ספר החודש: אין לי, היה לי חודש נוראי מבחינת קריאה , קודם קראתי איזה ספר נוראי והתחלתי שוב להיכנס למחסום קריאה ואז ניסיתי לקרוא נובלה של סנדרסון ובקושי הגעתי לחצי שלה. ואז לא קראתי בכלל איזה שבועיים-שלושה והתחילו לי בעיות בעיניים, אז גם שכבר רציתי לקרוא לא הצלחתי, בקיצור היה חודש כיפי מכול הבחינות. אבל סוף סוף קיבלתי את The Black Echo (הארי בוש הראשון) ואני מתחילה לקרוא אותו לאט לאט.
תארו את יום האהבה המושלם מבחינתכם (כזה שהיה לכם או כזה שאתם רוצים, זה לא באמת משנה)- עם כריס המסוורת' סיבה/סיבות מטופשות שתפסלו בן/בת זוג פוטנציאלים בגללם (לא דברים משמעותיים, משהו כמו לא ראה אף פעם פאוור ריינג'רס)- שהוא לא כריס המסוורת'
אני מביאה את זה במיוחד בשביל הכמה שניות האהובות עלי ב-1:57 שהמסוורת' משחק עם הפטיש שהוא לא הצליח לתפוס, ואוונס לא שם לב וממשיך לעשות את הסיבובים עם המגן שלו. אני מניחה שצריך להיות קצת מאוהבים בהם בשביל שזה יצחיק
"אנחנו לא מוכרים שתייה חמה בגלל התפשטות המוטציה הבריטית" (בעלים של רולדין בת"א, אחרי שניסיתי לקנות ממנו שוקו). בבירור עם משרד הבריאות, התברר שהתקנה הזאת כלל לא קיימת
אתם מכינים לבן/בת זוג פוטנציאלים (או קיימים) שלכם מיקסטייפ עם שירי אהבה. איזה שירים תשימו שם? (תבחרו לפחות 3)- אני לא אכין, אני צינית מידי בשביל הדברים האלו.
טלפון חוגה זה באמת ישן, אפילו שגם לי היה כזה. בעצם לא היה לנו אבל בבית של דודה שלי היה.
אבל זה תמיד מצחיק אותי כי זה לגמרי הפך להיות משפט זקן אצלנו במשפחה. כל פעם שדודה שלי הייתה שואלת שאלות זקנות כאלה על טכנולוגיה או מבקשת שנעזור לה עם משהו ואז הייתה מציקה לנו עם זה הבן שלה תמיד היה אומר לה "אמא, תחזרי הביתה לטלפון חוגה שלך"
אני גם למדתי שפתאום יש שימוש לכל הכובעים שאגרתי שליטרלי אין לי מקום לאחסן אותם אז הם בכל מקום. הייתי צריכה שבוע שעבר להיות איפשהו ולהיראות פרזנטבול והתאפרתי במשך איזה שעה (כי שמתי את המייקאפ היקר ולא את הזול שאני אוהבת ב-5 ד') אבל לא היה לי זמן לסדר את השיער אז פשוט שמתי כובע וזה היה נראה סביר למדי
אני גם לא אוהבת חריף, אבל גווקאמולי לא חייב להיות חריף. בעיקרון אמורים להוסיף לו בצל, כוסברה וחלפיניו/סלסה. אבל אפשר להחליף את זה בעגבניות או אפילו בלי ופשוט להשאיר את הבצל הסגול והכוסברה וזה ממש טעים (כמו הגוואק של צ'יפוטלה)
קיצר השאלה היא, האם עדין זה בגדר איכס מבחינתך (אם זה לא חריף) או שרק בגלל שזה חריף זה איכס?
חייזרים שיקראו את ההודעה שלך יכולים לחשוב בטעות שזה איזה קוריוז שאני המצאתי, ולא משהו נפוץ ומקובל לחלוטין על כדוה"א, אז לידיעתכם חייזרים יקרים: זה לחלוטין נוהג מקובל ונפוץ לשים לימון על שני הדברים האלו. תודה ושלום.
אני חושבת שטכנית הסתיו מסתיים מתישהו בסוף פברואר, אז יש לו עוד איזה כמה שבועות של סתיו.
