבןע הם מגיעים לפני או אחרי
 
אני גר
30/10/14 14:34
137צפיות
לא משנה היכן אבל כל לוחות הזמנים פורסמו ואני מכיר את הנוהל כבר הרבה שנים.
אני מדבר על תל אביב שם תמיד יש הופעות בחג עצמו וגם השנה אבל השנה באופן תמוה לא ניתן להזמין לימים בהם יש חופש.
 
 
יש לך ארבעה ימי חופש השנה ודווקא אפשר
30/10/14 14:36
151צפיות
מתלבט אם להתחסן? יש לך שאלות בנושא?
30/10/14 12:34
38צפיות
עם בוא החורף, מחלת השפעת מאיימת על כולנו.

מתלבטים אם להתחסן? יש לכם שאלות בנושא? אתם מוזמנים לאירוח מיוחד בנושא :-)


היום בין השעות 16:00-18:00 נארח את ד"ר ליזה רובין מטעם משרד הבריאות שתענה על כל שאלותיכם בנושא.

מוזמנים |@|
שמות לבנות
27/10/14 13:19
572צפיות
אני צריכה ללדת עוד כמה חודשים ופשוט לא מצליחה למצוא שם לבת. שמות לבנים יש לי בהמונים אבל לבנות - לא. ומה שיש - בעלי מטיל וטו.
בקיצור, אשמח לעזרה.
הכללים שלי:
שם שהוא יותר מהברה אחת
אוהבת שמות מיוחדים, יש לי בעיה עם שמות נפוצים
אין לי בעיה עם שמות יוניסקס
תודה מראש!
מה את אוהבת? מה את רוצה / מאחלת לבתך?
27/10/14 13:24
398צפיות
את אוהבת טבע? ספרות? אמנות? את מאמינה באל כלשהו?
מה את מאחלת לה? מה חשוב לך - שתהיה נדיבה? שתהיה שלוה? שתהיה חברותית? שתהיה ילדת טבע? שתהיה חכמה? שתהיה יפה? שתהיה מפורסמת ונוצצת? מה חשוב לך?
יש מלא אתרים באינטרנט שמכילים רשימות של שמות לבנות. אן את רוצה רעיונות שיתאימו לך באופן אישי יותר - תשובות לשאלות האלו יוכלו לכוון אותנו.
 
שאלות נהדרות
28/10/14 20:29
167צפיות
ממש הצלחת לתרגם למילים את המחשבות שהעסיקו אותי בבחירת השמות (לפני ההריונות. למען האמת...אצלי זה היה פטיש. לא הסכמתי להיכנס להריון בלי רשימת אופציות לבנים ורשימה לבנות. הרשימות עצמן השתנו בין שני ההריונות...אבל שני הילדים יצאו מחדר הלידה עם שם שתפור עליהם לחלוטין, אולי כי התרגלתי אליו הרבה מראש...)
למה שלא תחכי שהיא תבוא, אולי היא תגיד לך בעצמה :)
27/10/14 14:14
409צפיות
וברצינות, מכירה המון חברות שתכננו ותכננו ותכננו וכשהילד הגיע, הסתכלו עליו פעם אחת ומייד ידעו איך קוראים לו, וזה לא בהכרח היה השם מהתוכניות שלהן.
בדיוק מה שהיה לנו עם הבן שלי
27/10/14 14:46
320צפיות
היינו כבר סגורים על שם
כשהוא נולד זה פשוט לא התאים,
והשם שלו די מהר היה לנו ברור, למרות שבכלל לא היה באופציות שלנו...
מסכימה
27/10/14 14:47
214צפיות
עם הילד הגדול ידענו בדיוק איך נקרא לו, עד שהוא נולד וחירבש לנו את התוכניות. עם הקטנה היו לנו כמה התלבטויות כי בעלי הטיל וטו על השמות שחשבתי שהכי מתאימים לה, אבל בסוף הגענו לפשרה. אני באמת מאמינה שילד מגיע עם השם שלו.
לא לא ולא לעשות את זה
27/10/14 15:23
606צפיות
הקטנה שלי כבר בת 3 חודשים ואין לי שם שאני אוהבת ומתאים לדעתי עבורה.
גם אני חשבתי שזה יבוא. אבל זה לא בא!
בגלל שלא החלטתי מה מתאים, בעלי החליט על שם שהוא אוהב בערך ביום שנולדה, וכך כולם קוראים לה.
אני עדיין בתהליכי הסתגלות
סביר להניח שזה גם ישאר.
 
בגלל שאני עדיין לא שלמה עם השם, היא רשומה בכל המקומות בתור בת או תינוקת.
אני תוהה כמה זמן יקח לי לקבל את זה שזה השם שלה וארשום אותה בצורה מסודרת
 
 
יש לך עוד זמן לשנות
27/10/14 16:07
383צפיות
אבא שלי בחר לי שם שאמא שלי לא הסתגלה אליו ולמזלי הרב מאוד הם שינו לי את השם בגיל 5 חודשים
חח, באמת ? את ממוכנה לגלות איך קוראים לה ?
27/10/14 17:59
515צפיות
מענין..
לא מצחיק :(
27/10/14 23:39
552צפיות
קוראים לה ליבי.
שם חמוד בפני עצמו, אבל חושבת על העתיד. זה שם ילדותי.
אני מתה על שמות שהם יוניסקס, הבעיה שהשם משפחה שלנו זה שם של בן מובהק ולכן אם יהיה לה גם שם פרטי גברי, לא ידעו מה השם הפרטי ומה המשפחה ואוטומטית יחשבו שזה בן.
מעדיפה להמנע מזה ולכן חיפשנו שם מובהק לבנות, אבל מסתבר שאני לא אוהבת כלום :(
 
 
אני לא חושבת שזה שם ילדותי
27/10/14 23:49
466צפיות
הוא לא מהאהובים עלי, אבל אני לא חושבת שהוא ילדותי.
אם שם המשפחה שלכם גברי כמו נגיד יואב או יוסף, אני מדמיינת ד"ר ליבי יוסף או השופטת ליבי יואב וזה לא מפריע לי.
השם קצת יותר פולני
27/10/14 23:54
415צפיות
אבל זה הכיוון :)
 
 
מאמי אני קוראת כאן ואנחנו מכירות גם ב-real life אם את
28/10/14 01:38
550צפיות
זוכרת ואני חייבת לעצור אותך תיכף ומיד ולהגיד לך שבעיני לילדה זה שם מקסים!!!
הוא הכי לא ילדותי בעיני, נראה לי שזאת תחושה נורא אינדבידואלית, בעיני ליבי זאת דווקא לא ילדה אלא שם של כזאת ליידי 
[למען הסר ספק לא זכור לי שאני מכירה מישהי בשם הזה...] ---> מה שמוביל אותי לנק' נוספת והיא שזה לא שם נפוץ מדי כמו המון שמות בימינו וזה עוד יותר טוב
זה גם שם שיכול לעבוד בחו"ל וזה בעיני אחד הדברים החשובים! (אני לא אוהבת את השם שלי וזאת אחת הסיבות)
אגב, בעיני דווקא עדיף שם שהוא לא יוניסקס, אבל לא היה את הבחור הזה פעם בכ"נ שקראו לו ליבי רן?... אז זה כמו השם שלי יוניסקס אבל עם רוב מוחץ לבנות - הכי טוב  
 
לא זוכרת מה שם המשפחה שלך אבל לדעתי אין לך מה להתלבט, זה שם מקסים!!! בהחלט אם היתה לי בת הייתי שמחה לקרוא לה ככה אם היו מציעים לי. זה גם שם עם ה-משמעות... הכי שווה שיש.
 
