on my last day

עליסה מ

New member
on my last day

המחשבות מקשות עלי מיום ליום צירופי מקרים מוזרים נותנים לי כוח פתאום שמונה כמוסות שאמורות להרדים לעולם מהוות לי עוד מכשול בדרך לאי שם נאחזת בנוסטלגיה בגרוש או חיפושים אחר כל דבר מוכר כשהמצב הופך אנוש מעדיפה לדלג על מחר. שינה מנתקת אותי מעצמי אנשים יורקים לי אותי בפרצוף פעם אחר פעם. מסתכלים לי בעיניים במבט חד צדדי כאילו יודעים שאין טעם. ובכל זאת הם מנסים, אומרים שאשמה אוכלת לעולם. וביום אחד, אלבומי ילדות הם כל מה שנותר שינה זה לתמיד כמוסות כבר לא משפיעות צירופי מקרים הם רק צחוק של הגורל. כתיבה, הרהורים ו שיחות קטנות אל תוך הלילה זה הדבר היחידי שעוד אפשר.
 

Yael Floyd

New member
שינה זה לתמיד..

"וביום אחד, אלבומי ילדות הם כל מה שנותר שינה זה לתמיד כמוסות כבר לא משפיעות צירופי מקרים הם רק צחוק של הגורל. כתיבה, הרהורים ו שיחות קטנות אל תוך הלילה זה הדבר היחידי שעוד אפשר." בואי נגיד שאנחנו בבמה שאני נותנת לך 5 שבמובן מסויים עשית לי את היום.
 

רותי ב.

New member
המון את חושבת

[וכותבת] על היום האחרון, המון רמזים, ודברים שמעוררים סקרנות, רצון לדעת עוד. צירופי המקרים, האשמה הזו שאוכלת, שמונה הכמוסות ועוד.. " כתיבה, הרהורים ו שיחות קטנות אל תוך הלילה זה הדבר היחידי שעוד אפשר." זה הרבה, ואולי יש עוד כמה שעושים רגעים נוחים יותר, כאלה שרוצים לאחוז בהם, כתבת שגם דברים מוכרים ונוסטלגיה .. ושינה שאולי קצת מנתקת, אבל נותנת קצת כח להמשיך.
תאחזי בדברים שעושים טוב, שמאפשרים לאסוף כוחות בשביל הלאה, שעושים נשימות. "אנשים יורקים לי אותי בפרצוף פעם אחר פעם." לא יודעת על מה אשמה, והמבטים החד צדדים, בטח קשה נורא לשאת אותם. זה בטח מחליש נורא. כל השיר העציב והכאיב, ויעלי אמרה 5 בסולם במה, שזה אומר
ענקית.
 
למעלה