ורציתי להיות בטוחה במה שאני כותבת אז גיגלתי את זה ויצאתי יותר מבולבלת ממה שאני. לא ידעתי שלכל מדינה יש תאריכי אביב שונים. לייק וטפ. או שבשנים שונות זה מתחיל בתאריכים שונים
הכי קרוב שמצאתי להסבר היה:
אוקיי, מישהו צריך לספר לשניכם שבין הסתיו לאביב יש עוד עונה שלמה, שנקראת חורף (באנגלית winter), וזה מה שקורה עכשיו האם הייתם חולים ביום שכיסו את הנושא הזה בגן?
יש מספר אנשים שאחרי החיסון הראשון קיבלו שיתוק בפנים, ולאחד מהם זה לא עבר בינתיים, זה אמנם מספר קטן מאוד אבל זה קורה. וזה אמנם היה רק אחרי החיסון הראשון ולי לא קרה כלום אחרי הראשון (חוץ מכאבים ביד שעברו), אבל עדיין זה מפחיד אותי קצת שיקרה לי משהו.
אני גם לא אוהבת חריף, אבל גווקאמולי לא חייב להיות חריף. בעיקרון אמורים להוסיף לו בצל, כוסברה וחלפיניו/סלסה. אבל אפשר להחליף את זה בעגבניות או אפילו בלי ופשוט להשאיר את הבצל הסגול והכוסברה וזה ממש טעים (כמו הגוואק של צ'יפוטלה)
קיצר השאלה היא, האם עדין זה בגדר איכס מבחינתך (אם זה לא חריף) או שרק בגלל שזה חריף זה איכס?
אוי זה נורא. אני לא זוכרת פעם שקניתי בלונים בארץ אבל פה כל פעם שאני הולכת לפארטי סיטי בשביל בלונים. גם אם יש רק בן אדם אחד לפני בתור זה לוקח להם שנהההההה. באמאשלי אם הייתי מנפחת את הבלונים לבד בפה זה היה לוקח פחות זמן ממש שלוקח להם לשים הליום ולקשור בלון. כמה מסובך זה?!
לכן בשנים האחרונות כל פעם שיש לנו איזה אירוע שמצריך הרבה בלונים (נגיד יותר מ-5) אנחנו קונים מיכל הליום ומנפחים בעצמנו.
כן בכלל אלטון ג'ון מושלם אחד השירים שלו שאני הכי אוהבת בעולם זה I Guess That's Why They Call It The Blues. אם מישהו שם לי את זה במיקסטייפ זה טוב כמעט כמו סרט של דרו.
למה לא ריאלי? קנית כרטיסים להופעה שלה לפני הקורונה, לא? כשהיא תקבע תאריכים מחדש יכבדו את הכרטיס, או במקרה הגרוע קיבלת החזר עליהם ותוכלי לקנות שוב בתאריך חדש שהיא תוציא שיהיה לך נוח יותר. לא?
זה מזכיר לי שפעם באיזה דייט אמרתי משהו על ליאן (אפילו לא חפרתי עליה, אובייסלי, כי אחרת הוא היה מבין לא לדבר שטויות) והוא אמר משהו "כן, היא הייתה ממש טובה ביותר ילדה ואהבתי אותה אבל מאז היא washed" לא נתתי לו אפילו לסיים את המשפט, פשוט קמתי והלכתי.
אני גם פחות אוהבת, בעיקר כי זה מרטיב את הסנדוויץ. אבל נגיד לפעמים הבוסית שלי מביאה לי סנדוויצ'ים מסאבווי או משהו ו"שוכחת" שאני לא אוהבת עגבניה אז יש עגבניה בפנים, אבל הם גם שמים כל כך הרבה ירקות בין לבין שזה לא מספיק כדי להרטיב את הסנדוויץ', אבל אני ישר מוציאה אותן ושמה בצד. ואין לי בעיה לאכול אותן כשהן בצד, רק שלא ירטיבו לי את הסנדוויץ!
זה מזכיר לי שפעם בן דוד שלי לקח את אמא שלו ואמא שלי ליוניברסל סטודיוז וזכה בכל מיני בובות ענקיות של היצורים הצהובים עם האוברול והמשקפיים האלה ובארט סימפסון והוא חילק אותם לכל העובדים שלו ובבית שלנו היה בארט שישב על הספה במשך המון המון זמן עד שאח של בן דוד שלי (גם בן דוד שלי, אבל להבדיל מהקודם) קנה איזה כלב חרמן שאנס לבארט את הצורה והוציא לו את כל הצמר גפן הזה שהיה בפנים ואז בארט נח מנוחת עולמים בפח זבל השכונתי. הסוף.