 
ובתכל'ס - שורה תחתונה - יש לך רעיון יותר טוב ???  
זוכרת, בטח זוכרת
28/10/14 07:24
349צפיות
איך אפשר לשוכח אותך?
מה את עושה כאן?!
יש לך ילדים?
מזל טוב אם כן
 
תודה.
למרות הכל לא שלמה עם זה, אבל זה בהחלט הרע במיעוטו.
מתחילה להתרגל
 
אגב,
יש לך שם מהמם. אני לא יודעת מה את רוצה.
 
 
º
ממש אין לי ילדים אבל זה פורום מקסים! :)
28/10/14 22:00
59צפיות
º
הוא היה לי בירן
28/10/14 09:17
85צפיות
אחד השמות היותר מדהימים לבנות
28/10/14 14:48
294צפיות
לצערי בן זוגי הטיל עליו וטו . אחרת אחת מבנותי היתה נקראת ליבי
בדיוק באותה הבעיה
29/10/14 09:21
253צפיות
אוהבת שמות של יוניסקס והשם משפחה שלנו הוא שם פרטי גברי
עם הגדולה זה לא העסיק אותי אבל עכשיו זה קצת יותר מעסיק אותי אבל לא מוצאת שום שם שאני ממש מתחברת אליו.
מציעה לך לבחור שם שאת אוהבת, שאת מתחברת אליו, זה מה שאני בסוף אעשה, אלך עם הלב שלי.
זה יכול לצור בעיה
29/10/14 10:44
190צפיות
כי השם שאני הכי אוהבת, הוא שם יחסית גברי (ב90%. אין כמעט נשים בשם הזה) והוא גם נפוץ כשם משפחה.
מה שיקרה זה שיחשבו שהשם שלה זה השם משפחה והמשפחה זה פרטי.
חוץ מזה שאלו שני שמות גבריים.
רוב השמות שאני אוהבת לבנות הם שחר, עמית, מורן, שי, אורן וכדומה.
חלקם יפים בני עצמם ולא מתאימים לה, ורובם שמות מובהקים של בנים.
מעדיפה משהו שידעו מראש שזה השם הפרטי וידעו שזו בת.
 
שם ממש יפה ולא תינוקי
29/10/14 18:39
242צפיות
גם של מישהי עצמאית וחכמה קצת טום בוי, נראית לי אחת עם תלתלים חומים, שובבה
º
מתאים לי אחת כזו
29/10/14 19:39
43צפיות
º
ליבי מהגן של הבת שלי בדיוק כזאת
30/10/14 22:13
22צפיות
27/10/14 23:07
172צפיות
לפני הלידה של הקטנה חשבנו על השם גפן,
ביום הראשון אחרי שהיא נולדה הסתכלתי והיה נראה לי מתאים ושאני סגורה על שם,
למחרת כבר לא הייתי בטוחה וחשבתי על תמר ושזה מתאים וסגור,
יום אח"כ כבר לא הייתי סגורה על תמר,
בליל שבת האיש ואני דנו במשך כמה שעות על שם ולא הגענו להסכמה,
שבת בבוקר כמה דקות לפני שהאיש יצא לבית כנסת להתפלל ולהכריז על השם,נסגרנו על 2 שמות-הדר ונעמה,
שאלנו את בת ה3 איך היא רוצה שיקראו לתינוקת היא ענתה הדר,
וזה נתן את החתימה הסופית.
אגב עצות לחוד ומעשים לחוד, לנו היו שמות כבר מתחילת ההריונות
28/10/14 07:51
321צפיות
ידעתי ששגיא יהיה שגיא מההתחלה, מכל מיני סיבות הזויות יותר או פחות (שלא אפרט אותן כאן) אבל כשהוא נולד הוא היה לגמרי שגיא, השם ממש תפור עליו.
לגבי נויה היו טיפה לבטים, בעלי הציע נויה ולא רציתי בהתחלה כי זה שם נורא נפוץ, רציתי תמר (עד ששלוש תמר נולדו בסביבתי הקרובה), חשבתי על צליל וחבצלת ועוד כל מיני, אבל אז חלמתי לילה אחד שהיא כבר נולדה וקוראים לה נויה וזה נראה לי כלכך מתאים וטבעי, שלמחרת הסכמתי. וכשהיא נולדה ראינו שהיא לגמרי לגמרי נויה. 
כן ולא הנסיון שלי...
28/10/14 06:02
355צפיות
הרגשתי בדיוק כמוך ויש לי שתי בנות...
אצל האחת התלבטנו בין 2 שמות במהלך ההריון ונבחר שם שלישי, שדומה לאחד השמות. במהלך ההריון הרגשתי שהרוח נוטה לשם וכשהיא נולדה זה היה ברור. קוראים לה נעמי. אני מתה על השם הזה וככל שהיא גדלה אני יותר מבסוטה ממנו.
 
אצל השניה רצו לי הרבה רעיונות במהלך ההריון ואפילו היה לי שם בטן סודי שרק אני ידעתי עליו. אבל כשהיא נולדה זה לא התאים. השם שהתאים בעיני לא מצא חן בעיני אבא שלה. אבא שלה רצה שמות אחרים ממני. לא הצלחנו להסכים על השמות, הם היו רחוקים מדי כל אחד מעולמו של השני.
עשינו רשימות. כל אחד מאיתנו כתב רשימה של שמות, שנינו הרגשנו שיש שמות יפים בעינינו שאנחנו מאוד אוהבים, אבל הם לא מתאימים לה. ולעומת זאת שמות שנראו לנו מתאימים - לא מצאו חן בעינינו. למשל אני רציתי "חנה" ואבא שלה ממש התנגד. הוא חשב על "תמנע" ובעצמו התנגד לזה גם כן.
בסוף מתוך הרשימות היו שני שמות חופפים, שנינו כתבנו "תמר" ו"הגר" ובמהלך ההתלבטות נוסף גם "יעל". אלו שמות יפים בעינינו אבל לא הרגשנו שזה מתאים לה. נתקענו עם זה כמה שבועות.
יום אחד הגיע חבר ושאל "נו, יש כבר שם?" אמרנו לו, או הגר או תמר, אנחנו לא מצליחים להחליט... אז הוא אמר "אתם לא רואים שהיא תמר?" אז אמרנו "אוקי, אז תמר". וכך נקבע שמה בישראל (וגם בסין, או שמא בסין זה יהפוך להיות תמ"ל? ).
אגב שם הבטן שלה היה בכלל איילה.
 
