היי שלום לכולם....

../images/Emo92.gif../images/Emo53.gifהיי שלום לכולם....../images/Emo140.gif

אז ככה נעים מאוד שמי טלי, יש לי בן מקסים בן 6.5 הוא עדיין בגן חובה כי הוא ילד מאוד היפר.... הוא ממש מורד עושה מה שבא לו לא דופק חשבון לו איכפת לו מכלום. אמרו לי להציב גבולות וחוקים אבל אני מנסה ממש לא הולך לי!!!! בבוקר הוא מקבל ריטאלין לגן אבל כשהו חוזר הביתה ....הראש שלי פשוט מצפוצץ!!!מה אני יכולה לעשות מה עוד יש כדי לעזור לו האם קיים תרופת פלא משהו מישהו שיוכל לעזור לי אני מאוד רוצה את העזרה של מי שיוכל לעזור לי...בבקשה אנא עזרו לי.
 
שלום,טלי32היחידה../images/Emo20.gif

נשמע ממש כמו הבכור שלי כשהיה בגילו...
לא קל לגדל את החבר'ה שלנו אבל איזה מתוקים
אני נהגתי כמוך ודאגתי לו לכיסוי תרופתי רק לשעות הגן. בראייה לאחור אני בהחלט יכולה לאמר כי יכולתי לחסוך לו תסכולים רבים ואף להוסיף לו הנאה רבה בשעות אחר הצהריים, אילו הייתי דואגת לו לכיסוי תרופתי לכל שעות היום שלו. כיום, אין אומנם תרופת פלא- אך ישנן תרופות בשחרור מושהה, כגון ריטלין SR ו- LA המשפיעות ל6-8 שעות. ישנה הקונסרטה, הפועלת לטווח של 10 עד 12 שעות. כך ניתן לעזור לילד להנות ממשפחתו ולכם ממנו. לדעתי זה חשוב לא פחות משעות הלימודים.
 
ניסיתי קונצרטה היה ממש גרוע לא עבד

עליו בכלל... אוףףף...אני עייפה מאוד לא יודעת מה לעשות איתו ממש לא יודעת....אני מגדלת אותו לבד אני חד הורית. אבא שלו רואה אותו בפעם בשבועיים הוא לא ממש יכול לעזור ככה הוא אומר....אז...הכל נופל עליי. אני כל יום מבקשת מאלוהים שיעשה נס וכל הילדים האלה שלנו המתוקים המקסימים האלה ירגעו קצת כי מאוד אבל מאוד קשה לגדל ילד כזה. לפעמים אני ושבת למה לי לחיות? מה אני צריה את החיים האלה כל כך קשה לי כל כך רע לי אבל..יש לי את הילד המלאך המקסים הנשמה שלי שאני חיה בשבילו למענו. אני מתפללת כל יום ומבקשת אלוהים תעזור לי ולכל ההורים שיש להם ילד או יותר כאלה כמו שלי. יש לו בנוסף פגיע מוחית בגלל נפילה שהוא נפל המצב ממש לא קל לי. דיברו על ניתוח אבל לא ממש רוצים....בקיצור זה מה יש. מה שנשאר לי זה רק להתפלל ולעזור לו כמה שרק אפשר.....אחתום כאן בדמעות ובכאב ממני טלי.
 

yrybko

New member
רק תרופה?

נכון לתרופה יש השפעה חיונית והיא הכרחית, יש גם מקום לחשוב על פעילויות גופניות לשחרור המרץ אולם עם שליטה וויסות כמו קארטה שזה נהדר, ג'ודו, שהפעילות היא גם קבוצתית לא מתסכלת כי לא דורשת קואורדינציה מסובכת מדי כמו כדור, שליטה מול חופש ופורקן, נפש בריאה בגוף בריא.הרבה טבע, לרוץ ונדנדות.לשמור היטב ולהיות שותפים בפעילויות.כלב יכול להציל את המצב, בהצלחה
 
ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

ראשית האמיני לי שכולנו כאן מבינות אותך גם אנחנו עוברות את אותו הדבר, שנית אני מאמינה שמנהלות הפורום כאן בקיאות יותר ממני וסביר להניח להם תהינה את העצות הטובות ממני.. אני יודעת כאשר אני חוזרת מהעבודה אני משתדלת להוציא אותו החוצה, הילד בן 6 וחודשיים, אוהב מאוד לרכב על אופניים, אז הוא רוכב, קצת גן שעשועים, ממש מנסה לסחוב אותו כמה שיותר, לאחרונה הוא עושה לי בעיות עם האמבטיה, לא מוכן להתקלח, כול ערב סרט רע עד שאני פשוט לא שולטת בעצמי ומתחילה לצרוח עליו, הרציונלים שביננו יאמרו שזו טעות אבל גם לי יש סף שאני מוכנה לספוג ואז אני מתפרצת {מודה באשמה} הוא מרביץ לאחותו, מציק לכולנו, מה אומר לך?? פשוט אין לי מה, אני סופגת וסופגת, הנוירולוג הסכים לתת לו עוד כדור של 10 מ"ג בערב אבל בעלי אטום מאוד בעניין, הוא אומר שאני דוחפת לילד רעלים ואיננו מוכן שאתן לילד רייטלין נוסף בערב, בקושי הוא מסכים בבוקר, החיים לא קלים, ההיי חזקה בשבילך ובשבילו.. בהצלחה!!
 

ש י ק מ ה

New member
טלי בקר טוב, לא קל נכון,לכולנו לא

קל, זה לא מנחם כשאת יחד איתו בהתמודדות אך כן מנחם לדעת שלא בנו/בך האשמה. יש לילדים שלנו בעיות אמיתיות הם לא רעים הם מפחדים בעצמם מהתגובות שאינן בשליטתם, הם היו רוצים להיות כמו "כולם" אך מה לעשות הם לא כמו כולם ואנו לא כמו כל המשפחות "הרגילות" וזה המקום להתחזק קצת מעצם הידיעה שיש עוד משפחות שמתמודדות, יש עוד משפחות שהדעות חלוקות בין בני הזוג בקשר לטיפול ויש משפחות שלמרות שהם שניים (זוג הורים) הם בעצם רק אחד בפועל, זה שלוקח יותר את האחריות על הטיפול בילד והשני שהמשקיף או המסופר, כך אני מגדירה את בעלי, המסופר, תמיד אני מספרת לו מה קורה, מה צריך לעשות מה....ומה.... ואיך. לכולנו /לי יש רגעי שבירה ואני חושבת למה לחיות את החיים האלו בכל כך הרבה קושי ואז גם אני אומרת בגלל הילדים הנפלאים שילדתי. אבל האמת שאנו חיים אותם עבורנו משום שאם כל הקושי אנחנו יודעים מתחת לכל שכבות הדיכאון שיש לנו את הכוח להתמודד ולעזור לילדים הנפלאים והחכמים שלנו. את זקוקה להדרכה בהתמודדות איתו, גם לי אמרו כל הזמן "תני לו גבולות, ההורים שלי אמרו, את לא יודעת לחנך.... וכו'" הם לא יודעים כלום!!!!!!!!!!הם לא יודעים כמה זה קשה הם לא יודעים שבמקום ביקורת אנו זקוקים לתמיכה הם לא יודעים כמה אנחנו מנסים להגדיר גבולות הם לא יודעים כלום!!!!!! ומכאן נובע הקושי הגדול כל כך שלנו. נסי לקבל תמיכה מקצועית עינינית לטיפול בהתנהגות שלו, זה לא יהיה קסם אך זה יחזק אותך. נסי להיות יצירתית ולחשוב על פתרונות של הסחת דעת מהכעס שלו כשפורץ ונווטי אותו בעדינות לכיוון אחר. ושתפי את מי שמוכן להקשיב לך במצוקות שלך, אל תחזיקי אותם בבטן יש לך מספיק משא לשאת. שיהיה לך יום ניפלא
 

saraom

New member
אפשר לוותר על כאב הראש

טלי שלום לך ילד והורים זוהי מערכת מחייבת. ילדך הולך לגן מצוייד בכדור אך כשהוא חוזר מהגן המערכת זו את והוא. הורים יכולים לעשות המון בשביל הילדים שלהם. הם יכולים להיות עבורם סביבה מייצבת, סביבה מכילה, סביבה אוהבת והם יכולים גם לא. אחד הדברים הקשים ביותר זה להבין שאינני כל יכולה שאני חייבת ללמוד לעשות את הדברים שצויינו למעלה, הורות היא טבעית עד המשבר הראשון, עד הפעם הראשונה שמשהו לא בסדר עם הילד שלך, אבל ניתן למוד איך לעשות נכון יותר ומתאים יותר. תרופת הפלא היחידה שאני יכולה להמליץ עליה היא החלטה להיות חלק מהמערכת הדיאדית, המערכת הזוגית אמא-ילד. תגלי שזה לא עובד מהר ויש הרבה קשיים ברך, אך זה עובד והתוצאות נהדרות. בברכה שרה/מכון יעד
 
למעלה