האמת היא שלא התכוונתי להשוויץ. אבל בראש שלי כשכתבתי את השאלה רציתי לשאול מהו המקום האחרון שטסתם אליו. אבל לא רציתי שלמישהו כאן יהיה הקיץ של אביה ויגיד שלא טס בחיים אז השארתי את זה מקום כדי שתוכלו לבחור מקומות גם בארץ. אבל אני עניתי על זה כמו שהתכוונתי, כי אחרת בטח הייתי בוחרת באיזה כלא אלקטרז (חברה מהארץ שלא הייתה בקליפורניה אף פעם באה לבקר אותי אז הלכנו לכל מיני מקומות מפוקפקים בקליפורניה כמו זה) וזה קצת פחות פסטורלי. האמת שזה מרגיש כמו לפני שנים אז יש מצב שהייתי במקום אחר אחרי וורמונט אבל אני לא זוכרת כרגע אז שיהיה זה ולצורך ענין, אכן היה שלג, זה היה בטנקסגיבינג.
הנה תמונה שצילמתי כשנסענו לבקתה של בת דודה שלי בהרים. צילמתי דרך השמשה של האוטו אז האיכות בהתאם. אבל זה עדין מושלם
חח כבר דיברנו על זה שאני אוהבת את גל.
אני חשבתי שזה היה סרט חמוד ממש. כולם אמרו לי שזה ממש מאכזב בהשוואה לראשון, אבל אני ממש לא זוכרת את הראשון אז אין לי למה להשוות
הן לא ריקות. פשוט בסופר מוכרים את הקופסאות האלה של 12 פחיות וזה תמיד במבצע של 3 ב-$5 או משהו כזה, אז את אף פעם לא רוצה לקנות רק אחד שלבד עולה $3.99 אבל אז השותפה שלי צועקת עליי שהיא לא רוצה שאני אשים את כל הארגזים האלה במטבח כי הוא לא ענק ויש לי הרבה יותר מידי מכשירי חשמל שם שהיא מתה להעיף במילא, אז כדי לרצות אותה, אני שמה קרטון אחד במטבח והיתר תמיד אצלי בחדר. זה בתחתית של ארון שבמילא אין לי משהו אחר לשים על הרצפה שלו חוץ מדברים כאלה, אז זה שם.
ובטח יקנה לה את המלפפון חמוץ המטוגן הזה שאלוהים יודע למה אמריקאים אוכלים את זה (אבל הוא מוזר אז בדוק הוא אוהב את זה)
מילי את ראויה ליותר!! אל תתפשרי על דיפ פרייד פיקל!! את צ'יפס אנד גוואק בייבי! צ'יפס אנד גוואק!
אוקיי, מישהו צריך לספר לשניכם שבין הסתיו לאביב יש עוד עונה שלמה, שנקראת חורף (באנגלית winter), וזה מה שקורה עכשיו האם הייתם חולים ביום שכיסו את הנושא הזה בגן?
אוי אמאלה, אני צריכה לחזור לישון.
אני דווקא מאלה שתמיד נוזפים באנשים שלא יודעים את עונות השנה (או כיווני השמים). למרות שבתאכלס לפי הגיגול הזה כנראה שגם אני לא תמיד ידעתי כי תמיד התייחסתי למעברים בחודשים שלמים:
דצמבר, ינואר פברואר- חורף.
מרץ, אפריל, מאי - אביב.
יוני, יולי, אוגוסט - קיץ.
ספטמבר, אוקטובר, נובמבר - סתיו.
אבל נשבעת שאני יודעת מתי זה הסתיו נולדתי בסתיו! אני אוהבת את הסתיו!!
ועוד החורף זו העונה האהובה עליי וככה הדחקתי אותה. בעע אני אלך לעמוד בפינה.
יש מספר אנשים שאחרי החיסון הראשון קיבלו שיתוק בפנים, ולאחד מהם זה לא עבר בינתיים, זה אמנם מספר קטן מאוד אבל זה קורה. וזה אמנם היה רק אחרי החיסון הראשון ולי לא קרה כלום אחרי הראשון (חוץ מכאבים ביד שעברו), אבל עדיין זה מפחיד אותי קצת שיקרה לי משהו.