המסקנה שלי היא שאין מסקנה. אפשר לנסות להרגיש במהלך ההריון, אפשר להסתכל על הילד שנולד ולהחליט ואפשר פשוט לבחור שם שאוהבים. אין חוקים. ולפעמים מישהו אחר יודע טוב יותר.
נעמי בת חמש וחצי והשם שלה פשוט תפור מדהים עליה.
תמר בת שלוש ולפעמים אני תוהה אם זה השם שלה, לפני כמה ימים אמרה לי חברה מהעבודה: קוראים לה תמר? היא כך וכך וכך? אמרתי וואלה! היא באמת כזאת! אז החברה אמרה, כן, ככה זה כל התמר שאני מכירה הן ככה. אז כנראה מתאים.
מזדהה מאוד
28/10/14 10:33
285צפיות
הקריטריונים שלך מאוד דומים לשלי, חוץ מהיוניסקס- אחרי שני בנים שמות יוניסקס שיש מהם יותר בנות דווקא, אין לי בעיה עם שם נשי- ואנחנו עוד לא מצאנו שם שממש סגורים עליו. יש שני שמות שכרגע מככבים אבל על אף אחד מהם אני לא מרגישה ממש סגורה.
אולי אם תכתבי איזה שמות רצית ובעלך הטיל עליהם וטו נוכל להבין מה הסגנון שלך.
שמות שאני אהבתי ונפסלו מסיבות שונות הם: תאיר, זהר (אמנם נפוץ אבל יפה), לילה (אני אוהבת layla ובעלי אוהב lila), הדר, רני
אם את רוצה אני יכולה לכתוב לך במסר את שמות הבנים שלי, שבעיני הם יפים גם לבנות.
º
אשמח מאד, תודה!
29/10/14 12:42
31צפיות
השמות שהגיעו אצלנו לפיינל :)
28/10/14 15:05
405צפיות
נולדה לנו בת - השמות שהגיעו אצלנו לפיינל כשמות של בנות הם הילי ואביב. אני אוהבת גם את נועם. 
(.בסוף בחרנו בשם אחר, גם יוניסקס)
אני גם מאמינה שכשהפיצית תגיח לעולם, זה יעזור לך לבחור, לנו זה עזר. 
בהצלחה ותיהנו ממנה. 
 
מציעה
29/10/14 14:01
190צפיות
שם יפה בעיני שנתקלתי בו לאחרונה:
 
עדיה (ADIYAׂ)
 
 
 
אצלי הבעיה יותר גדולה
29/10/14 16:23
310צפיות
השם שבחרנו לבתי היה האופציה היחידה שהיתה על הפרק בזמנו ולא היתה שום "plan b" וזה אחרי שישבתי על הרבה רשימות שמות. כרגע עוד בת בבטן ואני לא נסגרת על אף שם בינתיים. אני גם לא רוצה לדחות את ההחלטה לאחרי הלידה כי למי יש ראש לזה בכאוס שאחרי לידה. אני גם לא מהמאמינים בכך שאני יכולה להביט על תינוקת קטנה ומקווצ'צ'ת ולקרוא מתווי הפנים שלה את השם שיתאים לה. אני אוהבת לעשות את שיעורי הבית האלה מראש.
ועכשיו להצעה עבורך- אני לא מחסידות השמות המקוריים ובכל זאת מוצאת המון חן בשם "מיתר".
שתהיה לידה קלה ובהצלחה!
שמות שאהבתי (ונפסלו כאן על ימין ועל שמאל)
30/10/14 09:31
258צפיות
אוריאן (או אוריין, לא הגענו ממש לשלב הכתיב), אליענה, ערבה, אלין.
אה, ושם של מישהי שהייתה איתי בצבא, ונזכרתי בה אתמול (ובלי קשר עונה על הדרישות שלך): תלמה.
סקר שעונים לכבוד שעון החורף
43תגובות
27/10/14 09:20
621צפיות
 האם עונדת שעון יד?
 מה הצלצול שלך בשעון המעורר?  
 שעון מעורר דיגיטלי, מכני או סלולארי?
האם...

