השיר של פיתגורס

../images/Emo91.gif השיר של פיתגורס

זאת אומרת, לא ממש של פיתגורס אלא של המשורר הרומי, אובידיוס. אבל הוא נכתב כהשראה מדעותיו של פיתגורס בעד צמחונות. קראתי אותו עכשיו באתר הצמחונות והוא פשוט מדהים ופתח לי אופקים חדשים בנוגע ללצמחונות/טבעונות [למשל מה שכתוב בקשר לגלגול נשמות, הדהים אותי]. מרגש מאוד: יש עשבים מתוקים ואשר תמתיקם השלהבת ותרככם בחוּמה! לא יחסר החלב לבן-אשת, שפע של דבש יש לו, רִוָהו תימוס בריח הבושם! אֵם-אדמה העניקה לכם את פלאי מגדיה, לחם תִתן לפיכם בלי דם-בעל-חי ובלי רצח! אפס - לא די לא בזאת: עשה נְבָלה ושיתף בה את האלים, ואמר בלבו כי אדון השמים שש למיתת העָמֵל ושמח לרצח העגל! הן בכל טוב תברכנו אם-כל - ואתה, הינעם לך נפש חיה לרטש ללא רחמים בשִניך? למה תרצה לחדש מנהגי קיקלופים מימי-קדם? כלום רעבון בטנך אך ברצח תוכל להשביע? כלום תאבון-גרגרן אך בהרג ודם ירגע? נֹהג-זדים נוהגים ושופכים דם-אדם, ילוד-אשת, אלה אשר ברזִלם ימעכו בגרונו של העגל, אלה אשר ישמעו בשלוָה געִיַת הגֹוֵע, או הטובחים את הגדי הפועה ובוכה כמו ילד, או שלבם ימלאם לאכול את העוף אך עתה זה אֹכל ליקט מכפם! הרחוק עוונם מן הרצח? מה ההבדל בין השניִם? לאן יובילם זה הפשע? כי משתנה כל דבר - לא יִגוַע! משוטטת הנפש אנה ואנה: צורות חדשות כרצונה היא לובשת; פעם מגוף החיה תכנס לגופו של בן-אשת, פעם ממנו-לגוף החיה, אך איננה גוועת! [...] ולפיכך אל נא תגבר הקֵבה על מוסר דרך-ארץ! חוסו, נִבאתי, על דם קרוביכם, אל תחרידו ברצח נפש חיה מִשִכְנָה ודמים בדמים אל תזינו! הוי, מה כבד העוון בשר בבשר להשביע ולפטם את הגוף בגוף בעל-חיים עלי-ארץ, רוח-חיים להציל בחיי הזולת, כי רעבנו! ניחא - דיינו בזאת, לו שפכנו את דם מרדפינו שלחיינו ארבו - כי משפט ומוסר לא הפרנו; אך הנדון למיתה לא נדון, כי הורגהו יאכלנו! מה אשמתכם, השוָרים? בקר לא עַוְלה, לא מרמה בו, נפש תמה, לא זדון בה - יוּלדה לעמול לבן-מָוְתָה! אוי לו, לכפוי הטובה! לא ראוי למתנת היבול הוא, אם בימִינוֹ הוא פורק מחורשו את משא המחְרֶשֶת ובשמאלו יִרצחו? בצוָאר שנשחק מרֹב-יֶגע, (יַעַן חרש וחִדֵש אדמתו הקשה והכין לו שפע קציר בעמל) - את ברזל הגרזן הוא תוקע! לילה טוב
 

einav2h

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo7.gif../images/Emo119.gif

ואהבתי את הבית על גלגול נשמות
 
../images/Emo207.gif קטעים מספרים

קטע של לוינס מתוך הספר "חירות קשה" ( difficile liberte) מופיע בהקדמה למהדורה העברית של ספרו "אלוהים והפילוסופיה" (עמ' 12): <רק הקדמת רקע קצרה - לוינס שירת בצבא הצרפתי במלחמה"ע ה-2 ונפל לשבי הגרמני, אך היה שבוי מלחמה שזה להגנת אמנת ז'נבה> "מדי הצבא הצרפתי עדיין הכנו עלינו מפני האלימות ההיטלראית, אבל כל שאר בני האדם הקרויים חופשיים, עוברי אורח שנקרו בדרכנו, נותני הפקודות וממונים על העבודה, וגם אלה שהיו מחייכים אלינו מדי פעם, היו פושטים מאתנו את עורנו האנושי. היינו כאילו בני אדם, חבורת קופים. רק קול דממה דקה עלוב, שהוא כוחם ואומללותם של הנרדפים, היה מזכיר לנו את מהותנו התבונית. והנה לפתע באמצע השבי הארוך... נכנס כלב תועה לחיינו. קראנו לו "בובי". שם מעולם אחר המתאים לכלב חמוד. הוא היה מופיע במסדרי הבוקר, מנתר ונובח בעליצות. בעבורו, ללא צל של ספק היינו עדיין בני אדם."
 

האלזה

New member
הנאום של קהלת

"כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם: כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל: ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל. כי הולך אךל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר: מי דודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ" תמיד מרגש אותי הקהלת הזה... מתוך קהלת רבה
 

mickeyMAUS

New member
אף פעם לא הבנתי אותו ../images/Emo204.gif

והוא נראה לי די מדכא..
 

I Me Mine

New member
קהלת באמת מגניב למדי.

לפחות ההתחלה, למרות שהיא ממש אובר-דטרמיניסטית, הכל כתוב כל כך יפה. בשלב כלשהו זה סתם הופך להטפה מעצבנת, אבל בכל זאת אני מאוד מחבבת את קהלת.
 

האלזה

New member
:כן אבל גם כולנו בסך הכל חבורת מטיפים מעצבנים

סתאאאאאאאאאם!
 
למעלה