לכי מפה!! בטטה על פיצה זה מושלם!! אבל גם תלוי איך עושים את זה. ראיתי מקומות שעושים כמו תפוצ'יפס בטטה כזה כאילו שזה קריספי וזה לא טעים ככה.
צריכים לחתוך לקוביות קטנות ולטגן קצת במחבת על שמן זית ומלח פלפל שיקבלו חצי בישול ואז שמים על הפיצה לפני שהיא נכנסת לתנור וזה מושלם!
למה לא ריאלי? קנית כרטיסים להופעה שלה לפני הקורונה, לא? כשהיא תקבע תאריכים מחדש יכבדו את הכרטיס, או במקרה הגרוע קיבלת החזר עליהם ותוכלי לקנות שוב בתאריך חדש שהיא תוציא שיהיה לך נוח יותר. לא?
לא, התלבטתי כל הזמן אם לקנות כי זה היה הופעה בפסטיבל ולא הייתי בטוחה אם בא לי, וגם ענייני הקורונה כבר התחילו. בסוף זה בוטל כשאני עוד התלבטתי. ואין לי מושג אם היא תחזור שוב לאירופה ובכלל איזה סוג הופעות היא תעשה עכשיו, כשבינתיים היא הוציאה עוד שני אלבומים.
זה מזכיר לי שפעם באיזה דייט אמרתי משהו על ליאן (אפילו לא חפרתי עליה, אובייסלי, כי אחרת הוא היה מבין לא לדבר שטויות) והוא אמר משהו "כן, היא הייתה ממש טובה ביותר ילדה ואהבתי אותה אבל מאז היא washed" לא נתתי לו אפילו לסיים את המשפט, פשוט קמתי והלכתי.
אני גם פחות אוהבת, בעיקר כי זה מרטיב את הסנדוויץ. אבל נגיד לפעמים הבוסית שלי מביאה לי סנדוויצ'ים מסאבווי או משהו ו"שוכחת" שאני לא אוהבת עגבניה אז יש עגבניה בפנים, אבל הם גם שמים כל כך הרבה ירקות בין לבין שזה לא מספיק כדי להרטיב את הסנדוויץ', אבל אני ישר מוציאה אותן ושמה בצד. ואין לי בעיה לאכול אותן כשהן בצד, רק שלא ירטיבו לי את הסנדוויץ!
זה מזכיר לי שפעם בן דוד שלי לקח את אמא שלו ואמא שלי ליוניברסל סטודיוז וזכה בכל מיני בובות ענקיות של היצורים הצהובים עם האוברול והמשקפיים האלה ובארט סימפסון והוא חילק אותם לכל העובדים שלו ובבית שלנו היה בארט שישב על הספה במשך המון המון זמן עד שאח של בן דוד שלי (גם בן דוד שלי, אבל להבדיל מהקודם) קנה איזה כלב חרמן שאנס לבארט את הצורה והוציא לו את כל הצמר גפן הזה שהיה בפנים ואז בארט נח מנוחת עולמים בפח זבל השכונתי. הסוף.
לא אבל שמעתי שאת גם מכינה דברים טעימים אז אפשר להשאיל אותך לאיזה סופ"ש?
אמא שלי היא לא אופה מטבעה אבל היא מתאמצת לימי הולדת שלנו, חמודה כאילו היא בחיים לא תכין עוגת גבינה מורכבת סתם כי בא לה.
שאניה טווין היא מלכה, אבל מאז שנפרדה מבעלה לשעבר, היא לא הצליחה לכתוב אפילו שיר אחד מוצלח. שזה ממש חבל כי היא באמת הייתה העלית של הקאנטרי.
הדיקסי צ'יקס הן אהבה בלב
לא, התלבטתי כל הזמן אם לקנות כי זה היה הופעה בפסטיבל ולא הייתי בטוחה אם בא לי, וגם ענייני הקורונה כבר התחילו. בסוף זה בוטל כשאני עוד התלבטתי. ואין לי מושג אם היא תחזור שוב לאירופה ובכלל איזה סוג הופעות היא תעשה עכשיו, כשבינתיים היא הוציאה עוד שני אלבומים.