(המשך...)
 האם עונדת שעון יד?
 מה הצלצול שלך בשעון המעורר?  
 שעון מעורר דיגיטלי, מכני או סלולארי?
האם משתמשת בשירותי הנודניק או מכבה מיד?
 כמה פעמים בחיים שרת את "שעון בן חיל"?
השעון הביולוגי -מתקתק או לא?
º
אפשר לקטר על שני נושאים שונים זה מזה באותה הודעה?
27/10/14 20:54
699צפיות
קיטור משרד החינוך
27/10/14 20:56
696צפיות
הגננת הנפלאה והמהממת שלנו נפלה קורבן לאמא מזעזעת. לא ידענו שהיא מזעזעת, היא נראית ומתנהגת כמו כל אמא רגילה, אבל יום אחד היא החליטה שהגננת השתמשה באלימות כלפי הבן שלה והתלוננה בכל מקום כולל פתיחת תיק במשטרה.
השעו את הגננת, נחשפנו לחודש (או חודשיים?) של מחליפות, משרד החינוך לא טרח ליידע אותנו עד שאיימנו בשביתה וגם אז בעיקר כיסתח את עצמו ולא נתן מענה.
השבוע הסאגה נגמרה ומחזירים את הגננת האהובה שלנו לגן.
אבל זה משאיר אותי עם המון שאלות
הקלות הבלתי נסבלת שבתלונת שווא
ההתנערות המוחלטת של משרד החינוך מהגננת שלנו והפניית גב, אי תמיכה וגם התנערות מוחלטת מחזקת החפות
ומה שהכי מצער זה שגננות שכן עושות דברים כאלו - לוקח שנים להעיף אותן, ואצלנו היא חפה מפשע ובלי לבדוק ובלי לחקור ובלי שום דבר פשוט השעו אותה להמון זמן.
מעצבן!
(בינתיים הסוף טוב וזה מה שחשוב, אבל נשארתי עם טעם של גועל נפש בפה).
ממש גועל נפש.
27/10/14 22:18
452צפיות
מה קורה עם האמא ההיא? היא נשארת בגן?
לא, היא עברה לגן אחר
28/10/14 06:05
434צפיות
היו אימהות שהיו אתה בקשר וניסו להבין את הצד שלה ובסוף הרגישו שהן לא מסוגלות להמשיך בגלל העוול שנעשה כאן. אז היא די הפסידה אותנו. אני מקוה שלילד שלה יהיה טוב כי כמו שנראה היא שתלה לו חתיכת טראומה במוח.
אגב, גם הפגיעה המוצהרת, זאת שעליה היתה התלונה ושגרמה לטראומה נוראית וכו', היתה ממש קטנה. כזאת שאני לא בטוחה שהיתי בכלל מתרעמת עליה.
עצוב מאד
28/10/14 10:03
304צפיות
אצלי במתחם שנה שעברה ,היה ניסיון כזה בגן הצמוד אלי. אמא שפשוט עשתה אמבוש על הגננת. זו הייתה שנה כל כך קשה בשביל חברה שלי הגננת ומתסכלת ברמות. אני מכירה את הגננת, אין מצב שהיא עשתה משהו מכל ההכפשות שהאמא המטומטמת העבירה ותה. פשוט כי אני שומעת, רואה ונמצאת בשביל לראות בהמון סיטואציות ומכירה הכרות עמיקה את הגננת החברה. למזלה של חברתי, אנחנו ברשות ופיקוח טובים מאד שנתנו לה גב וגם ההורים ועדיין אחרי השנה הזו, היא בחרה לעבור להיות ננת משלימה ולא להמשיך לנהל את הגן כי נגמרו לה הכוחות וזה הפסד גדול למערכת שגננת כזאת עוברת מניהול גן:(.
למערכת לא כזה אכפת
28/10/14 15:41
187צפיות
זה כל כך עצוב ומדכא, חבל על הזמן. המפקחת היתה בגן יומיים אחרי המקרה-כביכול, ראתה שהילד סבבה ולא אמרה שום דבר לטובת הגננת. כשהגננת התקשרה אליה ועימתה אותה עם זה בעדינות, התגובה של המפקחת היתה: אני מנועה מלדבר אתך.
אוי לבושה.
וגם כאב לב של ממש.
אוי ואבוי
28/10/14 12:35
254צפיות
על אי הגיבוי של משרד החינוך אני לא מופתעת - שומעת את זה ממורות וגננות כל הזמן.
כתבתי את זה כאן בעבר, אבל בכ"ז
28/10/14 15:51
249צפיות
יש לי תחושה שבמשרה"ח יש תחרות מי יהיה השר הכי גרוע. כל אחד יותר גרוע מקודמו. אני אסייג את עצמי שיולי טמיר היתה בסדר בעיני ואולי אפילו טובה. לא נתווכח על שולמית אלוני ויוסי שריד שזה ענין של גישה פוליטית (אבל הם בפועל קידמו המון את משרד החינוך, לא בפרובוקציות אלא ממש בשטח).
בכל אופן לא חושבת שיש היום איזה ויכוח שהנוכחי לוקח את כולם בהליכה. ובעיקר בעניין הגיבוי למערכת על חשבון פופוליזם מפגר במיוחד.
תסלחי לי
28/10/14 20:13
288צפיות
אבל איך יש לך דרך לדעת שהאמא "מזעזעת" והגננת קורבן מסכן? 
אני חושבת שעד שמתבררת התלונה אין שום הצדקה שמשרד החינוך יתן גב לגננת. האם גם במקרה של אונס את בעד שהמעסיק יתן גב באופן אוטומטי לעובד? 
בשני המקרים אני חושבת שמוטב שהמעסיק יחכה לסיום החקירה ויגיב בהתאם. 
היית יכולה להיות צודקת
28/10/14 23:16
263צפיות
אם היתה חקירה הוגנת, אם היה בסיס לחשד, אם לא היו חורים בתלונה של המתלוננת ואם היית מכירה את הגננת. אבל להתחיל לחקור חודש אחרי ההשעיה, להפנות גב לגננת גם כשהמפקחת היתה בגן וראתה שהכל בסדר, שמשרה"ח ישכנע את האמא לפתוח תיק במשטרה וילבה אותה... התנהלות נכונה לא היתה שם.
זה מאד תלוי מה התלונה
29/10/14 09:36
147צפיות
עם כל הכבוד, אי אפשר על כל פיפס להשעות גננות. מעבר לכך שיותר מחצי מתבררות כתלונות שווא, מה עם הפגיעה בגננות עצמן? באמון שלהן ממקום העבודה וההורים? זה גם משהו שצריך לשקם וכו'.
יש דברים שיכולים להיות מבוררים תוך כדי, לקחת לשיחה, להשעות ליום-יומיים וכו'. והתפקיד של מפקחת הוא קודם כל לתת גיבוי לעובדת שלה עד שיתברר אחרת ומדבריה של מנטה, זה לא מה שנעשה.
אני באמת מודה לאלוהים כל יום על המקום שבו אני עובדת ועל הפירגון שניתן לי, כי גם אני כבר נתקלתי בהתנכלויות של הורים וזה אחד מהדברים היותר קשים שגננת צריכה לחוות בחיים המקצועיים שלה כי בשטח היא ל-ב-ד רוב הזמן בלי תמיכה ביומיום וזה מאד לא פשוט.
אני בטוחה שלא משעים על כל פיפס
29/10/14 18:42
93צפיות
ממש בטוחה שאם השעו אז כנראה שההאשמות לא פשוטות ואולי יש להן סימוכין, אני לא יכולה לדמיין מערכת כמו משרד החינוך משעה סתם על כל פיפס, אבל אי אפשר לדעת
אינטואטיבית אני אומרת בראבו למשרד החינוך שהיה קשוב לאמא, שוב, אני לא מכירה את האמא או את הגננת ואפילו לא מבינה על מה בדיוק מדובר
כמה דברים
29/10/14 00:12
190צפיות
נשמע שמשרד החינוך לא ניהל את הסיטואציה כראוי.
יחד עם זאת מתפקידו לחקור את הנושא בצורה הכי מעמיקה שיש.
בדיוק לפני שבועיים התפרסמה כתבה על גן כלשהו שההורים היו בטוחים שהוא נהדר ונפלא,שכמה ילדים שלהם היו בו ומסתבר שהמצב שם היה נוראי.
 
אישית,מעדיפה כך מאשר החלופה האיומה.
 
