ילדים זה כאן

[אמיתמי]

באמת מאוד מרגש ../images/Emo9.gif מזל טוב ../images/Emo65.gif

אנחנו כבר חודש אחרי החלפת הקידומת

רגע, לא צריך הודעה נפרדת למאורע שמח שכזה ?

 

[neta2]

מזלטוב לילדה בת שנה ולאמה../images/Emo13.gif

אין כמו יומולדת ראשון!

 

[היידי אור]

מזל טוב!

 

[מעיןבר]

../images/Emo26.gifשימו לב לבקשה של לימור

להמלצה על קלינאית תקשורת, בקישור הבא: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=973&msgid=79843711

 

[יעל מטיילת]

../images/Emo101.gifמה זמן הדגירה של אדמדמת?

אם 10 ימים אז זה זה

 

[neta2]

נראה לי../images/Emo10.gif איזה בעסה..

בריאות.

 

[אמיתמי]

היא כבר אומרת אבא?

שואלים אותי המון זמן. לא, היא לא אומרת. תעבדי על זה איתה. למה היא לא אומרת אבא? היום הבנו, היא לא קוראת לו אבא , היא כבר המון קוראת לו "אשי", שזה יוסי בתינוקית

הגאונה הקטנה, רק אנחנו לא הבנו אותה

 

[ארנט]

איזו מתוקה ../images/Emo99.gif

חכמה כמו אמא שלה.

 

[העילאי וAני]

יוווו, איזו ממי!!!!!!../images/Emo99.gif

מזכיר לי את האחיינים שלי שהיו קוראים לבעלי "אושי"

 

[ענתש]

../images/Emo222.gif הילדה שלי נוסעת לכותל היום

אחרי שהיא ביקשה המון פעמים לנסוע לירושלים לראות את הכותל (עקב דברים שלומדים בגן על ירושלים והכותל). היום סבא וסבתא צריכים להיות במבשרת בארוע כלשהו אז הם אוספים אותה מוקדם מהגן ולוקחים אותה קודם לראות את הכותל. היא כל כך מתרגשת הקטנה. היא קמה בבוקר מפזמת "היום אני נוסעת לכותל" והודיעה לי שהיא רוצה לשים פתק שתתגשם המשאלה שלה. ומה המשאלה ? "הלוואי שאני אהיה נסיכה וכל הבגדים שלי יהיו שמלות". בכל זאת, היא בת 4.

ובכלל בתקופה האחרונה הולך חזק אצלינו שיחות על הכותל, על אלוהים (מיהו, מהו, איפה הוא נמצא ואם הוא נמצא) ועל משאלות ואיך מגשימים אותן. קשה, קשה להיות בת 4.

 

[היידי אור]

../images/Emo6.gif אחלה משאלה!!!

 

[ליcות]

מתוקונת ../images/Emo13.gif

המשאלה שלה העלתה בי חיוך. כמה כיף לבקש משאלות כאלו..

 

[IcNיה]

נשמע שווה ביותר להיות אמא לבת 4...

איזה תענוג - לחוות חוויות ולחפש תשובות דרך העיניים שלה...

 

[עמית@]

גם אצלנו אלוהים חזק לאחרונה ../images/Emo3.gif

לצד שיחות על חיים ומוות, חיידקים ווירוסים, ושאר פילוסופיות - תענוג.

 

[הילהל]

גם אצלנו

זה כנראה הגיל. יונתן מאוד מוטרד מהעובדה שאנחנו לא מאמינים ולא הולכים לבית כנסת (האזור כאן מאוד מסורתי ובימי שבת התנועה הרגלית אל בית הכנסת וממנו רבה). מעניין אותי ענת - מה אמרת לה לגבי אלוהים כממלא משאלות? אני דווקא מנסה להוריד את יונתן מהקטע הזה, משום מה לא נוח לי עם הניסיון שלו לבקש מאלוהים כל מיני דברים קטנים. ועם הכעס שלו שאלוהים לא מקשיב לו.

 

[עמית@]

תשובה כופרת:

אני אמרתי לה שיש אנשים שמאמינים שיש אלוהים, ומאמינים שהוא נמצא בכל מקום ומקשיב לכל מקום (זה לגבי השאלה, איפה אלוהים..) אני אישית לא מאמינה בזה. אבא שלה, כן מאמין בזה. ושגם מי שמאמין שיש אלוהים, יודע שהוא לא עונה בכל שניה ובכל רגע, בטח לא בסגנון שהיא מצפה (כן תמר, מה נשמע?