 
אני מסכימה אתך
29/10/14 06:48
128צפיות
אבל פה אפילו אם הפגיעה נעשתה, בעיני היא ממש מינורית. חוץ מזה, אם היה קורה משהו, סביר שהיה קורה לעוד ילדים, שמישהו היה רואה את זה, שהיו שומעים בכי, שהילדים היו מדברים, שהסייעת היתה יודעת משהו... שום דבר מהדברים האלו אפילו לא נבדק לפני שנערכה השעיה בצורה מאוד מאוד משפילה לכל הצדדים.
גם לי זה קרה.
29/10/14 18:54
124צפיות
מפה לשם ביום החופשי שלי הסייעת שמעה את הילדים אומרים "בוא נגיד שרונית קראה לנו חזירים" - זה מה שקורה שהם שומעים מעל הראש שלהם את אמא שלהם ממציאה עלי שקרים ומצטרפים לחגיגה. בתחקיר האחראית לא התרגשה יותר מדי ואמרה שהיא מאמינה לי. ואלו היו שבועות מתישים. מקצצי כנפיים. מוציאי רוח מהמפרשים. הם חלפו. וגם אני. מהמערכת.
קיטור הסתגלות
27/10/14 20:58
551צפיות
שוב שינינו הסדרי ראיה ושוב מתחילה תקופת הסתגלות לא פשוטה, הסתגלות גם שלי וגם של הבנות.
אני חושבת שהסדרי הראיה החדשים לא מושלמים בכלל אבל טובים יותר ממה שהיה קודם.
קשה לי שאני רואה אותן פחות (על אף שאני שמחה שהן רואות את אביהן יותר)
קשה לי עם הקצב של ההסדרים (יש שבוע אחד שהן בעיקר אצלו ושבוע אחד שהן בעיקר אצלי, בשבוע שהן בעיקר אצלו אני רואה אותן מעט מדי, בשבוע שהן בעיקר אצלי הן מתגעגעות אליו ולי עמוס מדי)
ואין לי כוח לתהליך.
בא לי רק לומר אוףףףףףףףףףףףף
º
אחרי ההסתגלות מקווה שיהיה קל יותר
28/10/14 12:45
71צפיות
תודה.
28/10/14 15:52
125צפיות
סבלנותסבלנותסבלנות.
מגיבה טיפה מאוחר
29/10/14 19:58
121צפיות
אני מאד מבינה את הקושי בהסתגלות לשינוי, בייחוד שזה כרוך בבנות ואני לא מכירה את הנושא באופן אישי אבל: מהמקום שלי של המירוץ בין משרה מלאה, בית ושלושה ילדים קטנטנים שאין לי דקה לנשום ודקה לעצמי המחשבה על זה שמידי שבועיים יהיה לי שבוע שבו יהיה לי יחסית הרבה זמן לסידורים, לטפל בעצמי, לשחות, לרקוד, לכתוב ועוד כל מיני דברים שפעם הייתי עושה, לא כזו רעה. למה שלא תנצלי את הזמן להשקיע בעצמך? לקדם את עצמך בכל מיני תחומים, להיפגש עם חברות, לעשות קצת ספורט, כל מיני... בכל אופן נראה לי שזה באמת כמו שכתבת נושא של הסתגלות ועם הזמן זה יהיה הרבה יותר קל.
 
בנוגע לפרנסה (מאחדת תגובות כאן ) - כבר כתבתי לך פעם שאני מאד אוהבת לקרוא אותך וממה שקורה כאן בפורום בדרך כלל אני ממש לא היחידה. יש לך הסתכלות מיוחדת על דברים וגם על עצמך ותובנות מאד חכמות שאת מנסחת בדרך מאד מעניינת. אני בטוחה שאת יכולה למנף את זה לעסק עצמאי, אם זה דרך הרצאות כמו שהציעו לך, סדנאות בנושאים שונים, חוגים או אפילו אימון (דורש קורס אבל לדעתי יש לך את זה בבסיס).
 
הייתי מנצלת את השבוע שהבנות אצל האקס לחשוב על זה ולבדוק אפשרויות. 
תודה נאוה
29/10/14 21:15
87צפיות
אני יודעת שיש לי הרבה כישורים, מה שחסר לי זה היכולת למנף את זה לכסף, אבל אני באמת מתבשלת עם זה בטורבו עכשיו ומקוה שיצא משהו ...
ברשותכן מוסיפה גם קיטור כסף
27/10/14 21:02
656צפיות
למרות שאני באמת מאמינה שהיכולת לעשות כסף לא תלויה במקצוע או בכישורים אלא היא יכולת נפרדת שבאה בנוסף או במקום הדברים האחרים, עדיין אני תקועה שם ברמות מבאסות של ממש.
יש לי תואר שני (בהצטיינות ), אני בעלת מקצוע מבוקש, טובה במה שאני עושה, יש לי עוד אלף ואחד כישורים שכולם יכולים להיות רווחיים ואני תקועה עם משכורת ממש נמוכה, מרויחה בדיוק חצי מהצרכים שלי וכמו שאולי אתן יודעות - לא מקבלת מזונות.
זאת התמודדות סופר מבאסת. וגם מלחיצה.
השבוע אני צריכה להחליט אם להמשיך בלימודים שלי, לימודים שחשבתי שיהיו מפתח לעוד כסף אבל אני מבינה שלא. מאוד רוצה להמשיך את הלימודים על אף שזה מכניס אותי לתקופה מאוד קשה מבחינת זמן, עבודה, כסף... ולא יודעת אם יכולה להרשות לעצמי את המותרות האלו.
תחושת חוסר האונים שמכה בי כשאני חושבת על כל הכישורים והיכולות שלי ומולם על כמות הכסף המינימלית שאני מרויחה... מתסכל אותי בטירוף.
מישהי רוצה להמליץ עלי לנובל? למפעל הפייס? לחברת חשמל?
מבואסת במיוחד.
מוכנה להמליץ עליך בכיף
27/10/14 22:21
455צפיות
לא יודעת אם ההצעה שלי תתקבל.......
כסף זה ג'יף. זה מבאס. זה מעגל אינוספי של החלטות שכל אחת משפיעה על השניה ואחת באה על חשבון השניה. זה הופך א הכל מורכב.
סורי.
כן, זה גם מערכת אמונות סגורה מדי
28/10/14 06:09
403צפיות
היתי אתמול בפגישת ייעוץ אם להמשיך בלימודים שלי (צריכה למסור היום תשובה, עוד לא החלטתי ).
עלו שם המון דברים חשובים.
הפער בין הכישורים שלי לכמות הכסף שאני עושה
כמות השעות הגדולה שאני משקיעה בעבודה לא רווחית בגלל אילוצים מעצבנים (מי אמר תמ"ת ולא קיבל)
וגם מע' אמונות, כמו למשל, שצריך להתחיל מחדש ואי אפשר בגיל שלי
נפתחו שם כל מיני סימני שאלה מאוד מעניינים.
עכשיו אני צריכה להחליט מה לעשות אתם.
ואני כל כך מתבאסת מהנושא הזה שגם מתבאסת שצריכה להשקיע בו זמן מחשבה יקר בכלל.
 
התחלתי קורס קצרצר של הדרכה קלינית, זה יאפשר לי לקבל סטודנטים שזה תוספת כסף (אם הם באים). ישבתי בקורס, קורס נפלא ומוערך, באמת נהניתי. אבל יכולתי במקביל לראות שיכולתי להעביר את הקורס הזה באותה מידה של הצלחה ואפילו יותר טוב, אם רק היתי מצליחה להגיע למצב שמישהו נותן לי להעביר קורס כזה. התבאסתי עד עומק לבי. אבל מה עושים עם זה? המנחה אמרה לי: תגשי לX ולY ותגידי להם, אולי יש להם עבודה בשבילך? ואני כזה: באמת? ככה עושים את זה? אבל אבל אבל...
כבר גנזתי את החלום הזה של להנחות וזה באוניברסיטאות...
באמת צריכה לעשות עם זה משהו ודחוף.
אבל להמשיך את הלימודים? להפסיק? צריכה היום לתת תשובה וכרוך בזה הרבה כסף
משהו קטן
28/10/14 08:30
269צפיות
בקשר לעבודה ולהנחיית קורסים - כן, הרבה פעמים כך בדיוק עושים את זה. באים, שואלים, מציעים. את שומרת את עצמך בתודעה, וכשמתעורר צורך אז עם קצת מזל יפנו אלייך. אם את רוצה להיות ממש 'חצופה' את יכולה להציע קורס שלדעתך חסר במערכת. את יכולה לפנות למכללות או לחוגים משיקים ולהציע קורס בחירה מבואי בתחום שלך.
אני לא יודעת אם את מקבלת באופן פרטי, אבל זה אחד האפיקים הטובים. כך גם לגבי ייעוץ.
אני לא יועת באיזו מסגרת את עובדת. אם זו מסגרת פרטית כלשהי תמיד אפשר לדון במשכורת, ואם זה מקום עם סוג של קביעות - ובכן, קביעות שווה הרבה מאוד. כסף ושלוות נפש.
כסף זו בעיה. היכולת לחיות פה ברמת חיים סבירה מבלי להיות טרוד
אני תמיד בעד ללמוד, אבל יכול להיות שזה באמת לא מתאים לעכשיו.
ספרי מה החלטת
כמו שמיכל אמרה
28/10/14 09:55
189צפיות
ככה זה עובד. וגם אני לא האמנתי כמה זה נכון (ואני שם, באוניברסיטה).
 
את יכולה אחרי הקורס ללכת ולומר שאת יכולה להעביר גם קורס כזה (אולי אפילו להשקיע בסילבוס שלדי שיראה).
תראי, לא נכנסת לפרטים כך שאי אפשר לתת לך הצעות קונקרטיות
28/10/14 12:09
316צפיות
אבל נשמע שאת זקוקה לסוג של מנטורינג תעסוקתי.
לפי מה שתארת אין שום סיבה שלא תתפרנסי יפה מיכולותייך ובטח לא ש"תהיי תקועה" עם עבודה גרועה.
אבל כן, בשביל זה תצטרכי לתכנן, ליזום ולשווק את עצמך, גם אם את לא עצמאית.
ובאופן כללי להתחיל לנהל את עצמך (במקום להתנהל מתוך הדיפולט) תוך הצבת יעדים כלכליים ולא רק כלכליים - גם הישגים בתחום המקצועי.
אל תעשי מאמצים ספורדיים מדי פעם, תשבי עם עצמך ותעשי רשימת יעדים ואז תוכנית עבודה לאיך להשיג אותם.
אף אחד לא ייתן לך כלום, אגב. את תצטרכי להחליט מה את רוצה ואז לפעול בעולם המעשה כדי להשיג אותי.
 
את יכולה לעשות את זה עם עצמך (יש המון חומר באינטרנט) ואת יכולה למצוא לעצמך מאמנ/ת טובה, אבל בעיקר אסב את תשומת ליבך לזה שהטון שלך מאוד-מאוד פסיבי (אם מישהו היה נותן לי, שמישהו ימליץ עלי ל-). זה לא יקרה.
כמו הברון מינכהוזן בביצה, את צריכה לאחוז את עצמך בציצית השיער ולמשוך את עצמך למעלה.
ככה זה עובד.
אם המקצוע שלך מבוקש, כנראה שיש דרכים להתפרנס ממנו יותר בכבוד.
אולי במקביל לזה את צריכה לבדוק את האפשרות להקטין הוצאות, באמת לא יודעת מה המצב אצלך.
אבל מה שבטוח - לא תיזמי ולא תפעלי ולא תביני שרק בך זה תלוי ואף אחד לא ימליץ עלייך לכלום ולא יציל אותך ולא יעשה בשבילך שום דבר, אלא זה רק את, את ואת - תישארי באותו מקום.
דמייני שאת עושה את זה בשביל הבת שלך.
לא היית הופכת עולמות בשבילה, מרימה טלפונים, נדחפת, מנג'סת, מתקשרת עוד פעם, שולחת מיילים וכו' וכו'?
אז מה, לך לא מגיע?
 
את כל כך צודקת! תודה!
28/10/14 15:45
216צפיות
נשמע לי שאני צריכה ממך יעוץ
תכלס המצב שאני לא יודעת בוודאות מה אני רוצה וחותרת לשם - חדש לי. תמיד היתי הכי עניינית בעולם וממוקדת מטרה ומשיגה אותה גם כן.
עכשיו כאילו המצב כל כך מסובך לי וגדול עלי שנפלתי לפסיביות הזאת ואת ממש צודקת שאת מאירה את עיני. .
היום התייעצתי גם עם הבוסית שלי (העבודה שלי היא לא ברירת מחדל, היא נפלאה, אני אוהבת אותה והיא חשובה לי, פשוט הכסף על הפנים אז צריך השלמות) והיא הציעה לדחות בשנה ואז לראות אם כן או לא. אני נוטה לקבל את ההצעה שלה. גם בעקבות הדברים של סו ורד כאן ממש.
בעצם אני חושבת ללכת לשיעור (ממש עוד שעה), זה שיעור הסיום ולראות מה תחושת הבטן שלי כשאני שם. אפרופו לחכות להולדת התינוק ואז לבחור שם .
כן, ניגשים ל-X ול-Y ואומרים להם
28/10/14 12:40
266צפיות
לא אומרים "אולי יש לכם עבודה", אלא אומרים "החלטתי לתרגם את הידע והנסיון הגדולים שלי להרצאות. תוכלו לעזור?"
ויותר מכך -את יכולה לכתוב מערך שיעור/הרצאה שעוד אין ושאת מזהה שחסר ולמכור את עצמך דרכה.
 