) ושהוא לא שם כדי למלא אחר כל בקשותיה.. הסברתי לה שיש אנשים שמתפללים, ודיברנו על מהות התפילה, אבל לא נתקלתי ביחס כלפי האל כ"דג הזהב" של המשאלות..

 

[ענתש]

דווקא אצלינו הוא כן במעמד דג זהב

לפעמים, ובפעמים אחרות במעמד גיבור על (סופר על כמו שהיא קוראת לזה)... היא מצמידה לו תוויות מהעולם היותר מוחשי שלה. זה בסדר, אני משתדלת להתמודד עם זה כשזה בא. אבל אני יודעת שבלב יש לה הרבה יותר מחשבות ורגשות ממה שהיא חושפת, וגם זה בסדר, בריא לחשוב על זה בתוך עצמך בעיניי.... הרי בסוף אמונה (או גם חוסר אמונה) זה עניין מאד "עצמי".

 

[ענתש]

ואגב - הרבה ממה שהיא מביאה

הביתה זה מילדי הגן, ששומעים גם בבית וגם מהאחים הגדולים שלהם וכו'. "אמא, אלוהים מחליט עליי ?" "אמא, אלוהים מחליט על העצים והאבנים והמנורות והדשא או רק על האנשים ?" "אמא, אלוהים הוא יותר חזק מספיידרמן ?". וכו' וכו'.

 

[ענתש]

ממש לא קל לנו עם זה...

מצד אחד אני ובעלי לא מאמינים בקיום האל. מצד שני לדעתי אלוהים כמושג הוא דבר מאד חשוב לילדים, כסוג של משהו שמקנה בטחון ויציבות וגם תקווה. אני משתדלת להתמודד עם כל שאלה נקודתית ובגדול אלוהים מוגדר אצלינו כמי שחלק מהאנשים מאמינים שהוא ברא את העולם כולו והוא מקשיב להם ושומר עליהם. איפה הוא נמצא ? בלב של מי שמאמין בו. ואין הוא מגשים משאלות ? אם רוצים חזק חזק בלב ומאמינים חזק בלב אז זה נותן לך כוח להשתדל ולהתאמץ ולהגשים את המשאלות שלך. זה הכי מדוייק שהגעתי. זה מתיש

היא עוד לא שאלה אותי "אמא, ואת מאמינה ?" אבל אני מניחה שזה יבוא ואז אני אגיד שכשהייתי ילדה האמנתי והיום כבר לא כל כך. בכל מקרה, חמותי היא מורת דרך וירושלים היא ה-התמחות שלה והיא דיברה איתי קצת על סוג הטיול שיהיה היום ועל מה שהיא רוצה לספר לנגה, היא ביקשה רשות לדברים שהיא הולכת להגיד, חמודה שכמותה... נשמע לי שיהיה נהדר - היא תקח אותה לכותל ואחר כך הם ילכו לתצפית להסתכל קצת על ירושלים ולראות (מרחוק מהתצפית, כי זה מספיק בשבילה כרגע) בית כנסת וכנסיה ומסגד ולדבר על זה שאלוהים הוא של כל האנשים וכל אחד מאמין בו אחרת. חשוב לחמותי להגיע איתה למסקנה שאלוהים מקשיב לכל מי שמאמין בו ושהוא רואה לך בלב גם בלי שתצטרכי לשים פתק בכותל. אין לי בעיה, אגב, להעביר לה מסרים סותרים בנושא הזה מאנשים שונים. בעיניי זה דווקא יכול רק להועיל לה להבין כמה הנושא הזה מבלבל גם למבוגרים וגם אולי יעזור לה למצוא את התמהיל הנכון עבורה בכל הנוגע לאמונה ואלוהים... לראות שיש כל מיני סוגים של אנשים וכל מיני סוגים של מחשבות בנושא. כבר גיליתי שילדים מאד גמישים בנושאים של מסרים סותרים...

 

[הילהל]

שנבקש מחמותך סיור נשפחות?

מה שהיא מתכוונת לעשות נשמע לי מאוד לעניין. איזה כיף לנגה. אני מרגישה שכשאני אומרת ליונתן שיש מי שמאמין באלוהים ומתפלל אליו ואנחנו לא, יונתן ממש מאוכזב. נדמה לי שהוא בגיל שאיפושהו יש לו הבנה שאנחנו ההורים לא באמת כל יכולים, והוא מאוד רוצה לו דמות כל יכולה אחרת לחסות בה.