ובקשר לשאלת הלימודים כן או לא - אני משתדלת לא להעמיס על יותר מידי, זה לא עושה לי טוב. לימודים תמיד אפשר לדחות בשנה או אפילו רק בסימסטר. מאחר וזה עתה סיימת תקופה מטורפת של ג'ינגול על, ונדרשת ממך גם תקופת הסתגלות לסידורי ראיה החדשים -הייתי נזהרת שלא לשחוק את עצמי עד זוב דם ודוחה במעט את הלימודים. זה לא אומר שאת מוותרת לעצמך, רק שאת נוהגת כלפי כצמך בעדינות הראויה...
תודה את מזכירה לי
28/10/14 15:49
169צפיות
שאתמול הגעתי הביתה ב19:00. יש לי עכשיו יומיים בשבוע שהבנות אצל אביהן. הגעתי הביתה וכל כך קיויתי שאין שיעור יוגה (ב20:00) ושיהיה לי קצת זמן לעצמי. קיבלתי סמס שהשיעור משום מה מבוטל. הגעתי הביתה. עשיתי סדר עדיפויות, תליתי כביסה, התקלחתי, ישבתי לכתוב משהו בפייסבוק ובערך שעתיים אחרי שהגעתי היתי כל כך עייפה שפשוט נרדמתי. הספקתי עוד לקרוא מאמר וחצי וצנחתי.
כל כך רציתי באותם רגעים זמן חופשי לעצמי, בלי קניות/סידורים/עניינים... אפילו בלי היוגה שאני בסה"כ אוהבת ומקבלת ממנה כ"כ הרבה. רק קצת זמן לשבת. לקרוא. לסרוג. לבהות.
ואולי זה בעצם התשובה להתלבטות הזאת.
זה, והשיחה עם הבוסית שנתנה לי עוד קצת אופק. האופקים במקום העבודה שלי לא כלכליים אבל בגלל שזה מקום ציבורי הם יכולים להוביל גם לדברים אחרים. למשל הזמינו אותי להרצות באיזה מקום חשוב על פרויקט שעשיתי כאן. אם ההרצאה שלי (עוד כמה חודשים) תהיה מוצלחת - אולי יזמינו אותי שוב להרצות. יש איזו בניה שיכולה לקרות ולכן אופק כאן הוא כן משמעותי.
בקיצור, today was a good day.
יקירה
29/10/14 00:23
173צפיות
את יודעת את דעתי בעניין.
רק את יכולה לייצר עבורך הזדמנויות.
לבקש לא עולה כסף,מקסימום תקבלי תשובה שלילית.
כל מה שאת צריכה זה לייצר לעצמך הזדמנויות מחוץ לאיזור הנוחות שלך.
 
מציעה במסגרת המייקאובר הפיזי המדהים שאת עוברת לעבור גם מייקאובר תעסוקתי.
עכשיו כשהתפנה לך זמן בעקבות הסדרי הראייה החדשים נצלי את הזמן הפנוי לשווק את עצמך ולהציע את עצמך כמרצה בתחומך.
 
עשי תוכנית עבודה
מפי את הפוטנציאל באיזור שלך מכללות וכו׳
הפעילי קשרים אישיים
ערכי את קורות החיים
הציעי בחינם להעביר הרצאות רק לשם צבירת הבטחון והניסיון. אולי תגלי שנחמד לך או שלא?
אולי תגלי שאת יכולה להעביר הרצאות/סדנאות כעצמאית?
 
לגבי הלימודים אני לא מאמינה בלחץ. כלכלית כבד,תעסוקתית לא מקדם כרגע,תמיד אפשר להצטרף לסמסטר/שנה הבאה.
 
יצא ארוך
תודה
29/10/14 06:51
104צפיות
דעתך חשובה לי
º
שרשור בריאות
26/10/14 13:29
44צפיות
מחלת PFAPA - פאפה
26/10/14 13:31
485צפיות
מישהי שמעה על מחלת הילדים הזאת?
מכירה מישהו שחולה במחלה?
יודעת לתת מידע כלשהו על המחלה או רופאים שיודעים לאבחן ומטפלים בילדים החולים המחלה?
 
תודה
לא פשוט
26/10/14 13:40
387צפיות
הייתה כאן פעם גולשת שהבן שלה היה חולה.
תעשי חיפוש.
שמעתי לצערי
26/10/14 13:45
424צפיות
בן של חברים טובים חולה בזה. היום הוא בן 8 וזה מאחוריו לגמרי. הפתרון שהיא מצאה הוא אלטרנטיבי, אחרי שהקונבנציונאלי לא עזר בדבר. אם תרצי שאברר איתם אשמח. גם יכולה לברר איך אבחנו (לקח הרבה זמן לאבחן לפי מה שהבנתי).
רק בריאות יקירתי.
אנחנו בדרך לאיבחון
26/10/14 14:07
375צפיות
בשבוע הבא תור לפרופ' פדה שמנהל את המרפאה בתה"ש ונחשב לאחד המומחים בתחום.
אני מקווה לשמוע שזה פאפה או לא פאפה אבל לפחות לדעת לכאן או לכאן.
הבן שלי חולה כל הזמן עם חום מאוד גבוה.
אני שמעתי על המחלה דרך אחת המטפלות בגן שאחד מנכדיה חולה. 
אשמח אם תכתבי לי על הפתרון האלטרנטיבי כי הפתרון הקונבנציונלי הוא טיפול בסטרואידים שהוא כבר מקבל לקוצר הנשימה.
 
תודה
אני פוגשת אותה בשלישי ואברר
26/10/14 14:20
266צפיות
יעזור לי  אם תתזכרי אותי במסר, טוב? אם יש לך עוד שאלות תעבירי אליי בכיף.
 
אצלהם הסטרואידים היו פשוט לא אפקטיבים. אם אני זוכרת נכון הוא טופל בדיקור. בכל מקרה בטח אמרו לך שזה עניין של גיל ובגיל 7-8 זה עבר מעצמו.
 
כך או כך -לא פשוט קבלי חיבוק
סליחה על התשובה המאוחרת
27/10/14 13:00
199צפיות
אני יודעת שזה עובר מעצמו אבל יכול להימשך עד גיל 12 והוא רק בן 2.3 וחולה מהיום שנולד.
אני אשלח לך מחר מסר תזכורת.
תודה רבה
º
שולחת לך מסר
28/10/14 20:55
22צפיות
לנו יש- בן 4. מכירה עוד כמה.
29/10/14 14:48
142צפיות
היי,
אצלנו הבחור אובחן לפני כמה חודשים, אבל כשאני מסתכלת אחורה כנראה היה מאז שהיה תינוק. 
הוא אובחן במקרה לגמרי, אחרי שמישהי בעבודה שמעה אותי מקטרת על חום שלא הולך וכו', ואמרה לי את השם והמאפיינים. מכאן זה כבר רץ. הייתי צריכה לחלוב את הרופאה שלי על מידע. 
יש בתה"ש מומחה למחלה בשם פרופ' פדה. 
אין פתרון למחלה, זאת מחלת חום מחזורית, לפי מה שהוא אומר איזשהו כרומוזום "משתגע" וגורם לעליה של החום ולכל המאפיינים (מחזוריות קבועה עד לרמת השעה, גרון שנראה מודלק אך משטחים שליליים, לפעמים כאבי ברך, כאבי בטן)
המחלה אמורה לעבור עד גיל 9-10  
הטיפול היחיד (שידוע לי כרגע) הוא טיפול סטירואידים (בזטנזול) וכך גם יודעים אם זו אכן המחלה. זו המחלה היחידה שהכדורים מעלימים אותה לגמרי. תוך שעתיים הילד בריא (לעומת 5 ימים של 40 חום לפני כן)
לפי הפרופ' המינון הוא קטן, ולכן השימוש בו לא מזיק. והחלופה של כמעט שבוע של ילד קודח בבית, לא נראית טובה יותר.
בתחילת השימוש בכדורים הרבה פעמים המחזוריות משתגעת... אצלנו היה מחזור של כל 4 שבועות, ומאז הכדורים קצת השתגע והתקצר, אבל הבנתי שעם הזמן זה מתארך לתקופות של כמה חודשים כל פעם. 
רק בריאות 
ועכשיו רואה שכבר ענו לך על רב הדברים
29/10/14 14:51
72צפיות
אם אפשר לעזור במשהו, אשמח
יש תןר לפרופ' פדה בשבוע הבא
30/10/14 13:34
33צפיות
תודה רבה על התשובה.
הסיפור שלך מתאר כמעט אחד לאחד את הבן שלי.
חום שלא עובר, כאבי בטן ומאפיינים נוספים.
עשיתי כבר מחקר קטן ברשת ומקווה מאוד שהרופא יקבע אם אכן זאת המחלה או לא.
הבנתי שזה למעשה יקבע במחלת החום הבאה אם הבטנזול יוריד את החום או לא.
נחכה נראה.
בכל אופן תודה על התשובה.
עדכונים בדרך
 
מיפוי עצם
27/10/14 08:42
252צפיות
יש כאן מישהי שהילד/ה עברו מיפוי עצם? אשמח להכוונה, עצה. הסבר. אני ממש לחוצה.
אני גם בהריון. יש לכן מושג כמה זמן יהיה אסור לי להתקרב אליו?
 
לא מנסיון אישי,
27/10/14 08:53
203צפיות
אבל מדברים שכתבתי לעבודה - מותר להיות עם הילד לאורך כל הבדיקה. לנשים הרות מומלץ להימנע ממגע ממושך (כמו להחזיק אותו על הידיים) במשך 24 שעות. הבנתי היום ממש מנסים להנעים את ההליך עבור הילדים, טלוויזיה, צעצועים וכו.
 
רגע, מחפשת מאמר מוצלח שקראתי....
הנה - שניידר
 
שיהיה בהצלחה!
º
תודה רבה לך
27/10/14 11:54
20צפיות
אצלי הבכורה עברה מיפוי עצם
28/10/14 20:35
127צפיות
כשהייתה בת 9 חודשים ... זוכרת שהייתי איתה לכל אורך הבדיקה ( אבל לא הייתי בהריון...) ,בהמלצת הטכנאים ולבקשתם הרדמנו אותה כך שהיא ישנה כל הבדיקה . אני מאוד חששתי מהבדיקה אבל כשפרופ׳ בכיר באיכילוב אמר לי שבאינדיקציה הרפואית שהייתה בזמנו לביתי ,אם זו היתה נכדתו-הוא היה בוודאות ממליץ להורים לעשות את הבדיקה.
º
תודה רבה
29/10/14 12:40
13צפיות
עשינו לקטן כשהיה בן 9 חודשים
28/10/14 21:38
159צפיות
היה לו חיידק אלים ברגל.
אני לא יכולה לומר לך שאני זוכרת הרבה כי כל הסיפור הזה היה לי מאוד טראומתי. החל מהגילוי, דרך האשפוז וכמויות האנטיביוטיקה שהוא הופצץ בהן במשך חודש ועד ההבנה בדיעבד של מה שהיה עלול לקרות... ככה שאת הרוב די הדחקתי.
מה שכן, אני כן זוכרת שהייתי איתו כל הבדיקה, אבל לא הייתי בהריון אז לא קיבלנו שום הנחיות מיוחדות.
אני יודעת שלרוב מרדימים בגיל הזה, אבל אצלנו הוא היה ער במהלך כל הבדיקה וראה טלוויזיה (נדמה לי שהיה להם מסך מיוחד בתוך המכשיר או ממש מעליו). זו הייתה הפעם הראשונה בחייו שהרשיתי לו לצפות בפלא הזה אז הספיק כדי לרתק אותו .
מה שכן, התבקשתי להחזיק לו את הרגל כל משך הבדיקה כדי שלא יזיז אותה בכלל.
תביאי בחשבון שההמתנה לפני הבדיקה היא מאוד ארוכה, כי מזריקים איזשהו חומר ואח"כ צריך לחכות שם כמה שעות טובות לפני המיפוי עצמו, אז כדאי להביא משהו לתעסוקה. ואני גם לא יודעת מה המשמעות מבחינת היכולת שלך להיות איתו בזמן הזה בהקשר להריון.
בן כמה הילד? אתם אמורים לעשות את המיפוי בשניידר? אולי פשוט תרימי טלפון ותשאלי?
נשמע כמו חוויה מטלטלת
29/10/14 12:39
96צפיות
גם לי לא פשוט...מבינה אותך.
תודה על המידע.
אצלנו הוא בן ארבע וחצי ואנחנו אמורים לעשות את זה ברמב"ם בגלל צליעה של הילד, שלא ברור מה הסיבה לה. אני כל כך חרדה.
אני יודעת שלא אוכל להיות לידו, לא ידוע כמה זמן. יגידו רק בזמן הבדיקה בהתאם לכמות החומר שיצטרכו להזריק לו. הרגעת אותי בכל שלא חובה שיצטרכו הרדמה. אקווה שלא יהיה צורך...
תודה על התשובה
מקווה שיתברר שהכל בסדר אצלכם
31/10/14 10:22
14צפיות
וזה אכן קשה ומפחיד ובטח את מרגישה נורא עם זה שלא יכולה להיות איתו בזמן הזה. אבל חשוב לזכור שזה למטרה טובה בסופו של דבר...
בגיל שלו ממש אין חובה בהרדמה. הוא כבר גדול ומבין ואפשר להסביר לו שהוא צריך להשאיר את הרגל בלי תזוזה.
בהצלחה!!
צילנדר
31/10/14 09:43
14צפיות
שלום לכולן/ם
קופצת לביקור מהפורום השכן. בבדיקה שגרתית של גיל שנה נמצא כי לבתי יש צילנדר בשתי העיניים. הרופא (פרופ' שפירר) המליץ לחזור עוד חצי שנה לביקורת ולבדוק אם המספר ירד. אם לא היא תזקק למשקפיים.
האם יש כאן הורים לתינוקות שחל שיפור בצילנדר שלהם? ואם כן, מה היה המספר?
תודה רבה וסופ"ש נעים :)

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


הריון ולידה

Flix
מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה